הבית האדום (Red House) מוכר כאחת הדוגמאות החשובות של הארכיטקטורה הבריטית במאה ה-19.

זהו מבנה אמנותי הממוקם בעיירה קטנה בדרום מזרח לונדון. הוא תוכנן בשנת 1859 על ידי האדריכל פיליפ ווב והמעצב ויליאם מוריס. הבית נועד לשמש את ויליאם מוריס ואשתו. הבניה הושלמה בשנת 1860.

מוריס, בהשראת החינוך באוניברסיטת אוקספורד, החליט לבנות בית כפרי, הרחק ממרכז לונדון. הוא רכש את חלקת האדמה וביקש מחברו פיליפ ווב לעזור לו לעצב ולבנות את הבית. את הכסף לבניה ולעיצוב לקח מירושת משפחתו האמידה. מוריס הושפע עמוקות מימי הביניים ומהסגנונות הניאו-גותיים. זה אכן משתקף בבירור, בעיצוב הכולל של הבית.

כאן נולדו שתי בנותיו של מוריס, ג'ני ומאי. בהתחלה הוא חשב שיחיה כאן בשארית חייו, אך עד מהרה הבין שהסגנון שמכתיב הבית אינו תואם את יכולתו הכלכלית, מכיוון שהוא יקר לו מדי. לכן מכר מוריס את הנכס לאחר 5 שנים.

כיום הבית מוכרז כאתר מורשת לאומי.
הבית האדום נבנה בבניה מסורתית, שהושפעה מימי הביניים. יש כאן לבנים אדומות, גג בית משופע בעל גמלונים בגבהים שונים, חלונות בגג וארובות גדולות שעשויות לבנים. בית המגורים הזה היה הדוגמה הראשונה לבית שעוצב ברוח התרבות החדשה והראשון שעוצב עם קשר הדוק בין חוץ הבית לפנים. הוא נבנה בשיטות בנייה עתיקות וללא שימוש בטכנולוגיה מתקדמת כלל.

אין ספק שהבית האדום מהווה מקום שמזמין לגור בו. אין בו פאר מנקר עיניים ומנוכר. לא בוזבז בו כסף על גנים יוקרתיים, אין בו תצוגה מוגזמת של עיטורים וקישוטים ואין כל ניסיון להדגיש את האמנות.

הבית האדום שימש כמגורים לאנשים פרטיים שונים עד 2002. במהלך תקופה זו נעשו שינויים בעיצוב הפנים שלו. בשנת 2003 רכשה את הבית הקרן הלאומית, שהתחייבה לשמר ולתחזק אותו, ביחד עם אטרקציות למבקרים וחנות מזכרות.