שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
העיר ורשה
מחנה פְּלָאשוֹב
רחוב מזוויקה
בית הכנסת נוֹזִ'יק
מועדוני גדות הנהר
ספריית אוניברסיטת ורשה
כנסיית הצלב הקדוש
בית הקברות היהודי של ורשה
קתדרלת יוחנן הקדוש
#על בירת פולין
ורשה (Warszawa), בירת פולין, היא גם העיר הגדולה במדינה. עם כמעט שני מיליון תושבים, ורשה היא מרכזה המדיני, הכלכלי, הטכנולוגי והתרבותי של פולין.
את ורשה חוצה נהר נהר הוויסלה, שחוצה את כל פולין. כמו שני חצאיה הפיזיים שלצד הנהר, יש בוורשה גם צירוף תרבותי נהדר, שיוצר את המסורת התרבותית של פולין שהושפעה הן מהאצולה ומהכנסייה הקתולית, והן ממסורת עממית עשירה, שבאה לידי ביטוי אף יותר בכפרים הפולניים.
ורשה של היום היא כרך ענקי, מתפתח ושוקק חיים. מדובר בעיר מודרנית ורב-תרבותית, שהפכה בעשורים האחרונים למרכז תרבות ומסחר משמעותי במרכז ובמזרח אירופה.
ורשה ידעה אסונות רבים בהיסטוריה שלה, אבל הצליחה להשתקם. מרבית הבנייה בוורשה של ימינו היא חדשה, לאחר ההרס שזרעו בה הגרמנים במלחמת העולם השנייה. השחזור שנעשה ברובע העתיק נעשה בדייקנות מופלאה ועשרות מבנים, כמו כנסיות, ארמונות ומבצרים עתיקים שבו לנוף העיר ממצב של חורבות.
ואכן, הרובע העתיק הוא מהחלקים המעניינים ביותר בעיר גם היום ובשנת 1980 הוא הוכרז כאתר מורשת עולמית על ידי ארגון אונסק"ו. יש בו סמטאות אבן גותיות שהאווירה בהן היא של ימים עברו, כיכרות יפות שבהן בתים צבעוניים וארמונות בסגנון הבארוק ששוחזרו באהבה ובכבוד למראה למראה המקורי שלהם.
ורשה היא גם עיר משמעותית בתולדות הדת היהודית. במחצית הראשונה של המאה ה-20 הייתה ורשה אחד המרכזים היהודיים החשובים באירופה. היהודים בה היוו שליש מהתושבים והשפיעו עמוקות על חיי היומיום שבה. בשואה חוסלה הקהילה היהודית של ורשה כמעט לחלוטין. אף שהגטו היהודי הושמד כמעט לגמרי, אתרים רבים בעיר מנציחים את השואה.
לתיירים של היום ורשה היא מיקס מרתק בין היסטוריה כואבת לשיקום מופלא, אדריכלות של פעם ובנייה מודרנית של היום, אתרים היסטוריים והזדמנויות לשופינג זול יחסית ובעיקר - בירתה של אומה עם מסורת ארוכה, שקמה לחיים חדשים, לאחר השחרור מהלפיתה הקומוניסטית.
ראו את כל האטרקציות בעיר בתגית "ורשה".
#מתי להגיע?
בין מאי לספטמבר מזג האוויר הכי טוב וגם בספטמבר אוקטובר.
ביולי ובאוגוסט עדיף להימנע כי בפולין יוצאים לחופשה והמלונות ואתרי הנופש מפוצצים.
#תחבורה
הרכבות בפולין יעילות, זולות, נוחות, יעילות ומגיעות כמעט לכל פינה. אוטובוסים נוחים פחות ויותר איטיים.
השכרת רכב יקרה יותר, אך פשוטה ואפשרית ובערים הגדולות יש סניפים לכל חברות ההשכרה הבינלאומיות.
קרקוב נמצאת במרחק של 4 שעות נסיעה ברכב ואושוויץ 4.5 שעות.
נסיעה שקטה ונעימה מוורשה לקרקוב מומלץ לעשות ברכבת. זמן הנסיעה כך הוא בין שעתיים לשעתיים וחצי.
#חסכון
בוורשה בפרט ובפולין בכלל, מחירי הפארמה זולים במיוחד. קנו מוצרי פארמה בזול ברשת Hebe וברשת Rossman.
ובכלל, גם המחירים של המזון וצרכי הסופרמרקט הם זולים ברשת Rossman ותוכלו להצטייד בה באוכל לאורך כל הטיול.
#אוכל
המטבח הפולני הוא לא מעודן במיוחד. אבל שווה לאכול בו כי הוא טעים וביתי, במיוחד כשמדובר במזון חורפי. הוא מתבסס ברובו על מאכלי בשר, תפוחי אדמה ומרקים סמיכים, עתירי בשר ותפוחי אדמה, מה שמומלץ במיוחד כשהמרק מוגש בתוך כיכרות לחם.
את הפירוגי, כיסוני הבצק המבושלים במים, ממולאים בבשר או במילויים אחרים, כדאי לאכול בפירוגניות, מסעדות פועלים שמציעות אוכל פולני מצוין במחיר זול. נסו גם את הביגוס - נזיד בשר בקר וכרוב כבוש. למעוניינים יש גם נקניקיות חזיר ומאכלי גולאש וטעימים גם הכרוב הכבוש, הפטריות, הגבינות וכמובן פירות היער - כל אלה לצד המשקה הלאומי כאן, שהוא הוודקה.
#תשר
במסעדות ובתי קפה בפולין נוהגים התיירים להשאיר תשר בסך 10% ממחיר הארוחה. מרבית התושבים המקומיים לא נוהגים להשאיר תשר.
#שופינג
בוורשה השופינג שווה בהחלט. למעשה היא אחד היעדים המועדפים באירופה לשופינג. הסיבה היא בעיקר המחירים הנמוכים של רשתות האופנה הבינלאומיות, כשהאחראי לכך הוא מטבע הזלוטי הפולני.
בקניונים שמסביב למרכז העיר כמו Arkadia ו-Zloty Tarrasy תמצאו שפע של מותגים, אבל האאוטלטים הרבים והשווים נמצאים בשכונות, כמו ה-Factory המוכר ביותר וה-Fashion House המעוצב נהדר.
מקומות מומלצים לקניות בעיר תמצאו בתגית "שופינג בוורשה".
#בילויים
ערב שישי טוב יותר לבילויים בחוץ בוורשה מאשר שבת.
מוקד הבילויים המרכזי בערבי שישי ושבת – רחוב נובי שוויאט (בפולנית: רחוב העולם החדש). יש כאן מבחר של בתי קפה, מסעדות ומועדונים מצוינים.
לבילוי לילי אדיר במחיר סביר, גם ברחוב Mazowiecka שפע של מועדונים ומקומות בילוי מכל הסוגים. מחיר הכניסה לא יקר ומחירי המשקאות נמוכים. שימו לב לקוד הלבוש במועדונים הטובים, אז בואו לבושים בהתאם, אחרת תבלו בחוץ.
מקומות נוספים בתגית "בילויים בוורשה".
#קידומת פולין
+48
#חיבורי חשמל (Power plugs)
התקעים האפשריים הם Type E וגם תקעי C ו-F יתאימו כאן (ראו למטה קישור עם צילומים).
טעימה מהנסיעה המתקרבת? - הנה סרטון שיציג לכם את העיר במלוא יופייה:
https://youtu.be/HZOhgIrPH4s
הדרכה קצרה:
https://youtu.be/esJ_l1b_Ni0
ורשה (Warszawa), בירת פולין, היא גם העיר הגדולה במדינה. עם כמעט שני מיליון תושבים, ורשה היא מרכזה המדיני, הכלכלי, הטכנולוגי והתרבותי של פולין.
את ורשה חוצה נהר נהר הוויסלה, שחוצה את כל פולין. כמו שני חצאיה הפיזיים שלצד הנהר, יש בוורשה גם צירוף תרבותי נהדר, שיוצר את המסורת התרבותית של פולין שהושפעה הן מהאצולה ומהכנסייה הקתולית, והן ממסורת עממית עשירה, שבאה לידי ביטוי אף יותר בכפרים הפולניים.
ורשה של היום היא כרך ענקי, מתפתח ושוקק חיים. מדובר בעיר מודרנית ורב-תרבותית, שהפכה בעשורים האחרונים למרכז תרבות ומסחר משמעותי במרכז ובמזרח אירופה.
ורשה ידעה אסונות רבים בהיסטוריה שלה, אבל הצליחה להשתקם. מרבית הבנייה בוורשה של ימינו היא חדשה, לאחר ההרס שזרעו בה הגרמנים במלחמת העולם השנייה. השחזור שנעשה ברובע העתיק נעשה בדייקנות מופלאה ועשרות מבנים, כמו כנסיות, ארמונות ומבצרים עתיקים שבו לנוף העיר ממצב של חורבות.
ואכן, הרובע העתיק הוא מהחלקים המעניינים ביותר בעיר גם היום ובשנת 1980 הוא הוכרז כאתר מורשת עולמית על ידי ארגון אונסק"ו. יש בו סמטאות אבן גותיות שהאווירה בהן היא של ימים עברו, כיכרות יפות שבהן בתים צבעוניים וארמונות בסגנון הבארוק ששוחזרו באהבה ובכבוד למראה למראה המקורי שלהם.
ורשה היא גם עיר משמעותית בתולדות הדת היהודית. במחצית הראשונה של המאה ה-20 הייתה ורשה אחד המרכזים היהודיים החשובים באירופה. היהודים בה היוו שליש מהתושבים והשפיעו עמוקות על חיי היומיום שבה. בשואה חוסלה הקהילה היהודית של ורשה כמעט לחלוטין. אף שהגטו היהודי הושמד כמעט לגמרי, אתרים רבים בעיר מנציחים את השואה.
לתיירים של היום ורשה היא מיקס מרתק בין היסטוריה כואבת לשיקום מופלא, אדריכלות של פעם ובנייה מודרנית של היום, אתרים היסטוריים והזדמנויות לשופינג זול יחסית ובעיקר - בירתה של אומה עם מסורת ארוכה, שקמה לחיים חדשים, לאחר השחרור מהלפיתה הקומוניסטית.
ראו את כל האטרקציות בעיר בתגית "ורשה".
#מתי להגיע?
בין מאי לספטמבר מזג האוויר הכי טוב וגם בספטמבר אוקטובר.
ביולי ובאוגוסט עדיף להימנע כי בפולין יוצאים לחופשה והמלונות ואתרי הנופש מפוצצים.
#תחבורה
הרכבות בפולין יעילות, זולות, נוחות, יעילות ומגיעות כמעט לכל פינה. אוטובוסים נוחים פחות ויותר איטיים.
השכרת רכב יקרה יותר, אך פשוטה ואפשרית ובערים הגדולות יש סניפים לכל חברות ההשכרה הבינלאומיות.
קרקוב נמצאת במרחק של 4 שעות נסיעה ברכב ואושוויץ 4.5 שעות.
נסיעה שקטה ונעימה מוורשה לקרקוב מומלץ לעשות ברכבת. זמן הנסיעה כך הוא בין שעתיים לשעתיים וחצי.
#חסכון
בוורשה בפרט ובפולין בכלל, מחירי הפארמה זולים במיוחד. קנו מוצרי פארמה בזול ברשת Hebe וברשת Rossman.
ובכלל, גם המחירים של המזון וצרכי הסופרמרקט הם זולים ברשת Rossman ותוכלו להצטייד בה באוכל לאורך כל הטיול.
#אוכל
המטבח הפולני הוא לא מעודן במיוחד. אבל שווה לאכול בו כי הוא טעים וביתי, במיוחד כשמדובר במזון חורפי. הוא מתבסס ברובו על מאכלי בשר, תפוחי אדמה ומרקים סמיכים, עתירי בשר ותפוחי אדמה, מה שמומלץ במיוחד כשהמרק מוגש בתוך כיכרות לחם.
את הפירוגי, כיסוני הבצק המבושלים במים, ממולאים בבשר או במילויים אחרים, כדאי לאכול בפירוגניות, מסעדות פועלים שמציעות אוכל פולני מצוין במחיר זול. נסו גם את הביגוס - נזיד בשר בקר וכרוב כבוש. למעוניינים יש גם נקניקיות חזיר ומאכלי גולאש וטעימים גם הכרוב הכבוש, הפטריות, הגבינות וכמובן פירות היער - כל אלה לצד המשקה הלאומי כאן, שהוא הוודקה.
#תשר
במסעדות ובתי קפה בפולין נוהגים התיירים להשאיר תשר בסך 10% ממחיר הארוחה. מרבית התושבים המקומיים לא נוהגים להשאיר תשר.
#שופינג
בוורשה השופינג שווה בהחלט. למעשה היא אחד היעדים המועדפים באירופה לשופינג. הסיבה היא בעיקר המחירים הנמוכים של רשתות האופנה הבינלאומיות, כשהאחראי לכך הוא מטבע הזלוטי הפולני.
בקניונים שמסביב למרכז העיר כמו Arkadia ו-Zloty Tarrasy תמצאו שפע של מותגים, אבל האאוטלטים הרבים והשווים נמצאים בשכונות, כמו ה-Factory המוכר ביותר וה-Fashion House המעוצב נהדר.
מקומות מומלצים לקניות בעיר תמצאו בתגית "שופינג בוורשה".
#בילויים
ערב שישי טוב יותר לבילויים בחוץ בוורשה מאשר שבת.
מוקד הבילויים המרכזי בערבי שישי ושבת – רחוב נובי שוויאט (בפולנית: רחוב העולם החדש). יש כאן מבחר של בתי קפה, מסעדות ומועדונים מצוינים.
לבילוי לילי אדיר במחיר סביר, גם ברחוב Mazowiecka שפע של מועדונים ומקומות בילוי מכל הסוגים. מחיר הכניסה לא יקר ומחירי המשקאות נמוכים. שימו לב לקוד הלבוש במועדונים הטובים, אז בואו לבושים בהתאם, אחרת תבלו בחוץ.
מקומות נוספים בתגית "בילויים בוורשה".
#קידומת פולין
+48
#חיבורי חשמל (Power plugs)
התקעים האפשריים הם Type E וגם תקעי C ו-F יתאימו כאן (ראו למטה קישור עם צילומים).
טעימה מהנסיעה המתקרבת? - הנה סרטון שיציג לכם את העיר במלוא יופייה:
https://youtu.be/HZOhgIrPH4s
הדרכה קצרה:
https://youtu.be/esJ_l1b_Ni0
#על מחנה העבודה האיום של הנאצים
מחנה העבודה פְּלָאשוֹב (Plaszow Concentration Camp) נקרא על שם הכפר פלאשוב, שלידו הוא הוקם.
המחנה נפתח בדצמבר 1941, בפרברים הדרומיים של קרקוב. הוא תפקד כמחנה עבודה עבור התעשייה הצבאית הגרמנית, בנוסף, האסירים עבדו בו קשות, בחציבת אבנים מפרכת.
שיעור המוות במחנה פְּלָאשוֹב היה עצום. רבים מהאסירים מתו ממחלת הטיפוס, כולל נשים וילדים בהמוניהם. רבים אחרים הוצאו להורג או מתו מרעב.
אחת הסיבות לסבל הרב של האסירים כאן הייתה אמון גת, מפקד המחנה הסדיסט. הוא היה נאצי אכזרי מהאס.אס. שנהג לעמוד על מרפסת הווילה שלו שעמדה במחנה ולירות להנאתו באסירים, רובם יהודים. בשנת 1943 האיש פיקח באופן אישי על חיסול גטו קרקוב והעברת היהודים ממנו אל מחנה פלאשוב.
לקראת סיום המלחמה, בינואר 1945, ננטש המחנה, כשברחו ממנו אנשי האס.אס. מאימת הצבא האדום המתקרב. הם הובילו את היהודים, באחת מצעדות המוות אל אושוויץ. מרבית האסירים, ששרדו המסע האכזרי והצליחו להגיע לאושוויץ, נרצחו מיד עם הגעתם למחנה.
כשהגיעו חיילי הצבא האדום למחנה פלאשוב הם גילו אותו ריק מאדם. הנאצים מחקו את כל ההוכחות לזוועות שהתרחשו בו. כיום, ניתן למצוא במקום שדה ריק ובו אנדרטה אחת, המנציחה את הנרצחים במחנה פלאשוב.
למחנה תפקיד של ממש באירועים המוצגים בסרט "רשימת שינדלר", בו תוארו מעשיו של הגרמני אוסקר שינדלר, שהשתמש בקשריו עם הנאצים להצלת יהודים.
מבט מקרוב על אתר מחנה ההשמדה:
https://youtu.be/bI5DOHXgD5Q
קטע מהסרט "רשימת שינדלר" המתרחש במחנה:
מחנה העבודה פְּלָאשוֹב (Plaszow Concentration Camp) נקרא על שם הכפר פלאשוב, שלידו הוא הוקם.
המחנה נפתח בדצמבר 1941, בפרברים הדרומיים של קרקוב. הוא תפקד כמחנה עבודה עבור התעשייה הצבאית הגרמנית, בנוסף, האסירים עבדו בו קשות, בחציבת אבנים מפרכת.
שיעור המוות במחנה פְּלָאשוֹב היה עצום. רבים מהאסירים מתו ממחלת הטיפוס, כולל נשים וילדים בהמוניהם. רבים אחרים הוצאו להורג או מתו מרעב.
אחת הסיבות לסבל הרב של האסירים כאן הייתה אמון גת, מפקד המחנה הסדיסט. הוא היה נאצי אכזרי מהאס.אס. שנהג לעמוד על מרפסת הווילה שלו שעמדה במחנה ולירות להנאתו באסירים, רובם יהודים. בשנת 1943 האיש פיקח באופן אישי על חיסול גטו קרקוב והעברת היהודים ממנו אל מחנה פלאשוב.
לקראת סיום המלחמה, בינואר 1945, ננטש המחנה, כשברחו ממנו אנשי האס.אס. מאימת הצבא האדום המתקרב. הם הובילו את היהודים, באחת מצעדות המוות אל אושוויץ. מרבית האסירים, ששרדו המסע האכזרי והצליחו להגיע לאושוויץ, נרצחו מיד עם הגעתם למחנה.
כשהגיעו חיילי הצבא האדום למחנה פלאשוב הם גילו אותו ריק מאדם. הנאצים מחקו את כל ההוכחות לזוועות שהתרחשו בו. כיום, ניתן למצוא במקום שדה ריק ובו אנדרטה אחת, המנציחה את הנרצחים במחנה פלאשוב.
למחנה תפקיד של ממש באירועים המוצגים בסרט "רשימת שינדלר", בו תוארו מעשיו של הגרמני אוסקר שינדלר, שהשתמש בקשריו עם הנאצים להצלת יהודים.
מבט מקרוב על אתר מחנה ההשמדה:
https://youtu.be/bI5DOHXgD5Q
קטע מהסרט "רשימת שינדלר" המתרחש במחנה:
#על רחוב חיי הלילה בעיר
רחוב מזוויקה (Mazowiecka) הוא אחד האזורים הטובים בוורשה בעניין חיי הלילה והבילויים. ברחוב הזה יש ברים ומועדונים אחד אחרי השני ותוכלו פשוט לעבור מאחד לשני ולגוון ביניהם.
מחירי הכניסה לא יקרים, עד 25 זלוטי וכוללים אצל חלק מהמועדונים משקה.
#טיפים
בסופי שבוע היחצ"נים כאן מפנקים נשים בכניסה חינם, משקאות ועוד. שווה.
מבט מקרוב:
https://youtu.be/N76WeUfnptY?t=1m49s&end=2m16s
מועדון במזווייקה - Drugie:
https://youtu.be/xjKv8a8jj80
עוד מועדון - Blu:
https://youtu.be/QTkQPVfTXtY
רחוב מזוויקה (Mazowiecka) הוא אחד האזורים הטובים בוורשה בעניין חיי הלילה והבילויים. ברחוב הזה יש ברים ומועדונים אחד אחרי השני ותוכלו פשוט לעבור מאחד לשני ולגוון ביניהם.
מחירי הכניסה לא יקרים, עד 25 זלוטי וכוללים אצל חלק מהמועדונים משקה.
#טיפים
בסופי שבוע היחצ"נים כאן מפנקים נשים בכניסה חינם, משקאות ועוד. שווה.
מבט מקרוב:
https://youtu.be/N76WeUfnptY?t=1m49s&end=2m16s
מועדון במזווייקה - Drugie:
https://youtu.be/xjKv8a8jj80
עוד מועדון - Blu:
https://youtu.be/QTkQPVfTXtY
#על בית הכנסת שלא נחרב כי שימש כאורווה לחיילי הצבא הגרמני
עד מלחמת העולם השנייה היה בית הכנסת על שם נוֹזִ'יק (Nożyk Synagogue), או בקיצור בית הכנסת נוֹזִ'יק, אחד מחמשת בתי הכנסת הגדולים בוורשה.
הוא בית הכנסת היחיד בוורשה, ששרד מלפני השואה ופעיל עד היום. למעשה, בית הכנסת נוז'יק פועל בעיר מאז שהוקם בשנת 1902, שרד את תקופת השואה ופעיל גם כיום.
בית הכנסת הוקם ב-1902, על ידי זוג חשוך ילדים, זלמן ורבקה נוז'יק. הזוג העשיר, סוחר טקסטיל עשיר ורעייתו, ביקשו רק בקשה אחת - שיזכרו לומר עליהם קדיש בבית הכנסת כל פעם. עד היום מצוינת הבקשה בלוח שניצב ליד ארון הקודש.
עם הכיבוש הנאצי הורשו עדיין היהודים להתפלל כאן, אבל משנת 1941 הנאצים השתלטו עליו ועשו שימוש בבית הכנסת נוז'יק בתור אורוות סוסים ומחסן למספוא לבהמות. הוא שרד במצבו זה עד ה-16 במאי 1943, כשבטקס גרמני של ממש הוא פוצץ סופית. האירוע סימל בשביל הגרמנים את סיומו של מרד גטו ורשה.
בשנת 1948 כבר חזר המקום לשמש כבית כנסת. בשנות ה-80 חלה התעוררות יהודית בפולין ובית הכנסת שוקם, בעידודה של ממשלת פולין, אך בכספים יהודיים. הוא נחנך מחדש בשנת 1983, ומאז ועד היום הוא משמש כבית הכנסת המרכזי בוורשה.
בבית הכנסת נוז'יק נמצא כיום ספר התורה המקורי שעמד בבית הכנסת הגדול של ורשה, שפעל לפני המלחמה ברחוב טלומצקיה. חוץ ממקום תפילה, בית הכנסת הפך לנקודת המפגש המרכזית של הקהילה היהודית בוורשה ולמקום של אירועי תרבות מרכזיים, כמו קונצרטים, תערוכות ודיונים פומביים.
#טיפים
סגור בשבת בשל התפילות.
מבט אל פנים בית הכנסת:
https://youtu.be/QJlxGKIMUEw
עד מלחמת העולם השנייה היה בית הכנסת על שם נוֹזִ'יק (Nożyk Synagogue), או בקיצור בית הכנסת נוֹזִ'יק, אחד מחמשת בתי הכנסת הגדולים בוורשה.
הוא בית הכנסת היחיד בוורשה, ששרד מלפני השואה ופעיל עד היום. למעשה, בית הכנסת נוז'יק פועל בעיר מאז שהוקם בשנת 1902, שרד את תקופת השואה ופעיל גם כיום.
בית הכנסת הוקם ב-1902, על ידי זוג חשוך ילדים, זלמן ורבקה נוז'יק. הזוג העשיר, סוחר טקסטיל עשיר ורעייתו, ביקשו רק בקשה אחת - שיזכרו לומר עליהם קדיש בבית הכנסת כל פעם. עד היום מצוינת הבקשה בלוח שניצב ליד ארון הקודש.
עם הכיבוש הנאצי הורשו עדיין היהודים להתפלל כאן, אבל משנת 1941 הנאצים השתלטו עליו ועשו שימוש בבית הכנסת נוז'יק בתור אורוות סוסים ומחסן למספוא לבהמות. הוא שרד במצבו זה עד ה-16 במאי 1943, כשבטקס גרמני של ממש הוא פוצץ סופית. האירוע סימל בשביל הגרמנים את סיומו של מרד גטו ורשה.
בשנת 1948 כבר חזר המקום לשמש כבית כנסת. בשנות ה-80 חלה התעוררות יהודית בפולין ובית הכנסת שוקם, בעידודה של ממשלת פולין, אך בכספים יהודיים. הוא נחנך מחדש בשנת 1983, ומאז ועד היום הוא משמש כבית הכנסת המרכזי בוורשה.
בבית הכנסת נוז'יק נמצא כיום ספר התורה המקורי שעמד בבית הכנסת הגדול של ורשה, שפעל לפני המלחמה ברחוב טלומצקיה. חוץ ממקום תפילה, בית הכנסת הפך לנקודת המפגש המרכזית של הקהילה היהודית בוורשה ולמקום של אירועי תרבות מרכזיים, כמו קונצרטים, תערוכות ודיונים פומביים.
#טיפים
סגור בשבת בשל התפילות.
מבט אל פנים בית הכנסת:
https://youtu.be/QJlxGKIMUEw
ורשה
#על המועדונים שעל גדות הנהר
קוד נד ויסלה (Cud nad Wisłą) היא גדת נהר הוויסלה, שעליה נמצאים כמה מהמועדונים הטובים בעיר בוקרשט. כולם נמצאים על הטיילת עצמה וכל מועדון מתמחה במוסיקה אחרת. הכניסה לרובם חופשית ואין כאן סלקציה.
הבילויים וחיי הלילה כאן לוהטים. המועדונים משקיפים אל הנהר ואל העיר כולה והאווירה ברובם תוססת וצעירה. ורשה היא עיר בילויים עולה, שהמחירים, האווירה, המוסיקה והיופי בה ידועים ברחבי אירופה.
רוצים התחלה? - מועדון Hocki Clocki הוא המועדון הראשון בשורה והוא נהדר. אהבתם? - תישארו. נמאס? - אתם יכולים פשוט להיכנס ולדגום אחד אחרי השני.
תהנו!
מסיבה על הנהר:
https://youtu.be/YfiQkxCRhJs
ומבט פנימה למועדון ההוקי קלוקי:
https://youtu.be/kUt9LV7MGR8
קוד נד ויסלה (Cud nad Wisłą) היא גדת נהר הוויסלה, שעליה נמצאים כמה מהמועדונים הטובים בעיר בוקרשט. כולם נמצאים על הטיילת עצמה וכל מועדון מתמחה במוסיקה אחרת. הכניסה לרובם חופשית ואין כאן סלקציה.
הבילויים וחיי הלילה כאן לוהטים. המועדונים משקיפים אל הנהר ואל העיר כולה והאווירה ברובם תוססת וצעירה. ורשה היא עיר בילויים עולה, שהמחירים, האווירה, המוסיקה והיופי בה ידועים ברחבי אירופה.
רוצים התחלה? - מועדון Hocki Clocki הוא המועדון הראשון בשורה והוא נהדר. אהבתם? - תישארו. נמאס? - אתם יכולים פשוט להיכנס ולדגום אחד אחרי השני.
תהנו!
מסיבה על הנהר:
https://youtu.be/YfiQkxCRhJs
ומבט פנימה למועדון ההוקי קלוקי:
https://youtu.be/kUt9LV7MGR8
#על הספרייה עם הגן הבוטאני היחודי שבה
ליד אוניברסיטת ורשה ממוקמת ספריית אוניברסיטת ורשה (BUW או Biblioteka Uniwersytet Warszawski), הבנויה בתוך מבנה ארכיטקטוני מרשים, שעל קירותיו ישנן כתובות שונות בשפות רבות, אפילו בעברית.
אבל לא הספרים הם מה שמושך תיירים אל ספריית האוניברסיטה הזו, אלא הגן הענק, העשיר והייחודי ששוכן במבנה ומעליו. שכן, זה לא גן וזו לא ספרייה אלא מבנה היברידי, משולב, שהוא חדשני ובמובנים רבים אף פורץ דרך.
הספרייה מושכת תיירים רבים, חובבי צמחים וגנים, שבאים לבלות על הגג המקסים שלה ובגן הבוטני שבו. הגן נפתח ביוני 2002 והוא אחד מגני הגגות הגדולים ביותר באירופה, שכן יש בו 2 מפלסים. הבניין והגן משתלבים זה בזה, באופן הרמוני כל כך ובמיזוג מופלא שהשכילו המתכננים ליצור כאן, בין הפנים לחוץ, בין חמימות לקרירות ובין המגבלות שהוצבו כאן לתחושת החופש שהגן מעניק.
את הגן הענק (10 דונם) בנו צמד האדריכלים מארק בוז'ינסקי וזביגנייב בדובסקי (Marek Budzynski, Zbigniew Badowski) יחד עם אדריכלית הנוף אירנה באיירסקה (Irena Bajerska), לאחר שזכו בתחרות שנערכה ב-1993. הם הציגו שפה עיצובית חדשה, שתאמה את תקופת השינוי הפוליטי, החברתי והכלכלי שחוותה המדינה כולה, לאחר שהייתה תחת שלטון קומוניסטי עד לשנת 1989.
הבניין כולו מצופה בצמחיה מטפסת וירוקה והוא דוגמה לשימור אנרגיה ובניה ירוקה. הגג פתוח מהאביב עד הסתיו. מהגג שלו ניתן להציץ אל עולמם של מי שלמטה בבניין וניתן לראות ממנו נוף מרהיב על העיר כולה.
יש כאן שפע של אטרקציות המשתלבות כל כך יפה בבניין, כמו נחל, בריכת דגים, מזרקה, גשרים, פינות ישיבה, מסלולי הליכה, צמחיה ירוקה, פסלי גרניט ופינות תצפית.
מבט מקרוב על הספריה של האוניברסיטה בוורשה:
https://youtu.be/69pE8lOzPdw
ליד אוניברסיטת ורשה ממוקמת ספריית אוניברסיטת ורשה (BUW או Biblioteka Uniwersytet Warszawski), הבנויה בתוך מבנה ארכיטקטוני מרשים, שעל קירותיו ישנן כתובות שונות בשפות רבות, אפילו בעברית.
אבל לא הספרים הם מה שמושך תיירים אל ספריית האוניברסיטה הזו, אלא הגן הענק, העשיר והייחודי ששוכן במבנה ומעליו. שכן, זה לא גן וזו לא ספרייה אלא מבנה היברידי, משולב, שהוא חדשני ובמובנים רבים אף פורץ דרך.
הספרייה מושכת תיירים רבים, חובבי צמחים וגנים, שבאים לבלות על הגג המקסים שלה ובגן הבוטני שבו. הגן נפתח ביוני 2002 והוא אחד מגני הגגות הגדולים ביותר באירופה, שכן יש בו 2 מפלסים. הבניין והגן משתלבים זה בזה, באופן הרמוני כל כך ובמיזוג מופלא שהשכילו המתכננים ליצור כאן, בין הפנים לחוץ, בין חמימות לקרירות ובין המגבלות שהוצבו כאן לתחושת החופש שהגן מעניק.
את הגן הענק (10 דונם) בנו צמד האדריכלים מארק בוז'ינסקי וזביגנייב בדובסקי (Marek Budzynski, Zbigniew Badowski) יחד עם אדריכלית הנוף אירנה באיירסקה (Irena Bajerska), לאחר שזכו בתחרות שנערכה ב-1993. הם הציגו שפה עיצובית חדשה, שתאמה את תקופת השינוי הפוליטי, החברתי והכלכלי שחוותה המדינה כולה, לאחר שהייתה תחת שלטון קומוניסטי עד לשנת 1989.
הבניין כולו מצופה בצמחיה מטפסת וירוקה והוא דוגמה לשימור אנרגיה ובניה ירוקה. הגג פתוח מהאביב עד הסתיו. מהגג שלו ניתן להציץ אל עולמם של מי שלמטה בבניין וניתן לראות ממנו נוף מרהיב על העיר כולה.
יש כאן שפע של אטרקציות המשתלבות כל כך יפה בבניין, כמו נחל, בריכת דגים, מזרקה, גשרים, פינות ישיבה, מסלולי הליכה, צמחיה ירוקה, פסלי גרניט ופינות תצפית.
מבט מקרוב על הספריה של האוניברסיטה בוורשה:
https://youtu.be/69pE8lOzPdw
#על הכנסייה עם הלב (של שופן)
כנסיית הצלב הקדוש (Kościół Św. Krzyża), שמול הקמפוס המרכזי של אוניברסיטת ורשה, היא אחת מכנסיות הבארוק הבולטות של בירת פולין. אבל פרסומה לתיירים הוא בעובדה שבה קבור ליבו של המלחין הפולני הנודע פרדריק שופן.
פרדריק שופן, המלחין הפולני הדגול, חי שנים רבות בפריז, בה התפרסם בתור מלחין גדול לפסנתר. הוא המשיך להתגעגע לפולין כל חייו שם ובאחרית ימיו, בשנת 1882, הוא ביקש בצוואתו להיקבר בפולין.
רצונו התמלא, אך באופן חלקי. בעוד גופו נקבר בבית הקברות הפריזאי המפורסם פר לשז, ליבו הוצא מגופו והועבר לקבורה בוורשה. הלב הוטמן בתוך כד שהוצב בתוך גומחה, באחת הקפלות שבכנסייה שכאן. בחזית הגומחה הציבו לוח שיש, עם דמותו של שופן, שפוסלה בידי האמן לאונרדו מרקוני.
כך שב שופן למולדתו ועדיין נקבר בעיר בה בחר לחיות, בה זכה לתהילה והתפרסם לנצח כאחד מגדולי המוזיקה.
#על מבנה הכנסייה
כשאתם מבקרים בכנסיית הצלב הקדוש, שווה לצפות בה בשחזור של קפלת העץ המקורית, מהמאה ה-15, שממנה נולדה הקתדרלה המרשימה, שבה אתם נמצאים.
כנסיית הצלב הקדוש היא כנסייה עתיקה וחשובה מאד בעיר ורשה, שבמקור הייתה בית תפילה רומי קתולי. הכנסייה הוקמה במאה ה-15, כקפלת עץ קטנה של הצלב הקדוש. בשנת 1526 החליטו ראשי הכנסייה להרוס את הקפלה השברירית ואכן הקימו תחתיה כנסייה חדשה. 100 שנים אחר כך, בשנת 1615, היא שופצה והורחבה על ידי פאבל זמברזוסקי (Zembrzuski Paweł) וכך המשיכה לגדול, כדי שתוכל למלא את צרכי ורשה המתפתחת.
המבנה הנוכחי של הכנסייה, הבנוי בסגנון הבארוק, נבנה מחדש בסוף המאה ה-17. זה קרה כ-30 שנה לאחר שהכנסייה נהרסה וניזוקה בשיטפון. לתכנון המבנה החדש נבחר האדריכל המלכותי ג'וזף סימון בלוטי (Józef Szymon Bellotti), אדריכל פולני חשוב ומפורסם, שגם לימד אז באקדמיה המלכותית לאדריכלות בוורשה.
וכך, החל מהמאה ה-17, נחשבת כנסיית הצלב הקדוש לאחת הכנסיות החשובות והעיקריות בוורשה, שבאותה תקופה החליפה את קרקוב והייתה לבירה החדשה של פולין.
במאה ה-18 נוספו לכנסייה שני מגדלים ומעליהם הבצלצלים המיוחדים שלה. כיום מנהלים אותה הנזירים המיסיונרים, מהכת על שמו של האב וינסנט דה פול, מי שתרמה אז את הכסף לבניית מבנה הכנסייה המרהיב.
מבט מקרוב על הכנסייה:
https://youtu.be/W2NKqjP7QRo
כנסיית הצלב הקדוש (Kościół Św. Krzyża), שמול הקמפוס המרכזי של אוניברסיטת ורשה, היא אחת מכנסיות הבארוק הבולטות של בירת פולין. אבל פרסומה לתיירים הוא בעובדה שבה קבור ליבו של המלחין הפולני הנודע פרדריק שופן.
פרדריק שופן, המלחין הפולני הדגול, חי שנים רבות בפריז, בה התפרסם בתור מלחין גדול לפסנתר. הוא המשיך להתגעגע לפולין כל חייו שם ובאחרית ימיו, בשנת 1882, הוא ביקש בצוואתו להיקבר בפולין.
רצונו התמלא, אך באופן חלקי. בעוד גופו נקבר בבית הקברות הפריזאי המפורסם פר לשז, ליבו הוצא מגופו והועבר לקבורה בוורשה. הלב הוטמן בתוך כד שהוצב בתוך גומחה, באחת הקפלות שבכנסייה שכאן. בחזית הגומחה הציבו לוח שיש, עם דמותו של שופן, שפוסלה בידי האמן לאונרדו מרקוני.
כך שב שופן למולדתו ועדיין נקבר בעיר בה בחר לחיות, בה זכה לתהילה והתפרסם לנצח כאחד מגדולי המוזיקה.
#על מבנה הכנסייה
כשאתם מבקרים בכנסיית הצלב הקדוש, שווה לצפות בה בשחזור של קפלת העץ המקורית, מהמאה ה-15, שממנה נולדה הקתדרלה המרשימה, שבה אתם נמצאים.
כנסיית הצלב הקדוש היא כנסייה עתיקה וחשובה מאד בעיר ורשה, שבמקור הייתה בית תפילה רומי קתולי. הכנסייה הוקמה במאה ה-15, כקפלת עץ קטנה של הצלב הקדוש. בשנת 1526 החליטו ראשי הכנסייה להרוס את הקפלה השברירית ואכן הקימו תחתיה כנסייה חדשה. 100 שנים אחר כך, בשנת 1615, היא שופצה והורחבה על ידי פאבל זמברזוסקי (Zembrzuski Paweł) וכך המשיכה לגדול, כדי שתוכל למלא את צרכי ורשה המתפתחת.
המבנה הנוכחי של הכנסייה, הבנוי בסגנון הבארוק, נבנה מחדש בסוף המאה ה-17. זה קרה כ-30 שנה לאחר שהכנסייה נהרסה וניזוקה בשיטפון. לתכנון המבנה החדש נבחר האדריכל המלכותי ג'וזף סימון בלוטי (Józef Szymon Bellotti), אדריכל פולני חשוב ומפורסם, שגם לימד אז באקדמיה המלכותית לאדריכלות בוורשה.
וכך, החל מהמאה ה-17, נחשבת כנסיית הצלב הקדוש לאחת הכנסיות החשובות והעיקריות בוורשה, שבאותה תקופה החליפה את קרקוב והייתה לבירה החדשה של פולין.
במאה ה-18 נוספו לכנסייה שני מגדלים ומעליהם הבצלצלים המיוחדים שלה. כיום מנהלים אותה הנזירים המיסיונרים, מהכת על שמו של האב וינסנט דה פול, מי שתרמה אז את הכסף לבניית מבנה הכנסייה המרהיב.
מבט מקרוב על הכנסייה:
https://youtu.be/W2NKqjP7QRo
#על בית הקברות היהודי ששרד את השואה
בית הקברות היהודי של ורשה (Jewish Cemetery Warsaw) נוסד ב-1806. זהו אחד מבתי הקברות היהודיים הגדולים והפעילים שנותרו בפולין. במהלך מלחמת העולם השנייה, נכלל בית הקברות בשטח הגטו והיה פחות או יותר הגינה היחידה שהייתה ליהודים, תושבי הגטו. רבים מהם הגיעו לכאן, במהלך התקופה האיומה של השואה, בכדי לקבל כאן מעט טבע.
בבית הקברות יש מעל ל-200,000 מצבות. עברית, יידיש, פולנית - הכיתובים מופיעים עליהן בשפות רבות וממחישים את המורכבות של מצב היהודים בפולין ובאירופה של אותם ימים.
חלק גדול מהמצבות הללו הוא בעל ערך היסטורי ואומנותי גדול. ניתן לראות כאן את המאוזוליאום של שלושת הסופרים היהודיים י.ל. פרץ, סימון אנסקי ויעקב דינזון. כמו כן אפשר לפגוש את הפסל שעל קברה של שחקנית התאטרון היהודיה אסתר רחל קמינסקה.
בפינה מרגשת בבית הקברות היהודי של ורשה, נצבת אנדרטה יפה לזכרו של המחנך הדגול יאנוש קורצ'אק, שבה הוא מתואר כשהוא הולך עם היתומים של בית היתומים שלו, אל הרכבות ולמחנה ההשמדה. קורצ'אק ידע שהוא הולך אל המוות וסירב להצעת הנאצים לשחררו מהמוות, בשל פרסומו ומעמדו הבינלאומי הרם.
אם תביטו היטב תוכלו לראות שממש אל מול בית הקברות נמצא אחד מבתי הכול-בו הגדולים של ורשה, הכל-בו "דום מודי קליף" למותגי יוקרה. כך ניתן לראות את שני צידיה של ורשה המודרנית - מצד אחד, היסטוריה טראגית ומדממת ומצד שני - אימפריה של שופינג זול, בעיר מודרנית, חיה ותוססת.
מבט מקרוב על בית הקברות היהודי:
https://youtu.be/qxGo5xAm91k
ועוד מבט:
https://youtu.be/Z-iMn3yPF3c
בית הקברות היהודי של ורשה (Jewish Cemetery Warsaw) נוסד ב-1806. זהו אחד מבתי הקברות היהודיים הגדולים והפעילים שנותרו בפולין. במהלך מלחמת העולם השנייה, נכלל בית הקברות בשטח הגטו והיה פחות או יותר הגינה היחידה שהייתה ליהודים, תושבי הגטו. רבים מהם הגיעו לכאן, במהלך התקופה האיומה של השואה, בכדי לקבל כאן מעט טבע.
בבית הקברות יש מעל ל-200,000 מצבות. עברית, יידיש, פולנית - הכיתובים מופיעים עליהן בשפות רבות וממחישים את המורכבות של מצב היהודים בפולין ובאירופה של אותם ימים.
חלק גדול מהמצבות הללו הוא בעל ערך היסטורי ואומנותי גדול. ניתן לראות כאן את המאוזוליאום של שלושת הסופרים היהודיים י.ל. פרץ, סימון אנסקי ויעקב דינזון. כמו כן אפשר לפגוש את הפסל שעל קברה של שחקנית התאטרון היהודיה אסתר רחל קמינסקה.
בפינה מרגשת בבית הקברות היהודי של ורשה, נצבת אנדרטה יפה לזכרו של המחנך הדגול יאנוש קורצ'אק, שבה הוא מתואר כשהוא הולך עם היתומים של בית היתומים שלו, אל הרכבות ולמחנה ההשמדה. קורצ'אק ידע שהוא הולך אל המוות וסירב להצעת הנאצים לשחררו מהמוות, בשל פרסומו ומעמדו הבינלאומי הרם.
אם תביטו היטב תוכלו לראות שממש אל מול בית הקברות נמצא אחד מבתי הכול-בו הגדולים של ורשה, הכל-בו "דום מודי קליף" למותגי יוקרה. כך ניתן לראות את שני צידיה של ורשה המודרנית - מצד אחד, היסטוריה טראגית ומדממת ומצד שני - אימפריה של שופינג זול, בעיר מודרנית, חיה ותוססת.
מבט מקרוב על בית הקברות היהודי:
https://youtu.be/qxGo5xAm91k
ועוד מבט:
https://youtu.be/Z-iMn3yPF3c
#על הכנסייה העתיקה ביותר בוורשה
קתדרלת יוחנן הקדוש היא העתיקה ביותר בוורשה והיא קשורה קשר ישיר לאירועים ההיסטוריים החשובים שהתרחשו בפולין. לא מעט דיונים בין מלכים ואבירים התקיימו כאן והיא שימשה להכתרה של לא מעט מלכים ולהשבעה של אנשי ציבור.
את הצלב הגדול העבירו לכאן במאה ה-16, בפניו נהגו המלכים להתפלל לניצחון לפני יציאה למלחמה. היום הצלב הזה מהווה מקום קודש פולני-לאומי.
במהלך מלחמת העולם השניה חוותה הקתדרלה של יוחנן הקדוש הרס וחורבן קשים מאד. בשנת 1944 התרחש בתוכה קרב של ממש, וכל האזור פוצץ על ידי הגרמנים באמצעות חומר נפץ. שימו לב ללוח הזיכרון שנמצא על הקיר החיצוני של הכנסייה, שמהווה עד היום זכר לאותו אירוע.
אם כך, למרות שהתחילה את דרכה ככנסיית עץ קטנה, לאחר המלחמה היא נבנתה מחדש בדמות מבנה גותי מרהיב והיום היא אחת מהאייקונים האדריכליים המוכרים ביותר בעיר. כאשר אתם מסתובבים בתוכה, שימו לב לאמנות הגותית המרשימה, לפסלים ולאייקונות העץ.
בין היתר קבורים כאן הסופר הנריק סנקביץ, המלחין איגנצי יאן פדרבסקי ונשיא המדינה הראשון גבריאל נרוטוביץ.
מבט מקרוב על הכנסייה:
https://youtu.be/PrG4ZhfcOiY
ופנימה:
https://youtu.be/Xef9RHCPCEs
קתדרלת יוחנן הקדוש היא העתיקה ביותר בוורשה והיא קשורה קשר ישיר לאירועים ההיסטוריים החשובים שהתרחשו בפולין. לא מעט דיונים בין מלכים ואבירים התקיימו כאן והיא שימשה להכתרה של לא מעט מלכים ולהשבעה של אנשי ציבור.
את הצלב הגדול העבירו לכאן במאה ה-16, בפניו נהגו המלכים להתפלל לניצחון לפני יציאה למלחמה. היום הצלב הזה מהווה מקום קודש פולני-לאומי.
במהלך מלחמת העולם השניה חוותה הקתדרלה של יוחנן הקדוש הרס וחורבן קשים מאד. בשנת 1944 התרחש בתוכה קרב של ממש, וכל האזור פוצץ על ידי הגרמנים באמצעות חומר נפץ. שימו לב ללוח הזיכרון שנמצא על הקיר החיצוני של הכנסייה, שמהווה עד היום זכר לאותו אירוע.
אם כך, למרות שהתחילה את דרכה ככנסיית עץ קטנה, לאחר המלחמה היא נבנתה מחדש בדמות מבנה גותי מרהיב והיום היא אחת מהאייקונים האדריכליים המוכרים ביותר בעיר. כאשר אתם מסתובבים בתוכה, שימו לב לאמנות הגותית המרשימה, לפסלים ולאייקונות העץ.
בין היתר קבורים כאן הסופר הנריק סנקביץ, המלחין איגנצי יאן פדרבסקי ונשיא המדינה הראשון גבריאל נרוטוביץ.
מבט מקרוב על הכנסייה:
https://youtu.be/PrG4ZhfcOiY
ופנימה:
https://youtu.be/Xef9RHCPCEs
רובע פְּרָאגַה
#על הרובע הטרנדי של ורשה
אם ורשה של פעם מעניינת אתכם, רובע פראגה הוא אחד המקומות בהם תוכלו ממש להרגיש אותה. השכונה מלאה במתחמי תעשייה מהמאה ה-19 ומתחילת המאה ה-20, היא מוקפת בבנייני מגורים סובייטיים ויש בה הרבה חורשות וחלקות של צמחיה ירוקה.
שימו לב לפרט מעניין. באחת החצרות ברובע נמצא פסל מדונה ולפניה ניצבים נרות ופרחים. זה סמל לפתרון היצירתי של התושבים לבעיית העוצר שהייתה נהוגה בזמן מלחמת העולם השנייה. התושבים בנו לעצמם פינות תפילה מקומיות, שלמעשה היוו תחליף לתפילות בכנסייה.
מומלץ להימנע מכניסה לחצרות (המוזנחות, יש לציין) של הבתים בשעות החשיכה או מצילום חלונות בתיהם של אנשים. יש כאן לא מעט דירות בלויות, כמעט מתפרקות, אך למרות ההזנחה של האזור, יש קשר וחיבור גדול בין התושבים באזור.
# על פראגה ההיסטורית
פראגה הישנה וההיסטורית, הייתה בעצם התיישבות קטנה שישבה בגדה המזרחית של נהר הויסלה, ממש מול ורשה העתיקה. באותה התקופה נבנו בה הבתים מעץ ופראגה סבלה מלא מעט שריפות.
במשך השנים נעשו ניסיונות לחבר אותה לוורשה באמצעות גשרים, אך זה לא צלח. היא נותרה עיר נפרדת גם במאה ה-18 והקשר ביניהם התבטא רק באמצעות המעבורות או במעבר על הנהר הקפוא. בסופו של דבר, חוברה השכונה אל וורשה בסוף המאה ה-18.
עם זאת , חשוב לציין כי הנתק מוורשה, היה כנראה מה ששמר על פראגה בזמן מלחמת העולם השנייה מנזק וחורבן. זו גם הסיבה, שלאחר מכן היא קיבלה תפקיד חשוב בזמן בנייתה מחדש של ורשה - בינתיים שוכנו בה המוסדות הציבוריים של ורשה המתחדשת.
עד היום קיימת מעין הפרדה בין שני האזורים. השכונות של רובע פראגה נחשבות לשכונות מפוקפקות בעיני תושבי ורשה והסיבות היחידות שלטובתן יגיעו הוורשאים לכאן הם אולי משחק כדורגל באצטדיון או לביקור בגן החיות העירוני.
מבט מקרוב על רובע פְּרָאגַה:
https://youtu.be/d3QU_9UcIQg
אם ורשה של פעם מעניינת אתכם, רובע פראגה הוא אחד המקומות בהם תוכלו ממש להרגיש אותה. השכונה מלאה במתחמי תעשייה מהמאה ה-19 ומתחילת המאה ה-20, היא מוקפת בבנייני מגורים סובייטיים ויש בה הרבה חורשות וחלקות של צמחיה ירוקה.
שימו לב לפרט מעניין. באחת החצרות ברובע נמצא פסל מדונה ולפניה ניצבים נרות ופרחים. זה סמל לפתרון היצירתי של התושבים לבעיית העוצר שהייתה נהוגה בזמן מלחמת העולם השנייה. התושבים בנו לעצמם פינות תפילה מקומיות, שלמעשה היוו תחליף לתפילות בכנסייה.
מומלץ להימנע מכניסה לחצרות (המוזנחות, יש לציין) של הבתים בשעות החשיכה או מצילום חלונות בתיהם של אנשים. יש כאן לא מעט דירות בלויות, כמעט מתפרקות, אך למרות ההזנחה של האזור, יש קשר וחיבור גדול בין התושבים באזור.
# על פראגה ההיסטורית
פראגה הישנה וההיסטורית, הייתה בעצם התיישבות קטנה שישבה בגדה המזרחית של נהר הויסלה, ממש מול ורשה העתיקה. באותה התקופה נבנו בה הבתים מעץ ופראגה סבלה מלא מעט שריפות.
במשך השנים נעשו ניסיונות לחבר אותה לוורשה באמצעות גשרים, אך זה לא צלח. היא נותרה עיר נפרדת גם במאה ה-18 והקשר ביניהם התבטא רק באמצעות המעבורות או במעבר על הנהר הקפוא. בסופו של דבר, חוברה השכונה אל וורשה בסוף המאה ה-18.
עם זאת , חשוב לציין כי הנתק מוורשה, היה כנראה מה ששמר על פראגה בזמן מלחמת העולם השנייה מנזק וחורבן. זו גם הסיבה, שלאחר מכן היא קיבלה תפקיד חשוב בזמן בנייתה מחדש של ורשה - בינתיים שוכנו בה המוסדות הציבוריים של ורשה המתחדשת.
עד היום קיימת מעין הפרדה בין שני האזורים. השכונות של רובע פראגה נחשבות לשכונות מפוקפקות בעיני תושבי ורשה והסיבות היחידות שלטובתן יגיעו הוורשאים לכאן הם אולי משחק כדורגל באצטדיון או לביקור בגן החיות העירוני.
מבט מקרוב על רובע פְּרָאגַה:
https://youtu.be/d3QU_9UcIQg
בַּרְבִּיקַן
#על מצודת שער העיר ורשה
ה"בַּרְבִּיקַן" (Barbakan) משמש כיום בית העירייה החדש של העיר ורשה, אבל ההיסטוריה שלו הולכת רחוק אחורה, כהגנה על העיר ורשה בימי הביניים.
מדובר במצודה הנמצאת בצד הצפוני של העיר העתיקה, שבעבר ניצבה בשער העיר ונותרה כאחד מהשרידים היחידים של רשת הביצורים ההיסטורית שהקיפה את ורשה עד ראשית העת החדשה. בעבר היה כאן גשר גותי, שרק שרידים מועטים נשארו ממנו ושעליו שמרה מצודת הברביקן.
שנים אחר כך, הרבה לאחר שתפקידי ההגנה של הברביקן הסתיימו, התגורר כאן התליין של העיר העתיקה (Stare Miasto).
כשהפציצו מטוסים גרמנים את ורשה, בתקופת מלחמת העולם השנייה, נפגע הברביקן, אבל שרד. לקראת סוף המלחמה, במרד ורשה, הוא נהרס כליל.
שנים אחר-כך, בשנת 1967, בנו את הברביקן מחדש. לבניית המבנה מחדש ומגדליו שימשו לבנים אדומות בסגנון גותי, שהובאו מבתים שנהרסו בערים שונות בפולין. לשיפוץ נעזרו האדריכלים ברישומים וציורים של ברנרדו בֶּלּוֹטוֹ, מי שהיה הצייר המלכותי האחרון של פולין. אותו בֶּלּוֹטוֹ, אגב, הוא מי שעל סמך ציוריו שוחזרו רבים מהבתים של ורשה לאחר המלחמה.
בברביקן מציגים תערוכות היסטוריות וחנויות מזכרות. בשיטוט בשטח שמסביב לברביקן תמצאו גנים נעימים עם מגוון מיני פרחים צבעוניים ועצים רבים ויפים. ממש ממול לברביקן, לא רחוק ממנו, יש בית קפה עם מאכלים פולניים מסורתיים ומוצלחים וכיכר עם נגני רחוב, רוכלים ואמנים.
#מהו בַּרְבִּיקַן?
ברביקן, שבלטינית כותבים אותו Barbecana, הוא מבנה השער המבוצר שמגן על הכניסה אל העיר או המצודה. לרוב נמצא הברביקן בחלקו החיצוני של גשר הטירה ונועד להגנה על הגשר שמוביל אל השער. כך הוא מונע מהאוייב מלהגיע אל השער עצמו.
עד המאה ה-15 היו מבני הברביקן פופולאריים, אבל פיתוחים שנעשו במתקני המצור ובכלי הארטילריה, כמו התותחים, הקטינו באופן דרמטי את יעילותם. לכן בנו פחות ופחות ברביקנים והאחרונים שבהם נבנו במהלך המאה ה-16.
#משימת בילוש:
==========
בעבר שמרה מצודת הברביקן על גשר גותי, שרק שרידים מועטים נשארו ממנו היום. נסו למצוא אותם בסיור בשטח הברביקן.
מבט מקרוב על מצודת הבַּרְבִּיקַן:
https://youtu.be/5yuRMqsCZp0
מבפנים:
https://youtu.be/cWzAfcst8PI
ה"בַּרְבִּיקַן" (Barbakan) משמש כיום בית העירייה החדש של העיר ורשה, אבל ההיסטוריה שלו הולכת רחוק אחורה, כהגנה על העיר ורשה בימי הביניים.
מדובר במצודה הנמצאת בצד הצפוני של העיר העתיקה, שבעבר ניצבה בשער העיר ונותרה כאחד מהשרידים היחידים של רשת הביצורים ההיסטורית שהקיפה את ורשה עד ראשית העת החדשה. בעבר היה כאן גשר גותי, שרק שרידים מועטים נשארו ממנו ושעליו שמרה מצודת הברביקן.
שנים אחר כך, הרבה לאחר שתפקידי ההגנה של הברביקן הסתיימו, התגורר כאן התליין של העיר העתיקה (Stare Miasto).
כשהפציצו מטוסים גרמנים את ורשה, בתקופת מלחמת העולם השנייה, נפגע הברביקן, אבל שרד. לקראת סוף המלחמה, במרד ורשה, הוא נהרס כליל.
שנים אחר-כך, בשנת 1967, בנו את הברביקן מחדש. לבניית המבנה מחדש ומגדליו שימשו לבנים אדומות בסגנון גותי, שהובאו מבתים שנהרסו בערים שונות בפולין. לשיפוץ נעזרו האדריכלים ברישומים וציורים של ברנרדו בֶּלּוֹטוֹ, מי שהיה הצייר המלכותי האחרון של פולין. אותו בֶּלּוֹטוֹ, אגב, הוא מי שעל סמך ציוריו שוחזרו רבים מהבתים של ורשה לאחר המלחמה.
בברביקן מציגים תערוכות היסטוריות וחנויות מזכרות. בשיטוט בשטח שמסביב לברביקן תמצאו גנים נעימים עם מגוון מיני פרחים צבעוניים ועצים רבים ויפים. ממש ממול לברביקן, לא רחוק ממנו, יש בית קפה עם מאכלים פולניים מסורתיים ומוצלחים וכיכר עם נגני רחוב, רוכלים ואמנים.
#מהו בַּרְבִּיקַן?
ברביקן, שבלטינית כותבים אותו Barbecana, הוא מבנה השער המבוצר שמגן על הכניסה אל העיר או המצודה. לרוב נמצא הברביקן בחלקו החיצוני של גשר הטירה ונועד להגנה על הגשר שמוביל אל השער. כך הוא מונע מהאוייב מלהגיע אל השער עצמו.
עד המאה ה-15 היו מבני הברביקן פופולאריים, אבל פיתוחים שנעשו במתקני המצור ובכלי הארטילריה, כמו התותחים, הקטינו באופן דרמטי את יעילותם. לכן בנו פחות ופחות ברביקנים והאחרונים שבהם נבנו במהלך המאה ה-16.
#משימת בילוש:
==========
בעבר שמרה מצודת הברביקן על גשר גותי, שרק שרידים מועטים נשארו ממנו היום. נסו למצוא אותם בסיור בשטח הברביקן.
מבט מקרוב על מצודת הבַּרְבִּיקַן:
https://youtu.be/5yuRMqsCZp0
מבפנים:
https://youtu.be/cWzAfcst8PI
מוזיאון הניאון בוורשה
#על המוזיאון עם שלטי תעמולת הניאון
מוזיאון הנֵאוֹן (Neon Museum) הוא מקדש פוסט קומוניסטי המציג בין השאר שלל שלטי ניאון שהמפלגה הקומוניסטית הציבה בתקופת המלחמה הקרה, על חזיתות הבתים ומעל לחנויות.
זה היה אז חלק מפרויקט תעמולה שרצה לחזק את תחושת הגאווה והשייכות של תושבי הערים הקומוניסטיות הכל כך אפרוריות ולתת הרגשה של חלק מהעולם המודרני הזוהר, שזוהה אז עם המערב ועורר את קנאתם.
מאז דעיכת הקומוניזם מאתרים זוג האמנים שהקימו את המקום את שלטי התעמולה, שלטי הניאון הישנים, משחזרים ותולים אותם לתצוגה.
מוזיאון הניאון נמצא לצד חנויות עיצוב, בתי קפה ומסעדות, במתחם עשוי לבנים אדומות ומוכרז לשימור. בעבר ישבו כאן מפעלי תעשייה וכיום הוא מתחם טרנדי שנקרא כאן "סוהו".
מבט מקרוב:
https://youtu.be/VG_TWcMpWwg
מוזיאון הנֵאוֹן (Neon Museum) הוא מקדש פוסט קומוניסטי המציג בין השאר שלל שלטי ניאון שהמפלגה הקומוניסטית הציבה בתקופת המלחמה הקרה, על חזיתות הבתים ומעל לחנויות.
זה היה אז חלק מפרויקט תעמולה שרצה לחזק את תחושת הגאווה והשייכות של תושבי הערים הקומוניסטיות הכל כך אפרוריות ולתת הרגשה של חלק מהעולם המודרני הזוהר, שזוהה אז עם המערב ועורר את קנאתם.
