#על הבית הכפרי שניתן ללמוד ממנו על האדריכלות הבריטית של המאה ה-19

הבית האדום (Red House) מוכר כאחת הדוגמאות החשובות של הארכיטקטורה הבריטית במאה ה-19.

זהו מבנה אמנותי הממוקם בעיירה קטנה בדרום מזרח לונדון. הוא תוכנן בשנת 1859 על ידי האדריכל פיליפ ווב והמעצב ויליאם מוריס. הבית נועד לשמש את ויליאם מוריס ואשתו. הבניה הושלמה בשנת 1860.

מוריס, בהשראת החינוך באוניברסיטת אוקספורד, החליט לבנות בית כפרי, הרחק ממרכז לונדון. הוא רכש את חלקת האדמה וביקש מחברו פיליפ ווב לעזור לו לעצב ולבנות את הבית. את הכסף לבניה ולעיצוב לקח מירושת משפחתו האמידה. מוריס הושפע עמוקות מימי הביניים ומהסגנונות הניאו-גותיים. זה אכן משתקף בבירור, בעיצוב הכולל של הבית.

כאן נולדו שתי בנותיו של מוריס, ג'ני ומאי. בהתחלה הוא חשב שיחיה כאן בשארית חייו, אך עד מהרה הבין שהסגנון שמכתיב הבית אינו תואם את יכולתו הכלכלית, מכיוון שהוא יקר לו מדי. לכן מכר מוריס את הנכס לאחר 5 שנים.

כיום הבית מוכרז כאתר מורשת לאומי.


#בניית הבית האדום
הבית האדום נבנה בבניה מסורתית, שהושפעה מימי הביניים. יש כאן לבנים אדומות, גג בית משופע בעל גמלונים בגבהים שונים, חלונות בגג וארובות גדולות שעשויות לבנים. בית המגורים הזה היה הדוגמה הראשונה לבית שעוצב ברוח התרבות החדשה והראשון שעוצב עם קשר הדוק בין חוץ הבית לפנים. הוא נבנה בשיטות בנייה עתיקות וללא שימוש בטכנולוגיה מתקדמת כלל.

אין ספק שהבית האדום מהווה מקום שמזמין לגור בו. אין בו פאר מנקר עיניים ומנוכר. לא בוזבז בו כסף על גנים יוקרתיים, אין בו תצוגה מוגזמת של עיטורים וקישוטים ואין כל ניסיון להדגיש את האמנות.

הבית האדום שימש כמגורים לאנשים פרטיים שונים עד 2002. במהלך תקופה זו נעשו שינויים בעיצוב הפנים שלו. בשנת 2003 רכשה את הבית הקרן הלאומית, שהתחייבה לשמר ולתחזק אותו, ביחד עם אטרקציות למבקרים וחנות מזכרות.

#על המגדל עם הקרביים בחוץ

בניין לוידס (Lloyd building) הוא נקודת ציון ותיקה יחסית בלונדון של ימינו, אייקון לונדוני שנפתח ב-1986 ועדיין מעורר מחלוקת. זהו בניין עתידני, עתיר זכוכית ומתכת, כסוף ברובו ובעל מראה קר ומטאלי, מבנה שחושף החוצה את הצינורות ואת גרמי המדרגות שלו ושומר בתוכו את הרכות ואת עמודי הבטון המעוגלים והיפים שבו.

תכנן את בניין לוידס ריצ'ארד רוג'רס, מהאדריכלים המפורסמים ומכוכבי הארכיטקטורה הגדולים של בריטניה. סגנונו בבניין הזה זכה לתואר "אדריכלות האינסייד אאוט", שכן הוא הוציא אל מחוץ לבניין את כל המערכות שלרוב נמצאות בתוכו - צינורות, תעלות איוורור, מערכות מיזוג, כבלי חשמל, מעליות ועוד.

המחלוקת על מה שהפך אותו לאחד הבניינים המודרניים החשובים בעולם, קשורה בכך שהבניין, שתוכנן עבור חברת הביטוח לוידס בשנות ה-80, הוא המקבילה הלונדונית והאולטרה מודרנית למרכז פומפידו שבפריז. האדריכל ריצ'ארד רוג'רס, מי שהיה שותף גם בעיצוב של מרכז פומפידו, יצירת מופת של סגנון ההייטק באדריכלות, המשיך גם כאן, בלוידס בילדינג, את הקו הסגנוני שבלט שם.

יש הרואים בבניין "שהקרביים שלו בחוץ" יצירת מופת של אדריכלות ההייטק. אחרים, המבקרים אותו, טוענים שהוא מזכיר מזקקת נפט שנחתה על לונדון. הטענה היא שהאדריכל כפה על יושבי הבניין את רעיונותיו העיצוביים והחדשניים ולא התחשב מספיק בצרכים של "הדיירים". התומכים, לעומתם, מדגישים את היתרון בהוצאת הקרביים החוצה למשל, מה שאיפשר יצירת חללים פנימיים גדולים ופתוחים, לאחר שהוצאו המערכות שלו החוצה.

כך או כך, גרמי המדרגות החיצוניים המפורסמים והעיצוב חושף הקרביים שלו, על אף האפקט הוויזואלי המהמם שלהם, הופכים את בית לוידס למבנה שקשה ויקר לתחזק. הוא אכן עובר תחזוקה מתמדת ולא זולה.

מנגד, מדובר בבניין שהפך בקלות לאחד המבנים החשובים מבחינה אדריכלית, בלונדון. עד להופעתו של הגרקין, "בניין המלפפון החמוץ" ששוכן גם הוא בסיטי של לונדון, היה לוידס האייקון המבשר את הבנייה המודרנית ברובע העסקי והעשיר של לונדון. הוא עורר ויכוחים על יופי וכיעור, אבל איש לא התעלם ממנו...


מבט מקרוב על בניין לוידס:

https://youtu.be/BzFdjRKnR2Y


בניין לוידס מבפנים:

https://youtu.be/KVmbq8gTRlM

#על המגדל הגבוה במערב אירופה
מגדל השארד (The Shard), גורד השחקים המרשים, ידוע גם בכינויו "מגדל גשר לונדון". כפי הנראה זה מפני שהוא נמצא בסמוך אליו. גובהו של מגדל השארד הוא כמעט 310 מטרים ויש בו 95 קומות. הבניין המעניין מזכיר "קרחון העולה מן התמזה". הוא עוצב על ידי האדריכל האיטלקי רנצו פיאנו, אותו אדריכל שעיצב את מרכז פומפידו בפריז. המגדל הזה הוא מהגבוהים שבבנייני בריטניה והאיחוד האירופי.

בנייתו של הבניין התחילה בשנת 2009 והסתיימה ב-2012. אם אתם חושבים שהיה קל לשכנע את תושבי האזור והפעילים בסביבה שנכון לבנות אותו, אתם טועים. בשלב מסוים אפילו ניתנה אזהרה בידי אונסק"ו כי הסטטוס של גשר לונדון כמורשת עולמית עלול להיפגע. האזור שבו נבנה המבנה, היה מרכז של עוני ואבטלה בעיר. זה היה ההפך הגמור מהבניין היוקרתי הזה, שבו נמצאים מלון חמישה כוכבים ומסעדות בעלות כוכבי מישלן.

החלק המעניין ביותר במגדל הוא התצפית המרהיבה שיש בו, המציעה מבט גבוה במיוחד אל העיר לונדון כולה. עלו במעלית אל הקומה ה-69 ושם תמצאו את התצפית. בקומה ה-72 יש גם חלק חיצוני בחלקו.

לחובבי המזכרות והמתנות, יש חנות מזכרות בקומה ה-68.


#להיתקע בבניין הגבוה ביותר
אנחנו לא רוצים להפחיד אתכם, במיוחד אם החלטתם להיכנס לגורד השחקים הגבוה ביותר במערב אירופה, אך בשנת 2013 האטרקציה הפכה למאורע לא נחמד במיוחד בעבור כמה מבקרים. יותר מ-200 תיירים שעלו במעלית של הבניין, נתקעו בגובה של 243 מטר מעל פני הקרקע, לאחר שזו הפסיקה לעבוד בשל חשש לפריצת שריפה במקום. המבקרים נשארו תקועים בבניין, במשך יותר משעה שלמה. אנחנו יכולים רק לדמיין מה עבר על הקלסטרופובים מביניהם. המבנה המרשים, שכנראה מציע את נקודת התצפית המרהיבה ביותר בלונדון, היה פחות נעים באותו היום...


# על מחלוקות ויוקרה
אחת מהמחלוקות הידועות של תושבי לונדון היא האם נכון לבנות לגובה או לא. מי שתומכים בבנייה לגובה, מסבירים שהעיר צריכה להתאים את עצמה למאה ה-21, לשדר מודרניות וחדשנות ולתת למגדלי הזכוכית לקבל את מקומם כחלק מחזות העיר.

האחרים טוענים שהיופי של העיר הם הבתים הנמוכים מהתקופות השונות, בעיקר מהתקופה הוויקטוריאנית והתקופה הג'ורג'יאנית, ושהיא לא חייבת ליישר קו עם הערים המודרניות בעולם.

מגדל השארד הוא אחד מהמבנים מעוררי המחלוקת, בעיקר מפני שהוא בוטה ביוקרתו. בבניין ישנם משרדי יוקרה מרשימים, מלון דירות מפואר ומסעדות יקרות. השמועה מספרת שבמהלך השבוע מתכנסים האנשים היפים ביותר בלונדון בברים המזמינים שבבניין, אלו הנמצאים בקומות ה-31 וה-32, והם מגיעים ללגום מעט אלכוהול איכותי אל מול הנוף עוצר הנשימה.

מבט מקרוב על מגדל השארד:
https://www.youtube.com/watch?v=Qdgk_de8hrM

#על הגשר המפורסם ביותר של לונדון

הגשר המפורסם של לונדון מקשר בין גבעת מצודת לונדון ורובע סאת'רק. הוא נמצא מעל נהר תמזה ומשלב אלמנטים של גשר תלוי וגשר מתרומם.

אם אתם תוהים מדוע הוחלט להקים את הגשר המעניין הזה, הסיבה היא שבסוף המאה ה-19, עיריית לונדון ניסתה לפתור בדרך יצירתית 2 בעיות מרכזיות: האחת היא לאפשר תנועה להולכי הרגל ולכרכרות הסוסים, אך מצד שני לאפשר מעבר של אניות, שנכנסו לעגון במעגן הסמוך לגשר, מה שמכונה "בריכת לונדון". הציבור הוזמן לנסות ולחשוב על פתרון יצירתי ומתוך 50 הצעות שונות נבחרה התוכנית של הוראס ג'ונס, מהנדס העיר.

היופי והחכמה בגשר, הוא שבזמן שמגיעות ספינות ורוצות לעבור, חלקי הגשרים מתרוממים לזווית של 86 מעלות ומאפשרות מעבר חלק. לא רק זה - מעבר הספינות לא פוגע בהולכי הרגל, שיכולים להמשיך לצעוד על המעבר המוגבה המיוחד עבורם (61 מטרים). למרות זאת, המעבר המוגבה לא זכה לפופולריות רבה בגלל עשרות המדרגות שעליהן נדרשו הולכי הרגל לטפס בכדי להגיע למעבר, הם העדיפו להמתין עד שהאניות יחלפו. המעבר המוגבה שהיה נטוש ברוב הזמן, הפך למקום מפלטם של זונות וגנבים ולכן בשנת 1910 הוחלט לסגור אותו. בשנת 1982 הוא נפתח מחדש רק שהפעם מוצגת בו תערוכה המתעדת את היסטוריית הגשר המפורסם...


#בניית הגשר
הבניה של הגשר נמשכה 8 שנים והשתתפו בה 432 עובדים, שעליהם פיקחו 5 מהנדסים. אורך הגשר הוא 244 מטרים. הוא בנוי משני מגדלים זהים בגובה 65 מטרים, הממוקמים במרחק אחד מהשני. משקלו של כל אחד מהחלקים המתרוממים בגשר, למעבר הספינות, הוא 1000 טון. בשנת 1974, עם התפתחות הטכנולוגיה, הוחלפו מנועי הקיטור במנועים חשמליים.

הצבעים המאפיינים את הגשר (צבעי הדגל: כחול, אדום ולבן) נצבעו רק בשנת 1977, לכבוד חגיגות 25 שנה למלוכת אליזבת' השנייה.

לאחרונה התווספה רצפת זכוכית בגובה 42 מטרים, שמאפשרת תצפית מרהיבה על מי נהר התמזה, הכבישים והולכי הרגל. עלות הקמתה מסתכמת ב-6 מליון שקלים. רוחב פאנלי הזכוכית הוא 11 מטר ועוביים 8 סנטימטרים. הם שוקלים כחצי טון.

#על המגדל שהפך לאייקון לונדוני

בזכות צורתו הייחודית, מגדל סוויס רה (Swiss Re Tower), בן 40 הקומות ו-180 המטרים, הוא אחד המגדלים המוכרים בלונדון. אבל השם הרשמי הזה כמעט ולא מוכר, אלא דווקא הכינויים המשעשעים שלהם הוא זכה, ביניהם שמות כמו "המלפפון החמוץ" (הגרקין), המלפפון החמוץ האירוטי, ה"דיק" ו"הרמיזה הגבוהה".

את הכינויים המשעשעים הללו קיבל הבניין בשל צורתו הייחודית, המזכירה משהו שבין מלפפון לוויברטור. תכנן אותו כך האדריכל נורמן פוסטר, מהאדריכלים המובילים בעולם ומי שכבר בנה כמה בניינים אייקוניים שקשה לשכוח.

מאז נחנך מגדל "המלפפון החמוץ" (The Gherkin), או פשוט "המלפפון", הוא הפך לאחד מסמליה הבולטים של לונדון, בולטים תרתי-משמע. מיקומו בסיטי של לונדון, אזור העסקים המרכזי שבבירה הבריטית, הפך אותו לאחד מבנייני המשרדים המבוקשים בקרב אנשי עסקים לונדוניים.

הבניין הייחודי הספיק להופיע בכמה סרטים וסדרות טלוויזיה שצולמו בלונדון מאז הוקם. בין השאר הוא נראה בסרטים כמו "הארי פוטר", "אינסטינקט בסיסי 2" ו"מסע בין כוכבים".


#תולדות הגרקין
מגדל "המלפפון" נבנה באזור הסיטי של לונדון על חורבות "הבורסה הבלטית", בניין ותיק, שנהרס על ידי פצצה שהטמינו בו בשנת 1992, אנשי המחתרת האירית, ה-IRA. לאחר שהבניין ההוא, בניין הבורסה, נהרס לחלוטין ומשהתברר שלא ניתן לשחזרו, החליטו בעלי הקרקע להקים במקומו בניין חדש לחלוטין, מודרניסטי וסביבתי.

כך החלה הבנייה בשנת 2000 ומגדל "המלפפון" הושלם בשנת 2004.


#אדריכלות הבניין
זמן קצר לאחר בנייתו, נבחר "המלפפון" לבניין החדש המוערך ביותר בעולם לשנת 2004, על ידי צוות שופטים, שהוא קבוצת אדריכלים מקצועית. נכון להיום המלפפון הוא המגדל השני בגובהו בסיטי של לונדון.

ואגב, "המלפפון" הוא לא רק בניין מרשים בצורתו. זהו גם בניין "ירוק", כלומר מבנה המנצל את משאבי הסביבה בצורה היעילה ביותר ומקטין את רמת הזיהום הסביבתי שלו למינימום.


מבט מקרוב על מגדל "המלפפון" בלונדון:

https://youtu.be/OujTCU6IBWc


ומהמסעדה שבראש המגדל:

https://youtu.be/ug0R_U_6BDU

#על הגלריה לאמנות מודרנית ועכשווית

הגלריה לאמנות מודרנית ואמנות עכשווית ממוקמת בגני קנזינגטון שבמרכז לונדון. הבניין האלגנטי בו אתם נמצאים שימש בתחילת המאה כבית תה. הגלריה נפתחה בשנת 1970 ובשנים הראשונות קיבלה מבקרים רק בחודשי הקיץ.

בשנת 1989 שיפצה את הגלריה ג'וליה פייטון ג'ונס, שמונתה למנהלת הגלריה. לאחר השיפוץ היא נפתחה בכל ימות השנה. הכניסה אליה חופשית ו-750,000 המבקרים הפוקדים אותה מדי שנה מוכיחים שהיא פופולרית מאד.

בגלריה מציגים אמנים מהשורה הראשונה והיא אף מאפשרת אירועי תרבות ואמנות ופרויקטים קהילתיים. בגלריה הוצגו יצירות של אמנים שונים כמו מאן ריי, הנרי מור, אנדי וורהול, בריג'ט ריליי, אלן מקולום ודמיאן הירסט. אחת מהיצירות הקבועות בה היא יצירה של איאן המילטון פינליי, המוקדשת לנסיכה דיאנה, שהייתה תומכת של הגלריה. העבודה כוללת שמונה ספסלים, עץ שלט ומעגל אבן מגולפים. ליד הכניסה לגלריה הוקם גם אתר הנצחה לזכרה.

בכל קיץ מוזמן ארכיטקט או אמן (אחד או יותר) לתכנן מבנה עם ייצוב ייחודי מחוץ לגלריה, ביתן הקיץ. הביתן נפתח לציבור הרחב למשך כמה חודשים.

בגלריה גם חנות ספרים, עם מגוון ספרי אמנות וקטלוגים של תערוכות שונות.


מבט מקרוב על הגלריה:

https://www.youtube.com/watch?v=WsIMdoyiG-E