#על הכנסייה

רוב הכנסיות הרומנסקיות של ברצלונה נהרסו עם השנים, רק בודדות מהן תוכלו לראות היום. כנסיית סנט פאו דל קאמפ, מהעתיקות בברצלונה, נבנתה במאה ה-10. היא ממוקמת ברובע אל ראבאל וממשיכה לפעול עד ימים אלו. היא מעט כמו פנינה שקטה באמצע העומס, האורבניות ושאון העיר הגדולה.

בחזית המבנה תוכלו לראות גמלון ובתוכו חלון עגול. על קיר הכנסייה תראו עיטור של תבליט אבן המסמל את השילוש הקדוש ודמויות מכונפות המקשטות את הפתח. שער הכניסה בנוי מקשת חצי עגולה, מאפיין מאד בולט באדריכלות הרומנסקית, אדריכלות הרומים.

בתוך הכנסייה, העיצוב יחסית פשוט אך חצר המנזר מיוחדת וקסומה. לאורך קירותיה של החצר גומחות מעוטרות ובתוכן תבליטי אבן.

#על הבית הראשון שיצר גאודי בברצלונה

קאסה וִיסֶנְס הוא עוד אחת מיצירות המופת של גאודי, למעשה, זוהי הראשונה מיצירותיו בברצלונה. בבניין ניתן לראות את ההשפעה המזרחית על גאודי בשנים האלו - קווים פשוטים, בנייה מאבן ולבנים אדומות חשופות, קירות מצופים באריחי קרמיקה היוצרים פסיפסים צבעוניים ועיטורי פרחים, על פני תקרתם של חדרי הבית. קירות המבנה חלקם ישרים וחלקם מעוגלים. על הגג ארובות ומגדלים קטנים בצורת מקדשים. רבים מרהיטי הבית שבתוך המבנה עוצבו גם הם על ידי גאודי.

הסיפור המצחיק הוא שבגלל השימוש הרב באריחים (גם בקירותיו הפנימיים של הבית), פרשה לה השמועה כנפיים ורבים טעו לחשוב כי וִיסֶנְס, בעל הבית שבשבילו הוא תוכנן, היה יצרן אריחים.

ואכן, בית המגורים הזה, קאזה וִיסֶנְס, נבנה בעבור התעשיין מנואל וִיסֶנְסאי מונטַנֵר (Manuel Vicens i Montaner) בין השנים 1883-1888. לא סתם ארכו העבודות 5 שנים. בעל הבית נתקל בקשיים כלכליים, שעיכבו את העבודה. הבניין, כמו הרבה מבניניו של גאודי, בנוי בסגנון המודרניסטה. יש בו ארבע קומות - הראשונה משמשת מחסן, השנייה והשלישית משמשות למגורים והרביעית היא עבור המשרתים. בשנת 1899 נמכר הבית בידי אלמנתו של וִיסֶנְס. בשנים שלאחר מכן הוא שופץ לא פעם.

בשנת 2005 הוכרז הבית כאתר מורשת עולמית. בשנת 2017 נפתח הבית ומשמש כמוזיאון פתוח למבקרים. במקור הביא הבית לידי ביטוי את הסגנון האוריינטליסטי, שמאד מזוהה עם גאודי של תחילת הדרך. חשוב לציין שבדרך כלל מבנים בבעלות פרטית, גם אם תוכננו על ידי אדריכלים מוכרים מאד, אינם פתוחים לציבור. אך זהו אחד המבנים יוצאי הדופן שבהם.


#מהו סגנון המודרניסטה?
סגנון המודרניסטה הוא בעצם הגרסה הקאטלאנית של סגנון האדריכלות והאמנות הפלסטית שנקרא בצרפתית "אר-נובו". הוא מאופיין בהשראה חזקה מהצומח, דגש על צבעוניות רבה, על קווים טבעיים ומעוגלים ועל חומרים פשוטים ומקומיים. האדריכל הכי מפורסם במודרניסטה היה גאודי, שהסגנון ממש מזוהה איתו. הוא השתמש בעקרונות הסגנון שוב ושוב והשתמש במוטיבים כמו הקירות המעוגלים והמזכירים גלים והימנעות כמעט קבועה ממשטחים ישרים. הוא לא היחיד שעיצב בסגנון המודרניסטה - היו אדריכלים נוספים שכיכבו בסגנון זה בברצלונה, כמו ז'וזף פואיג אי קאדאפאלק ולואיס דומנק אי מונטאנר.

מבט מקרוב על הבית:
https://www.youtube.com/watch?v=zD5l6RxiTN0

#על הבניין שנראה כמו סיגר כחול

גורד השחקים המרהיב הזה של ברצלונה מכונה על ידי המקומיים "הסיגר הכחול", אתם בוודאי יכולים לנחש למה. צורתו דמוית הסיגר והאורות הכחולים הבוקעים ממנו בשעות הערב מושכים את תשומת לבם של המבקרים בברצלונה. מי שמגיע לאזור שבו הוא נמצא מבחין מיד כי האזור כולו הוא אזור של עסקים, קניות וטכנולוגיה. הבניין נחנך לראשונה בספטמבר 2005 על ידי מלך ספרד.

בניין ה"טורה אגבר", שתוכנן על ידי האדריכל הצרפתי ז'אן נובל, מזוהה עם סגנון האדריכלות הגותית והניאו-גותית, הקרויה כאן "מודרניסטה" ומאופיינת בעיצוב עתיר קישוטים ובעל קווים מעוגלים. ההשראה לצורה הפאלית המעניינת, מגיעה מצוקי הר מונטסראט, שנמצאים מערבית לברצלונה וממגדלי קתדרלת ה"סגרדה פמיליה" שבעיר.

הבניין הזה עשוי מבטון ומכוסה במעטפת אלומיניום וזכוכית. יש בו 38 קומות וגובהו כמעט 145 מטרים. הוא ממוקם במרכז ברצלונה ושייך לקבוצת אגבר הבינלאומית, שמחזיקה בעלות גם על חברת המים של ברצלונה.

אבל רגע, אם דיברנו קודם על נושא האורות הכחולים של הבניין, האמת היא שהוא עטוף בכ-4500 נורות לד המסוגלות להתחלף לצבעים שונים במהירות ובבת אחת. מופע האורות של ה"טורה אגבר" הוא מרהיב בשעות הלילה וחבל לפספס אותו.


#מהו סגנון המודרניסטה?
סגנון המודרניסטה הוא בעצם הגרסה הקאטלאנית של סגנון האדריכלות והאמנות הפלסטית שנקרא בצרפתית "אר-נובו". הוא מאופיין בהשראה חזקה מהצומח, דגש על צבעוניות רבה, על קווים טבעיים ומעוגלים ועל חומרים פשוטים ומקומיים. האדריכל הכי מפורסם במודרניסטה היה גאודי, שהסגנון ממש מזוהה איתו. הוא השתמש בעקרונות הסגנון שוב ושוב והשתמש במוטיבים כמו הקירות המעוגלים והמזכירים גלים והימנעות כמעט קבועה ממשטחים ישרים. הוא לא היחיד שעיצב בסגנון המודרניסטה - היו אדריכלים נוספים שכיכבו בסגנון זה בברצלונה, כמו ז'וזף פואיג אי קאדאפאלק ולואיס דומנק אי מונטאנר.

מבט מקרוב על גורד השחקים:
https://www.youtube.com/watch?v=AHVOReIRBWM

# על בית החולים היפה של ברצלונה

בית החולים של ברצלונה, שמרגיש ממש כאילו נתלש מסיפור אגדה, הוא אחד היפים בעולם מבחינה ארכיטקטונית. בית החולים "אוספיטל דה סנט פאו" ממוקם באזור האַישַמְפְֹּלָה, אזור של קבוצת המבנים הגדולה ביותר בעיר, הבנויה בסגנון המודרניסטה. בית החולים הזה ממוקם ממש מול ה"סגראדה פמיליה", הקתדרלה המדהימה של גאודי, אך מכיוון שהוא משמש כבית חולים פעיל, מגיעים אליו פחות תיירים.

הקומפלקס של בית החולים נבנה בין השנים 1901-1930, על פי תוכניותיו של האדריכל לואיס דומנש אי מונטאנר, שאגב, היה בן תקופתו של גאודי המפורסם. שטחו של בית החולים 300 מטרים רבועים והוא מרוצף כולו באריחים צבעוניים, מלא בכיפות, צריחים ופסלים מרהיבים. חלונות המבנה ממוסגרים באבן ומעוטרים באמצעות מוזאיקה ססגונית ואריחי חרסינה. מונטאנר האמין ביכולות הרפואיות של צורה וצבע ולכן הקפיד להשתמש בעיטורים צבעוניים, היוצרים אווירה שונה לחלוטין מזו שהתרגלנו לפגוש בבתי חולים.

במבני בית החולים ישנם 27 ביתנים המשמשים את המחלקות השונות של בית החולים, כשביניהם יש גינות ירוקות ומטופחות. כל ביתן בנוי באופן שונה, אך ביחד הם שומרים על הרמוניה ויופי ארכיטקטוני. בשנת 1997 הוכרז הקומפלקס על ידי ארגון אונסק"ו כאתר מורשת עולמית.

בית החולים אמנם הוקם במאה ה-15, אבל הוא עמד בהתחלה במקום שבו נמצאת היום הספרייה הלאומית של קטלוניה. באותה העת היו שישה בתי חולים קטנים שפעלו בעיר, עוד מימי-הביניים. הם אוחדו לכדי בית חולים אחד גדול ובסוף המאה ה-19 הוחלט להקים את בית החולים החדש והמודרני, שבו אתם צופים עכשיו.


#מהו סגנון המודרניסטה?
סגנון המודרניסטה הוא בעצם הגרסה הקאטלאנית של סגנון האדריכלות והאמנות הפלסטית שנקרא בצרפתית "אר-נובו". הוא מאופיין בהשראה חזקה מהצומח, דגש על צבעוניות רבה, על קווים טבעיים ומעוגלים ועל חומרים פשוטים ומקומיים. האדריכל הכי מפורסם במודרניסטה היה גאודי, שהסגנון ממש מזוהה איתו. הוא השתמש בעקרונות הסגנון שוב ושוב והשתמש במוטיבים כמו הקירות המעוגלים והמזכירים גלים והימנעות כמעט קבועה ממשטחים ישרים. הוא לא היחיד שעיצב בסגנון המודרניסטה - היו אדריכלים נוספים שכיכבו בסגנון זה בברצלונה, כמו ז'וזף פואיג אי קאדאפאלק ולואיס דומנק אי מונטאנר.

מבט מקרוב על בית החולים:
https://www.youtube.com/watch?v=Leol7Mj4e50

#עוד בית מודרניסטה שתכנן קדפאלק

קאסה אַמַטְיֵיה, הבית המדהים עם הכתר, משלב את הסגנון הניאו-גותי והאר-נובו. חזיתו עוצבה בהשראת הבתים בהולנד. הבניין תוכנן על ידי האדריכל ז'וזף קדפאלק, שעבד עליו ביחד עם כמה מהאמנים ובעלי המלאכה המשובחים ביותר בברצלונה, ביניהם אוסבי ארנאן ואלפונס ג'וג'ול. הבית נבנה בין השנים 1898-1900.

קאסה אמטייה, ביחד עם קאסה באטיו הסמוך לו (שתוכנן על ידי גאודי) וקאסה לֶאוֹ מוֹרֵרַה (Casa Lleó Morera) הם חלק מה"מַנְסָנַה דֵה לה דיסְקוֹרְדְיַה" (Mansana de la Discordia). שלושת הבתים האלו הם שיפוץ של מבנים שהיו קיימים לפני כן. הבניין המקורי של הקאסה אמטייה נבנה על ידי אנטוני רוברט בשנת 1875.

האדריכל התבסס בעיצובו על האחוזה הקטלאנית הטיפוסית, תוך שילוב אלמנטים גרמניים, כמו אותו כרכוב מסולסל המודגש באריחי קרמיקה. הבית אמנם נראה כמו ארמון יחיד, אך הוא בעצם גוש שמכיל בתוכו הרבה דירות.

במקור, תוכנן הבניין כך שישמש בית מגוריו של השוקולטייר המוכר אנטוני אמטייה. תוכלו לבקר בחנות למוצרי שוקולד שנמצאת בו ואף במטבח הבית. שימו לב במיוחד לתקרת הזכוכית הצבעונית שבו.


#מהו סגנון המודרניסטה?
סגנון המודרניסטה הוא בעצם הגרסה הקאטלאנית של סגנון האדריכלות והאמנות הפלסטית שנקרא בצרפתית "אר-נובו". הוא מאופיין בהשראה חזקה מהצומח, דגש על צבעוניות רבה, על קווים טבעיים ומעוגלים ועל חומרים פשוטים ומקומיים. האדריכל הכי מפורסם במודרניסטה היה גאודי, שהסגנון ממש מזוהה איתו. הוא השתמש בעקרונות הסגנון שוב ושוב והשתמש במוטיבים כמו הקירות המעוגלים והמזכירים גלים והימנעות כמעט קבועה ממשטחים ישרים. הוא לא היחיד שעיצב בסגנון המודרניסטה - היו אדריכלים נוספים שכיכבו בסגנון זה בברצלונה, כמו ז'וזף פואיג אי קאדאפאלק ולואיס דומנק אי מונטאנר.

מבט מקרוב על הבית:
https://www.youtube.com/watch?v=slOXzpdqjgw

#על הבניין
בית המגורים המדהים הזה מושך תיירים ומבקרים רבים, בעיקר כאלה שמתעניינים באדריכלות ועיצוב. זוהי אחת מעבודותיו הבולטות של האדריכל הידוע של ברצלונה, אנטוני גאודי. כמו הרבה מבנים באזור זה, גם הוא נבנה בסגנון המודרניסטה ובנייתו לקחה 4 שנים (בין השנים 1906-1910). בשנת 1969 המבנה הוכרז כמונומנט לאומי ובשנת 1984 הוכרז על ידי ארגון אונסק"ו כאתר מורשת עולמית.

הסגנון המוכר והידוע של גאודי מגיע כאן לידי ביטוי, בעיקר בקירות המעוגלים ודמויי הגלים, שלא מכילים משטחים ישרים. גאודי סיים לבנות את הבית בשנת 1912 ולמעשה היה זה הפרויקט האחרון שלו, לפני שהחל להקדיש את כל זמנו לבניית "הסגרדה פמיליה", הקתדרלה הגדולה שתהפוך למפעל חייו.

מתוך ששת הקומות של המבנה, רק הקומה התחתונה ושתי החצרות הפנימיות, האחת עגולה והשנייה אליפטית, הן ששימשו את בני המשפחה בבית.

המבנה הדומיננטי לא התחבב בהתחלה על תושבי העיר ויש שמועות שמספרות שאפילו בני משפחת מילה עצמה, שהזמינו אותו, לא התאהבו בו במבט ראשון. כתוצאה מכך, בשל השנאה שחשו כלפיו רבים, זכה המבנה לכינוי המעליב "לה פֶּדְרֶרָה" - "המחצבה".

היום יש במבנה סיורים ותערוכות, הרבה מהם מוקדשים לגאודי עצמו.


#על אדריכלות הקאסה מילָה
את מבנה הקאסה מילָה כדאי לבחון בסמוך לשני המבנים הסמוכים לו. שלושתם מכונים שלישיית ה"מַנְסָנַה דֵה לה דיסְקוֹרְדְיַה".

בקאסה מילה ניתן לזהות הרבה מאפיינים שמוכרים לנו מעבודות קודמות של גאודי. אין בו קווים ישרים בכלל והגלים שאתם רואים מבחוץ נראים ממש כמו גלים או כמו דיונות של חול. מוטיב הגלים חוזר שוב בעיטורים הפנימיים של המבנה (בדמויות של תמנונים, קונכיות וצמחייה ימית). מעקות הברזל במרפסות מזכירים במעט אצות ים או צמחים ימיים מטפסים. המבנה כולו מעוקל ועשוי מאבן גיר, חוץ מהחלק העליון המשלב אריחים לבנים שיוצרים דימוי של הר מושלג. אין ספק כי הבניין המרשים מושך הרבה תשומת לב.

הבניין כולו נישא לגובה של שש קומות. בחלק התחתון שתי חצרות פנימיות - אחת עגולה והשנייה אליפטית. בקומה העליונה תראו גרמי מדרגות שיובילו אתכם אל הגג, הנתמך באמצעות שורה של קשתות פרבוליות, ממנו נשקף נוף השכונה האורבנית. הארובות המעוצבות הנמצאות בגג המבנה ומצופות באריחי קרמיקה, קיבלו את הכינוי "מפחידי המכשפות", בשל החזות המעניינת שלהם.

על פי תוכניותיו של גאודי, חזית הבניין הייתה אמורה לקבל משמעות דתית באמצעות פסלים של הבתולה והמלאכים גבריאל ומיכאל משני צדדיה, כל אחד מהם בגובה 4 מטר. גם אם אלה אינם כאן, בחזית המבנה תוכלו לראות בכל זאת שער גדול, שעל המשקוף שמעליו כתוב המשפט: "הו, מריה מלאת החסד, אדוני עימך".


#מהו סגנון המודרניסטה?
סגנון המודרניסטה הוא בעצם הגרסה הקאטלאנית של סגנון האדריכלות והאמנות הפלסטית שנקרא בצרפתית "אר-נובו". הוא מאופיין בהשראה חזקה מהצומח, דגש על צבעוניות רבה, על קווים טבעיים ומעוגלים ועל חומרים פשוטים ומקומיים. האדריכל הכי מפורסם במודרניסטה היה גאודי, שהסגנון ממש מזוהה איתו. הוא השתמש בעקרונות הסגנון שוב ושוב והשתמש במוטיבים כמו הקירות המעוגלים והמזכירים גלים והימנעות כמעט קבועה ממשטחים ישרים. הוא לא היחיד שעיצב בסגנון המודרניסטה - היו אדריכלים נוספים שכיכבו בסגנון זה בברצלונה, כמו ז'וזף פואיג אי קאדאפאלק ולואיס דומנק אי מונטאנר.


#טיפ
המלצה חמה - עלו לגג של הבניין, שימו לב לנוף המדהים הנשקף ממנו, במיוחד לכיוונה של שכונת ה"אַישַמְפְֹּלָה".


מבט מקרוב על הקאזה מילה:

https://www.youtube.com/watch?v=YNB_DxirjHA

#על הבית המשפחתי שהפך למוצג ברחוב שהוא מוזיאון
ברובע האַישַמְפְֹּלָה בברצלונה, תוכלו לראות את אחד המבנים המיוחדים של האזור - הקאזה באטיו, או או בשמו הנפוץ קאזה באליו (Casa Batlló). אם כבר נתקלתם בעבר בסגנונו של האדריכל המרתק גאודי, ודאי לא התקשיתם לזהות שגם הבניין הזה שייך לו. הבניין הוא חלק מגוש בניינים שנקרא "תפוח המריבה", גוש של בתים שעוצבו כולם בידי אדריכלים מודרניסטים. גם מבנה זה, כמו מבנים נוספים של גאודי, הוכרז כאתר מורשת לאומית.

על בניית המבנה עבדו במשך שנתיים, בין השנים 1875-1877, עוד לפני שגאודי נכנס לתמונה. כמה שנים לאחר שכבר עמד כאן, אך היה משעמם במקצת, הוא נרכש על ידי ז'וזף באליו אי קאסנובס (Josep Batlló i Casanovas), שעל שמו הוא נקרא היום. באליו, שלא אהב כל כך את מה שראה, שקל בהתחלה להרוס את הבניין ולבנות אחד אחר במקומו, אולם החליט במקום זה לפנות לאדריכל המוכשר אנטוני גאודי על מנת שיעצב אותו מחדש.

ואכן, גאודי סיפק את הסחורה. העבודות החדשות בניצוחו של גאודי נערכו בין השנים 1904-1906. הוא עיצב את הבניין בסגנון המודרניסטה כמובן, הסגנון המקושט והצבעוני המזוהה עימו כל כך. משפחת באליו החזיקה בו, עד שנמכר בשנת 1954. היופי במבנה הוא שניתן לשוטט בו הרבה פעמים ובכל פעם לגלות פינות נוספות שלא שמתם לב אליהן לב קודם לכן.


#אדריכלות הבית שתכנן גאודי
הקאזה באליו מלא במוטיבים ייחודיים המוכרים לנו מעבודות קודמות של אנטוני גאודי: הקירות המעוקלים, המרפסות המיוחדות שנראות כמעט כמו גולגלות, העמודים שנראים כמו עצמות, הצבעים וכו'.

לפני המבנה המעניין שאתם רואים פה מולכם, עמד פה מבנה אחר ומשעמם מאד. בשלב מסוים החליט בעל הבית, ז'וזף באליו, כי הוא רוצה לעצב אותו מחדש ופנה לגאודי שיעזור לו עם הפרויקט. גאודי עשה כמה שינויים מעניינים במבנה הישן, שהפך אותו למבנה המיוחד שאותו אתם רואים מולכם. קודם כל, הוא הוסיף לו קומה חמישית, שמטרתה הייתה לשמש את צוות המשרתים ושסייעה לו ליצור מראה חדש לבניין כולו. הוא התמקד בעיקר בחזית, בגג ובחצר הפנימית של המבנה.

גאודי בנה מרפסות נרחבות, מאבן חול מיוחדת שהובאה היישר מ"הר היהודים" הסמוך. המרפסות הללו, שעוצבו כגולגלות, נועדו לתרום לעיצוב החדש ולהכניס אור טבעי לקומה הראשונה, שבה התגוררו בעלי הבית. עמודי המרפסות עוצבו בהשראת מוטיבים מעולם הצומח. הצורות של המרפסות והקווים המעוגלים שלהן, הן אלו שנתנו למבנה את אחד מהכינויים המוכרים שלו בעיר: "בית העצמות". על חלונות המרפסות העגולים, יש זכוכית שעליה דוגמאות של עיגולים צבעוניים. בין המרפסות תראו פיסות קטנות של קרמיקה בצבעים שונים, מעין מוזאיקות צבעוניות.

עליית הגג נבנתה כשעליה ארובות ססגוניות בעלות צורה מעוגלת אך לא ברורה במיוחד. היא נבנתה חלולה, מעוקמת ורצופה בקשתות לבנות. הן מצופות בפסיפס וקרמיקה, מסתיימות בצורת חרוט ומוסיפות תיבול נוסף לחגיגת הארכיטקטורה במקום.

גם החצר הפנימית מעניינת, לא מעט בשל תקרת הזכוכית שלה, המאפשרת כניסה של אור במינון מושלם. החצר הפנימית הזו מוקפת בעמודים וקשתות, בסגנון שמזכיר סגנון יווני או רומי.


#ההשראה לעיצוב המבנה
יש מומחים הטוענים שאת ההשראה למבנה המרתק הזה קיבל גאודי מאגדה עממית. האגדה מספרת שגיאורגיוס הקדוש, אחד הקדושים הגדולים בנצרות, הצליח לגבור על דרקון אימתני. הם טוענים שהעיטורים הירוקים שעל חזית הבניין, נועדו לסמל את הדרקון. לפי פרשנות זו, נועדו המסדרונות הצרים הלבנים ולמעשה המבנה כולו, לספק חוויה של הליכה בתוך שלד של חיה ענקית...

זו אגב, רק פרשנות אחת. סלבדור דאלי חשב שגאודי בכלל ניסה לחקות במבנה מוטיביים ימיים של גלים.


#מהו סגנון המודרניסטה?
סגנון המודרניסטה הוא בעצם הגרסה הקאטלאנית של סגנון האדריכלות והאמנות הפלסטית שנקרא בצרפתית "אר-נובו". הוא מאופיין בהשראה חזקה מהצומח, דגש על צבעוניות רבה, על קווים טבעיים ומעוגלים ועל חומרים פשוטים ומקומיים. האדריכל הכי מפורסם במודרניסטה היה גאודי, שהסגנון ממש מזוהה איתו. הוא השתמש בעקרונות הסגנון שוב ושוב והשתמש במוטיבים כמו הקירות המעוגלים והמזכירים גלים והימנעות כמעט קבועה ממשטחים ישרים. הוא לא היחיד שעיצב בסגנון המודרניסטה - היו אדריכלים נוספים שכיכבו בסגנון זה בברצלונה, כמו ז'וזף פואיג אי קאדאפאלק ולואיס דומנק אי מונטאנר.

מבט מקרוב על קאזה באליו:
https://www.youtube.com/watch?v=htnssp_H8Ik

#על הבית בפארק, שבו התגורר האדריכל הנודע

מוזיאון גאודי נמצא בתוך הבית הוורדרד והמקסים, עם החלונות הירוקים והצריח המחודד והירוק. הבית המעניין של גאודי מאופיין גם הוא בצבעוניות המשקפת אותו, אם כי סגנון המודרניסטה, המזוהה איתו כל כך, מתון כאן יותר מאשר ביצירותיו. הסגנון הזה הוא בעצם הגרסה הקטלאנית של סגנון האדריכלות והאמנות פלסטית שנקרא בצרפתית "אר-נובו". הוא מאופיין בהשראה חזקה מהצומח, דגש על צבעוניות רבה, על קווים טבעיים ומעוגלים ועל חומרים פשוטים ומקומיים.

בבית גר גאודי עם משפחתו בין השנים 1906-1929. הבית משקיף על פארק גואל, שהוא כנראה העבודה המוכרת והמרשימה ביותר של גאודי. למעשה, הבית נמצא ממש בתוך הפארק, בלב אזור ירוק ומלא עצים.

בתערוכה המוצגת במוזיאון תוכלו להיחשף לחיים השגרתיים של גאודי ביום יום, כמו גם לחדרים, החפצים האישיים והריהוט, שהיו חלק בלתי נפרד מהבית המקורי שלו. עוד בתערוכה נראה פועלו של גאודי כמעצב, שהרי אם חשבתם שתחום ההתמחות שלו היה רק מבנים גדולים ובניינים מרשימים, הרי שבתערוכה תוכלו לראות גם את יצירות האמנות הקטנות שיצר - כיסאות מעניינים, שער ברזל, פסלים ועוד.

לא סתם מעניין כל כך להסתובב במקום הזה. מדהים ומסקרן לגלות מהיכן שאב גאודי את ההשראה למבנים שתכנן, איך הוא חי ומה הכניס עניין לחייו של הגאון חד-הפעמי שהיה.


#מהו סגנון המודרניסטה?
סגנון המודרניסטה הוא בעצם הגרסה הקאטלאנית של סגנון האדריכלות והאמנות הפלסטית שנקרא בצרפתית "אר-נובו". הוא מאופיין בהשראה חזקה מהצומח, דגש על צבעוניות רבה, על קווים טבעיים ומעוגלים ועל חומרים פשוטים ומקומיים. האדריכל הכי מפורסם במודרניסטה היה גאודי, שהסגנון ממש מזוהה איתו. הוא השתמש בעקרונות הסגנון שוב ושוב והשתמש במוטיבים כמו הקירות המעוגלים והמזכירים גלים והימנעות כמעט קבועה ממשטחים ישרים. הוא לא היחיד שעיצב בסגנון המודרניסטה - היו אדריכלים נוספים שכיכבו בסגנון זה בברצלונה, כמו ז'וזף פואיג אי קאדאפאלק ולואיס דומנק אי מונטאנר.

מבט מקרוב על הבית:
https://www.youtube.com/watch?v=0F7UYLfYb6k

#על הביתן שהיה לפריצת דרך באדריכלות המודרנית

הביתן הגרמני שהוקם בתערוכה העולמית של ברצלונה של שנת 1929 נחשב לפורץ דרך בהיסטוריה של האדריכלות המודרנית בכלל. הוא עוצב על ידי האדריכל הגרמני לודוויג מִיס וָאן דֶר רוֹהֶה, שנמנה עם אבות הסגנון המודרניסטי באדריכלות ועם מייסדי הסגנון הבינלאומי. הוא אחד מהאדריכלים המשפיעים ביותר במאה ה-20.

מטרת המבנה הייתה רק לצורך תצוגה בתערוכה ולכן עיצובו היה בכוונה פשוט יחסית. הפריצה המחשבתית שהוא הביא איתו באה לידי ביטוי בתפיסת החלל, השימוש בחומרי הבניה והעיצוב המינימליסטי. יחד עם זאת, נעשה בביתן ברצלונה שימוש בחומרים יקרים, כמו שיש ואבן טְרַוֶונְטִין, אבן שממנה בנו הרומאים רבים מהמקדשים שלהם, כמו גם את הקולוסאום המפורסם.

הביתן הגרמני עומד על פודיום רחב ושטוח. יש לו גג הנתמך בידי 8 עמודי פלדה דקים. לצד הביתן בריכה ובפנים מימש האדריכל את הרעיון "החלל הזורם", באמצעות קירות שאינם מתחברים זה לזה או קירות זכוכית.

במיוחד עבור הביתן הזה עיצב האדריכל את אחד מהכיסאות המוכרים בתחום העיצוב, כיסא שזכה לשם "כיסא ברצלונה". כיסאות אלו שימשו את הזוג המלכותי הספרדי ועד היום זוכה הכיסא הזה להצלחה רבה ונחשב לאייקון בעולם העיצוב. גם בימינו הוא נמכר באלפים רבים בכל שנה.

עם סיום התערוכה, הביתן פורק וחלקיו נשלחו ברכבת לגרמניה. אך בזמן המעבר נעלמו מרבית החלקים. בשל חשיבותו הגדולה, המבנה שוחזר, תוך שימוש באותם החומרים בדיוק. לצורך כך אספו וניתחו היוצרים מאות צילומים של מבנה הביתן הישן והוא שוחזר מחדש, פרט לעמודים הקלסיים שעמדו בעבר בחזיתו. החל משנת 1986 יכולים מבקרים להגיע ולצפות בבית המשוחזר, שנפתח לקהל הרחב.


#מה הסיפור של כיסא ברצלונה?
"כיסא ברצלונה" (Barcelona Chair) הוא כיסא ידוע במיוחד שעוצב בידי לודוויג מִיס וָאן דֶר רוֹהֶה ולילי רייך, לביתן הגרמני, בתערוכה העולמית של ברצלונה, שנערכה בשנת 1929. העיצוב התעשייתי-מודרניסטי של הכיסא נחשב למאד משמעותי בזרם של העיצוב המודרניסטי בריהוט. לרוב יש לו גם הֲדוֹם תואם.

לודוויג מיס היה משכיל ורחב אופקים במיוחד. לכן הוא שאב, לתכנון הכיסא, השראה מהכיסאות המתקפלים של התקופה הרומית העתיקה. התוצאה ידועה: הכיסא הפך לאייקון של ממש והוא מהרהיטים המודרניסטיים האהובים והנערצים, עד עצם היום הזה.

