קסם לא קטן מימים עברו וכמה תזכורות למסורת היהודית של השכונה, תמצאו בסימטאותיה הצרות ומרוצפות האבן של שכונת באלאט (Balat), השוכנת בעיר הישנה, בצד האירופאי של איסטנבול.

השכונה הוקמה במאה ה-15 בידי יהודים, לאחר גירוש ספרד בשנת 1492. אז גירשו המלכים איזבלה הראשונה ובעלה פרננדו השני את יהודי ספרד. רבים מהם התיישבו באיסטנבול, בירת האימפריה העות'מנית, והקימו בה קהילות חדשות.

מרבית הבתים שהשתמרו מאז בנויים בצורה דומה, עם חלונות בחזית קדמית צרה ובני 3 קומות. בעבר הייתה השכונה הזו, בעלת האווירה הכפרית, ל"שכונה יהודית" בעיר ולאחד מהמרכזים החשובים של הקהילה היהודית המפוארת של טורקיה כולה.

מטבע הדברים, לאחר עזיבת יהודים רבים אל מדינת ישראל, התיישבה בבתיהם אוכלוסייה גדולה שאינה יהודית. אבל על אף שהקהילה היהודית כמעט ואינה קיימת כאן יותר, עדיין ניתן למצוא כאן סממנים יהודיים שונים, על פני שטח מצומצם יחסית.

בין האתרים היהודיים שכאן, תוכלו למצוא כמה מזכרות מהתקופה היהודית של השכונה. ביניהם בולט כאן בית הכנסת ארידה (Ahrida), בית הכנסת העתיק בעיר שניצב כאן מעל 400 שנה. לא רחוק ממנו נמצא גם בית הכנסת יאנבול (Yanbol). שניהם האחרונים שמעט פעילים עדיין, מבין 19 בתי כנסת שפעלו כאן בעבר.

בשכונה גם בית החולים היהודי "החיים", שהוקם כאן בידי רופאים יהודים לקראת סוף המאה ה-19.

מקור שמה של שכונת בלאט, שעל גדת קרן הזהב, הוא כנראה מהמילה היוונית העתיקה פאלאטיון (palation), שבלטינית הפכה לפאלאטיום (palatium) ופירושה הוא ארמון. זה אירוני כי כיום זוהי שכונה צנועה, יש שיאמרו אפילו ענייה. נותרו בה אמנם מבנים היסטוריים רבים, אבל מי שיכול, כבר עבר ממנה אל שכונות יוקרתיות יותר.

מבט מקרוב:

ריקודים ברחובות באלאט: