#על ערש התרבות המערבית

אתונה (Athens) היא אחת הערים החשובות בהיסטוריה. בת 3,5000 שנה היא. עיר ומקום שנוצרו ונולדו בו כה הרבה חוכמה וחידושים, שנעשו בה כל כך הרבה דברים לראשונה, הבליחו בו רעיונות שדורות ותרבויות התבססו עליהם, נושמים וחיים אותם ללא הפסקה.

בעיר הזו נולדה הדמוקרטיה, הומצאה הפילוסופיה של המערב, נוצרו התאטרון, הטרגדיה, האמנות והאסתטיקה, שמהן תשאב ותתפתח כל התרבות האירופית. כאן הונח הבסיס לאדריכלות הגדולה, לשיטות הלוחמה, היא הייתה מושא החיקוי וההמשך של הרומאים ושל כל מאות ואלפי השנים והתרבויות המערביות שאחריהם. אליה ערגו בני ויוצרי תקופת הרנסאנס ומי שמאוחר יותר יימנו על הזרם הנאו-קלאסי.

אבל החידוש המשמעותי של אתונה הוא, ללא ספק, חידוש חברתי. בפוליס, עיר-המדינה היוונית אתונה, נולדה הדמוקרטיה העתיקה הראשונה בהיסטוריה. זו הייתה רחוקה אמנם מלהיות דמוקרטיה במובנה המודרני, אבל לראשונה, במשך מאתיים השנה שאחרי שנת 500 לפני הספירה, שלטה בעיר היוונית הזו אספה כללית של האזרחים הזכרים. זו הייתה הדמוקרטיה הראשונה בתולדות המין האנושי, שגם אם אינה משתווה לדמוקרטיות המשוכללות בנות ימינו, עם הצבעת נשים ושוויון לכל האזרחים, חייבים להסכים שממנה התחיל הכל.

למעשה, הדמוקרטיה של אתונה הייתה שיטת ממשל שבה יושמה שיטה שהיום היינו קוראים לה "דמוקרטיה ישירה". הדמוקרטיה האתונאית נוצרה במהלך המאה השמינית לפני הספירה, בעת שעלה מעמדם האזרחי של אזרחי הפוליס. מדובר בבעלי האדמות והרכוש שבעיר ובתהליך המופלא הזה הם הפכו למעמד חברתי שהיה לראשונה לחלק מהמערכת השלטונית. במהלך המאה ה-5 לפני הספירה, התגבשה מערכת שלטונית זו למה שיזכה לשם "דמוקרטיה", שפירושה ביוונית "שלטון העם".

ראו את כל האטרקציות בעיר בתגית "אתונה".


#חסכון
עתיקות - כרטיס במחיר מלא לאקרופוליס יאפשר לכם כניסה לאתרים ארכיאולוגיים רבים באתונה, ביניהם האגורה העתיקה (Ancient Agora), הרומית, מקדש זאוס האולימפי (Temple of Olympian Zeus) ובית הקברות קרמיקוס.

עתיקות בתחנות המטרו - אם המוזיאונים יקרים אז תוכלו לראות המון עתיקות נהדרות, שנתגלו ומוצגות לתפארת בקומות הגבוהות של תחנות הרכבת התחתית הבאות: Syntagma, Panepistimio, Acropolis ו-Monastiraki.

מוזיאונים - בטיפים של כל מוזיאון ציינו אם ומתי יש בו ימי חינם. באוגוסט יש גם את "הירח המלא של אוגוסט" (August Full Moon) שבו פותחים המוזיאונים את שעריהם בחינם.


#תקשורת
לשבוע עד 10 ימים של טיול, קנו סים של וודהפון במחיר €20, עם 8GB לגלישה באינטרנט ו-500 דקות שיחה בתוך יוון.


#תחבורה
משדה התעופה תוכלו להגיע במטרו קו כחול, תוך 40 דקות, בשעות היום ועד חצות. 10 יורו יעלה לכם להגיע היישר לתחנות סינטגמה ומונסטירקי.
כללית, המטרו כאן הוא כלי נהדר לתנועה בעיר.


#אוכל
באתונה, מככבים המאכלים המסורתיים הרבים שהטברנות הקטנות כל כך יצטיינו בהם. בטברנה תפתח הארוחה לרוב במֶזֶה היווני העשיר, או ה"מֶזֶדס" (שהוגים כמו מרצדס) - אוסף של מנות פתיחה יווניות ומעולות.

אחרי מנות הפתיחה היווניות הללו, יככבו כאן מאכלים לוהטים ומלאי אופי, כמו הסופלאקי, או "גירוס", שבו מגולגלים שישליק או שווארמה ברוטב שמנת ויוגורט, עם שום, בצל טרי ועגבניות, המוסקה, שהיא פשטידת פרוסות חצילים ובשר טחון ברוטב אלוהי, צזיקי - מלפפונים חתוכים דק ביוגורט צאן עם שום כתוש וזילוף של שמן זית מלמעלה, סרדינים אלוהיים, הדולמַדאקיה, שבה עלי גפן קטנים מולאו באורז ותיבול שרק זאוס יודע מהו וראש וראשון ופאר היצירה - הסלט היווני הכל כך מוצלח שלהם, ירקות טריים, עם גבינת פטה, שמן זית ואורגנו מלמעלה. בתיאבון!

שותים אוזו או רצינה - סוג של יין מקומי המועשר בשרף אורנים ו"קפה יווני", שהוא קפה שחור, או "פראפה" (שהוגים Fra-Pe) - קפה קר ומריר ומוקצף ומאד טעים.

אז ביוון יש אוזוריס (מלשון אוזו), טברנות, בתי האוכל ומועדוני המוסיקה. בכולם אוכלים ושותים המון וטוב. ואגב, יש הכי הרבה בתי קפה כרגע, כולל כאלה שהיו פעם מסעדות ונשארו אותו דבר, אבל שינו את השם לבית קפה. הסיבה? - מבתי קפה גובים פחות מס...

מקומות שווים לאוכל טוב בעיר בתגית "מקדשי אוכל באתונה".

הנה מעט מהאוכל היווני הנהדר:

https://youtu.be/C3kPeGtX2v8


#תשר
במסעדות ובתי קפה ביוון נוהגים להשאיר 10% דמי שירות על חשבון נמוך או 5% על חשבון גבוה, או שירות לא מצוין.


#קידומת יוון
+30


#שופינג
כללית, רחוב אֶרְמוּ (Ermou), שמוביל מכיכר סינטגמה ועד כיכר מונאסטיראקי, הוא מדרחוב הקניות המרכזי באתונה.

מקומות מומלצים לקניות בתגית "שופינג באתונה".


#בילויים
אם תרצו באתונה בידור יווני מסורתי, תמצאו אותו בשכונת הפלאקה (Plaka). ריכוזי המועדונים הקטנים והברים המוצלחים יימצאו במונאסטיראקי (Monastiraki), פסירי (Psirri), קולונאקי (Kolonaki) וגזי (Gazi).

מקומות מומלצים לבילוי בתגית "בילויים באתונה". את מועדוני הבוזוקיה עם הזמרים היווניים המעולים מצאי בתגית "מוזיקה חיה, אתונה".


הנה דוגמה ליופי של המוזיקה היוונית במועדונים:

https://youtu.be/iDuYWMqzc48


#חיבורי חשמל (Power plugs)
התקעים האפשריים ביוון הם Type C ו-F (ראו למטה קישור עם צילומים).


טעימה מהנסיעה המתקרבת? - הנה סרטון שיציג לכם את העיר במלוא יופייה:

https://youtu.be/fL3Cy7VJEHU


מהאוויר:

https://youtu.be/jV4xKLu7lFA


והנה מעט מנקודות התרבות של העיר:

https://youtu.be/r3H2f1DiYgQ

#על הכיכר המרכזית של אתונה

מכיכר אוֹמוֹניָה (Omonia Square) יוצאים שישה מרחובות המסחר החשובים של אתונה. זוהי הכיכר העמוסה ביותר באתונה. פעם זו הייתה כיכר מפוארת ונחשבת, שהייתה מרכזו של הרובע המסחרי באתונה של אותם ימים.

אבל עם השנים הלכה הכיכר המפוארת והתדרדרה והוזנחה מאד. היא נעשתה אז מוקד של פשע, סוחֲרי סמים ונערות ליווי.