מאז דעיכת הקומוניזם מאתרים זוג האמנים שהקימו את המקום את שלטי התעמולה, שלטי הניאון הישנים, משחזרים ותולים אותם לתצוגה.
מוזיאון הניאון נמצא לצד חנויות עיצוב, בתי קפה ומסעדות, במתחם עשוי לבנים אדומות ומוכרז לשימור. בעבר ישבו כאן מפעלי תעשייה וכיום הוא מתחם טרנדי שנקרא כאן "סוהו".
מבט מקרוב:
https://youtu.be/VG_TWcMpWwg
סיבוב פאבים בוורשה
#להכיר את חיי הלילה בעיר מקרוב
אחת החוויות הכי שוות במקום חדש, הוא להכיר את מקומות הבילוי המגניבים. אבל לא כאלה שכתובים בספרי התיירים, אלא אלו שמכירים רק המקומיים, מי שבאמת יודעים איפה שווה וכיף להעביר את הערב והלילה.
סיור "זחילת הפאבים" (Pub Crawl) יביא אתכם לשורה מעולה של מקומות שווים לבילוי. לרוב הוא כולל פאבים, ברים ומועדונים שהמקומיים אוהבים ומבלים בהם ולא מלכודות תיירים עלובות.
בסיבוב תוכלו לשתות, לטעום, לרקוד, לגלות מקומות, מקומיים ומקומיות ואפילו להתחבר עם עוד בליינים מהקבוצה שלכם, לבילויים הבאים.
אז בהצלחה ולחיים!
#טיפים
להזמנת סיורים לחצו על הכפתור הוורוד.
המיקום שלנו כאן הוא נקודת יציאה פופולרית, אך יש לוודא מהי נקודת היציאה בסיור שבחרתם ולהגיע אליו.
דוגמה לחוויה:
https://youtu.be/P87Qqf20nOo
אחת החוויות הכי שוות במקום חדש, הוא להכיר את מקומות הבילוי המגניבים. אבל לא כאלה שכתובים בספרי התיירים, אלא אלו שמכירים רק המקומיים, מי שבאמת יודעים איפה שווה וכיף להעביר את הערב והלילה.
סיור "זחילת הפאבים" (Pub Crawl) יביא אתכם לשורה מעולה של מקומות שווים לבילוי. לרוב הוא כולל פאבים, ברים ומועדונים שהמקומיים אוהבים ומבלים בהם ולא מלכודות תיירים עלובות.
בסיבוב תוכלו לשתות, לטעום, לרקוד, לגלות מקומות, מקומיים ומקומיות ואפילו להתחבר עם עוד בליינים מהקבוצה שלכם, לבילויים הבאים.
אז בהצלחה ולחיים!
#טיפים
להזמנת סיורים לחצו על הכפתור הוורוד.
המיקום שלנו כאן הוא נקודת יציאה פופולרית, אך יש לוודא מהי נקודת היציאה בסיור שבחרתם ולהגיע אליו.
דוגמה לחוויה:
https://youtu.be/P87Qqf20nOo
פנורמה סקיי בר
#על הבר עם המראה הנהדר
פנורמה סקיי בר (Panorama Sky Bar) הוא הבר של מלון מריוט בוורשה. נעים וטעים לשבת בו ולדבר, אבל מה שבאמת מיוחד בו הוא כמובן הנוף הפנורמי האורבני שנשקף ממנו, במיוחד בערב. ההגדרה הפשוטה כאן היא - נוף מרהיב. העיר ורשה מתגלית במלוא יופיה הלילי והיא באמת יפה.
#טיפים
הזמינו מקום מראש ובקשו את הקומה התחתונה מהשתיים ליד החלונות הנהדרים.
הגיעו לפני שקיעה כדי לראות גם בדמדומים וגם בלילה.
מבט מקרוב:
https://youtu.be/oY3LLbjOTQE
הנוף:
https://youtu.be/lpHuZPPFAQM
פנורמה סקיי בר (Panorama Sky Bar) הוא הבר של מלון מריוט בוורשה. נעים וטעים לשבת בו ולדבר, אבל מה שבאמת מיוחד בו הוא כמובן הנוף הפנורמי האורבני שנשקף ממנו, במיוחד בערב. ההגדרה הפשוטה כאן היא - נוף מרהיב. העיר ורשה מתגלית במלוא יופיה הלילי והיא באמת יפה.
#טיפים
הזמינו מקום מראש ובקשו את הקומה התחתונה מהשתיים ליד החלונות הנהדרים.
הגיעו לפני שקיעה כדי לראות גם בדמדומים וגם בלילה.
מבט מקרוב:
https://youtu.be/oY3LLbjOTQE
הנוף:
https://youtu.be/lpHuZPPFAQM
כיכר שלושת הצלבים
#על הכיכר המפורסמת מהספר הנודע
"כיכר שלושת הצלבים" (Three Crosses Square) היא מהכיכרות המרכזיות של ורשה. זוהי כיכר יפה, שמעבר למרכזיות, היא חשובה לנוסעים דרומה, אל הארמון או לפארק ווז'נסקי ולכיכר החוקה.
הכיכר, הממוקמת לאורך "הדרך המלכותית", דרך עתיקה שמקשרת בין ארמון העיר ובין העיר העתיקה, זכתה לשם "כיכר שלושת הצלבים", על שם 3 צלבים שמצויים בה. אחד מהם הוא הצלב שבראש הכנסייה שבמרכז הכיכר ושניים נוספים ניצבים בקצה השני של הכיכר.
במלחמת העולם השנייה הכיכר הייתה מקום מרכזי וסואן בעיר ורשה. בכיכר ישב אז המטה הגרמני, מה שהביא אליה במהלך המלחמה ילדים יהודיים. הם חמקו מהגטו והסתוו כפולנים קטנים. דווקא כאן הם מצאו את פרנסתם במכירת סיגריות וגפרורים. את סיפורה של אותה קבוצת ילדים כתב יוסף ז'מיאן בספר "מוכרי הסיגריות מכיכר שלושת הצלבים". ב-1944, לקראת סוף המלחמה, נהרסה הכנסייה לחלוטין, לאחר שמטוסי הצבא הגרמני הנחיתו עליה פצצות.
#הסיפור על "מוכרי הסיגריות מכיכר שלושת הצלבים"
הספר "מוכרי הסיגריות מכיכר שלושת הצלבים" הוא מהספרים המפורסמים מתקופת השואה. סיפור הילדים מהכיכר הוא מאד מעניין ואמיתי לגמרי. ליד הכיכר ניצבה בתקופת המלחמה מפקדת ה-SS וממש מולה עמדו ילדים וילדות יהודיים, שהתחזו לילדים פולנים עניים ואף מכרו סיגריות לנאצים.
הילדים מוכרי הסיגריות נהגו לקום עם שחר ולהגיע אל סוחרי הסיגריות כדי להשלים את הסיגריות שברשותם. משם הם הלכו אל הכיכר ולאורך כל היום הם מכרו את הסיגריות לעוברים ושבים.
בערבים נהגו ללכת ולהתרחץ בבתי המרחץ הציבוריים. בכדי שלא יתגלה שהם נימולים, נהגו הילדים לשחד את השומרים, כדי שלא יכניסו עניים אחרים בזמן הרחצה שלהם.
הילדים נהגו ללכת לאחר הרחצה, לביתה של גברת זקנה שהם כינו "סבתא". אצלה הם היו חופשיים לפרוק את חוויות היום ונהגו להשוות את כמות הסיגריות שמכרו. כי מעבר למכירה לקונים, פעולה לא פשוטה באותם זמנים קשים, ניהלו הילדים ביניהם תחרות סמויה, על מכירה וכסף. בכל יום הם השוו ביניהם את "התוצאות" והזוכה היומי זכה בהרבה כבוד מחבריו והוכתר כזוכה בתחרות.
מבט מקרוב על הכיכר:
https://youtu.be/zkyyf1iCPdc
"כיכר שלושת הצלבים" (Three Crosses Square) היא מהכיכרות המרכזיות של ורשה. זוהי כיכר יפה, שמעבר למרכזיות, היא חשובה לנוסעים דרומה, אל הארמון או לפארק ווז'נסקי ולכיכר החוקה.
הכיכר, הממוקמת לאורך "הדרך המלכותית", דרך עתיקה שמקשרת בין ארמון העיר ובין העיר העתיקה, זכתה לשם "כיכר שלושת הצלבים", על שם 3 צלבים שמצויים בה. אחד מהם הוא הצלב שבראש הכנסייה שבמרכז הכיכר ושניים נוספים ניצבים בקצה השני של הכיכר.
במלחמת העולם השנייה הכיכר הייתה מקום מרכזי וסואן בעיר ורשה. בכיכר ישב אז המטה הגרמני, מה שהביא אליה במהלך המלחמה ילדים יהודיים. הם חמקו מהגטו והסתוו כפולנים קטנים. דווקא כאן הם מצאו את פרנסתם במכירת סיגריות וגפרורים. את סיפורה של אותה קבוצת ילדים כתב יוסף ז'מיאן בספר "מוכרי הסיגריות מכיכר שלושת הצלבים". ב-1944, לקראת סוף המלחמה, נהרסה הכנסייה לחלוטין, לאחר שמטוסי הצבא הגרמני הנחיתו עליה פצצות.
#הסיפור על "מוכרי הסיגריות מכיכר שלושת הצלבים"
הספר "מוכרי הסיגריות מכיכר שלושת הצלבים" הוא מהספרים המפורסמים מתקופת השואה. סיפור הילדים מהכיכר הוא מאד מעניין ואמיתי לגמרי. ליד הכיכר ניצבה בתקופת המלחמה מפקדת ה-SS וממש מולה עמדו ילדים וילדות יהודיים, שהתחזו לילדים פולנים עניים ואף מכרו סיגריות לנאצים.
הילדים מוכרי הסיגריות נהגו לקום עם שחר ולהגיע אל סוחרי הסיגריות כדי להשלים את הסיגריות שברשותם. משם הם הלכו אל הכיכר ולאורך כל היום הם מכרו את הסיגריות לעוברים ושבים.
בערבים נהגו ללכת ולהתרחץ בבתי המרחץ הציבוריים. בכדי שלא יתגלה שהם נימולים, נהגו הילדים לשחד את השומרים, כדי שלא יכניסו עניים אחרים בזמן הרחצה שלהם.
הילדים נהגו ללכת לאחר הרחצה, לביתה של גברת זקנה שהם כינו "סבתא". אצלה הם היו חופשיים לפרוק את חוויות היום ונהגו להשוות את כמות הסיגריות שמכרו. כי מעבר למכירה לקונים, פעולה לא פשוטה באותם זמנים קשים, ניהלו הילדים ביניהם תחרות סמויה, על מכירה וכסף. בכל יום הם השוו ביניהם את "התוצאות" והזוכה היומי זכה בהרבה כבוד מחבריו והוכתר כזוכה בתחרות.
מבט מקרוב על הכיכר:
https://youtu.be/zkyyf1iCPdc
מוזיאון פרדריק שוֹפֶּן
#על המוזיאון האינטראקטיבי לזכר גאון הפסנתר הפולני
"מוזיאון שופן", או מוזיאון פרדריק שוֹפֵּן (Muzeum Fryderyka Chopina) מוקדש לאחד מגיבורי התרבות ומקורות הגאווה של ורשה ושל האומה הפולנית כולה. הוא מציג מגוון אדיר של פריטים שנאספו כבר משנות ה-30 של המאה ה-19, עת חי המלחין הגדול בתולדות פולין.
המוזיאון, שנחשב כיום לאחד המוזיאונים החדשניים באירופה, מציג בעזרת טכנולוגיה רבה את תולדות חייו ואת יצירתו של המלחין הידוע בפּוֹלוֹנֶזִים, המינואטים, המזורקות והוואלסים האהובים שלו. הוא נותן אפשרות להציץ לעולמו של אחד המלחינים הבולטים של התקופה הרומנטית ולהרגיש כאורחיו של שופן. המבקרים יכולים לחוות את מסלול חייו הקצר אך המרשים ולשמוע את יצירותיו באופן חווייתי.
במוזיאון פריטים רבים מחייו של שופן, המבוסס על אוסף חפצי שופן הגדול בעולם, שהלך ונבנה החל משנת 1934 וממשיך להיצבר עד ימינו. יש כאן מעל 5,000 פריטים הקשורים בשופן, כמו פסלים, ציורים וצילומים שלו, תווים, מכתבים, זוטות ומזכרות אותנטיות, כתבי יד ומסמכים בכתב ידו ופרי עטו, חפצים אישיים ששימשו אותו בחייו ואפילו הפסנתר האחרון שלו, משנות ה-40 של המאה ה-19.
בין הפריטים המרגשים במיוחד כאן ישנן תמונות של שופן בבגדי הבית שלו, צילום מרגעיו האחרונים, כשהוא שוכב על ערש דווי, אניץ תלתלים משערו של הגאון ופרחים מיובשים שנשמרו ממיטת חוליו.
#טיפים
בימי א' הכניסה ללא תשלום.
במוזיאון מתקיימים קונצרטים ורסיטלים שווים. פרטים באתר האינטרנט המצורף.
מבט מקרוב על המוזיאון:
https://youtu.be/HBFQv2kxVE0
הבלדה בסול מינור של שופן מהסרט "הפסנתרן":
https://youtu.be/jHfQCfUTlXE
וואלס לאביב של שופן:
https://youtu.be/Mo2BbAS_4bs
"מוזיאון שופן", או מוזיאון פרדריק שוֹפֵּן (Muzeum Fryderyka Chopina) מוקדש לאחד מגיבורי התרבות ומקורות הגאווה של ורשה ושל האומה הפולנית כולה. הוא מציג מגוון אדיר של פריטים שנאספו כבר משנות ה-30 של המאה ה-19, עת חי המלחין הגדול בתולדות פולין.
המוזיאון, שנחשב כיום לאחד המוזיאונים החדשניים באירופה, מציג בעזרת טכנולוגיה רבה את תולדות חייו ואת יצירתו של המלחין הידוע בפּוֹלוֹנֶזִים, המינואטים, המזורקות והוואלסים האהובים שלו. הוא נותן אפשרות להציץ לעולמו של אחד המלחינים הבולטים של התקופה הרומנטית ולהרגיש כאורחיו של שופן. המבקרים יכולים לחוות את מסלול חייו הקצר אך המרשים ולשמוע את יצירותיו באופן חווייתי.
במוזיאון פריטים רבים מחייו של שופן, המבוסס על אוסף חפצי שופן הגדול בעולם, שהלך ונבנה החל משנת 1934 וממשיך להיצבר עד ימינו. יש כאן מעל 5,000 פריטים הקשורים בשופן, כמו פסלים, ציורים וצילומים שלו, תווים, מכתבים, זוטות ומזכרות אותנטיות, כתבי יד ומסמכים בכתב ידו ופרי עטו, חפצים אישיים ששימשו אותו בחייו ואפילו הפסנתר האחרון שלו, משנות ה-40 של המאה ה-19.
בין הפריטים המרגשים במיוחד כאן ישנן תמונות של שופן בבגדי הבית שלו, צילום מרגעיו האחרונים, כשהוא שוכב על ערש דווי, אניץ תלתלים משערו של הגאון ופרחים מיובשים שנשמרו ממיטת חוליו.
#טיפים
בימי א' הכניסה ללא תשלום.
במוזיאון מתקיימים קונצרטים ורסיטלים שווים. פרטים באתר האינטרנט המצורף.
מבט מקרוב על המוזיאון:
https://youtu.be/HBFQv2kxVE0
הבלדה בסול מינור של שופן מהסרט "הפסנתרן":
https://youtu.be/jHfQCfUTlXE
וואלס לאביב של שופן:
https://youtu.be/Mo2BbAS_4bs
אנדרטת מרד המחתרת הפולנית
#על האנדרטה לזכר המרד הפולני בנאצים
לאנדרטת מרד המחתרת הפולנית (Warsaw Uprising Monument), שניצבת לפני המבנה של בית המשפט העליון הפולני, תקדישו ודאי כמה דקות, אבל האנדרטה המרשימה מנציחה את המרד של המחתרת הפולנית, כנגד הנאצים, בתקופה מלחמת העולם השנייה, שווה כל דקה שתקדישו לה. במרד שניהלה המחתרת הפולנית, נספו כ-200,000 אזרחים פולנים.
האנדרטה מנציחה את מרד ורשה, שהתרחש בשנת 1944. היא מציגה שתי קבוצות של מורדים פולניים. הראשונה משתחלת אל תוך תעלת ביוב, בעוד הקבוצה השנייה מטפסת על מתרס הגנה. אגב, את הכניסה לתעלה תוכלו לראות בסימון של טבלה שחורה ולבנה שעל המדרכה ברחוב מיודובה.
האנדרטה הוקמה בשנת 1989. חמש שנים אחר-כך, בשנת 1994, התקיים כאן טקס, שבו התנצל קנצלר גרמניה, ריכרד הרצוג, בפני העם הפולני ומשפחות קרבנות המרד מהמחתרת הפולנית - על הזוועות שביצעו הנאצים במלחמת העולם השנייה.
מבט מקרוב על האנדרטה:
https://youtu.be/Q0ze328yzag
לאנדרטת מרד המחתרת הפולנית (Warsaw Uprising Monument), שניצבת לפני המבנה של בית המשפט העליון הפולני, תקדישו ודאי כמה דקות, אבל האנדרטה המרשימה מנציחה את המרד של המחתרת הפולנית, כנגד הנאצים, בתקופה מלחמת העולם השנייה, שווה כל דקה שתקדישו לה. במרד שניהלה המחתרת הפולנית, נספו כ-200,000 אזרחים פולנים.
האנדרטה מנציחה את מרד ורשה, שהתרחש בשנת 1944. היא מציגה שתי קבוצות של מורדים פולניים. הראשונה משתחלת אל תוך תעלת ביוב, בעוד הקבוצה השנייה מטפסת על מתרס הגנה. אגב, את הכניסה לתעלה תוכלו לראות בסימון של טבלה שחורה ולבנה שעל המדרכה ברחוב מיודובה.
האנדרטה הוקמה בשנת 1989. חמש שנים אחר-כך, בשנת 1994, התקיים כאן טקס, שבו התנצל קנצלר גרמניה, ריכרד הרצוג, בפני העם הפולני ומשפחות קרבנות המרד מהמחתרת הפולנית - על הזוועות שביצעו הנאצים במלחמת העולם השנייה.
מבט מקרוב על האנדרטה:
https://youtu.be/Q0ze328yzag
תיאטרון וְיֶלְקי, בית האופרה
#על בית האופרה של ורשה
תאטרון וְיֶלְקי הוא בית האופרה (Teatr Wielki) הלאומי של פולין. למעשה זהו ביתה של האופרה הלאומית הפולנית, שמעלה כאן לאורך השנה מגוון של יצירות קלאסיות מהרפרטואר האופראי הגדול, כמו גם את יצירותיהם של מלחינים פולניים שונים.
בית האופרה הוותיק והמרשים הזה נפתח בשנת 1833. המסורת המעולה שלו הביאה אותו לרמה עולמית של מופעי תרבות מהשורה הראשונה. הוא נחשב לאחד התאטראות הגדולים והטובים באירופה ובנוסף למופעי האופרה, מועלים כאן גם מופעי באלט רבים.
#טיפים
הכרטיסים נמכרים כאן במחירים סבירים - בין 10 לכ-40 יורו לכרטיס במקום הטוב באולם.
התעדכנו באתר בנוגע ללוח המופעים.
הנה התאטרון:
https://youtu.be/ONFITiQKpu8
ובתאורה מיוחדת:
https://youtu.be/7DRFl3vTCKI
תאטרון וְיֶלְקי הוא בית האופרה (Teatr Wielki) הלאומי של פולין. למעשה זהו ביתה של האופרה הלאומית הפולנית, שמעלה כאן לאורך השנה מגוון של יצירות קלאסיות מהרפרטואר האופראי הגדול, כמו גם את יצירותיהם של מלחינים פולניים שונים.
בית האופרה הוותיק והמרשים הזה נפתח בשנת 1833. המסורת המעולה שלו הביאה אותו לרמה עולמית של מופעי תרבות מהשורה הראשונה. הוא נחשב לאחד התאטראות הגדולים והטובים באירופה ובנוסף למופעי האופרה, מועלים כאן גם מופעי באלט רבים.
#טיפים
הכרטיסים נמכרים כאן במחירים סבירים - בין 10 לכ-40 יורו לכרטיס במקום הטוב באולם.
התעדכנו באתר בנוגע ללוח המופעים.
הנה התאטרון:
https://youtu.be/ONFITiQKpu8
ובתאורה מיוחדת:
https://youtu.be/7DRFl3vTCKI
כיכר הארמון
#על הכיכר הנעימה בעיר
כיכר הארמון (Plac Zamokwy) היא הכיכר המרכזית של ורשה העתיקה. היא מכילה הרבה ממבני התרבות והשלטון שבעיר. הכיכר רחבת הידיים מציעה מגוון של מופעי רחוב ואמנים שונים, מוסיקאים ואמנים שמבצעים ריקוד לפידים מרשים. בחגים מוקמות כאן במות בידור והכיכר הופכת למרכז החגיגות העירוני.
כמו יתר חלקי העיר העתיקה, הוחרבה כיכר הארמון כמעט לחלוטין על ידי הנאצים, אבל לאחר המלחמה, בין השנים 1947-57, היא שוחזרה מהריסותיה. כמו כיכרות רבות באירופה, הכיכר מעוצבת כיום נהדר, כשכל בתיה צבועים בצבעים מגוונים ויפים להפליא. בכניסה לכיכר מצד שמאל, בצמוד להמשך חומת העיר העתיקה, תוכלו לראות תערוכה ניידת על שיקום הכיכר מההרס של מלחמת העולם השנייה.
אם תרצו, ניתן לעלות לתצפית ממגדל הכנסייה. מדובר בעלייה לא מאד קשה, של כ-150 מדרגות. הנוף הפנורמי מלמעלה יפה ושווה את המאמץ.
שימו לב בכיכר לבניין האדום, שהוא הארמון המלכותי של מלכי פולין. לא תמיד ישב מלך פולין בוורשה. היה זה המלך סיגיסמונד השלישי, או זיגיסמונד ה-3 (ואסה) שהעביר במאה ה-16 את הבירה מקרקוב אל העיר ורשה. את פסלו של אותו המלך זיגיזמונד תוכלו לראות עומד על עמוד גבוה בכיכר ומשקיף אל ארמונו.
ואגב ארמון, מדי שעה עגולה תוכלו לראות לידו את חילופי המשמר.
מבט מקרוב על הכיכר:
https://youtu.be/6_ZlSoyiuCc
כיכר הארמון (Plac Zamokwy) היא הכיכר המרכזית של ורשה העתיקה. היא מכילה הרבה ממבני התרבות והשלטון שבעיר. הכיכר רחבת הידיים מציעה מגוון של מופעי רחוב ואמנים שונים, מוסיקאים ואמנים שמבצעים ריקוד לפידים מרשים. בחגים מוקמות כאן במות בידור והכיכר הופכת למרכז החגיגות העירוני.
כמו יתר חלקי העיר העתיקה, הוחרבה כיכר הארמון כמעט לחלוטין על ידי הנאצים, אבל לאחר המלחמה, בין השנים 1947-57, היא שוחזרה מהריסותיה. כמו כיכרות רבות באירופה, הכיכר מעוצבת כיום נהדר, כשכל בתיה צבועים בצבעים מגוונים ויפים להפליא. בכניסה לכיכר מצד שמאל, בצמוד להמשך חומת העיר העתיקה, תוכלו לראות תערוכה ניידת על שיקום הכיכר מההרס של מלחמת העולם השנייה.
אם תרצו, ניתן לעלות לתצפית ממגדל הכנסייה. מדובר בעלייה לא מאד קשה, של כ-150 מדרגות. הנוף הפנורמי מלמעלה יפה ושווה את המאמץ.
שימו לב בכיכר לבניין האדום, שהוא הארמון המלכותי של מלכי פולין. לא תמיד ישב מלך פולין בוורשה. היה זה המלך סיגיסמונד השלישי, או זיגיסמונד ה-3 (ואסה) שהעביר במאה ה-16 את הבירה מקרקוב אל העיר ורשה. את פסלו של אותו המלך זיגיזמונד תוכלו לראות עומד על עמוד גבוה בכיכר ומשקיף אל ארמונו.
ואגב ארמון, מדי שעה עגולה תוכלו לראות לידו את חילופי המשמר.
מבט מקרוב על הכיכר:
https://youtu.be/6_ZlSoyiuCc
המוזיאון הלאומי בוורשה
#על מוזיאון האמנות המרכזי של פולין
המוזיאון הלאומי בוורשה (Muzeum Narodowe w Warszawie) מציג כמות עצומה של פריטים, כ-830,000 במספר ומגוון תערוכות העוסקות באמנות המזרח הקדום, האמנות המצרית המוקדמת, אמנות ימי הביניים, אמנות דקורטיבית ועוד. במוזיאון גם לא מעט מוצגים הקשורים לתרבות ולהיסטוריה יהודית.
בין הפריטים תוכלו לראות כאן ציורים, פסלים, הדפסים, תצלומים, מטבעות ועוד. המוזיאון נוסד במקור בשנת 1862 והוא נחשב היום לאחר מהמוזיאונים המובילים והעתיקים ביותר במדינה. יש בו 7 תערוכות קבועות ועוד לא מעט תערוכות מתחלפות.
הבניין הגדול בו שוכן המוזיאון נבנה בראשית שנות ה-30 בסגנון איטלקי פאשיסטי. בחצר הכניסה תקבל את פניכם מזרקת המוזיאון. אל המוזיאון מגיעים המון מבקרים מדי יום, ביניהם גם תלמידי בית ספר וסטודנטים.
אך שימו לב במיוחד לפנינה האמיתית של המוזיאון, היצירה של הצייר הלאומי הפולני יאן מטייקו "קרב גרונוולד", משנת 1878, המתארת את נצחונם של הפולנים על הטבטונים. לא תוכלו לפספס את הציור בשל גודלו העצום, רוחבו כעשרה מטרים וגובהו כארבעה מטרים.
#טיפים
בימי ה' - בין השעות 19:00-12:00 הכניסה חינם.
מבט מקרוב על המוזיאון:
https://youtu.be/UAZIAYDDydI
המוזיאון הלאומי בוורשה (Muzeum Narodowe w Warszawie) מציג כמות עצומה של פריטים, כ-830,000 במספר ומגוון תערוכות העוסקות באמנות המזרח הקדום, האמנות המצרית המוקדמת, אמנות ימי הביניים, אמנות דקורטיבית ועוד. במוזיאון גם לא מעט מוצגים הקשורים לתרבות ולהיסטוריה יהודית.
בין הפריטים תוכלו לראות כאן ציורים, פסלים, הדפסים, תצלומים, מטבעות ועוד. המוזיאון נוסד במקור בשנת 1862 והוא נחשב היום לאחר מהמוזיאונים המובילים והעתיקים ביותר במדינה. יש בו 7 תערוכות קבועות ועוד לא מעט תערוכות מתחלפות.
הבניין הגדול בו שוכן המוזיאון נבנה בראשית שנות ה-30 בסגנון איטלקי פאשיסטי. בחצר הכניסה תקבל את פניכם מזרקת המוזיאון. אל המוזיאון מגיעים המון מבקרים מדי יום, ביניהם גם תלמידי בית ספר וסטודנטים.
אך שימו לב במיוחד לפנינה האמיתית של המוזיאון, היצירה של הצייר הלאומי הפולני יאן מטייקו "קרב גרונוולד", משנת 1878, המתארת את נצחונם של הפולנים על הטבטונים. לא תוכלו לפספס את הציור בשל גודלו העצום, רוחבו כעשרה מטרים וגובהו כארבעה מטרים.
#טיפים
בימי ה' - בין השעות 19:00-12:00 הכניסה חינם.
מבט מקרוב על המוזיאון:
https://youtu.be/UAZIAYDDydI
בית היתומים של יאנוש קורצ'אק
#על בית היתומים של המחנך הדגול
בבית היתומים של יאנוש קורצ'אק (The orphanage of Janusz Korczak) אין היום הרבה מהמוסד המקורי. זו עובדה די ברורה, לאור ההיסטוריה הטרגית שהביאה לחיסולו בשואה.
קורצ'אק, מחנך, רופא וסופר יהודי, היה דמות מפורסמת באירופה, בעל תכנית רדיו מואזנת מאד ומחבר ספרי ילדים מוכר. בבית היתומים שהקים בוורשה ב-1912 הוא הפעיל שיטות חינוך פורצות דרך ובחן רעיונות חינוכיים מתקדמים.
בחצר בית היתומים ניצבת אנדרטה לזכרו של קורצ'אק. היא מנציחה את מותו בתאי הגזים, ביחד עם תלמידיו, אך גם את מפעל חייו החינוכי של "הדוקטור הזקן", כפי שהם כינו אותו בימים טובים יותר.
בית היתומים פעל כאן עד להקמת הגטו היהודי. עם הוצאת הצו הנאצי, המחייב את כל היהודים לעבור אל תוך הגטו היהודי, עבר כל בית היתומים לרחוב חלודנה 33, שם פעל במשך זמן מה, לפני שעבר אל משכנו האחרון ברחוב סליסקה.
מבית היתומים שבגטו, נלקחו הילדים בתחילת חודש אוגוסט 1942, ביחד עם מוריהם לאומשלגפלאץ. קורצ'אק עצמו, איש מפורסם ובעל מעמד בינלאומי, סירב להצעה של הנאצים להשתחרר מהמוות והלך ביחד עם תלמידיו אל מחנה ההשמדה טרבלינקה. שם נרצחו כולם בתאי הגזים.
במקומו האחרון של בית היתומים, ברחוב סליסקה, לא ניתן כיום לראות דבר. על מקומו יש היום פארק ירוק, שנוצר אחרי המלחמה. למעשה נבנה הפארק על חורבות המבנה ובניינים סמוכים, שנהרסו כולם בעת שהנאצים חיסלו את הגטו היהודי כולו.
#קווים לדמותו של יאנוש קורצ'אק
המחנך היהודי ד"ר יאנוש קורצ'אק (Janusz Korczak) היה מנהל בית יתומים יהודי בוורשה ואיש חינוך נערץ. עוד לפני המלחמה הוא היה כוכב רדיו של ממש, שהגיש תכנית קבועה על חינוך וילדים. הנאצים, שהכירו את שמו המפורסם, שחררו אותו מלצאת ברכבות למחנה הריכוז. אך יאנוש קורצ'אק סירב והחליט שלא לעזוב את תלמידיו גם במותם. הוא הלך עימם בשיירה ארוכה לעבר הרכבות ואלה הובילו את כולם אל המוות.
ולא רק אומץ ליבו ואהבתו לתלמידיו וילדי בית היתומים שלו עומדים לזכותו של המחנך הדגול הזה. קורצ'אק היה מהמחנכים הראשונים בעולם שהנהיגו שיטות חינוך דמוקרטיות. בית היתומים שלו נתן לילדים מעין אוטומיה עצמית בניהולם. בית היתומים כלל פרלמנט, ועדת חקיקה, עיתון שבועי ואפילו בית דין, שבראשו עמדו שופטים ילדים, שהתחלפו מידי שבוע. בכל שבת התכנס בין הדין של הילדים, על מנת לדון בתלונות שהוגשו באותו שבוע כנגד ילדים ומבוגרים כאחד, מורים ועובדים אחרים. לילדים הייתה זכות להעמיד למשפט אפילו את קורצ'אק עצמו, שנשפט לא פעם...
בבתי היתומים שהנהיג זכה כל ילד לחונך בוגר ממנו. כך שאבו הילדים הקטנים דוגמה אישית והדרכה קבועה, בעוד הגדולים קיבלו אחריות והפכו למעין מורים צעירים וחושבים. שיטה זו מיושמת כיום במוסדות חינוך בכל העולם. קורצ'אק הגה אותה.
מצגת וידאו על יאנוש קורצ'אק:
https://youtu.be/NX1k_T_jdos
בבית היתומים של יאנוש קורצ'אק (The orphanage of Janusz Korczak) אין היום הרבה מהמוסד המקורי. זו עובדה די ברורה, לאור ההיסטוריה הטרגית שהביאה לחיסולו בשואה.
קורצ'אק, מחנך, רופא וסופר יהודי, היה דמות מפורסמת באירופה, בעל תכנית רדיו מואזנת מאד ומחבר ספרי ילדים מוכר. בבית היתומים שהקים בוורשה ב-1912 הוא הפעיל שיטות חינוך פורצות דרך ובחן רעיונות חינוכיים מתקדמים.
בחצר בית היתומים ניצבת אנדרטה לזכרו של קורצ'אק. היא מנציחה את מותו בתאי הגזים, ביחד עם תלמידיו, אך גם את מפעל חייו החינוכי של "הדוקטור הזקן", כפי שהם כינו אותו בימים טובים יותר.
בית היתומים פעל כאן עד להקמת הגטו היהודי. עם הוצאת הצו הנאצי, המחייב את כל היהודים לעבור אל תוך הגטו היהודי, עבר כל בית היתומים לרחוב חלודנה 33, שם פעל במשך זמן מה, לפני שעבר אל משכנו האחרון ברחוב סליסקה.
מבית היתומים שבגטו, נלקחו הילדים בתחילת חודש אוגוסט 1942, ביחד עם מוריהם לאומשלגפלאץ. קורצ'אק עצמו, איש מפורסם ובעל מעמד בינלאומי, סירב להצעה של הנאצים להשתחרר מהמוות והלך ביחד עם תלמידיו אל מחנה ההשמדה טרבלינקה. שם נרצחו כולם בתאי הגזים.
במקומו האחרון של בית היתומים, ברחוב סליסקה, לא ניתן כיום לראות דבר. על מקומו יש היום פארק ירוק, שנוצר אחרי המלחמה. למעשה נבנה הפארק על חורבות המבנה ובניינים סמוכים, שנהרסו כולם בעת שהנאצים חיסלו את הגטו היהודי כולו.
#קווים לדמותו של יאנוש קורצ'אק
המחנך היהודי ד"ר יאנוש קורצ'אק (Janusz Korczak) היה מנהל בית יתומים יהודי בוורשה ואיש חינוך נערץ. עוד לפני המלחמה הוא היה כוכב רדיו של ממש, שהגיש תכנית קבועה על חינוך וילדים. הנאצים, שהכירו את שמו המפורסם, שחררו אותו מלצאת ברכבות למחנה הריכוז. אך יאנוש קורצ'אק סירב והחליט שלא לעזוב את תלמידיו גם במותם. הוא הלך עימם בשיירה ארוכה לעבר הרכבות ואלה הובילו את כולם אל המוות.
ולא רק אומץ ליבו ואהבתו לתלמידיו וילדי בית היתומים שלו עומדים לזכותו של המחנך הדגול הזה. קורצ'אק היה מהמחנכים הראשונים בעולם שהנהיגו שיטות חינוך דמוקרטיות. בית היתומים שלו נתן לילדים מעין אוטומיה עצמית בניהולם. בית היתומים כלל פרלמנט, ועדת חקיקה, עיתון שבועי ואפילו בית דין, שבראשו עמדו שופטים ילדים, שהתחלפו מידי שבוע. בכל שבת התכנס בין הדין של הילדים, על מנת לדון בתלונות שהוגשו באותו שבוע כנגד ילדים ומבוגרים כאחד, מורים ועובדים אחרים. לילדים הייתה זכות להעמיד למשפט אפילו את קורצ'אק עצמו, שנשפט לא פעם...
בבתי היתומים שהנהיג זכה כל ילד לחונך בוגר ממנו. כך שאבו הילדים הקטנים דוגמה אישית והדרכה קבועה, בעוד הגדולים קיבלו אחריות והפכו למעין מורים צעירים וחושבים. שיטה זו מיושמת כיום במוסדות חינוך בכל העולם. קורצ'אק הגה אותה.
מצגת וידאו על יאנוש קורצ'אק:
https://youtu.be/NX1k_T_jdos
