שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
העיר איסטנבול
מוזיאון הצבא הטורקי
איי הנסיכים
מוזיאון התחבורה
מוזיאון הארכיאולוגיה באיסטנבול
מיניאטורק
מצודת רומלי היסארי
שכונת באלאט
המוזיאון היהודי
#על העיר היחידה בעולם המשתרעת על שתי יבשות שונות
כיום כשאיסטנבול אינה בירת טורקיה, היא עדיין העיר הגדולה והחשובה ביותר במדינה, וודאי המעניינת ביותר בה. זוהי עיר ענקית, דינמית, תוססת וחווייתית, המציעה לתיירים היסטוריה מרתקת, אדריכלות רבת שנים ואוכל מטורף, לצד עושר תרבותי עצום ואין ספור מקומות בילוי. הביקור כאן הוא חוויה לכל חמשת החושים ולרוב הוא מירוץ מתמשך אחרי כל מה שיש לעיר הזו להכיר לכם.
זוהי עיר עצומה, בעלת עשרות מיליוני תושבים, שמציעה חדש בצד ישן ופאר ועושר ליד פשטות עממית. ההיסטוריה העשירה וההפכפכה של העיר הזו נשקפת כאן מכל רחוב ופינה. איסטנבול מלאה במוזיאונים וארמונות, אך גם במסגדים, כנסיות ואפילו מעט בתי כנסת ששרדו כאן.
רבים אומרים שאיסטנבול, כמו טורקיה כולה, היא כמו אדם שרץ אל המערב, אך הוא עושה זאת על גבי רכבת הנוסעת למזרח. ואכן, מיקומה הגיאוגרפי, על המפגש שבין אסיה ואירופה, הופך את איסטנבול לנקודת חיבור, כמעט בכל תחום, בין מזרח ומערב. אבל הוא גם קורע את העיר הזו בין העולמות ויוצר מתח מתמיד - פוליטי, חברתי ותרבותי - בין הדת המוסלמית הדומיננטית כאן ובין החילוניות שהוריש המנהיג המיתולוגי אטאטורק לטורקיה החדשה.
ראו את כל האטרקציות בעיר בתגית "איסטנבול".
#היסטוריה
תחילתה של איסטנבול ב"פוליס" (עיר ביוונית) שנוסדה בידי מתיישבים יווניים בשנת 660 לפנה"ס. היא הייתה בצד האירופי של הבוספורוס ונקראה ביזנטיון. לפי המסורת העתיקה, השם ניתן לה על שם מנהיגם של המייסדים ביזס.
בשנת 196 לספירה צר עליה הקיסר הרומי ספטימיוס סוורוס והרס חלקים גדולים ממנה. הקיסר קונסטנטינוס (306–337 לספירה) שיקם והרחיב אותה במאה ה-4 לספירה וחנך אותה מחדש בשנת 330 לספירה כ"רומא החדשה" (Nova Roma). היא הפכה לבירתה החדשה של האימפריה הרומית. בהמשך היא קיבלה את שמו "קונסטנטינופוליס".
עם חלוקת האימפריה הרומית הפכה העיר לבירת האימפריה הרומית-המזרחית. מיקומה ועוצמת האימפריה הביזנטית, שמה החדש, הפכו אותה למרכז תרבותי ומסחרי ובמאה ה-9 היא כבר הייתה לעיר הגדולה באירופה.
אבל מסעי צלב, כיבושים והרס, הלכו והחלישו את הביזנטים ובמאה ה-15 הם שלטו בקושי על העיר וסביבתה הקרובה. זה איפשר לטורקים העות'מנים לכבוש את קונסטנטינופול ולהפוך אותה לאיסטנבול, בירת האימפריה העות'מנית למשך 500 שנה. לאחר התבוסה במלחמת העולם הראשונה ועם נפילת האימפריה, העביר אטאטורק, מנהיג הרפובליקה הטורקית, את הבירה לאנקרה.
ועדיין, גם במאה ה-20 וה-21, נשארה איסטנבול מרכז התרבות, הכלכלה, המסחר והתיירות של טורקיה. היא אולי כבר לא העיר שצבאות שופכים דם כדי לשלוט בה, אבל גודלה, אוכלוסייתה העצומה, מיקומה הייחודי במרחב וההיסטוריה שלה לא מאפשרים אפילו לחשוב על להספיד אותה.
#גאוגרפיה
איסטנבול היא העיר הגדולה והבירה הלא רשמית של טורקיה, אבל לפני הכל זוהי העיר היחידה בעולם, שמשתרעת על שתי יבשות - אסיה ואירופה. גולת הכותרת של העיר הזו הם מיצרי הבוספורס, שהעיר בנויה למעשה לאורך שני צידיהם. במיצרים, או ליתר דיוק במיצר הזה, מפלסים המים את דרכם מים השיש אל הים השחור, תוך שהם מפרידים בין אירופה לאסיה.
זה מאפשר לאיסטנבול ליהנות משני העולמות גם יחד - הקידמה של יבשת אירופה מצד אחד, עם המסורת והעבר של יבשת אסיה, מהצד השני.
רוצים לראות את המקומות הכי פופולריים בעיר? - היכנסו לתגית "אתרי חובה באיסטנבול".
#מתי לבוא?
בכל עונה העיר הזו מציעה חוויה אחרת.
מבחינת מזג האוויר הכי טוב להגיע לאיסטנבול באביב (אפריל-יוני) ובסתיו (ספטמבר-אוקטובר). בקיץ הלחות מעייפת, חם יותר, תטיילו בין המוני תיירים, המחירים יהיו גבוהים יותר ותיאלצו לעמוד בתורים ארוכים. בחורף תזכו לביקור נינוח ומחירים טובים, אבל קריר כאן ואפילו קר. האביב הוא פשרה הוגנת לאיסטנבול - נעים יותר, פחות עמוס מהקיץ מפוצץ התיירים ולכן גם זול מעט יותר בלינה.
#תחבורה
הטיסה לאיסטנבול תנחת בשדה התעופה אטאטורק, שנמצא במרחק של 24 ק"מ ממערב לעיר. תוכלו להגיע ממנו למרכז העיר במטרו, ברכבת הקלה, או באוטובוסים שיוצאים מנמל התעופה כל הזמן. עם נהג מונית משדה התעופה לעיר סכמו מראש על לא יותר מ-120 לירות.
בכלל, שימו לב שנהגי המוניות יפעילו מונה ושסוגרים איתם מחיר מראש! - הם ינסו את מזלם במחירים מופקעים שתהיו חייבים לשלם. מחיר נסיעה ממוצעת במונית בעיר הוא 30 לירות.
טיפ: קנו כבר בשדה התעופה את כרטיס ה"אקביל" (akbil), שיהיה חסכוני לתחבורה הציבורית לאורך כל החופשה באיסטנבול.
ההליכה בעיר העתיקה היא דרך התחבורה הנוחה יותר. האוטובוסים העירוניים כאן הם בצבע אדום והמטרו אמנם אינו במסלול התיירותי, אך ניתן לשלבו עם אוטובוס, מונית או הליכה רגלית ולהגיע בזול ובצורה נוחה ומהירה ליעדי התיירות.
#לינה
קחו מלון באזור של כיכר טקסים ורחוב איסתיקלל. הלינה זולה והאזור מלא חיים, עם בילויים וחיי לילה שווים ואווירה נעימה ביום ונגישה לכל. העיר העתיקה, שיש המבקשים לישון בה, שוממת בערבים ויקרה מאוד. מה שלא יקר די עלוב.
#תקשורת
קנו סים בכיכר טקסים או בכל חנות סלולר בעיר. סים של 9GB עולה 130 לירות. אל תקנו בשדה התעופה - שם יקר מאד!
#חסכון
איסטנבול זולה מאוד בהשוואה לערים באירופה. ועדיין - חסכון משמעותי יווצר אם תאכלו את אוכל הרחוב המפורסם שלה (ראו למטה). שוות גם הארוחות ב"לוקנטה", סוג של מסעדות פועלים עממיות המכוונות בעיקר למקומיים. האוכל יהיה לרוב מאד מוצלח, במיוחד ביחס למסעדות, שלא לומר מלכודות התיירים היקרות ולא פעם הפחות טעימות.
הילדים נוסעים בחינם - באוטובוס, במעבורת ואפילו באוטובוס Sightseeing Istanbul.
לחסכון בתחבורה הציבורית קנו בקיוסקים שבעיר או בתחנות המרכזיות, את ה"אקביל" (akbil) החסכוני. זהו כרטיס נטען שמקנה הנחות. בגמר השהות באיסטנבול תקבלו בחזרה את דמי הפקדון שהפקדתם עבורו. טוב לאוטובוסים, למעבורות ולמטרו.
אם תרצו חמאם טורקי - אלו זולים משמעותית בצד האסיאתי. הם גם יותר אותנטיים ופחות לתיירים. חמאם טורקי אמיתי וזול הוא קרסי חמאמי (Carsi Hamami), שליד תחנת המעבורת בצד האסיאתי. המחיר הוא רבע מזה שבצד המערבי ותהנו גם מעיסוי וקרצוף של גופכם הענוג.
בקניות - המיקוח הוא לגיטימי ואפילו חובה בעת הקניות בתורכיה. אל תתביישו אבל גם אל תגזימו. הורדתם במחיר והמוכר הסכים? - אל תמשיכו עוד.
#חוויות חובה
חמאם טורקי, המחוללים הסופיים, לעשן נרגילה, לשתות תה, לבקר בבזאר הגדול ולאכול "האימאם המתעלף".
#אוכל
בטורקיה יש מסעדות רגילות ולצידן סוגים אחרים. "לוקנטה", למשל, היא מסעדת פועלים עממית, שהאוכל בה ביתי, טעים, מסורתי, איכותי, זול ופשוט. הלוקנטות בטורקיה פונות לתושבים ולא לתיירים ולכן אין בהן כמעט לעולם חוכמות או מלכודות תיירים.
ה"מֵייהָנֶה" (Meyhane), שאליו מגיעים חובבי האלכוהול והאוכל כבילוי, הוא ספק בית מרזח וספק טברנה טורקית. ברובם תאכלו טוב ולא יקר.
עם היצע קולינרי מהמגוונים והעשירים בעולם, גם מסעדות איסטנבול הן כור אטומי של מזון. כאן מוגשות בכל פינה אחדות מהמנות הפופולריות בעולם. הארוחה תתחיל תמיד ב"מזלר" (Mezeler וביחיד Meze), שהן מנות ראשונות ומתאבנים שיהיו בדרך כלל צמחוניים, או דוֹלמָה (Dolma) שהם ירקות ממולאים ללא בשר, המבושלים בשמן זית ופה ושם גם עם פירות ים.
בטורקיה יש באופן מסורתי התמחות במטבחי המסעדות. יש הפרדה בין התמחות בבשר, בדגים, באוכל רחוב, במאפים מסוג בורקס או בצקי פילו. יש את ה"מהיינות", שמגישות יין ומזטים ומנות קטנות. יש מעדניות המתמחות במיני קינוחים או חנויות לוקום, מרציפן וממתקי פירות יבשים וכך הלאה.
כל זה אומר שלא כל מקום יצטיין בכל והם יהיו ממוקדים במה שהם טובים בו. אבל הטורקים מבינים שתיירים מצפים לשירות מלא. לכן תראו לא פעם מלצרים נושאים מעדנים ומאכלים ממסעדה למסעדה, כדי לספק את רצון הסועדים. כך תביא מסעדה עם דונר מצוין קינוחים מהשכן, בורקס מדוכן רחוב סמוך, דג ממסעדה שמתמחה בדגים וכן הלאה.
ארוחה בלתי נשכחת? - מצאו את המקומות המעולים שבתגית "מקדשי אוכל באיסטנבול".
#תשר
במסעדות ובתי קפה בטורקיה נהוג להשאיר 10-15 אחוז טיפ. רצוי במזומן ובמטבע המקומי.
#מנות טורקיות מומלצות
הכירו את ה"כּופתֶה", קציצת הקבב. אחיה הוא השווארמה האותנטית של הטורקים, הדוֹנֶר קבב, (Döner Kebap), שפירושו "קבב מסתובב".
השִיש-קבב הוא הקציצה המשופדת על הגריל וכך הלאה. בכלל, המילה קבב משמשת בתורכית לכל מה שנִצלה על הגריל (שִיש) או נאפה בתנור (דוֹנֶר).
וכמובן - הממולאים כאן הם הכי טובים שיש, אם כי הסולטן של הממולאים הטורקיים הוא חציל ממולא בעונג קולינארי מופלא, שזכה לשם "אימאם באילדי" (Imambayıdı), שפירושו "האימאם המתעלף". מספרים שזה מה שקרה לאימאם שטעם אותו לראשונה...
ידועים גם תבשילי הירקות עם בשר שמבשלים כאן בקעריות חרס בתנור ובטורקית הם נקראים גִּיבֵץ'. המנות המבושלות והנהדרות הללו כוללות גם תוספות של חצילים בסגנונות שונים, לצד מעדנים כמו מוּסַקָה, פלפלים ממולאים ובצלצלים.
עוד להיטים מקומיים הם תבשילי החצילים, אורז ושעועית, או תבשיל המעיים הממולאים שנקרא פָּאצָ'ה (paça).
בארוחות נהוג כאן ללגום כוסות אָיְירַן, שהוא היוגורט הנפלא עם הטעם המלוח-חמצמץ ויש במטבח הטורקי גם מרק יוגורט נהדר ששווה להזמין.
ובסוף תוכלו לקנח בסוּטְלָאץ', שהוא פודינג אורז אפוי בתנור וטעמו נהדר. קינוח נהדר לא פחות הוא "אַשוּרָה", מעדן מדהים, העשוי חיטה, פירות יבשים ופיצוחים. יש גם אֶקְמֶק קַדַאִיף (Ekmek Kadayif) - קינוח לחם שנאפה שעות ארוכות בתוך סירופ מתוק ומוגש כשמעליו קָאִימָק. אבל בקינוחים יש גם רָחַת לוּקוּם בכל צבע, צורה וטעם, עוגות מזרחיות מלאות בשקדים ופיסטוקים, מאפי בקלאווה, כנאפה, קדאיף ומיני חלבה שמוגשת חמה ויכולה להיות נפלאה בדיוק כמו שלא חשבתם.
#אוכל רחוב
בורקס טורקי, לחמעג'ון שהוא הפיצה הבשרית של הטורקים וסימיט (Simit) הבייגלה הטורקי, הם מלכי הרחוב כאן, אבל לא לבד.
אוכל הרחוב כאן כולל את הבורקס שנחשב לאחד המאפים הפופולריים בתורכיה. בתוך בצק העלים הפריך שלו ממלאים הטורקים גבינה בולגרית או גבינת קשקבל, חצילים, תפוחי אדמה, תרד ועוד שלל מילויים. מה שהולך נהדר עם בורקס זה משקה איירן או יוגורט שבטורקיה הולך עם כל דבר.
באיסטנבול מבוקש ונפוץ גם ה"בָּאלִיק אֶקְמֶק", הדג בלחמניה. המאכל העממי הזה הוא מעדן שתושבי תורכיה אוכלים כמאכל ביניים משביע או כארוחה קונה ומהודקת בפני עצמה. הכריכים הללו מורכבים מדג ים טרי ומטוגן שמוכנס ללחמנייה ריחנית.
מאכלי רחוב פופולאריים נוספים כאן הם סימיט (Simit), שהוא כעך ביילה טרי וחם עם שומשום, לַחְמָג'וּן שהוא מעין פיצה טורקית, עם שבבי בשר טחון במקום גבינה. ידועים גם נקניקי הסוג'וק היבשים, שתלויים כאן בכל פינה ומאפי הפילו הטורקיים, שבראשם ה"סוּ בּוּרק" (Su Börek), העשוי מעלי בצק יופקה ומעולה לאכול אותו לצד כוס תה חם.
אוהבי המתוק ינסו את רחת הלוקום המזרחי, עם הטעם האקזוטי שלו הכולל גם שקדים, פיסטוקים וקוקוס.
#שופינג
העיר איסטנבול היא שוק אחד ענק וסוג של גן עדן לקניות. גם בתחום הזה יש לה לא מעט להציע לתיירים וההרגשה היא שבכל מקום מוכרים הכל. שווקים, קניונים ורחובות עם חנויות יוקרה - יש בה היצע שלא נגמר ומגוון לא קטן של מוצרים וסחורות.
שני אתרי הקניות הידועים ביותר של העיר הזו הם השוק המצרי והשוק הגדול, שנקרא גם "השוק המקורה" או פשוט "הבזאר הגדול".
מותגי הלבשה תוכלו לקנות ברחובות איסטיקלל וג'ומהוריית (Cumhuriyet) - שמה של השדרה שממשיכה צפונה, אחרי כיכר טקסים.
מוצרי עור תמצאו ב"בזאר הגדול", כמו גם תכשיטים. כלי החרס המקושטים שם ססגוניים ויפים, אך שימו לב שאינם מתאימים למדיח. בכל מקרה, כאן תבינו מדוע איסטנבול היא ממקדשי השופינג המובילים בעולם לעבודות יד.
קניון מומלץ באיסטנבול ומהגדולים באירופה הוא אקמרקז (AkMerkez). הקניון היוקרתי, הנוצץ והעתידני "Kanyon" יפגיש אתכם עם תרבות הצריכה של סולטני הכסף הטורקיים של המילניום החדש.
קניות בזיל הזול תוכלו לעשות ברחוב אורדו (Ordu cad), החוצה את העיר העתיקה, בשכונת לאללי (Laleli). גם באזור אקסרי, הסמוך בעיר העתיקה, יש המון חנויות ודוכנים מאד זולים ומגוון חנויות סיטונאיות זולות.
מצאו את המקומות השווים לשופינג בתגית "קניות באיסטנבול".
#בילויים
מרכז חיי הלילה של איסטנבול הוא מדרחוב איסתיקלל שברובע ביוגלו. יש בו מגוון מסעדות ומועדונים. ממנו יוצאות גם סמטאות עם שלל בארים ומסעדות בהם נמכר יין לצד מזטים עם דגים, פירות ים וירקות.
ליד איסתיקלל נמצאת גם כיכר טקסים, שהיא ליבו המודרני של הכרך הגדול. בה ובסביבתה ניתן למצוא עוד המון מסעדות ומועדוני לילה.
באיסטנבול תמצאו כתיירים גם מייהנות. המֵייהָנֶה (Meyhane) הוא מקום בילוי ושתייה שמח, בית אוכל ואלכוהול שהוא סוג טורקי של טברנה או חמארה. כאן תוכלו ללגום בעיקר ראקי, שהוא העראק הטורקי, ולאכול לצדו מנות קטנות של אוכל.
רוב המייהנות באיסטנבול ממוקמות בקרבת כיכר טקסים ומציעות לצד האוכל והשתייה גם מוסיקה טורקית ברקע ולעתים גם הופעה חיה של אמן.
מקומות בילוי מומלצים? - בתגית "בילויים באיסטנבול".
#קידומת טורקיה
+90
#חיבורי חשמל (Power plugs)
התקעים האפשריים הם מסוג F.
טעימה מהנסיעה המתקרבת? - הנה סרטון שיציג לכם את העיר היפה:
https://youtu.be/wd5RWz9WVN4
במהירות:
https://youtu.be/x0qVpFIlfuE
במלוא יופייה:
https://youtu.be/13kmEG3mWBA
והעיר העתיקה:
https://youtu.be/6t-VoZaU3xc
הדרכה על הווייב של העיר:
https://youtu.be/7A1q7v4btbk
כיום כשאיסטנבול אינה בירת טורקיה, היא עדיין העיר הגדולה והחשובה ביותר במדינה, וודאי המעניינת ביותר בה. זוהי עיר ענקית, דינמית, תוססת וחווייתית, המציעה לתיירים היסטוריה מרתקת, אדריכלות רבת שנים ואוכל מטורף, לצד עושר תרבותי עצום ואין ספור מקומות בילוי. הביקור כאן הוא חוויה לכל חמשת החושים ולרוב הוא מירוץ מתמשך אחרי כל מה שיש לעיר הזו להכיר לכם.
זוהי עיר עצומה, בעלת עשרות מיליוני תושבים, שמציעה חדש בצד ישן ופאר ועושר ליד פשטות עממית. ההיסטוריה העשירה וההפכפכה של העיר הזו נשקפת כאן מכל רחוב ופינה. איסטנבול מלאה במוזיאונים וארמונות, אך גם במסגדים, כנסיות ואפילו מעט בתי כנסת ששרדו כאן.
רבים אומרים שאיסטנבול, כמו טורקיה כולה, היא כמו אדם שרץ אל המערב, אך הוא עושה זאת על גבי רכבת הנוסעת למזרח. ואכן, מיקומה הגיאוגרפי, על המפגש שבין אסיה ואירופה, הופך את איסטנבול לנקודת חיבור, כמעט בכל תחום, בין מזרח ומערב. אבל הוא גם קורע את העיר הזו בין העולמות ויוצר מתח מתמיד - פוליטי, חברתי ותרבותי - בין הדת המוסלמית הדומיננטית כאן ובין החילוניות שהוריש המנהיג המיתולוגי אטאטורק לטורקיה החדשה.
ראו את כל האטרקציות בעיר בתגית "איסטנבול".
#היסטוריה
תחילתה של איסטנבול ב"פוליס" (עיר ביוונית) שנוסדה בידי מתיישבים יווניים בשנת 660 לפנה"ס. היא הייתה בצד האירופי של הבוספורוס ונקראה ביזנטיון. לפי המסורת העתיקה, השם ניתן לה על שם מנהיגם של המייסדים ביזס.
בשנת 196 לספירה צר עליה הקיסר הרומי ספטימיוס סוורוס והרס חלקים גדולים ממנה. הקיסר קונסטנטינוס (306–337 לספירה) שיקם והרחיב אותה במאה ה-4 לספירה וחנך אותה מחדש בשנת 330 לספירה כ"רומא החדשה" (Nova Roma). היא הפכה לבירתה החדשה של האימפריה הרומית. בהמשך היא קיבלה את שמו "קונסטנטינופוליס".
עם חלוקת האימפריה הרומית הפכה העיר לבירת האימפריה הרומית-המזרחית. מיקומה ועוצמת האימפריה הביזנטית, שמה החדש, הפכו אותה למרכז תרבותי ומסחרי ובמאה ה-9 היא כבר הייתה לעיר הגדולה באירופה.
אבל מסעי צלב, כיבושים והרס, הלכו והחלישו את הביזנטים ובמאה ה-15 הם שלטו בקושי על העיר וסביבתה הקרובה. זה איפשר לטורקים העות'מנים לכבוש את קונסטנטינופול ולהפוך אותה לאיסטנבול, בירת האימפריה העות'מנית למשך 500 שנה. לאחר התבוסה במלחמת העולם הראשונה ועם נפילת האימפריה, העביר אטאטורק, מנהיג הרפובליקה הטורקית, את הבירה לאנקרה.
ועדיין, גם במאה ה-20 וה-21, נשארה איסטנבול מרכז התרבות, הכלכלה, המסחר והתיירות של טורקיה. היא אולי כבר לא העיר שצבאות שופכים דם כדי לשלוט בה, אבל גודלה, אוכלוסייתה העצומה, מיקומה הייחודי במרחב וההיסטוריה שלה לא מאפשרים אפילו לחשוב על להספיד אותה.
#גאוגרפיה
איסטנבול היא העיר הגדולה והבירה הלא רשמית של טורקיה, אבל לפני הכל זוהי העיר היחידה בעולם, שמשתרעת על שתי יבשות - אסיה ואירופה. גולת הכותרת של העיר הזו הם מיצרי הבוספורס, שהעיר בנויה למעשה לאורך שני צידיהם. במיצרים, או ליתר דיוק במיצר הזה, מפלסים המים את דרכם מים השיש אל הים השחור, תוך שהם מפרידים בין אירופה לאסיה.
זה מאפשר לאיסטנבול ליהנות משני העולמות גם יחד - הקידמה של יבשת אירופה מצד אחד, עם המסורת והעבר של יבשת אסיה, מהצד השני.
רוצים לראות את המקומות הכי פופולריים בעיר? - היכנסו לתגית "אתרי חובה באיסטנבול".
#מתי לבוא?
בכל עונה העיר הזו מציעה חוויה אחרת.
מבחינת מזג האוויר הכי טוב להגיע לאיסטנבול באביב (אפריל-יוני) ובסתיו (ספטמבר-אוקטובר). בקיץ הלחות מעייפת, חם יותר, תטיילו בין המוני תיירים, המחירים יהיו גבוהים יותר ותיאלצו לעמוד בתורים ארוכים. בחורף תזכו לביקור נינוח ומחירים טובים, אבל קריר כאן ואפילו קר. האביב הוא פשרה הוגנת לאיסטנבול - נעים יותר, פחות עמוס מהקיץ מפוצץ התיירים ולכן גם זול מעט יותר בלינה.
#תחבורה
הטיסה לאיסטנבול תנחת בשדה התעופה אטאטורק, שנמצא במרחק של 24 ק"מ ממערב לעיר. תוכלו להגיע ממנו למרכז העיר במטרו, ברכבת הקלה, או באוטובוסים שיוצאים מנמל התעופה כל הזמן. עם נהג מונית משדה התעופה לעיר סכמו מראש על לא יותר מ-120 לירות.
בכלל, שימו לב שנהגי המוניות יפעילו מונה ושסוגרים איתם מחיר מראש! - הם ינסו את מזלם במחירים מופקעים שתהיו חייבים לשלם. מחיר נסיעה ממוצעת במונית בעיר הוא 30 לירות.
טיפ: קנו כבר בשדה התעופה את כרטיס ה"אקביל" (akbil), שיהיה חסכוני לתחבורה הציבורית לאורך כל החופשה באיסטנבול.
ההליכה בעיר העתיקה היא דרך התחבורה הנוחה יותר. האוטובוסים העירוניים כאן הם בצבע אדום והמטרו אמנם אינו במסלול התיירותי, אך ניתן לשלבו עם אוטובוס, מונית או הליכה רגלית ולהגיע בזול ובצורה נוחה ומהירה ליעדי התיירות.
#לינה
קחו מלון באזור של כיכר טקסים ורחוב איסתיקלל. הלינה זולה והאזור מלא חיים, עם בילויים וחיי לילה שווים ואווירה נעימה ביום ונגישה לכל. העיר העתיקה, שיש המבקשים לישון בה, שוממת בערבים ויקרה מאוד. מה שלא יקר די עלוב.
#תקשורת
קנו סים בכיכר טקסים או בכל חנות סלולר בעיר. סים של 9GB עולה 130 לירות. אל תקנו בשדה התעופה - שם יקר מאד!
#חסכון
איסטנבול זולה מאוד בהשוואה לערים באירופה. ועדיין - חסכון משמעותי יווצר אם תאכלו את אוכל הרחוב המפורסם שלה (ראו למטה). שוות גם הארוחות ב"לוקנטה", סוג של מסעדות פועלים עממיות המכוונות בעיקר למקומיים. האוכל יהיה לרוב מאד מוצלח, במיוחד ביחס למסעדות, שלא לומר מלכודות התיירים היקרות ולא פעם הפחות טעימות.
הילדים נוסעים בחינם - באוטובוס, במעבורת ואפילו באוטובוס Sightseeing Istanbul.
לחסכון בתחבורה הציבורית קנו בקיוסקים שבעיר או בתחנות המרכזיות, את ה"אקביל" (akbil) החסכוני. זהו כרטיס נטען שמקנה הנחות. בגמר השהות באיסטנבול תקבלו בחזרה את דמי הפקדון שהפקדתם עבורו. טוב לאוטובוסים, למעבורות ולמטרו.
אם תרצו חמאם טורקי - אלו זולים משמעותית בצד האסיאתי. הם גם יותר אותנטיים ופחות לתיירים. חמאם טורקי אמיתי וזול הוא קרסי חמאמי (Carsi Hamami), שליד תחנת המעבורת בצד האסיאתי. המחיר הוא רבע מזה שבצד המערבי ותהנו גם מעיסוי וקרצוף של גופכם הענוג.
בקניות - המיקוח הוא לגיטימי ואפילו חובה בעת הקניות בתורכיה. אל תתביישו אבל גם אל תגזימו. הורדתם במחיר והמוכר הסכים? - אל תמשיכו עוד.
#חוויות חובה
חמאם טורקי, המחוללים הסופיים, לעשן נרגילה, לשתות תה, לבקר בבזאר הגדול ולאכול "האימאם המתעלף".
#אוכל
בטורקיה יש מסעדות רגילות ולצידן סוגים אחרים. "לוקנטה", למשל, היא מסעדת פועלים עממית, שהאוכל בה ביתי, טעים, מסורתי, איכותי, זול ופשוט. הלוקנטות בטורקיה פונות לתושבים ולא לתיירים ולכן אין בהן כמעט לעולם חוכמות או מלכודות תיירים.
ה"מֵייהָנֶה" (Meyhane), שאליו מגיעים חובבי האלכוהול והאוכל כבילוי, הוא ספק בית מרזח וספק טברנה טורקית. ברובם תאכלו טוב ולא יקר.
עם היצע קולינרי מהמגוונים והעשירים בעולם, גם מסעדות איסטנבול הן כור אטומי של מזון. כאן מוגשות בכל פינה אחדות מהמנות הפופולריות בעולם. הארוחה תתחיל תמיד ב"מזלר" (Mezeler וביחיד Meze), שהן מנות ראשונות ומתאבנים שיהיו בדרך כלל צמחוניים, או דוֹלמָה (Dolma) שהם ירקות ממולאים ללא בשר, המבושלים בשמן זית ופה ושם גם עם פירות ים.
בטורקיה יש באופן מסורתי התמחות במטבחי המסעדות. יש הפרדה בין התמחות בבשר, בדגים, באוכל רחוב, במאפים מסוג בורקס או בצקי פילו. יש את ה"מהיינות", שמגישות יין ומזטים ומנות קטנות. יש מעדניות המתמחות במיני קינוחים או חנויות לוקום, מרציפן וממתקי פירות יבשים וכך הלאה.
כל זה אומר שלא כל מקום יצטיין בכל והם יהיו ממוקדים במה שהם טובים בו. אבל הטורקים מבינים שתיירים מצפים לשירות מלא. לכן תראו לא פעם מלצרים נושאים מעדנים ומאכלים ממסעדה למסעדה, כדי לספק את רצון הסועדים. כך תביא מסעדה עם דונר מצוין קינוחים מהשכן, בורקס מדוכן רחוב סמוך, דג ממסעדה שמתמחה בדגים וכן הלאה.
ארוחה בלתי נשכחת? - מצאו את המקומות המעולים שבתגית "מקדשי אוכל באיסטנבול".
#תשר
במסעדות ובתי קפה בטורקיה נהוג להשאיר 10-15 אחוז טיפ. רצוי במזומן ובמטבע המקומי.
#מנות טורקיות מומלצות
הכירו את ה"כּופתֶה", קציצת הקבב. אחיה הוא השווארמה האותנטית של הטורקים, הדוֹנֶר קבב, (Döner Kebap), שפירושו "קבב מסתובב".
השִיש-קבב הוא הקציצה המשופדת על הגריל וכך הלאה. בכלל, המילה קבב משמשת בתורכית לכל מה שנִצלה על הגריל (שִיש) או נאפה בתנור (דוֹנֶר).
וכמובן - הממולאים כאן הם הכי טובים שיש, אם כי הסולטן של הממולאים הטורקיים הוא חציל ממולא בעונג קולינארי מופלא, שזכה לשם "אימאם באילדי" (Imambayıdı), שפירושו "האימאם המתעלף". מספרים שזה מה שקרה לאימאם שטעם אותו לראשונה...
ידועים גם תבשילי הירקות עם בשר שמבשלים כאן בקעריות חרס בתנור ובטורקית הם נקראים גִּיבֵץ'. המנות המבושלות והנהדרות הללו כוללות גם תוספות של חצילים בסגנונות שונים, לצד מעדנים כמו מוּסַקָה, פלפלים ממולאים ובצלצלים.
עוד להיטים מקומיים הם תבשילי החצילים, אורז ושעועית, או תבשיל המעיים הממולאים שנקרא פָּאצָ'ה (paça).
בארוחות נהוג כאן ללגום כוסות אָיְירַן, שהוא היוגורט הנפלא עם הטעם המלוח-חמצמץ ויש במטבח הטורקי גם מרק יוגורט נהדר ששווה להזמין.
ובסוף תוכלו לקנח בסוּטְלָאץ', שהוא פודינג אורז אפוי בתנור וטעמו נהדר. קינוח נהדר לא פחות הוא "אַשוּרָה", מעדן מדהים, העשוי חיטה, פירות יבשים ופיצוחים. יש גם אֶקְמֶק קַדַאִיף (Ekmek Kadayif) - קינוח לחם שנאפה שעות ארוכות בתוך סירופ מתוק ומוגש כשמעליו קָאִימָק. אבל בקינוחים יש גם רָחַת לוּקוּם בכל צבע, צורה וטעם, עוגות מזרחיות מלאות בשקדים ופיסטוקים, מאפי בקלאווה, כנאפה, קדאיף ומיני חלבה שמוגשת חמה ויכולה להיות נפלאה בדיוק כמו שלא חשבתם.
#אוכל רחוב
בורקס טורקי, לחמעג'ון שהוא הפיצה הבשרית של הטורקים וסימיט (Simit) הבייגלה הטורקי, הם מלכי הרחוב כאן, אבל לא לבד.