מבט מקרוב על הביתן:
https://www.youtube.com/watch?v=TPDcNUBQwBw&t=110s

#על מגדל התקשורת
המגדל בעל העיצוב הייחודי ממוקם בראש גבעת טיבידאבו בברצלונה. הוא נבנה בשנת 1991 עבור אולימפיאדת הקיץ שהתקיימה כאן בשנת 1992.

המגדל תוכנן על ידי האדריכל סר נורמן פוסטר (Sir Norman Foster) ועל ידי שני אזרחים ספרדיים שנרתמו לעבודת התכנון. העיצוב העתידני והמרשים שלו רומז על מטרתו כמשדר טלוויזיה ורדיו. קוטר המגדל הוא 4.5 מטר ומשקלו הכולל הוא 3000 טון.

האנטנה העליונה שלו מגיעה לגובה של כ-290 מטרים והיא מספקת את נקודת התצפית הגבוהה ביותר על העיר. הקומה העשירית של המגדל פתוחה לקהל הרחב.

הכבלים שאתם רואים מסביב למגדל הם אלו שמחזיקים אותו עומד: הכבלים התחתונים מורכבים משלוש קבוצות של 180 כבלים מתוחים עשויים פלדה ובעלי קוטר של 15 מילימטרים. הכבלים העליונים עשויים משלוש קבוצות של 7 כבלים, בעלי קוטר של 56 מילימטרים.

במגדל יש מתחם שבו ניתן להפיק אירועים בגובה 560 מטר מעל פני הים.

מבט מקרוב על מגדל התקשורת:
https://www.youtube.com/watch?v=OmiVYmGB0no

#על המרכז לאירועי המוסיקה והמחול
המרכז לתרבות מודרנית נמצא בצמוד למוזיאון לאמנות מודרנית, מאחורי בניין המאקבה. המרכז משמש בית לאירועי מוסיקה ומחול. מתקיימים בו קורסים, תערוכות, דיונים, הרצאות ועוד.

המרכז ממוקם בתוך מבנה שהוקם כמנזר במאה ה-13 ושימש כ"בית הצדקה". עם השנים חזיתו של המבנה נשמרה, אך האזור הפנימי הפך בשנת 1994 למרכז תרבותי. במבנה הנוכחי תוכלו לראות חלק מהמבנה המקורי - שלושה אגפים היוצרים ביחד את האות ח', סביב חצר גדולה, המוכרת יותר בכינויה "חצר הנשים". כן, כמו שאתם מבינים, בראשית דרכו של הבניין יועדה החצר בעבור נשים בלבד.

שימו לב במיוחד לאגף הצפוני בחצר הפנימית שנבנה על ידי צמד האדריכלים הספרדיים וִילַאפְּלָאנַה וּפִּינְיוֹן (Villaplana and Piñón). הם בנו שם קיר המצופה במראות, בגובה של 30 מטר. תוכלו לראות באמצעותו את האור המתחלף ואת העיר המשתקפת עד קו הים.

במרכז מוצגות תערוכות מתחלפות, העוסקות במיוחד בנושאים עירוניים. יש כאן גם פסטיבל קולנוע אלטרנטיבי, פסטיבל למוסיקה אלקטרונית, סדנאות וסמינרים בנושאים שונים - החל מאמנות, פוליטיקה, מחול, קולנוע ועוד.

#על אולם הקונצרטים המפואר של העיר
אולם הקונצרטים המפואר של ברצלונה נמצא במרכז העיר, ליד העיר העתיקה. הוא נבנה על מנת לשמש אולם קונצרטים בעבור מקהלת קטלוניה. האולם נבנה בין השנים 1905 ל-1908. תכנן אותו האדריכל ליואיס דומנק אי מונטנר. למבנה יופי מיוחד, שכן הוא משלב את הסגנון המודרניסטה הטבעי לבין סגנון המודרניסטה הניאו גותי. שימו לב במיוחד לכיפת הזכוכית של המבנה, שעשויה כולה מוויטראז' של זכוכית צבעונית.

בשנת 1971 המבנה הוכתר כאתר לאומי על ידי ממשלת ספרד ובשנת 1997 הוא נבחר על ידי ארגון אונסק"ו כאתר מורשת עולמית.


#מהו סגנון המודרניסטה?
סגנון המודרניסטה הוא בעצם הגרסה הקאטלאנית של סגנון האדריכלות והאמנות הפלסטית שנקרא בצרפתית "אר-נובו". הוא מאופיין בהשראה חזקה מהצומח, דגש על צבעוניות רבה, על קווים טבעיים ומעוגלים ועל חומרים פשוטים ומקומיים. האדריכל הכי מפורסם במודרניסטה היה גאודי, שהסגנון ממש מזוהה איתו. הוא השתמש בעקרונות הסגנון שוב ושוב והשתמש במוטיבים כמו הקירות המעוגלים והמזכירים גלים והימנעות כמעט קבועה ממשטחים ישרים. הוא לא היחיד שעיצב בסגנון המודרניסטה - היו אדריכלים נוספים שכיכבו בסגנון זה בברצלונה, כמו ז'וזף פואיג אי קאדאפאלק ולואיס דומנק אי מונטאנר.

#על הגלריה לאמנות

בניין הקאישה ממוקם על "הר היהודים". זהו בניין מרהיב ביופיו, המוקדש לתערוכות מתחלפות ומהווה גלריה לאמנות. המבנה נבנה בין השנים 1908-1913. בשנת 1918 הוא נסגר, אך נפתח מחדש בתור מחסן בשנת 1929. אחר כך, בשנת 1940 שימש הבניין את המשטרה הלאומית הספרדית, עד שבשנת 1963 הוא נרכש על ידי בנק "לה קאישה".

החל משנת 2002, המקום נפתח מחדש כמוזיאון. הוא שוחזר לפני פתיחתו ונבנתה לו כניסה חדשה, שתוכננה על ידי האדריכל היפני אַרָאטָה אִיסוֹזָאקִי (Arata Isozaki), מי שנחשב כיום לארכיטקט הבולט של יפאן.

המרכז משמש כמתחם לתערוכות מתחלפות, כנסים, סדנאות, קורסים ועוד. במוזיאון כמעט שלושה דונם של חלל תצוגה, ספריית מדיה, אודיטוריום, כיתות ומסעדה. תוכלו למצוא כאן מידע רלוונטי במגוון תחומים: צילום, ציור, פיסול ועוד. הכניסה למוזיאון בחינם וכל מי שמתעניין באמנות בכלל יוכל למצוא כאן עניין.

הבניין הוזמן במקור בתור בית חרושת לטקסטיל. כבר מבנייתו הוא היה מבנה מעניין ומרשים ותוכנן על ידי האדריכל המפורסם יוזף פויג קאדאפאלץ'. בנייתו הושלמו בשנת 1911 וכבר באותה השנה זכה המבנה בפרס מועצת העיר על הבניין התעשייתי הטוב ביותר.

מבט מקרוב על הגלריה:
https://youtu.be/Cqgax5CC4ac?t=14s

#על המבנה

אחד מהמבנים היפים והמרשימים של גאודי בברצלונה, הוא הפַּלַאוֹ גואל - בית המגורים של משפחת גואל, המכונה לעתים "ארמון גואל". הוא ממוקם בשכונת רבל, ממש ליד שדרות הרמבלס. לא סתם שכר התעשיין הקטלאני העשיר אוסביו דה גואל (Eusebio de Güell) את שירותיו של גאודי המוכשר. הוא התרשם מאד מעבודות קודמות שלו ורצה מעט מהקסם. אין ספק שיצירה זו הייתה חלק חשוב במה שהפך את גאודי בהמשך לאייקון אדריכלי. בזכות יופיו הוכרז הפלאו גואל כאתר מורשת עולמית ע"י אונסקו.

למעט ימי הקיץ החמים בהם נסעו לחופשה, המשפחה התגוררה בבית הזה משנת 1890 ועד 1936. בשנת 1914 עבר אב המשפחה לגור ב"כפר לדוגמה", שלימים הפך להיות פארק גואל המפורסם.

למרות שבתקופה זו עוד היה אמן חסר ניסיון, גאודי קיבל תקציב חופשי, לטובת בניית הבית. הוא עצמו תכנן ובנה את כל האובייקטים המצויים בו. הרבה מהמוטיבים המאפיינים את גאודי באים כאן לידי ביטוי: סמלים ניאו גותיים, סמלי חיות וקשתות רבות, ארובות מעניינות (ומקוריות, יש לציין) ואזכורים קטלוניים עתיקים. כאן מגיע גם לידי ביטוי השימוש של גאודי במוצרי בניה שונים וטבעיים, כמו שיש ועץ, אותו הוא הלך ופיתח עם השנים ביצירות הבאות שלו.

בבניית הבית תכנן גאודי גם כניסה מיוחדת בעבור מרכבות המשפחה. הכניסה הייתה גדולה מספיק כך שניתן היה אפילו להסתובב בה ולהוריד נוסעים. כמו כן, בחדר קבלת האורחים היו חרכי הצצה, שמהם יכלו בעלי הבית להציץ ולראות מי הגיע לבקרם, מבלי להיראות. בתקרת חדר האוכל הוא קבע חלונות זעירים שנותנים תחושה של שמיים מלאי כוכבים. זאת בעיקר בזכות העששיות שהודלקו בשעות החשיכה מעל החלונות.


#מהו סגנון המודרניסטה?
סגנון המודרניסטה הוא בעצם הגרסה הקאטלאנית של סגנון האדריכלות והאמנות הפלסטית שנקרא בצרפתית "אר-נובו". הוא מאופיין בהשראה חזקה מהצומח, דגש על צבעוניות רבה, על קווים טבעיים ומעוגלים ועל חומרים פשוטים ומקומיים. האדריכל הכי מפורסם במודרניסטה היה גאודי, שהסגנון ממש מזוהה איתו. הוא השתמש בעקרונות הסגנון שוב ושוב והשתמש במוטיבים כמו הקירות המעוגלים והמזכירים גלים והימנעות כמעט קבועה ממשטחים ישרים. הוא לא היחיד שעיצב בסגנון המודרניסטה - היו אדריכלים נוספים שכיכבו בסגנון זה בברצלונה, כמו ז'וזף פואיג אי קאדאפאלק ולואיס דומנק אי מונטאנר.