משכְּנות שאננים (Mishkenot) היא שכונה פורצת דרך בתולדות ירושלים. מדובר בשכונת המגורים היהודית, הראשונה שנבנתה מחוץ לחומות העיר העתיקה. באמצע המאה ה-19 דרוש היה הרבה אומץ יהודי בכדי לצאת מהחומות ולהתגורר סתם כך מסביב.

משכְּנות שאננים נמצאת בסמוך לשכונת יְמין משה, ממש אל מול חומת העיר העתיקה, בגיא המפורסם, לאו דווקא לטוב. זהו גֵיא בן הינום. במקום הזה נעשו בתקופת המלכים טקסים איומים של הקרבת ילדים רכים למוֹלֶך, חלק מטקסי הבעל הפגאניים שיהודים התלהבו מהם כל כך.

משכְּנות שאננים נבנתה בתקופה העות'מאנית, מעל מה שנקרא בריכת הסולטן. היא נבנתה ביוזמת הנדבן הבריטי-יהודי סר משה מונטיפיורי, איש רב פעלים בירושלים, שלא מעט שכונות נקראות על שמו. השכונה שנחנכה בשנת 1860, כשרבים לא יודעים שלמעשה היא נבנתה מִכַּסְפֵּי העיזבון של גְבִיר מניו אורלינס, בשם יהודה טורא.

מונטיפיורי, הרוח החיה בהקמת השכונה ותורם כבד בזכות עצמו, התמסר באותה תקופה, בכל ליבו, לקידום התעשייה בארץ ישראל. בנוסף לטחנת הקמח, הוא בנה במשכְּנות שאננים גם מפעל טקסטיל ובית דפוס ויזם והוביל פרויקטים נוספים שנועדו לאפשר ליהודים בירושלים שמחוץ לחומות מקורות פרנסה וקידמה וביטחון כלכלי לעתיד.

רבים מכירים היום את טחנת הרוח שבנה מונטיפיורי במשכנות שאננים ושנחשבת לאחד הסמלים של ירושלים החדשה. ואכן, השכונה שבה אתם נמצאים כרגע הייתה ממפעלי הפיתוח הראשונים בעיר החדשה של ירושלים באותה תקופה. הקמתה סימלה אז את תחילתו של עידן "היציאה מן החומות" בירושלים.

חוץ מטחנת הקמח הסמלית, בבתי משכְּנות שאננים ממוקמים כיום מרכזי כנסים, מרכז למוסיקה ובתי הארחה. זאת לאחר שעברו שיפוץ ושימור ברמה גבוהה מאד ותוך הקפדה על איכות ובטיחות המבנים העתיקים.

בסמוך למשכְּנות שאננים נמצאת שכונת יְמין משה, שגם היא הצטרפה לַשכונות החדשות שמחוץ לחומות בירושלים וגם היא, כמה מפתיע, נקראת על שם משה מונטיפיורי.

הנה השכונה מהאוויר:

סיפורה של שכונת משכנות שאננים: