#על העיר שכל העולם נושא אליה את עיניו

ירושלים (Jerusalem) היא עיר של שלושת הדתות המאמינות באל אחד. באותה עיר מרוכזים מסגדים, מנזרים, מקדשים ובתי כנסת, חורבות בית המקדש היהודי והמון שרידים להיסטוריה של אימפריות, צבאות ודתות, ממלכי ישראל והתנ"ך, דרך דרכו האחרונה של ישו הנוצרי ועד לעלייתו לשמיים של הנביא המוסלמי מוחמד.

כל המאמינים, בני הדתות המונותאיסטיות, רואים בירושלים את המקום האחד שבו הם חייבים לבקר ולהתפלל לפחות פעם בחייהם. זו הסיבה שכולם רואים בירושלים סמל לעיר עולמית, שממנה תצא תורה.

הגיוון התרבותי, ההיסטורי והארכיאולוגי של ירושלים הוא בלתי נתפס. בעיר הזו, שנכבשה במשך 3000 שנה על ידי מלכים, כובשים וקדושים כה רבים, כמעט מכל ארץ או דת בעולם העתיק, השאיר כל אחד מהם את חותמו הדת, אדריכלי, אמנותי ואפילו הגסטרונומי. שכן האוכל בירושלים הוא פשוט נפלא. יש כאן אוכל נפלא ומגוון אדיר של מסעדות ואוכל טוב לסוגיו.

ראו את כל האטרקציות בעיר בתגית "ירושלים".

#תחבורה
לרכבת הקלה יש כרטיסי "חופשי שבועי" ו"חופשי יומי" בירושלים. רק לא לשכוח לתקף את כרטיס הרב-קו בכל נסיעה!

סטודנטים זכאים להנחות הנעות בין 30% ל-50% ברכישת כרטיסי נסיעה ברכבת הקלה בירושלים.


#חסכון
בתי קפה - רשתות בתי הקפה "קופיקס" ו"קופיז" מציעה קפה, דברי מאפה, גלידות ואוכל ב-5 ש"ח. אפילו ברובע היהודי תוכלו למצוא אותם - באזור הקארדו והשוק הצלבני.

לתחבורה ציבורית - קנו כרטיס חופשי יומי או שבועי ברכבת הקלה.

הנחות בכל מיני מקומות בעיר, תוכלו לקבל בהצגת כרטיס סטודנט וכרטיס גמלאי.


#סיורים
סיור בדרכו האחרונה של ישו? - סיירו בתגית "ויה דולורוזה"
סיור בעיר העתיקה, בתגית "העיר העתיקה בירושלים"


# אתרי חובה
רוצים לראות את המקומות הכי פופולריים בעיר? - היכנסו לתגית "אתרי חובה בירושלים".


#עם ילדים
טיול לכל המשפחה? - היכנסו לתגית "אטרקציות לילדים בירושלים".


# אוכל
ארוחה בלתי נשכחת? - מצאו את המסעדות המעולות שבתגית "מקדשי אוכל בירושלים".


#תשר - טיפים
במסעדות בארץ נהוג להשאיר לפחות 10% טיפ ויש המוסיפים ל-15% ויותר.


#פיקניק
בגן סאקר תוכלו לעשות פיקניקים נהדרים וכך גם בדשאים שליד חומות העיר העתיקה ובגן הוורדים שמול הכנסת.


#שופינג
שווקים וחנויות ייחודיות יש בירושלים ושם ימצא התייר את הדברים המיוחדים שלה.

המלצות לקניות בעיר בתגית "שופינג בירושלים".


#בילויים
לריקודים מומלץ מועדון האומן 17 בירושלים.
המלצות לבילויים בעיר בתגית "בילויים בירושלים".


#קידומת ישראל
+972


#חיבורי חשמל (Power plugs)
התקעים האפשריים הם Type H ו-C.


הנה ירושלים:

https://youtu.be/Fmzo7LAIxiU

#על המקום ממנו ירושלים נולדה

עמוסת אתרים קדושים והיסטוריים לשלושת הדתות המונותאיסטיות, העיר העתיקה (Old City of Jerusalem) בירושלים היא עיר מוקפת חומה, יפה ומרתקת וללא ספק אחת הערים העתיקות הפעילות בעולם.

בשנת 1981 הוכרז מתחם העיר העתיקה כאתר מורשת עולמית על ידי ארגון אונסק"ו.

את העיר מקיפה חומה שבנו העות'מאנים במאה ה-16, רובה נבנתה על תוואי של חומות עתיקות שהיו כאן לפניה. צעידה על טיילת החומות תציג לכם את נופי העיר העתיקה המרהיבים משלל זוויות וצדדים.

בחומת ירושלים העתיקה 8 שערים, כולל שער יפו, שער שכם, שער האשפות, שער ציון, שער האריות, שער הפרחים, השער החדש ושער הרחמים שסגור.

צורתה של העיר העתיקה של ימינו נקבעה על פי שרידי תרבויות עתיקות, שעליהם נוספו שכבות חדשות, זו על גבי זו, לאורך אלפי שנים. קשה להאמין אולי, אבל מפלס הרחוב של העיר העתיקה בימינו נמצא עד 8 מטרים מעל מפלס הרחוב של העיר בתקופת בית המקדש הראשון, שהתארכה עד המאה ה-7 לפני הספירה ובית המקדש השני, שהתקיים כאן עד המאה ה-1 לספירה.

העיר העתיקה מחולקת, מאז המאה ה-19, ל-4 רבעים עיקריים. מתקיים בה הרובע היהודי, בו נמצא בין השאר הכותל המערבי, הרובע הנוצרי ובו דרך הייסורים של ישו (ויה דולורוזה), הרובע המוסלמי והרובע הארמני.


הנה העיר העתיקה בירושלים:

https://youtu.be/aI9ghWB21gM

#על בניין הפרלמנט של ישראל

אתם נמצאים אל מול משכן הכנסת של ישראל. הכנסת (The Knesset) היא הפרלמנט, בית המחוקקים ובית הנבחרים של מדינת ישראל. הכנסת היא הרשות המחוקקת של ישראל, כי כאן מחוקקים חברי הכנסת הנבחרים את חוקי המדינה, משנים חוקים קיימים ומעדכנים חוקים לפי רוח הזמן והשלטון.

חברי הכנסת נהנים בה מחסינות, לפי חוק משכן הכנסת, רחבת הכנסת ומשמר הכנסת. החסינות נועדה להגן על פעילותו של חבר הכנסת מפני גורמים בשלטון שעלולים לנסות ולהצר את צעדיו. הדבר נובע מהרצון להפריד בין הרשויות ולמנוע מעורבות ממשלתית בו. הפרדת הרשויות, צריך לזכור, היא מהעקרונות הדמוקרטיים המשמעותיים ביותר.


#על משכן הכנסת
את משכן הכנסת רצו להקים בגבעת רם כבר בשנת 1949. אז דובר על כך שיוקם כחלק מקריית הממשלה, אבל בשנת 1955 הוחלט שהוא יקום לצד קריית הממשלה ולא בתוכה. כך הוקם המשכן כאן, במקום בו אתם רואים אותו.

בתחרות שנערכה לתכנון המשכן זכתה התכנית שהגיש האדריכל יוסף קלארווין. באותם זמנים היה אוצר המדינה כמעט ריק ולכן מומנה עלות הבנייה מ-1.25 מיליון לירות שטרלינג שהוריש למדינת ישראל הברון ג'יימס דה רוטשילד, במותו. כך מוקמו בפתח המשכן מנורת הכנסת ורחבת הטקסים המרכזית. בתוך מבנה המשכן נמצאים אולם המליאה, חדרי הישיבות, טרקלין שאגאל לקבלות פנים, ספרייה, ארכיון, משרדים ואודיטוריום.

תהליך התכנון התארך ושותפו בו אדריכלים נוספים, מהחשובים במדינת ישראל הצעירה, ביניהם האדריכלים דב כרמי ובנו רם. את עיצוב הפנים של משכן הכנסת ביצעה דורה גד.

ב־14 באוקטובר 1958 הונחה אבן הפינה, במעמד נשיא המדינה יצחק בן צבי. אלמנת התורם, הברונית רוטשילד, השתתפה גם היא בטקס המרגש.

הבניין נחנך ב־30 באוגוסט 1966, אבל במהלך השנים הסתבר שאינו מצליח לעמוד בקצב הזמן וצרכי הכנסת היומיומיים. במהלך השנים נוספו מחלקות חדשות למשכן והתרחבו מחלקות אחרות. המשכן הפך קטן וצפוף ובשנות ה-90 אף הוצבו בו קרוונים, בכדי ליצור מקום שהיה חסר בו. בראשית המאה ה-21 החלה בניה של אגפים חדשים למשכן, פרויקט שהסתיים בשנת 2007. כך הגיע המשכן של היום לשטח בנוי שהוא גדול פי שלושה משטח המשכן המקורי של 1966. במהלך ההרחבה הוסטו ממקומם שערי פלומבו, שהיו בו עד 2007.

הנה הכנסת:
https://www.youtube.com/watch?v=54C4jxa7ur8

#על הקניון הגדול של ירושלים

הגדול בקניוני ירושלים, קניון מלחה (Malcha Mall), הוא קניון מצליח, גדול ומרשים, שאין כמעט רשת או מותג שאין להם סניף בו. בשלושת קומות הקניון תוכלו לעשות סיבוב שופינג בחנויות המותגים המובילות, ממותגים ישראליים ועד לרשתות הבינלאומיות המוכרות.

בין מותגי הביגוד וההנעלה שבולטים כאן תמצאו את סניפי H&M, זארה, קסטרו, Fox, Golf, אדידס ופוראבר 21. עוד בקניון מלחה תמצאו שלל חנויות לגאדג'טים, מחשבים, אלקטרוניקה, מוצרי חשמל, ספורט, מוצרי כתיבה וצורכי משרד.

במתחם המזון שבקניון תוכלו למצוא מגוון של בתי קפה ומסעדות. מפלאפל ועד סושי - יש כאן מזנוני מזון מהיר ולצידם מסעדות טובות לארוחה שווה ואיכותית של ממש.


#טיפים
בקניון יש משחקיה לילדים ופינת חיות לילדים.

בסביבה נמצאים אצטדיון טדי, גן החיות התנ”כי ופארק עמק הצבאים.


ביקור במקום:

https://youtu.be/2nXZkNNny-E


קצב:

https://youtu.be/yXJIt1UPT0g

#על גשר המיתרים של ירושלים

גשר המיתרים, שתכנן קלאטרווה ניצב בכניסה לעיר. הגשר שהאדריכל תכנן עם הדימוי של נבל ושופר תנ"כיים מורכב מ-4 חומרים שונים. בטון ופלדה משמשים בו לנשיאת הגשר וזכוכית ואבן לריצוף ולחיפוי של מסלול ההליכה.

על הגשר בירושלים נעה כיום הרכבת הקלה של העיר והוא משמש גם להולכי רגל. בשנים האחרונות הוא הפך במידה מסוימת לסמל של העיר, שיש לה גם כך סמלים אינספור.


#מהו גשר מיתרים?
גשר מיתרים (Suspension bridge) הוא גשר שמעוגן בכבלים. הם שאוחזים את הגשר אל עמודי התמך החזקים והם שמקנים לו את המראה המרחף והאוורירי שלו.

גשרי מיתרים רבים נבנו בעולם, במהלך העשורים האחרונים. בכיר מתכנני גשרי המיתרים בעולם כיום הוא האדריכל הספרדי ד"ר סנטיאגו קַלָטְרַוַוה (Santiago Calatrava). בין השאר תכנן קלטרווה את גשרי המיתרים של ברצלונה, ולנסיה ובילבאו. הוא נחשב מהטובים שבמתכנני הגשרים בעולם ומי שאחראי לכמה מהגשרים התלויים היפים בעולם.


מבט מקרוב אל גשר המיתרים בירושלים:

http://youtu.be/-RllE0nkF0E

#על תחנת הרכבת העות'מנית של ירושלים

אתם נמצאים באחד ממתחמי הבילויים של העיר ירושלים, תחנת הרכבת ההיסטורית של הבירה. כן, התחנה הראשונה של הרכבת בירושלים היא אינה התחנה של ימינו. היום התחנה הזו היא מתחם בילויים פופולרי בעיר ובמקומה יש תחנת רכבת מודרנית.

המבנה והשטח כאן הם של תחנת הרכבת הראשונה של העיר. התחנה, שכונתה גם "תחנת רכבת החאן", או "תחנת הרכבת בעמק רפאים", ממוקמת לא הרחק מהחאן הירושלמי - בשכונת בקעה בירושלים, בין דרך חברון לדרך בית לחם.

תחנת הרכבת הזו נחנכה בשנת 1892 כתחנת הקצה של קו הרכבת מיפו לירושלים, קו הרכבת הראשון בארץ. הטורקים לא הרבו לבנות בירושלים והתחנה היא אחד ממבני הציבור היחידים שנבנו העיר בתקופתם.

למעט הפסקה של הפעילות בזמן מלחמת העצמאות, התחנה פעלה במקום כמעט ברציפות, מאז התקופה העות'מאנית, בסוף המאה ה-19 ועד לשנת 1998. אז נסגר קטע המסילה בין נען לירושלים, בשל מצבו הטכני הירוד. זה היה גם הזמן שבו נסגרה תחנת ירושלים לצמיתות.


#על קו הרכבת מיפו לירושלים
כבר באמצע המאה ה-19 הגה משה מונטיפיורי את הרעיון להקים מסילת ברזל בארץ ישראל. מונטיפיורי, שרצה לייסד בארץ תעשייה מודרנית טען שאחד הקשיים העיקריים לשם כך, הוא המחסור החמור באמצעים להובלת מכונות וחומרי גלם לתעשייה כזו. לאחר השתדלות רבה אצל הסולטן התורכי עבד אל-חמיד השני, אישר הסולטן 30 שנה לאחר מכן את הזיכיון להקמה והפעלה של קו הרכבת. מי שזכה לקנות את הזיכיון היה יוסף נבון, עסקן ירושלמי נמרץ. ביחד עם שותפיו, ניסה נבון לגייס משקיעים להקמת המסילה אך נכשל בכך. הזיכיון נמכר לחברה צרפתית והיא שהקימה לבסוף את קו הרכבת מיפו לירושלים ובנתה את התחנות שלאורכו.

לחברה הצרפתית לקח שנתיים לבנות את קו הרכבת. עם סיומו, בשנת 1892, החל באופן רשמי עידן הרכבת בארץ ישראל. בטקס מפואר שנערך בתחנת הרכבת בירושלים, נחנך הקו החדש, כשהאות לפתיחת הטקס היה הגעתה של הרכבת הראשונה מיפו. זה, אגב, היה השלב שבו הכריזו על השם שניתן ל"כלי התחבורה החדשני" שהגיע לארץ. מסתבר שאליעזר בן-יהודה, מחדש השפה העברית, הציע את השם "רַכֶּבֶת" לקטר ולשיירת הקרונות שהוא מושך.


#תולדות התחנה הראשונה
בטקס חגיגי ורב משתתפים קיבלו המונים ב-26 בספטמבר 1892 את הרכבת הראשונה שהגיעה מיפו אל תחנת ירושלים. הרכבת הזו עברה בדרכה גם בתחנות החדשות שהוקמו אז בלוד, רמלה ועוד יישובים בדרך, תחנות בהן מילאו מים שהיו נחוצים להנעת הקטר של הרכבת. עם הזמן והטכנולוגיה המשתפרת עתיד זמן הנסיעה להתקצר ל-3 שעות בלבד והרכבת לירושלים עתידה להפוך כלי תחבורה שימושי ונפוץ בארץ ישראל הטורקית ובהמשך המנדטורית.

כך פתח הטקס המרשים את התחנה הראשונה ואת עידן הרכבת בפלשתינה. חוץ מהנוכחות של נכבדי העיר, נציגי השלטון הטורקי ואזרחים יהודים וערבים רבים, היה בין הנוכחים בטקס גם מחיה השפה העברית, אליעזר בן-יהודה, שהעניק ליצור הטכנולוגי החדש את השם “רכבת”.

וכך נולדה תחנת הרכבת הראשונה והפעילה של ירושלים. היא כללה בתחילה בניין בן שתי קומות שנבנו הצמוד לו שני אגפים צדדיים בני קומה אחת. היה בה מנגנון שבעזרתו שינו את כיוון הרכבת, מקלט גדול ומיכל מים למילוי הקטר.

האדריכלות של התחנה הושפעה מאלמנטים אירופאיים וטמפלרים מהמאה ה-19 ומבנה התחנה היה כמעט זהה למבנה התחנה שביפו. רק חומרי הבניין היו מעט שונים, שכן בתחנה בירושלים השתמשו באבן גיר מאזור ירושלים.

במהלך השנים עתידים הבריטים להוסיף למבני התחנה תוספות שונות, כמו שכבת הבטון העבה שיוסיפו מעל גג התחנה, בכדי להגן על הציבור מההפצצות של המטוסים האיטלקיים בימי המנדט הבריטי.

עם סגירת התחנה לפעילות, בסוף המאה ה-20, ננטש מתחם התחנה ורק בשנת 2013, הוא שוקם והפך לאתר הבילויים הפופולרי של ימינו.


מבט אל התחנה הראשונה כפי שהיא היום:

https://youtu.be/cgy9_L51Iuk

#על המנהרות שמציגות עוד מהכותל

מנהרות הכותל (Western Wall Tunnels) הן מנהרות שנוצרו בחפירות שנעשו מתחת לרובע המוסלמי. למעשה, זהו מערך של חללים ומחילות תת-קרקעיות והם מאפשרים לראות את הכותל המערבי במלוא אורכו. יש כאן כמעט חצי קילומטר של הכותל באזור התחתון שלו בסלע האם, שעליו נבנו יסודות בית המקדש היהודי.

במנהרות הכותל ניתן לראות בתי מגורים וציבור מתקופות שונות, כולל מבנים מתקופת בית שני, מימי הביניים ומהעת החדשה. בביקור כאן נחשפת לפניכם תעלת מים מימי הבית השני ומימי החשמונאים, תעלת מים חשמונאית ושער כניסה קדום להר הבית. ניתן לראות באולמות ובמעברים התת-קרקעיים את המקום שבו התנהלו חיי העבר. המנהרות מתחילות מרחבת הכותל המערבי ועד ליציאה מהמנהרה, המסתיימת בתוך הרובע המוסלמי.



#גילוי המנהרות
במאות שאחרי חורבן בית המקדש הפך הכותל המערבי בהדרגה למוקד של תפילה וכמיהה. לאחר איחוד ירושלים תחת שלטון ישראלי, בשנת 1967, החלו הארכיאולוגים בפעולות לניקוי אזור הכותל ולחשיפתו לכל האורך.

במהלך העבודות הללו הלכה ונחשפה מערכת תת-קרקעית מרשימה של חללים, מעין מנהרת זמן היסטורית, שדומה שהיא מתחילה מימי החשמונאים ומגיעה עד לימינו. כאן נחשפה העוצמה האדירה של קירות התמך שבנו אנשיו ומהנדסיו של הורדוס בשביל מתחם הר הבית. יש מקומות שבהם מגיעות חלק מהאבנים האדירות שבבסיס החומה לאורך של מספר מטרים וקשה להבין כיצד הן הועברו מהמחצבות ועד לכאן.

חוץ מעתיקות יש במנהרות אמצעי המחשה כמו דגמים והדמיות תלת ממד של הר הבית בתקופות השונות וסרטי אנימציה שבהם ניתן ללמוד כיצד בנו מבנים כה מרשימים בזמן הקמת בית המקדש.


#טיפים
ניתן לבקר במנהרות בתיאום מראש בלבד.

הכניסה למנהרות היא מהקמרון שמקשר בין רחבת הכותל ורחוב הגיא שברובע המוסלמי.


הנה מנהרות הכותל בירושלים:

https://youtu.be/QapXKzA07rk

#על בית הכנסת החורבה

בית הכנסת החורבה (Hurva Synagogue) שבמרכז הרובע היהודי בעיר העתיקה בירושלים, הוא בית כנסת בשם "בית יעקב", שנבנה לראשונה בתחילת המאה ה-18. בוניו היו קבוצת עולים שבראשם עמד רבי יהודה החסיד. לאחר שנבנה, לא עמדו הדתיים הללו בתשלום החובות, והערבים שבנו אותו והיו זכאים לכסף, החריבו את המבנה. מאז נהגו לקרוא לו "חורבות האשכנזים".

מאז עמד בית הכנסת, במשך שנים רבות, כחורבה. במאה ה-19 הוא נבנה בשנית על ידי קבוצה של דתיים, מתלמידי ההגר"א, הגאון מוילנה, רבי אליהו בן שלמה זלמן.

אבל כשהצבא הירדני כבש את העיר העתיקה ב-1948, מידי מדינת ישראל, הרס הלגיון הערבי את בית הכנסת. למעשה, ההרס נעשה עוד במהלך הקרב על הרובע היהודי, כשהלוחמים הירדנים פוצצו את בית הכנסת ואחריהם החריב הלגיון את מה שנשאר ממנו.

מאז, במשך שנים רבות, עמד בית הכנסת ההרוס כך. אחרי מלחמת ששת הימים וכיבוש העיר העתיקה בידי צה"ל, זכה המבנה ההרוס ובית הכנסת לכינויו "החורבה". אבל הוא התקיים וניצב כך במשך זמן רב, עד שבשנת 2010 הוא נבנה מחדש.


הנה ריקודים בבית הכנסת החורבה בירושלים:

https://youtu.be/QFKniDxXgn8

#על החוויה הירושלמית של מעלית הזמן

"מעלית הזמן" (Time Elevator) שבירושלים היא אטרקציה חביבה שמאפשרת לצאת למסע מדומה במעין מעלית זמן אל סודותיה של ירושלים, בירת ישראל. באמצעים טכנולוגיים וחדשניים חשים הצופים כאן ממש כאילו ירדו אל מעמקי ההסטוריה של העיר והפכו לרגע להיות חלק ממנה.

במסע במעלית הזמן אנו מתלווים לברנש יהודי בשם שלם, שאותו מגלם השחקן הנודע חיים טופול. אנו יורדים איתו במעלית זמן, אל מעמקי האדמה בירושלים - אל תקופות שונות בחייה של העיר.

במהלך הסיור בתקופות ההיסטוריות של העיר, אנו פוגשים פנים אל פנים דמויות ידועות בתולדות העיר, אנשים שבנו אותה, שלטו בה ושיחקו תפקיד בתולדותיה של העיר המפורסמת. דמויות כמו שלמה המלך, הנביא ירמיהו, המלכים צדקיהו והורדוס ועוד רבים אחרים שפעלו כאן, כולם משתתפים במסעה של מעלית הזמן ל-3,000 שנותיה של ירושלים.

החוויה מוצגת בשפות שונות, כמו עברית, אנגלית, רוסית, צרפתית, גרמנית, ספרדית, איטלקית וסינית מנדרינית.

אגב, חוץ מהמסע להיסטוריה של ירושלים מציעה "מעלית הזמן" עוד אטרקציות מדומות, כמו מסע אל החלל, מסע אל תוך גוף האדם ומסע אל נפלאות העבר, ההווה והעתיד של ירושלים.


כך זה נראה:

https://youtu.be/jp7ivAXuw58


הנה דוגמאות לסרטים שרואים במעלית הזמן בירושלים:

https://youtu.be/2FaWyI5XAwM

#על הכנסייה שבה נקבר ישו

כנסיית הקבר (Church of the Holy Sepulchre) שברובע הנוצרי היא אטרקציה תיירותית ודתית ראשונה במעלה בעולם הנוצרי. המוני מבקרים מגיעים אליה בכל יום.

המסורת הנוצרית קובעת שכאן התרחשו האירועים האחרונים בחיי ישו, בצליבתו, קבורתו ובתחייתו. כולם מתוארים בפרק י"ט שבספר יוחנן.

המקום היה בעבר גן פתוח שנמצא מחוץ לעיר ונקרא "גבעת הגֻּלְגָּלְתָּא". גולגולתא היא גולגולת בארמית. היא המקום שבו הוציאו להורג וגם קברו את ישו. גבעה זו שכנה ממערב, בתקופת ישו היא הייתה מחוץ לחומה. בשלהי תקופת בית שני, לאחר צליבת ישו, הוקפה גם הגולגותא בחומה השלישית והוכנסה אל תוך החומות. הזיהוי של הגבעה בימינו אינו ודאי.

כשנבנתה בירושלים העיר הרומאית "איליה קפיטולינה", בתקופת הקיסר הדריינוס, נבנה מעל הקבר המקדש לאלה אפרודיטה. במאה ה-4 לספירה זיהתה כאן אמו של הקיסר קונסטנטינוס את הצלב שעליו ישו נצלב ואז בנו כאן הרומאים את כנסיית התחייה.


#התחנות האחרונות בוויה דולורוזה:
בכנסיית הקבר נמצאות 5 התחנות האחרונות בדרך הייסורים של ישו. כאן התקיימו על פי המסורת, ההכנות להוצאה להורג, הצליבה של ישו וקבורתו. כאן תתקיים גם תחייתו של ישו, על פי המסורת, שלושה ימים אחרי מותו.

#תחנה 10 - הסרת בגדיו של ישו
במעלה המדרגות שבכניסה לכנסייה, במקום בו נמצאת היום קאפלת הפרנקים. זוהי "קפלת חלוקת הבגדים" השייכת למסדר הפרנציסקני ונמצאל בצמוד לחזית כנסיית הקבר. כאן הפשיטו הרומאים את ישו מבגדיו וחילקו אותם ביניהם, כפי שמסופר בברית החדשה: "אַחֲרֵי שֶׁצָּלְבוּ אוֹתוֹ חִלְּקוּ אֶת בְּגָדָיו בְּהַפִּילָם גּוֹרָל, וְיָשְׁבוּ לִשְׁמֹר עָלָיו שָׁם." (הבשורה על פי מתי פרק כ"ז, 35). האירוע קושר בין ישו ובין דוד המלך, שכתב בספר תהילים: "יְחַלְּקוּ בְגָדַי לָהֶם וְעַל לְבוּשִׁי יַפִּילוּ גוֹרָל." קשר הגורל בין ישו ודוד מודגש בנצרות, למשל בתפיסת ישו כ"משיח בן דוד". לקשר הזה מיוחסות גם מסורות כמו זו שרואה את לידתו של ישו בבית לחם, עיר הולדתו של דוד, או בסעודה האחרונה של ישו שנערכה ממש מעל קברו של דוד.

#תחנה 11 - ממסמרים את ישו לצלב
בגֻּלְגָּלְתָּא, שנמצאת בקומה השנייה של הכנסייה, מיסמרו את ישו אל הצלב. שימו לב לפסיפס המתאר את ישו הממוסמר אל הצלב, כשמרים, אמו, ומריה מגדלנה לרגליו.

#תחנה 12 - ישו מת על הצלב
אנו עדיין בגולגותא. יש כאן איקונין שמראה את ישו הצלוב ולמרגלות האיקונה נמצא מזבח שהקתולים נוהגים לנשק. כאן נמצא הסלע שעליו נצלב ישו. זהו המקום הקדוש ביותר לנצרות הקתולית.

#תחנה 13 - מורידים את ישו לזרועות אמו
התחנה הזו נמצאת גם היא בגולגותא. היא די קטנה ויש בה פסל של מרים ומתחתיו מזבח. הפסל שלפניכם נתרם מליסבון, בירת פורטוגל, במאה ה-18. מסביב לו מניחים רבים מהצליינים מנחות.

#תחנה מספר 14 - קברו של ישו
תחנה אחרונה במסעו של ישו היא תחנתו האחרונה - קברו. כאן מניחים את ישו בקבר, ברוטונדה, שהוא מבנה בצורת גליל עם כיפה. כאן נקבר ישו לפי המסורת ישו וקם לתחייה לאחר שלושה ימים. קברו של ישו היה שייך לתלמידו בסתר, יוסף הרמתי. הוא שתרם את חלקת משפחתו לטובת ישו, שאותו ראה כאדונו. אגב, הפרוטסטנטים מזהים את קברו של ישו דווקא בגן הקבר שנמצא בצפון העיר העתיקה.


הנה כנסיית הקבר בירושלים:

https://youtu.be/TMlipJMyCU4


טקס בכנסייה:

https://youtu.be/J3USR2ridGY

#על הבניין שעשה היסטוריה

אתם נמצאים ליד מרכז ז’ראר בכר (Gerard Behar Centre) בירושלים. בימינו המרכז הוא בית תרבות המשמש כמרכז להפקות עצמאיות בתחום התאטרון, המוסיקה והמחול לאמנים ומופעים בירושלים.

אבל המרכז, שבעבר נקרא "בית העם", נגע בהיסטוריה כששימש בשנות ה-60, מְקום קיומו של המשפט המפורסם בתולדות ישראל - משפט אייכמן.

לכידת הבכיר הנאצי, סגנו של היטלר והאחראי הישיר לחלק משמעותי בשואה, הייתה אירוע מכונן, כשמשפטו היה הזדמנות למדינת ישראל להפגין את דרך הטיפול הראויה בפושעים הנאצים, לאחר מלחמת העולם השנייה. ברור היה שהמשפט יסקרן את התקשורת העולמית כולה ושיהיו בו הרבה אירועים תקשורתיים, שיחוללו פרצי רגשות לאומיים, מסוגים שונים.

בשאלת מיקומו של המשפט עסק אישית אפילו ראש הממשלה הראשון בן-גוריון. מכיוון שבירושלים לא היה מקום מתאים אז לקיומו של משפט עם מאות משתתפים ועיתונאים, בן גוריון שלח את ראש לשכתו, טדי קולק, למצוא מקום ראוי לקיום המשפט בעיר. במעלה רחוב בצלאל עמד אז המבנה הריק והלא גמור של "בית העם", מוסד ירושלמי, שהיה קיים מאז תחילת המאה ה-19, אך נדד בין אתרים שונים בעיר. בשנות ה-40 החלו לבנות את מבנה הקבע הזה בשבילו, אך בשנות ה-50, בשל הצנע ששרר בארץ והחוסר בתקציב, הופסקה הבנייה. המבנה עמד מאז ריק על שלדו, סוג של חורבה מודרנית.

משבחרו קולק ובן גוריון בבניין הזה לקיום המשפט, גויסו תרומות על ידי ראש עיריית ירושלים באותה תקופה, מרדכי איש-שלום, והבניין הושלם לטובת קיום המשפט בו ולשימושים עתידיים.

וכך, בשנת 1961 הושלמה בניית "בית העם". הוא אכן שימש כזירתו של אחד המשפטים המפורסמים בעולם, זירת המשפט של הצורר הנאצי אייכמן. מכאן הוא הפך למרכז תרבות ועיריית ירושלים מלאה אותו בתוכן מסוג אחר.

בשנות ה-80 שופץ המבנה שוב, על ידי הקרן לירושלים. הבניין קיבל אז את שמו של ז'ראר בכר, בנו של המיליונר הצרפתי שתרם את הכספים לשיפוץ המבנה. המתכנן החדש שלו, אגב, היה האדריכל דוד רזניק, אותו אדריכל שבצעירותו תכנן את "בית העם" ואת השלמת בנייתו לקראת המשפט המפורסם.

#ביקור במפעל הטחינה בעיר העתיקה

אם אתם חובבי טחינה וחלמתם לראות איך מייצרים את המאכל המופלא הזה, בעיר העתיקה תקבלו את ההזדמנות שלכם לראות את קליית וטחינת הסומסום לטחינה, בשיטה המסורתית בירושלים

מפעל הטחינה הקטן של אל ג'בריני (Al Jebrini Tahini Factory) הוא מפעל טחינה מסורתי בירושלים. הוא נמצא בסמטאות הרובע הנוצרי בעיר העתיקה. אין לו פרסום או מיתוג כלשהו ומבחוץ המקום נראה יותר כמו מכולת. רק כשנכנסים מגלים שבתוך המבנה יש מפעל טחינה קטן.

המפעל הזעיר הזה מבוסס על תנור לבנים לקליית הסומסום ולידו שתי אבני ריחיים, שנועדו לטחון אותו. גילם של כל המתקנים מעל 120 שנה ואבני הריחיים עדיין טוחנות.

במקום מייצרים כמה סוגי טחינה, שממנה עושים גם חלבה ומיני ממתקים שעשויים גם הם משומשום.

מומלץ מאוד לכלול אותו בטיול בעיר העתיקה.

אם תבואו בבוקר, כשמכינים את הטחינה, תוכלו לראות את תהליך הייצור. כשאין עומס של מבקרים תוכלו גם לקבל הסבר על סוגי הטחינה וכיצד מכינים אותם.


#טיפים
הביקור כאן חינם.

השתדלו להגיע על הבוקר כי העבודה מסתיימת ב-11:00.

בחנות הצמודה מוכרים טחינה מתוצרתם. המחירים לא זולים.


הסבר במקום:

https://youtu.be/KFOEWNQ4qBY


וקליית הסומסום בטאבון:

http://youtu.be/bmCmJ-p3KTg?t=7s

#על השער שמתחתיו נקברו המתכננים שלו


שער יפו (Jaffa Gate) הוא אחד משמונת שערי ירושלים, שבחומת העיר העתיקה. יש לכם השערה מדוע הוא נקרא כך? על שם העיר הרחוקה כל כך מירושלים? - ובכן, צדקתם. זהו השער שדרכו נכנסו השיירות והבאים מכיון יפו ומכאן שמו.

הדרך העתיקה המוליכה מכאן מערבה אל העיר יפו, העניקה את שמה גם לרחוב יפו בירושלים וממנו היא יצאה, דרך הרי ירושלים, עד לנמל יפו, שהיה הנמל הראשי של ארץ ישראל במשך אלפי שנים, עד לתום תקופת המנדט הבריטי. ממנו באו הצליינים הנוצריים שירדו בִּנְמל יפו ובאו אל ירושלים. ממנו גם הובאה הסחורה אל השוק החשוב ביותר בכל ארץ ישראל - השוק של ירושלים.

אגב, בערבית נקרא השער בכלל 'שער חליל', משום שממנו יצאה גם הדרך לחברון העתיקה, שחליל הוא אחד משמותיה. הדרך הזו מובילה עד היום אל הערים בית לחם וחברון. גם היא, אגב, נתנה את שמה לרחוב הירושלמי העיקרי שבו עברה, דרך חברון, אחד מהרחובות מהראשיים בירושלים.

בתקופה הצלבנית השער נקרא גם 'שער דוד', על שם 'מגדל דוד', המצודה הסמוכה לו והמפורסמת כל כך.

השער נבנה כשער בזווית בת 90 מעלות, כדרכם של שערים רבים בירושלים העות'מנית. הסיבה לזווית הזו היא כדי להקשות על תוקפים פוטנציאליים להיכנס דרך השער בהתקפה מהירה ולשבור את ריצתם ותנופתם של כוחות תוקפים שכאלה.

רק בסוף המאה ה-19, לקראת ביקורו של הקיסר בירושלים, פתחו הטורקים את החומה לשער הרחב שצמוד אליו, כדי שהמרכבה של הקייזר תוכל לעבור דרכו...


#הקברים של שער יפו
לאחר שתיכנסו אל העיר העתיקה, בשער יפו, שימו לב ממש לידו, מצד שמאל, לחצר קטנה המוקפת גדר. יש בה שני קברים בסגנון עותומאני. מי קבור בהם לדעתכם?

ובכן, מספרים שלאחר שהסתיימה בניית החומה היה הסולטן התורכי כה מרוצה ממלאכתם, עד שציווה להרוג אותם. למה לו לעשות מעשה כזה, אתם שואלים? - ובכן, כדי שלא יבנו לעולם חומה דומה.

אגדה אחרת גורסת כי הסולטן ציווה להתיז את ראשם של מתכנני החומה ולקבור אותם כאן, משום שהותירו את קבר דוד מחוץ לחומה.

כך או כך, זה סיום די טרגי...


הנה שער יפו:

https://youtu.be/df0ArH1XndY


הדרכה אנגלית:

https://youtu.be/X99RmACUWr8


הדרכה עברית:

https://youtu.be/DWgOaTdhscE


סיפור הקברים שליד השער:

https://youtu.be/bUy8oi_ta78

#סיור בשכונה החרדית של ירושלים

הסיור מתחיל מקולנוע אדיסון וממשיך אל שכונת מאה שערים החרדית.

בביקור כאן שווה יהיה לקנות מרכיבי מזון שונים, במקומות האוכל שנפקוד. כולם יציעו וירכיבו ביחד את הארוחה שתייצג לנו את המטבח של מאה שערים.

נתחיל? אתם ברחוב ישעיהו פינת דוד ילין, ליד מה שהיה פעם קולנוע אדיסון? - אז היכנסו לתגית "סיור מאה שערים" והתחילו לנווט.


#קוד לבוש למאה שערים
חשוב לבוא בבגדים צנועים. בנות בשרוולים ארוכים, שמלות או חצאיות ארוכות ומומלץ גם צעיף בתיק. בנים במכנסיים ארוכים.

#על מעדניית דג ההרינג עם הפלפלים החריפים

מעדניית הדר גאולה (Hadar Geula Deli) מציעה כאן אוכל מעולמות אחרים. זה ה-מקום במאה שערים להצטייד במנות ראשונות ואחרונות לארוחות משפחתיות או סתם הביתה.

קנו כאן מאכלים כמו דג הרינג ליונז, שהוא דג מתובל במיונז וקציצות גפילטע פיש מתקתקות, עם או ללא ראש של דג.

בין 50 סוגי הסלטים שבמקרר הענקי תמצאו כאן, בין השאר, חלומות כמו סלט חריונז עשוי חזרת ומיונז, סלט חצילים נפלא בטעם כבד ועוד.

בחרו כאן מכמה סוגים של קוגל, כולל קוגל אטריות מתוק עם צימוקים, קוגל תפוחי אדמה וקוגל אטריות ירושלמי.

שווה להצטייד כאן גם בבלינצ’ס ממולאים תפוחי אדמה או גבינה מתוקה, קיגל תפוח אדמה, צ’ולנט פרווה מתוך הסיר הענקי שבמקום ועוד.

שווה לטעום את עוגת הקוקוש, שמכינים משכבות דקיקות של בצק שמרים, שמולאו בקקאו ריחני.

זהו הסניף החלבי של מעדניית “הדר גאולה”, שהיא המעדנייה הנחשבת והיקרה בשכונה.


#טיפים
בקצה המעדנייה תמצאו חדר אחורי קטן לישיבה, בו תוכלו לאכול, בסמוך לתלמידות אולפנה, את המעדנים שקניתם.

השתדלו לא להגיע בימי ראשון כשמדפי המעדנייה ריקים מסוף השבוע. גם יום חמישי, עם התורים העמוסים, פחות מתאים למבקרים.


סיורי האוכל מתייצבים כאן בקביעות:

https://youtu.be/Iq5Xuqnsb2o

#על השכונה הכי חרדית בירושלים

שכונת מאה שערים (Mea Shearim) היא ללא ספק שמורת טבע של ימים עברו.

חרדי, שמרני, שונה וגם מפתיע - רק 5 דקות הליכה ממרכז העיר ואנו בתוך עולם של פעם.

השכונה הזו היא שריד חי לקהילות היהודיות שחרבו באירופה בשואה ושחלקן הגיעו לרמת פאר והצלחה ניכרים לפני החורבן של מאה ה-20.

זה עולם של אוכל כשר, עם קולות תפילה, שיחות באידיש ולבוש צנוע, אבל הרבה חיים, אמונה ואהבת החיים והאל, לאו דווקא בסדר הזה...

השכונה המסקרנת הזו, דומה שהזמן עצר בה מלכת. ריחות הקיגל, מנות של גפילטע פיש, חלות, מאפים ותבשילים, קולות תפילה מהשטיבלים שבבניינים - כאן הכל שונה מירושלים החילונית ומהעולם המודרני.

כאן בתקשורת היא באמצעות הפשקווילים. אלו הם שלטי הקיר של החרדים, בהם מועברים מסרים קפדניים, מזהירים, ביקורתיים ונשכניים, המנסים לשמר את ערכי היהדות בקרב הציבור. הם משמשים ערוץ תקשורת להעברת מסרים בקהילה החרדית, ממש כמו שעושות רשתות חברתיות בקרב החילונים.


#תולדות השכונה
שכונת מאה שערים נבנתה ב-1874. היא הייתה השכונה החמישית, בין השכונות היהודיות שנבנו מחוץ לחומות העיר העתיקה.

ייסדו אותה אז כמה מתושבי העיר העתיקה, ביניהם יואל משה סלומון ויוסף ריבלין, מי שייסדו גם את שכונת נחלת שבעה.

עם השנים הסתפחו אל מאה שערים שכונות רבות, המקיפות אותה מסביב. זה קרה במהלך השנים, בעיקר בשל הריבוי הטבעי של תושבי מאה שערים, שאילץ אותם למצוא מקומות מגורים סמוכים.

התחרדות מאה שערים החלה מאוחר יותר, בסביבות שנות ה-40 של המאה העשרים. התהליך הזה אירע בהשפעתו של הרב זוננפלד, מי שהיה באותם ימים אחד הרבנים הקיצוניים בעיר. הוא משך את הפלג החרדי וגרם לו לסרב למנהיגותו ומרותו של הרב קוק, מי שייסד את הרבנות הראשית בישראל ושימש כרב הראשי של המדינה היהודית הצעירה.

עם הזמן החלו אנשי ועד השכונה להקפיד על שמירת וטיפוח האופי החרדי והאדוק של מאה שערים. אחת התקנות שאיפשרו את המגמה הזו הייתה קביעה של הרב על "איסור השכרת דירה למי שאינו מוחזק לישראל כשר".


מבט מקרוב:

https://youtu.be/EmV0WFdo0Io


ביקור במקום:

https://youtu.be/KQZF-eZFAHE


מאה שערים ערב סוכות:

https://youtu.be/xBj9xX4_lT0


פורים בשכונה:

https://youtu.be/gosi1SnQJuQ

#על הדגים המעושנים והכבושים של מרכז החמוצים

מרכז החמוצים (Cohen Pickle Center), שמנהל כהן בשכונת מאה שערים, הוא המקום בו תמצאו לצד הדגים הכבושים והמעושנים, גם מבחר רחב של חמוצים. נסו כאן את העגבניות הירוקות והמעולות של המקום. הן מפולפלות ועוקצניות מאוד ומשלימות היטב את הדג השמנוני.

אבל נתחיל בדגים המצויינים. יש כאן נתחי הרינג כבושים ומלוחים, מקרלים מעושנים ונהדרים, או סלמון בעישון קר אט חם. לצד המעושנים יש את הסלמון הכבוש שנקרא "גרבדלקס", לצד דגי מטיאס, פורלים ודגי טונה.

המקום מציע במחיר לא יקר מגש קטן ומעוצב, עם מבחר שהוא מעין מיקס של דגים מעושנים. את מגש הקרטון הזהוב תוכלו להגיש ישר אל השולחן.

משלימים את המבחר הנהדר גם רגל קרושה, גפילטע פיש מפולפל, כבד קצוץ וסיר צ'ולנט פרווה.יש גם נציגות לאוכל המזרחי, כמו חומוס אסלי ומתובל היטב וחציל קלוי שלם ומושלם, עם טחינה, עגבניות ופטרוזיליה.

#סיור בדרכו האחרונה של ישו

הסיור מתחיל מהפרטוריום, שכיום הוא בית הספר לבנים אל-עוֹמַרִיָּה. משם הוא ימשיך לעבר מקום הצליבה. במהלכו נכיר את המקומות שלפי המסורת הנוצרית פקד ישו במסעו המצמרר לעבר מותו על הצלב.

נתחיל? אתם ליד הפרטוריום? - אז היכנסו לתגית "מסלול ויה דולורוזה" והתחילו את המסע בעקבותיו.

#סיור באחת הערים העתיקות והמרגשות בעולם

הסיור מתחיל בשער יפו ופוקד את המקומות המרשימים ביותר ברחבי העיר העתיקה בירושלים.

נתחיל? אתם ליד שער יפו? - אז היכנסו לתגית "מסלול העיר העתיקה בירושלים" והתחילו את המסע בה.

#סיור ברובע היהודי של בירת ישראל

הסיור מתחיל בשער ציון ופוקד את המקומות המרגשים ברובע היהודי בירושלים.

נתחיל? אתם ליד שער ציון? - אז היכנסו לתגית "מסלול הרובע היהודי בירושלים" והתחילו את המסע בה.

#על הקניון הפתוח והיוקרתי של ירושלים

שדרות ממילא (Mamilla Mall) הוא מרכז קניות, הבנוי כשדרת חנויות יוקרתית אל מול העיר העתיקה בירושלים. המקום אמנם יקר, אך הוא מתוקתק ומנסה לעמוד ברמה ולהעניק את חוויית הקניות של שדרות החנויות באירופה.

החנויות בשדרת ממילא ממוקמות במבני אבן ספק עתיקים, המשלבים אדריכלות עתיקה עם יוקרה ומותגים של ימינו. לא בטוח שתקנו כאן הרבה מחנויות התכשיטים והיודאיקה שבממילא, אבל אין הרבה מרכזי קניות בעולם שהנוף הנשקף מהם הוא של העיר העתיקה, במקרה הזה בירושלים ושל מגדל דוד, המרשים מכל זווית.

על הגגות והמרפסות שכאן תמצאו מסעדות יוקרה עם נוף החומות ובחלונות הראווה הנוצצים תראו עבודות צורפות יקרות ומרהיבות.

רוצים לאכול מול העיר העתיקה? - בקומה השנייה של הסניף של הלא יקר של המסעדה הכשרה למהדרין "קפית" תיהנו כאן מקפה ואוכל טוב, ביחד עם אווירה ונופה החד פעמי של העיר העתיקה.


מבט מקרוב:

https://youtu.be/V0Acsw3Hf_M


ביקור במקום:

https://youtu.be/ALK2V6xAAwI


פלאשמוב:

https://youtu.be/0keEMnaKGvk


בלוגרים:

https://youtu.be/BUmyBOItqgE