שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
משכְּנות שאננים
טחנת הרוח של מונטיפיורי
משכנות שאננים
#על השכונה שניצבת אל מול חומות העיר העתיקה
משכְּנות שאננים (Mishkenot) היא שכונה פורצת דרך בתולדות ירושלים. מדובר בשכונת המגורים היהודית, הראשונה שנבנתה מחוץ לחומות העיר העתיקה. באמצע המאה ה-19 דרוש היה הרבה אומץ יהודי בכדי לצאת מהחומות ולהתגורר סתם כך מסביב.
משכְּנות שאננים נמצאת בסמוך לשכונת יְמין משה, ממש אל מול חומת העיר העתיקה, בגיא המפורסם, לאו דווקא לטוב. זהו גֵיא בן הינום. במקום הזה נעשו בתקופת המלכים טקסים איומים של הקרבת ילדים רכים למוֹלֶך, חלק מטקסי הבעל הפגאניים שיהודים התלהבו מהם כל כך.
משכְּנות שאננים נבנתה בתקופה העות'מאנית, מעל מה שנקרא בריכת הסולטן. היא נבנתה ביוזמת הנדבן הבריטי-יהודי סר משה מונטיפיורי, איש רב פעלים בירושלים, שלא מעט שכונות נקראות על שמו. השכונה שנחנכה בשנת 1860, כשרבים לא יודעים שלמעשה היא נבנתה מִכַּסְפֵּי העיזבון של גְבִיר מניו אורלינס, בשם יהודה טורא.
מונטיפיורי, הרוח החיה בהקמת השכונה ותורם כבד בזכות עצמו, התמסר באותה תקופה, בכל ליבו, לקידום התעשייה בארץ ישראל. בנוסף לטחנת הקמח, הוא בנה במשכְּנות שאננים גם מפעל טקסטיל ובית דפוס ויזם והוביל פרויקטים נוספים שנועדו לאפשר ליהודים בירושלים שמחוץ לחומות מקורות פרנסה וקידמה וביטחון כלכלי לעתיד.
רבים מכירים היום את טחנת הרוח שבנה מונטיפיורי במשכנות שאננים ושנחשבת לאחד הסמלים של ירושלים החדשה. ואכן, השכונה שבה אתם נמצאים כרגע הייתה ממפעלי הפיתוח הראשונים בעיר החדשה של ירושלים באותה תקופה. הקמתה סימלה אז את תחילתו של עידן "היציאה מן החומות" בירושלים.
חוץ מטחנת הקמח הסמלית, בבתי משכְּנות שאננים ממוקמים כיום מרכזי כנסים, מרכז למוסיקה ובתי הארחה. זאת לאחר שעברו שיפוץ ושימור ברמה גבוהה מאד ותוך הקפדה על איכות ובטיחות המבנים העתיקים.
בסמוך למשכְּנות שאננים נמצאת שכונת יְמין משה, שגם היא הצטרפה לַשכונות החדשות שמחוץ לחומות בירושלים וגם היא, כמה מפתיע, נקראת על שם משה מונטיפיורי.
הנה השכונה מהאוויר:
https://youtu.be/tyavJPJU-hc
סיפורה של שכונת משכנות שאננים:
https://youtu.be/MM9AkAMKn7o
משכְּנות שאננים (Mishkenot) היא שכונה פורצת דרך בתולדות ירושלים. מדובר בשכונת המגורים היהודית, הראשונה שנבנתה מחוץ לחומות העיר העתיקה. באמצע המאה ה-19 דרוש היה הרבה אומץ יהודי בכדי לצאת מהחומות ולהתגורר סתם כך מסביב.
משכְּנות שאננים נמצאת בסמוך לשכונת יְמין משה, ממש אל מול חומת העיר העתיקה, בגיא המפורסם, לאו דווקא לטוב. זהו גֵיא בן הינום. במקום הזה נעשו בתקופת המלכים טקסים איומים של הקרבת ילדים רכים למוֹלֶך, חלק מטקסי הבעל הפגאניים שיהודים התלהבו מהם כל כך.
משכְּנות שאננים נבנתה בתקופה העות'מאנית, מעל מה שנקרא בריכת הסולטן. היא נבנתה ביוזמת הנדבן הבריטי-יהודי סר משה מונטיפיורי, איש רב פעלים בירושלים, שלא מעט שכונות נקראות על שמו. השכונה שנחנכה בשנת 1860, כשרבים לא יודעים שלמעשה היא נבנתה מִכַּסְפֵּי העיזבון של גְבִיר מניו אורלינס, בשם יהודה טורא.
מונטיפיורי, הרוח החיה בהקמת השכונה ותורם כבד בזכות עצמו, התמסר באותה תקופה, בכל ליבו, לקידום התעשייה בארץ ישראל. בנוסף לטחנת הקמח, הוא בנה במשכְּנות שאננים גם מפעל טקסטיל ובית דפוס ויזם והוביל פרויקטים נוספים שנועדו לאפשר ליהודים בירושלים שמחוץ לחומות מקורות פרנסה וקידמה וביטחון כלכלי לעתיד.
רבים מכירים היום את טחנת הרוח שבנה מונטיפיורי במשכנות שאננים ושנחשבת לאחד הסמלים של ירושלים החדשה. ואכן, השכונה שבה אתם נמצאים כרגע הייתה ממפעלי הפיתוח הראשונים בעיר החדשה של ירושלים באותה תקופה. הקמתה סימלה אז את תחילתו של עידן "היציאה מן החומות" בירושלים.
חוץ מטחנת הקמח הסמלית, בבתי משכְּנות שאננים ממוקמים כיום מרכזי כנסים, מרכז למוסיקה ובתי הארחה. זאת לאחר שעברו שיפוץ ושימור ברמה גבוהה מאד ותוך הקפדה על איכות ובטיחות המבנים העתיקים.
בסמוך למשכְּנות שאננים נמצאת שכונת יְמין משה, שגם היא הצטרפה לַשכונות החדשות שמחוץ לחומות בירושלים וגם היא, כמה מפתיע, נקראת על שם משה מונטיפיורי.
הנה השכונה מהאוויר:
https://youtu.be/tyavJPJU-hc
סיפורה של שכונת משכנות שאננים:
https://youtu.be/MM9AkAMKn7o
#על טחנת הרוח של משכְּנות שאננים
טחנת הרוח של סר משה מונטיפיורי (Montefiore Windmill) שנמצאת בשכונת משכנות שאננים היא אחד מסמלי העיר ירושלים, זו שמחוץ לחומות העיר העתיקה.
הטחנה הזו היא אייקון, ציון דרך היסטורי ואחד המבנים הבולטים בקו הרקיע של ירושלים, במיוחד מבין אלה שמחוץ לחומות העיר העתיקה. טחנת הרוח של מונטיפיורי, נקראת, כמו שאתם מבינים, על שמו של התורם שמימן את הקמתה - הנדבן היהודי-בריטי משה מונטיפיורי. היא נבנתה בשנת 1857, כ-12 שנים לאחר שנבנתה שכונת משכְּנות שאננים עצמה. הטחנה הייתה חלק מפרויקט שנטל על עצמו מונטיפיורי, שמטרתו הייתה לסייע ליישוב הישן, החברה היהודית בארץ ישראל שלפני המאה ה-20, לספק את צרכיו בעצמו ולהגיע לשליטה כלכלית בגורלו.
טחנת הרוח של משכְּנות שאננים נמצאת ממש בכניסה לשכונה הירושלמית הוותיקה. למעשה, הטחנה היא המבנה הראשון שנבנה בעיר ב-1858. במקור היא שימשה כטחנת קמח, אבל אחרי שני עשורים הפסיקו את הטחינה בה והיא שימשה למטרות אחרות, שאינן קשורות בהיותה תחנת רוח. כמו היום - כשמשהו לא ממלא את מטרותיו העסקיות, מפסיקים את פעילותו והוא יוצא מכלל שימוש.
בשנת 1891 יצאה טחנת הרוח משימוש כטחנת קמח. לטחינת החיטה החלה הקהילה היהודית אז להשתמש בטחנות רוח המונעות בקיטור. אבל נטישת הטחנה לא הביאה להזנחתה כמבנה מרכזי בשכונה והיא המשיכה לשמש לצרכים תרבותיים ולשירות הקהילה.
בשנת 1948, במהלך מלחמת העצמאות, שמשה הטחנה כנקודת תצפית של הלוחמים היהודים בירושלים. התגובה הבריטית הייתה קשה, כשטחנת הרוח הופגזה על ידי הצבא הבריטי, במתקפה שנודעה בשם הציני שהעניקו לה הבריטים - “מבצע דון קישוט”.
בשנים האחרונות שוקמה הטחנה ובימינו היא אתר תיירות פופולרי בעיר. נמצא בה מוזיאון קטן המספר את סיפור חייו של יוזם הטחנה, סר משה מונטיפיורי. אפילו דגם משוחזר של המרכבה שלו, זו מהשיר הידוע, נמצא לידה. זהו העתק של מרכבתו של מונטיפיורי, מכיוון שהמרכבה המקורית, זו ששימשה אותו במסעותיו בארץ הקודש, נשרפה בשנת 1986.
רחבת האבן שמסביב לטחנה היא נקודת תצפית מצוינת על גֵּיא בן הינום, המקום שבו נהגו לזבוח למולך ולהקריב ילדים. מעליו ניתן לראות את העיר העתיקה של ירושלים וכמובן שתוכלו לצפות אל שכונות משכְּנות שאננים וִימין משה, הסמוכות.
הנה טחנת הרוח של מונטיפיורי, שבשכונת שאננים בירושלים:
https://youtu.be/tyavJPJU-hc
השיר על משה מונטיפיורי:
https://youtu.be/ZYTHfU1CG6I
ההיסטוריה של התחנה (בעברית):
https://youtu.be/943yPsfyRWI
טחנת הרוח של סר משה מונטיפיורי (Montefiore Windmill) שנמצאת בשכונת משכנות שאננים היא אחד מסמלי העיר ירושלים, זו שמחוץ לחומות העיר העתיקה.
הטחנה הזו היא אייקון, ציון דרך היסטורי ואחד המבנים הבולטים בקו הרקיע של ירושלים, במיוחד מבין אלה שמחוץ לחומות העיר העתיקה. טחנת הרוח של מונטיפיורי, נקראת, כמו שאתם מבינים, על שמו של התורם שמימן את הקמתה - הנדבן היהודי-בריטי משה מונטיפיורי. היא נבנתה בשנת 1857, כ-12 שנים לאחר שנבנתה שכונת משכְּנות שאננים עצמה. הטחנה הייתה חלק מפרויקט שנטל על עצמו מונטיפיורי, שמטרתו הייתה לסייע ליישוב הישן, החברה היהודית בארץ ישראל שלפני המאה ה-20, לספק את צרכיו בעצמו ולהגיע לשליטה כלכלית בגורלו.
טחנת הרוח של משכְּנות שאננים נמצאת ממש בכניסה לשכונה הירושלמית הוותיקה. למעשה, הטחנה היא המבנה הראשון שנבנה בעיר ב-1858. במקור היא שימשה כטחנת קמח, אבל אחרי שני עשורים הפסיקו את הטחינה בה והיא שימשה למטרות אחרות, שאינן קשורות בהיותה תחנת רוח. כמו היום - כשמשהו לא ממלא את מטרותיו העסקיות, מפסיקים את פעילותו והוא יוצא מכלל שימוש.
בשנת 1891 יצאה טחנת הרוח משימוש כטחנת קמח. לטחינת החיטה החלה הקהילה היהודית אז להשתמש בטחנות רוח המונעות בקיטור. אבל נטישת הטחנה לא הביאה להזנחתה כמבנה מרכזי בשכונה והיא המשיכה לשמש לצרכים תרבותיים ולשירות הקהילה.
בשנת 1948, במהלך מלחמת העצמאות, שמשה הטחנה כנקודת תצפית של הלוחמים היהודים בירושלים. התגובה הבריטית הייתה קשה, כשטחנת הרוח הופגזה על ידי הצבא הבריטי, במתקפה שנודעה בשם הציני שהעניקו לה הבריטים - “מבצע דון קישוט”.
בשנים האחרונות שוקמה הטחנה ובימינו היא אתר תיירות פופולרי בעיר. נמצא בה מוזיאון קטן המספר את סיפור חייו של יוזם הטחנה, סר משה מונטיפיורי. אפילו דגם משוחזר של המרכבה שלו, זו מהשיר הידוע, נמצא לידה. זהו העתק של מרכבתו של מונטיפיורי, מכיוון שהמרכבה המקורית, זו ששימשה אותו במסעותיו בארץ הקודש, נשרפה בשנת 1986.
רחבת האבן שמסביב לטחנה היא נקודת תצפית מצוינת על גֵּיא בן הינום, המקום שבו נהגו לזבוח למולך ולהקריב ילדים. מעליו ניתן לראות את העיר העתיקה של ירושלים וכמובן שתוכלו לצפות אל שכונות משכְּנות שאננים וִימין משה, הסמוכות.
הנה טחנת הרוח של מונטיפיורי, שבשכונת שאננים בירושלים:
https://youtu.be/tyavJPJU-hc
השיר על משה מונטיפיורי:
https://youtu.be/ZYTHfU1CG6I
ההיסטוריה של התחנה (בעברית):
https://youtu.be/943yPsfyRWI