אוכל הרחוב כאן כולל את הבורקס שנחשב לאחד המאפים הפופולריים בתורכיה. בתוך בצק העלים הפריך שלו ממלאים הטורקים גבינה בולגרית או גבינת קשקבל, חצילים, תפוחי אדמה, תרד ועוד שלל מילויים. מה שהולך נהדר עם בורקס זה משקה איירן או יוגורט שבטורקיה הולך עם כל דבר.
באיסטנבול מבוקש ונפוץ גם ה"בָּאלִיק אֶקְמֶק", הדג בלחמניה. המאכל העממי הזה הוא מעדן שתושבי תורכיה אוכלים כמאכל ביניים משביע או כארוחה קונה ומהודקת בפני עצמה. הכריכים הללו מורכבים מדג ים טרי ומטוגן שמוכנס ללחמנייה ריחנית.
מאכלי רחוב פופולאריים נוספים כאן הם סימיט (Simit), שהוא כעך ביילה טרי וחם עם שומשום, לַחְמָג'וּן שהוא מעין פיצה טורקית, עם שבבי בשר טחון במקום גבינה. ידועים גם נקניקי הסוג'וק היבשים, שתלויים כאן בכל פינה ומאפי הפילו הטורקיים, שבראשם ה"סוּ בּוּרק" (Su Börek), העשוי מעלי בצק יופקה ומעולה לאכול אותו לצד כוס תה חם.
אוהבי המתוק ינסו את רחת הלוקום המזרחי, עם הטעם האקזוטי שלו הכולל גם שקדים, פיסטוקים וקוקוס.
#שופינג
העיר איסטנבול היא שוק אחד ענק וסוג של גן עדן לקניות. גם בתחום הזה יש לה לא מעט להציע לתיירים וההרגשה היא שבכל מקום מוכרים הכל. שווקים, קניונים ורחובות עם חנויות יוקרה - יש בה היצע שלא נגמר ומגוון לא קטן של מוצרים וסחורות.
שני אתרי הקניות הידועים ביותר של העיר הזו הם השוק המצרי והשוק הגדול, שנקרא גם "השוק המקורה" או פשוט "הבזאר הגדול".
מותגי הלבשה תוכלו לקנות ברחובות איסטיקלל וג'ומהוריית (Cumhuriyet) - שמה של השדרה שממשיכה צפונה, אחרי כיכר טקסים.
מוצרי עור תמצאו ב"בזאר הגדול", כמו גם תכשיטים. כלי החרס המקושטים שם ססגוניים ויפים, אך שימו לב שאינם מתאימים למדיח. בכל מקרה, כאן תבינו מדוע איסטנבול היא ממקדשי השופינג המובילים בעולם לעבודות יד.
קניון מומלץ באיסטנבול ומהגדולים באירופה הוא אקמרקז (AkMerkez). הקניון היוקרתי, הנוצץ והעתידני "Kanyon" יפגיש אתכם עם תרבות הצריכה של סולטני הכסף הטורקיים של המילניום החדש.
קניות בזיל הזול תוכלו לעשות ברחוב אורדו (Ordu cad), החוצה את העיר העתיקה, בשכונת לאללי (Laleli). גם באזור אקסרי, הסמוך בעיר העתיקה, יש המון חנויות ודוכנים מאד זולים ומגוון חנויות סיטונאיות זולות.
מצאו את המקומות השווים לשופינג בתגית "קניות באיסטנבול".
#בילויים
מרכז חיי הלילה של איסטנבול הוא מדרחוב איסתיקלל שברובע ביוגלו. יש בו מגוון מסעדות ומועדונים. ממנו יוצאות גם סמטאות עם שלל בארים ומסעדות בהם נמכר יין לצד מזטים עם דגים, פירות ים וירקות.
ליד איסתיקלל נמצאת גם כיכר טקסים, שהיא ליבו המודרני של הכרך הגדול. בה ובסביבתה ניתן למצוא עוד המון מסעדות ומועדוני לילה.
באיסטנבול תמצאו כתיירים גם מייהנות. המֵייהָנֶה (Meyhane) הוא מקום בילוי ושתייה שמח, בית אוכל ואלכוהול שהוא סוג טורקי של טברנה או חמארה. כאן תוכלו ללגום בעיקר ראקי, שהוא העראק הטורקי, ולאכול לצדו מנות קטנות של אוכל.
רוב המייהנות באיסטנבול ממוקמות בקרבת כיכר טקסים ומציעות לצד האוכל והשתייה גם מוסיקה טורקית ברקע ולעתים גם הופעה חיה של אמן.
מקומות בילוי מומלצים? - בתגית "בילויים באיסטנבול".
#קידומת טורקיה
+90
#חיבורי חשמל (Power plugs)
התקעים האפשריים הם מסוג F.
טעימה מהנסיעה המתקרבת? - הנה סרטון שיציג לכם את העיר היפה:
https://youtu.be/wd5RWz9WVN4
במהירות:
https://youtu.be/x0qVpFIlfuE
במלוא יופייה:
https://youtu.be/13kmEG3mWBA
והעיר העתיקה:
https://youtu.be/6t-VoZaU3xc
הדרכה על הווייב של העיר:
https://youtu.be/7A1q7v4btbk
#על מוזיאון הנשק וההיסטוריה הצבאית
עבור חובבי היסטוריה צבאית, מוזיאון הצבא (Istanbul Military Museum) באיסטנבול הוא מוזיאון חובה.
במוזיאון הצבאי הזה, של מי שהייתה פעם אימפריה רבת כוח ובעלת צבא חזק מאד, תוכלו אכן לראות אוסף מרשים של כלי מלחמה, נשק, מפות, מדים, תמונות, תחמושת מגוונת ומדים מהצבא העות'מני, צבא טורקיה ועוד.
במוזיאון תוכלו גם ללמוד על ההיסטוריה הצבאית של טורקיה ולראות מגוון ענקי של פריטים צבאיים מקרוב, כולל מאות כלי נשק בכל צורה וגודל, החל מרובים ואקדחים ועד לטנקים, מטוסים מתחילת ימי התעופה ועוד.
#המוזיקה הצבאית העות’מאנית
גם אם המוזיאון מרתק לחובבי ההיסטוריה והצבא, רבים מגיעים לכאן דווקא כדי לחוות את המוזיקה הצבאית של תזמורת הייניצ'רים, תזמורת הצבא המסורתית של טורקיה העות'מנית. התזמורת הצבאית הזו נותנת עוד פאן של חיי המוזיקה בעיר ותורמת להיכרות עם תרבות העבר של העיר איסטנבול.
התזמורת מופיעה במוזיאון עם הדגלים וכלי הנגינה שבהם נהגו הייניצ'רים לנגן לפני הקרב. חברי התזמורת לבושים בבגדים מסורתיים. הם מבצעים מוסיקה ושירים צבאיים מתקופת האימפריה העות'מנית, שממנה נולדה המדינה הטורקית של ימינו.
היניצ’רים היו מסדר אימפריאלי, שנוסד במאה ה-15 וליווה בעבר את החיילים הטורקים אל הקרב.
#טיפים
הופעת תזמורת הייניצ'רים מתקיימת בכל יום, בין השעות 15:00 ו-16:00, למעט בימי שני ושלישי, בהם המוזיאון סגור.
המעוניינים יוכלו לצפות לפני הקונצרט בסרט המספר על התזמורת וההיסטוריה שלה.
מבט מקרוב:
https://youtu.be/sZmYXbLxxXo
עבור חובבי היסטוריה צבאית, מוזיאון הצבא (Istanbul Military Museum) באיסטנבול הוא מוזיאון חובה.
במוזיאון הצבאי הזה, של מי שהייתה פעם אימפריה רבת כוח ובעלת צבא חזק מאד, תוכלו אכן לראות אוסף מרשים של כלי מלחמה, נשק, מפות, מדים, תמונות, תחמושת מגוונת ומדים מהצבא העות'מני, צבא טורקיה ועוד.
במוזיאון תוכלו גם ללמוד על ההיסטוריה הצבאית של טורקיה ולראות מגוון ענקי של פריטים צבאיים מקרוב, כולל מאות כלי נשק בכל צורה וגודל, החל מרובים ואקדחים ועד לטנקים, מטוסים מתחילת ימי התעופה ועוד.
#המוזיקה הצבאית העות’מאנית
גם אם המוזיאון מרתק לחובבי ההיסטוריה והצבא, רבים מגיעים לכאן דווקא כדי לחוות את המוזיקה הצבאית של תזמורת הייניצ'רים, תזמורת הצבא המסורתית של טורקיה העות'מנית. התזמורת הצבאית הזו נותנת עוד פאן של חיי המוזיקה בעיר ותורמת להיכרות עם תרבות העבר של העיר איסטנבול.
התזמורת מופיעה במוזיאון עם הדגלים וכלי הנגינה שבהם נהגו הייניצ'רים לנגן לפני הקרב. חברי התזמורת לבושים בבגדים מסורתיים. הם מבצעים מוסיקה ושירים צבאיים מתקופת האימפריה העות'מנית, שממנה נולדה המדינה הטורקית של ימינו.
היניצ’רים היו מסדר אימפריאלי, שנוסד במאה ה-15 וליווה בעבר את החיילים הטורקים אל הקרב.
#טיפים
הופעת תזמורת הייניצ'רים מתקיימת בכל יום, בין השעות 15:00 ו-16:00, למעט בימי שני ושלישי, בהם המוזיאון סגור.
המעוניינים יוכלו לצפות לפני הקונצרט בסרט המספר על התזמורת וההיסטוריה שלה.
מבט מקרוב:
https://youtu.be/sZmYXbLxxXo
#על האיים של ים השיש
בים השיש, הוא ים מרמרה שבסמוך לאיסטנבול, נמצאת קבוצה של 8 איים שנקראים "איי הנסיך" (Prince's Islands) או הנסיכים. ארבעה מהם מיושבים ושלושה, בּוּיוּקָאדָה, בּוּרְגַז והֵיְיבֶּלִי אדה, הם אתרי תיירות פופולאריים של ממש. באחרון אגב, נמצא בית הספר הימי של טורקיה.
השקט והרוגע באיים מהווים ניגוד לרעש וההמולה של העיר. ביחד עם האווירה השלווה של איים והים שמסביב הם הפכו את איי הנסיך למקום נופש מועדף על תושבי איסטנבול ותייריה.
בימי האימפריה הביזנטית האיים הללו שימשו כמקום גלות לנסיכים ונסיכות שלא זכו לשלטון והקיסר לא רצה בסביבתו. אז גם נבנו באיים לא מעט כנסיות ומנזרים והם כונו "פפאדוסיניה", בעברית "איי הנזירים". במאה ה-19 החלה כאן ההתיישבות המודרנית, כשהמתיישבים היו בעיקר מהגרים, ביניהם יוונים, יהודים ארמנים ומעט טורקים אמידים.
הגדול מבין האיים הוא בּוּיוּקָאדָה (Büyük Ada).
#טיפים
ניתן להגיע אל האיים המיושבים במעבורות מכל רציפי איסטנבול.
המעבורת הזו היא גם דרך להרוויח באותו כרטיס לא יקר גם שיט על הבוספורוס.
שווה לבקר ביותר מאי אחד, כי הם שונים באופיים.
מבט מקרוב על איי הנסיך:
https://youtu.be/rZCnU9QWVmU
האי קינאלי:
https://youtu.be/CP7vZ-yd6bw
הייבלי אדה:
https://youtu.be/O7T6jM5u670
בורגז:
https://youtu.be/Wgl5AYMeMcg
בים השיש, הוא ים מרמרה שבסמוך לאיסטנבול, נמצאת קבוצה של 8 איים שנקראים "איי הנסיך" (Prince's Islands) או הנסיכים. ארבעה מהם מיושבים ושלושה, בּוּיוּקָאדָה, בּוּרְגַז והֵיְיבֶּלִי אדה, הם אתרי תיירות פופולאריים של ממש. באחרון אגב, נמצא בית הספר הימי של טורקיה.
השקט והרוגע באיים מהווים ניגוד לרעש וההמולה של העיר. ביחד עם האווירה השלווה של איים והים שמסביב הם הפכו את איי הנסיך למקום נופש מועדף על תושבי איסטנבול ותייריה.
בימי האימפריה הביזנטית האיים הללו שימשו כמקום גלות לנסיכים ונסיכות שלא זכו לשלטון והקיסר לא רצה בסביבתו. אז גם נבנו באיים לא מעט כנסיות ומנזרים והם כונו "פפאדוסיניה", בעברית "איי הנזירים". במאה ה-19 החלה כאן ההתיישבות המודרנית, כשהמתיישבים היו בעיקר מהגרים, ביניהם יוונים, יהודים ארמנים ומעט טורקים אמידים.
הגדול מבין האיים הוא בּוּיוּקָאדָה (Büyük Ada).
#טיפים
ניתן להגיע אל האיים המיושבים במעבורות מכל רציפי איסטנבול.
המעבורת הזו היא גם דרך להרוויח באותו כרטיס לא יקר גם שיט על הבוספורוס.
שווה לבקר ביותר מאי אחד, כי הם שונים באופיים.
מבט מקרוב על איי הנסיך:
https://youtu.be/rZCnU9QWVmU
האי קינאלי:
https://youtu.be/CP7vZ-yd6bw
הייבלי אדה:
https://youtu.be/O7T6jM5u670
בורגז:
https://youtu.be/Wgl5AYMeMcg
#על המוזיאון לתחבורה באיסטנבול
מוזיאון התחבורה (Rahmi M. Koc Museum) באיסטנבול הוא מוזיאון מרשים לכלי תחבורה ולהיסטוריה של התחבורה.
המוזיאון כולל קרונות, קטרים ורכבות עתיקות, שחלקן הספיקו עוד לשמש את הסולטנים העות'מניים. מוצגים בו גם דגמים מוקטנים של רכבות ומגוון אביזרים ואמצעים שונים מעולם הרכבות ומההיסטוריה שלו.
לצידם מוצג אוסף גדול של כלי תחבורה נוספים. ביניהם תוכלו לראות כאן כלים היסטוריים ואמצעי תחבורה שונים מהמאות האחרונות, ביניהם כרכרות, מכוניות ודגמי מכוניות, אוניות, מטוסים ואפילו צוללת.
יש כאן מעל 1000 פריטים. מעניין לראות מביניהם את קרון הרכבת הכחול, האישי והמפואר, שבו נהג להשתמש הסולטן הטורקי בעידן האימפריאלי של טורקיה העות'מנית.
מבט מקרוב:
https://youtu.be/zdMuzIPLpcc
עוד אחד:
https://youtu.be/qP0bo2PEP_U
ושיטוט במוזיאון:
https://youtu.be/EIuL0ocFNxc
מוזיאון התחבורה (Rahmi M. Koc Museum) באיסטנבול הוא מוזיאון מרשים לכלי תחבורה ולהיסטוריה של התחבורה.
המוזיאון כולל קרונות, קטרים ורכבות עתיקות, שחלקן הספיקו עוד לשמש את הסולטנים העות'מניים. מוצגים בו גם דגמים מוקטנים של רכבות ומגוון אביזרים ואמצעים שונים מעולם הרכבות ומההיסטוריה שלו.
לצידם מוצג אוסף גדול של כלי תחבורה נוספים. ביניהם תוכלו לראות כאן כלים היסטוריים ואמצעי תחבורה שונים מהמאות האחרונות, ביניהם כרכרות, מכוניות ודגמי מכוניות, אוניות, מטוסים ואפילו צוללת.
יש כאן מעל 1000 פריטים. מעניין לראות מביניהם את קרון הרכבת הכחול, האישי והמפואר, שבו נהג להשתמש הסולטן הטורקי בעידן האימפריאלי של טורקיה העות'מנית.
מבט מקרוב:
https://youtu.be/zdMuzIPLpcc
עוד אחד:
https://youtu.be/qP0bo2PEP_U
ושיטוט במוזיאון:
https://youtu.be/EIuL0ocFNxc
איסטנבול
#על מוזיאון הארכיאולוגיה של איסטנבול
המוזיאון הארכיאולוגי של איסטנבול (Istanbul Archaeology Museums) של העיר איסטנבול, שנמצא בסמוך לארמון טופקאפי ולאגיה סופיה, הוא אחד המוזיאונים המרשימים בטורקיה, הן בהיקף העצום של המוצגים שבו והן בערכם ההיסטורי ובחשיבותם הארכיאולוגית.
המוזיאון מכיל את אחד האוספים העשירים בעולם, של ממצאים ארכיאולוגיים ואוצרות היסטוריים. אלה מסודרים בסדר כרונולוגי. הם מחולקים ל-3 חלקים, שבכל אחד מהם מרוכזים ממצאים ארכיאולוגיים מאחת התרבויות הקדומות שהתקיימו באזור טורקיה של היום. הגדול מביניהם הוא החלק המוקדש לתקופת יוון העתיקה. מרבית הממצאים הארכיאולוגיים הללו התגלו בדרום מזרח טורקיה וב"אסיה הקטנה" שבאזור אנטוליה, אותו חצי אי בחלקה המערבי של אסיה ובדרום טורקיה.
#מה אפשר לראות כאן?
במוזיאון הארכיאולוגיה שבארמון טופקאפי תוכלו לראות אוסף מרשים של פריטים שעיקרם מתקופות יוון העתיקה ורומא הקדומה.
כדאי לראות במוזיאון את הפריטים החשובים הללו:
"הסרקופג של אלכסנדר מוקדון" - ארון הקבורה שנמצא בשנת 1887 בצידון. החוקרים סבורים שהוא הוכן עבור אלכסנדר מוקדון.
טבלת קדש - שמציינת את ההסכם בין רעמסס לבין האימפריה החיתית, לאחר הקרב המפורסם.
לוח גזר - לוח עתיק שנמצא בארץ ישראל ובו מצוינים שמות חודשי השנה העברית.
כתובת השילוח - המתארת את סיפור חציבת נקבת השילוח בירושלים, בתקופת חזקיהו.
כתובת מסורג בית המקדש.
#סיפור המוזיאון
המוזיאון הוקם בסוף המאה ה-19, לאחר שמנהיגיה החלו לנסוע הרבה לאירופה, מה שהוביל לתהליך של מודרניזציה בטורקיה העות'מנית. התהליך הזה הגדיל את המודעות לשימור הידע, להצגת אוצרות העבר ולהקמה של מוזיאונים גם בטורקיה.
באותה תקופה הוקמו, בצו של הסולטן ובשטח ארמון טופקאפי, שלושה מוזיאונים, שפועלים כאן עד היום. המוזיאונים הללו הם המוזיאון הארכיאולוגי, מוזיאון המזרח הקדום והמוזיאון לאמנות האיסלאם. האחרון, אגב, פועל ב"טיילד קיוסק", מבנה שהוקם במאה ה-15 על ידי הסולטן מהמט השני, למוזיאון לאמנות האיסלמית.
לא הייתה זו משימה פשוטה, למלא את המוזיאונים המצויינים הללו בכל הממצאים מרחבי טורקיה. כדי לשמר את מרבית ממצאי העבר, ציווה הסולטן על כל מושלי המחוזות, לשלוח למוזיאון ממצאים שנמצאו בשטחם. היום, שנים רבות לאחר שהצו בוצע לחלוטין, ברור עד כמה חשוב היה לייצר מצב שבו טורקיה משמרת ומציגה נכון את עברה.
#טיפים
המוזיאון נמצא בארמון טופקאפי.
שעות פתיחה: שלישי-ראשון 9:30-17:00
כדאי לתכנן מראש את הביקור כאן, כי המוזיאון גדול מאד.
ביקור במקום:
https://youtu.be/GPB9VvdtyIs
המוזיאון הארכיאולוגי של איסטנבול (Istanbul Archaeology Museums) של העיר איסטנבול, שנמצא בסמוך לארמון טופקאפי ולאגיה סופיה, הוא אחד המוזיאונים המרשימים בטורקיה, הן בהיקף העצום של המוצגים שבו והן בערכם ההיסטורי ובחשיבותם הארכיאולוגית.
המוזיאון מכיל את אחד האוספים העשירים בעולם, של ממצאים ארכיאולוגיים ואוצרות היסטוריים. אלה מסודרים בסדר כרונולוגי. הם מחולקים ל-3 חלקים, שבכל אחד מהם מרוכזים ממצאים ארכיאולוגיים מאחת התרבויות הקדומות שהתקיימו באזור טורקיה של היום. הגדול מביניהם הוא החלק המוקדש לתקופת יוון העתיקה. מרבית הממצאים הארכיאולוגיים הללו התגלו בדרום מזרח טורקיה וב"אסיה הקטנה" שבאזור אנטוליה, אותו חצי אי בחלקה המערבי של אסיה ובדרום טורקיה.
#מה אפשר לראות כאן?
במוזיאון הארכיאולוגיה שבארמון טופקאפי תוכלו לראות אוסף מרשים של פריטים שעיקרם מתקופות יוון העתיקה ורומא הקדומה.
כדאי לראות במוזיאון את הפריטים החשובים הללו:
"הסרקופג של אלכסנדר מוקדון" - ארון הקבורה שנמצא בשנת 1887 בצידון. החוקרים סבורים שהוא הוכן עבור אלכסנדר מוקדון.
טבלת קדש - שמציינת את ההסכם בין רעמסס לבין האימפריה החיתית, לאחר הקרב המפורסם.
לוח גזר - לוח עתיק שנמצא בארץ ישראל ובו מצוינים שמות חודשי השנה העברית.
כתובת השילוח - המתארת את סיפור חציבת נקבת השילוח בירושלים, בתקופת חזקיהו.
כתובת מסורג בית המקדש.
#סיפור המוזיאון
המוזיאון הוקם בסוף המאה ה-19, לאחר שמנהיגיה החלו לנסוע הרבה לאירופה, מה שהוביל לתהליך של מודרניזציה בטורקיה העות'מנית. התהליך הזה הגדיל את המודעות לשימור הידע, להצגת אוצרות העבר ולהקמה של מוזיאונים גם בטורקיה.
באותה תקופה הוקמו, בצו של הסולטן ובשטח ארמון טופקאפי, שלושה מוזיאונים, שפועלים כאן עד היום. המוזיאונים הללו הם המוזיאון הארכיאולוגי, מוזיאון המזרח הקדום והמוזיאון לאמנות האיסלאם. האחרון, אגב, פועל ב"טיילד קיוסק", מבנה שהוקם במאה ה-15 על ידי הסולטן מהמט השני, למוזיאון לאמנות האיסלמית.
לא הייתה זו משימה פשוטה, למלא את המוזיאונים המצויינים הללו בכל הממצאים מרחבי טורקיה. כדי לשמר את מרבית ממצאי העבר, ציווה הסולטן על כל מושלי המחוזות, לשלוח למוזיאון ממצאים שנמצאו בשטחם. היום, שנים רבות לאחר שהצו בוצע לחלוטין, ברור עד כמה חשוב היה לייצר מצב שבו טורקיה משמרת ומציגה נכון את עברה.
#טיפים
המוזיאון נמצא בארמון טופקאפי.
שעות פתיחה: שלישי-ראשון 9:30-17:00
כדאי לתכנן מראש את הביקור כאן, כי המוזיאון גדול מאד.
ביקור במקום:
https://youtu.be/GPB9VvdtyIs
#על "מיני טורקיה" הענקית, עם הדגמים המוקטנים של טורקיה ואיסטנבול
מיניאטורק (Miniaturk) שבחוף הצפון-מזרחי של קרן הזהב באיסטנבול, היא עיר המיניאטורות הגדולה ביותר בעולם. כמצופה, מוצגים כאן מגוון דגמים מוקטנים של האטרקציות המרכזיות בטורקיה, גם של ההווה וגם של העבר.
למעשה, מדובר בפארק מיניאטורות המתפרש על שטח נרחב בן 60,000 מטרים. המוצגים שאתם רואים כאן הם בקנה מידה של 1:25. שטח התצוגה שלהם בפארק תופס רבע ממנו (כ-15,000 מטר), כי במחשבה על העתיד, השאירו כאן מקום רב לבניית מוצגים נוספים.
בפארק המיניאטורות המרשים הזה מוצגים 105 מודלים של מבנים מרכזיים ומקומות באיסטנבול וברחבי טורקיה. לידם מוצגים כאן לא מעט דגמים משטחים שהיום נמצאים אמנם מחוץ לטורקיה, אך בעבר נכללו באימפריה העות'מנית.
מעניינים מאד הם מוצגים היסטוריים שהיום כבר לא קיימים, אך בעבר נצבו כאן וחלקם אף נכלל בשבעת פלאי-תבל. ביניהם תמצאו את המָאוּזוֹלֵיאוּם שבהַלִיקַרְנַסוֹס, היום באזור בּוֹדְרוּם שבטורקיה ואת מקדש אַרטֶמיס שבאֶפֶסוֹס היוונית, היא אֶפֶס הטורקית של ימינו.
#טיפים
בפארק יש רכבת המסיעה בין המוצגים.
ילדים צעירים יוכלו לשחק במתקני שעשועים ובמבוך המיועד לילדים.
מבט מקרוב:
https://youtu.be/L2zxC3Auvto
הדרכה:
https://youtu.be/fLsxhk0nqjs
מיניאטורק (Miniaturk) שבחוף הצפון-מזרחי של קרן הזהב באיסטנבול, היא עיר המיניאטורות הגדולה ביותר בעולם. כמצופה, מוצגים כאן מגוון דגמים מוקטנים של האטרקציות המרכזיות בטורקיה, גם של ההווה וגם של העבר.
למעשה, מדובר בפארק מיניאטורות המתפרש על שטח נרחב בן 60,000 מטרים. המוצגים שאתם רואים כאן הם בקנה מידה של 1:25. שטח התצוגה שלהם בפארק תופס רבע ממנו (כ-15,000 מטר), כי במחשבה על העתיד, השאירו כאן מקום רב לבניית מוצגים נוספים.
בפארק המיניאטורות המרשים הזה מוצגים 105 מודלים של מבנים מרכזיים ומקומות באיסטנבול וברחבי טורקיה. לידם מוצגים כאן לא מעט דגמים משטחים שהיום נמצאים אמנם מחוץ לטורקיה, אך בעבר נכללו באימפריה העות'מנית.
מעניינים מאד הם מוצגים היסטוריים שהיום כבר לא קיימים, אך בעבר נצבו כאן וחלקם אף נכלל בשבעת פלאי-תבל. ביניהם תמצאו את המָאוּזוֹלֵיאוּם שבהַלִיקַרְנַסוֹס, היום באזור בּוֹדְרוּם שבטורקיה ואת מקדש אַרטֶמיס שבאֶפֶסוֹס היוונית, היא אֶפֶס הטורקית של ימינו.
#טיפים
בפארק יש רכבת המסיעה בין המוצגים.
ילדים צעירים יוכלו לשחק במתקני שעשועים ובמבוך המיועד לילדים.
מבט מקרוב:
https://youtu.be/L2zxC3Auvto
הדרכה:
https://youtu.be/fLsxhk0nqjs
#על המצודה ששמרה על איסטנבול
מצודת רומלי היסארי (Rumeli Hisarı) היא מצודה מרשימה בצד האירופי של איסטנבול. המצודה העתיקה נבנתה במאה ה-15, על ידי הסולטאן מחמט "הכובש", כחלק מהמצור וההכנות של הצבא העות'מני, לכיבוש הבירה הביזנטית קונסטנטינופול, שניצבה כאן קודם.
המצודה של היום טובלת בחורש ירוק ומהווה נקודת תצפית נפלאה על הבוספורוס ועל העיר איסטנבול. ניתן להלך על חומות המצודה, לטפס אל המגדלים ולהשקיף אל הנוף המרהיב מכאן. בקיץ תוכלו להאזין כאן לקונצרטים של מוזיקה תורכית וקלאסית באמפיתאטרון הקטן שבמצודה.
#תולדות המצודה העתיקה
את המצודה בנו העות'מנים בשנת 1452, בתוך 4 חודשים בלבד. היא נבנתה בהוראת הסולטן מחמט פתיח', כהכנה למצור ולכיבוש העיר קונסטנטינופול מידי הביזנטים בשנת 1453. היה לה חלק מכריע - צבאי אך גם פסיכולוגי וכלכלי, בניצחון העות'מני על הביזנטים.
ממש מול המצודה, בצד האסייתי, תוכלו לראות את אנדולו היסארי (Anadolu Hisari), המצודה התאומה שלה שפירוש שמה הוא "סגירת מצר". השם הזה מעיד על מטרת המצודות העיקרית - לסגור את הבוספורוס, מטעם הסולטן העות'מני, לאניות שעברו במצר הבוספורוס.
תפקידן הצבאי בעת המצור, של המצודה ושל תאומתה שבצד האסייתי, היה לסגור את המיצרים ובכך לקטוע את האספקה לעיר הנצורה. במישור הפסיכולוגי היא הפחידה את הביזנטים מכוחם של העות'מנים והכינה את תבוסתם או כניעתם העתידית. במובן הכלכלי נועד המס שגבו העות'מנים מאניות שעברו במצרי הבוספורוס, לכלכל את המחנה הצבאי הענקי שצר על העיר, עד שתיכבש הבירה הביזנטית, עם חומותיה החזקות כל כך, עד כדי כך שהמיתוס אמר שהן לא ניתנות לפריצה.
הניצחון והכיבוש המהיר והאכזרי של קונסטנטינופול הפך אותה לנחלת העות'מנים. אחריו הפך הסולטן, שיכונה מעתה "מחמט הכובש", את המצודה לבית כלא ולמגורי צבא עבור חלק מחיילי הצבא העות'מני.
#סיפור בנייתה המטורפת של המצודה
רומלי היסארי, או מצודת רומלי, מוקפת בחומת אבן, שעובייה מגיע עד 15 מטרים. מלבד 13 מגדלי שמירה ומגדל קטן נוסף, החומה מחברת 3 מגדלים עצומים ומרשימים במיוחד ויש בה שלל חללי מגורים ואיחסון.
רבים מתפלאים ושואלים כיצד ניתן לבנות תוך 4 חודשים מצודה כה מאיימת ומרשימה. התשובה היא שהסולטן מחמט נקט כאן בטקטיקה חכמה, של בניית תחרות וניצול הרצון לנצח.
איך זה עבד? - הסולטן הטיל על כל אחד מווזיריו, השרים הבכירים שלו, להקים את אחד ממגדלי המצודה הגדולים. התחרות העזה ביניהם, הוא ידע, תגרום להם לטירוף של בנייה. הסיפור הוא שהודיע לווזירים שלו, שמי שהמגדל באחריותו לא יושלם בזמן - ראשו ייערף...
וכך היה. המאבק מי יסיים את הבנייה ראשון, היה אחד המאיצים של בניית הרומלי היסארי בזמן שיא. הוא אפשר לסולטן להכניע ולהשלים את כיבוש קונסטנטינופול המבוצרת במהירות אדירה. התחכום וגם האכזריות של הסולטן ויועציו הפכו את הכיבוש הזה לאחד המובהקים בהיסטוריה הצבאית וזה שעתיד להפוך את העות'מנים לאימפריה של ממש. את האימפריה הביזנטית הוא חיסל לתמיד ובד בבד גם סגר את ימי הביניים, אבל על זה בפעם אחרת.
#טיפים
הכניסה בתשלום, אך בימי ראשון ובחגים הכניסה בחצי מחיר.
לכניסה הגיעו אל Yahya Kemal Cad.
לרעבים כאן, יש מסעדות נחמדות, על קו המים.
מבט מקרוב:
https://youtu.be/kXfb8lgijWU
וביקור במקום:
https://youtu.be/25ymYZGonGI
מצודת רומלי היסארי (Rumeli Hisarı) היא מצודה מרשימה בצד האירופי של איסטנבול. המצודה העתיקה נבנתה במאה ה-15, על ידי הסולטאן מחמט "הכובש", כחלק מהמצור וההכנות של הצבא העות'מני, לכיבוש הבירה הביזנטית קונסטנטינופול, שניצבה כאן קודם.
המצודה של היום טובלת בחורש ירוק ומהווה נקודת תצפית נפלאה על הבוספורוס ועל העיר איסטנבול. ניתן להלך על חומות המצודה, לטפס אל המגדלים ולהשקיף אל הנוף המרהיב מכאן. בקיץ תוכלו להאזין כאן לקונצרטים של מוזיקה תורכית וקלאסית באמפיתאטרון הקטן שבמצודה.
#תולדות המצודה העתיקה
את המצודה בנו העות'מנים בשנת 1452, בתוך 4 חודשים בלבד. היא נבנתה בהוראת הסולטן מחמט פתיח', כהכנה למצור ולכיבוש העיר קונסטנטינופול מידי הביזנטים בשנת 1453. היה לה חלק מכריע - צבאי אך גם פסיכולוגי וכלכלי, בניצחון העות'מני על הביזנטים.
ממש מול המצודה, בצד האסייתי, תוכלו לראות את אנדולו היסארי (Anadolu Hisari), המצודה התאומה שלה שפירוש שמה הוא "סגירת מצר". השם הזה מעיד על מטרת המצודות העיקרית - לסגור את הבוספורוס, מטעם הסולטן העות'מני, לאניות שעברו במצר הבוספורוס.
תפקידן הצבאי בעת המצור, של המצודה ושל תאומתה שבצד האסייתי, היה לסגור את המיצרים ובכך לקטוע את האספקה לעיר הנצורה. במישור הפסיכולוגי היא הפחידה את הביזנטים מכוחם של העות'מנים והכינה את תבוסתם או כניעתם העתידית. במובן הכלכלי נועד המס שגבו העות'מנים מאניות שעברו במצרי הבוספורוס, לכלכל את המחנה הצבאי הענקי שצר על העיר, עד שתיכבש הבירה הביזנטית, עם חומותיה החזקות כל כך, עד כדי כך שהמיתוס אמר שהן לא ניתנות לפריצה.
הניצחון והכיבוש המהיר והאכזרי של קונסטנטינופול הפך אותה לנחלת העות'מנים. אחריו הפך הסולטן, שיכונה מעתה "מחמט הכובש", את המצודה לבית כלא ולמגורי צבא עבור חלק מחיילי הצבא העות'מני.
#סיפור בנייתה המטורפת של המצודה
רומלי היסארי, או מצודת רומלי, מוקפת בחומת אבן, שעובייה מגיע עד 15 מטרים. מלבד 13 מגדלי שמירה ומגדל קטן נוסף, החומה מחברת 3 מגדלים עצומים ומרשימים במיוחד ויש בה שלל חללי מגורים ואיחסון.
רבים מתפלאים ושואלים כיצד ניתן לבנות תוך 4 חודשים מצודה כה מאיימת ומרשימה. התשובה היא שהסולטן מחמט נקט כאן בטקטיקה חכמה, של בניית תחרות וניצול הרצון לנצח.
איך זה עבד? - הסולטן הטיל על כל אחד מווזיריו, השרים הבכירים שלו, להקים את אחד ממגדלי המצודה הגדולים. התחרות העזה ביניהם, הוא ידע, תגרום להם לטירוף של בנייה. הסיפור הוא שהודיע לווזירים שלו, שמי שהמגדל באחריותו לא יושלם בזמן - ראשו ייערף...
וכך היה. המאבק מי יסיים את הבנייה ראשון, היה אחד המאיצים של בניית הרומלי היסארי בזמן שיא. הוא אפשר לסולטן להכניע ולהשלים את כיבוש קונסטנטינופול המבוצרת במהירות אדירה. התחכום וגם האכזריות של הסולטן ויועציו הפכו את הכיבוש הזה לאחד המובהקים בהיסטוריה הצבאית וזה שעתיד להפוך את העות'מנים לאימפריה של ממש. את האימפריה הביזנטית הוא חיסל לתמיד ובד בבד גם סגר את ימי הביניים, אבל על זה בפעם אחרת.
#טיפים
הכניסה בתשלום, אך בימי ראשון ובחגים הכניסה בחצי מחיר.
לכניסה הגיעו אל Yahya Kemal Cad.
לרעבים כאן, יש מסעדות נחמדות, על קו המים.
מבט מקרוב:
https://youtu.be/kXfb8lgijWU
וביקור במקום:
https://youtu.be/25ymYZGonGI
#על השכונה הכפרית, שהייתה בעבר מלאה ביהודים
קסם לא קטן מימים עברו וכמה תזכורות למסורת היהודית של השכונה, תמצאו בסימטאותיה הצרות ומרוצפות האבן של שכונת באלאט (Balat), השוכנת בעיר הישנה, בצד האירופאי של איסטנבול.
השכונה הוקמה במאה ה-15 בידי יהודים, לאחר גירוש ספרד בשנת 1492. אז גירשו המלכים איזבלה הראשונה ובעלה פרננדו השני את יהודי ספרד. רבים מהם התיישבו באיסטנבול, בירת האימפריה העות'מנית, והקימו בה קהילות חדשות.
מרבית הבתים שהשתמרו מאז בנויים בצורה דומה, עם חלונות בחזית קדמית צרה ובני 3 קומות. בעבר הייתה השכונה הזו, בעלת האווירה הכפרית, ל"שכונה יהודית" בעיר ולאחד מהמרכזים החשובים של הקהילה היהודית המפוארת של טורקיה כולה.
מטבע הדברים, לאחר עזיבת יהודים רבים אל מדינת ישראל, התיישבה בבתיהם אוכלוסייה גדולה שאינה יהודית. אבל על אף שהקהילה היהודית כמעט ואינה קיימת כאן יותר, עדיין ניתן למצוא כאן סממנים יהודיים שונים, על פני שטח מצומצם יחסית.
בין האתרים היהודיים שכאן, תוכלו למצוא כמה מזכרות מהתקופה היהודית של השכונה. ביניהם בולט כאן בית הכנסת ארידה (Ahrida), בית הכנסת העתיק בעיר שניצב כאן מעל 400 שנה. לא רחוק ממנו נמצא גם בית הכנסת יאנבול (Yanbol). שניהם האחרונים שמעט פעילים עדיין, מבין 19 בתי כנסת שפעלו כאן בעבר.
בשכונה גם בית החולים היהודי "החיים", שהוקם כאן בידי רופאים יהודים לקראת סוף המאה ה-19.
מקור שמה של שכונת בלאט, שעל גדת קרן הזהב, הוא כנראה מהמילה היוונית העתיקה פאלאטיון (palation), שבלטינית הפכה לפאלאטיום (palatium) ופירושה הוא ארמון. זה אירוני כי כיום זוהי שכונה צנועה, יש שיאמרו אפילו ענייה. נותרו בה אמנם מבנים היסטוריים רבים, אבל מי שיכול, כבר עבר ממנה אל שכונות יוקרתיות יותר.
מבט מקרוב:
https://youtu.be/mqFfT7mI_Ts
ריקודים ברחובות באלאט:
https://youtu.be/NI3CNTPRplE
קסם לא קטן מימים עברו וכמה תזכורות למסורת היהודית של השכונה, תמצאו בסימטאותיה הצרות ומרוצפות האבן של שכונת באלאט (Balat), השוכנת בעיר הישנה, בצד האירופאי של איסטנבול.
השכונה הוקמה במאה ה-15 בידי יהודים, לאחר גירוש ספרד בשנת 1492. אז גירשו המלכים איזבלה הראשונה ובעלה פרננדו השני את יהודי ספרד. רבים מהם התיישבו באיסטנבול, בירת האימפריה העות'מנית, והקימו בה קהילות חדשות.
מרבית הבתים שהשתמרו מאז בנויים בצורה דומה, עם חלונות בחזית קדמית צרה ובני 3 קומות. בעבר הייתה השכונה הזו, בעלת האווירה הכפרית, ל"שכונה יהודית" בעיר ולאחד מהמרכזים החשובים של הקהילה היהודית המפוארת של טורקיה כולה.
מטבע הדברים, לאחר עזיבת יהודים רבים אל מדינת ישראל, התיישבה בבתיהם אוכלוסייה גדולה שאינה יהודית. אבל על אף שהקהילה היהודית כמעט ואינה קיימת כאן יותר, עדיין ניתן למצוא כאן סממנים יהודיים שונים, על פני שטח מצומצם יחסית.
בין האתרים היהודיים שכאן, תוכלו למצוא כמה מזכרות מהתקופה היהודית של השכונה. ביניהם בולט כאן בית הכנסת ארידה (Ahrida), בית הכנסת העתיק בעיר שניצב כאן מעל 400 שנה. לא רחוק ממנו נמצא גם בית הכנסת יאנבול (Yanbol). שניהם האחרונים שמעט פעילים עדיין, מבין 19 בתי כנסת שפעלו כאן בעבר.
בשכונה גם בית החולים היהודי "החיים", שהוקם כאן בידי רופאים יהודים לקראת סוף המאה ה-19.
מקור שמה של שכונת בלאט, שעל גדת קרן הזהב, הוא כנראה מהמילה היוונית העתיקה פאלאטיון (palation), שבלטינית הפכה לפאלאטיום (palatium) ופירושה הוא ארמון. זה אירוני כי כיום זוהי שכונה צנועה, יש שיאמרו אפילו ענייה. נותרו בה אמנם מבנים היסטוריים רבים, אבל מי שיכול, כבר עבר ממנה אל שכונות יוקרתיות יותר.
מבט מקרוב:
https://youtu.be/mqFfT7mI_Ts
ריקודים ברחובות באלאט:
https://youtu.be/NI3CNTPRplE
#על המוזיאון עם סיפור הקהילה היהודית באיסטנבול
המוזיאון היהודי הטורקי (Museum of Turkish Jews) הוא מוזיאון ביתי ונעים, הממוקם במה ששימש במשך יותר מ-100 שנים, עד שנת 1999, כבית הכנסת "זולפריס".
המוזיאון היהודי כאן מציג ומתאר את סיפור ותולדות הקהילה היהודית של איסטנבול. האווירה כאן מיוחדת ואין בה את הניכור שאנו חשים במוזיאונים רבים. באמצעות שלל מוצגים מהעבר, שנתרמו על ידי משפחות, בתי כנסת טורקיים ומוסדות יהודיים שונים, תוכלו להציץ בעבר היהודי של האימפריה שהייתה כאן, על המקצועות, האמנות, המסחר, הכלכלה, הדפוס היהודי שהיה חלוץ בטורקיה ועוד.
המוזיאון פורש בפניכם את מקומם המשמעותי של היהודים בתרבות והחברה של האימפריה העות'מנית ואת מקומה הייחודי של הקהילה היהודית בטורקיה בכלל. מעניין לראות את הדברים, במיוחד בהשוואה למקום שתפסו בעולם, קהילות יהודיות אחרות.
שלוש הקומות של מוזיאון היהדות של איסטנבול מציגות את מורשתה רבת השנים של הקהילה היהודית באיסטנבול, הקשורה באופן הדוק להיסטוריה הטורקית והעות'מנית. הקהילה הזו, אגב, הורכבה בחלקה הגדול מיהודים שהיגרו לטורקיה, בגירוש ספרד.
יש במוזיאון שלל מוצגים הקשורים לחיי הקהילה המפוארת הזו, ביניהם פריטים הקשורים לפולחן הדתי בעיר ובמדינה ופריטים אחרים, המדגימים את מקומה, השתלבותה ותפקידה ההיסטורי של הקהילה הזו בחברה הטורקית בימים עברו.
אמנם מעת לעת מתקיימות כאן פעילויות שקשורות במורשת היהודית הטורקית, אבל מטבע הדברים, המוזיאון הזה עוסק יותר בתצוגה של עולם יהודי שהיה כאן וכמעט ואיננו עוד.
מבט מקרוב:
https://youtu.be/UjcKu_FRNqA?t=5s
הדרכה:
https://youtu.be/7gcCV7er4cY?t=18s
המוזיאון היהודי הטורקי (Museum of Turkish Jews) הוא מוזיאון ביתי ונעים, הממוקם במה ששימש במשך יותר מ-100 שנים, עד שנת 1999, כבית הכנסת "זולפריס".
המוזיאון היהודי כאן מציג ומתאר את סיפור ותולדות הקהילה היהודית של איסטנבול. האווירה כאן מיוחדת ואין בה את הניכור שאנו חשים במוזיאונים רבים. באמצעות שלל מוצגים מהעבר, שנתרמו על ידי משפחות, בתי כנסת טורקיים ומוסדות יהודיים שונים, תוכלו להציץ בעבר היהודי של האימפריה שהייתה כאן, על המקצועות, האמנות, המסחר, הכלכלה, הדפוס היהודי שהיה חלוץ בטורקיה ועוד.
המוזיאון פורש בפניכם את מקומם המשמעותי של היהודים בתרבות והחברה של האימפריה העות'מנית ואת מקומה הייחודי של הקהילה היהודית בטורקיה בכלל. מעניין לראות את הדברים, במיוחד בהשוואה למקום שתפסו בעולם, קהילות יהודיות אחרות.
שלוש הקומות של מוזיאון היהדות של איסטנבול מציגות את מורשתה רבת השנים של הקהילה היהודית באיסטנבול, הקשורה באופן הדוק להיסטוריה הטורקית והעות'מנית. הקהילה הזו, אגב, הורכבה בחלקה הגדול מיהודים שהיגרו לטורקיה, בגירוש ספרד.
יש במוזיאון שלל מוצגים הקשורים לחיי הקהילה המפוארת הזו, ביניהם פריטים הקשורים לפולחן הדתי בעיר ובמדינה ופריטים אחרים, המדגימים את מקומה, השתלבותה ותפקידה ההיסטורי של הקהילה הזו בחברה הטורקית בימים עברו.
אמנם מעת לעת מתקיימות כאן פעילויות שקשורות במורשת היהודית הטורקית, אבל מטבע הדברים, המוזיאון הזה עוסק יותר בתצוגה של עולם יהודי שהיה כאן וכמעט ואיננו עוד.
מבט מקרוב:
https://youtu.be/UjcKu_FRNqA?t=5s
הדרכה:
https://youtu.be/7gcCV7er4cY?t=18s
פארק גילן
#על הפארק שהיה גן בארמון
בעבר הרחוק שימש פארק גילן (Gülhane Parkı), הממוקם למרגלות ארמון טופקפי, כחלק מהגנים החיצוניים של ארמון הסולטן. כיום הוא נחשב לאחד הפארקים הפופולריים בקרב תושבי איסטנבול.
בפארק, שמשתרע עד חוף הים, יש גן חיות קטן, אזורי פיקניק, מתקני שעשועים, בתי קפה ועצים בני מאות שנים ועתיקי יומין.
תושבי העיר מרבים לבלות בפארק הירוק הזה בסופי שבוע ובחופשות. בקיץ מתקיימים כאן מופעים וקונצרטים תחת כיפת השמיים.
בפארק, שנקרא גם פארק גומל (Guuml Park), שרידים של פביליוני עץ מפוארים ששימשו כבתי קיץ למשפחת המלוכה העות'מנית ומשפחות האצולה. מבנים דומים רבים שהיו כאן חרבו בשרפה הגדולה של 1863.
בתחתית הפארק, בסמוך לחוף, תוכלו לראות עמוד גותי בגובה 15 מטרים ועם כיתוב בלטינית, המתוארך למאה ה-3.
מבט מקרוב:
https://youtu.be/Zen7lA3ZZXI
בעבר הרחוק שימש פארק גילן (Gülhane Parkı), הממוקם למרגלות ארמון טופקפי, כחלק מהגנים החיצוניים של ארמון הסולטן. כיום הוא נחשב לאחד הפארקים הפופולריים בקרב תושבי איסטנבול.
בפארק, שמשתרע עד חוף הים, יש גן חיות קטן, אזורי פיקניק, מתקני שעשועים, בתי קפה ועצים בני מאות שנים ועתיקי יומין.
תושבי העיר מרבים לבלות בפארק הירוק הזה בסופי שבוע ובחופשות. בקיץ מתקיימים כאן מופעים וקונצרטים תחת כיפת השמיים.
בפארק, שנקרא גם פארק גומל (Guuml Park), שרידים של פביליוני עץ מפוארים ששימשו כבתי קיץ למשפחת המלוכה העות'מנית ומשפחות האצולה. מבנים דומים רבים שהיו כאן חרבו בשרפה הגדולה של 1863.
בתחתית הפארק, בסמוך לחוף, תוכלו לראות עמוד גותי בגובה 15 מטרים ועם כיתוב בלטינית, המתוארך למאה ה-3.
מבט מקרוב:
https://youtu.be/Zen7lA3ZZXI
היפודרום קונסטנטינופול
#על ההיפודרום של קונסטנטינופול עם האובליסק
היפודרום הוא חיבור של המילים היווניות היפוס, שפירושה "סוס" ודרומוס שהוא מסלול, או מרוץ. ואכן, בעת העתיקה שימשו היפודרומים כמו זה שבו אתם נמצאים עכשיו, למירוצי סוסים ומרכבות. בתקופות ההלניסטית, הרומאית והביזנטית זה היה ספורט נפוץ מאד וחלק בלתי נפרד מתרבות הפנאי והבילוי של אזרחי האימפריות הללו.
אל היפודרום קונסטנטינופול (Hippodrome of Constantinopol), שנמצא ליד המסגד הכחול, יוצאים מהמסגד הכחול דרך שער בחצר המסגד. היציאה אליו היא באופן מסוים כמו שיבה אחורה בזמן, לתקופות הרומית והביזנטית. ההיפודרום הזה היה גדול מאד ומסוגל להכיל כ-100,000 איש. הוא השתרע על שטח נרחב, של 480 מטר על 117 מטרים.
חפירה ארכיאולוגית מסודרת לא נערכה מעולם בשטח ההיפודרום. בשיפוצים שנערכו בשנת 1993 בסמוך למסגד הכחול גילו הבנאים כמה שורות של ספסלים, עמודים וקישוטים מההיפודרום העתיק. כמה מהעמודים וראשי נחש שנמצאו כאן ניתן לראות במוזיאון לארכיאולוגיה של איסטנבול שבארמון טופקאפי.
מהמבנים המקוריים של ההיפודרום נותרו במקומם כיום רק שרידים בודדים, ניתן היום לראותם בכיכר סולטן מחמט מידאני (Sultanahmet Meydani), היא כיכר הסולטן מהמט הראשון, הסמוכה למסגד הכחול.
#תולדות ההיפודרום
ההיפודרום שבו אתם עומדים היווה את מרכז הספורט והתרבות של קונסטנטינופול, בירת האימפריה הביזנטית ואחד המרכזים התרבותיים הגדולים באירופה של אותם ימים.
כבר מהתקופה הרומית שימש ההיפודרום למרוצי סוסים ומרכבות ולאירועים חברתיים גדולים. הוא שימש גם כאמפיתיאטרון והתקיימו בו מופעי ראווה שונים.
את ההיפודרום המקורי הקים הקיסר סֶפְּטִימְיוּס סֶוֶורוּס במאה ה-2 לספירה. בהמשך הגדיל אותו הקיסר קונסטנטין, להיפודרום המכיל 100 אלף צופים.
חשיבותו בתקופה הביזנטית רק גדלה וגודלו העצום המחיש את הפופולריות והמרכזיות שלו בחיי העיר.
לאחר שנכבשה קונסטנטינופול על ידי מחמט השני בתקופה העות'מנית, המשיך ההיפודרום לשמש לספורט, אך בעיקר אירח משחקי פולו וטקסים מלכותיים כמו בריתות המילה של הנסיכים הסולטניים.
כיום יושבים על ההיפודרום כיכר סולטאן מחמט וגן פתוח, שצורתם והמבנים שבהם שומרים על קווי המתאר והמבנה של ההיפודרום. בכיכר ובגן הציבורי שבה משובצים שרידי העבר המפואר של קונסטנטינופול.
בעוד ניתן לראות במלוא הגובה את האובליסק ועמוד קונסטנטין ואת עמוד הנחשים, שניצבו לאורך הגדר שבין מסלולי המירוצים, מסלול המירוצים עצמו נמצא 2 מטרים מתחת לפני השטח של ימינו.
#מה רואים כאן?
בהיפודרום ניתן לראות שרידי מושבים מקוריים שלו מדרום לזירה. אבל מעניינות עוד יותר כמה יצירות שהביא לכאן קונסטנטינוס מרחבי האימפריה, בכדי לפאר את בירתו החדשה קונסטנטינופול:
#אובליסק תאודוסיוס (האובליסק המצרי)
זהו חלקו העליון של אובליסק מאבן גרניט ורודה, שאותו רכש הקיסר תאודוסיוס הראשון בשנת 390 במצרים. האובליסק הובל לקונסטנטינופול ב-3 חלקים והורכב במרכז ההיפודרום, בין שני מסלולי המירוץ. הוא הגיע ממקדש כרנך שבלוקסור ונבנה בתקופת מלכותו של פרעה תחותמס השלישי, בשנת 1490 לפנה"ס. חלקיו הנוספים של האובליסק אינם עוד.
על האובליסק תוכלו לראות הירוגליפים מצריים, המנציחים את אחד ממסעות המלחמה המצריים ומציגים את פרעה המקריב קרבנות לאל אמון-רה. הביזנטים בנו בסיס מרובע להצבת האובליסק בהיפודרום ועליו יצרו תבליטים המתארים את הקיסר תיאודוסיוס צופה במרוץ.
#עמוד הנחושתן (הנחשים)
זהו עמוד ספירלי, שבעבר היה מצופה בזהב וביהלומים. גם שלושת ראשי הנחשים שהיו בו נעקרו במהלך השנים. זהו השריד היחיד שנותר ממזבח המתכת התלת-רגלי של פלטאיה. המזבח נצוק לזכר הניצחון היווני על הפרסים בקרב פלטאיה, שנערך במאה ה-5 לפני הספירה. המזבח הובא לקונסטנטינופול ממקדש אפולו בדלפי, בידי הקיסר הביזנטי קונסטנטין. הוא הוצב במרכז ההיפודרום. רוב הנזק למזבח נגרם לו בהרס והביזה שנגרמה לעיר בכיבושה במסע הצלב הרביעי, כשחלקים רבים ממנו נגנבו ונותר רק עמוד הנחושתן מהבסיס.
#עמוד קונסטנטינוס
זהו אובליסק שני, בן 32 מטרים, שבנה הקיסר קונסטנטינוס השביעי בקצה ההיפודרום, במאה ה-10. רק אבני האובליסק נותרו היום ומשערים שלוחות הזהב או הברונזה המוזהבים, שכיסו אותו בעבר, נבזזו על ידי הוונציאנים במהלך מסע הצלב הרביעי והותכו למטבעות.
#המזרקה המתומנת (הגרמנית)
זו מזרקה מתומנת שנמצאת בפתח ההיפודרום. היא נבנתה בשנת 1898, לאחר שהעניק אותה לעיר הקייזר הגרמני וילהלם השני, כאות תודה על האירוח שזכה לו בביקור הרשמי שלו כאן. הוא העניק את המזרקה כמתנה לסולטן שאירח אותו, עבד אל חמיט השני. היחסים בין המדינות התהדקו באותה תקופה מאד והם עתידים להבשיל לברית במהלך מלחמת העולם הראשונה.
מבט מקרוב:
https://youtu.be/_RjrvFH65HM?t=24s
כך זה נראה בימי קדם:
https://youtu.be/ZWSi39dw2yc
הדרכה:
https://youtu.be/dZsM_nN0isI
היפודרום הוא חיבור של המילים היווניות היפוס, שפירושה "סוס" ודרומוס שהוא מסלול, או מרוץ. ואכן, בעת העתיקה שימשו היפודרומים כמו זה שבו אתם נמצאים עכשיו, למירוצי סוסים ומרכבות. בתקופות ההלניסטית, הרומאית והביזנטית זה היה ספורט נפוץ מאד וחלק בלתי נפרד מתרבות הפנאי והבילוי של אזרחי האימפריות הללו.
אל היפודרום קונסטנטינופול (Hippodrome of Constantinopol), שנמצא ליד המסגד הכחול, יוצאים מהמסגד הכחול דרך שער בחצר המסגד. היציאה אליו היא באופן מסוים כמו שיבה אחורה בזמן, לתקופות הרומית והביזנטית. ההיפודרום הזה היה גדול מאד ומסוגל להכיל כ-100,000 איש. הוא השתרע על שטח נרחב, של 480 מטר על 117 מטרים.
חפירה ארכיאולוגית מסודרת לא נערכה מעולם בשטח ההיפודרום. בשיפוצים שנערכו בשנת 1993 בסמוך למסגד הכחול גילו הבנאים כמה שורות של ספסלים, עמודים וקישוטים מההיפודרום העתיק. כמה מהעמודים וראשי נחש שנמצאו כאן ניתן לראות במוזיאון לארכיאולוגיה של איסטנבול שבארמון טופקאפי.
מהמבנים המקוריים של ההיפודרום נותרו במקומם כיום רק שרידים בודדים, ניתן היום לראותם בכיכר סולטן מחמט מידאני (Sultanahmet Meydani), היא כיכר הסולטן מהמט הראשון, הסמוכה למסגד הכחול.
#תולדות ההיפודרום
ההיפודרום שבו אתם עומדים היווה את מרכז הספורט והתרבות של קונסטנטינופול, בירת האימפריה הביזנטית ואחד המרכזים התרבותיים הגדולים באירופה של אותם ימים.
כבר מהתקופה הרומית שימש ההיפודרום למרוצי סוסים ומרכבות ולאירועים חברתיים גדולים. הוא שימש גם כאמפיתיאטרון והתקיימו בו מופעי ראווה שונים.
את ההיפודרום המקורי הקים הקיסר סֶפְּטִימְיוּס סֶוֶורוּס במאה ה-2 לספירה. בהמשך הגדיל אותו הקיסר קונסטנטין, להיפודרום המכיל 100 אלף צופים.
חשיבותו בתקופה הביזנטית רק גדלה וגודלו העצום המחיש את הפופולריות והמרכזיות שלו בחיי העיר.
לאחר שנכבשה קונסטנטינופול על ידי מחמט השני בתקופה העות'מנית, המשיך ההיפודרום לשמש לספורט, אך בעיקר אירח משחקי פולו וטקסים מלכותיים כמו בריתות המילה של הנסיכים הסולטניים.
כיום יושבים על ההיפודרום כיכר סולטאן מחמט וגן פתוח, שצורתם והמבנים שבהם שומרים על קווי המתאר והמבנה של ההיפודרום. בכיכר ובגן הציבורי שבה משובצים שרידי העבר המפואר של קונסטנטינופול.
בעוד ניתן לראות במלוא הגובה את האובליסק ועמוד קונסטנטין ואת עמוד הנחשים, שניצבו לאורך הגדר שבין מסלולי המירוצים, מסלול המירוצים עצמו נמצא 2 מטרים מתחת לפני השטח של ימינו.
#מה רואים כאן?
בהיפודרום ניתן לראות שרידי מושבים מקוריים שלו מדרום לזירה. אבל מעניינות עוד יותר כמה יצירות שהביא לכאן קונסטנטינוס מרחבי האימפריה, בכדי לפאר את בירתו החדשה קונסטנטינופול:
#אובליסק תאודוסיוס (האובליסק המצרי)
זהו חלקו העליון של אובליסק מאבן גרניט ורודה, שאותו רכש הקיסר תאודוסיוס הראשון בשנת 390 במצרים. האובליסק הובל לקונסטנטינופול ב-3 חלקים והורכב במרכז ההיפודרום, בין שני מסלולי המירוץ. הוא הגיע ממקדש כרנך שבלוקסור ונבנה בתקופת מלכותו של פרעה תחותמס השלישי, בשנת 1490 לפנה"ס. חלקיו הנוספים של האובליסק אינם עוד.
על האובליסק תוכלו לראות הירוגליפים מצריים, המנציחים את אחד ממסעות המלחמה המצריים ומציגים את פרעה המקריב קרבנות לאל אמון-רה. הביזנטים בנו בסיס מרובע להצבת האובליסק בהיפודרום ועליו יצרו תבליטים המתארים את הקיסר תיאודוסיוס צופה במרוץ.
#עמוד הנחושתן (הנחשים)
זהו עמוד ספירלי, שבעבר היה מצופה בזהב וביהלומים. גם שלושת ראשי הנחשים שהיו בו נעקרו במהלך השנים. זהו השריד היחיד שנותר ממזבח המתכת התלת-רגלי של פלטאיה. המזבח נצוק לזכר הניצחון היווני על הפרסים בקרב פלטאיה, שנערך במאה ה-5 לפני הספירה. המזבח הובא לקונסטנטינופול ממקדש אפולו בדלפי, בידי הקיסר הביזנטי קונסטנטין. הוא הוצב במרכז ההיפודרום. רוב הנזק למזבח נגרם לו בהרס והביזה שנגרמה לעיר בכיבושה במסע הצלב הרביעי, כשחלקים רבים ממנו נגנבו ונותר רק עמוד הנחושתן מהבסיס.
#עמוד קונסטנטינוס
זהו אובליסק שני, בן 32 מטרים, שבנה הקיסר קונסטנטינוס השביעי בקצה ההיפודרום, במאה ה-10. רק אבני האובליסק נותרו היום ומשערים שלוחות הזהב או הברונזה המוזהבים, שכיסו אותו בעבר, נבזזו על ידי הוונציאנים במהלך מסע הצלב הרביעי והותכו למטבעות.
#המזרקה המתומנת (הגרמנית)
זו מזרקה מתומנת שנמצאת בפתח ההיפודרום. היא נבנתה בשנת 1898, לאחר שהעניק אותה לעיר הקייזר הגרמני וילהלם השני, כאות תודה על האירוח שזכה לו בביקור הרשמי שלו כאן. הוא העניק את המזרקה כמתנה לסולטן שאירח אותו, עבד אל חמיט השני. היחסים בין המדינות התהדקו באותה תקופה מאד והם עתידים להבשיל לברית במהלך מלחמת העולם הראשונה.
מבט מקרוב:
https://youtu.be/_RjrvFH65HM?t=24s
כך זה נראה בימי קדם:
https://youtu.be/ZWSi39dw2yc
הדרכה:
https://youtu.be/dZsM_nN0isI
קדיקוי
#על הצד האסייתי של איסטנבול
קדיקוי (Kadıköy) הוא כפר, הנראה ומתנהג יותר כפרבר שליו של העיר. הוא נמצא מעברו האסייתי של הבוספורס ונוסד על חורבות כפר מהתקופה הביזנטית בשם כלקדון (Chalcedon). יש מי שסבורים שהוא נולד בתקופה קדומה אף יותר בהיסטוריה.
אל קדיקוי תשוטו במחיר מצחיק, בשיט נהדר וחווייתי של כחצי שעה. מהמעבורת, במהלך השיט עד לצד האסייתי שבו שוכן קדיקוי, תוכלו לצפות אל נופיה המרהיבים של איסטנבול. קל לזהות מכאן את ארמון טופקאפי, איה סופיה, המסגד הכחול, מגדל גלאטה וחלק מהגשרים הענקיים שמעל הבוספורוס.
#מה תראו כאן?
בקדיקוי תוכלו לצאת מהמעגן היישר אל שוק הדגים הנפלא ומלא הטעמים. יש כאן דגים מקומיים טריים וכבושים, כל פרי ים אפשרי, ירקות, פירות, גבינות, לחמים מעולים ושלל מעדנים טורקיים נהדרים.
תמצאו כאן גם חמוצים מכל הסוגים, פיצוחים, פירות יבשים, חלות דבש, לחמים טורקיים מסורתיים, מרציפן משובח, רחת לוקום אלוהית ומיץ מישמישים.
לממתקים טורקיים מעולים, נסו את החנות "עלי מוהידין" שבשכונה, המתמחה בהם כבר מעל 200 שנה.
ברחוב הסמוך תמצאו שלל חנויות עם מוצרי ציור ואמנות ומעט חנויות ספרים. ברחוב בגדד תמצאו חנויות עם מוצרים עולמיים ומודרניים.
אחריו תוכלו להיכנס לרחוב מלא במסעדות, עם המון אוכל טורקי מסורתי ואוכל מבושל מופתי ומגוון שאיסטנבול מציעה במסעדות הפועלים הקטנות הללו.
ברחובות תוכלו לראות מגוון בתים עות'מנים, כשהבולט בהם הוא המבנה של תחנת הרכבת המקומית "היידרפאשה", שנפתחה ב-1908 ושממנה יצאו רכבות לסוריה, עיראק ולכל שאר ארצות המזרח התיכון.
יש בקדיקוי גם חנויות בדים, אופנה וממתקים, אבל אסור לשכוח את הברים והפאבים וכמובן את בתי קפה המסורתיים והמודרניים שבה. באלה מגישים קפה טורקי ובאלו אספרסו וקפוצ'ינו אירופיים.
עוד יהיו כאן גם סניפים של סטארבקס ומקדונלדס ושאר מתחרים עולמיים. בין לבין ישעשעו אתכם כאן מוזיקאים ואמני רחוב, עם מוזיקה מצוינת ומיומנויות מרהיבות. בקיצור, זו איסטנבול שהיכרתם, אבל קצת אחרת.
#טיפים
מעבורת לשוק קדיקוי תוכלו לתפוס מאמינונו, בשיקטאש וקרקוי. הדגישו שאתם מעוניינים בשוק של קדיקוי כיעד המעבורת.
מבט מקרוב:
https://youtu.be/MfxACc4y1lg
בתמונות:
https://youtu.be/_PP1OckaP2k
קדיקוי (Kadıköy) הוא כפר, הנראה ומתנהג יותר כפרבר שליו של העיר. הוא נמצא מעברו האסייתי של הבוספורס ונוסד על חורבות כפר מהתקופה הביזנטית בשם כלקדון (Chalcedon). יש מי שסבורים שהוא נולד בתקופה קדומה אף יותר בהיסטוריה.
אל קדיקוי תשוטו במחיר מצחיק, בשיט נהדר וחווייתי של כחצי שעה. מהמעבורת, במהלך השיט עד לצד האסייתי שבו שוכן קדיקוי, תוכלו לצפות אל נופיה המרהיבים של איסטנבול. קל לזהות מכאן את ארמון טופקאפי, איה סופיה, המסגד הכחול, מגדל גלאטה וחלק מהגשרים הענקיים שמעל הבוספורוס.
#מה תראו כאן?
בקדיקוי תוכלו לצאת מהמעגן היישר אל שוק הדגים הנפלא ומלא הטעמים. יש כאן דגים מקומיים טריים וכבושים, כל פרי ים אפשרי, ירקות, פירות, גבינות, לחמים מעולים ושלל מעדנים טורקיים נהדרים.
תמצאו כאן גם חמוצים מכל הסוגים, פיצוחים, פירות יבשים, חלות דבש, לחמים טורקיים מסורתיים, מרציפן משובח, רחת לוקום אלוהית ומיץ מישמישים.
לממתקים טורקיים מעולים, נסו את החנות "עלי מוהידין" שבשכונה, המתמחה בהם כבר מעל 200 שנה.
ברחוב הסמוך תמצאו שלל חנויות עם מוצרי ציור ואמנות ומעט חנויות ספרים. ברחוב בגדד תמצאו חנויות עם מוצרים עולמיים ומודרניים.
אחריו תוכלו להיכנס לרחוב מלא במסעדות, עם המון אוכל טורקי מסורתי ואוכל מבושל מופתי ומגוון שאיסטנבול מציעה במסעדות הפועלים הקטנות הללו.
ברחובות תוכלו לראות מגוון בתים עות'מנים, כשהבולט בהם הוא המבנה של תחנת הרכבת המקומית "היידרפאשה", שנפתחה ב-1908 ושממנה יצאו רכבות לסוריה, עיראק ולכל שאר ארצות המזרח התיכון.
יש בקדיקוי גם חנויות בדים, אופנה וממתקים, אבל אסור לשכוח את הברים והפאבים וכמובן את בתי קפה המסורתיים והמודרניים שבה. באלה מגישים קפה טורקי ובאלו אספרסו וקפוצ'ינו אירופיים.
עוד יהיו כאן גם סניפים של סטארבקס ומקדונלדס ושאר מתחרים עולמיים. בין לבין ישעשעו אתכם כאן מוזיקאים ואמני רחוב, עם מוזיקה מצוינת ומיומנויות מרהיבות. בקיצור, זו איסטנבול שהיכרתם, אבל קצת אחרת.
#טיפים
מעבורת לשוק קדיקוי תוכלו לתפוס מאמינונו, בשיקטאש וקרקוי. הדגישו שאתם מעוניינים בשוק של קדיקוי כיעד המעבורת.
מבט מקרוב:
https://youtu.be/MfxACc4y1lg
בתמונות:
https://youtu.be/_PP1OckaP2k
רחוב דיווניולו
#על הרחוב המרכזי של איסטנבול העתיקה ההיסטורית
בימינו רחוב דיווניולו (Divanyolu) הוא רחוב הומה ושוקק חיים, עם מסעדות, בתי קפה, דוכני גלידה, ערמונים, בייגלה (שנקרא כאן "סימיט") ותירס. אבל בימי קדם הוביל הרחוב אל הדרך האימפריאלית מקונסטנטינופול לרומא.
פירוש השם הטורקי דיווניולו הוא "הדרך למועצה הקיסרית". שמו של הרחוב ניתן לו בתקופה העות'מנית, כשהיווה את הדרך אל המועצה הקיסרית, שישבה אז בארמון טופקפי.
ואכן, צעידה של חצי שעה, מכיכר סולטנאחמט וההיפודרום ועד לכיכר בייאזיט (Beyazıt), היא כהליכה בהיסטוריה של העיר.
לאורכה של דיווניולו תוכלו לראות את מבני קבריהם המפוארים של 3 סולטנים עות'מנים. תראו גם עמוד מחושק שהקים בעיר קונסטנטינוס לציון חנוכת "רומי החדשה" בשנת 330 לספירה. כמו כן תראו ברחוב, בדרך לכיכר בייאזיט והבזאר הגדול, גם מסגדים, ספרייה, מדרסות ללימודי איסלאם ופורום ביזנטי.
ההולכים את כל הדרך, ישימו לב ודאי שמדי פעם משתנים שמות הרחובות המודרניים שעוברים בה. כך תהיה דיוואן יולו ל-Yeniçeriler Caddesi היא "שדרת היניצ'רים", דרך כיכר Beyazıt (בייאזיט), לאחר מכן Ordu Caddesi, "שדרת הצבא", ועד לכיכר Aksaray (אקסאראי).
לבסוף, כשתגיעו אל חומות העיר, תוכלו לעבור דרך "שער הזהב" ותתחברו אל הדרך הראשית לרומא, מרחק של 1,600 קילומטרים מכאן.
ביקור במקום:
https://youtu.be/7iTXvl1I1h4
בימינו רחוב דיווניולו (Divanyolu) הוא רחוב הומה ושוקק חיים, עם מסעדות, בתי קפה, דוכני גלידה, ערמונים, בייגלה (שנקרא כאן "סימיט") ותירס. אבל בימי קדם הוביל הרחוב אל הדרך האימפריאלית מקונסטנטינופול לרומא.
פירוש השם הטורקי דיווניולו הוא "הדרך למועצה הקיסרית". שמו של הרחוב ניתן לו בתקופה העות'מנית, כשהיווה את הדרך אל המועצה הקיסרית, שישבה אז בארמון טופקפי.
ואכן, צעידה של חצי שעה, מכיכר סולטנאחמט וההיפודרום ועד לכיכר בייאזיט (Beyazıt), היא כהליכה בהיסטוריה של העיר.
לאורכה של דיווניולו תוכלו לראות את מבני קבריהם המפוארים של 3 סולטנים עות'מנים. תראו גם עמוד מחושק שהקים בעיר קונסטנטינוס לציון חנוכת "רומי החדשה" בשנת 330 לספירה. כמו כן תראו ברחוב, בדרך לכיכר בייאזיט והבזאר הגדול, גם מסגדים, ספרייה, מדרסות ללימודי איסלאם ופורום ביזנטי.
ההולכים את כל הדרך, ישימו לב ודאי שמדי פעם משתנים שמות הרחובות המודרניים שעוברים בה. כך תהיה דיוואן יולו ל-Yeniçeriler Caddesi היא "שדרת היניצ'רים", דרך כיכר Beyazıt (בייאזיט), לאחר מכן Ordu Caddesi, "שדרת הצבא", ועד לכיכר Aksaray (אקסאראי).
לבסוף, כשתגיעו אל חומות העיר, תוכלו לעבור דרך "שער הזהב" ותתחברו אל הדרך הראשית לרומא, מרחק של 1,600 קילומטרים מכאן.
ביקור במקום:
https://youtu.be/7iTXvl1I1h4
גן החיות בוספורוס
#על גן החיות של איסטנבול
גן החיות פארוק ילצ'ין (Faruk Yalçın Zoo and Botanic Park) הוא אחת האטרקציות המשפחתיות הפופולאריות ביותר של איזור איסטנבול. כאן תזכו בשעות של כיף לכל המשפחה, עם יונקים, זוחלים, ציפורים ועוד. לצד זה תחוו כאן הנאה גדולה וירוקה מהתנתקות בריאה מההמולה האורבנית של העיר הגדולה.
למעשה, מדובר בשניים במחיר אחד - במתחם אחד עם גן החיות נמצא גם הגן הבוטני של הבוספורוס. בו תוכלו לפגוש במינים רבים של צמחים ופרחים מהעולם כולו. את חלק מהם תוכלו לראות באוויר הפתוח ואחרים - בחממות סגורות.
גן החיות נמצא כ-45 ק"מ מחוץ לעיר עצמה, לכיוון איזמיר. יש בו מגוון של חיות אקזוטיות וגם מוכרות ואהובות, לצד גנים מרהיבים של פרחים וצמחים נפלאים ומתקני שעשועים רבים.
חוץ ממגוון המינים של בעלי החיים, הילדים העירוניים יוכלו גם להתקרב אל חיות משק וללטף אותן.
מבט מקרוב:
https://youtu.be/8QJ1FWfxO3g
ביקור במקום:
https://youtu.be/WljgcosgH_Y
עופות וזוחלים:
https://youtu.be/y14LjZ9S03c
וצבי מים באקווריום:
https://youtu.be/ffRZtpfNmQI
גן החיות פארוק ילצ'ין (Faruk Yalçın Zoo and Botanic Park) הוא אחת האטרקציות המשפחתיות הפופולאריות ביותר של איזור איסטנבול. כאן תזכו בשעות של כיף לכל המשפחה, עם יונקים, זוחלים, ציפורים ועוד. לצד זה תחוו כאן הנאה גדולה וירוקה מהתנתקות בריאה מההמולה האורבנית של העיר הגדולה.
למעשה, מדובר בשניים במחיר אחד - במתחם אחד עם גן החיות נמצא גם הגן הבוטני של הבוספורוס. בו תוכלו לפגוש במינים רבים של צמחים ופרחים מהעולם כולו. את חלק מהם תוכלו לראות באוויר הפתוח ואחרים - בחממות סגורות.
גן החיות נמצא כ-45 ק"מ מחוץ לעיר עצמה, לכיוון איזמיר. יש בו מגוון של חיות אקזוטיות וגם מוכרות ואהובות, לצד גנים מרהיבים של פרחים וצמחים נפלאים ומתקני שעשועים רבים.
חוץ ממגוון המינים של בעלי החיים, הילדים העירוניים יוכלו גם להתקרב אל חיות משק וללטף אותן.
מבט מקרוב:
https://youtu.be/8QJ1FWfxO3g
ביקור במקום:
https://youtu.be/WljgcosgH_Y
עופות וזוחלים:
https://youtu.be/y14LjZ9S03c
וצבי מים באקווריום:
https://youtu.be/ffRZtpfNmQI
מועדון ריינה נסגר
#על מועדון הריקודים הפתוח הגדול
אחד המועדונים הגדולים והמרשימים באיסטנבול נסגר לצמיתות.
אחד המועדונים הגדולים והמרשימים באיסטנבול נסגר לצמיתות.
רובע אורטקוי
#פעם כפר היום הרובע הציורי של איסטנבול
רובע אורטקוי (Ortaköy), שפירוש שמו "הכפר האמצעי" ("אורטה" הוא אמצע, ו"קוי" הוא כפר), היה בעבר כפר על גדות הבוספורוס. כיום השכונה מחוברת אל העיר, בתוך רובע עשיר בסמטאות ציוריות, היושב ברובו על פני המים.
על שפת המים בשכונה כדאי להגיע לטיילת רחבת הידיים, עם עצים רחבי נוף. בסביבה גם גלריות לאמנות ומלאכת יד. על קו המים שלל בתי קפה ומסעדות, עם מאכלי דגים, פירות ים ואוכל תורכי מסורתי. בערבים פועלים כאן מועדוני לילה, חלקם מציעים אווירה אוריינטלית, כולל ריקודי בטן.
הביקור כאן עדיף בימי ראשון, כשיש שוק פשפשים ואמנויות, המתקיים מבוקר עד ערב, עם תמונות, חפצי נוי ואמנות שימושית. יש המבקרים אותו על שהוא ממוסחר מדי לאחרונה - להחלטתכם.
#טיפים
בערבי הקיץ ובסופי שבוע השכונה עלולה להיות מעט צפופה.
לשוק הפשפשים והאמנים הגיעו היום ראשון.
מבט מקרוב על הרובע:
https://youtu.be/BcoEegA9ftc
ארוחת ערב עם מופע ריקודי בטן? - לחצו על הכפתור הצף...
https://youtu.be/cipmhwt64JQ
רובע אורטקוי (Ortaköy), שפירוש שמו "הכפר האמצעי" ("אורטה" הוא אמצע, ו"קוי" הוא כפר), היה בעבר כפר על גדות הבוספורוס. כיום השכונה מחוברת אל העיר, בתוך רובע עשיר בסמטאות ציוריות, היושב ברובו על פני המים.
על שפת המים בשכונה כדאי להגיע לטיילת רחבת הידיים, עם עצים רחבי נוף. בסביבה גם גלריות לאמנות ומלאכת יד. על קו המים שלל בתי קפה ומסעדות, עם מאכלי דגים, פירות ים ואוכל תורכי מסורתי. בערבים פועלים כאן מועדוני לילה, חלקם מציעים אווירה אוריינטלית, כולל ריקודי בטן.
הביקור כאן עדיף בימי ראשון, כשיש שוק פשפשים ואמנויות, המתקיים מבוקר עד ערב, עם תמונות, חפצי נוי ואמנות שימושית. יש המבקרים אותו על שהוא ממוסחר מדי לאחרונה - להחלטתכם.
#טיפים
בערבי הקיץ ובסופי שבוע השכונה עלולה להיות מעט צפופה.
לשוק הפשפשים והאמנים הגיעו היום ראשון.
מבט מקרוב על הרובע:
https://youtu.be/BcoEegA9ftc
ארוחת ערב עם מופע ריקודי בטן? - לחצו על הכפתור הצף...
https://youtu.be/cipmhwt64JQ
מגדניית סָראי
#על המסעדה עם הקינוחים הטורקיים הנפלאים במיוחד
מסעדת סָראי (Saray Muhallebicisi) היא מוסד איסטנבולי של ממש. מדובר במסעדה טורקית, למעשה רשת מסעדות המציעות דונר קבב (Döner kebab) ושלל מנות ואוכל טורקי, טעים, אותנטי ואיכותי.
המסעדה הראשונה שלהם נפתחה ב-1935 ולפני מספר שנים כיבד אותה העיתון הטורקי "הורייט" בתואר "אחד מעשרת הדברים שבלעדיהם איסטנבול לא היתה איסטנבול". הנברשת העצומה שתלויה כאן מלמעלה מוסיפה כבוד וחשיבות, למקום שגם ככה זוכה לכבוד בעיר.
אבל מה שבאמת מיוחד בה הם הקינוחים והמתוקים שנמכרים בה ושבעבר הוגשו רק לסולטן הטורקי. למעשה במסעדות הללו יש מגדניה המוכרת קינוחים מעולים כמו מלבי עילאי, כנאפה איכותי ואעשוּרֶה מדהים, שהוא קינוח סמיך שמייצרים כאן מ-11 סוגי פירות יבשים וגרעינים ומתבלים במי ורדים וציפורן.
#טיפים
רוצים ארוחת בוקר מתוקה ומיוחדת ביום ראשון? - רבים מתושבי איסטנבול משכימים בימי ראשון מוקדם ומגיעים לכאן, להזמין ארוחת בוקר כזו.
מבט מקרוב:
https://youtu.be/i5ixnnVT-pA
מסעדה לכל דבר:
https://youtu.be/mI4I5nkUpUE
גם בטורקית זה טעים:
https://youtu.be/52SqEg_HSRE
מסעדת סָראי (Saray Muhallebicisi) היא מוסד איסטנבולי של ממש. מדובר במסעדה טורקית, למעשה רשת מסעדות המציעות דונר קבב (Döner kebab) ושלל מנות ואוכל טורקי, טעים, אותנטי ואיכותי.
המסעדה הראשונה שלהם נפתחה ב-1935 ולפני מספר שנים כיבד אותה העיתון הטורקי "הורייט" בתואר "אחד מעשרת הדברים שבלעדיהם איסטנבול לא היתה איסטנבול". הנברשת העצומה שתלויה כאן מלמעלה מוסיפה כבוד וחשיבות, למקום שגם ככה זוכה לכבוד בעיר.
אבל מה שבאמת מיוחד בה הם הקינוחים והמתוקים שנמכרים בה ושבעבר הוגשו רק לסולטן הטורקי. למעשה במסעדות הללו יש מגדניה המוכרת קינוחים מעולים כמו מלבי עילאי, כנאפה איכותי ואעשוּרֶה מדהים, שהוא קינוח סמיך שמייצרים כאן מ-11 סוגי פירות יבשים וגרעינים ומתבלים במי ורדים וציפורן.
#טיפים
רוצים ארוחת בוקר מתוקה ומיוחדת ביום ראשון? - רבים מתושבי איסטנבול משכימים בימי ראשון מוקדם ומגיעים לכאן, להזמין ארוחת בוקר כזו.
מבט מקרוב:
https://youtu.be/i5ixnnVT-pA
מסעדה לכל דבר:
https://youtu.be/mI4I5nkUpUE
גם בטורקית זה טעים:
https://youtu.be/52SqEg_HSRE
נוסרייט
#על הסטקייה העילאית באיסטנבול
נוסרייט (Nusr-Et Steakhouse Etiler) היא סטקייה שהפכה לסוג של מקדש של בשר טוב. היא שייכת לקצב מומחה ששמו נוסרט גיק (Nusret Gök), שגם משיג את הבשר הטוב ביותר וגם ממכר את הסועדים ומחזיר אותם לכאן שוב ושוב.
נוסרייט נמצאת בפרוור יוקרתי בעיר, מקום בו חיים בני המעמד הגבוה שלה. על המסעדה הזו אומרים כאן שהיא לא רואה את "פיטר לוגר", אלוף הבשרים הנודע מניו-יורק, ממטר!
בין המנות הנהדרות יציעו לכם בתפריט שכאן נתחי אנטריקוט דקים אך רציניים במיוחד, סטייקים מטורפים בטעם אלוהי, קובה טורקי מובחר, צלעות טלה בלתי נתפסות ועטופות בהמון שומן, ה"לוקום", שהן פרוסות פילה רכות, קטנטנות ומתוקות, המזכירות לוקום טורקי וה"ספגטי" - פרוסות דקיקות ומעולות של בשר צלעות עגל.
בסוף יבואו הקינוחים, שסוגרים את הארוחה המופלאה הזו נפלא ומלטפים בסוכר את בלוטות הטעם שלכם. עבדתם קשה - שתו תה ולכו לישון היטב אלופים!
ביקור במקום:
https://youtu.be/97KUKrpqhTw
המנה כולה:
https://youtu.be/7uxyX6HCc7o
נוסרייט (Nusr-Et Steakhouse Etiler) היא סטקייה שהפכה לסוג של מקדש של בשר טוב. היא שייכת לקצב מומחה ששמו נוסרט גיק (Nusret Gök), שגם משיג את הבשר הטוב ביותר וגם ממכר את הסועדים ומחזיר אותם לכאן שוב ושוב.
נוסרייט נמצאת בפרוור יוקרתי בעיר, מקום בו חיים בני המעמד הגבוה שלה. על המסעדה הזו אומרים כאן שהיא לא רואה את "פיטר לוגר", אלוף הבשרים הנודע מניו-יורק, ממטר!
בין המנות הנהדרות יציעו לכם בתפריט שכאן נתחי אנטריקוט דקים אך רציניים במיוחד, סטייקים מטורפים בטעם אלוהי, קובה טורקי מובחר, צלעות טלה בלתי נתפסות ועטופות בהמון שומן, ה"לוקום", שהן פרוסות פילה רכות, קטנטנות ומתוקות, המזכירות לוקום טורקי וה"ספגטי" - פרוסות דקיקות ומעולות של בשר צלעות עגל.
בסוף יבואו הקינוחים, שסוגרים את הארוחה המופלאה הזו נפלא ומלטפים בסוכר את בלוטות הטעם שלכם. עבדתם קשה - שתו תה ולכו לישון היטב אלופים!
ביקור במקום:
https://youtu.be/97KUKrpqhTw
המנה כולה:
https://youtu.be/7uxyX6HCc7o
כנסיית סן סטפן של הבולגרים
#על הכנסייה שהושטה לכאן על רפסודה מווינה
כנסיית סן סטפן של הבולגרים (Bulgar Kilisesi) היא כנסייה של הקהילה הבולגרית באיסטנבול. המיוחד בכנסיה הזו הוא הברזל היצוק, שממנו היא עשויה כולה.
את חלקיה של הכנסייה הזו ייצרו האוסטרים בעיר בוינה, בשנת 1871. לאחר שיצרו אותם, העמיסו את חלקי הכנסייה והם הובאו לאיסטנבול על רפסודת ברזל, בשיט על מימי נהר הדנובה.
מבחינה דתית, הכנסייה הזו משרתת את מאמיני הקהילה הבולגרית מהכנסייה היוונית-אורתודוכסית. האגדה מספרת שבשלהי המאה ה-19 הבולגרים, מאמיני הכנסייה הזו, רצו להיפרד מהכנסייה היוונית האורתודוכסית. הסולטן הסכים לאשר להם ובתנאי שהכנסייה הבולגרית תוקם במהירות, לפי אחת הגרסאות בתוך 7 ימים. לכן הזמינו חברי הקהילה את דגם הכנסייה המוכן מווינה והכנסייה עמדה על מקומה בזמן שהקציב הסולטן.
מבט מקרוב:
https://youtu.be/_RhxtEeW6VU?t=10s
כנסיית סן סטפן של הבולגרים (Bulgar Kilisesi) היא כנסייה של הקהילה הבולגרית באיסטנבול. המיוחד בכנסיה הזו הוא הברזל היצוק, שממנו היא עשויה כולה.
את חלקיה של הכנסייה הזו ייצרו האוסטרים בעיר בוינה, בשנת 1871. לאחר שיצרו אותם, העמיסו את חלקי הכנסייה והם הובאו לאיסטנבול על רפסודת ברזל, בשיט על מימי נהר הדנובה.
מבחינה דתית, הכנסייה הזו משרתת את מאמיני הקהילה הבולגרית מהכנסייה היוונית-אורתודוכסית. האגדה מספרת שבשלהי המאה ה-19 הבולגרים, מאמיני הכנסייה הזו, רצו להיפרד מהכנסייה היוונית האורתודוכסית. הסולטן הסכים לאשר להם ובתנאי שהכנסייה הבולגרית תוקם במהירות, לפי אחת הגרסאות בתוך 7 ימים. לכן הזמינו חברי הקהילה את דגם הכנסייה המוכן מווינה והכנסייה עמדה על מקומה בזמן שהקציב הסולטן.
מבט מקרוב:
https://youtu.be/_RhxtEeW6VU?t=10s
שדרות איסטיקלל
#על המדרחוב התוסס של איסטנבול
שדרות איסטיקלל (Istiklal Caddesi), בעברית "שדרת העצמאות", הוא המדרחוב המרכזי של הרובע ההיסטורי בייאולו ומהרחובות החשובים בעיר. אורכו של המדרחוב הוא כ-1.6 ק"מ והוא משתרע מתחנת הטונל העליונה שבגלאטה (Karaköy) ועד לכיכר טקסים המרכזית בעיר. לאורך השדרה האלגנטית תראו את קו החשמלית הנוסטלגי העובר ומקשר בין קצותיה.
השדרה היא רחוב מרכזי בעיר ובו מתרכזות הפגנות, מחאות, תהלוכות וכינוסים אזרחיים. בכל יום מימי סוף השבוע מבקרים בה 3 מיליון בני אדם.
איסטיקלל הוא גם מדרחוב ארוך וגדוש בחנויות יוקרה ותכשיטים, לצד סניפים של רשתות אופנה בינלאומיות, חנויות, בתי קפה, קונדיטוריות, מסעדות, כנסיות, מועדונים, בתי קולנוע, גלריות לאמנות, שגרירויות ובתי מגורים יוקרתיים.
#מה תראו כאן?
שדרות איסטיקלל מתחילות משכונת גנואה, שכונה שנבנתה על ידי איטלקים שהגרו לעיר בימי הביניים ובה המוכר ביותר הוא מגדל גלאטה המחודד.
באותו רובע היסטורי, רובע קראקוי (Karaköy) שנקרא גם גלאטה, תוכלו לראות את תחנת הרכבת התחתית המכונה כאן "Tunel", בעברית "המנהרה". היא התחילה לפעול בשנת 1875 ונחשבת לתחנת הרכבת התחתית השנייה העתיקה ביותר בעולם, אחרי זו שבלונדון. בתחילת שנות ה- 90 הותקנה בשדרת איסטיקלל מחדש החשמלית הנוסטלגית שנעה מה"טונל" אל כיכר טקסים והחייתה מעט מהאווירה ההיסטורית של האזור.
בערך במרכז השדרה נמצאת כיכר גלאטסראי (Galatasaray), שהיא בית לאחד ממוסדות החינוך הטובים שהוקמו בטורקיה בתקופה העות'מנית.
סמוך לארמון גלאטה תראו גם את סמטת הפרחים (Çiçek Pasajı) המקורה. זו שימשה במאה ה-19 למגורים והייתה רחוב מסחרי מקורה, בסגנון האיטלקי. כיום יש בה הרבה מסעדות ובסמוך לה נמצא שוק הדגים (Balık Pazarı) המצוין של גלאטה.
הרחוב מסתיים בכיכר טקסים, הכיכר המרכזית באיסטנבול המודרנית והלב הפועם של העיר.
#אדריכלות באיסטיקלאל
חלק מהמבנים בשדרה נבנו במאות ה-19 ותחילת ה-20, ממש בסוף העידן העות'מני. בשדרות איסטיקלאל יש לא מעט מאפיינים עירוניים מהמאה ה-19, כמו הסגנון הניאו-קלאסי, המשתמש בתבניות רומיות ויווניות עתיקות.
עוד סגנון אדריכלי נפוץ ברחוב הוא האר-נובו. סגנון קישוטי זה התאים את הביטוי החזותי לסביבה המודרנית וממש כמו האמנות האיסלאמית העדיף מוטיבים קישוטיים מהחי והצומח. זאת במקום עיטור וקישוט של בניינים לפי אוסף צורות שהושאל מסגנונות העבר.
ליד המבנים בעלי האופי העות'מני יש גם מספר מבנים משנות ה-20, שנותיה הראשונות של הרפובליקה הטורקית, שנבנו בסגנון האר-דקו, שפרץ באותן שנים בדיוק. הם מאופיינים בעיטורים גאומטריים ובאמנות קישוטית ומסוגננת, כשהסגנון מושפע בבירור מזרמים אוונגרדיים באמנות, שהיו אז אופנתיים, כמו קוביזם ופוטוריזם.
מטבע הדברים ברחוב כה מרכזי וחשוב בעיר, תראו כאן גם מבנים חדשים שנבנו בסגנון האדריכלות המודרנית.
#טיפים
במדרחוב ניתן לערוך קניות בחנויות של מותגים בינלאומיים רבים, לצד חנויות מקומיות עם בגדים מעיצוב מקומי, שטיחים, מוצרי עור, כלי נחושת, קרמיקה, תכשיטים ותבלינים.
מבט מקרוב:
https://youtu.be/L4sRDhTynRs
ביקור במקום:
https://youtu.be/wz3QlMAyiro
שדרות איסטיקלל (Istiklal Caddesi), בעברית "שדרת העצמאות", הוא המדרחוב המרכזי של הרובע ההיסטורי בייאולו ומהרחובות החשובים בעיר. אורכו של המדרחוב הוא כ-1.6 ק"מ והוא משתרע מתחנת הטונל העליונה שבגלאטה (Karaköy) ועד לכיכר טקסים המרכזית בעיר. לאורך השדרה האלגנטית תראו את קו החשמלית הנוסטלגי העובר ומקשר בין קצותיה.
השדרה היא רחוב מרכזי בעיר ובו מתרכזות הפגנות, מחאות, תהלוכות וכינוסים אזרחיים. בכל יום מימי סוף השבוע מבקרים בה 3 מיליון בני אדם.
איסטיקלל הוא גם מדרחוב ארוך וגדוש בחנויות יוקרה ותכשיטים, לצד סניפים של רשתות אופנה בינלאומיות, חנויות, בתי קפה, קונדיטוריות, מסעדות, כנסיות, מועדונים, בתי קולנוע, גלריות לאמנות, שגרירויות ובתי מגורים יוקרתיים.
#מה תראו כאן?
שדרות איסטיקלל מתחילות משכונת גנואה, שכונה שנבנתה על ידי איטלקים שהגרו לעיר בימי הביניים ובה המוכר ביותר הוא מגדל גלאטה המחודד.
באותו רובע היסטורי, רובע קראקוי (Karaköy) שנקרא גם גלאטה, תוכלו לראות את תחנת הרכבת התחתית המכונה כאן "Tunel", בעברית "המנהרה". היא התחילה לפעול בשנת 1875 ונחשבת לתחנת הרכבת התחתית השנייה העתיקה ביותר בעולם, אחרי זו שבלונדון. בתחילת שנות ה- 90 הותקנה בשדרת איסטיקלל מחדש החשמלית הנוסטלגית שנעה מה"טונל" אל כיכר טקסים והחייתה מעט מהאווירה ההיסטורית של האזור.
בערך במרכז השדרה נמצאת כיכר גלאטסראי (Galatasaray), שהיא בית לאחד ממוסדות החינוך הטובים שהוקמו בטורקיה בתקופה העות'מנית.
סמוך לארמון גלאטה תראו גם את סמטת הפרחים (Çiçek Pasajı) המקורה. זו שימשה במאה ה-19 למגורים והייתה רחוב מסחרי מקורה, בסגנון האיטלקי. כיום יש בה הרבה מסעדות ובסמוך לה נמצא שוק הדגים (Balık Pazarı) המצוין של גלאטה.
הרחוב מסתיים בכיכר טקסים, הכיכר המרכזית באיסטנבול המודרנית והלב הפועם של העיר.
#אדריכלות באיסטיקלאל
חלק מהמבנים בשדרה נבנו במאות ה-19 ותחילת ה-20, ממש בסוף העידן העות'מני. בשדרות איסטיקלאל יש לא מעט מאפיינים עירוניים מהמאה ה-19, כמו הסגנון הניאו-קלאסי, המשתמש בתבניות רומיות ויווניות עתיקות.
עוד סגנון אדריכלי נפוץ ברחוב הוא האר-נובו. סגנון קישוטי זה התאים את הביטוי החזותי לסביבה המודרנית וממש כמו האמנות האיסלאמית העדיף מוטיבים קישוטיים מהחי והצומח. זאת במקום עיטור וקישוט של בניינים לפי אוסף צורות שהושאל מסגנונות העבר.
ליד המבנים בעלי האופי העות'מני יש גם מספר מבנים משנות ה-20, שנותיה הראשונות של הרפובליקה הטורקית, שנבנו בסגנון האר-דקו, שפרץ באותן שנים בדיוק. הם מאופיינים בעיטורים גאומטריים ובאמנות קישוטית ומסוגננת, כשהסגנון מושפע בבירור מזרמים אוונגרדיים באמנות, שהיו אז אופנתיים, כמו קוביזם ופוטוריזם.
מטבע הדברים ברחוב כה מרכזי וחשוב בעיר, תראו כאן גם מבנים חדשים שנבנו בסגנון האדריכלות המודרנית.
#טיפים
במדרחוב ניתן לערוך קניות בחנויות של מותגים בינלאומיים רבים, לצד חנויות מקומיות עם בגדים מעיצוב מקומי, שטיחים, מוצרי עור, כלי נחושת, קרמיקה, תכשיטים ותבלינים.
מבט מקרוב:
https://youtu.be/L4sRDhTynRs
ביקור במקום:
https://youtu.be/wz3QlMAyiro
המוזיאון לאמנות טורקית ואסלאמית
#על מוזיאון האמנות האסלאמית והטורקית
אם אתם חובבים או מתעניינים באמנות או בתרבות איסלמית, אל תפספסו את המוזיאון לאמנות טורקית ואסלאמית (Museum of Turkish and Islamic Arts) של איסטנבול.
תראו כאן, בין השאר, תערוכת שטיחים מהגדולות והמגוונות בעולם, אוסף נרחב של עבודות קליגרפיה מוסלמית, תצוגת תשמישי קדושה מוסלמיים עתיקים, לצד תכשיטים, עבודות ברזל, כלי חרס ועוד הרבה פריטים שמספרם עובר את 40 האלף.
כל אלה מוצגים כאן באופן כרונולוגי בתצוגה מרשימה, הסוקרת את התפתחות האמנויות שצמחו במרחב של טורקיה, מאז המאה ה-7 לספירה ועד המאה ה-19.
המוזיאון שוכן בתוך ארמון "איברהים פאשה פאלאס", הארמון המרשים שבכיכר ההיפודרום. המבנה הזה נבנה בפאר רב, בין השנים 1520-1536, בשיא תקופת השלטון העות'מני.
הביקור כאן מומלץ בחום, גם אם אינכם מתעניינים באיסלאם או אפילו באמנות. המוצגים כאן יפים וייחודיים ביותר וספק אם יש מקום אחר שבו תוכלו לראות כמוהם, ודאי לא בריכוז מהמם ומדויק שכזה.
ביקור במקום:
https://youtu.be/teBf3VqwrPQ
אם אתם חובבים או מתעניינים באמנות או בתרבות איסלמית, אל תפספסו את המוזיאון לאמנות טורקית ואסלאמית (Museum of Turkish and Islamic Arts) של איסטנבול.
תראו כאן, בין השאר, תערוכת שטיחים מהגדולות והמגוונות בעולם, אוסף נרחב של עבודות קליגרפיה מוסלמית, תצוגת תשמישי קדושה מוסלמיים עתיקים, לצד תכשיטים, עבודות ברזל, כלי חרס ועוד הרבה פריטים שמספרם עובר את 40 האלף.
כל אלה מוצגים כאן באופן כרונולוגי בתצוגה מרשימה, הסוקרת את התפתחות האמנויות שצמחו במרחב של טורקיה, מאז המאה ה-7 לספירה ועד המאה ה-19.
המוזיאון שוכן בתוך ארמון "איברהים פאשה פאלאס", הארמון המרשים שבכיכר ההיפודרום. המבנה הזה נבנה בפאר רב, בין השנים 1520-1536, בשיא תקופת השלטון העות'מני.
הביקור כאן מומלץ בחום, גם אם אינכם מתעניינים באיסלאם או אפילו באמנות. המוצגים כאן יפים וייחודיים ביותר וספק אם יש מקום אחר שבו תוכלו לראות כמוהם, ודאי לא בריכוז מהמם ומדויק שכזה.
ביקור במקום:
https://youtu.be/teBf3VqwrPQ
