#על העיר לונדון

עיר הבירה לונדון היא מגה סיטי - עיר עצומה שהיא אחד הכרכים הגדולים בעולם. היא משתרעת על 1000 קילומטרים רבועים ומתגוררים בה כ-8.5 מיליון תושבים.

בלונדון נוצרה מיטב תרבות המערב. דמויות מונרכיות גדולות, מהנרי השמיני, דרך המלכה ויקטוריה, אליזבת הראשונה ואליזבת השניה. מכאן פעלו מצביאים ומנהיגים מיתולוגיים, מוולינגטון ועד צ'רצ'יל, אנשים שקבעו את דמותו של העולם שבו אנו חיים. כאן פעל, יצר וניהל להקת שחקנים, מי שהיה גדול המחזאים בתולדות התאטרון העולמי, וויליאם שייקספיר.

אבל בין הבתים האפרוריים משהו של העיר השמרנית והמסורתית הזו, בין ארמונותיה וגניה הגדולים, התפתחו חיים צעירים ותוססים, מלאים בצלילים ובאמנות מודרנית. כאן פעלו הביטלס ומכאן עשו את המהפכה הגדולה בפופ העולמי, מכאן נשלחו גדודי רוקנרול ל"פלישה הבריטית" של הרוק האנגלי לאמריקה, כאן נוצרו ואומצו חצאית המיני ובגד הים הביקיני, כאן פעלו הפאנקיסטים של הסוונטיז וכאן פועלים גם כיום חלק מהאמנים המרתקים ביותר בתחום האמנות המודרנית.

אה, ומכאן פועלת תחנת הטלוויזיה הציבורית הטובה בעולם, ה-BBC, אבל מי מתכוון לראות טלוויזיה כשהוא נמצא בלונדון?

ראו את כל האטרקציות בעיר בתגית "לונדון".


#קידומת בריטניה
+44


#חסכון
לתחבורה ציבורית - קנו כרטיס אויסטר קארד. לחסכון מרבי בתחב"צ קנו כרטיס נסיעה חופשית באזורים 1 ו-2.

מרבית המוזיאונים הם בחינם כאן. זה לא רק חסכון כספי ניכר, אלא גם יופי של בילוי, בכל הרכב שהוא, בעיר הנפלאה הזו.

סופרמרקט - הרשתות Asda ו-Tesco זולות וזמינות מאד. הראשונה מאד חסכונית אך לא תמיד מפנקת והשנייה פחות זולה אבל עדיין חסכונית ומציעה הכל.

כרטיסים למחזמר - כרטיס למחזמר במחירים זולים מאד תמצאו בקופה הזולה שבכיכר לסטר סקוור.

רוצים תצפית חינמית ונהדרת על כל לונדון? - פנו אל ה-Roof Garden שברחוב Fenchurch street 120 ותוכלו לוותר על כל התצפיות היקרות של לונדון.

אוטובוס רגיל ונסיעה ללא תכלית בו הם דרך נהדרת להכיר את לונדון.

המון דברים בלונדון הם בחינם - ראו תגית "חינם בלונדון".


#תקשורת
קנו סים קארד באחד הקיוסקים (לא בשדה התעופה שמאד יקר). אפשר של רשתות Vodafone ו-Three בחנויות שלהן. ברשת EE שבכל קיוסק תקבלו כ-15 פאונד 5GB גלישה ושיחות מקומיות.


#תחבורה
משדה התעופה לעיר - מהית'רו לוטון אפשר להגיע לעיר ברכבת רגילה ובפחות משעה לקינגס קרוס. מסטנדטד אפשר ברכבת ואז תחתית, או באוטובוס שמגיע למרכז לונדון תוך שעה לשעתיים, תלוי בעומס. מגטוויק אפשר באיזיבאס או עם הסעה שתיאמתם.

בלונדון הנסיעה בתחבורה הציבורית לילדים עד גיל 11 היא בחינם ועד 15 במחיר מוזל. לחסכון מרבי למבוגרים קנו כרטיס נסיעה חופשית באזורים 1 ו-2.

בעיר מומלץ לנוע הרבה ב"טיוב" (הרכבת התחתית), או באוטובוס רגיל שנותן אפשרות ליהנות ממבט שונה על העיר.

לחסכון גדול בתחב"צ שווה לקנות כרטיס "אויסטר קארד" או לשלם בכרטיס אשראי ללא מגע (Contact less), שמחיר הנסיעה בהם הוא חצי מחיר. ניתן גם לשלם מהטלפון, ללא מגע.

לנסיעות מיוחדות שווה לקחת אובר.

להמראה מנמל התעופה לוטון קחו רכבת לנסיעה של חצי שעה או איזי באס במחיר ממש זול.


#לינה
שווה ללון בווסט אנד (West End) המרכזי וברובע קמדן (Camden) הזול ממנו ועדיין מרכזי.


# 10 מקומות לביקור בלונדון בחורף:
https://www.youtube.com/watch?v=e6uUYseOXzs&t=18s


#אתרי חובה
רוצים לראות את המקומות הכי פופולריים בעיר? - היכנסו לתגית "אתרי חובה בלונדון".

https://www.youtube.com/watch?v=9ZRY9zY_AuA

את המקומות החינמיים של העיר תמצאו בתגית "חינם בלונדון".


#עם ילדים
טיול לכל המשפחה? - היכנסו לתגית "אטרקציות לילדים בלונדון".


# אוכל
ארוחה בלתי נשכחת? - היכנסו לתגית "מקדשי אוכל בלונדון".


#תשר
ברוב מדינות אירופה, משום שלרוב דמי השירות כבר נכללים בתוכו, נהוג לתת כטיפ 2 יורו, בלי קשר לגובה החשבון עצמו.


#קידומת בריטניה
+44


#שופינג
שני מקומות מעולים לשופינג הם רחוב אוקספורד וה"ווסטפילד לונדון" - הקניון הגדול במערב אירופה, זה שמרכז בו כמות ומגוון מקבילים לאלו של רחוב אוקספורד.

רוצים את המקומות הכי שווים לקניות בלונדון? - הם בתגית "שופינג בלונדון".


#בילויים
רוצים אירועים עכשוויים? - בקישור למטה.

למקומות בילוי בעיר היכנסו לתגית "בילויים בלונדון".


#חיבורי חשמל (Power plugs)
התקע החשמלי הדרוש הוא Type G ורק הוא.


טעימה מהנסיעה המתקרבת? - הנה סרטון שיציג לכם את העיר במלוא יופיה:

https://youtu.be/8QANU2VWNTQ


מהאוויר:

https://youtu.be/ilyRQahO25Y


ועוד מבט:

https://youtu.be/X8zLJlU_-60


חוויות בעיר:

https://youtu.be/jB0Ho8E5fHA


הדרכה קצרה:

https://youtu.be/45ETZ1xvHS0

#ההיסטוריה של אוניית הוד מלכותה

אוניית הוד מלכותה "בלפסט" (Her Majesty's Ship Belfast) הייתה אחת משתי הספינות שהיוו את תת-סדרת הסיירות הבריטית "טאון" והיום היא משמשת כמוזיאון צף בלונדון.

המוזיאון מגולל את הסיפורים של אלו שחיו ופעלו על הספינה בזמן מלחמת העולם השנייה ואחריה. בספינה 9 סיפונים.

בלפסט הושקה ביום פטריק הקדוש בשנת 1938, במספנת "הרלאנד אנד וולף" שבבלפסט. היא מילאה תפקידים חשובים במלחמות השונות של בריטניה. בזמן מלחמת העולם השנייה היא יירטה את אניית הנוסעים הגרמנית "קאפ נורט" שניסתה לחזור לגרמניה.

בשנת 1939 נפגעה הספינה ממוקש ימי ונפגעו 21 אנשי צוות שהיו עליה באותו הזמן. הנזק היה רחב ומשמעותי ונדרשו שלוש שנים לתיקונה.

בשנת 1942, עת חזרה לשירות, היא הייתה משופצת ויעילה יותר. הותקנו בה מערכת רדאר ובקרת ירי חדשה. החידושים הוסיפו משקל רב לספינה, ששקלה כעת 11,553 טון. זו הייתה הסיירת הכבדה ביותר של בריטניה.

הספינה השתתפה בעוד קרבות, מבצעים ובמלחמת קוריאה. בשנת 1952 היא נפגעה מטיל, שהביא למותו של חייל ולפציעתם של ארבעה חיילים נוספים.

בין השנים 1959-1962 עשו בה שימוש במהלך אימונים והפגנת כוח. את שירותה הצבאי היא סיימה בשנת 1963, אז הפכה למוזיאון צף ונפתחה לקהל ב-1971.



#מבט מקרוב על אה"ב בלפסט:

https://www.youtube.com/watch?v=3gpzs84Sp7w

# על השכונה
בליבה של לונדון ממוקמת אחת מהשכונות המפורסמות ביותר בלונדון - שכונת הסוהו.

עד המאה ה-16 אזור הסוהו היה בכלל כפר קטן מחוץ ללונדון. האזור היה מיושב רק בחלקו, היו בו בעיקר שדות ומעט בתים כפריים. דיירי ארמון ווסטמינסטר נהגו להשתמש בשטח כאזור ציד של הציידים האנגליים.

בסוף המאה ה-17, בעקבות השריפה הגדולה שפקדה את לונדון בשנת 1666, החלו להגיע מתיישבים למקום. בערך מאמצע המאה ה-18, החלו להגיע אליו מהגרים שונים (ביניהם צרפתים) ובוהמיינים, שהפכו את האזור למרכז בילויים וחיי לילה.

בסוהו תמצאו הרבה מועדונים, ברי קוקטיילים ופאבים, חלק מהם של חברי הקהילה ההומו-לסבית. תוכלו למצוא כאן גם ריכוז תאטראות שבהם מוצגים מחזות זמר, הצגות והופעות.

עוד אחד מהמקומות שבהם שווה לבקר כאן הוא צ'יינה טאון. כמעט לכל הערים הגדולות בעולם יש את האזור שבו מתרכזת הקהילה הסינית. גם כאן, האזור מלא במסעדות וחנויות סיניות, אורז, נודלס, מרקים ועוד.


#משימת בילוש
===========
הסתכלו שוב על המבנים ברחבי השכונה, על חלקם מודבקים פסלים בדמות אפים אנושיים שנוצרו על ידי הפסל ריק באקלי. האגדה מספרת שמי שימצא כל אף ואף - את כל השבעה - יזכה בעושר לנצח נצחים.

האם תרצו להיות עשירים? - אז קדימה, צאו לחפש!


#מגיפת הכולרה
ההתפרצות החמורה של מגיפת הכולרה (מחלה מדבקת הפוגעת במערכת העיכול) ברחוב ברוד התרחשה ברובע הסוהו של לונדון בשנת 1854. תושבי בתים שהתגוררו בסמוך לבאר מסוימת וקיבלו ממנה אספקת מי שתייה נפגעו קשה, כאשר אלה שלא שתו ממנו לא נפגעו כמעט בכלל.

ההשתלטות על המגיפה הגיעה באמצעות הרופא ג'ון סנו, שהצליח לאתר את הבאר המזוהמת ונעל אותה. הוא ערך מחקר מקיף בו הוא בדק את מקום מגוריהם של החולים.

באמצעות מפה בה הציג את מקרי המוות ומרחקם מהבאר הצליח לשכנע את הרשויות כי המחלה מועברת על ידי מים מזוהמים. עם הפסקת אספקת המים דרך הבאר, הפסיקה גם המגיפה להתפשט. בהתפרצות המגיפה מתו 616 בני אדם.

תגלית זו השפיעה על בריאות הציבור ועל הקמת מתקני תברואה משופרים החל מהמאה ה-19. בהמשך ולא מעט בזכות אותו ג'ון סנו, ישמש המונח "מוקד הזיהום" לתיאור מקומות כמו משאבת רחוב ברוד, שבה יש תנאים סבירים להעברת זיהום.

מבט מקרוב:

https://youtu.be/Tey_K2nA2MM


בערב:

https://youtu.be/IDNgCnK0iNY


בילויים שווים בסוהו:

https://youtu.be/oOZejdi3Voc

#על המוזיאון שמציג עיצובי פנים היסטוריים

הבניין בו ממוקם מוזיאון ג'פרי נבנה בשנת 1714 בעזרת תרומה אדיבה של סר רוברט ג'פרי, מי שהיה בזמנו ראש העיר של לונדון. בתחילה שימש המבנה כבית מחסה ורק לאחר מכן הפך למוזיאון. אחד מהאגפים ההיסטוריים ששימשו את בית המחסה שוקם ושוחזר.

במוזיאון, המורכב מ-11 חדרים, שבכל אחד מהם מוצג סלון מתקופת זמן אחרת, תמצאו ריהוט בסגנונות מימי הביניים ועד היום. במהלך הסיור תוכלו לראות את צורת חייה של האצולה הבריטית בימי הביניים, מה לבשו הנשים, הבדים וסגנונות העיצוב השונים.

עם זאת, המוזיאון שם דגש דווקא על ריהוט שהיה בשימוש על ידי מעמד הביניים ולא רק של המעמד העליון. הסיור קליל, נעים ומשרה אווירה נוסטלגית אמיתית.

במוזיאון תמצאו גם גינות הדגמה תקופתיות וגינות צמחי מרפא. המבנה נועד לשימור בשל חשיבותו הארכיטקטונית.

#על מוזיאון העיצוב והאמנות השימושית של לונדון


מוזיאון העיצוב שוכן במה שהיה בשנות ה-40 של המאה הקודמת... מחסן בננות. בהמשך הוא הוסב לבניין שהאדריכלות שלו היא בסגנון הבינלאומי והפך למוזיאון.

לא סתם המוזיאון הזה הוא אחד המוזיאונים הפופולריים ביותר בלונדון. הוא מתמקד בעיצוב תעשייתי, עיצוב אופנה ואדריכלות.

יש בו 3 קומות ובכל חדר בו יש רעיון עיצובי אחר, כולל השירותים. בקומה הראשונה יש תערוכות מתחלפות. הקומה השנייה מעוצבת כבריכת שחייה, ובקומה השלישית של המוזיאון מוצגת התערוכה הקבועה, שבה מוצגת ההיסטוריה של העיצוב באנגליה וגם מרכז חינוכי לעיצוב.

אבל יחד עם העניינים ההיסטוריים, מוזיאון העיצוב בלונדון ידוע בפתיחות שלו לחידושים באמנות ובעיצוב. בכל השנה מחלקים כאן פרס כספי גדול למעצבים. הפרס הזה נחשב כיום מהיוקרתיים בעולם העיצוב. מעצבים גדולים מגישים בכל שנה את מועמדותם לפרס ורואים בו כבוד גדול והוכחה למקצועיותם.

אבל מוזיאון העיצוב זוכה לא פעם בפרסום, שאינו דווקא על חדשנות ויצירתיות, או בנושאים של אמנות. מזמן לזמן הביאו לו פרסום רב דווקא חילופי המנהלים והאוצרים, המתרחשים כאן חדשות לבקרים. מסתבר שהמון להט ויצרים יש כאן. הם מביאים לוויכוחים רבים על עניינים אמנותיים, או על המתח שבין אמנות ושימושיות ולעיתים פשוט על אופיו של מוזיאון העיצוב. כל מנהל מביא עימו אג'נדה משלו והמהומות נמשכות...


מבט מקרוב על המוזיאון:

https://www.youtube.com/watch?v=fACJcQulfo8

#הביג בן בשיפוצים עד לשנת 2021


רבים נוטים לחשוב כי ה"ביג בן" הוא שמו של השעון מולו אתם עומדים. האמת היא, שהכינוי "ביג בן" ניתן בכלל לפעמון שנמצא מעל השעון.

אתם רואים אותו בקצה העליון של המגדל? - האמת היא, ששמו של השעון הוא The Great Bell, אך אפילו באתר הרשמי של הביג בן כבר הפסיקו להשתמש בו כי עדיף להשתמש בכינוי השגור בפי כל - "ביג בן".

השעון נקרא על שמו של סר בנג'מין הול, מי שהיה ממונה על עבודת התקנת הפעמון בשנת 1859. מספרים שבנג'מין היה אדם רחב וגדול ממדים ולכן חבריו לעבודה נהגו לכנותו "ביג בן".

פרויקט העלאת הפעמון, ששקל כ-12 טון ברזל יצוק, אל ראש המגדל, היה מורכב ודרש מאמצים רבים. בשל גודלו העצום, לקחו 30 שעות עד שהצליחו להעלות אותו למעלה. הם עשו זאת כאשר הפעמון הענקי מוטה לרוחב ולא לאורך. כשהצליחו למקם את הפעמון גדול הממדים בראש המגדל, היה טבעי לכנותו גם בשם "ביג בן".

מי היה מאמין ששמו של מנהל העבודה יהפוך לאחד מהסמלים הבולטים ביותר בממלכה?!


#האם הביג בן מתמוטט?
סקר שפורסם בשנת 2011 חשף שמגדל השעון של הפרלמנט הבריטי נוטה הצידה. המגדל, שבשיא גובהו מתנשא לגובה של 98 מטרים, זז ב-48 ס"מ לכיוון צפון מערב, עם נטייה של 0.26 מעלות (שישית ממידת הנטייה של מגדל פיזה).

בעבר, נטייתו של הביג בן הייתה שמועה בלבד והיה נראה כי רק המהנדסים מבחינים בכך. היום, אם תסתכלו טוב, תראו את זה במו עיניכם: המגדל "התכופף". הדעה הרווחת היא שההטיה ההדרגתית נגרמה בשל עבודות בנייה אינטנסיביות מסביב לבסיס המגדל, בניית חניון תת קרקעי בשביל חברי הפרלמנט, הכנסת קו ביוב שהונח בשנות ה-60 ורכבות תחתיות. כל אלה משפיעים על הקרקע שעליה עומד המבנה ועל יציבותו.

לפי מדידות המהנדסים, מאז 2003 המגדל נוטה בקצב של 0.9 מילימטרים בשנה. בדו"ח עולה כי בשנים האחרונות קצב התזוזה גבר. הדו"ח אף מגלה כי אירוע "מסתורי" כלשהו שהתרחש בין נובמבר 2002 לאוגוסט 2003, גרם לכך שהמגדל נטה הצידה ב-3.3 מילימטרים. אבל תוכלו להישאר רגועים - קטנה ככל שתהיה נטייתו הצידה, בקצב התזוזה הנוכחי, ייקח לביג בן לפחות 4000 שנה כדי ליפול!

מבט מקרוב על ביג בן:
https://www.youtube.com/watch?v=m4ZeLMPects

#על המוזיאון למדע וטכנולוגיה בלונדון

מוזיאון המדע של לונדון מציג את עולם הטכנולוגיה והמדע באופן חוויתי ומרתק, שמתאים גם לילדים ומהווה אטרקציה חשובה בלונדון. המוזיאון ממוקם בקריית המוזיאונים. המוזיאון מעוצב בצורה צעירה, צבעונית ומזמינה למדי.

כשהוקם המוזיאון לראשונה, בשנת 1857, הוא הכיל מוצגים עודפים שנשארו מהתערוכה הגדולה, שהתקיימה בלונדון בשנת 1851. היום יש בו אוסף של 300,000 פריטים, ביניהם מנועי קיטור, מנועי סילון, מודלים של DNA ואב-טיפוס של שעון הנצח. במוזיאון יש גם מיצגים אינטראקטיביים וקולנוע תלת-ממדי, שבו מוקרנים סרטים דוקומנטריים.

בקומה הרביעית והחמישית אוצר המוזיאון גם פריטים שנאספו על ידי הנרי ולקום בתחום הרפואה.

בספריית המוזיאון, שעד שנות ה-60 הייתה הספרייה הלאומית של בריטניה, תוכלו לעיין בכתבי עת, ספרים ישנים וכתבים, שהרבה אנשים מסביב לעולם מוצאים בהם עניין רב.

במוזיאון מספר גלריות הקשורות למדע וטכנולוגיה: גלריית החלל, גלריית התעופה, הגלריה האינטראקטיבית ועוד.


מבט מקרוב על המוזיאון:

https://www.youtube.com/watch?v=Mqh7uqpu-sE

#על הקניון שמאתגר את חוויית השופינג של אוקספורד סטריט

על שטח של כ-150 אלף מ"ר וכמעט 400 חנויות, הקניון העירוני הגדול בלונדון ואולי באירופה כולה הוא קניון ווסטפילד לונדון (Westfield London). הקניון הגדול הזה נמצא במערב לונדון וב-3 קומותיו הוא מכסה כל תחום אפשרי בחוויית השופינג, מאופנה, תיקים ונעליים ועד אלקטרוניקה, צעצועים ושלל אקססוריז.

באחד הקניונים הגדולים והמפוארים באירופה, תמצאו ממגוון המותגים והרשתות הפופולריים בעולם. יהיו פה נקסט, זארה, מאק, ברשקה, H&M, בוטס, דיזל, גאפ, טופשופ, גאנט, פנדורה ופרימרק, יהיו גם פירמות עולמיות כמו Apple, Camper, Bose ואחרות.

לילדים תוכלו להציע בין השאר את חנות הלגו המשגעת שכאן וחנות דיסני נהדרת. חובבי הגאדג'טים ישמחו לראות את החנות של אפל וחנויות אלקטרוניקה ומוצרים ממוחשבים נוספות.

גם למי שלא מתכננים לקנות כאן הרבה, הביקור בווסטפילד הוא חוויה לונדונית מטורפת ואפילו משעשעת. לחזות מהצד בציד המציאות יכול לגרום הנאה לכולם. אז תהנו!


#טיפים
רצוי לפנות יום שלם לקניוני ווסטפילד הענקיים.

מתכוונים להשקיע בקניות? - בואו בנעלי הליכה נוחות.

לקניון ווסטפילד שני סניפים בלונדון. הניווט כאן הוא לחדש והמומלץ יותר לקניות, Westfield Stratford City ב-Stratford. השני נמצא ב-Shepherd's Bush.


מבט מקרוב:

https://youtu.be/OPEnbf6wKd0


בלוגרים:

https://youtu.be/DFzyy23Igjw

# על רחוב הנעליים מספר אחד בלונדון

להיכרות עם רחוב ניל (Neal Street), ניווטנו אתכם אל חנות שקוראים לה Office. תמצאו בה מבחר ענק של נעליים לגברים ולנשים, נעלי עקב, מגפיים, והרבה אבל הרבה נעלי ספורט. יש כאן מבחר גדול ומגוון של כל סוגי הנעליים, כולל נעלי מעצבים.

אבל רחוב ניל כולו מיועד לנעליים. למעשה, הוא ידוע כרחוב הנעליים של לונדון. כאן ניתן למצוא שפע של אדיר של חנויות נעליים, במחירים סבירים. יש כאן אמנם חנויות יוקרה, שכל זוג נעליים עולה בהן מאות ואף אלפים, אבל הרבה יותר חנויות עממיות ודוכני נעליים זולים, עם סיילים תמידיים או מיוחדים ושווים לכיס.

למגפיים במחירים טובים הציצו במספר 61 של ניל סטריט אל Swear הנהדרת. אם אתם מחפשים חנות נעלי ספורט עם מבחר גדול ועכשווי, תמצאו במספר 60 את Offspring.


#טיפים
הסיילים העיקריים הם בינואר ובקיץ.


מבט מקרוב:


הדרכה:

https://youtu.be/R3B5LR96TAI

# על רחוב המוסיקה בלונדון

רחוב דנמרק (Denmark Street) הוא רחוב בווסט אנד של לונדון, שבמאה הקודמת הפך לרחוב המוסיקה הפופולרית של העיר. כבר משנות ה-20 של המאה הקודמת הוא היה ידוע כרחוב שבו פעילים מו"לים של תווים.

את שמו, אגב, קיבל הרחוב עוד במאה ה-17, משמו של הנסיך ג'ורג' מדנמרק. אבל בשנות ה-50 שכנו ברחוב דנמרק מרבית בתי ההוצאות לאור של מוסיקה. משום כך הרחוב התפרסם בעולם בכינוי "טין פאן אליי", כלומר "סמטת טין פאן" (Tin Pan Alley), על שם הרחוב הניו-יורקי שכונה כך במקור, משום שבו פעל "צבא הכותבים" שנהגו לכתוב במהירות ותמורת פרוטות שירים מעולים עבור עולם הבידור המצליח של אותה תקופה.

בשנות ה-60, כששוק הבידור ירד, הפך הרחוב לרחוב הרוק. כאן שכנו אז אולפני הקלטה רבים ולצידם חנויות מוסיקה פופולאריות. ברחוב הקליטו באותה תקופה להקות ואמנים ידועים מאד, ביניהם "הרולינג סטונס" וה"קינקס". קפה לה ג'קונדה שברחוב היה אז מקום המפגש של אמנים ומוסיקאים רבים, כולל ג'ימי הנדריקס, כשביקר בלונדון ודיוויד בואי הנערץ. בואי, אגב, התגורר באותה תקופה במכונית שלו שחנתה ברחוב כאן, בעת שהקליט באולפן הסמוך.

בסוונטיז עשו חזרות מלקולם מקלארן ולהקתו ה"סקס פיסטולז" ברחוב דנמרק. כך שמכאן יצאה אולי מהפכה הפאנק שהיו ממוביליה. ברחוב נולד גם מגזין ה"מלודי מייקר" המפורסם ועיתוני רוק נוספים.

אמנם החל משנות ה-80 הלך וירד הרחוב מגדולתו בתור מרכז הרוק הבריטי, אבל חנויות כלי הנגינה, התווים והמוסיקה הרבות, שחלקן פעלו בו דורות רבים, המשיכו לפעול בו. בחלונות הראווה של חלקן תוכלו לראות עדיין מוצגים "היסטוריים", כמו מערכת תופים מהסוג שמצולם על עטיפת האלבום "סרג'נט פפר" (Sgt. Pepper’s Lonely Hearts Club Band) וגיטרות שעליהן חתמו חברים להקת ה-Who.


מבט מקרוב:

https://youtu.be/FfM_jI6i97U


ביקור במקום:

https://youtu.be/yqnawMiG2Rc


הדרכה:

https://youtu.be/fqck14kXzO4?t=35


חנות:

https://youtu.be/UnmtnFeDa5g

# על השכונה שמחזיקה בסצנה התרבותית הנוכחית בלונדון

שכונת פקהאם (Peckham) היא שכונה מתעוררת, עם סצנה תרבותית פורחת, שהולכת והופכת לאחד האזורים המגניבים בלונדון ולמוקד בילוי נעים בערב. לא מעט מהגרים חיים בשכונה הזו, בעלת השורשים הרב-תרבותיים. האווירה כאן מעורבת ופלורליסטית וכצפוי נפתחו בה מגוון של מסעדות עם מטבחים מכל העולם.

אנו מנווטים אתכם כאן למסעדה וייטנאמית נהדרת בשם באן באן (Bánh Bánh). כאן תוכלו לאכול אוכל וייטנאמי מצוין וזול ולהתחיל את הסיור בשכונה המרתקת הזו כשאתם שבעים ומרוצים.

אחרי המסעדה, תוכלו לטייל בפארק פקהאם ריי שממול ומשם להמשיך לקפה טוב ודרינק או שניים ב"פרנקס קפה", בר מרהיב, פופולרי וגדול, שנמצא על גג של חניון רב קומות ושתהנו לראות ממנו את השקיעה או את העיר המנצנצת.

אפשרות נוספת היא ה"פקהאם פלקס" (Peckhamplex) - בית קולנוע עצמאי, שמעוצב כמו פעם ומציע לראות באחד מ-6 האולמות שבו סרטים ב-5 ליש"ט בלבד ולאורך כל היום.

בערב תוכלו להמשיך למועדוני הלילה המצוינים שיש בשכונה ושהפכו בשנים האחרונות למקום עלייה לרגל לצעירים.


מבט מקרוב:

https://youtu.be/TBi-COVXxvg


הדרכה:

https://youtu.be/aohE-ZhuNAk?t=2m11s

#על הארמון
בלונדון תמצאו עשרות ארמונות ששימשו את האצילים והמלכים המקומיים. אך מה שאולי אינכם יודעים, זה שלא כל הארמונות בלונדון נועדו למשפחות מלוכה, אלא חלקם שימשו את הכנסייה, שהיא אחד מהכוחות העשירים והחזקים באירופה. ארמון פולהאם הוא ארמון כזה.

המבנה נבנה במאה ה-11 והיווה את אחד מהמעונות הרשמיים לבישוף של העיר. הבישוף היה אחד מהאנשים החשובים ביותר בלונדון והייתה לו המון השפעה. בשנת 1975 הועבר המבנה לידי הכנסייה שמהווה עד היום את הבעלים הרשמיים שלו.

כן. ארמון פולהאם הוא ארמון בן אלף שנים וניתן להרגיש את ההיסטוריה המרשימה ושל הדיירים שגרו בו מונצחים היטב במוזיאון שנפתח בו. תמצאו בו פריטים עתיקים והסברים על לונדון העתיקה. בארמון תמצאו גם גלריית אמנות ובה יצירות ממיטב אמני לונדון ואירופה.

מסביב למבנה מקיפה תעלה שקיימת כאן עוד מהתקופה ההיא וניתן לבקר בגן הבוטני המרהיב ובפארק הבישוף הירוק והפורח שבלב הארמון.


#טיפים
הכניסה לארמון ללא תשלום.

#על הספינה

על גדת נהר התמזה הדרומית, קרוב לגשר לונדון, תראו את ספינתו המשוחזרת של סר פרנסיס דרייק, שודד ים מפורסם מהמאה ה-16, שהיה גם האנגלי הראשון שהקיף את העולם.

הספינה הזו הפליגה מסביב לעולם בין השנים 1577-1580. היום היא מוזיאון, שניתן לבקר בחמש קומות הסיפון שלו. כשלא מתקיימים בה אירועים פרטיים, תוכלו לסייר בה עם מפה ולאתר את הסיפון, את מחסן הנשק, מתחמי המגורים של הצוות ועוד. אנשי הצוות כאן לבושים בבגדי מלחים מהתקופה האליזבתנית והם גם מקיימים הפעלות ליליות. בין ההפעלות אפשר להשתתף בערב בלשי שבו תתבקשו לפתור תעלומת רצח ובמסיבת פיראטית. אם תרצו תוכלו לאכול ארוחת ימאים בחדר האוכל של המלחים, לישון בלילה על סיפון התותחים, או לרכוש מזכרות כמו חולצות מלחים וכדומה.

על אף ששמה המקורי של הספינה היה "פֶּלִיקָן" (Pelican), באמצע ההפלגה החליף דרייק את שמה ל"גולדן היינד" ("איילת הזהב"). הסיפור הוא שדרייק רצה לכבד כך את סר כריסטופר הייטון, שהיה בין הממונים הראשיים על ההפלגה ושאיילה מוזהבת עיטרה את סמל האצולה של משפחתו.



#סר פרנסיס דרייק

יורד הים סר פרנסיס דרייק, היה מה שנקרא "פיראט מורשה". דרייק החזיק את האוניה (אותה קיבל מרשויות השלטון) והוא קיבל אישור לתקוף אוניות אויב ולשדוד אותן. למרות שהתנהגותו הייתה כשל שודד ים, בעיני השלטונות הוא היה "יזם" ולכן קיבל את הכינוי "שודד הים של המלכה".

דרייק היה הנווט האנגלי הראשון שהקיף את העולם במסע אחד בו היה רב החובל הראשון ופיקד על המשלחת לכל אורכו. דרייק נחשב לגיבור בעיני האנגלים, אך הספרדים ראו בו פיראט מאיים וכינו אותו "דרקון". פליפה השני, מלך ספרד, אפילו הציע פרס בסך 20,000 דוּקָט (6.5 מיליון דולר) למי שיסגיר אותו לשלטונות.

את המסע מסביב לעולם התחיל דרייק כשהיחסים בין אנגליה לספרד היו ממש לפני פריצת מלחמה. דרייק שכנע את המלכה אליזבת' שהוא ייצא ללכוד אניות ספרדיות בעת יציאתן מנמלי פרו. לקצינים שיצאו למשימה נאמר כי הספינות יוצאות לגלות את יבשת אוסטרליה הבלתי נודעת, אך המעורבים האמיתיים בדבר, כלומר דרייק והמלכה, ידעו שהמטרה האמיתית היא לפגוע בנתיבי התחבורה של הספרדים ולשדוד את ספינות הזהב המפליגות מפרו לפנמה.

לאורך הדרך, בשל סופות ותקלות בספינות, נטשו שתיים מתוך שלושת הספינות שיצאו את המסע. דרייק נשאר לבדו עם הספינה ואנשי הצוות שעליה, למרות שלכל אורך הדרך היה משוכנע כי הן עדיין מפליגות בעקבותיו.

בשנת 1580 חזרה ה"גולדן היינד" לפלימות', על הסיפון שלה דרייק ו-50 מאנשי הצוות ששרדו, יחד עם תבלינים יקרים ושלל רב. דרייק התקבל בהתלהבות כ"אנגלי הראשון שהקיף את כדור הארץ". אחר כך המשיך את דרכו בפוליטיקה, כראש עיריית פלימות' וחבר פרלמנט.

מבט מקרוב על הספינה:
https://www.youtube.com/watch?v=S3gbFIuNEfM

#על המוזיאון

המוזיאון, המוקדש כולו לתיאור התפתחות התחבורה בלונדון, מצטרף לרשימה המפוארת של המוזיאונים הקשורים להיסטוריית העיר. הוא ממוקם בקובנט גרדן והילדים ימצאו בו סיור מרתק, הכולל נסיעת סימולציה באוטובוס ישן, ביקור ברכבת ישנה, אטרקציות ומשחקים. הקטנטנים ימצאו כאן הזדמנות חד פעמית לנהוג באוטובוס...

המוזיאון נפתח לקהל הרחב כבר בשנת 1980, אך בתקופה זו הציג רק מוצגים הקשורים לתחבורה הציבורית של לונדון. שמו המקורי היה "מוזיאון התחבורה לונדון". כאשר הוחלפה הנהלת המוזיאון בשנת 2000, המוצגים התרחבו לכלל התחבורה בלונדון. היום ניתן לראות בו מוצגים עתיקים ומודרניים, כולם עומדים אחד ליד השני: אוטובוסים ורכבות מפעם למול אופנועים חדשים ומידע כללי על התחבורה המודרנית של לונדון.

במוזיאון ניתן ללמוד גם על כלי רכב צבאיים. במסגרת הנושאים העולים במהלך הסיור במוזיאון יעלו גם אמצעי התחבורה העתידיים ואף ניתן לבחון את השפעת התחבורה על עיצוב ערים אחרות בעולם. במסגרת השינויים שחלו על המוזיאון במהלך השנים התווספו אגפים נוספים כמו אולם הרצאות. מרבית הפריטים במוזיאון לא מוצגים בגלל גודלם ומוחזקים בסניף נוסף של המוזיאון הממוקם באקטון שבלונדון.


מבט מקרוב על המוזיאון:

https://www.youtube.com/watch?v=UXfZGKXD_pY

#על מצפה הכוכבים והמקום שממנו מודדים את קווי האורך בעולם

מצפה הכוכבים המלכותי המפורסם של גריניץ' ניצב בראש הגבעה שבלב פארק גריניץ’. מצפה הכוכבים הוא שהעניק לגריניץ' את מיקומו הגאוגרפי הייחודי שנקרא "קו האורך 0º", שרבים מכירים בתור "קו גריניץ’". מצפה הכוכבים הזה משמש היום כמוזיאון. הוא נמצא בראש הגבעה בפארק גריניץ' וניתן להשקיף ממנו על נהר התמזה.

המצפה הוקם עבור צ'ארלס השני בשנת 1675. במקור הוא שימש כמקום עבודתו של האסטרונום המלכותי של הממלכה המאוחדת. האסטרונום, ג'ון פלמסטיד, תפקד כדירקטור מצפה הכוכבים והיה אחראי על אבחון מיקומם המדויק של הכוכבים, תיקון טבלאות תנועות השמיים ובכלל - כל מה שקשור ללמידה וחקר של נושא הניווט.

המבנה הזה היה הראשון שנבנה בבריטניה והוקדש לטובת מחקר מדעי וזה מסביר את חשיבותו הגדולה לתרבות המדע. לאחר מלחמת העולם השנייה, בשל זיהום אוויר רב בלונדון, הופסק השימוש במבנה. היום תמצאו במקום אטרקציות לכל המשפחה: חדרים עם טלסקופ ענק, מרכז אסטרונומיה חדשני ופלנטריום מתקדם.


#חצר המרדיאן
בחצר המוזיאון תמצאו את קו גריניץ' (קו האורך 0), המסומן כקרן לייזר ירוקה שיוצאת מהמבנה בכיוון צפון. מבקרים רבים אוהבים להצטלם משני עבריו של הקו (כאשר רגל אחת בצידו המערבי של כדור הארץ והרגל השנייה בצידו המזרחי) ומכוונים את השעונים בהתאם למה שמורה שעון גריניץ'.

על פי קו האורך 0° נקבע גם שעון גריניץ’, ששימש בעבר כשעון בינלאומי (GMT).

בכל יום בשעה 13:00, ניתן לראות את נפילת "כדור הזמן" האדום, מראש התורן. מטרתו של כדור הזמן, הנמצא על המצפה, היא לסמן את השעה המדויקת עבור ספני התמזה.


מבט מקרוב על המצפה:

https://www.youtube.com/watch?v=M0JvpVd8URU

#על הטירה

הביטו מסביבכם - אתם עומדים בטירה המאוישת הגדולה ביותר בעולם. טירת וינדזור היא אחד ממקומות המגורים המרכזיים של בית המלוכה הבריטי. הטירה משמשת את משפחת המלוכה כבר קרוב ל-1000 שנים והם מעבירים את זמנם כאן בדרך כלל בחג הפסח ובשבוע אסקוט המלכותי (שבוע בו מתנהלים מרוצי סוסים) ולעתים בסופי שבוע.

הטירה נבנתה במקור בשביל ויליאם, מלך אנגליה, ומטרתה הייתה להגן על העיר לונדון. אבל חזות הטירה, כמו שהייתה אז, מעט שונה ממה שאתם רואים עכשיו. מרבית הארמון הנוכחי נבנה על ידי המלך ג'ורג' הרביעי (1820) שהוסיף לו גובה.

אם תרצו להיכנס ולשוטט קצת בחדרים הרשמיים של הארמון, הם פתוחים למבקרים. נסו לא לפספס את האטרקציה האמיתית של הארמון - בית הבובות של המלכה מרי.


#על בית הבובות של המלכה מרי
אתם לא חייבים להיות חובבי בובות או משחקים בשביל להתרשם מהמוצג המרתק הזה. בית הבובות של המלכה מרי תוכנן על ידי סר אדווין לוטיינס בעבור המלכה מרי, אשתו של המלך ג'ורג' החמישי. בית הבובות הוצג בתערוכת האימפריה הבריטית (תערוכה קולוניאלית שהתרחשה בשנת 1924 בוומבלי) ואז הועבר לכאן, לטירת וינדזור.

בית הבובות בנוי ביחס של 12 ל-1, מה שאומר שגם הרהיטים והמוצרים המאפיינים את הבית קטנים ביחס המתאים. מדהים לשמוע כי גם הרהיטים וגם המכשירים נבנו ממש על ידי אותן החברות שייצרו אותם בגודל הרגיל וכולם פעילים - המנורות, מכשירי החשמל ואפילו צינורות המים מובילים מים.

בבית הבובות תוכלו לראות גם ספרים זעירים, ביניהם מהדורות מיוחדות של יצירות נדירות ובהן הטקסט המקורי. כמה יוצרים (ביניהם ארתור קונאן דויל וסומרסט מוהם) התבקשו לכתוב סיפורים במיוחד עבור בית הבובות.


#המלכה ויקטוריה
ויקטוריה הייתה נכדתו של המלך ג'ורג' השלישי, שלחם נגד אבות האומה במלחמת העצמאות האמריקאית. למרות שרובנו יכולנו רק לפנטז על תפקיד מכובד כל כך, ויקטוריה לא רצתה לרשת את תפקיד המלכה ובכתה הרבה כשהבינה שיום אחד תהפוך לכזו.

ב-1837, בהיותה בת 18, הוכתרה ויקטוריה למלכה. שנתיים לאחר מכן היא הציעה נישואים, כיאה למלכה, לבן הדוד שלה אלברט, נסיך סקסה-קובורג-גותה גרמני. הוא הפך לבעלה ועזר לה לשלוט ביד רמה בשנים הראשונות.

תקופת שלטונה של המלכה נקראת על שמה "התקופה הוויקטוריאנית" - היא מאופיינת כתקופה של מהפכה תעשייתית, תקופה שהיו בה התפתחויות רבות בתחומי החברה, הכלכלה והטכנולוגיה. בתקופתה נחשבה האימפריה הבריטית לאימפריה החזקה בעולם.

אחרי 21 שנות נישואים מת הנסיך והמלכה נכנסה לדיכאון עמוק. היא הסתגרה בטירתה, כשהיא לבושה בגדים שחורים, במשך כמעט 30 שנה. המלכה התעקשה שחדריו של אלברט המנוח יישארו ממש כמו שהיו כשמת, כולל המים שהובאו אליו בבוקר. הנתינים, שעשו הכל בכדי לרצות אותה, המציאו מערכת מנהגי אבלות שהתאימו לחייה. עד שבלית ברירה נאלצה לחגוג 50 שנה למלכותה בנשף מפואר אליו הוזמנו 50 ממלכי אירופה ומנסיכיה.

בשנת 1901 נפטרה המלכה משבץ מוחי. לאחר שנים של לבוש שחור (בשל האבל), היא נקברה לפי בקשתה כשהיא לבושה בשמלה לבנה, בהינומת החתונה שלה. היא נקברה לצד אהבת חייה, הנסיך אלברט, בגני פרוגמור שבטירה.

מבט מקרוב על הטירה:
https://www.youtube.com/watch?v=XrqImeS9NcQ

#על המוזיאון

אם יש לכם חיבה גדולה להיסטוריה ולמלחמת העולם השנייה באופן ספציפי, המוזיאון וחדרי המלחמה האלה מיועדים עבורכם.

בחדרי המלחמה, הנמצאים במרתף בניין משרד האוצר הבריטי, תוכלו להיחשף להתנהלותו של ראש ממשלת בריטניה ווינסטון צ'רצ'יל, הקבינט שלו וראשי הצבא והביון, במהלך מלחמת העולם השנייה. החדרים נשמרו ממש כשהיו בשנות ה-40 וכוללים מפות ותרשימים.

21 החדרים נפתחו לציבור בשנת 1984, ביניהם גם חדרי המגורים, אך גם חדרים ששימשו לתפקידים צבאיים: חדר מלחמה, חדר מפות ובית חולים. חדר המפות נשאר מסודר ממש כמו שהיה ביום האחרון ללחימה. צ'רצ'יל ניהל מכאן את הקרב של האנגלים נגד הצבא הנאצי, עד שהופצצה המצודה ונסגרה.

בשנת 2003 המוזיאון הורחב ונפתחו חדרים נוספים לציבור. ב-2005 נפתח אגף נוסף במוזיאון, המציג את פועלו של צ'רצ'יל באמצעות מסמכים מקוריים ותמונות. במוזיאון צ'רצ'יל תמצאו גם נגיעה מודרנית יותר לנושא: מצגות דיגיטליות, סרטים, חומרי ארכיון וחפצים אישיים שלו.

יחד עם דמי הכניסה תוכלו לקבל מדריך קולי בעברית שיאפשר לכם הצצה לסיפורים ההיסטוריים המדהימים שהתרחשו כאן.


מבט מקרוב על המוזיאון:

https://www.youtube.com/watch?v=-XpgYfMcCn4

#על הקתדרלה

על גבעת הלודגייט שבמרכז הסיטי של לונדון, תראו את הקתדרלה סנט פול, מקום מושבו של הבישוף של לונדון. כאן גם התחתנו הנסיך צ'ארלס והנסיכה דיאנה וכאן חגגה המלכה אליזבת את יום הולדתה ה-80.

הקתדרלה בנויה בסגנון רנסנס ובארוק מאוחר. אם שילוב הסגנונות נשמע לכם מוזר, דעו שבלא מעט מהכנסיות שבנה כריסטופר רן, האדריכל של הקתדרלה, מופיע סגנון זה והוא נקרא היום "רן-נסנס". בקתדרלה זו הוצגו לראשונה אלמנטים אדריכליים מהפכניים כמו כיפת הקתדרלה, שנבנתה בהשראתה של בזיליקת פטרוס הקדוש ברומא.

הגובה שלה הוא 108 מטרים ובחזית הקתדרלה יש שתי שורות של עמודים קורינתיים.

במרחק של 259 מדרגות מקומת הקרקע תמצאו את "גלריית הלחישות", שקיבלה את שמה בגלל ההד שנוצר בה בעת דיבורם של אנשים. 119 מדרגות מעליה, נמצאת "גלריית האבן", ועוד 152 מדרגות למעלה נמצאת "הגלריה המוזהבת". מראש הכיפה ניתן להתבונן למטה, באמצעות חלון זעיר ברצפה, שמציג את פנים הקתדרלה מגובה של 85 מטרים.

עוגב הכנסייה שמותקן כאן הוא השלישי בגודלו בבריטניה ויש לו 7,189 צינורות.

במרתף הכנסייה תמצאו כמה מהאוצרות שבה: קברו של האדריכל כריסטופר רן, קברו של אדמירל הוריישו נלסון, מנצח קרב טרפלגר שנפל בקרב הזה, וכמה לוחות זיכרון, כשביניהם לוח הזיכרון לחיילים שנהרגו בשנות המנדט הבריטי בפלשתינה.


מבט מקרוב על כנסיית סינט פול:

https://www.youtube.com/watch?v=7hJzhVRjv48

#על מוזיאון השעווה הראשון של המאדאם

רשת מוזיאוני מאדאם טוסו נמצאת היום בכמה וכמה ערים מסביב לעולם והיא מוכרת לילדים ולמבוגרים גם יחד, אך המוזיאון הראשי והמקורי נוסד ממש כאן, בלונדון.

המוזיאון נוסד בשנת 1835 על ידי מאדאם טוסו בעצמה. טוסו הייתה פסלת שעווה צרפתייה שהיגרה ללונדון. את הכישרון והידע הרב שלה בפיסול שעווה למדה מאימה, שהייתה סוכנת בית של פסל אמן, שהתמחה בשעווה.

במוזיאון תמצאו פסלי שעווה לדמויות היסטוריות ומפורסמות מכל הסוגים: החל מפוליטיקאים מפורסמים כמו צ'רצ'יל, קנדי ואפילו שמעון פרס, דרך שחקנים וספורטאים, זמרים, אושיות תרבות וסלבריטאים נוספים.

מוזיאון מאדאם טוסו הוא אחד מאתרי התיירות המובילים בלונדון. תמצאו בו חוויות שונות, מצפייה וצילום של בובות השעווה המגוונות שבו, דרך משחקים אינטראקטיביים מתחלפים, ועד לסיור במרתף האימה, שבו תוכלו לראות דמויות של פושעים ותליינים, מוציאים להורג ושחקנים, שיתבלו את החוויה. תראו כאן תמונות מאירועי עבר חשובים בתולדות העיר, נסיעה ברכבת ועוד חלק שבו המבקרים הופכים לבובות קומיקס ידועות.

חלק מהדמויות במרתף האימה, אגב, הובאו מפריז לאנגליה על ידי מאדאם טוסו עצמה בתחילת המאה ה-19.


מבט מקרוב על המוזיאון:

https://www.youtube.com/watch?v=IrJLeWh3e8k

#על המוזיאון לטבע של בירת בריטניה

המוזיאון להיסטוריה של הטבע הוא אחד משלושת המוזיאונים הנמצאים בדרך התערוכות בלונדון, ביחד עם מוזיאון המדע ומוזיאון ויקטוריה ואלברט. מרחוק נראה המוזיאון כארמון עם צריחים. המבנה הוויקטוריאני שלו כולל עיטורים לבנים בצבעים שונים ופסלים של חיות על הקירות. כבר בכניסה למוזיאון יקבל אתכם פסל בצורת שלד של דינוזאור ענק - הדיפלודוקוס.

המוזיאון מציג מוצגים מתחומי מדעי החיים ומדעי כדור הארץ ותוכלו למצוא בו כ-70 מיליון מוצגים שונים. בוטניקה, חרקים, דינוזאורים, גאולוגיה וזואולוגיה הם רק חלק מהנושאים שאותם תמצאו ותוכלו להכיר כאן. אחד מאוספי המוצגים המרתקים והידועים שבמוזיאון הוא אוסף שלדי הדינוזאורים המאובנים שלו, אך יש בו כל כך הרבה דברים מעניינים נוספים, כמו חקר החושים, חקר החי, המערכת האקולוגית בכדור הארץ ועוד.

המוזיאון מצליח, באמצעות חוויות ואטרקציות ובין היתר גם במשחקים עם הקהל, לקרב את הידע אל המבקרים ולגרום לו להיות ברור ונגיש. צורת ההצגה של המוצגים שכאן מלמדת את המבקרים כיצד לחקור ולהתבונן בהם. כדי להקל על המבקרים ולאפשר להם להסתובב בו בנוחות, המוזיאון מתחלק לחמישה חלקים המסומנים בצבעים שונים.


מבט מקרוב על המוזיאון:

https://www.youtube.com/watch?v=98Y0U3HS_tA

#על רחוב השופינג של לונדון
רחוב אוקספורד, רחוב הקניות המרכזי של לונדון, נכבש כבר מזמן על ידי חנויות מותגים מוכרות וחנויות ענק. בעבר ניתן היה למצוא בו מעצבים בתחילת דרכם וחנויות מעניינות ועצמאיות, אבל היום התנחלו בו התאגידים והרשתות החזקים בתחום האופנה והמוצרים הפופולריים.

הרחוב מתחיל בקצה המזרחי של ההייד פארק וחוצה את כיכר אוקספורד ואת כיכר סנט ג'יילס. אורך הרחוב למעלה מ-2.5 קילומטרים ושמו של הרחוב ניתן לו על שם הרוזן מאוקספורד, שהתגורר כאן במאה ה-16.

כשאתם ברחוב אוקספורד אל תתפלאו אם תיתקלו בדמויות ציבוריות ובמפורסמים שעורכים כאן קניות. פוליטיקאים, שחקנים, כוכבי קולנוע ובני משפחת המלוכה הבריטית - כולם מגיעים לכאן מעת לעת וקונים כאן בהתלהבות. המחירים בחנויות הרחוב אמנם גבוהים, אך אם תגיעו בתקופות הסיילים תוכלו למצוא כאן מציאות רבות.

בחודשים החמים ביותר, הרחוב מתמלא, כצפוי, בתיירים שמחפשים היכן לבזבז את כספם. אם אתם לא יכולים להרשות לעצמכם מסע קניות מפנק, תמיד תוכלו לשבת, לאכול עוגת סופלה חמה ולהביט ברחוב אוקספורד ובמבקריו הרבים.

בין החנויות והרשתות שברחוב תוכלו למצוא גם את זארה, גאפ, נייקי, פרימרק, Uniqlo, H&M וכדומה.


#דרך המוות
בעבר שמו של רחוב אוקספורד היה דרך טיבורן, על שם נהר טיבורן התת-קרקעי שנמצא מתחתיו. זה מוביל אותנו היישר להיסטוריה, לסיפור מצמרר שהתרחש בערב ה-23 באוקטובר בשנת 1783. בנקודה מבודדת ברחוב נתלה שודד בשם ג'ון אוסטין ללא רחמים. המעשה האכזרי הזה היה הפעם האחרונה שבה התבצע מנהג עתיק - התהלוכה מכלא ניוגייט לגרדום בטיברן וההוצאה להורג במקום.

במשך 300 שנה, אסירים נידונים למוות עשו כאן את הדרך היישר מ:Old Bailey ל-Marble Arch. תהלוכות מסוג זה התרחשו 8 פעמים בשנה והם היו בין המאורעות המסקרנים ביותר בבירה, עד כדי כך שאפילו הצבאים התאספו בשולי הכבישים. מחלונות הבתים הציצו המוני ראשים של אנשים. אורך התהלוכה היה 2 קילומטר ולקחו להם 3 שעות לעבור אותם.


מבט מקרוב:

https://www.youtube.com/watch?v=r75_GZ-X74M