המצב השתנה כשהוקמה תחנת המטרו החדשה כאן והכיכר זכתה לתנופת חידוש ופיתוח. במקום החנויות הישנות שפעלו כאן התמקמו כאן רִשתות אופנה מודרניות ובוטיקים של מעצבי אופנה מוכשרים. בכיכר גם מסעדות רבות ובתי קפה שווים וגם מלונות יקרים, דוגמת מלון הפאר אימפריאל.


#טיפים
על פי המקומיים לא מומלץ להסתובב ברחובות שמאחרי הכיכר בשעות החשיכה ובלילות, במיוחד לא עם ילדים. כשהחנויות נסגרות וברחובות מסתובבים לא מעט טיפוסים מפוקפקים, הימנעו משיטוט בשכונות הללו, שורצות הכייסים.

#על השכונה הכפרית של אתונה

אחת מהשכונות שאסור לכם לפספס בביקור באתונה, היא שכונת אָנַפְיוֹטִיקָה (Anafiotika), שממוקמת בצלו של האקרופוליס, בלב העיר. השכונה השקטה והקטנה הזו ציורית מאין כמותה עם הסמטאות הצרות, המדרגות הקטנות עשויות אבן והמבנים שעומדים כאן החל מהמאה ה-19. שימו לב לסגנון הבניה - בתים לבנים דמויי קוביה ודלתות וחלונות בצבעי כחול, ירוק או צהוב.

השכונה אמנם שקטה וגם את התושבים תראו לעתים רחוקות, אבל עדיין יש בה כמה מקומות שווה לשים לב אליהם. אחד מהם היא כנסיית אָיוֹס סִימֵאוֹן (Ayios Simeon), שנבנתה על ידי המתיישבים הראשונים של השכונה בשנת 1847. גם כנסיית מֶטַאמוֹרְפוֹזִיס (The Church of the Metamorphosis Sotiros) שהיא כנסייה כיפתית עשויה אבן שנבנתה במאה ה-14. עוד תראו כאן את הכפר מהאיים הקיקלאדיים שייסדו יוצאי הכפר אנאפי במאה ה-19.

מהמקום תוכלו לראות תצפית יפה על אתונה כולה.


תמונות מאנפיוטיקה:

https://youtu.be/VBlgTAnkGtU

#על אי הפיסטוקים, הקרוב לאתונה

האי אֶגינָה (Aegina) הוא אי השוכן במרחק 25 קילומטרים מאתונה ונמנה על האיים הסארוניים שבמפרץ הסארוני. האי יפה ואהוד על אנשי רוח ואמנים מאתונה, שבזכותם יש כאן לא מעט פעילות תרבותית בלילות הקיץ.

אגינה נחשב גן עדן לאוהבי הפיסטוקים. הפיסטוקים שמגדלים באי נחשבים למעולים במיוחד. הם משווקים לכל רחבי יוון ואף מיוצאים לאירופה. תוכלו לטעום ולקנות מהם בכל פינה באי ובשלל צורות, כולל עוגות וממתקים מבוססי פיסטוק.

בקיץ עוברים אתונאים מבוססים רבים לבתיהם שעל האי ומצטרפים אל מאות מתושבי האי, שעובדים באתונה ושטים מדי יום לעבודה ובחזרה.

אגינה הוא אי שליו ופשוט, בעל אופי יווני רגוע, השונה מאד מהאיים הקיקלאדים המוכרים, בעלי החופים המרהיבים כמו של מיקוֹנוֹס, פארוֹס או נָקסוֹס, או המראה העוצמתי של איים כמו סָנטוֹריני.

האי נקרא על שם אייגינה, אמו של אייאקוס, שלפי המיתולוגיה היוונית נולד באי והיה אף השליט שלו. במאות ה-7 עד ה-5 לפני הספירה, ישבה כאן אגינה פוליס, עיר-מדינה שהייתה אויבת ויריבה של אתונה. במאה ה-16, במלחמה של התורכים בוונציאניים, כבש הצי העות'מני את האי. החיילים התורכים הרגו אז 6,000 איש, כולל את כל הגברים כמעט. הם לקחו את הנשים והילדים לעבדות. במאה ה-19 הייתה אגינה הבירה הזמנית של יוון וחזרה לאלמוניותה היחסית.

הנמל של אגינה הוא מרכז העיירה החשובה באי, שנקראת גם היא אגינה. זוהי עיירה תוססת ושלווה בו-זמנית, שחוץ מהנמל שוקק החיים שלה מציעה מגוון של טברנות, בתי קפה ודוכנים שונים. תוכלו לסייר כאן ולהעביר שעות יפות, עם אוכל טוב, בריזה מהים ושלווה יוונית נעימה ולא צפופה.


#אטרקציות לבילוי יום באי
באיגינה תמצאו את אחד הגירוסים הטובים ביוון. הסופלאקי המשובח הזה נמצא ברחוב אפאיה 32 שבאגינה. זהו הרחוב הראשי, שמקביל לרחוב הנמל והמרינה, אבל בקו השני אחריהם.

עוד טברנות מצוינות תמצאו ליד אותו גירוס, ברחוב המקביל לרחוב המרינה. חצו את שוק הדגים המפורסם של אגינה ותגיעו אליהן.

בנמל, אגב, תראו את העמוד הבודד ששרד ממקדש אפולו. המקדש הזה שכן בעבר באזור הנמל.

את שרידי בית הכנסת העתיק, שהיה באי במאה ה-3 לספירה, תוכלו לראות מאחורי מלון אוורה (Avrá).

רבים מהתיירים נוסעים לחוף אגיה מרינה, הפופולארי שבאי. רכב או קטנוע שכור יביא אתכם היישר לחוף ולעיירת החוף הסמוכה, אגיה מרינה.


#טיפים
אגינה מקושר לאתונה באמצעות עשרות מעבורות ורחפות בכל יום. מ-07:00 בבוקר ועד 19:00 בערב, הן שטות הלוך וחזור, מפיראוס אל איגינה ובחזרה - הפלגה של שעה במעבורת ו-40 דקות בלבד ברחפת.


מבט מקרוב על האי אגינה:

https://youtu.be/f6wfddN-NR0


האתרים והמקומות שבאי איגינה:

https://youtu.be/LiVn6COJ_4c

#על הקניון העתיק ששוחזר באגורה

הסְטוֹאָה של אַטַאלוֹס (Stoa of Attalos) היא סוג של שוק יווני קדום, ששוחזר בשנות ה-50 של המאה הקודמת. כיום ובהשוואה להריסות שמסביבה, נראית הסטואה כמקום מודרני לחלוטין. צריך להתאמץ בכדי לזכור שזהו למעשה מרכז קניות עתיק שהיה בשיאו, עוד באגורה העתיקה של אתונה.

עם אכסדרת העמודים היפהפייה שלו, מכיל המבנה של היום מוזיאון ומקדש. מסביבו פארק ארכאולוגי גדול, שבו ניתן לצפות בשרידים החרבים של האגורה של אתונה.

יש לסטואה חשיבות אדירה בלימוד תולדות האדריכלות הקלאסית. זאת משום שהיא שוחזרה במלואה ולפרטי פרטים, ממש כפי שמניחים החוקרים שהייתה ונראתה בעת העתיקה.


#מהי סטואה?
סטואֵה, וברבים סטואֵיי, היא מבנה גדול ומפואר ששימש ביוון העתיקה לצרכים ציבוריים שונים ושכמותו נבנו רבים בערים היווניות.

באדריכלות היוונית הקדומה, סטואה היא מבנה שכולל אכסדרה, כלומר מעבר מקורה שבאחד מצדדיו ניצבים עמודים והוא פתוח אל החוץ, בעוד שבצדו השני ניצב קיר עם פתחים. הסטואיי שימשו אז דופן לחללים ציבוריים, כמו אגורות ושווקים ושכנו בה אז חנויות, גלריות וכדומה. בהמשך קיבלו גם שתי שורות עמודים ולא פעם גם שתי קומות.

בתחילת ההיסטוריה היו הסטואיי בנויות בצורת 'ח' או 'ר' ותחמו בתוכן חלל פנימי. הסטואיי הישנות נבנו כולן לפי הסדר הדורי. מאוחר יותר נפתחו הסטואיי לעיצובים בסדרים האחרים. בהמשך ההיסטוריה, כשהחלו לכלול בסטואיי מעברים בעלי שתי שורות עמודים, יותר ויותר סטואיי כללו סדר איוני בשורת עמודים אחת וסדר דורי בשורה הנגדית.


#ההיסטוריה של הסטואה
"הסטואה של אטלוס", הנחשבת לסטואה המרשימה ביותר מבין חמשת הסטואיי שבאגורה האתונאית, נבנתה בשנת 150 לפני הספירה, בהוראת המלך אטלוס השני של פרגמון (King Attalus II of Pergamon), שמלך בין השנים 159 ל-138 לפני הספירה. אותו אטאלוס העניק את הסטואה במתנה לאתונה, מחווה שהונצחה בכתובת שחקוקה בארכיטרב של הסטואה.

באותם ימים היו בכל אחת משתי קומות המבנה, 21 חנויות ובלטה בו במיוחד שדרת העמודים המקורה שלאורך החזית של החנויות הללו.

בשנת 267 נהרס המבנה חלקית, לאחר פלישה של ההרולים, שבט גרמאני עתיק, שפלש לאתונה, במהלך המאה השלישית.

במהלך השנים שולבו שרידי הסטואה בחומה שנבנתה בעיר, עובדה שעתידה להקל על הזיהוי והשיקום שלה בעידן המודרני.

ואכן, בשנת 1950 החלה ממשלת יוון בשחזור של הסטואה, תוך ביצוע חפירות, שחשפו ממצאים רבים ובתוכם צעצועים, מטבעות, כלי מטבח, מטבעות עתיקים וצעצועים מיוון הקדומה, כמו גם מרכיבים אדריכליים מהעת העתיקה, המוצגים כיום במוזיאון סטואה (The Stoa Museum).

כך שוקמה הסטואה במלואה במאה ה-20 והייתה ל"מוזיאון האגורה של אתונה". כיום רואים בה רבים מבנה המאפיין את התקופה ההלניסטית ביוון.


#אדריכלות הסטואה של אטאלוס
מבנה הסטואה של אטאלוס נמצא באגורה של אתונה. הוא גדול ומקושט יותר מהסטואֵיי האחרות שנבנו באותה תקופה, עידן אתונה הקלאסית. גודל הסטואה והעמודים התומכים שלה מדגימים ומדגישים את הרושם שהיא יוצרת.

גודל הסטואה הוא 115 על 20 מטרים. יש בה שתי קומות, כשבכל קומה שתי אכסדרות. עמודי הסטואה מעוצבים בשני סדרים קלאסיים: העמודים החזיתיים הם מהסדר הדורי והעמודים הפנימיים הם בסדר איוני.

בכל קומה בסטואה בנויים 21 חדרים, עם פתחים לאכסדרה וחלונות בצידם האחורי.

אנו משערים שהמבנה הנוכחי הוא שחזור די מדויק של המבנה המקורי וזה לכשעצמו מרשים מאד. חלק לא גדול אך קיים מהשרידים המקוריים, שולבו בשחזור. הידע לשחזור עצמו בא ממחקרים של ארכיאולוגים מומחים שלמדו לעומק את המבנה המקורי, זה של שנת 138 לפני הספירה.


מבט מקרוב:

https://youtu.be/zCRUf6KmQgs

#על האי שחמורים הם כלי הרכב שלו


האי הִידְרָה (Hydra), או אידרָה, הוא אי ארוך וצר השוכן אל מול חופי דרום יוון. בירת האי הקטנה יושבת במורד צוק גדול בו, על קו המים. כל מה שמעניין בהידרה נמצא על קו המים וברחובות הקרובים שאחריו. אם תלכו קילומטר על החוף לכיוון מערב, תגיעו לכפר קטן, אותנטי ונחמד, עם מעט מאד תיירים, בשם קמיני.

בשנות ה-60 של המאה הקודמת הפך הידרה למקום מפגש בוהמייני לאמנים, לסופרים ולחוג הנוצץ ועד היום מהווה האי יעד חופשה פופולארי ואהוב על תושבי אתונה ותיירים רבים. יש כאן מסעדות מצויינות וחיי לילה נינוחים ושקטים.

נופשים רבים פוקדים כאן את חוף האי. הידרה הוא אחד האיים המיוחדים ביוון, על אף שהוא פחות אי של חופים מרהיבים ויותר מקום של אווירה נינוחה, רגועה ומיוחדת. תורמת לכך, בין השאר, העובדה שבהידרה אסורה הנסיעה בכלי רכב ממונעים, מאופנועים ועד מכוניות וסירות מנוע. גם התנועה בין כפרי האי מתבצעת בעזרת חמורים בלבד, מה שאומר שאין באי כלל כבישים או רמזורים. זה אולי נשמע מיושן ופאסה, אבל זה בדיוק מה שמקנה להידרה את הקסם המיוחד שלו והופך אותו למגנט מספר אחד של טיולי יום לתיירים הבאים אליו מאתונה.

בעבר רכש לעצמו בית ליד המינזר באי, הזמר-יוצר האגדי לאונרד כהן. הוא התגורר כאן תקופה לא קצרה ובהשראת הידרה והאווירה שבו הוא כתב אחדים משיריו המפורסמים ביותר.


#תולדות האי
במאות האחרונות רכש לעצמו הידרה היסטוריה מעניינת. במהלך המאות ה-18 וה-19 הוא היה למרכז סחר ימי חשוב. אז התגוררו בו לא מעט סוחרים עשירים, שעשו את הונם ממסחר שחלקו היה חוקי, אך לא פעם היה קשור גם בהברחות ומעשי שוד ימיים.

את בתי האבן הגדולים שלהם בנו עשירי האי אז בסגנון שאפיין אז את ערי המסחר החזקות בים התיכון. בתים אלו מקיפים עד היום את הנמל ומזכירים את בתי הערים האיטלקיות גֵנוּאָה וונציה.

התותחים הישנים שניצבים עדיין מחומות הנמל של הידרה אל עבר הים מספרים את הצורך לבצר את הנמל ולמנוע גישה אליו, מאורחים עויינים וכוחות לא רצויים. העובדה שהשכיל להגן על עצמו הפכו באותם זמנים את הידרה לאי עצמאי יחסית, שהצליח איכשהו להתרחק מהשליטים העות'מאניים ששלטו אז ביוון.

מלחמת העצמאות של יוון הפכה את סוחרי האי לתומכיה והם העמידו ספינות לטובת צי המורדים היווניים בממשל העות'מאני. בזכות אותו צי, שהיה לאחד הגורמים החשובים בניצחון היווני, הורחקו התורכים ויוון זכתה לעצמאות. גיורגוס קונטוריוטיס, בן האי, שהיה אחד מגיבורי מלחמת העצמאות, אף היה בשנת 1848 לראש ממשלת יוון.

מכאן התנהל הידרה כאי שליו וישנוני, עד שבשנות ה-60 של המאה הקודמת הוא "נכבש". הפעם היו הכובשים כוכבים וידוענים עולמיים, כמו הזמר לאונרד כהן וכוכבת הקולנוע סופיה לורן, שעברו לגור בו לתקופות שונות ופרסמו אותו בכל העולם.


#טיפים
בכל בוקר בשעה 8:30 יש מעבורת להידרה. משך ההפלגה 3.5 שעות.


שיטוט על האי:

https://youtu.be/P2MQg2L9mlU


ומהאוויר:

https://youtu.be/78XcQmsX7-c


חופיו והים שמסביבו:

https://youtu.be/bDK6lxjh_6A

#על המוזיאון המודרני שמציג את ממצאי האקרופוליס העתיק

במתחם המקדש העתיק, נפתח בשנת 2009 מוזיאון האקרופוליס החדש (New Acropolis Museum). המוזיאון המרשים והמודרני החדש, מנוגד באופן ברור לאתר ההיסטורי והעתיק.

מוצגים כאן מעל 4,000 ממצאים ומוצגים מהאקרופוליס ומאתונה העתיקה. יש כאן עושר של הסברים וממצאים מרתקים, ממקדש הפרתנון ועד לשכונות העתיקות של אתונה.


#אדריכלות המוזיאון
המוזיאון תוכנן בידי האדריכל השווייצרי ברנרד טשומי, שבסיועו של היווני מיכאל פוטיאדיס, יצר בניין בן 23 אלף מטרים רבועים, העשוי בטון חשוף, זכוכית, מתכת, וריצוף עשוי שיש בהיר וכהה. היפה כאן שגם בבניין המודרניסטי שאנו נמצאים בו, הצליח טשומי לצטט ולהתכתב בצורה מכבדת ומרתקת, עם אדריכלות המקדשים היווניים של אתונה.

האדריכל שילב כאן בצורה נפלאה את שרידי רובע המגורים העתיק שנחשפו בשטח הבנייה, במהלך הקמת הבניין. הוא גם השקיע לא מעט מאמצים בחווייה הוויזואלית של המבקרים, אם זה ביצירת קשר עין אל האקרופוליס ואל הפרתנון שבו, ואם זה בקשר העין שבין המבקרים לבין עצמם, בתוך המוזיאון.

יש כאן גם תכנון נפלא של המבנה, שמסתמך היטב על מקסימום התאורה הטבעית של אור השמש, שבא מבחוץ.

המוזיאון, אגב, הקפיץ באופן משמעותי את מעמדה של השכונה שבה הוא הוקם. בתוך זמן קצר השכונה הפכה משכונה סתמית באתונה, לשכונת יוקרה נחשבת בעיר.

מיקומו של המוזיאון, בסמוך לקצה הדרומי-מזרחי של האקרופוליס ולתחנת הרכבת התחתית, מזרים אליו מעל 5 מיליון מבקרים בכל שנה, מה עוד שהוא ממוזג היטב בקיץ ומחומם בחורף, שלא כמו האתרים המפורסמים והפתוחים לחלוטין.


#תצוגות המוזיאון
המוזיאון בנוי ב-4 מפלסים:

קומת המרתף - רצפת זכוכית המאפשרת צפייה בשרידי רובע מגורים ביזנטי, שהתגלה בחפירת היסודות לבניית המוזיאון.

קומת הכניסה - שרידים מהחפירות שבמורדות צוק האקרופוליס, מחוץ לעיר העליונה. יש כאן בעיקר כלי חרס, מהתקופה הנאוליתית ועד הרומאית. בנוסף, ממצאים ממקדש הנימפות, שנמצא ליד תיאטרון הורדוס אטיקוס, ומהאסקלפיון שנחשף ליד תיאטרון דיוניסוס.

קומה שנייה - ממצאי האקרופוליס הקדום, שנהרס בידי הפרסים, כמו פסלים מהפרתנון הקדום, של המאה ה-6 לפנה"ס. שימו לב ל"חיוך הארכאי", הקפוא, שמאפיין חלק גדול מהפסלים הללו, שהיו בחלקם קבועים בגמלוני המקדשים. על חלק מהפסלים שתראו כאן, ניתן עדיין לראות את סימני הצבע המקורי, מלפני 2,600 שנה. בקומה זו מוצג גם אוסף של פסלי נערים ונערות עשויי שיש, שהוקדשו למקדש הקדום.

קומה עליונה - זו קומת הפרתנון. מוצגים בה מבחר ממצאים מהמקדש המפורסם בעולם. מרבית הפריטים המקוריים, אגב, נמצאים במוזיאון הבריטי, אבל ניתן לצפות בהעתקים מדוייקים, לצד ממצאים כמו האפריז המפוסל שהקיף את הפרתנון, המֶטוֹפּוֹת, שהן לוחות מלבניים עם תבליטים מפוסלים מהפרתנון והשרידים של פסלי הגמלונים.

עוד בקומה זו מוצגים פסלים ותבליטים ממקדש אַתֵנָה נִיקֶה, מבנה הפְּרוֹפִּילֵאָה ומקדש האֶרֶכְתֵיאוֹן, שתוכלו לראות חמישה מתוך ששת פסלי הקְרִיאַטִידוֹת, פסלי נשים יפהפיים, שעיטרו את המרפסת הדרומית שלו.


ביקור במקום:

https://youtu.be/49TsjfebAH0

#על מקדש פוסידון עם השקיעות היפות שלו

מקדש פוסידון (Cape Sounio) נמצא ב"כֵּף סוּנְיוֹן" (Cape Sounion), או בשמו היווני כֵּף סוּנְיוֹ, שבפינת חצי האי סוניון.

המקדש, שרבים קוראים לו בפשטות כף סוניון, הוא אחד המקדשים המפורסמים ביוון וללא ספק מהמרהיבים שבהם, לא רק במבנהו הקלאסי אלא גם מבחינת מיקומו. זהו אתר עתיק הנמצא בנקודה ציורית במיוחד, על גבעה הניצבת ממש בקצה חצי האי סוניון, מוקפת ים כחול עד קצה האופק, עם נוף פנורמי של המפרץ הסארוני, אל מול האיים הנשקפים מנגד, במיוחד האיון פאטרוקלוס שניצב ממש ממול.

כבר אלפי שנים ששרידיו המונומנטליים של מקדש פוסידון משקיפים אל הים ומתנשאים בראש הכף הסמוך לשפת המים. ניצב הוא בהוד על הגבעה הרמה, בקצהו הדרומי של חצי האי אתיקה, רק 69 קילומטרים דרומית-מערבית לאתונה ואלפי שנים מהעידן המודרני.

אגב, נקודת צילום יפה על המקדש המיוחד הזה היא מהגבעה שמולו. ממנה ניתן ללכוד את המקדש ואת עמודי השיש שלו ולמולם את הים הכחול ושובלי הסירות הלבנים שעל פניו.


#תולדות מקדש פוסידון
המקדש נבנה בסביבות 440 לפני הספירה, בתקופה הקלאסית של יוון העתיקה. זה היה ככל הנראה חלק מתוכנית הבנייה המפורסמת של פריקלס (Pericles) באתונה וביוון העתיקה. החוקרים סבורים שמקדש פוסידון עצמו תוכנן על ידי אותו אדריכל שבנה את מקדש הֶפַייְסְטוֹס שבאתונה.

למעשה, מקדש פוסידון נבנה על חורבות מקדש קדום יותר, שנהרס כ-40 שנה לפני כן. היו אלה חיילי קסרקסס, שפלשו לאטיקה והרסו את המקדש, ביחד עם הרס מקדשי האקרופוליס של אתונה. קסרקסס הוא שמו היווני של חְשְיָארְשָׁ הראשון, מלך פרס האחמנית בשנים 485 עד 465 לפני הספירה.

רושם עמוק הותיר יופיו של המקום על רבים במהלך ההיסטוריה. בחצי האי סוניון ובמקדש פוסידון ביקר כאן אחד הידועים שבהם. זה היה המשורר הרומנטי הידוע לורד ביירון. הוא ביקר כאן ב-1810-11, כשעשה בביקורו הראשון ביוון והתגורר מספר חודשים באתונה. שמו של המשורר האנגלי הרומנטי חקוק עד היום על בסיסו של אחד מעמודי המקדש והסברה היא שהוא עצמו חקק אותו, אם כי הדבר לא מוכח לחלוטין. כך או כך, הלורד ביירון גם מזכיר את סוניון בשיר "איי יוון" (Isles of Greece) וכותב:

Place me on Sunium's marbled steep
Where nothing save the waves
and I May hear our mutual murmurs sweep.


#כיף בכף סוניון
בילוי של חצי יום או יום שלם באיזור ווליאגמני (Vouliagmeni) שמדרום לאתונה ובפרט בכף סוניון שבקצהו הדרומי, יהיה כיף של ממש. לא הרחק מהמקדש תמצאו חופים מקסימים ומעולים, בהם ניתן לשלב נופש ים-תיכוני נעים, עם התרבות וההיסטוריה שמגולמים במקדש הקלאסי המרשים לאל פוסידון.

ובכלל, כף סוניון ממש קרוב למרכז יוון ונמצא לא יותר משעה וחצי מאתונה או 20 דקות נסיעה מנמל התעופה הבינלאומי של אתונה. בואו לבקר בו!


#טיפים
המקדש פתוח בכל ימות השבוע מ-09:30 בבוקר ועד השקיעה.

הכניסה מתחת לגיל 18 - חינם.

יש מזנון בכניסה לאתר, אבל הביאו מים לכל מקרה, כי יכול להיות חם.


מבט מקרוב על מקדש סוניון:

https://youtu.be/Bk7BeWrDyww


ומהאוויר:

https://youtu.be/Kuu2CXIyE2I


רוצים סיור מודרך?

https://youtu.be/Ximbk82X5y0

#על ערש התיאטרון האירופי שבשיפולי האקרופוליס

בשיפולים הדרומיים של דרום גבעת האקרופוליס נמצא תיאטרון דְּיוֹנִיסוס (Theater of Dionysos), כשלא הרחק ממנו ניצב תיאטרון נוסף, זה של הורדוס אטיקוס.

כשבנו את תיאטרון דיוניסוס, במאה ה-4 לספירה, הוא נבנה במקומו של תיאטרון עתיק יותר שעמד במקום. כיום שרדו בו רק 20 שורות, שהן פחות משליש, מ-64 השורות שהוא הכיל בעבר. בימי קדם ישבו וצפו בו במחזות, מעל 15,000 צופים ומשערים שבשלב מסוים ישבו בו אפילו 17 אלף צופים.

לתאטרון דיוניסוס תפקיד היסטורי בתולדות התיאטרון. ממש כאן, בתיאטרון העתיק שעליו נבנה, העלו גדולי המחזאים היוונים, כמו סופוקלס, איסכילוס, אוריפידס ואריסטופנס, את הדרמות הקלאסיות שלהם. בשורות הראשונות נהגו לשבת מכובדי העיר וכאן הוצגו לראשונה בפני קהל מחזות מפורסמים בתולדות התיאטרון.

בתקופה הרומית בנו כאן במה חדשה ואף ריצפו את אזור התזמורת. אם תחפשו בשורות התיאטרון העתיק, תמצאו מושב מעוטר ושונה מכל השאר, באחת השורות הראשונות של התיאטרון. דעו שזה המושב שבו ישב הכומר של דיוניסוס, בזמן השלטון הרומי באתונה.

לתיאטרון היה בעבר גג עשוי עץ שככל הנראה שריפה הרסה. כך או כך, כיום משמשים שני התיאטראות העתיקים הללו לקונצרטים פתוחים דווקא, תחת כיפת השמיים.


#טיפים
אותו כרטיס כניסה משמש הן לאקרופוליס והן לכניסה למספר אתרים נוספים באיזור, לרבות תיאטרון דיוניסוס, האגורה העתיקה, האגורה הרומית, המוזיאון הארכיאולוגי של קאראמייקוס ועוד.

הכניסה חינם ביום א' הראשון לכל חודש, למעט בעונת התיירות (יולי-ספטמבר), שאז הכניסה חופשית דווקא ביום א' השני לכל חודש. בנוסף, בכל יום א' שבין ה-1 בנובמבר ל-31 במרץ, הכניסה היא גם חופשית.

אם אתם מגיעים בקיץ, שווה לברר על קונצרטים ומופעים שמתקיימים כאן.


#שעות כניסה
בחודשי הקיץ 19:00-8:00
בחודשי החורף 17:00-8:00


ביקור במקום:

https://youtu.be/jIfLahibHxo

#על כיכר קוֹלוֹנָקי

כיכר קוֹלוֹנָקי (Kolonaki Square) או רובע קולונקי בכלל, היא אחת השכונות הנעימות באתונה ומקום בו מבלה האליטה האתונאית את שעות הפנאי שלה.

עם מבחר של מסעדות ובתי קפה נעימים, לצד חנויות הבוטיק הידועות של הרובע, כאן מבלים אתונאים צעירים רבים את זמנם הפנוי, לצד מי שלא חייבים לרוץ ולהתפרנס במשך היום.

לצד בתי הקפה המעודכנים שלו, רובע קולונאקי מציע חנויות יוקרה רבות לחובבי הקניות ויש כאן אוסף מכובד של חנויות מעצבים מצוינים וסניפי רשתות יוקרה יווניות ובינלאומיות.


#טיפים
השופינג מתרכז ברחוב סקופה (Skoufa), רחוב וקורסטיו (Voukourestiou) ורחוב צקלוף (Tsakalof).


מבט מקרוב:

https://youtu.be/W8Zj9kGMa3o

#על מתחם השוק והמרכז הפוליטי העתיק של אתונה

האָגוֹרָה העתיקה (Ancient Agora) הייתה אזור השוק והמרכז הפוליטי של אתונה העתיקה. כאן היו החנויות והמרכז המסחרי של אתונה וכאן קרו הרבה דברים גדולים בתולדות העיר הזו.

באגורה, מוקד החיים החברתיים, התרבותיים והפוליטיים של העיר, היו בתי הספר של הפילוסופים הגדולים. באחד מהם הגה סוקרטס את תורתו וכאן הטיף פאולוס לנצרות בשנת 49 לספירה. כאן נולדה הדמוקרטיה האתונאית המפורסמת ובסמוך היו התיאטראות שבהם התפתחה הטרגדיה היוונית, האמא והסבתא של מחזות התיאטרון ושל סרטי הקולנוע, עד ימינו.

אחד האתרים המרכזיים באגורה, שמצפון לאקרופוליס וממערב לפלאקה, הוא מקדש הפייסטוס (Hephaisteion) שמוקדש לאל הנפחות במיתולוגיה היוונית. המקדש הזה נבנה בשנת 449 לפני הספירה והוא המקדש השמור ביותר באתונה.

לא רחוק ממנו תוכלו לראות את הסטואה של אטלוס ואת כנסיית השליחים הקדושים שנבנתה במאה ה-11, להנצחת פועלו של השליח הקדוש פאולוס.

במוזיאון שבאגורה העתיקה תוכלו לראות רבים מהממצאים שנמצאו באתר במהלך השנים.


#מהי האגורה היוונית?
האגורה ביוון העתיקה הייתה מקום שבו נאספו תושבי ערי-המדינה ואליו הגיעו, כמו במרכז הערים בכל התקופות, כדי לקנות, להתרועע, לשמוע חדשות ולרכל.

באגורה היוונית, בין קניות לשיחות, אסיפות והטפות, נולדו תמיד יוזמות, תככים, מריבות ופיוסים. כאן היה המרכז של העיר והמקום העיקרי שבו יכולת להגיע אל האנשים המעניינים.


#טיפים
חוץ מכניסה לכל האתרים שבו, כרטיס הכניסה לאָגוֹרָה העתיקה מקנה גם כניסה למספר אתרים נוספים באיזור, כמו האקרופוליס, המוזיאון הארכיאולוגי של קאראמייקוס ועוד.

הכניסה חינם ביום א' הראשון לכל חודש. בעונת התיירות, בחודשי יולי-ספטמבר, הכניסה חופשית דווקא ביום א' השני לכל חודש. בנוסף, בין ה-1 בנובמבר ל-31 במרץ, הכניסה חופשית בכל יום א' הראשון לכל חודש.


ביקור במקום:

https://youtu.be/dPTs2Yu8k_k


הדרכה:

https://youtu.be/swVFXvplfDA

#על שוק הפשפשים של אתונה

שוק הפשפשים רחב הידיים של מוֹנַאסְטִירַאקִי הוא שוק הפשפשים המוכר של אתונה. הוא מתקיים בימי ראשון מאז שנת 1910, בכיכר אביססיניאס (Avissinias Square) שבמרכז מונסטיראקי. פעם זה היה מרכז אתונה העות'מנית וכיום באזור הבזאר והשוק.

כאן תוכלו לנסות ולצוד עתיקות ומציאות. המוני חפצים ובגדים מונחים כאן לראווה על המדרכות. כמו כן תוכלו למצוא כאן כמעט כל פריט שתוכלו לדמיין - עתיקות, תכשיטים, נברשות, בגדים, כלי מטבח, מתנות, תקליטי ויניל, ספרים ישנים, מזכרות ועוד.

העתיקות שמוצעות כאן יכולות להפתיע גם חובבים מנוסים. ממזכרות מפתיעות ממלחמת העולם השנייה ועד לשעונים עתיקים, מוצרי וינטאג' ועיצוב, צעצועים של פעם, כלי נשק מימים עברו ועד לעתיקות אמיתיות ומזויפות.

מה שנחמד כאן הוא שלא קונים כאן רק תיירים. גם תושבי אתונה אוהבים לקנות בשוק הפשפשים, שנמצא בקצה איזור הפלאקה שלרגלי האקרופוליס.

ברחובות שוק הפשפשים אתונה יש גם לא מעט טברנות, חנויות, מסעדות ובתי קפה רבים.


#טיפים
אף שהוא פתוח לאורך כל השבוע, השוק פופולרי במיוחד ביום ראשון.

הכניסה לשוק מרחוב Ermou או מרחוב Ifaistou והוא משתרע גם לאורך הרחובות ארמו (Ermou) ופנדורוסו (Pandrossou).

מותר ואפילו מומלץ להתמקח עם הסוחרים בשוק.

היזהרו מכייסים שמוצאים בשוק הזה פרנסה.

אל תגעו בארכיאולוגיה - או שהיא מזויפת או שהוצאתה מיוון אסורה בחוק.


ביקור במקום:

https://youtu.be/oIhyhUKhqMw

#על השער שנבנה לכבוד ביקור הקיסר הרומי באתונה


קשת אַדְרִיאַנוּס (Arch of Hadrian), או שער אדריאנוס, היא שער נצחון שהוקם במאה ה-2 באתונה, לכבוד הקיסר הרומי אדריאנוס (Hadrian). השער נבנה לפני הביקור של אדריאנוס בעיר בסביבות שנת 132 לספירה.

מיקומה של הקשת במרחק הליכה מכיכר סינְטַגְמָה (Syntagma Square) הופך אותה לנקודה מרכזית בעיר אתונה של ימינו. ביוון הרומית היא נבנתה על פני הדרך העתיקה שמחברת בין מרכז העיר העתיקה, עם האגורה (Agora) והאקרופוליס, ובין האולימפיאון (Olympieion) ודרום מזרח העיר.


#אדריכלות הקשת
גובהה של קשת אדריאנוס (Arch of Hadrian) הוא 18 מטרים, רוחבה 12.5 מטרים ועומקה הוא 2.3 מטרים.

המעניין הוא שהשער לא היה חלק מקיר, אלא שער וקשת עצמאי מעל לדרך, אבל בתקופת הכיבוש העות'מני במאה ה-18, שילבו אותו הטורקים בחומות ההגנה שהקימו, כנגד פלישה אלבנית אפשרית. בחומה זו הוא היה אחד משבעה שערים.

בחלקה העליון של הקשת, הוכנסו עמודים קוֹרינְתִיִים שהוצמדו כתבליט לקיר.


#הכתובות שעל הקשת
שתי כתובות מופיעות על גבי הקשת. בצד המערבי נכתב בה "זו אתונה, העיר הישנה של תזאוס" ובצד המזרחי "זוהי עיר אדריאנוס ולא של תזאוס".

הכתובות מראות שהקשת נבנתה ככל הנראה על קו החלוקה של אתונה העתיקה, למערב העיר החדשה של אדריאנוס (Hadrianoupolis) ולצד המזרחי, של תזאוס.

יש הרואים בכתובות הללו סוג של הכרזה, של אדריאנוס, כגיבור אתונה החדש ומי שמחליף את תזאוס.


מבט מקרוב בשער אדריאנוס:

https://youtu.be/pd-TUgUzzyw

#על מוזיאון ההיסטוריה והתרבות של יוון

מוזיאון בֶּנַאקִי (Benaki Museum) הוא פנינה של ממש, המציגה את יוון ואת ההתפתחות ההיסטורית והתרבותית שלה. האוסף שבמוזיאון מציע מבט נהדר על ההיסטוריה של יוון ומכסה צדדים שונים בהיסטוריה ובתרבות היוונית.

הממצאים כאן מוצגים קומה אחר קומה, לפי סדר התקופות. הם מתחילים מהתקופה הפרה-היסטורית והאתונאית, דרך התרבות הרומית והביזנטית ונפילת קוֹנְסְטַנְטִינוֹפּוֹל, מאבקה של יוון לעצמאות ולדמוקרטיה במאות ה-19 וה-20 ועד ימינו.

יש כאן שלל מוצגים מרתקים, כולל מוזאיקות מרהיבות והיסטוריות, תכשיטים עתיקים ותערוכת תלבושות מכל רחבי יוון, הנחשבת לאוסף ייחודי ומיוחד במינו.

המוזיאון, שנוסד בשנת 1930, על ידי אספן יווני בשם ארתור בנאקיס מאלכסנדריה, שוכן במבנה מרשים וכולל חנות אמנות משובחת ובית קפה, המציע נוף מרהיב של אתונה.


#טיפים
בימי ה' הכניסה חינם, חוץ מלתערוכות המתחלפות. מדי יום ד' יש כניסה חינם למוזיאון לאמנות איסלאמית.

מתחת לגיל 22 - הכניסה בחינם.


ביקור במקום:

https://youtu.be/sfWduV4zwcg


מבט מקרוב:

https://youtu.be/BoRsE9XNYKg

#על הגבעה בה התכנסו אזרחי אתונה לדיונים והצבעות

על גבעת הנימפות או בשמה המוכר הפְּנִיקְס (Pnyx), שלמרגלות האקרופוליס, נהגו להתכנס אסיפות העם בדמוקרטיה האתונאית העתיקה, מה שנחשב לאקט הדמוקרטי הראשון בהיסטוריה ונקרא ביוונית "אקלסיה טו דימו".

לכאן הגיעו אזרחי העיר והורשו להיכנס רק הם. לא היו כאן נשים או עבדים, כי הדמוקרטיה של אתונה לא הייתה ממש כזו, אלא יותר רפובליקה, אם להשתמש במונחים של ימינו.

בפְּנִיקְס דנו בענייני העיר, על בניה ומלחמה, התקפה והגנה. כאן דיברו אזרחי העיר פוליטיקה, שאפילו היא מילה יוונית, והשמיעו את דעותיהם זה לזה. כאן הצביעו בתום הדיונים וקיבלו החלטות היסטוריות.

לאתונה, שבה הכל התחיל, לא היה אקלסטריון, שהוא מבנה מיוחד לדיונים פוליטיים כמו שעתיד להיבנות בערי מדינות אחרות בהמשך ההיסטוריה. בתחילה התקיימו אסיפות העם של אתונה באגורה שלה. עם הזמן, ככל שהתגבשה הדמוקרטיה בעיר, עברו הנאספים להתכנס על גבעת הפְּנִיקְס, שבמרוצת הדורות הפכה למעין סמל של הדמוקרטיה האתונאית.

על במת הנואמים (Speakers' platform) שכאן נאמו אישים מהידועים בהיסטוריה. עמד ונאם כאן פֶּרִיקְלֵס, המדינאי והנואם בחסד ומי שהיה המצביא עטור התהילה של אתונה. דמיינו את עצמכם מאזינים כאן לדֶּמוֹסְתֶנֶס (Demosthenes), הדמגוג היווני שנחשב לגדול נואמי יוון הקדומה ומהנואמים הנערצים בהיסטוריה. ממש כאן התגבשה הרטוריקה, צורת הנאום והשכנוע הפרלמנטרי לדורות ומכאן תצא בשורת ההצבעה הדמוקרטית.

בסמוך לפניקס עברה, אגב, דרך המסחר מנמל פיראוס, אל אתונה של אותם ימים. אם להזכיר עוד משהו שנקשר בגבעה הזו, המיתולוגיה היוונית מספרת שממש כאן הביס תזאוס (Theseus) את האמאזונות.


מבט מקרוב:

https://youtu.be/jiMG5bsdzOw?t=2m39s

#על המגדל הטכנולוגי של אתונה העתיקה

מגדל הרוחות (Horologion of Andronicos) ההלניסטי, שנמצא באגורה הרומית באתונה, הוא מבנה מתומן, עשוי שיש לבן, שנבנה במאה ה-1 לפני הספירה, על ידי האסטרונום הסורי אנדרוניקוס, לפקודת הקיסר הרומי יוליוס קיסר. הארכיאולוגים נתנו לו את השם "שעון אנדרוניקוֹס קירֶסטוֹס", שכן קירוֹס היא עיר בסוריה.

בימי קדם שימש המגדל לכמה מטרות, ביניהן שבשבת רוח, שעון מים, שעון שמש ומצפן. שעון המים שבמגדל היה מכשיר מעניין במיוחד. הוא הונע באמצעות זרמי המים שנבעו מאחד המעיינות שבאקרופוליס הסמוך ושימש למדידת הזמן והשעות בימים מעוננים, שבהם שעון השמש לא היה יעיל.

כל צלע במתומן של המגדל מסמלת את אחד הכיוונים בשושנת הרוחות. אנו יודעים זאת מכיוון שעל כל אחת משמונה צלעותיו ישנו תבליט שמציג ומסמן את אחד מכיווני שושנת הרוחות.


#ההיסטוריה של המגדל
"מגדל הרוחות" (Horologion) הוא פיסת זמן שהשנים שימרו יפה. המגדל נבנה במאה ה-1 לפני הספירה, או בשנת 48 לפני הספירה אם לדייק, בידי הרומים ובהוראת יוליוס קיסר. האיש שתכנן אותו היה אסטרונום סורי בשם אנדרוניקוס.

עם השנים והתפתחות הנצרות שימש מגדל הרוחות גם ככנסייה. אבל עם השנים הוא ננטש, כוסה ונקבר באדמה. רק בחפירות שנערכו באגורה העתיקה, בין השנים 1837-1845, התגלה המגדל שוב ונחשף על ידי הארכיאולוגים.


#אדריכלות
מגדל הרוחות הוא מגדל מתומן, שגובהו 12 מטרים והוא ניצב על בסיס עבה בעל 3 מדרגות.

זהו מגדל יוצא דופן בצורתו המתומנת, בעלת 8 הצלעות. על כל אחת מצלעותיו ישנו תבליט של דמות המרחפת באוויר. למעשה כל אחת מהדמויות הללו מייצגת את אחד משמונת כיווני הרוח, או 8 האלים של הרוחות.


#על שעון המים המפורסם שבמגדל
שְׁעוֹן מַיִם (Water Clock) הוא שעון שבנוי ממיכל עם מים רבים, שמדידת הזמן בו נעשית על ידי שימוש בזרימה קצובה של המים. את שעון המים המציאו היוונים במאה ה-4 לפני הספירה. מבחינתם הוא היה פתרון לכך ששעון השמש לא היה שימושי בלילות או בימים מעוננים, שבהם הוסתרה השמש.

מבנה שעון המים היה פשוט יחסית. הוא הורכב מכלי עליון שמולא במים וכלי תחתון ריק ממים. דרך נקב שנמצא בתחתית הכלי העליון טפטפו בקצב קבוע המים שבו, היישר אל תוך הכלי התחתון. סימונים על דופן הכלי התחתון הציגו את השעות, באופן שבו פני המים העולים במשך הזמן, מצביעים על השעה הנכונה. ככל שהזמן עובר והכלי התחתון מתמלא, פני המים עולים והשעות נוקפות...

גרסה משוכללת יותר פותחה במהלך התקופות, יתכן שעל ידי הרומאים. בגרסה זו שוכלל שעון המים בכך שהוא הכיל מצוף בכלי התחתון, שאליו חובר מנגנון שמניע מחוג. בעזרת ממסרת וגלגלי שיניים הצביע המחוג על לוח שעות והראה את השעה.

לא רק ביוון העתיקה השתמשו בימי קדם בשעון המים. שעוני מים דומים התגלו גם בסין ובמצריים.

אגב, אל מול מגדל הרוחות, בצמוד לרחוב פֶּלוֹפּידָה, נמצאים שרידי המבנה הריבועי של מה שהיו בימי קדם השירותים הציבוריים שבנה הקיסר הרומאי אספָּסיאנוּס (77-70). מבט בוחן יראה לכם היטב את מושבי האסלות שבהם, העשויים לוחות אבן. בשירותים הללו זרמו המים כל הזמן ושטפו את הפסולת הריחנית היישר אל הביוב הראשי של העיר.


מבט מקרוב אל מגדל הרוחות:

http://youtu.be/ysLNOeiRwq8

#על מבנה השער של האקרופוליס

פְּרוֹפִּילֵאָה (Propylaea) הוא מבנה שער מונומנטלי שנמצא בסמוך למקדש אַתֵנָה נִיקֶה באקרופוליס של אתונה. הפרופילאה שנבנתה במאה ה-5 לפני הספירה נבנתה כשער הכניסה לאקרופוליס והיא למעשה פותחת בהדר ופאר, את התחום הקדוש של ריכוז המקדשים שבאקרופוליס הקלאסי.

הפרופילאה מלאת ההוד מטפלת בהפרשי הגבהים שבכניסה אל האקרופוליס ומרשימה את הנכנסים אליה. המעניין הוא שמעולם לא סיימו את בנייתה לחלוטין. במאה ה-17, היא אף ניזוקה מאוד בפיצוץ תחמושת ובכל זאת היא משאירה רושם ראשוני רב.

שימו לב מצד שמאל, לפני הכניסה אליה, למונומנט של מרקוס אגריפה, או אגריפס. הוא היה סגנו, שותפו לשלטון וחתנו האהוב של הקיסר אוגוסטוס. עד מותו המוקדם, היה מרקוס אגריפה המועמד לרשת את אוגוסטוס ואפילו התחתן עם בתו הסוררת של הקיסר, יוליה. המעניין הוא שההיסטוריה יודעת לספר שאותו מרקוס אגריפה, אהוב פשוטי העם אך מי שאצילי רומי בזו וקינאו בו, הזמין בעצמו את הפסל הזה לכבודו, כאילו בני אתונה הם שהעריצו והעמידו אותו כאן לכבודו.


#אדריכלות הפרופילאה
הפְּרוֹפִּילֵאָה של האקרופוליס מזכירה חזית מקדש בן 6 עמודים. הרווח בין העמודים המרכזיים גדול מכיוון שהמתכננים חשבו על מעבר של מרכבות וחיות לקורבן.

ההשערה היא שבנין הפרופיליאה נבנה על מבנה כניסה קדום יותר, שלא ברור בדיוק מה היו קווי המיתאר שלו.

רוב העמודים בפרופיליאה הם בסגנון דורי. רק העמודים האמצעיים, הגבוהים יותר, הם עמודים יוניים. יש סברה שהם ניבנו בסגנון זה, כדי שלא ייראו מסורבלים מדי.


#מהי פְּרוֹפִּילֵאָה?
פרופילאה הוא מבנה שער מונומנטלי, שנהגו לבנות בימי קדם, הן באדריכלות היוונית והן בבנייה הרומית שהתבססה עליה. בפשטות, זהו מבנה שער עם עמודים.

פירוש השם פְּרוֹפִּילֵאָה הוא בצירוף של פרו - כלומר "לפני" ו-"פילאה" שפירושה "עמודים". הצירוף הזה ניתן בראשונה לפרופילאה שלפניכם, שער הכניסה של האקרופוליס שבאתונה, ממש זה שאתם רואים כאן.

בהמשך החלו להשתמש במושג גם במקומות אחרים, אם כי משמעותו הפכה בפשטות ל"שער". ואכן, מבני פרופילאה הוקמו בעת העתיקה במקומות רבים. ביניהם נמצאו פרופילאות באתרים עתיקים כמו מיקנה ובעל בק.

המעניין הוא שגם באדריכלות המודרנית המשיכו להשתמש בעקרון הפרופילאה של האקרופוליס באתונה. שער ברנדנבורג, אולי המבנה המוכר ביותר של ברלין, הוא פרופילאה המבוססת על המבנה ההיסטורי שכאן.


ביקור במקום:

https://youtu.be/fyy0UmvnIxo

#על המוזיאון היהודי של העיר

המוזיאון היהודי של יוון (The Jewish Museum of Greece) נוסד בשנת 1977 כדי לספר את סיפורם, גם בעבר וגם בהווה, של יהודי יוון. המוזיאון מציג היטב את ההיסטוריה רבת השנים של קהילת יהודי יוון. בפני המבקרים נחשפת תמונה בהירה וברורה של חיי היהודים לאורך 2,300 שנים של קיומה ביוון.

המוזיאון הזה, תחילתו בתצוגה צנועה של חפצים ששרדו את מלחמת העולם השנייה, תצוגה שהוצגה בחדר קטן בסמוך לבית הכנסת של אתונה. אבל הוא גדל מאז ועבר אל המבנה הזה, שמשמש עד היום כמוזיאון שמנציח את היהודים ואת חייהם ביוון. כל זאת בעזרת תצלומים, מסמכים, בדי טקסטיל, תכשיטים, כלי קודש ועוד.

יש כאן מעל 10,000 חפצים הקשורים במסורת ובחיים של יהודי יוון, במהלך הדורות ועד ימינו. מטבע הדברים, יש כאן דגש על תקופת מלחמת העולם השנייה ובטרגדיה של חיסול מרבית הקהילה היהודית של יווןן, שחלה בשואה.

אבל המוזיאון הוא לא רק מקום תצוגה, אלא גם זירת מחקר מתקדמת. בנוסף לתפקידו כחלל תצוגה, המוזיאון משמש כמקום ללימוד ולמחקר על חיי היהודים ביוון. לשם כך מגיעים לכאן חוקרים מכל העולם.


#המוצגים במוזיאון
התערוכות הקבועות של המוזיאון היהודי מתפרשות על פני 6 קומות כשבכל קומה מוצגים פריטים אחרים:

בקומת הקרקע ניתן לראות פריטים מבתי כנסת שהיו ביוון. מעליה, בקומה הראשונה, מוצגים חגי היהדות. המוצגים בקומה השנייה מציגים את ההיסטוריה היהודית ביוון. בקומה שמעליה מוקרנים סרטים על היהדות ועל המוזיאון היהודי.

הקומות הבאות מוקדשות לשואה ולהכחדת מרבית יהודי יוון, לתצוגת תלבושות יהודיות ובקומה העליונה מודגמים חיי היום יום של יהודי יוון ואתונה.

מעת לעת מוצגות במוזיאון גם תערוכות מתחלפות ויש בו גם חנות מוזיאון צנועה.


ביקור במקום:

https://youtu.be/5itj2N19JZA

#על שרידי המקדש המרשים לזאוס

כשמקדש זאוס האולימפי (Temple of Olympian Zeus) היה שלם, הוא היה גדול מהפרתנון הענקי שעל האקרופוליס ונחשב למקדש הגדול ביותר ביוון העתיקה. כיום ניתן לראות 15 מעמודיו בלבד, אך הם עדיין מרשימים ומדגימים עד כמה היה המקדש גדול ומפואר.

מקדש זאוס האולימפי ידע שלבים רבים של בנייה והפסקות בנייה. בנייתו החלה בשנת 515 לפני הספירה והושלמה רק במאה ה-2, בעת השלטון הרומי. על פי צו האופנה האדריכלית של אותם ימים, הכיל המקדש אז 104 עמודים קורניתיים מרשימים, גבוהים ורבי פאר.

כמו שער אדריאנוס שבקרבתו, חב מקדש זאוס האולימפי את השלמתו לביקור הקיסר הרומי אדריאנוס באתונה, בעת ששלטה בה רומי. ואכן הבניה הסתיימה בסמוך למועד הביקור ההיסטורי.

כיום יכולים המבקרים באתר בעיקר לראות את שרידיו של המבנה המסיבי הזה ולדמיין כיצד נראה בימי קדם, מה שהיה גדול מהפרתנון והמקדש הגדול ביותר ביוון.

בסביבת המקדש של זאוס האולימפי, נמצאים מספר מבנים ומונומנטים היסטוריים, כמו קשת אדריאנוס (Arch of Hadrian), בת 18 המטרים, שגם היא הוקמה לכבוד אדריאנוס, בית מרחץ רומי ציבורי וכמה מקדשים רומיים.


#תולדות מקדש זאוס האולימפי
בניית מקדש זאוס אולימפיאוס החלה בתקופת שלטונו של פייסיסטרטוס (Peisistratus) בסביבות שנת 515 לפני הספירה. בתחילה, במשך שנים ספורות, הבנייה התנהלה כשורה וללא בעיות. אבל די מהר הבנייה הוקפאה, כשהודח היפיאס (Hippias), בנו של הרודן.

יותר מ-300 שנים אחר כך, בשנת 175 לפני הספירה, העבודה התחדשה. זה היה בעת שלטונו של המלך ההלניסטי של סוריה, אנטיוכוס אפיפנס הרביעי (Antiochus IV Epiphanes). לתכנון המקדש מונה אז האדריכל הרומי קוסוטיוס (Cossutius). אבל 11 שנים אחר כך, כשאנטיוכוס מת, נעצרה הבנייה שוב.

שוב יעברו כ-300 שנה, עד שלקראת ביקור אדריאנוס (Hadrian) באתונה, במאה ה-2, הושלם המבנה. זה היה השלב שבו הוא הוקדש לזאוס האולימפי, זאוס אולימפיאוס.

החוקרים סבורים שרעידת אדמה היא שהחלה את הרס המקדש, בתקופה שאחר-כך. בימי הביניים ובתקופות שאחריה פורק המקדש, כשנלקחו רבות מאבניו כחומרים בשימוש משני, כלומר לבנייה מאוחרת יותר.


#אדריכלות מקדש זאוס האולימפי
הממדים המקוריים של מקדש זאוס אולימפיאוס היו 96 על 40 מטרים. מתוך 104 עמודיו המקוריים נשארו 15 במקומם ועמוד נוסף שכוב על הקרקע. גובה העמודים הוא מעט מעל 17 מטר וקוטרם 2 מטרים.

במקור, הקיפו העמודים הללו חדר פנימי שבו ניצבו פסלים גדולים. השיש שבו נעשה שימוש לבניית המקדש הובא מהר פנטלוס (Mount Pentelus).


#טיפים
בסוף השבוע האחרון של ספטמבר הכניסה ללא תשלום.

בימי א' בין ה-1 בנובמבר עד ה-31 במרץ הכניסה היא בחינם.


ביקור במקום:

https://youtu.be/Qx-jhn3K96g


ועוד אחד:

https://youtu.be/aqABael4TRo


הכך הוא נראה פעם?

https://youtu.be/nfKcq9pGJTo

#על מדרחוב הקניות המפורסם של אתונה

מכיכר סִינְטַגְמָה ועד כיכר מונסטיראקי, רחוב אֶרְמוּ (Ermou) הוא מדרחוב הקניות המרכזי באתונה. כאן, מול נוף מרהיב של הרים ומונומנטים ומקדשים עתיקים, נמצא רחוב הקניות הראשי של אתונה ביוון.

כאן נמצאות כל חנויות המותגים הבינלאומיים, דוגמת ברשקה, E-Spirit, זארה, H&M, מנגו ומרקס אנד ספנסר, ולצידן מאות חנויות מקומיות ידועות ומעוצבות, של מוצרים ומותגים יווניים. כאן אפשר לקנות הכל. מאופנה ומזכרות ועד מוצרי יוקרה ואלקטרוניקה, ממתקים, תבלינים ועוד.

אבל ארמו אינו רק רחוב הקניות המפורסם באתונה אלא גם מהמעניינים שבעיר. השילוב שהוא מציע, בין קילומטר של חנויות מותגים בינלאומיים ומקומיים, ביחד עם מדרחוב תוסס ומתוייר, ממש במרכז אתונה, עם הופעות רחוב של אמנים מקומיים וזרים והרבה צעירים יפים ומלאי שמחת חיים, הוא שילוב מנצח.

ואם לא הצלחתם למצוא מספיק בארמו, בקצה הרחוב תמצאו מקומות נוספים לשופינג, כולל מרכזי קניות גדולים וחנויות כל-בו מגוונות.


ביקור במקום:

https://youtu.be/D62HYUqWCTo


ועוד:

https://youtu.be/1IILoOcsLNw

#על הכיכר של שוק הפשפשים

כיכר מוֹנַסְטִירַאקִי (Monastiraki Square) היא כיכר סואנת, עתירת אנשים, תנועה סואנת וצפירות רבות של מכוניות.

הכיכר הזו מוכרת לתיירים רבים בזכות שוק הפשפשים שמשתרע על האזור שיוצא ממנה. אבל יש המפספסים אותה ככיכר מעניינת בעצמה. בין ריחות הסופלקי והקבב שיוצאים מהמסעדות הנושקות לכיכר, לאמני הרחוב והמוני התיירים, הכיכר הזו מלאה בפעילות וגירויים.

בכיכר מונסטיראקי יש כנסיה קטנה ששמה כשם הכיכר ובמרכז הכיכר, לא רחוק ממנה, יש גם מזרקה נאה ועשויית שיש. במהלך העשורים האחרונים שופצה הכיכר ושולבה בה תחנת המטרו הסואנת שנבנתה מתחתיה. זו, אגב, נחשבת לאחת מתחנות המטרו המרשימות בעולם.


#טיפים
היזהרו מהכייסים הרבים שבכיכר.


מבט מקרוב:

https://youtu.be/oZBQB8_v7ig


וביקור במקום:

https://youtu.be/oIhyhUKhqMw