שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
שכונת באלאט
בית הכנסת ארידה
שכונת באלאט
#על השכונה הכפרית, שהייתה בעבר מלאה ביהודים
קסם לא קטן מימים עברו וכמה תזכורות למסורת היהודית של השכונה, תמצאו בסימטאותיה הצרות ומרוצפות האבן של שכונת באלאט (Balat), השוכנת בעיר הישנה, בצד האירופאי של איסטנבול.
השכונה הוקמה במאה ה-15 בידי יהודים, לאחר גירוש ספרד בשנת 1492. אז גירשו המלכים איזבלה הראשונה ובעלה פרננדו השני את יהודי ספרד. רבים מהם התיישבו באיסטנבול, בירת האימפריה העות'מנית, והקימו בה קהילות חדשות.
מרבית הבתים שהשתמרו מאז בנויים בצורה דומה, עם חלונות בחזית קדמית צרה ובני 3 קומות. בעבר הייתה השכונה הזו, בעלת האווירה הכפרית, ל"שכונה יהודית" בעיר ולאחד מהמרכזים החשובים של הקהילה היהודית המפוארת של טורקיה כולה.
מטבע הדברים, לאחר עזיבת יהודים רבים אל מדינת ישראל, התיישבה בבתיהם אוכלוסייה גדולה שאינה יהודית. אבל על אף שהקהילה היהודית כמעט ואינה קיימת כאן יותר, עדיין ניתן למצוא כאן סממנים יהודיים שונים, על פני שטח מצומצם יחסית.
בין האתרים היהודיים שכאן, תוכלו למצוא כמה מזכרות מהתקופה היהודית של השכונה. ביניהם בולט כאן בית הכנסת ארידה (Ahrida), בית הכנסת העתיק בעיר שניצב כאן מעל 400 שנה. לא רחוק ממנו נמצא גם בית הכנסת יאנבול (Yanbol). שניהם האחרונים שמעט פעילים עדיין, מבין 19 בתי כנסת שפעלו כאן בעבר.
בשכונה גם בית החולים היהודי "החיים", שהוקם כאן בידי רופאים יהודים לקראת סוף המאה ה-19.
מקור שמה של שכונת בלאט, שעל גדת קרן הזהב, הוא כנראה מהמילה היוונית העתיקה פאלאטיון (palation), שבלטינית הפכה לפאלאטיום (palatium) ופירושה הוא ארמון. זה אירוני כי כיום זוהי שכונה צנועה, יש שיאמרו אפילו ענייה. נותרו בה אמנם מבנים היסטוריים רבים, אבל מי שיכול, כבר עבר ממנה אל שכונות יוקרתיות יותר.
מבט מקרוב:
https://youtu.be/mqFfT7mI_Ts
ריקודים ברחובות באלאט:
https://youtu.be/NI3CNTPRplE
קסם לא קטן מימים עברו וכמה תזכורות למסורת היהודית של השכונה, תמצאו בסימטאותיה הצרות ומרוצפות האבן של שכונת באלאט (Balat), השוכנת בעיר הישנה, בצד האירופאי של איסטנבול.
השכונה הוקמה במאה ה-15 בידי יהודים, לאחר גירוש ספרד בשנת 1492. אז גירשו המלכים איזבלה הראשונה ובעלה פרננדו השני את יהודי ספרד. רבים מהם התיישבו באיסטנבול, בירת האימפריה העות'מנית, והקימו בה קהילות חדשות.
מרבית הבתים שהשתמרו מאז בנויים בצורה דומה, עם חלונות בחזית קדמית צרה ובני 3 קומות. בעבר הייתה השכונה הזו, בעלת האווירה הכפרית, ל"שכונה יהודית" בעיר ולאחד מהמרכזים החשובים של הקהילה היהודית המפוארת של טורקיה כולה.
מטבע הדברים, לאחר עזיבת יהודים רבים אל מדינת ישראל, התיישבה בבתיהם אוכלוסייה גדולה שאינה יהודית. אבל על אף שהקהילה היהודית כמעט ואינה קיימת כאן יותר, עדיין ניתן למצוא כאן סממנים יהודיים שונים, על פני שטח מצומצם יחסית.
בין האתרים היהודיים שכאן, תוכלו למצוא כמה מזכרות מהתקופה היהודית של השכונה. ביניהם בולט כאן בית הכנסת ארידה (Ahrida), בית הכנסת העתיק בעיר שניצב כאן מעל 400 שנה. לא רחוק ממנו נמצא גם בית הכנסת יאנבול (Yanbol). שניהם האחרונים שמעט פעילים עדיין, מבין 19 בתי כנסת שפעלו כאן בעבר.
בשכונה גם בית החולים היהודי "החיים", שהוקם כאן בידי רופאים יהודים לקראת סוף המאה ה-19.
מקור שמה של שכונת בלאט, שעל גדת קרן הזהב, הוא כנראה מהמילה היוונית העתיקה פאלאטיון (palation), שבלטינית הפכה לפאלאטיום (palatium) ופירושה הוא ארמון. זה אירוני כי כיום זוהי שכונה צנועה, יש שיאמרו אפילו ענייה. נותרו בה אמנם מבנים היסטוריים רבים, אבל מי שיכול, כבר עבר ממנה אל שכונות יוקרתיות יותר.
מבט מקרוב:
https://youtu.be/mqFfT7mI_Ts
ריקודים ברחובות באלאט:
https://youtu.be/NI3CNTPRplE
#על בית הכנסת העתיק ביותר באיסטנבול
בית הכנסת ארידה (Balat Ahrida), שברובע באלאט, על קרן הזהב, הוא בית הכנסת העתיק ביותר באיסטנבול. השכונה שבה הוא שוכן היא שכונה ענייה יחסית, עם לא מעט מבנים היסטוריים מרשימים, שבית הכנסת הוא אחד מהם. הוא נבנה במקור בידי יהודי העיר העות'מנית ארידה, בשטח מקדוניה של היום.
זהו בית הכנסת של הקהילה היהודית-ספרדית בעיר, יהודים שחלקם הגדול היגר לעיר עם גירוש ספרד. כאן ניתן עדיין לשמוע את שפת הלדינו שמקורה בספרד.
בית הכנסת שופץ בשנת 1992, לרגל 500 שנה להגעת יהודי ספרד לאימפריה העות'מנית ומאחר שנפגע לא מעט משריפה שהתרחשה בו במאה ה-17.
מבחוץ, על הקיר הארוך שלאורך הרחוב, קשה להבחין שמדובר בבית תפילה יהודי. רק הדלתות שלו מרמזות על תפקודו היהודי. פנים בית הכנסת, לעומת זאת, משוחזר להפליא. האלמנטים היהודיים הספרדיים נראים בו בבירור. אחד הדברים המרשימים ומעוררי ההתפעלות הללו, היא כיפת העץ היפה שלו.
שימו לב בבית הכנסת גם ל"במה" שלו, המקום שממנו קורא החזן. צורת הבמה, שכאן נקראת "תיבה", היא כחרטום של ספינה. הדמיון של בימת התפילה לחלקה הקדמי של אוניה עתיקה החוצה את המים, בא מהמסורת של יהודי טורקיה. בעיניהם היא מסמלת ומזכירה את האניות העות'מניות שאספו ב-1492 את היהודים המגורשים מספרד והשיטו אותם לבית חדש בטורקיה, שבה הם יקבלו במשך מאות שנים, הגנה כמיעוט דתי.
#מה הקשר למשיח השקר שבתאי צבי?
היסטורית, בית הכנסת שכאן ידוע כבית הכנסת היחיד באיסטנבול שבו התפלל מייסד התנועה השבתאית היהודית, שבתאי צבי (Sabbatai Zevi).
האיש, יהודי צעיר וכריזמטי, בא מעיר הולדתו איזמיר והכריז על עצמו המשיח היהודי. די מהר התקבצו סביבו מאמינים רבים, שזכו בקרב היהודים לכינוי "כת השבתאים". שמו של שבתאי צבי נפוץ במהירות וסחף אחריו יהודים רבים. בכל רחבי העולם היהודי ובפינות הבלקן, אירופה ואפילו הודו ותימן, דיברו היהודים על הקסם של המשיח היהודי.
כמובן שרבים התנגדו לו וראו בו משיח שקר, אבל איש לא חזה את מה שעתיד לקרות בשנת 1666, שנה שהצירוף 666 עתיד להקנות לה את הכינוי "שנת השטן". אז הדהים שבתאי צבי את חסידיו והחליט להתאסלם. מה שקרה מאחורי הקלעים הוא שהעות'מנים אסרו אותו והציבו בפניו שתי ברירות - התאסלמות או מיתה. "המשיח" היהודי בחר להתאסלם וקיבל את השם עזיז מחמד אפנדי.
תדהמה עצומה היכתה בעולם היהודי. היא הייתה מסעירה, לא פחות מהקסם שהילך צבי על היהודים קודם לכן. המשיח התאסלם!!! - לא פחות מכך הדהימה את היהודים העובדה שרבים ממאמיניו, "הגרעין הקשה" של תנועתו, בחרו ללכת בעקבות "ממו", כינויו המוסלמי של צבי, ולהתאסלם יחד איתו.
כך זכה שבתאי צבי לימים לכינוי "משיח שקר". זאת על אף שיש חוקרים המציינים את תפקידו ההיסטורי כרפורמטור גדול, שהרעיד את היהדות ושאחרי הרפורמציה שלו היא לא שבה מעולם להיות היהדות שהייתה קודם.
המעניין הוא שהמשיח היהודי המומר נחשב כיום גם לצדיק מוסלמי, שרבים עולים אל קברו ומבקשים ברכה. אחרי הכל, הוא בחר באיסלאם. כמעט מרצונו, אבל בחר...
ביקור במקום:
https://youtu.be/7UX0zttWO4w
בית הכנסת ארידה (Balat Ahrida), שברובע באלאט, על קרן הזהב, הוא בית הכנסת העתיק ביותר באיסטנבול. השכונה שבה הוא שוכן היא שכונה ענייה יחסית, עם לא מעט מבנים היסטוריים מרשימים, שבית הכנסת הוא אחד מהם. הוא נבנה במקור בידי יהודי העיר העות'מנית ארידה, בשטח מקדוניה של היום.
זהו בית הכנסת של הקהילה היהודית-ספרדית בעיר, יהודים שחלקם הגדול היגר לעיר עם גירוש ספרד. כאן ניתן עדיין לשמוע את שפת הלדינו שמקורה בספרד.
בית הכנסת שופץ בשנת 1992, לרגל 500 שנה להגעת יהודי ספרד לאימפריה העות'מנית ומאחר שנפגע לא מעט משריפה שהתרחשה בו במאה ה-17.
מבחוץ, על הקיר הארוך שלאורך הרחוב, קשה להבחין שמדובר בבית תפילה יהודי. רק הדלתות שלו מרמזות על תפקודו היהודי. פנים בית הכנסת, לעומת זאת, משוחזר להפליא. האלמנטים היהודיים הספרדיים נראים בו בבירור. אחד הדברים המרשימים ומעוררי ההתפעלות הללו, היא כיפת העץ היפה שלו.
שימו לב בבית הכנסת גם ל"במה" שלו, המקום שממנו קורא החזן. צורת הבמה, שכאן נקראת "תיבה", היא כחרטום של ספינה. הדמיון של בימת התפילה לחלקה הקדמי של אוניה עתיקה החוצה את המים, בא מהמסורת של יהודי טורקיה. בעיניהם היא מסמלת ומזכירה את האניות העות'מניות שאספו ב-1492 את היהודים המגורשים מספרד והשיטו אותם לבית חדש בטורקיה, שבה הם יקבלו במשך מאות שנים, הגנה כמיעוט דתי.
#מה הקשר למשיח השקר שבתאי צבי?
היסטורית, בית הכנסת שכאן ידוע כבית הכנסת היחיד באיסטנבול שבו התפלל מייסד התנועה השבתאית היהודית, שבתאי צבי (Sabbatai Zevi).
האיש, יהודי צעיר וכריזמטי, בא מעיר הולדתו איזמיר והכריז על עצמו המשיח היהודי. די מהר התקבצו סביבו מאמינים רבים, שזכו בקרב היהודים לכינוי "כת השבתאים". שמו של שבתאי צבי נפוץ במהירות וסחף אחריו יהודים רבים. בכל רחבי העולם היהודי ובפינות הבלקן, אירופה ואפילו הודו ותימן, דיברו היהודים על הקסם של המשיח היהודי.
כמובן שרבים התנגדו לו וראו בו משיח שקר, אבל איש לא חזה את מה שעתיד לקרות בשנת 1666, שנה שהצירוף 666 עתיד להקנות לה את הכינוי "שנת השטן". אז הדהים שבתאי צבי את חסידיו והחליט להתאסלם. מה שקרה מאחורי הקלעים הוא שהעות'מנים אסרו אותו והציבו בפניו שתי ברירות - התאסלמות או מיתה. "המשיח" היהודי בחר להתאסלם וקיבל את השם עזיז מחמד אפנדי.
תדהמה עצומה היכתה בעולם היהודי. היא הייתה מסעירה, לא פחות מהקסם שהילך צבי על היהודים קודם לכן. המשיח התאסלם!!! - לא פחות מכך הדהימה את היהודים העובדה שרבים ממאמיניו, "הגרעין הקשה" של תנועתו, בחרו ללכת בעקבות "ממו", כינויו המוסלמי של צבי, ולהתאסלם יחד איתו.
כך זכה שבתאי צבי לימים לכינוי "משיח שקר". זאת על אף שיש חוקרים המציינים את תפקידו ההיסטורי כרפורמטור גדול, שהרעיד את היהדות ושאחרי הרפורמציה שלו היא לא שבה מעולם להיות היהדות שהייתה קודם.
המעניין הוא שהמשיח היהודי המומר נחשב כיום גם לצדיק מוסלמי, שרבים עולים אל קברו ומבקשים ברכה. אחרי הכל, הוא בחר באיסלאם. כמעט מרצונו, אבל בחר...
ביקור במקום:
https://youtu.be/7UX0zttWO4w
