על מחנה העבודה האיום של הנאצים
מחנה העבודה פְּלָאשוֹב (Plaszow Concentration Camp) נקרא על שם הכפר פלאשוב, שלידו הוא הוקם.
המחנה נפתח בדצמבר 1941, בפרברים הדרומיים של קרקוב. הוא תפקד כמחנה עבודה עבור התעשייה הצבאית הגרמנית, בנוסף, האסירים עבדו בו קשות, בחציבת אבנים מפרכת.
שיעור המוות במחנה פְּלָאשוֹב היה עצום. רבים מהאסירים מתו ממחלת הטיפוס, כולל נשים וילדים בהמוניהם. רבים אחרים הוצאו להורג או מתו מרעב.
אחת הסיבות לסבל הרב של האסירים כאן הייתה אמון גת, מפקד המחנה הסדיסט. הוא היה נאצי אכזרי מהאס.אס. שנהג לעמוד על מרפסת הווילה שלו שעמדה במחנה ולירות להנאתו באסירים, רובם יהודים. בשנת 1943 האיש פיקח באופן אישי על חיסול גטו קרקוב והעברת היהודים ממנו אל מחנה פלאשוב.
לקראת סיום המלחמה, בינואר 1945, ננטש המחנה, כשברחו ממנו אנשי האס.אס. מאימת הצבא האדום המתקרב. הם הובילו את היהודים, באחת מצעדות המוות אל אושוויץ. מרבית האסירים, ששרדו המסע האכזרי והצליחו להגיע לאושוויץ, נרצחו מיד עם הגעתם למחנה.
כשהגיעו חיילי הצבא האדום למחנה פלאשוב הם גילו אותו ריק מאדם. הנאצים מחקו את כל ההוכחות לזוועות שהתרחשו בו. כיום, ניתן למצוא במקום שדה ריק ובו אנדרטה אחת, המנציחה את הנרצחים במחנה פלאשוב.
למחנה תפקיד של ממש באירועים המוצגים בסרט "רשימת שינדלר", בו תוארו מעשיו של הגרמני אוסקר שינדלר, שהשתמש בקשריו עם הנאצים להצלת יהודים.
קטע מהסרט "רשימת שינדלר" המתרחש במחנה:
