שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
גני טרוקדרו
שדות תות לנצח
מוזיאון מלחמת העולם השנייה
הכנסייה המופצצת סנט לוק
שלוש הגראציות
מוזיאון שארם א-שייח'
כיכר בבל, בֵּבֶּלְפְּלָאץ
המוזיאון לאמנות סוציאליסטית בסופיה
כיכר גראסמרקט
#מעט על הגנים הירוקים המשקיפים אל אייפל
גני טרוקדרו (Trocadéro) הגנים הירוקים מכילים מגוון פסלים, חלקם ותיקים במיוחד. בלב הגנים תוכלו למצוא את "מזרקת ורשה" הארוכה והיפהפייה. הם מחולקים למספר מפלסים מקושטים בפסלים.
הגנים נבנו כחלק מהארמון המקורי שהיה כאן לפני ארמון שאיו, ארמון טרוקדרו ונקראים כך על שם קרב טרוקדרו שבצרפת, בו השתתפו הצרפתים בשנת 1823. כאן צולם היטלר בביקורו בפריז אחרי שנכבשה על ידי צבאו, אל מול מגדל אייפל מטרוקדרו.
שטח הגנים הוא 93,930 מ"ר. כדי להגיע אליהם ממגדל אייפל, ניתן לעבור את גשר פון ד'לנה (Pont d'Iéna), המחבר בין שתי גדות הסן.
#מה תראו ותעשו כאן?
הגנים הגדולים פתוחים לציבור הרחב והם מתאימים לפיקניק נעים בחודשי הקיץ. בשולי הכיכר הגדולה שבמרכז הגנים תוכלו למצוא בית קפה קטן ובו קינוחים מעולים.
בשעות הלילה הפסלים מוארים ובמהלך היום נחמד להצטלם בגנים כשברקע מגדל אייפל המרשים.
עבור תושבי פריז הגנים משמשים מקום מפגש לאוהדי "סקייט בורד" ו"רולר" והכיכר משמש בקביעות להפגנות, מאורעות וחגיגות שונות.
מבט מקרוב על גני טרוקדרו:
https://www.youtube.com/watch?v=4JtQlB8Yqj8
גני טרוקדרו (Trocadéro) הגנים הירוקים מכילים מגוון פסלים, חלקם ותיקים במיוחד. בלב הגנים תוכלו למצוא את "מזרקת ורשה" הארוכה והיפהפייה. הם מחולקים למספר מפלסים מקושטים בפסלים.
הגנים נבנו כחלק מהארמון המקורי שהיה כאן לפני ארמון שאיו, ארמון טרוקדרו ונקראים כך על שם קרב טרוקדרו שבצרפת, בו השתתפו הצרפתים בשנת 1823. כאן צולם היטלר בביקורו בפריז אחרי שנכבשה על ידי צבאו, אל מול מגדל אייפל מטרוקדרו.
שטח הגנים הוא 93,930 מ"ר. כדי להגיע אליהם ממגדל אייפל, ניתן לעבור את גשר פון ד'לנה (Pont d'Iéna), המחבר בין שתי גדות הסן.
#מה תראו ותעשו כאן?
הגנים הגדולים פתוחים לציבור הרחב והם מתאימים לפיקניק נעים בחודשי הקיץ. בשולי הכיכר הגדולה שבמרכז הגנים תוכלו למצוא בית קפה קטן ובו קינוחים מעולים.
בשעות הלילה הפסלים מוארים ובמהלך היום נחמד להצטלם בגנים כשברקע מגדל אייפל המרשים.
עבור תושבי פריז הגנים משמשים מקום מפגש לאוהדי "סקייט בורד" ו"רולר" והכיכר משמש בקביעות להפגנות, מאורעות וחגיגות שונות.
מבט מקרוב על גני טרוקדרו:
https://www.youtube.com/watch?v=4JtQlB8Yqj8
#על שדה התות הכי מפורסם בעולם
בית היתומות סטרוברי פילד (Strawberry Field), בעברית "שדה תות", היה בילדותו של ג'ון לנון בית יתומים לנערות. על המקום הזה כתב לנון את שירו המפורסם "Strawberry Fields forever".
כאן נהג לנון, כפי שהוא תיאר, לשבת על עץ, לשחק ולחשוב על החיים. לצד זה, מדייקים כאן, הוא גם נהג לצפות בבנות המקום המשחקות.
המקום, על דרך ביקונספילד (Beaconsfield Road) שבשכונת וולטון, היה סמוך לבית של דודתו מימי, הבית בו הוא גדל. "שדה התות" היה מקום שאליו היה הולך לשחק וליהנות, אבל גם מקום מפלט מילדות עצובה של ילד שאיבד את אימו בגיל צעיר.
דודה מימי איימה על ג'ון שאם ימשיך לטפס על הגדר כדי לשחק או להתבונן בבנות ב"סטרוברי פילד" יהיו לו בעיות ואסרה עליו להמשיך בזה. ג'ון הגיב במשפט אופייני "הם לא יכולים לתלות אותך על זה". באנגלית מקומית המשפט הזה אומר משהו כמו "אין מה לדאוג", כך שיכול להיות שבשיר הוא השתמש בכפל משמעות, מה שהיה די אופייני לג'ון לנון השנון והמתוחכם.
ג'ון היה בעצמו סוג של יתום. הוא הרגיש נטוש על ידי הוריו, כי גדל ללא אימון ג'וליה, שככל הנראה סבלה ממחלת הנפש מאניה דיפרסיה. ג'וליה התקשתה לגדל את התינוק לבדה ולאחר שמימי אחותה התקשרה לשירותי הרווחה בתלונה על הדרך בה הוא מטופל, הוא הועבר אליה, לאחות הגדולה, "הדודה מימי".
אז ג'ון חונך על ידי דודתו והיא לא הייתה אישה של חיבוקים ושבחים. אביו נעלם מחייו לאורך כל ילדותו והתבגרותו. בנערותו, כשחודש הקשר שלו עם אימו ג'וליה, שגרה בקרבת מקום, זו תהיה היא שתקנה לו את הגיטרה הראשונה, תלמד את ג'ון הצעיר לנגן את האקורדים הראשונים בה ותחשוף אותו לרוקנ'רול האמריקאי. אבל זמן קצר לאחר מכן ג'וליה נהרגה בתאונת דרכים, רגעים אחרי שעזבה אותו בבית של הדודה מימי.
שנים אחר כך, ב-1967, כשהביטלס היו הלהקה המצליחה ביותר בעולם, לנון שמר לסטרוברי פילד חסד נעורים והחזיר לו באחד השירים היפים של המאה ה-20. השיר היא "Strawberry Fields Forever".
בראיון ל"רולינג סטון", לנון אמר ב-1968 שכשניסה לכתוב על ליברפול, עלו בזכרונו "חזיונות" של סטרוברי פילד, כי "סטרוברי פילדס זה בדיוק המקום שאליו תרצה ללכת."
המוסד עצמו פעל עד שנת 2005 ואז נסגר. בשנת 2019 פתח ארגון הצדקה "צבא הישע" את המקום מחדש, לאחר שהתקבלה תרומה שאפשרה לעשות בו שיפוץ וחידוש משמעותי.
#מה תראו כאן?
במשך 69 שנים, עד שנת 2005, פעל כאן בית היתומים "שדה תות", שהיה מקדש הילדות של ג'ון לנון.
רבים מהמבקרים באים לשער המוסד, כדי להצטלם על רקע שערי הברזל האדומים והמפורסמים שלו. כל מעריצי הביטלס שמעו על ג'ון הילד, שנהג לטפס מעל הגדר ולשחק כאן עם ילדים וילדות מבית היתומים. כאן הוא מצא כיף, שלווה ורוגע, במקום שהיה המקלט שלו ובאופן מסוים חש שהוא מיוחד בשבילו.
היום יש כאן, מעבר לחומה של שדות התות, שכונה סגורה ויוקרתית שנבנתה בשטחים ההם. בחצר המקום, בה שיחק ג'ון עם חבריו לא מעט, יש היום שבילים מסודרים ומושבי אבן שנלקחו מהבניין שג'ון הכיר כאן ונהרס ב-1971. על כל אבן כזו ישנו שלט ובו משפט מפתח אחר מהשיר שלנון כתב על המקום.
על השביל תראו גם את השער המקורי וההיסטורי של המקום, שנשמר כאן ומאובטח היטב, נגד גנבים. בשער עצמו הוצב העתק חדש במקומו.
המופע במקום מעניק למבקרים מעין סיור בשדה התות, עם תערוכות שמתעדות את חייו המוקדמים של לנון ואלו שלפני הפרסום ועידן הביטלס.
במקום מוצגים לא מעט חפצים שהושאלו מגרייסלנד וממחישים ומדגימים את אהבתו של לנון לאלביס פרסלי.
#צבא הישע
בנוסף למוזיאון שמספר על השיר וכל מה שמסביב, כולל מהו "צבא הישע" ותולדותיו, סטרוברי פילד הפך שוב למקום נהדר של בני נוער, ילדים ומבקרים.
כאן מסייעים עכשיו לבני נוער ולבני 18-25 עם קשיי למידה לרכוש כישורים שיאפשרו להם להתקדם ולמצוא עבודה. עובדים כאן עם בעלי לקויות למידה לסיוע במציאת תעסוקה. הכנסות המוזיאון עוברות לתכנית הזו.
#איך נוצר השיר?
"שדות התות לנצח" (Strawberry fields forever) הוא שיר נוסטלגי על ילדותו של לנון בליברפול. את השיר הזה ראה ג'ון לנון כהישגו הגדול ביותר מתקופת הביטלס.
השיר נכתב בקיץ של שנת 1966. זה היה כשג'ון הצטלם באלמריה שבספרד לקומגיה השחורה "איך ניצחתי במלחמה". בין ימי הצילום שלו בסרט היו כאלו שבהם לא השתתף. בימים הללו הוא נהג לטייל ולכתוב בהדרגה את השיר. אחרי כחודש וחצי של כתיבה היה השיר מוכן לדעתו להקלטה במסגרת הביטלס.
עם הצליל הפסיכדלי סוריאליסטי שלו, "שדות תות" הוא אולי גם ההקלטה המורכבת ביותר בתולדות הביטלס. הוא הוקלט למעשה בתור השיר הראשון שיועד לאלבום סרג'נט פפר (Sgt. Pepper's Lonely Hearts Club Band).
לנון, אגב, שינה את השם מ"סטרוברי פילד" ביחיד (כשם המוסד), בכוונה להביא את השיר לכך "שיזרום יותר".
לשיר הקליידוסקופי הזה מנגינה מקסימה ומיוחדת, מלאת נוסטלגיה וגעגועים מתרפקים לעבר שכמו התרחש מזמן. אבל להקלטה שלו יש גם היסטוריה הפקתית מפוארת. היא החלה בהקלטות עם הלהקה, זכתה בהמשך לעיבוד יצירתי ומלא דמיון, עם ליווי תזמורתי, תפקידי מיתרים מופלאים לצד כלי נשיפה מעץ, תוך שינוי מתבקש שעשה המפיק, שינוי של הסולם וגם של ה"טמפו", כלומר שינוי מהירות השיר.
בשרשרת בת מספר "טייקים" שונים, הביאו הביטלס והמפיק ג'ורג' מרטין מגוון רעיונות נהדרים ופסיכדליים אל תוך השיר. היו שם אפקטים, לופים וסאונד עשיר ורב שכבתי, לצד כלי הקשה שנוגנו גם רגיל וגם לאחור, על ידי נגינת סרט ההקלטה מהסוף להתחלה. כל אלה באו לצד תרומה אופייינית של מרטין עתיר הרקע הקלאסי - עיבוד קלאסי מהמם שהעניק לשיר של לנון צבע קליידוסקופי לא רגיל.
אבל אף אחת מהגרסאות שהוקלטו לשיר לא הייתה מה שלנון חיפש. הוא הרגיש שמשהו לא עובד שם ובשלב מסוים הוא החליט ושכנע את ג'ורג' מרטין לבשל שילוב של שתי הקלטות נפרדות, טייקים שונים ומוצלחים, אחד משל הלהקה ואחד כשברקע תזמורת המיתרים וכלי הנשיפה.
מרטין תהה ואמר שזה יהיה קשה, כי הטייקים שונים בסולם ובמהירות שלהם, אבל ג'ון אמר לו שהוא בטוח שיצליח. אז המפיק אכן התאמץ וחיבר בין שתיהן. הטריק שהוא מצא לחיבור טוב היה על ידי האטת הגרסה ה"קלאסית" והאצת ההקלטה בה הליווי היה של הלהקה.
החיבור הצליח בגדול. הביצוע המשולב היה מוצלח, קסום, משונה ומיוחד, מה שתרם לאווירה הציורית, הבדיונית והמעט פסיכדלית של השיר. רגע החיבור בין שתי ההקלטות הוא כמו מעבר בין שוט שחור לבן בסרט של פעם, לשוט צבעוני ופתוח. התגלות קטנה.
וכך הושלם Strawberry fields forever. הוא אמנם יועד לאלבום "סרג'נט פפר", אבל יצא מיד למכירה כאחד הצדדים בסינגל, תקליטון בן שני שירים, שכלל אותו יחד עם השיר הנוסטלגי של מקרטני "פני ליין" (Penny Lane). מכיוון שכך, כשהגיע הרגע לסגור את "סרג'נט פפר", ג'ורג' מרטין המפיק החליט שהשיר המופלא לא ייכלל בו ובמקום זאת הוא יצא באלבום הבא של הביטלס - האלבום "The Magicl Mystery Tour".
#טיפים
במקום יש גם בית קפה, בו תוכלו לשיר בציבור את שיריהם של ג'ון לנון והביטלס.
פתיחת המקום מחדש:
https://youtu.be/OIROVg98slc
ביקור במקום:
https://youtu.be/Yjh22QmJfF4?t=264
כתבה שמספרת על הכתיבה של השיר, בהשראת המקום:
https://youtu.be/-1FGXUalV-0
בלוגרים:
https://youtu.be/pT9p5j1InGg
הדרכה:
https://youtu.be/V2qg4SQKQ-c
והשיר:
https://youtu.be/HtUH9z_Oey8
בית היתומות סטרוברי פילד (Strawberry Field), בעברית "שדה תות", היה בילדותו של ג'ון לנון בית יתומים לנערות. על המקום הזה כתב לנון את שירו המפורסם "Strawberry Fields forever".
כאן נהג לנון, כפי שהוא תיאר, לשבת על עץ, לשחק ולחשוב על החיים. לצד זה, מדייקים כאן, הוא גם נהג לצפות בבנות המקום המשחקות.
המקום, על דרך ביקונספילד (Beaconsfield Road) שבשכונת וולטון, היה סמוך לבית של דודתו מימי, הבית בו הוא גדל. "שדה התות" היה מקום שאליו היה הולך לשחק וליהנות, אבל גם מקום מפלט מילדות עצובה של ילד שאיבד את אימו בגיל צעיר.
דודה מימי איימה על ג'ון שאם ימשיך לטפס על הגדר כדי לשחק או להתבונן בבנות ב"סטרוברי פילד" יהיו לו בעיות ואסרה עליו להמשיך בזה. ג'ון הגיב במשפט אופייני "הם לא יכולים לתלות אותך על זה". באנגלית מקומית המשפט הזה אומר משהו כמו "אין מה לדאוג", כך שיכול להיות שבשיר הוא השתמש בכפל משמעות, מה שהיה די אופייני לג'ון לנון השנון והמתוחכם.
ג'ון היה בעצמו סוג של יתום. הוא הרגיש נטוש על ידי הוריו, כי גדל ללא אימון ג'וליה, שככל הנראה סבלה ממחלת הנפש מאניה דיפרסיה. ג'וליה התקשתה לגדל את התינוק לבדה ולאחר שמימי אחותה התקשרה לשירותי הרווחה בתלונה על הדרך בה הוא מטופל, הוא הועבר אליה, לאחות הגדולה, "הדודה מימי".
אז ג'ון חונך על ידי דודתו והיא לא הייתה אישה של חיבוקים ושבחים. אביו נעלם מחייו לאורך כל ילדותו והתבגרותו. בנערותו, כשחודש הקשר שלו עם אימו ג'וליה, שגרה בקרבת מקום, זו תהיה היא שתקנה לו את הגיטרה הראשונה, תלמד את ג'ון הצעיר לנגן את האקורדים הראשונים בה ותחשוף אותו לרוקנ'רול האמריקאי. אבל זמן קצר לאחר מכן ג'וליה נהרגה בתאונת דרכים, רגעים אחרי שעזבה אותו בבית של הדודה מימי.
שנים אחר כך, ב-1967, כשהביטלס היו הלהקה המצליחה ביותר בעולם, לנון שמר לסטרוברי פילד חסד נעורים והחזיר לו באחד השירים היפים של המאה ה-20. השיר היא "Strawberry Fields Forever".
בראיון ל"רולינג סטון", לנון אמר ב-1968 שכשניסה לכתוב על ליברפול, עלו בזכרונו "חזיונות" של סטרוברי פילד, כי "סטרוברי פילדס זה בדיוק המקום שאליו תרצה ללכת."
המוסד עצמו פעל עד שנת 2005 ואז נסגר. בשנת 2019 פתח ארגון הצדקה "צבא הישע" את המקום מחדש, לאחר שהתקבלה תרומה שאפשרה לעשות בו שיפוץ וחידוש משמעותי.
#מה תראו כאן?
במשך 69 שנים, עד שנת 2005, פעל כאן בית היתומים "שדה תות", שהיה מקדש הילדות של ג'ון לנון.
רבים מהמבקרים באים לשער המוסד, כדי להצטלם על רקע שערי הברזל האדומים והמפורסמים שלו. כל מעריצי הביטלס שמעו על ג'ון הילד, שנהג לטפס מעל הגדר ולשחק כאן עם ילדים וילדות מבית היתומים. כאן הוא מצא כיף, שלווה ורוגע, במקום שהיה המקלט שלו ובאופן מסוים חש שהוא מיוחד בשבילו.
היום יש כאן, מעבר לחומה של שדות התות, שכונה סגורה ויוקרתית שנבנתה בשטחים ההם. בחצר המקום, בה שיחק ג'ון עם חבריו לא מעט, יש היום שבילים מסודרים ומושבי אבן שנלקחו מהבניין שג'ון הכיר כאן ונהרס ב-1971. על כל אבן כזו ישנו שלט ובו משפט מפתח אחר מהשיר שלנון כתב על המקום.
על השביל תראו גם את השער המקורי וההיסטורי של המקום, שנשמר כאן ומאובטח היטב, נגד גנבים. בשער עצמו הוצב העתק חדש במקומו.
המופע במקום מעניק למבקרים מעין סיור בשדה התות, עם תערוכות שמתעדות את חייו המוקדמים של לנון ואלו שלפני הפרסום ועידן הביטלס.
במקום מוצגים לא מעט חפצים שהושאלו מגרייסלנד וממחישים ומדגימים את אהבתו של לנון לאלביס פרסלי.
#צבא הישע
בנוסף למוזיאון שמספר על השיר וכל מה שמסביב, כולל מהו "צבא הישע" ותולדותיו, סטרוברי פילד הפך שוב למקום נהדר של בני נוער, ילדים ומבקרים.
כאן מסייעים עכשיו לבני נוער ולבני 18-25 עם קשיי למידה לרכוש כישורים שיאפשרו להם להתקדם ולמצוא עבודה. עובדים כאן עם בעלי לקויות למידה לסיוע במציאת תעסוקה. הכנסות המוזיאון עוברות לתכנית הזו.
#איך נוצר השיר?
"שדות התות לנצח" (Strawberry fields forever) הוא שיר נוסטלגי על ילדותו של לנון בליברפול. את השיר הזה ראה ג'ון לנון כהישגו הגדול ביותר מתקופת הביטלס.
השיר נכתב בקיץ של שנת 1966. זה היה כשג'ון הצטלם באלמריה שבספרד לקומגיה השחורה "איך ניצחתי במלחמה". בין ימי הצילום שלו בסרט היו כאלו שבהם לא השתתף. בימים הללו הוא נהג לטייל ולכתוב בהדרגה את השיר. אחרי כחודש וחצי של כתיבה היה השיר מוכן לדעתו להקלטה במסגרת הביטלס.
עם הצליל הפסיכדלי סוריאליסטי שלו, "שדות תות" הוא אולי גם ההקלטה המורכבת ביותר בתולדות הביטלס. הוא הוקלט למעשה בתור השיר הראשון שיועד לאלבום סרג'נט פפר (Sgt. Pepper's Lonely Hearts Club Band).
לנון, אגב, שינה את השם מ"סטרוברי פילד" ביחיד (כשם המוסד), בכוונה להביא את השיר לכך "שיזרום יותר".
לשיר הקליידוסקופי הזה מנגינה מקסימה ומיוחדת, מלאת נוסטלגיה וגעגועים מתרפקים לעבר שכמו התרחש מזמן. אבל להקלטה שלו יש גם היסטוריה הפקתית מפוארת. היא החלה בהקלטות עם הלהקה, זכתה בהמשך לעיבוד יצירתי ומלא דמיון, עם ליווי תזמורתי, תפקידי מיתרים מופלאים לצד כלי נשיפה מעץ, תוך שינוי מתבקש שעשה המפיק, שינוי של הסולם וגם של ה"טמפו", כלומר שינוי מהירות השיר.
בשרשרת בת מספר "טייקים" שונים, הביאו הביטלס והמפיק ג'ורג' מרטין מגוון רעיונות נהדרים ופסיכדליים אל תוך השיר. היו שם אפקטים, לופים וסאונד עשיר ורב שכבתי, לצד כלי הקשה שנוגנו גם רגיל וגם לאחור, על ידי נגינת סרט ההקלטה מהסוף להתחלה. כל אלה באו לצד תרומה אופייינית של מרטין עתיר הרקע הקלאסי - עיבוד קלאסי מהמם שהעניק לשיר של לנון צבע קליידוסקופי לא רגיל.
אבל אף אחת מהגרסאות שהוקלטו לשיר לא הייתה מה שלנון חיפש. הוא הרגיש שמשהו לא עובד שם ובשלב מסוים הוא החליט ושכנע את ג'ורג' מרטין לבשל שילוב של שתי הקלטות נפרדות, טייקים שונים ומוצלחים, אחד משל הלהקה ואחד כשברקע תזמורת המיתרים וכלי הנשיפה.
מרטין תהה ואמר שזה יהיה קשה, כי הטייקים שונים בסולם ובמהירות שלהם, אבל ג'ון אמר לו שהוא בטוח שיצליח. אז המפיק אכן התאמץ וחיבר בין שתיהן. הטריק שהוא מצא לחיבור טוב היה על ידי האטת הגרסה ה"קלאסית" והאצת ההקלטה בה הליווי היה של הלהקה.
החיבור הצליח בגדול. הביצוע המשולב היה מוצלח, קסום, משונה ומיוחד, מה שתרם לאווירה הציורית, הבדיונית והמעט פסיכדלית של השיר. רגע החיבור בין שתי ההקלטות הוא כמו מעבר בין שוט שחור לבן בסרט של פעם, לשוט צבעוני ופתוח. התגלות קטנה.
וכך הושלם Strawberry fields forever. הוא אמנם יועד לאלבום "סרג'נט פפר", אבל יצא מיד למכירה כאחד הצדדים בסינגל, תקליטון בן שני שירים, שכלל אותו יחד עם השיר הנוסטלגי של מקרטני "פני ליין" (Penny Lane). מכיוון שכך, כשהגיע הרגע לסגור את "סרג'נט פפר", ג'ורג' מרטין המפיק החליט שהשיר המופלא לא ייכלל בו ובמקום זאת הוא יצא באלבום הבא של הביטלס - האלבום "The Magicl Mystery Tour".
#טיפים
במקום יש גם בית קפה, בו תוכלו לשיר בציבור את שיריהם של ג'ון לנון והביטלס.
פתיחת המקום מחדש:
https://youtu.be/OIROVg98slc
ביקור במקום:
https://youtu.be/Yjh22QmJfF4?t=264
כתבה שמספרת על הכתיבה של השיר, בהשראת המקום:
https://youtu.be/-1FGXUalV-0
בלוגרים:
https://youtu.be/pT9p5j1InGg
הדרכה:
https://youtu.be/V2qg4SQKQ-c
והשיר:
https://youtu.be/HtUH9z_Oey8
#על בונקר הצי וחיל האוויר הבריטי במלחמת העולם
מוזיאון מלחמת העולם השנייה (Liverpool War Museum) שוכן בבונקר תת-קרקעי אמיתי, שנשמר כפי שהיה במלחמת העולם השנייה. כמבקרים תוכלו לחקור את הבונקר העצום וללמוד על ההיסטוריה שנעשתה מכאן.
המוזיאון, הידוע יותר בתור WW2 Bunker" Experience" מתרכז בבונקר ענקי, שנמצא ברחוב ראמפורד (Rumford Street), לא הרחק מבניין העירייה של ליברפול.
מכאן פעלה המפקדה המשולבת של הצי הבריטי וחיל האוויר בזמן המלחמה. הבריטים ניהלו מכאן את המערכה הימית כנגד הצוללות הגרמניות, באזור באוקיינוס האטלנטי הסמוך לחופי בריטניה.
חדר המבצעים נשאר ונראה בדיוק כפי שהיה בסיום המלחמה, באוגוסט 1945.
#מה תראו כאן?
בבונקר תוכלו לשוטט במבוך חדרי המלחמה והמשרדים שנשמרו ככמוסת זמן של ממש.
בביקור במרכז העצבים של הקרבות על האוקיינוס האטלנטי תוכלו להבין כיצד עקבו הבריטים מכאן אחרי נתיבי שיירות האספקה ושמרו ככל הניתן על קווי הספנות החיוניים.
נעוצים במפת הענק שעל הקיר תראו כיצד הוצגו מיקומי הצוללות וכלי השיט של האויב. תוכלו להבין כמה חשוב היה אז הדיוק המוחלט וההכרחי. הוא שאפשר לצי המלכותי לעקוב אחרי האויב להשמיד את כלי השיט שלו, בכדי לשמור על בטחון השיירות לבריטניה הנצורה.
תוכלו לעבור כאן בין החדרים ולשמוע סיפורים מהבונקר על מלחמת העולם השנייה ועל מגוון הטקטיקות והפעולות של הכוחות הבריטים, דברים מהסוג שסייע לניצחון בעלות הברית במלחמה.
לפניכם יוצגו ציוד ומסמכים שבהם השתמשו הכוחות כדי לפקח על השיירות ולשמור מהאויב, להזהיר או להתריע אל ממשלת בריטניה על סכנות.
תראו כאן את אחד משני הטלפונים ששרדו מימי המלחמה - אלו שקישרו בין הבונקר הליברפולי לקבינט המלחמה בלונדון.
#היסטוריה
רבים בליברפול היו מעורבים במאמץ המלחמתי. כבר ב-9 באוגוסט 1940 החלו הפצצות הגרמניות הראשונות לנחות כאן. אלפי אזרחים נהרגו בליברפול וסביבתה.
ב-7 בפברואר 1941, החלו מטוסים גרמניים וסירות U-Board לתקוף ספינות שנכנסו מהיבשת. מכאן גם תקפו מטוסים גרמניים וצוללות U-boats גרמניות את אניות האספקה שהגיעו מאמריקה.
המבצעים המשולבים החלו לפעול בבית דרבי והמחלקה שפעלה בו נודעה כ-Western Approaches Command. מכאן פיקדו על Western Approaches, אזור האוקיינוס המלבני, שממערב לאיים הבריטיים.
כך הפכה ליברפול, נמל השיירות הראשי של בריטניה, לעמדה אסטרטגית חשובה במלחמה. מכאן נשמר הקשר שלה עם ארצות הברית וקנדה, מה שאפשר חבל הצלה חיוני להישרדות של בריטניה ולניצחון בעלות הברית. במהלך המלחמה תוקנו ונבנו במרזיסייד רבות מספינות המלחמה והסוחר והגיעו לכאן יותר מ-1,000 שיירות של אספקה לבריטניה.
#טיפים
במקום גם פועל חדר בריחה ששמו Western" Approaches".
סיור מודרך עצמי אורך כ-1.5 שעות.
ניתן גם להזמין סיורים מודרכים לקבוצות (עד 15 אנשים), בתשלום נוסף לדמי הכניסה לאדם.
מבט מקרוב:
https://youtu.be/d3w4ZLX_4BU
כתבה:
https://youtu.be/l4vwfRLGPAg
ביקור במקום:
https://youtu.be/ILA0dun49rU
ואסקייפ רום שפועל במקום:
https://youtu.be/g5Y7SdbMU74
מוזיאון מלחמת העולם השנייה (Liverpool War Museum) שוכן בבונקר תת-קרקעי אמיתי, שנשמר כפי שהיה במלחמת העולם השנייה. כמבקרים תוכלו לחקור את הבונקר העצום וללמוד על ההיסטוריה שנעשתה מכאן.
המוזיאון, הידוע יותר בתור WW2 Bunker" Experience" מתרכז בבונקר ענקי, שנמצא ברחוב ראמפורד (Rumford Street), לא הרחק מבניין העירייה של ליברפול.
מכאן פעלה המפקדה המשולבת של הצי הבריטי וחיל האוויר בזמן המלחמה. הבריטים ניהלו מכאן את המערכה הימית כנגד הצוללות הגרמניות, באזור באוקיינוס האטלנטי הסמוך לחופי בריטניה.
חדר המבצעים נשאר ונראה בדיוק כפי שהיה בסיום המלחמה, באוגוסט 1945.
#מה תראו כאן?
בבונקר תוכלו לשוטט במבוך חדרי המלחמה והמשרדים שנשמרו ככמוסת זמן של ממש.
בביקור במרכז העצבים של הקרבות על האוקיינוס האטלנטי תוכלו להבין כיצד עקבו הבריטים מכאן אחרי נתיבי שיירות האספקה ושמרו ככל הניתן על קווי הספנות החיוניים.
נעוצים במפת הענק שעל הקיר תראו כיצד הוצגו מיקומי הצוללות וכלי השיט של האויב. תוכלו להבין כמה חשוב היה אז הדיוק המוחלט וההכרחי. הוא שאפשר לצי המלכותי לעקוב אחרי האויב להשמיד את כלי השיט שלו, בכדי לשמור על בטחון השיירות לבריטניה הנצורה.
תוכלו לעבור כאן בין החדרים ולשמוע סיפורים מהבונקר על מלחמת העולם השנייה ועל מגוון הטקטיקות והפעולות של הכוחות הבריטים, דברים מהסוג שסייע לניצחון בעלות הברית במלחמה.
לפניכם יוצגו ציוד ומסמכים שבהם השתמשו הכוחות כדי לפקח על השיירות ולשמור מהאויב, להזהיר או להתריע אל ממשלת בריטניה על סכנות.
תראו כאן את אחד משני הטלפונים ששרדו מימי המלחמה - אלו שקישרו בין הבונקר הליברפולי לקבינט המלחמה בלונדון.
#היסטוריה
רבים בליברפול היו מעורבים במאמץ המלחמתי. כבר ב-9 באוגוסט 1940 החלו הפצצות הגרמניות הראשונות לנחות כאן. אלפי אזרחים נהרגו בליברפול וסביבתה.
ב-7 בפברואר 1941, החלו מטוסים גרמניים וסירות U-Board לתקוף ספינות שנכנסו מהיבשת. מכאן גם תקפו מטוסים גרמניים וצוללות U-boats גרמניות את אניות האספקה שהגיעו מאמריקה.
המבצעים המשולבים החלו לפעול בבית דרבי והמחלקה שפעלה בו נודעה כ-Western Approaches Command. מכאן פיקדו על Western Approaches, אזור האוקיינוס המלבני, שממערב לאיים הבריטיים.
כך הפכה ליברפול, נמל השיירות הראשי של בריטניה, לעמדה אסטרטגית חשובה במלחמה. מכאן נשמר הקשר שלה עם ארצות הברית וקנדה, מה שאפשר חבל הצלה חיוני להישרדות של בריטניה ולניצחון בעלות הברית. במהלך המלחמה תוקנו ונבנו במרזיסייד רבות מספינות המלחמה והסוחר והגיעו לכאן יותר מ-1,000 שיירות של אספקה לבריטניה.
#טיפים
במקום גם פועל חדר בריחה ששמו Western" Approaches".
סיור מודרך עצמי אורך כ-1.5 שעות.
ניתן גם להזמין סיורים מודרכים לקבוצות (עד 15 אנשים), בתשלום נוסף לדמי הכניסה לאדם.
מבט מקרוב:
https://youtu.be/d3w4ZLX_4BU
כתבה:
https://youtu.be/l4vwfRLGPAg
ביקור במקום:
https://youtu.be/ILA0dun49rU
ואסקייפ רום שפועל במקום:
https://youtu.be/g5Y7SdbMU74
#על הכנסייה שהופצצה ונשארה בחורבנה
כנסיית סנט לוק בליברפול (St.Luke's Bombed Out Church Gardens) מכונה כאן "הכנסייה המופצצת". היא הופצצה, נשרפה וניזוקה קשות מפגיעת פצצת תבערה, במהלך הבליץ של מאי 1941 במלחמת העולם השנייה.
הכנסיה, שנמצאת בקצה המזרחי של אזור רחובות החבלים, הוקמה בתחילת המאה ה-19. הפצצה הותירה רק את הקירות החיצוניים שלה עומדים על תילם. וכך היא הושארה עד היום.
#תולדות המקום
במהלך ה"בליץ" הגרמני, ב-1941, הייתה ליברפול העיר המופצצת ביותר בבריטניה, אחרי ללונדון. הדבר נובע מהיותה עיר הנמל העיקרית לשיירות האספקה שזרמו לאי הבריטי, עם אוניות מאמריקה. בנוסף היא גם הייתה עיר תעשייתית חשובה מאוד לבריטניה.
במהלך ההפגזות הללו נפגעה כנסיית סנט. לוק, לימים "הכנסייה המופצצת של ליברפול", מפצצת תבערה של חיל האוויר הגרמני.
לאחר המלחמה החליטו פרנסי העיר להשאיר את שלד הכנסייה כמו שהוא, במצבו ההרוס, לזכר הנופלים. כך עמדו החורבות נטושות מעל 60 שנה.
בשלב מסוים פתחו את האתר מחדש לציבור והוא הפך למעין מרכז תרבות, מקום פתוח להופעות וקונצרטים של מוזיקה קלאסית, תיאטרון, מחול, קולנוע, מילה מדוברת ואמנות חזותית, עדות לרוח הקהילה והאמנויות, סמל לתקווה ושינוי.
בין השאר פעילים במבנה מעת לעת, הרכבים מוזיקליים שונים ומתחלפים.
#טיפים
בכנסייה ההרוסה פועל בר ובית קפה נחמד.
מבט מהאוויר:
https://youtu.be/7urgDegoCgs?t=4
אירוע זיכרון על קיר הכנסייה:
https://youtu.be/YTnZYCEZRhM
כתבה:
https://youtu.be/m38w7ttCDDI
הדרכה:
https://youtu.be/LiDYiApnlyo
בלוגרים:
https://youtu.be/zxN-AvVEKr8?t=14
כנסיית סנט לוק בליברפול (St.Luke's Bombed Out Church Gardens) מכונה כאן "הכנסייה המופצצת". היא הופצצה, נשרפה וניזוקה קשות מפגיעת פצצת תבערה, במהלך הבליץ של מאי 1941 במלחמת העולם השנייה.
הכנסיה, שנמצאת בקצה המזרחי של אזור רחובות החבלים, הוקמה בתחילת המאה ה-19. הפצצה הותירה רק את הקירות החיצוניים שלה עומדים על תילם. וכך היא הושארה עד היום.
#תולדות המקום
במהלך ה"בליץ" הגרמני, ב-1941, הייתה ליברפול העיר המופצצת ביותר בבריטניה, אחרי ללונדון. הדבר נובע מהיותה עיר הנמל העיקרית לשיירות האספקה שזרמו לאי הבריטי, עם אוניות מאמריקה. בנוסף היא גם הייתה עיר תעשייתית חשובה מאוד לבריטניה.
במהלך ההפגזות הללו נפגעה כנסיית סנט. לוק, לימים "הכנסייה המופצצת של ליברפול", מפצצת תבערה של חיל האוויר הגרמני.
לאחר המלחמה החליטו פרנסי העיר להשאיר את שלד הכנסייה כמו שהוא, במצבו ההרוס, לזכר הנופלים. כך עמדו החורבות נטושות מעל 60 שנה.
בשלב מסוים פתחו את האתר מחדש לציבור והוא הפך למעין מרכז תרבות, מקום פתוח להופעות וקונצרטים של מוזיקה קלאסית, תיאטרון, מחול, קולנוע, מילה מדוברת ואמנות חזותית, עדות לרוח הקהילה והאמנויות, סמל לתקווה ושינוי.
בין השאר פעילים במבנה מעת לעת, הרכבים מוזיקליים שונים ומתחלפים.
#טיפים
בכנסייה ההרוסה פועל בר ובית קפה נחמד.
מבט מהאוויר:
https://youtu.be/7urgDegoCgs?t=4
אירוע זיכרון על קיר הכנסייה:
https://youtu.be/YTnZYCEZRhM
כתבה:
https://youtu.be/m38w7ttCDDI
הדרכה:
https://youtu.be/LiDYiApnlyo
בלוגרים:
https://youtu.be/zxN-AvVEKr8?t=14
היסטוריה
#על שלושת המבנים מימי השיא של הספנות הבריטית
"שלוש הגראציות" (The Three Graces) הם שלושה מבנים מרשימים ומפוארים, המהווים דוגמה מצוינת לעושרה ולהצלחתה המסחררת של הספנות של ליברפול בשיאה.
"שלוש הגראציות" (The Three Graces) כוללים את בניין נמל ליברפול (Port of Liverpool Building), את ה-Royal Liver Building ואת בניין קונרד, ה-Cunard Building.
המבנים ממוקמים ממש אל מול מסוף המעבורות פיר הד (Pier Head) ומוזיאון ליברפול (Museum of Liverpool), צפונית למספנת אלברט.
#מה תראו כאן?
את שלושת בנייני ה"פיר הד" (Pier Head) הללו תראו מהרציף עצמו וזכרו שזה היה המראה שקיבל את פני המגיעים לעיר מן הים.
שלושת הבניינים הללו הם מבנים גדולים, עצומים אפילו, הניצבים בגאווה אימפריאלית ובהוד מגלומני ומשקיפים לכיוון אמריקה.
הבניינים הללו היו גרסת המרסי לסגנון שהיה מקובל בתחילת המאה ה-20.
הבולט והמפואר מהשלושה הוא ה"רויאל לַייוור"
(Royal Liver Building), ליברפולי מלכותי שגובהו כ-100 מטרים והוא מלא בעיטורים, מגדלים ומרפסות.
על הבניין עצמו תראו שני פסלי נחושת, בגובה של 5.5 מטרים. על הפסלים ציפור, שהיא גם סמל העיר - ציפור ה"לייוור". אחת מהן משקיפה לכיוון העיר ליברפול, בעוד מבטה של השנייה פונה לכיוון הנהר.
#ליברפול והציפורים
האגדה הליברפולית אומרת שאם יעזבו הציפורים את ליברפול, הרי שהעיר תיחרב. לדעת המקומיים כאן עמדה הטענה הזו במבחן, כשבמהלך מלחמת העולם השנייה הותקפה העיר על ידי גלים של מפציצי לופטוואפה.
אבל אותן ציפורים לא נטשו את העיר גם במהלך המלחמה וההרס העצום שהעיר חוותה אז, הרס שהוא תוצאת ההפצצות של מטוסי חיל האוויר של היטלר.
מבט מקרוב:
https://youtu.be/zn7EEdInmwA
ביקור במקום:
https://youtu.be/evVKqSQN3M0
"שלוש הגראציות" (The Three Graces) הם שלושה מבנים מרשימים ומפוארים, המהווים דוגמה מצוינת לעושרה ולהצלחתה המסחררת של הספנות של ליברפול בשיאה.
"שלוש הגראציות" (The Three Graces) כוללים את בניין נמל ליברפול (Port of Liverpool Building), את ה-Royal Liver Building ואת בניין קונרד, ה-Cunard Building.
המבנים ממוקמים ממש אל מול מסוף המעבורות פיר הד (Pier Head) ומוזיאון ליברפול (Museum of Liverpool), צפונית למספנת אלברט.
#מה תראו כאן?
את שלושת בנייני ה"פיר הד" (Pier Head) הללו תראו מהרציף עצמו וזכרו שזה היה המראה שקיבל את פני המגיעים לעיר מן הים.
שלושת הבניינים הללו הם מבנים גדולים, עצומים אפילו, הניצבים בגאווה אימפריאלית ובהוד מגלומני ומשקיפים לכיוון אמריקה.
הבניינים הללו היו גרסת המרסי לסגנון שהיה מקובל בתחילת המאה ה-20.
הבולט והמפואר מהשלושה הוא ה"רויאל לַייוור"
(Royal Liver Building), ליברפולי מלכותי שגובהו כ-100 מטרים והוא מלא בעיטורים, מגדלים ומרפסות.
על הבניין עצמו תראו שני פסלי נחושת, בגובה של 5.5 מטרים. על הפסלים ציפור, שהיא גם סמל העיר - ציפור ה"לייוור". אחת מהן משקיפה לכיוון העיר ליברפול, בעוד מבטה של השנייה פונה לכיוון הנהר.
#ליברפול והציפורים
האגדה הליברפולית אומרת שאם יעזבו הציפורים את ליברפול, הרי שהעיר תיחרב. לדעת המקומיים כאן עמדה הטענה הזו במבחן, כשבמהלך מלחמת העולם השנייה הותקפה העיר על ידי גלים של מפציצי לופטוואפה.
אבל אותן ציפורים לא נטשו את העיר גם במהלך המלחמה וההרס העצום שהעיר חוותה אז, הרס שהוא תוצאת ההפצצות של מטוסי חיל האוויר של היטלר.
מבט מקרוב:
https://youtu.be/zn7EEdInmwA
ביקור במקום:
https://youtu.be/evVKqSQN3M0
#על המוזיאון לתולדות שארם א-שייח'
כ-5 דקות נסיעה מאזור המלונות וקצת מצפון למפרץ נעמה נמצא מוזיאון שארם א-שייח' (Sharm El Sheikh Museum).
זהו מוזיאון גדול מאוד שבו מוצגת המורשת העשירה של מצרים. תראו כאן מגוון לא קטן של פסלים וחפצים עתיקים, שלל כלי חרס ותכשיטים מימים עברו.
במוזיאון מוצגת ההיסטוריה של שארם א-שייח' לצד ההיסטוריה של מצרים כולה. יש כאן תצוגה והסברים המשתרעים על פני אלפי שנים, מתקופת מצרים העתיקה ועד ימינו.
לחובבי היסטוריה המוזיאון מומלץ בחום וגם למי שלא מתכננים לבקר באזורים אחרים במצרים, כמו קהיר, אזור אסואן והמקדשים.
גם חובבי טבע ימצאו כאן עניין ואפילו רב. במוזיאון תערוכה של פלאי עולם המעמקים התת-ימי של הים האדום. יש כאן סקירה מרתקת של שוניות האלמוגים הנהדרות שבאזור, על הדגים ובעלי החיים הימיים שחיים בהן.
מבט מקרוב:
https://youtu.be/G4HHAWxO378
ביקור במקום:
https://youtu.be/7Y5FUiFKThc
ביקור שר התיירות והעתיקות בפתיחה ב-2020:
https://youtu.be/SiaLbGRFsIM
כ-5 דקות נסיעה מאזור המלונות וקצת מצפון למפרץ נעמה נמצא מוזיאון שארם א-שייח' (Sharm El Sheikh Museum).
זהו מוזיאון גדול מאוד שבו מוצגת המורשת העשירה של מצרים. תראו כאן מגוון לא קטן של פסלים וחפצים עתיקים, שלל כלי חרס ותכשיטים מימים עברו.
במוזיאון מוצגת ההיסטוריה של שארם א-שייח' לצד ההיסטוריה של מצרים כולה. יש כאן תצוגה והסברים המשתרעים על פני אלפי שנים, מתקופת מצרים העתיקה ועד ימינו.
לחובבי היסטוריה המוזיאון מומלץ בחום וגם למי שלא מתכננים לבקר באזורים אחרים במצרים, כמו קהיר, אזור אסואן והמקדשים.
גם חובבי טבע ימצאו כאן עניין ואפילו רב. במוזיאון תערוכה של פלאי עולם המעמקים התת-ימי של הים האדום. יש כאן סקירה מרתקת של שוניות האלמוגים הנהדרות שבאזור, על הדגים ובעלי החיים הימיים שחיים בהן.
מבט מקרוב:
https://youtu.be/G4HHAWxO378
ביקור במקום:
https://youtu.be/7Y5FUiFKThc
ביקור שר התיירות והעתיקות בפתיחה ב-2020:
https://youtu.be/SiaLbGRFsIM
#על הכיכר בה שרפו את הספרים
הכיכר הציבורית הזו, שנמצאת במרכז ברלין, נקראה בעברה "כיכר האופרה". את שמה הנוכחי, כיכר בבל (Bebelplatz) היא קיבלה לאחר מלחמת העולם השניה, על שמו של מנהיג המפלגה הסוציאל דמוקרטית של גרמניה במאה ה-19, אוגוסט בבל.
בכיכר תוכלו לראות כמה מבנים חשובים כמו בית האופרה, מבני אוניברסיטת הומבולט, האוניברסיטה שהייתה המרכז הגרמני ללימודים אקדמיים ובה למדו אלברט איינשטיין ולפניו גם לנין וקרל מרקס. עוד ממוקמת בכיכר קתדרלת הדוויג הקדושה (כנסייה רומית-קתולית עתיקה).
#על אירוע שריפת הספרים
אחד מהאירועים הבולטים שהפכו את הכיכר לידועה במיוחד, היה אירוע שריפת הספרים. האירוע התחולל כאן בשנת 1933, ב-10 במאי ובו הנאצים שרפו את הספרים של הספרייה הפרוסית. כ-5000 סטודנטים ומרצים מאוניברסיטת ברלין שרפו כאן יותר מ-20,000 ספרים של סופרים שונים: קומוניסטים, יהודים ובכלל, כל מי שכתב דברים שלא התאימו לאידיאולוגיה הנאצית.
אירוע זה פגע אנושות בחופש הביטוי והביא לכפייה של האידיאולוגיה הנאצית באופן קיצוני וקשה מנשוא. על האירוע ניצח יוזף גבלס, מי שהיה שר התעמולה הנאצי. באותו היום נשא גבלס את "נאום האש". בעקבות האירוע הזה, אגב, סטודנטים נוספים ברחבי גרמניה שרפו ספרים נוספים.
מעניין לשמוע שבשנת 1820, כמה עשרות שנים קודם לכן, נכתב המשפט: "במקום שבו שורפים ספרים - ישרפו גם בני אדם", על ידי המשורר והפילוסוף הגרמני היינריך היינה, שממש חזה את העתיד שבו יישרפו לא מעט מעבודותיו.
#אנדרטת הספרייה הריקה
הפסל הישראלי וחתן פרס ישראל מיכה אולמן, הקים בשנת 1994 אנדרטה לזכר אירוע שריפת הספרים האיום שהתחולל כאן. הפסל, שהשתתף בתחרות בינלאומית בה השתתפו 30 פסלים מכל העולם, זכה בתחרות להקמת מצבת הזיכרון. אנדרטה זו, אגב, נחשבת היום לעבודתו החשובה והמוכרת ביותר.
האנדרטה היא ריבוע שקוף (זכוכית משוריינת) הנמצא בתוך האדמה, מוטבע בכיכר עצמה. אל הבור לא ניתן להיכנס אך מומלץ ואף רצוי להתבונן דרכו בספרייה תת קרקעית בעלת 14 מדפים ריקים. ריקנותם של המדפים מסמלת את החלל התרבותי העצום שהשאירו אחריהם הספרים השרופים, שנשרפו על ידי הנאצים.
שניים מהמדפים אגב, חבויים ומתוך ה-14 ישים לב הצופה רק ל-12, המסמלים את שנים עשר שבטי ישראל ושנים עשר חודשי השנה. גם מידות החדר לא אקראיות, שכן הן חושבו על פי מידות גופו של אולמן כפול ארבע, מסמנות את ההומניזם שנקבר באותו אירוע מזעזע. עוד בחדר הספרייה, דלת סגורה הפונה לכיוון האוניברסיטה המקומית, ממנה יצאו אותם סטודנטים לשרוף את הספרים המדוברים.
אולמן אמר על דימוי האנדרטה: "הדימוי שעמד לנגד עיניי בכל שלבי העבודה הוא הצעקה של אֵדוָורְד מוּנְק (Edvard Munch): פתח קטן יחסית בתמונה גדולה, בור קטן ושחור, אלמנט של צעקה, צעקה ללא קול".
מבט מקרוב:
https://youtu.be/6-YPv7d5tHk
ובשריפת הספרים הנאצית שהתרחשה כאן:
https://youtu.be/kHCmiWaHUCw
הכיכר הציבורית הזו, שנמצאת במרכז ברלין, נקראה בעברה "כיכר האופרה". את שמה הנוכחי, כיכר בבל (Bebelplatz) היא קיבלה לאחר מלחמת העולם השניה, על שמו של מנהיג המפלגה הסוציאל דמוקרטית של גרמניה במאה ה-19, אוגוסט בבל.
בכיכר תוכלו לראות כמה מבנים חשובים כמו בית האופרה, מבני אוניברסיטת הומבולט, האוניברסיטה שהייתה המרכז הגרמני ללימודים אקדמיים ובה למדו אלברט איינשטיין ולפניו גם לנין וקרל מרקס. עוד ממוקמת בכיכר קתדרלת הדוויג הקדושה (כנסייה רומית-קתולית עתיקה).
#על אירוע שריפת הספרים
אחד מהאירועים הבולטים שהפכו את הכיכר לידועה במיוחד, היה אירוע שריפת הספרים. האירוע התחולל כאן בשנת 1933, ב-10 במאי ובו הנאצים שרפו את הספרים של הספרייה הפרוסית. כ-5000 סטודנטים ומרצים מאוניברסיטת ברלין שרפו כאן יותר מ-20,000 ספרים של סופרים שונים: קומוניסטים, יהודים ובכלל, כל מי שכתב דברים שלא התאימו לאידיאולוגיה הנאצית.
אירוע זה פגע אנושות בחופש הביטוי והביא לכפייה של האידיאולוגיה הנאצית באופן קיצוני וקשה מנשוא. על האירוע ניצח יוזף גבלס, מי שהיה שר התעמולה הנאצי. באותו היום נשא גבלס את "נאום האש". בעקבות האירוע הזה, אגב, סטודנטים נוספים ברחבי גרמניה שרפו ספרים נוספים.
מעניין לשמוע שבשנת 1820, כמה עשרות שנים קודם לכן, נכתב המשפט: "במקום שבו שורפים ספרים - ישרפו גם בני אדם", על ידי המשורר והפילוסוף הגרמני היינריך היינה, שממש חזה את העתיד שבו יישרפו לא מעט מעבודותיו.
#אנדרטת הספרייה הריקה
הפסל הישראלי וחתן פרס ישראל מיכה אולמן, הקים בשנת 1994 אנדרטה לזכר אירוע שריפת הספרים האיום שהתחולל כאן. הפסל, שהשתתף בתחרות בינלאומית בה השתתפו 30 פסלים מכל העולם, זכה בתחרות להקמת מצבת הזיכרון. אנדרטה זו, אגב, נחשבת היום לעבודתו החשובה והמוכרת ביותר.
האנדרטה היא ריבוע שקוף (זכוכית משוריינת) הנמצא בתוך האדמה, מוטבע בכיכר עצמה. אל הבור לא ניתן להיכנס אך מומלץ ואף רצוי להתבונן דרכו בספרייה תת קרקעית בעלת 14 מדפים ריקים. ריקנותם של המדפים מסמלת את החלל התרבותי העצום שהשאירו אחריהם הספרים השרופים, שנשרפו על ידי הנאצים.
שניים מהמדפים אגב, חבויים ומתוך ה-14 ישים לב הצופה רק ל-12, המסמלים את שנים עשר שבטי ישראל ושנים עשר חודשי השנה. גם מידות החדר לא אקראיות, שכן הן חושבו על פי מידות גופו של אולמן כפול ארבע, מסמנות את ההומניזם שנקבר באותו אירוע מזעזע. עוד בחדר הספרייה, דלת סגורה הפונה לכיוון האוניברסיטה המקומית, ממנה יצאו אותם סטודנטים לשרוף את הספרים המדוברים.
אולמן אמר על דימוי האנדרטה: "הדימוי שעמד לנגד עיניי בכל שלבי העבודה הוא הצעקה של אֵדוָורְד מוּנְק (Edvard Munch): פתח קטן יחסית בתמונה גדולה, בור קטן ושחור, אלמנט של צעקה, צעקה ללא קול".
מבט מקרוב:
https://youtu.be/6-YPv7d5tHk
ובשריפת הספרים הנאצית שהתרחשה כאן:
https://youtu.be/kHCmiWaHUCw
#על מוזיאון האמנות של התקופה הקומוניסטית
קשה לבקר בערים מרכזיות במדינות שנשלטו בעבר על ידי ברית המועצות, מבלי לחשוב על המונומנטים שהותירה כאן האימפריה הקורסת ואיפה הם היום.
כמו בבירות נוספות במזרח אירופה, בבולגריה הצטברו המון "מזכרות" מתקופה שאיש לא מתלהב לזכור. לפיכך, גם בסופיה ריכזו את הפסלים והאנדרטאות של הקומוניסטים במקום אחד.
המקום הזה נקרא כאן המוזיאון לאמנות סוציאליסטית (Museum of Socialist Art). המוזיאון מציג לא מעט יצירות אמנות, שהן תוצר של התקופה הקומוניסטית בבולגריה.
זהו מוזיאון ענקי המשתרע על כ-7.5 דונם וכולל פארק פסלים ענקי המקיף את בניין המוזיאון עם התערוכות.
כאן תזכו להצצה ייחודית לתקופה הקומוניסטית המסעירה ודי קודרת בתולדות בולגריה. בקרב העם הבולגרי יש לא מעט שחיו בתקופה זו וזוכרים עדיין את מוראותיה.
המוזיאון, ששמו אמור היה להיות "המוזיאון לאמנות טוטליטרית", נמצא בפרבר הכוכב האדום שבעיר סופיה.
#מה תראו כאן?
במוזיאון לאמנות סוציאליסטית תמצאו שלל יצירות, מונומנטים ו"מזכרות" מהמשטר הקומוניסטי, ששלט בבולגריה במשך מחצית המאה הקודמת.
בין הזכרונות הללו, שאצל המבוגרים המקומיים הם לא כל כך רחוקים, תראו שלל מוצגים מהעידן ההוא, המציינים אירועים היסטוריים, אישים ורעיונות של הסוציאליזם המקומי והסובייטי.
הכלל הוא שבפנים מוצגים הציורים ובחוץ - הפסלים. יש כאן השפעה ברורה של המסורת הסובייטית מאותם ימים.
בחלל הפנימי עשרות ציורים המציינים אירועים היסטוריים ואג'נדה "פועלית", במיטב ההווייה הקומוניסטית והאסתטיקה של הסוציאליזם המזרח אירופי.
עוד מוצגים כאן סרטי תעמולה ישנים של המפלגה הסוציאליסטית של בולגריה. כמו הציורים מהתקופה, גם הסרטים מתארים את נפלאות המשטר הקומוניסטי. ניתן לראות בהם את ההווי וחינוך האוכלוסייה שרצתה המפלגה הקומוניסטית לטפח בתקופה ההיא, את התגייסות העם הבולגרי לערכי השוויון הסוציאליסטי והרבה תעמולה לערכים הללו.
מחוץ למוזיאון תוכלו לשוטט בגן פסלים גדול, בין פסלי המנהיגים מהעידן הקומוניסטי.
#גן הפסלים
מחוץ למבנה המוזיאון משתרע פארק פסלים ענקי ובו מה שבעיני רבים הוא השוס האמיתי בביקור כאן - הנאמנות האופיינית לאסתטיקה הקומוניסטית.
ראשונים הם מן הסתם פסליהם הענקיים של המנהיגים הקומוניסטים הבולטים של ברית המועצות, לנין וסטלין.
תוכלו לראות לידם את פסלו של אדם פחות מוכר, בבולגריה זוכרים אותו היטב. זהו המנהיג הבולגרי טודור ז'יווקוב, שפסלו הענקי מזדקר לממדים גרוטסקיים.
עוד תוכלו לראות בגן הענקי את פסלי עובדים ולוחמים של התקופה הקומוניסטית. יש שם עובדי תעשייה, חיילים בצבא האדום, חקלאים, פועלים ועוד שורה של דמויות מההווי הסוציאליסטי ושל פאר התעמולה הבולשביקית של אותם ימים, בזמנים בהם בולגריה נאנקה תחת העול הכבד של ברית המועצות.
מבט מקרוב:
https://youtu.be/qx_A8M-u22M
ביקור במקום:
https://youtu.be/46UbpzFzdp0
בלוגרים:
https://youtu.be/F6W6Y5cOHuA
קשה לבקר בערים מרכזיות במדינות שנשלטו בעבר על ידי ברית המועצות, מבלי לחשוב על המונומנטים שהותירה כאן האימפריה הקורסת ואיפה הם היום.
כמו בבירות נוספות במזרח אירופה, בבולגריה הצטברו המון "מזכרות" מתקופה שאיש לא מתלהב לזכור. לפיכך, גם בסופיה ריכזו את הפסלים והאנדרטאות של הקומוניסטים במקום אחד.
המקום הזה נקרא כאן המוזיאון לאמנות סוציאליסטית (Museum of Socialist Art). המוזיאון מציג לא מעט יצירות אמנות, שהן תוצר של התקופה הקומוניסטית בבולגריה.
זהו מוזיאון ענקי המשתרע על כ-7.5 דונם וכולל פארק פסלים ענקי המקיף את בניין המוזיאון עם התערוכות.
כאן תזכו להצצה ייחודית לתקופה הקומוניסטית המסעירה ודי קודרת בתולדות בולגריה. בקרב העם הבולגרי יש לא מעט שחיו בתקופה זו וזוכרים עדיין את מוראותיה.
המוזיאון, ששמו אמור היה להיות "המוזיאון לאמנות טוטליטרית", נמצא בפרבר הכוכב האדום שבעיר סופיה.
#מה תראו כאן?
במוזיאון לאמנות סוציאליסטית תמצאו שלל יצירות, מונומנטים ו"מזכרות" מהמשטר הקומוניסטי, ששלט בבולגריה במשך מחצית המאה הקודמת.
בין הזכרונות הללו, שאצל המבוגרים המקומיים הם לא כל כך רחוקים, תראו שלל מוצגים מהעידן ההוא, המציינים אירועים היסטוריים, אישים ורעיונות של הסוציאליזם המקומי והסובייטי.
הכלל הוא שבפנים מוצגים הציורים ובחוץ - הפסלים. יש כאן השפעה ברורה של המסורת הסובייטית מאותם ימים.
בחלל הפנימי עשרות ציורים המציינים אירועים היסטוריים ואג'נדה "פועלית", במיטב ההווייה הקומוניסטית והאסתטיקה של הסוציאליזם המזרח אירופי.
עוד מוצגים כאן סרטי תעמולה ישנים של המפלגה הסוציאליסטית של בולגריה. כמו הציורים מהתקופה, גם הסרטים מתארים את נפלאות המשטר הקומוניסטי. ניתן לראות בהם את ההווי וחינוך האוכלוסייה שרצתה המפלגה הקומוניסטית לטפח בתקופה ההיא, את התגייסות העם הבולגרי לערכי השוויון הסוציאליסטי והרבה תעמולה לערכים הללו.
מחוץ למוזיאון תוכלו לשוטט בגן פסלים גדול, בין פסלי המנהיגים מהעידן הקומוניסטי.
#גן הפסלים
מחוץ למבנה המוזיאון משתרע פארק פסלים ענקי ובו מה שבעיני רבים הוא השוס האמיתי בביקור כאן - הנאמנות האופיינית לאסתטיקה הקומוניסטית.
ראשונים הם מן הסתם פסליהם הענקיים של המנהיגים הקומוניסטים הבולטים של ברית המועצות, לנין וסטלין.
תוכלו לראות לידם את פסלו של אדם פחות מוכר, בבולגריה זוכרים אותו היטב. זהו המנהיג הבולגרי טודור ז'יווקוב, שפסלו הענקי מזדקר לממדים גרוטסקיים.
עוד תוכלו לראות בגן הענקי את פסלי עובדים ולוחמים של התקופה הקומוניסטית. יש שם עובדי תעשייה, חיילים בצבא האדום, חקלאים, פועלים ועוד שורה של דמויות מההווי הסוציאליסטי ושל פאר התעמולה הבולשביקית של אותם ימים, בזמנים בהם בולגריה נאנקה תחת העול הכבד של ברית המועצות.
מבט מקרוב:
https://youtu.be/qx_A8M-u22M
ביקור במקום:
https://youtu.be/46UbpzFzdp0
בלוגרים:
https://youtu.be/F6W6Y5cOHuA
#על כיכר ההוצאות להורג שבעיר העתיקה
כיכר גראסמרקט (Grassmarket) היא אזור השוק הקדום של אדינבורו. בימינו הכיכר הזו היא מקום בילוי שוקק חיים ופאבים, אבל ברחבת הגראסמרקט נהגו בעבר להוציא להורג פושעים.
ממש כאן הם הועלו אל הגרדום, לקול תשואות הקהל.
ההמון נהג אז להתכנס וליהנות מההצגה הכי טובה בעיר - הוצאה להורג בתליה, של פושעים, עבריינים, או אנשים אחרים שנתפסו בקלקלתם.
הרישומים מראים שבכיכר זו הוצאו להורג מעל 100 אנשים.
#מה תראו כאן?
אם היום האזור הוא אחד הפופולרים והנחמדים באדינבורו, בעבר זה היה מהאזורים העניים של העיר העתיקה. שווה להיכנס אל החנויות שבכיכר ולהביט במבנים העתיקים מבחוץ ומבפנים.
מאחד מהם, Outlook Tower, תוכלו ליהנות מנקודת תצפית מקסימה על גגות העיר. רק 98 מדרגות ואתם למעלה, בראש המגדל.
חפשו ברצפת הכיכר ותמצאו צורה של צלב באבני הריצוף. הסימן הזה מצביע על המקום שבו עמד פעם הגרדום.
במרכז הרחבה תראו גם מתקן שתייה מהעבר, שאינו פעיל עוד. בעבר נהגו להעביר לכאן מים מהמעיין.
#על האישה שקמה לתחיה מחבל התליה
באזור הכיכר, שכזכור שימשה בעבר כמקום ההוצאה להורג של אסירים שנידונו למוות, אפשר למצוא פאב הנקרא על שמה של מגי דיקסון.
מדובר באגדה מקומית, עם מרכיבים אמיתיים. איש כבר לא יודע לומר. אבל העובדה הברורה היא שהעניין מסופר כאן כבר שנים רבות וגם אם הוא לא יאומן, כשהוא נשמע מפיהם של וותיקי אדינבורו, הוא נשמע אמין לחלוטין.
מכל מקום, אחת המעשיות הכי מפורסמות של אדינבורו מספרת על אישה בשם מגי דיקסון, שביתה היה בסמטאות שוק הדגים של אדינבורו.
מגי, שהשמועות בעיר גרסו שהיה לה מאהב, נענשה בכיכר גראסמרקט על הריגת בנה והוצאה כאן להורג בתלייה. לאחר שתלו את מגי והיא נפלה את נשמתה, הורידו את גופתה מהגרדום.
הקברן המקומי נשא אותה מהכיכר על גבי עגלה. בעודו נוסע עם הגופה בתוך ארון מתים ועושה את דרכו לקבורה, נתקלה העגלה באבן גדולה.
כתוצאה מהחבטה והטלטלה העזה של הארון, התעוררה מגי לחיים! - לתדהמת כולם, הסתבר שבמהלך התלייה מגי דיקסון רק איבדה את הכרתה. תוך ימים אחדים היא חזרה לחיות כרגיל.
אבל מה עם העונש והחרפה? - תוצאת הנס שחוותה מגי דיקסון הייתה מחילה שהיא קיבלה מהשלטונות. מאז ועד מותה היא התהלכה עם סימני החבל על צווארה וזכתה לכינוי באדינבורו "מגי החצי תלויה".
#חיי הלילה כאן
בכיכר, ששימשה בעבר כמקום הוצאה להורג של אסירים, נמצאים היום לא מעט פאבים טובים. בחלקם תוכלו ללגום את הבירה וליהנות מלהקות מקומיות המנגנות מוזיקה סקוטית בלייב. מי מופיע בכל פאב בערב תוכלו ללמוד בשלטי הפאבים שניצבים בחוץ.
המלצה חמה - חפשו את Finnegans Wake, פאב אירי נהדר, עם הופעות חיות מדי ערב ומטבח אירי מצוין. הסגנון המוזיקלי בלייב מתחלף כל ערב. מוזיקה סקוטית, אירית, בלוז אמריקאי או כל סגנון אחר - ודאו שהמוזיקה באותו ערב היא כזו שאתם אוהבים. ראו בתגית "פיניגנז ווייק".
#טיפים
מהכיכר, כלפי מעלה, תקבלו נקודת תצפית מעולה אל הטירה.
שווה לבקר בשוק השבועי שמתקיים כאן.
מבט בבוקר:
https://youtu.be/Ov0F_YdpI5M
תמונות:
https://youtu.be/kMm6YtG4tuo
ביקור במקום:
https://youtu.be/rT6gCfocl6k
ברים ופאבים שווים בכיכר הגראסמרקט:
https://youtu.be/sssO8Xo_YKU
הדרכה:
https://youtu.be/4bnznr0zBIs
הדרכה לפאבים ולחיי הלילה כאן:
https://youtu.be/F-eHFv6miCs
כיכר גראסמרקט (Grassmarket) היא אזור השוק הקדום של אדינבורו. בימינו הכיכר הזו היא מקום בילוי שוקק חיים ופאבים, אבל ברחבת הגראסמרקט נהגו בעבר להוציא להורג פושעים.
ממש כאן הם הועלו אל הגרדום, לקול תשואות הקהל.
ההמון נהג אז להתכנס וליהנות מההצגה הכי טובה בעיר - הוצאה להורג בתליה, של פושעים, עבריינים, או אנשים אחרים שנתפסו בקלקלתם.
הרישומים מראים שבכיכר זו הוצאו להורג מעל 100 אנשים.
#מה תראו כאן?
אם היום האזור הוא אחד הפופולרים והנחמדים באדינבורו, בעבר זה היה מהאזורים העניים של העיר העתיקה. שווה להיכנס אל החנויות שבכיכר ולהביט במבנים העתיקים מבחוץ ומבפנים.
מאחד מהם, Outlook Tower, תוכלו ליהנות מנקודת תצפית מקסימה על גגות העיר. רק 98 מדרגות ואתם למעלה, בראש המגדל.
חפשו ברצפת הכיכר ותמצאו צורה של צלב באבני הריצוף. הסימן הזה מצביע על המקום שבו עמד פעם הגרדום.
במרכז הרחבה תראו גם מתקן שתייה מהעבר, שאינו פעיל עוד. בעבר נהגו להעביר לכאן מים מהמעיין.
#על האישה שקמה לתחיה מחבל התליה
באזור הכיכר, שכזכור שימשה בעבר כמקום ההוצאה להורג של אסירים שנידונו למוות, אפשר למצוא פאב הנקרא על שמה של מגי דיקסון.
מדובר באגדה מקומית, עם מרכיבים אמיתיים. איש כבר לא יודע לומר. אבל העובדה הברורה היא שהעניין מסופר כאן כבר שנים רבות וגם אם הוא לא יאומן, כשהוא נשמע מפיהם של וותיקי אדינבורו, הוא נשמע אמין לחלוטין.
מכל מקום, אחת המעשיות הכי מפורסמות של אדינבורו מספרת על אישה בשם מגי דיקסון, שביתה היה בסמטאות שוק הדגים של אדינבורו.
מגי, שהשמועות בעיר גרסו שהיה לה מאהב, נענשה בכיכר גראסמרקט על הריגת בנה והוצאה כאן להורג בתלייה. לאחר שתלו את מגי והיא נפלה את נשמתה, הורידו את גופתה מהגרדום.
הקברן המקומי נשא אותה מהכיכר על גבי עגלה. בעודו נוסע עם הגופה בתוך ארון מתים ועושה את דרכו לקבורה, נתקלה העגלה באבן גדולה.
כתוצאה מהחבטה והטלטלה העזה של הארון, התעוררה מגי לחיים! - לתדהמת כולם, הסתבר שבמהלך התלייה מגי דיקסון רק איבדה את הכרתה. תוך ימים אחדים היא חזרה לחיות כרגיל.
אבל מה עם העונש והחרפה? - תוצאת הנס שחוותה מגי דיקסון הייתה מחילה שהיא קיבלה מהשלטונות. מאז ועד מותה היא התהלכה עם סימני החבל על צווארה וזכתה לכינוי באדינבורו "מגי החצי תלויה".
#חיי הלילה כאן
בכיכר, ששימשה בעבר כמקום הוצאה להורג של אסירים, נמצאים היום לא מעט פאבים טובים. בחלקם תוכלו ללגום את הבירה וליהנות מלהקות מקומיות המנגנות מוזיקה סקוטית בלייב. מי מופיע בכל פאב בערב תוכלו ללמוד בשלטי הפאבים שניצבים בחוץ.
המלצה חמה - חפשו את Finnegans Wake, פאב אירי נהדר, עם הופעות חיות מדי ערב ומטבח אירי מצוין. הסגנון המוזיקלי בלייב מתחלף כל ערב. מוזיקה סקוטית, אירית, בלוז אמריקאי או כל סגנון אחר - ודאו שהמוזיקה באותו ערב היא כזו שאתם אוהבים. ראו בתגית "פיניגנז ווייק".
#טיפים
מהכיכר, כלפי מעלה, תקבלו נקודת תצפית מעולה אל הטירה.
שווה לבקר בשוק השבועי שמתקיים כאן.
מבט בבוקר:
https://youtu.be/Ov0F_YdpI5M
תמונות:
https://youtu.be/kMm6YtG4tuo
ביקור במקום:
https://youtu.be/rT6gCfocl6k
ברים ופאבים שווים בכיכר הגראסמרקט:
https://youtu.be/sssO8Xo_YKU
הדרכה:
https://youtu.be/4bnznr0zBIs
הדרכה לפאבים ולחיי הלילה כאן:
https://youtu.be/F-eHFv6miCs
מפעל האמייל של אוסקר שינדלר
#על המפעל של אוסקר שינדלר בעיר
את חזית מפעל האמייל של אוסקר שינדלר (Fabryka Emalia Oskara Schindlera) מזהים רבים מהסרט המפורסם "רשימת שינדלר" שגם זכה באוסקר. שינדלר, מרגל עבור גרמניה, שהיה לתעשיין גרמני וחסיד אומות העולם, סייע במלחמת העולם השנייה והציל יהודים רבים מהשמדה.
ב"מפעל האמייל הגרמני" ייצרו בתקופת המלחמה כלי אוכל וסכו"ם עבור הצבא הגרמני. כיום משמש בית החרושת של אוסקר שינדלר כמוזיאון, או ליתר דיוק שני מוזיאונים:
מוזיאון המתאר את תולדות העיר קרקוב והיהודים בה, תחת הכיבוש הנאצי ואת פועלו של אוסקר שינדלר. זוהי שלוחה של מוזיאון ההיסטוריה העירוני של קרקוב.
מוזיאון לאמנות עכשווית - שוכן במה שהיו אולמות הייצור של המפעל.
#מי היה אוסקר שינדלר?
חסיד אומות העולם אוסקר שינדלר (Oskar Schindler) היה תעשיין גרמני ציני, שחי לפני מלחמת העולם השנייה בחבל הסודטים בצ'כיה, עסק בריגול בשביל המודיעין הגרמני בצ'כיה ופולין ואף זכה ב"עיטור הדם" (Das Blutorden) מהעיטורים הנחשבים ביותר בגרמניה הנאצית.
בתחילת המלחמה ניצל את השלטון הנאצי ואת כיבוש פולין כדי להרוויח כסף רב. אך בהדרגה החל שינדלר נחשף לזוועות הנאצים וממי שתמך בנאצים, הוא שינה את פניו והחל לגלות סלידה מהאלימות והטרור שלהם.
וכך, תוך שהוא מנהל מפעל מצליח שמתבסס על רכוש יהודי שנבזז, החל האיש לקלוט יהודים רבים מהגטו ולהציל את חייהם ממחנות ההשמדה. בעזרת כספו ותושייתו והרבה אומץ לב, הוא הצליח לשמור את עובדיו ומשפחותיהם בחיים ולהצילם שוב ושוב ממוות. הוא הוציא כסף רב על המבצעים לשמירת עובדיו היהודים בחיים.
שוב ושוב נקלע שינדלר לסכנת חיים, למול החשדות של הנאצים על פשר החיבה הגדולה של ידידם ליהודים. אבל בפקחות וביוזמה, הוא הצליח לבלבל אותם ולהציג את הדברים כמיזם שחשוב לצרכי הייצור של הצבא הגרמני. את המלחמה סיימו כל עובדיו ומשפחותיהם בחיים ושינדלר הפך ל"חסיד אומות העולם".
לאחר המלחמה, משאזל כל כספו במבצעי ההצלה שלו, הוא שב לגרמניה, אך לא הצליח בעסקיו שוב. בהדרגה נעשה מצבו הכלכלי קשה. הוא חי בעוני ורק תרומות מארגונים יהודיים אפשרו לו לשרוד.
לאחר מותו, מילאו הניצולים הרבים את בקשתו וקברו אותו בהר ציון שבירושלים. במהלך השואה, לאורך מלחמת העולם השנייה, הציל אוסקר שינדלר את חייהם של 1,200 יהודים. סיפור ההצלה שלהם הונצח בסרט הקולנוע המפורסם וזוכה האוסקר "רשימת שינדלר".
#טיפים
בכרטיס שקניתם כאן, למפעל של אוסקר שינדלר, נכללת גם כניסה חינם למוזיאון הקטן שבבית המרקחת של תדאוש פנקייביץ' (Apteka Pod orłem), בפינת כיכר ז'גודה (Plac Zgody), שהיא כיכר השילוחים של הגטו היהודי בקרקוב.
אנו ממליצים על המפעל גם עם ילדים, אך לא מומלץ לילדים מתחת לגיל 10.
מבט מקרוב:
https://youtu.be/O9SBgtXlcog
ביקור במקום:
https://youtu.be/CPPVxey_aAs
המוזיאון:
https://youtu.be/-9vPvAdFIZo
מבפנים:
https://youtu.be/Yk4yokXqzug
את חזית מפעל האמייל של אוסקר שינדלר (Fabryka Emalia Oskara Schindlera) מזהים רבים מהסרט המפורסם "רשימת שינדלר" שגם זכה באוסקר. שינדלר, מרגל עבור גרמניה, שהיה לתעשיין גרמני וחסיד אומות העולם, סייע במלחמת העולם השנייה והציל יהודים רבים מהשמדה.
ב"מפעל האמייל הגרמני" ייצרו בתקופת המלחמה כלי אוכל וסכו"ם עבור הצבא הגרמני. כיום משמש בית החרושת של אוסקר שינדלר כמוזיאון, או ליתר דיוק שני מוזיאונים:
מוזיאון המתאר את תולדות העיר קרקוב והיהודים בה, תחת הכיבוש הנאצי ואת פועלו של אוסקר שינדלר. זוהי שלוחה של מוזיאון ההיסטוריה העירוני של קרקוב.
מוזיאון לאמנות עכשווית - שוכן במה שהיו אולמות הייצור של המפעל.
#מי היה אוסקר שינדלר?
חסיד אומות העולם אוסקר שינדלר (Oskar Schindler) היה תעשיין גרמני ציני, שחי לפני מלחמת העולם השנייה בחבל הסודטים בצ'כיה, עסק בריגול בשביל המודיעין הגרמני בצ'כיה ופולין ואף זכה ב"עיטור הדם" (Das Blutorden) מהעיטורים הנחשבים ביותר בגרמניה הנאצית.
בתחילת המלחמה ניצל את השלטון הנאצי ואת כיבוש פולין כדי להרוויח כסף רב. אך בהדרגה החל שינדלר נחשף לזוועות הנאצים וממי שתמך בנאצים, הוא שינה את פניו והחל לגלות סלידה מהאלימות והטרור שלהם.
וכך, תוך שהוא מנהל מפעל מצליח שמתבסס על רכוש יהודי שנבזז, החל האיש לקלוט יהודים רבים מהגטו ולהציל את חייהם ממחנות ההשמדה. בעזרת כספו ותושייתו והרבה אומץ לב, הוא הצליח לשמור את עובדיו ומשפחותיהם בחיים ולהצילם שוב ושוב ממוות. הוא הוציא כסף רב על המבצעים לשמירת עובדיו היהודים בחיים.
שוב ושוב נקלע שינדלר לסכנת חיים, למול החשדות של הנאצים על פשר החיבה הגדולה של ידידם ליהודים. אבל בפקחות וביוזמה, הוא הצליח לבלבל אותם ולהציג את הדברים כמיזם שחשוב לצרכי הייצור של הצבא הגרמני. את המלחמה סיימו כל עובדיו ומשפחותיהם בחיים ושינדלר הפך ל"חסיד אומות העולם".
לאחר המלחמה, משאזל כל כספו במבצעי ההצלה שלו, הוא שב לגרמניה, אך לא הצליח בעסקיו שוב. בהדרגה נעשה מצבו הכלכלי קשה. הוא חי בעוני ורק תרומות מארגונים יהודיים אפשרו לו לשרוד.
לאחר מותו, מילאו הניצולים הרבים את בקשתו וקברו אותו בהר ציון שבירושלים. במהלך השואה, לאורך מלחמת העולם השנייה, הציל אוסקר שינדלר את חייהם של 1,200 יהודים. סיפור ההצלה שלהם הונצח בסרט הקולנוע המפורסם וזוכה האוסקר "רשימת שינדלר".
#טיפים
בכרטיס שקניתם כאן, למפעל של אוסקר שינדלר, נכללת גם כניסה חינם למוזיאון הקטן שבבית המרקחת של תדאוש פנקייביץ' (Apteka Pod orłem), בפינת כיכר ז'גודה (Plac Zgody), שהיא כיכר השילוחים של הגטו היהודי בקרקוב.
אנו ממליצים על המפעל גם עם ילדים, אך לא מומלץ לילדים מתחת לגיל 10.
מבט מקרוב:
https://youtu.be/O9SBgtXlcog
ביקור במקום:
https://youtu.be/CPPVxey_aAs
המוזיאון:
https://youtu.be/-9vPvAdFIZo
מבפנים:
https://youtu.be/Yk4yokXqzug
בית הקברות הייטאנאמי
#על בית הקברות ההיסטורי והסיפור היהודי שלא ייאמן
בית הקברות הייטאנאמי (Hietaniemi Cemetery) שבקרבת קו החוף במרכז הלסינקי, הוא בית הקברות העתיק בעיר שבו עדיין נקברים אנשים.
בית הקברות מחולק לאזורי קבורה נפרדים המיועדים למיעוטים שונים החיים בפינלנד. באחד מהם נקברו יהודי הלסינקי. הוא מוקף חומת אבן מכוסה אזוב ונפרד מקברי הנוצרים.
בנקודה הגבוהה ביותר של הפארק, בראש הפארק הירוק והיפה הזה, תראו צלב המציין את האזור המנציח את גיבורי הרפובליקה. כאן קבורים למנוחת עולמים לא מעט אישים מרכזיים מההיסטוריה והתרבות של פינלנד.
בהייטאנאמי קבור גם המרשל מנרהיים, המנהיג והמפקד שבאמצע המאה ה-20, תוך כדי מלחמת העולם השנייה, הנהיג את פינלנד הקטנה לנצחון מזהיר על הצבא הסובייטי החזק והגדול ממנו עשרות מונים ובמשא ומתן שאחרי המערכה עם הענק הרוסי הצליח לשמור על עצמאותה של פינלנד.
#סיפור היהודים שנלחמו כתף אל כתף לצד הנאצים
כשתעברו בשער בית הקברות היהודי, שימו לב לחלקה קטנה ותחומה בשרשרת ברזל כבדה. בחלק זה של בית הקברות מסתתרים מספר קברים המספרים סיפור שלא ייאמן.
הקברים כאן הם של לוחמים יהודים שנפלו ב"מלחמת החורף" ובמלחמות ההמשך, בשנים 1939-1944 בהן הגנה פינלנד על עצמה כנגד ברית המועצות של סטלין, שרצתה לכבוש אותה.
הימים הם ימי מלחמת העולם השנייה. כדי להגן על עצמאותה, פינלנד הופכת לבעלת ברית של גרמניה הנאצית. כאן קבורים יהודים-פינים שנפלו במלחמה, לאחר שנלחמו כמעט שכם אל שכם לצד החיילים הנאצים, אל מול האויב הסובייטי שבחזית הפינית-גרמנית.
כמעט 300 חיילים יהודים נלחמים במסגרת הצבא הפיני, גם כדי להגן עליה כנגד הענק הרוסי הרוצה להשתלט עליה ובמקביל גם על הישרדות וחיי משפחותיהם כיהודים. פינלנד, אגב, גמלה להם בסירוב מוחלט להיטלר, בין אם לגרש, להפלות או לפגוע ביהודיה. מפקד הצבא הפיני ומי שלימים יהיה הנשיא, המארשל מנרהיים, אמר באותם ימים ש"בפינלנד אין בעיה יהודית".
כמעט בלתי נתפס להבין היום כיצד יכולים היו היהודים להילחם, כתף אל כתף, בשיתוף עם החיילים הגרמנים, כאילו אין שואה. בו בזמן הם חששו מההשמדה הגרמנית ומהסכנה שריחפה על בני משפחותיהם מהצורר הנאצי, המפקד על אחיהם לנשק ובני בריתם.
המדהים הוא שמספר קצינים בכירים מתוך אותם יהודים, "זכו" לקבל את אות צלב הברזל הנאצי על אומץ ליבם...
שימו לב לאבן הזקופה, החולשת על החלקה הקטנה הזו. ראו את היד האוחזת בחרב ולצידה מגן דוד, החרותים עליה. זה סיפור שלא יאומן וייחודי ברצף האירועים של מלחמת העולם השנייה והוא גם היסוד וההסבר לקשר והאמון שבין הפינים ליהודים שחיים בקרבם.
#טיפים
בסמוך לבית הקברות נמצא החוף החולי והיפה של הייטאנאמי. זה החוף הכי פופולרי במרכז העיר, עם קיאקים וקאנו ומספר מסעדות בסמוך.
עוד באזור של הייטאנאמי תוכלו לשוטט ולראות את אצטדיון החתירה ששימש לאולימפיאדת 1952 ובסמוך גם סאונה ציבורית ומרחבים פתוחים שבהם משחקים כדורגל.
מבט מקרוב:
https://youtu.be/YDTE4ZtAozc
ביקור במקום:
https://youtu.be/anA22DKQDzE
תמונות:
https://youtu.be/WgShNfUdk9c
בית הקברות הייטאנאמי (Hietaniemi Cemetery) שבקרבת קו החוף במרכז הלסינקי, הוא בית הקברות העתיק בעיר שבו עדיין נקברים אנשים.
בית הקברות מחולק לאזורי קבורה נפרדים המיועדים למיעוטים שונים החיים בפינלנד. באחד מהם נקברו יהודי הלסינקי. הוא מוקף חומת אבן מכוסה אזוב ונפרד מקברי הנוצרים.
בנקודה הגבוהה ביותר של הפארק, בראש הפארק הירוק והיפה הזה, תראו צלב המציין את האזור המנציח את גיבורי הרפובליקה. כאן קבורים למנוחת עולמים לא מעט אישים מרכזיים מההיסטוריה והתרבות של פינלנד.
בהייטאנאמי קבור גם המרשל מנרהיים, המנהיג והמפקד שבאמצע המאה ה-20, תוך כדי מלחמת העולם השנייה, הנהיג את פינלנד הקטנה לנצחון מזהיר על הצבא הסובייטי החזק והגדול ממנו עשרות מונים ובמשא ומתן שאחרי המערכה עם הענק הרוסי הצליח לשמור על עצמאותה של פינלנד.
#סיפור היהודים שנלחמו כתף אל כתף לצד הנאצים
כשתעברו בשער בית הקברות היהודי, שימו לב לחלקה קטנה ותחומה בשרשרת ברזל כבדה. בחלק זה של בית הקברות מסתתרים מספר קברים המספרים סיפור שלא ייאמן.
הקברים כאן הם של לוחמים יהודים שנפלו ב"מלחמת החורף" ובמלחמות ההמשך, בשנים 1939-1944 בהן הגנה פינלנד על עצמה כנגד ברית המועצות של סטלין, שרצתה לכבוש אותה.
הימים הם ימי מלחמת העולם השנייה. כדי להגן על עצמאותה, פינלנד הופכת לבעלת ברית של גרמניה הנאצית. כאן קבורים יהודים-פינים שנפלו במלחמה, לאחר שנלחמו כמעט שכם אל שכם לצד החיילים הנאצים, אל מול האויב הסובייטי שבחזית הפינית-גרמנית.
כמעט 300 חיילים יהודים נלחמים במסגרת הצבא הפיני, גם כדי להגן עליה כנגד הענק הרוסי הרוצה להשתלט עליה ובמקביל גם על הישרדות וחיי משפחותיהם כיהודים. פינלנד, אגב, גמלה להם בסירוב מוחלט להיטלר, בין אם לגרש, להפלות או לפגוע ביהודיה. מפקד הצבא הפיני ומי שלימים יהיה הנשיא, המארשל מנרהיים, אמר באותם ימים ש"בפינלנד אין בעיה יהודית".
כמעט בלתי נתפס להבין היום כיצד יכולים היו היהודים להילחם, כתף אל כתף, בשיתוף עם החיילים הגרמנים, כאילו אין שואה. בו בזמן הם חששו מההשמדה הגרמנית ומהסכנה שריחפה על בני משפחותיהם מהצורר הנאצי, המפקד על אחיהם לנשק ובני בריתם.
המדהים הוא שמספר קצינים בכירים מתוך אותם יהודים, "זכו" לקבל את אות צלב הברזל הנאצי על אומץ ליבם...
שימו לב לאבן הזקופה, החולשת על החלקה הקטנה הזו. ראו את היד האוחזת בחרב ולצידה מגן דוד, החרותים עליה. זה סיפור שלא יאומן וייחודי ברצף האירועים של מלחמת העולם השנייה והוא גם היסוד וההסבר לקשר והאמון שבין הפינים ליהודים שחיים בקרבם.
#טיפים
בסמוך לבית הקברות נמצא החוף החולי והיפה של הייטאנאמי. זה החוף הכי פופולרי במרכז העיר, עם קיאקים וקאנו ומספר מסעדות בסמוך.
עוד באזור של הייטאנאמי תוכלו לשוטט ולראות את אצטדיון החתירה ששימש לאולימפיאדת 1952 ובסמוך גם סאונה ציבורית ומרחבים פתוחים שבהם משחקים כדורגל.
מבט מקרוב:
https://youtu.be/YDTE4ZtAozc
ביקור במקום:
https://youtu.be/anA22DKQDzE
תמונות:
https://youtu.be/WgShNfUdk9c
מבצר סואומנלינה
#על המצודה הימית העצומה עם החוויות
אחת האטרקציות הבולטות של הלסינקי היא מבצר סומנלינה (Suomenlinna), מצודה שוודית ימית מדרום-מזרח לעיר, הזוכה לפופולריות עצומה אצל התושבים והמבקרים בה.
המצודה ההיסטורית בנויה על 6 איים מדרום-מזרח להלסינקי ונחשבת לאחת המצודות הימיות הגדולות בעולם. את השם, אגב, מבטאים "סואמלינה".
המיקום על קבוצת האיים הסלעיים יוצר למצודה צורה של כוכב. היא מורכבת ממבנים רבים, מוקפים חומות, סוללות ומנהרות המחברות ביניהם.
המצודה היא לא רק מוזיאון או אתר שנשאר בהיסטוריה. המבצר ההיסטורי הזה הוא מעין עיר בתוך עיר. הוא מאוכלס בקהילה בת כמעט 1,000 תושבים קבועים ועוד 350 איש שעובדים כאן ומציעים לא מעט חוויות, פינות נהדרות לפיקניקים ועוד.
המבצר העתיק הזה שממשיך להיות מקום בילוי נהדר הוכרז ב-2001 על ידי אונס"קו כאתר מורשת עולמי.
#מה תראו כאן?
המצודה הימית סומנלינה היא אחד האתרים המרשימים והמרתקים בסביבות הלסינקי. יש בה שילוב של טבע והיסטוריה עם פעילויות וחוויות נהדרות לכל המשפחה.
במצודה אתר פיקניקים ציורי וכיפי, עם נופים נהדרים של הים והאי מסביב. המצודה מציעה מסלולי הליכה מיוחדים, מהם נשקף גם נופה המקסים של העיר הלסינקי.
עוד במצודה "מרכז האמנויות הנורדיות" שנפתח כאן בשנות ה-80 של המאה שעברה. בתוך מבנים שונים מיקמו וניתן לבקר בבתי סטודיו של אמנים מקומיים.
בכל קיץ פועל במבצר גם בית הספר לאמנות לילדים. מוצגות בו הפקות תיאטרון הקיץ המלהיבות ועתירות הקהל של סומנלינה.
המתחם כולל גם מספר מוזיאונים. במוזיאון הצעצועים תוכלו לצפות באוסף צעצועים מדהים מהמאה ה-19. יש בו שלל בובות ובתי בובות, דובים, כלי רכב מעץ, תמונות ועוד צעצועים נדירים מאותה תקופה.
במוזיאון ארנסוורד (Ehrensvärd) תגלו איך חיו במצודה בתקופה בה הוקמה. יש כאן מתמונות וכלים עתיקים ועד כלי משק ובית, רהיטים, דגמי ספינות ונשק.
במוזיאון ההיסטורי סומנלינה (Suomenlinna) ישמחו חובבי ההיסטוריה לראות את תולדות המצודה, מאז הקמתה ב- 1748 ועד ימינו.
עוד נמצאים כאן "מוזיאון ארטילריית החוף" ו"מוזיאון המכס".
#תולדות המצודה
המבצר נבנה ב-1750 בהוראת מלך שוודיה, על מנת שתהווה אמצעי הגנה אזורי מהתפשטות האימפריה הרוסית.
במקור נולד המבצר על אחד האיים. המטרה הייתה למנוע השתלטות של אויב עליהם ויצירת ראש גשר שישמש כבסיס לכיבוש. במקביל הקימו השוודים ביצורים על חופי הלסינקי, אל מול המצודה.
זה היה בתקופה בה המצודה היתה חלק מהאימפריה השוודית ושמה אז היה סוובורג (Sveaborg), בשוודית "מצודת סוויאה".
היסטורית, סואומנלינה נכנעה לצבא הרוסי פעם אחת בלבד, אבל איזו פעם שזו הייתה. בדיוק כמו שחששו השוודים בעת בנייתה, היא נכבשה במאי 1808, במהלך המלחמה הפינית. שנה אחר כך היא שימשה כבסיס לכיבוש פינלנד בידי הרוסים ולהפיכתה לדוכסות רוסית למשך כמאה שנים.
בשנת 1918, כשנה לאחר עצמאות פינלנד, הוחלט לשנות את שם המצודה, בעיקר ממניעים פטריוטיים. פירושו של השם הנוכחי סואומנלינה הוא "מצודת פינלנד".
בשנת 1991 המצודה הוכרזה כאתר מורשת עולמית. כיום אין לה תפקידים צבאיים והיא מהווה בעיקר אטרקציה תיירותית מרכזית בעיר.
#טיפים
אל סומנלינה מגיעים במעבורות, לאורך כל השנה.
המצודה נמצאת במרחק 20 דקות הפלגה במעבורת מהנמל הדרומי או בספינה של JT Lines היוצאת סמוך לכיכר השוק.
ברחבי במצודה פזורים בתי קפה ומסעדות.
מבט מקרוב:
https://youtu.be/TaMbAwu9UZw
ביקור במקום:
https://youtu.be/KXi3HaTgP00
מהאוויר:
https://youtu.be/yGn7-EUkv7I
מבט מקרוב:
https://youtu.be/swIpEG7hR0g
בלוגרים:
https://youtu.be/F3w51XmlqOY?t=2m24s&end=3m28s
רגע היסטוריה:
https://youtu.be/ZXVU3Lbgt9Y?t=13&end=46&
הדרכה:
https://youtu.be/eRJOhsi7eP8
אחת האטרקציות הבולטות של הלסינקי היא מבצר סומנלינה (Suomenlinna), מצודה שוודית ימית מדרום-מזרח לעיר, הזוכה לפופולריות עצומה אצל התושבים והמבקרים בה.
המצודה ההיסטורית בנויה על 6 איים מדרום-מזרח להלסינקי ונחשבת לאחת המצודות הימיות הגדולות בעולם. את השם, אגב, מבטאים "סואמלינה".
המיקום על קבוצת האיים הסלעיים יוצר למצודה צורה של כוכב. היא מורכבת ממבנים רבים, מוקפים חומות, סוללות ומנהרות המחברות ביניהם.
המצודה היא לא רק מוזיאון או אתר שנשאר בהיסטוריה. המבצר ההיסטורי הזה הוא מעין עיר בתוך עיר. הוא מאוכלס בקהילה בת כמעט 1,000 תושבים קבועים ועוד 350 איש שעובדים כאן ומציעים לא מעט חוויות, פינות נהדרות לפיקניקים ועוד.
המבצר העתיק הזה שממשיך להיות מקום בילוי נהדר הוכרז ב-2001 על ידי אונס"קו כאתר מורשת עולמי.
#מה תראו כאן?
המצודה הימית סומנלינה היא אחד האתרים המרשימים והמרתקים בסביבות הלסינקי. יש בה שילוב של טבע והיסטוריה עם פעילויות וחוויות נהדרות לכל המשפחה.
במצודה אתר פיקניקים ציורי וכיפי, עם נופים נהדרים של הים והאי מסביב. המצודה מציעה מסלולי הליכה מיוחדים, מהם נשקף גם נופה המקסים של העיר הלסינקי.
עוד במצודה "מרכז האמנויות הנורדיות" שנפתח כאן בשנות ה-80 של המאה שעברה. בתוך מבנים שונים מיקמו וניתן לבקר בבתי סטודיו של אמנים מקומיים.
בכל קיץ פועל במבצר גם בית הספר לאמנות לילדים. מוצגות בו הפקות תיאטרון הקיץ המלהיבות ועתירות הקהל של סומנלינה.
המתחם כולל גם מספר מוזיאונים. במוזיאון הצעצועים תוכלו לצפות באוסף צעצועים מדהים מהמאה ה-19. יש בו שלל בובות ובתי בובות, דובים, כלי רכב מעץ, תמונות ועוד צעצועים נדירים מאותה תקופה.
במוזיאון ארנסוורד (Ehrensvärd) תגלו איך חיו במצודה בתקופה בה הוקמה. יש כאן מתמונות וכלים עתיקים ועד כלי משק ובית, רהיטים, דגמי ספינות ונשק.
במוזיאון ההיסטורי סומנלינה (Suomenlinna) ישמחו חובבי ההיסטוריה לראות את תולדות המצודה, מאז הקמתה ב- 1748 ועד ימינו.
עוד נמצאים כאן "מוזיאון ארטילריית החוף" ו"מוזיאון המכס".
#תולדות המצודה
המבצר נבנה ב-1750 בהוראת מלך שוודיה, על מנת שתהווה אמצעי הגנה אזורי מהתפשטות האימפריה הרוסית.
במקור נולד המבצר על אחד האיים. המטרה הייתה למנוע השתלטות של אויב עליהם ויצירת ראש גשר שישמש כבסיס לכיבוש. במקביל הקימו השוודים ביצורים על חופי הלסינקי, אל מול המצודה.
זה היה בתקופה בה המצודה היתה חלק מהאימפריה השוודית ושמה אז היה סוובורג (Sveaborg), בשוודית "מצודת סוויאה".
היסטורית, סואומנלינה נכנעה לצבא הרוסי פעם אחת בלבד, אבל איזו פעם שזו הייתה. בדיוק כמו שחששו השוודים בעת בנייתה, היא נכבשה במאי 1808, במהלך המלחמה הפינית. שנה אחר כך היא שימשה כבסיס לכיבוש פינלנד בידי הרוסים ולהפיכתה לדוכסות רוסית למשך כמאה שנים.
בשנת 1918, כשנה לאחר עצמאות פינלנד, הוחלט לשנות את שם המצודה, בעיקר ממניעים פטריוטיים. פירושו של השם הנוכחי סואומנלינה הוא "מצודת פינלנד".
בשנת 1991 המצודה הוכרזה כאתר מורשת עולמית. כיום אין לה תפקידים צבאיים והיא מהווה בעיקר אטרקציה תיירותית מרכזית בעיר.
#טיפים
אל סומנלינה מגיעים במעבורות, לאורך כל השנה.
המצודה נמצאת במרחק 20 דקות הפלגה במעבורת מהנמל הדרומי או בספינה של JT Lines היוצאת סמוך לכיכר השוק.
ברחבי במצודה פזורים בתי קפה ומסעדות.
מבט מקרוב:
https://youtu.be/TaMbAwu9UZw
ביקור במקום:
https://youtu.be/KXi3HaTgP00
מהאוויר:
https://youtu.be/yGn7-EUkv7I
מבט מקרוב:
https://youtu.be/swIpEG7hR0g
בלוגרים:
https://youtu.be/F3w51XmlqOY?t=2m24s&end=3m28s
רגע היסטוריה:
https://youtu.be/ZXVU3Lbgt9Y?t=13&end=46&
הדרכה:
https://youtu.be/eRJOhsi7eP8
המוזיאון הלאומי להיסטוריה
#על המוזיאון ההיסטורי של בולגריה
המוזיאון הלאומי להיסטוריה (National Museum of History) הוא אחת האטרקציות של סופיה שלא כדאי לפספס. במיוחד לא אם אתם חובבי היסטוריה וגם אמנות.
המוזיאון המרתק, שנחשב המוזיאון הגדול בסופיה, ממוקם למרגלות הר ויטושה, בתוך מבנה יפהפה, שגם הוא עצמו הוא סוג של מוצג היסטורי מרתק. הסיבה - עד שנת 1989 איחסן בניין המוזיאון, הממוקם ממזרח למסגד, את משרדי המפלגה הקומוניסטית בעיר וכונה "בניין מספר אחד".
#מה תראו כאן?
המוזיאון ההיסטורי של סופיה מציג למעלה מ-650 אלף יצירות ופרטי אמנות מההיסטוריה של העיר ושל בולגריה כולה.
המוצגים כאן מספרים את סיפורה של ההתיישבות הבולגרית מראשיתה ועד היום. יש כאן מאות אלפי פריטים ארכיאולוגיים, המספרים על תקופה ארוכה במיוחד, מהפרהיסטוריה ועד ימינו.
בולטים כאן תכשיטי כסף וזהב, רהיטים מתקופות שונות, כלים, עדויות ומסמכים היסטוריים, כלי נשק ותלבושות אופייניות מהעת העתיקה ועד ימינו.
את מרכז העניין מהווה התערוכה הקבועה, שמחולקת לתקופות, החל מימי הפרהיסטוריה, דרך תרבות תראקיה העתיקה, ימי הביניים ועד לממלכות בולגריה והמדינה הבולגרית של העידן המודרני, כולל התהפוכות שעברה במאה העשרים.
לצד תערוכת הקבע מציע מוזיאון ההיסטוריה של סופיה גם תערוכות מתחלפות. באתר שלמטה תוכלו לבדוק איזו מהתערוכות שמוצגות ביום הביקור מדברת אליכם.
#הנקודה היהודית
ודאי יעניין אתכם לראות פריט היסטורי הנוגע לנו. במוזיאון נמצאת תעודת ההוקרה החתומה שנתן מנחם אוסישקין, יו"ר קק"ל המיתולוגי, למלך בולגריה בוריס השלישי. הייתה זו מתנת תודה למלך, על שהציל מציפורני הנאצים כמעט 50 אלף מיהודי בולגריה, במלחמת העולם השנייה.
#טיפים
המוזיאון נמצא בפארק בויאנה, בו אפשר להסתובב ולטייל לאחר הביקור בו.
במעיין קטן שנמצא מצפון למבנה המוזיאון תמצאו נביעה של מים מינרליים חמים. תוכלו למלא בה את הבקבוקים כמו רבים מהמבקרים.
מבט מקרוב:
https://youtu.be/Z6yMyOd74Ak?t=11s
ביקור במקום:
https://youtu.be/PoAtSpSFIxo
המוזיאון הלאומי להיסטוריה (National Museum of History) הוא אחת האטרקציות של סופיה שלא כדאי לפספס. במיוחד לא אם אתם חובבי היסטוריה וגם אמנות.
המוזיאון המרתק, שנחשב המוזיאון הגדול בסופיה, ממוקם למרגלות הר ויטושה, בתוך מבנה יפהפה, שגם הוא עצמו הוא סוג של מוצג היסטורי מרתק. הסיבה - עד שנת 1989 איחסן בניין המוזיאון, הממוקם ממזרח למסגד, את משרדי המפלגה הקומוניסטית בעיר וכונה "בניין מספר אחד".
#מה תראו כאן?
המוזיאון ההיסטורי של סופיה מציג למעלה מ-650 אלף יצירות ופרטי אמנות מההיסטוריה של העיר ושל בולגריה כולה.
המוצגים כאן מספרים את סיפורה של ההתיישבות הבולגרית מראשיתה ועד היום. יש כאן מאות אלפי פריטים ארכיאולוגיים, המספרים על תקופה ארוכה במיוחד, מהפרהיסטוריה ועד ימינו.
בולטים כאן תכשיטי כסף וזהב, רהיטים מתקופות שונות, כלים, עדויות ומסמכים היסטוריים, כלי נשק ותלבושות אופייניות מהעת העתיקה ועד ימינו.
את מרכז העניין מהווה התערוכה הקבועה, שמחולקת לתקופות, החל מימי הפרהיסטוריה, דרך תרבות תראקיה העתיקה, ימי הביניים ועד לממלכות בולגריה והמדינה הבולגרית של העידן המודרני, כולל התהפוכות שעברה במאה העשרים.
לצד תערוכת הקבע מציע מוזיאון ההיסטוריה של סופיה גם תערוכות מתחלפות. באתר שלמטה תוכלו לבדוק איזו מהתערוכות שמוצגות ביום הביקור מדברת אליכם.
#הנקודה היהודית
ודאי יעניין אתכם לראות פריט היסטורי הנוגע לנו. במוזיאון נמצאת תעודת ההוקרה החתומה שנתן מנחם אוסישקין, יו"ר קק"ל המיתולוגי, למלך בולגריה בוריס השלישי. הייתה זו מתנת תודה למלך, על שהציל מציפורני הנאצים כמעט 50 אלף מיהודי בולגריה, במלחמת העולם השנייה.
#טיפים
המוזיאון נמצא בפארק בויאנה, בו אפשר להסתובב ולטייל לאחר הביקור בו.
במעיין קטן שנמצא מצפון למבנה המוזיאון תמצאו נביעה של מים מינרליים חמים. תוכלו למלא בה את הבקבוקים כמו רבים מהמבקרים.
מבט מקרוב:
https://youtu.be/Z6yMyOd74Ak?t=11s
ביקור במקום:
https://youtu.be/PoAtSpSFIxo
המוזיאון הלאומי להיסטוריה צבאית
#על מוזיאון ההיסטוריה והמלחמות של בולגריה
המוזיאון הלאומי להיסטוריה צבאית (National Museum of Military History) מציג, חוקר ומשמר את ההיסטוריה הצבאית הלאומית של בולגריה ואת ההיסטוריה הצבאית האירופית.
במוזיאון הענקי מוצגות תערוכות כלי נשק שונות, לצד תולדות הלוחמה ואסטרטגיות הצבא הבולגרי לאורך ההיסטוריה הארוכה של האזור.
כאן תראו ותחוו החל מכלי נשק מגוונים, דרך סיפורי גבורה צבאיים, תיאורי קרבות ומלחמות שהתנהלו באזור וכיצד השפיעו על ההיסטוריה המקומית.
הביקור במוזיאון הזה הוא חובה עבור חובבי היסטוריה ולמי שמתעניינים בצבאות וכלי נשק היסטוריים.
#מה תראו כאן?
במוזיאון הענק יש מעל מיליון פריטי מלחמה מההיסטוריה של בולגריה ואירופה בכלל. כאן תוכלו לראות מגוון כלי נשק ומלחמה מתקופות שונות בהיסטוריה של הבלקן.
אגב, לא שיש מלחמות נחמדות, אבל המלחמות בבלקן אופיינו מאז ומתמיד באכזריות רבה.
בכל מקרה, אלה מתפרשים על מילניום שלם, החל מימי ההתיישבות התראקית של המאה ה-12 ועד המאה ה-21, כולל תקופת המלחמה הקרה ובולגריה של היום.
במוזיאון אוסף מרשים של מעל מיליון פריטים צבאיים, ביניהם מוצגים לקהל הפריטים היותר מעניינים. ביניהם כלי נשק, מדים, חפצים אישיים של חיילים, מרגמות, משגרי טילים, פגזים, ציוד טיס ועוד.
בין מוצגי ההיסטוריה הצבאית של המוזיאון הלאומי תוכלו להתרשם מתכניות קרב, מפות, רשימות ופריטי אסטרטגיה צבאית אותנטיים מתולדות הצבא הבולגרי ומלחמותיו.
מטבע הדברים מוקדש המתחם המרכזי והגדול במוזיאון לתקופה שמתחילה מאמצע המאה ה-19, תקופת "אביב העמים", למלחמה שבולגריה הייתה חלק ממנה - בין האימפריה הרוסית לאימפריה העות'מנית, ממשיך למלחמת העולם הראשונה ולהכרזת העצמאות של בולגריה שהתרחש בתחילת המאה.
אזור שלם במוזיאון מוקדש לילדים. הם יכולים להתנסות בו בפיקוד, לשחק בחיילים, להאזין לסיפורי גבורה, לפתור חידות ולקרוא ספרים.
מחוץ למבנה פנימי נמצאת החצר הגדולה. בה מסודרים כלי מלחמה ורק"מ (רכב קרבי משוריין), כולל מטוסים, הליקופטרים, טנקים, נגמ"שים ועוד.
#טיפים
כניסה חינם למוזיאון בכל יום רביעי האחרון של החודש.
במוזיאון אזור לילדים, הכולל משחקים ועלילות גבורה מקומיות.
בלוגרים:
https://youtu.be/FK48vxkq2oM
מבקרים במוזיאון חוקרים מטוס:
https://youtu.be/km8GnRL1VpI
הדרכה (מתורגם לאנגלית):
https://youtu.be/iGtAJ_2nXkg
המוזיאון הלאומי להיסטוריה צבאית (National Museum of Military History) מציג, חוקר ומשמר את ההיסטוריה הצבאית הלאומית של בולגריה ואת ההיסטוריה הצבאית האירופית.
במוזיאון הענקי מוצגות תערוכות כלי נשק שונות, לצד תולדות הלוחמה ואסטרטגיות הצבא הבולגרי לאורך ההיסטוריה הארוכה של האזור.
כאן תראו ותחוו החל מכלי נשק מגוונים, דרך סיפורי גבורה צבאיים, תיאורי קרבות ומלחמות שהתנהלו באזור וכיצד השפיעו על ההיסטוריה המקומית.
הביקור במוזיאון הזה הוא חובה עבור חובבי היסטוריה ולמי שמתעניינים בצבאות וכלי נשק היסטוריים.
#מה תראו כאן?
במוזיאון הענק יש מעל מיליון פריטי מלחמה מההיסטוריה של בולגריה ואירופה בכלל. כאן תוכלו לראות מגוון כלי נשק ומלחמה מתקופות שונות בהיסטוריה של הבלקן.
אגב, לא שיש מלחמות נחמדות, אבל המלחמות בבלקן אופיינו מאז ומתמיד באכזריות רבה.
בכל מקרה, אלה מתפרשים על מילניום שלם, החל מימי ההתיישבות התראקית של המאה ה-12 ועד המאה ה-21, כולל תקופת המלחמה הקרה ובולגריה של היום.
במוזיאון אוסף מרשים של מעל מיליון פריטים צבאיים, ביניהם מוצגים לקהל הפריטים היותר מעניינים. ביניהם כלי נשק, מדים, חפצים אישיים של חיילים, מרגמות, משגרי טילים, פגזים, ציוד טיס ועוד.
בין מוצגי ההיסטוריה הצבאית של המוזיאון הלאומי תוכלו להתרשם מתכניות קרב, מפות, רשימות ופריטי אסטרטגיה צבאית אותנטיים מתולדות הצבא הבולגרי ומלחמותיו.
מטבע הדברים מוקדש המתחם המרכזי והגדול במוזיאון לתקופה שמתחילה מאמצע המאה ה-19, תקופת "אביב העמים", למלחמה שבולגריה הייתה חלק ממנה - בין האימפריה הרוסית לאימפריה העות'מנית, ממשיך למלחמת העולם הראשונה ולהכרזת העצמאות של בולגריה שהתרחש בתחילת המאה.
אזור שלם במוזיאון מוקדש לילדים. הם יכולים להתנסות בו בפיקוד, לשחק בחיילים, להאזין לסיפורי גבורה, לפתור חידות ולקרוא ספרים.
מחוץ למבנה פנימי נמצאת החצר הגדולה. בה מסודרים כלי מלחמה ורק"מ (רכב קרבי משוריין), כולל מטוסים, הליקופטרים, טנקים, נגמ"שים ועוד.
#טיפים
כניסה חינם למוזיאון בכל יום רביעי האחרון של החודש.
במוזיאון אזור לילדים, הכולל משחקים ועלילות גבורה מקומיות.
בלוגרים:
https://youtu.be/FK48vxkq2oM
מבקרים במוזיאון חוקרים מטוס:
https://youtu.be/km8GnRL1VpI
הדרכה (מתורגם לאנגלית):
https://youtu.be/iGtAJ_2nXkg
בנוקברן
#על אתר הניצחון של רוברט דה ברוס
בנוקברן (Bannockburn) הוא המקום שבו ניצח במאה ה-14 רוברט דה ברוס את הצבא האנגלי, במסגרת מלחמת העצמאות הראשונה של הסקוטים.
קרב בנוקברן נערך בין חייליו הסקוטים של ברוס, הטוען לכתר סקוטלנד, לבין האנגלים בפיקודו של המלך אדוארד השני. הוא נערך בשנת 1314 על הגבעה שמתחת למרכז המקום. במהלכו ידע ברוס לנצל את יתרונות הצבא הסקוטי על האבירים האנגלים.
היתרון העיקרי שלו היו האדמה הרכה במקום והציוד הכבד שנשאו האנגלים. אלו הכבידו והקשו עליהם את התנועה החופשית במהלך הקרב והם הובסו.
הקרב הזה נחשב לאחד האירועים המפורסמים והחשובים בתולדות סקוטלנד, כי בו נחל רוברט דה ברוס עם חייליו ניצחון גדול, שלא היה זמני. למעשה, הניצחון הזה העניק לסקוטים עצמאות שנמשכה כמעט 400 שנה.
היום מרבית אתר הקרב מכוסה במבנים ובשכונות של העיר הצומחת, אבל את המקום שבו עמד המצביא הסקוטי כשפיקד על חייליו מציין היום פסל גדול של רוברט דה ברוס, הגיבור הסקוטי הדגול והמלך הגדול בתולדותיהם.
מבט מקרוב:
https://youtu.be/vz6HzLEzllM
מהסרט על הקרב:
https://youtu.be/eclbaC3q94k
הדרכה:
https://youtu.be/gEWj5CN9XFk
בנוקברן (Bannockburn) הוא המקום שבו ניצח במאה ה-14 רוברט דה ברוס את הצבא האנגלי, במסגרת מלחמת העצמאות הראשונה של הסקוטים.
קרב בנוקברן נערך בין חייליו הסקוטים של ברוס, הטוען לכתר סקוטלנד, לבין האנגלים בפיקודו של המלך אדוארד השני. הוא נערך בשנת 1314 על הגבעה שמתחת למרכז המקום. במהלכו ידע ברוס לנצל את יתרונות הצבא הסקוטי על האבירים האנגלים.
היתרון העיקרי שלו היו האדמה הרכה במקום והציוד הכבד שנשאו האנגלים. אלו הכבידו והקשו עליהם את התנועה החופשית במהלך הקרב והם הובסו.
הקרב הזה נחשב לאחד האירועים המפורסמים והחשובים בתולדות סקוטלנד, כי בו נחל רוברט דה ברוס עם חייליו ניצחון גדול, שלא היה זמני. למעשה, הניצחון הזה העניק לסקוטים עצמאות שנמשכה כמעט 400 שנה.
היום מרבית אתר הקרב מכוסה במבנים ובשכונות של העיר הצומחת, אבל את המקום שבו עמד המצביא הסקוטי כשפיקד על חייליו מציין היום פסל גדול של רוברט דה ברוס, הגיבור הסקוטי הדגול והמלך הגדול בתולדותיהם.
מבט מקרוב:
https://youtu.be/vz6HzLEzllM
מהסרט על הקרב:
https://youtu.be/eclbaC3q94k
הדרכה:
https://youtu.be/gEWj5CN9XFk
הבאר של המכשפות
#על המקום בו הועלו המכשפות על המוקד
ליד הכניסה לטיילת האספלנדה, מול חומת הטירה, נמצאת "באר המכשפות" (Witches Well) של אדינבורו. תראו כאן מזרקת מים קטנה ולוח כתוב, שהם תזכורת עצובה לפרק אפל בתולדות העיר והממלכה הסקוטית.
מבט על הבאר יראה לכם דמויות שאמורות לסמל את החוכמה והרשעות: המכשפה הרעה, המכשפה הטובה והנחשים.
הלוח והמזרקה מציינים את היות אדינבורו המקום שבו התרחש אחד הפרקים המזעזעים בתולדות סקוטלנד. מדובר בציד המכשפות של ימי הביניים. כאן הוצאו להורג מאות נשים שנחשדו כמכשפות.
#ציד המכשפות בסקוטלנד
במהלך הדורות הועמדו למשפט המוני אנשים בסקוטלנד, באשמה של כישוף או ליתר דיוק אחרי שהועלו נגדם חשדות בעבודת השטן.
ההיסטוריה קובעת שסקוטלנד היא המקום שבו נשפטו על כישוף והוצאו להורג בימי הביניים, יותר אנשים ובמיוחד נשים מכל מקום אחר בעולם.
המספר המדויק של ההוצאות להורג לא ידוע, אבל מעריכים שבממלכה הסקוטית לבדה, הוצאו להורג מעל 17 אלף איש שנשפטו כמכשפות ומכשפים וזאת רק בתקופה שנמשכה מהמאה ה-15 ועד המאה ה-18.
באדינבורו עצמה הועלו על המוקד במאות ה-15 עד ה-18 לפחות 300 נשים באשמה של כישוף. לעתים קרובות שרפו את גופתן לאחר שחנקו אותן קודם.
#מה כתוב בלוח?
על הלוח שמעל המזרקה נכתב (בתרגום חופשי):
"מזרקה זו הוקמה על ידי ג'ון דאנקן ... נמצאת ליד אתר שעליו הועלו מכשפות רבות על המוקד. הראש המרושע והראש השלוו מסמלים שימוש בידע יוצא הדופן שלהן למטרות רעות... לנחש משמעות כפולה של רוע וחוכמה."
לא מעט ביקורת נמתחה כאן על הכיתוב, בעיקר בשל חוסר הדיוק ההיסטורי שלו וההנחה שלנידונים למוות היו אכן כוחות כישוף.
#סיפורה של המכשפה שפתחה גל של מיתות
ציד המכשפות הסקוטי הגדול של שנת 1597, למשל, היה רק אחד מתוך חמישה אירועי ציד מכשפות שונים ומשמעותיים בהיסטוריה הסקוטית. הוא כלל סדרת משפטי מכשפות, שהתקיימו באותה שנה.
הוא החל ב-1597, עת נעצרה בפייף מרגרט אייקן, מי שקיבלה את הכינוי "המכשפה הגדולה מבלוואריי". לאחר עינויים שעברה, הודתה הגברת באשמה. בתמורה לחייה, היא הציעה לעזור בזיהוי של מכשפות ברחבי סקוטלנד.
מכאן החלה "ועדת אייקון", שנקראה על שמה, לבקר במקומות שונים בסקוטלנד ולאתר מכשפות שסומנו על ידה ככאלה. התהליך היה מהיר ואכזרי. כל מסומנת הועמדה לדין, הורשעה על פי עדות אייקון והוצאה להורג.
לא הוכחות או עדים נוספים - כל כך פשוט היה אז להרשיע מכשפות...
אחרי 4 חודשים שעשתה זאת, נפסלה אייקן בבתי המשפט לשמש כעדה. זה קרה לאחר שהכריזה בבית המשפט על כמה מאלו שהצביעה עליהן כעוסקות בכישוף בתור זכאיות.
מאז נפסקו פחות עונשי מוות וחודשים מעטים אחר כך הסתיים גל זה של "ציד המכשפות".
תולדות המקום:
https://youtu.be/cnw_MfeSN1k
הדרכה:
https://youtu.be/2R48XRi443c
זה לא המקום המסתורי היחיד בסקוטלנד:
https://youtu.be/0JqcAemoUa4
ליד הכניסה לטיילת האספלנדה, מול חומת הטירה, נמצאת "באר המכשפות" (Witches Well) של אדינבורו. תראו כאן מזרקת מים קטנה ולוח כתוב, שהם תזכורת עצובה לפרק אפל בתולדות העיר והממלכה הסקוטית.
מבט על הבאר יראה לכם דמויות שאמורות לסמל את החוכמה והרשעות: המכשפה הרעה, המכשפה הטובה והנחשים.
הלוח והמזרקה מציינים את היות אדינבורו המקום שבו התרחש אחד הפרקים המזעזעים בתולדות סקוטלנד. מדובר בציד המכשפות של ימי הביניים. כאן הוצאו להורג מאות נשים שנחשדו כמכשפות.
#ציד המכשפות בסקוטלנד
במהלך הדורות הועמדו למשפט המוני אנשים בסקוטלנד, באשמה של כישוף או ליתר דיוק אחרי שהועלו נגדם חשדות בעבודת השטן.
ההיסטוריה קובעת שסקוטלנד היא המקום שבו נשפטו על כישוף והוצאו להורג בימי הביניים, יותר אנשים ובמיוחד נשים מכל מקום אחר בעולם.
המספר המדויק של ההוצאות להורג לא ידוע, אבל מעריכים שבממלכה הסקוטית לבדה, הוצאו להורג מעל 17 אלף איש שנשפטו כמכשפות ומכשפים וזאת רק בתקופה שנמשכה מהמאה ה-15 ועד המאה ה-18.
באדינבורו עצמה הועלו על המוקד במאות ה-15 עד ה-18 לפחות 300 נשים באשמה של כישוף. לעתים קרובות שרפו את גופתן לאחר שחנקו אותן קודם.
#מה כתוב בלוח?
על הלוח שמעל המזרקה נכתב (בתרגום חופשי):
"מזרקה זו הוקמה על ידי ג'ון דאנקן ... נמצאת ליד אתר שעליו הועלו מכשפות רבות על המוקד. הראש המרושע והראש השלוו מסמלים שימוש בידע יוצא הדופן שלהן למטרות רעות... לנחש משמעות כפולה של רוע וחוכמה."
לא מעט ביקורת נמתחה כאן על הכיתוב, בעיקר בשל חוסר הדיוק ההיסטורי שלו וההנחה שלנידונים למוות היו אכן כוחות כישוף.
#סיפורה של המכשפה שפתחה גל של מיתות
ציד המכשפות הסקוטי הגדול של שנת 1597, למשל, היה רק אחד מתוך חמישה אירועי ציד מכשפות שונים ומשמעותיים בהיסטוריה הסקוטית. הוא כלל סדרת משפטי מכשפות, שהתקיימו באותה שנה.
הוא החל ב-1597, עת נעצרה בפייף מרגרט אייקן, מי שקיבלה את הכינוי "המכשפה הגדולה מבלוואריי". לאחר עינויים שעברה, הודתה הגברת באשמה. בתמורה לחייה, היא הציעה לעזור בזיהוי של מכשפות ברחבי סקוטלנד.
מכאן החלה "ועדת אייקון", שנקראה על שמה, לבקר במקומות שונים בסקוטלנד ולאתר מכשפות שסומנו על ידה ככאלה. התהליך היה מהיר ואכזרי. כל מסומנת הועמדה לדין, הורשעה על פי עדות אייקון והוצאה להורג.
לא הוכחות או עדים נוספים - כל כך פשוט היה אז להרשיע מכשפות...
אחרי 4 חודשים שעשתה זאת, נפסלה אייקן בבתי המשפט לשמש כעדה. זה קרה לאחר שהכריזה בבית המשפט על כמה מאלו שהצביעה עליהן כעוסקות בכישוף בתור זכאיות.
מאז נפסקו פחות עונשי מוות וחודשים מעטים אחר כך הסתיים גל זה של "ציד המכשפות".
תולדות המקום:
https://youtu.be/cnw_MfeSN1k
הדרכה:
https://youtu.be/2R48XRi443c
זה לא המקום המסתורי היחיד בסקוטלנד:
https://youtu.be/0JqcAemoUa4
אובליסק לקדושים הפוליטיים
#על האובליסק של אדינבורו
האובליסק המרשים שאפשר לראות בגבעת קלטון הוא אנדרטת הקדושים הפוליטיים (The Political Martyrs Monument), מונומנט שמנציח חמישה רפורמיסטים פוליטיים חשובים בתולדות האזור.
המונומנט המרשים עוצב על ידי תומס המילטון, שגם קבור בסמוך אליו. הוא הוקם בשנת 1844, לזכר אותם אנשים שפעלו לשינויים חשובים בסקוטלנד של סוף המאה ה-18 ותחילת המאה ה-19.
גובה האובליסק כ-27 מטר והוא ניצב על בסיס מרובע. הוא בנוי כולו מגושי אבן חול גזית.
אנדרטת הקדושים הפוליטיים ממוקמת במגרש הקבורה הישן של קלטון (Old Calton Burial Ground). זהו בית העלמין העתיק של קהילת קלטון, קהילה ששכנה בכפר נפרד מאדינבורו ונמצא בצד המערבי של הגבעה.
מבט מקרוב:
https://youtu.be/HtnkdxKgzVQ
בלוגרית בבית העלמין:
https://youtu.be/DmsIkLBpzAs
ביקור במקום:
https://youtu.be/id7JbUYiGK0
הדרכה:
https://youtu.be/bnWdIBg4ePw
האובליסק המרשים שאפשר לראות בגבעת קלטון הוא אנדרטת הקדושים הפוליטיים (The Political Martyrs Monument), מונומנט שמנציח חמישה רפורמיסטים פוליטיים חשובים בתולדות האזור.
המונומנט המרשים עוצב על ידי תומס המילטון, שגם קבור בסמוך אליו. הוא הוקם בשנת 1844, לזכר אותם אנשים שפעלו לשינויים חשובים בסקוטלנד של סוף המאה ה-18 ותחילת המאה ה-19.
גובה האובליסק כ-27 מטר והוא ניצב על בסיס מרובע. הוא בנוי כולו מגושי אבן חול גזית.
אנדרטת הקדושים הפוליטיים ממוקמת במגרש הקבורה הישן של קלטון (Old Calton Burial Ground). זהו בית העלמין העתיק של קהילת קלטון, קהילה ששכנה בכפר נפרד מאדינבורו ונמצא בצד המערבי של הגבעה.
מבט מקרוב:
https://youtu.be/HtnkdxKgzVQ
בלוגרית בבית העלמין:
https://youtu.be/DmsIkLBpzAs
ביקור במקום:
https://youtu.be/id7JbUYiGK0
הדרכה:
https://youtu.be/bnWdIBg4ePw
הירי היומי ותותחי מילס מאונט
#על התותחים של טירת אדינבורו
סוללת התותחים מילס מאונט (Mills Mount Battery) היא סוללת תותחים הממוקמת על רחבה גדולה ומרוצפת, בסמוך לטירת אדינבורו האימתנית.
בכל יום בצהריים, נהגו המוני תיירים להתאסף, כדי ליהנות מהמחזה של תותחים עתיקים שגם יורים.
בדיוק בשעה אחת בצהריים, סוללת התותחים הזו ירתה פגזים לכיוון צפון. הירי הזה, המכונה כאן The One O'Clock Salute, הוא הצדעה וזיכרון לימי מלחמת העולם השנייה, בהם נורה פגז בכל יום בדיוק בשעה זו, כדי לאותת את השעה, אל הספינות בפירת' אוף פורת' (Firth of Forth).
בעזרת היריה של אחת בצהריים יכולות היו הספינות לכוון ולסנכרן את השעונים הימיים שלהן לשעה המדויקת. את הרעיון, אגב, הביא לאדינבורו מפריז, איש העסקים ג'ון יואיט.
באופן זה אומץ הרעיון של "הירי של השעה אחת", החל בשנת 1861. מאז מתקיים באספלנדה ירי התותח המסורתי, בכל יום באחת בצהריים.
#ירי התותח של השעה אחת בצהריים
בשנת 2001 החליף את הסוללה מסוללת הר מילס, תותח שדה בקוטר של 105 מ"מ.
בשעה 13:00 בכל יום, למעט בחגים, מתקיים ירי התותח המסורתי מהטירה. במסורת סקוטית עתיקה, יורה התותח פגז בודד ודי.
הפגז הוא סרק ואינו מזיק, אבל ילדים קטנים עלולים להיבהל מהרעש החזק. הגדולים יותר, לעומתם, ייהנו מהטקס המיוחד של החיילים הסקוטים.
#טיפים
עד לקורונה, בה הפסיקו את הירי היומי, הוא התקיים בכל יום בשעה 13:00, למעט בימי ראשון, יום שישי הטוב ויום חג המולד.
הנה ירי התותח של השעה 1:
https://youtu.be/ulQM9cZX3RU
מצטלמים ויורים:
https://youtu.be/eyXagPrNnDk
התותח שהחליף את הסוללה בירי המסורתי:
https://youtu.be/NZ5UaWe5DcE
סוללת התותחים בטקס צבאי:
https://youtu.be/sIuiK-qQ95c
סוללת התותחים מילס מאונט (Mills Mount Battery) היא סוללת תותחים הממוקמת על רחבה גדולה ומרוצפת, בסמוך לטירת אדינבורו האימתנית.
בכל יום בצהריים, נהגו המוני תיירים להתאסף, כדי ליהנות מהמחזה של תותחים עתיקים שגם יורים.
בדיוק בשעה אחת בצהריים, סוללת התותחים הזו ירתה פגזים לכיוון צפון. הירי הזה, המכונה כאן The One O'Clock Salute, הוא הצדעה וזיכרון לימי מלחמת העולם השנייה, בהם נורה פגז בכל יום בדיוק בשעה זו, כדי לאותת את השעה, אל הספינות בפירת' אוף פורת' (Firth of Forth).
בעזרת היריה של אחת בצהריים יכולות היו הספינות לכוון ולסנכרן את השעונים הימיים שלהן לשעה המדויקת. את הרעיון, אגב, הביא לאדינבורו מפריז, איש העסקים ג'ון יואיט.
באופן זה אומץ הרעיון של "הירי של השעה אחת", החל בשנת 1861. מאז מתקיים באספלנדה ירי התותח המסורתי, בכל יום באחת בצהריים.
#ירי התותח של השעה אחת בצהריים
בשנת 2001 החליף את הסוללה מסוללת הר מילס, תותח שדה בקוטר של 105 מ"מ.
בשעה 13:00 בכל יום, למעט בחגים, מתקיים ירי התותח המסורתי מהטירה. במסורת סקוטית עתיקה, יורה התותח פגז בודד ודי.
הפגז הוא סרק ואינו מזיק, אבל ילדים קטנים עלולים להיבהל מהרעש החזק. הגדולים יותר, לעומתם, ייהנו מהטקס המיוחד של החיילים הסקוטים.
#טיפים
עד לקורונה, בה הפסיקו את הירי היומי, הוא התקיים בכל יום בשעה 13:00, למעט בימי ראשון, יום שישי הטוב ויום חג המולד.
הנה ירי התותח של השעה 1:
https://youtu.be/ulQM9cZX3RU
מצטלמים ויורים:
https://youtu.be/eyXagPrNnDk
התותח שהחליף את הסוללה בירי המסורתי:
https://youtu.be/NZ5UaWe5DcE
סוללת התותחים בטקס צבאי:
https://youtu.be/sIuiK-qQ95c
בית הפרלמנט הסקוטי
#על בניין הפרלמנט של סקוטלנד
בית הפרלמנט הסקוטי (Scottish Parliament Building) הוא מבנה חדש ומודרני, הנמצא בלב הבירה אדינבורו ומשמש את בית המחוקקים הסקוטי.
מבנה בית הפרלמנט של סקוטלנד הוא מבנה מעניין ויוצא דופן, שבולט בעיר בעיצובו המודרניסטי. הוא ממוקם ברחוב Midlothian EH1, שיוצא מהרחוב הראשי, ה-High Street.
היסטורית, בניין הפרלמנט המודרני של סקוטלנד מהווה בית לאחד הפרלמנטים המעניינים בהיסטוריה שלהם. עד שנת 1707 היה הפרלמנט שכאן בית הנבחרים והמחוקקים של ממלכת סקוטלנד העצמאית.
מאז הפכה סקוטלנד לחלק מבריטניה ונשלטה מלונדון. החל משנת 1999 החל הפרלמנט לתפקד מחדש כפרלמנט של אוטונומיה סקוטית, שזוכה לסמכויות מוגבלות ולעיסוק בענייני סקוטלנד, גם אם במסגרת הממלכה המאוחדת של בריטניה.
#טיפים
הכניסה למבנה הפרלמנט היא בחינם.
במקום תוכלו להשתתף בסיורים מודרכים וחינמיים באורך של שעה.
בסיום השהייה כאן מומלץ לשוטט ולסייר בסמטאות הסמוכות, שכמו הרחוב של הפרלמנט, גם הן יוצאות מהרחוב הראשי.
מבט מקרוב:
https://youtu.be/ERiG0HuN40E
ביקור במקום:
https://youtu.be/vfnBZmCvYbs
הדרכה:
https://youtu.be/EjfSMJDx-Z0
בית הפרלמנט הסקוטי (Scottish Parliament Building) הוא מבנה חדש ומודרני, הנמצא בלב הבירה אדינבורו ומשמש את בית המחוקקים הסקוטי.
מבנה בית הפרלמנט של סקוטלנד הוא מבנה מעניין ויוצא דופן, שבולט בעיר בעיצובו המודרניסטי. הוא ממוקם ברחוב Midlothian EH1, שיוצא מהרחוב הראשי, ה-High Street.
היסטורית, בניין הפרלמנט המודרני של סקוטלנד מהווה בית לאחד הפרלמנטים המעניינים בהיסטוריה שלהם. עד שנת 1707 היה הפרלמנט שכאן בית הנבחרים והמחוקקים של ממלכת סקוטלנד העצמאית.
מאז הפכה סקוטלנד לחלק מבריטניה ונשלטה מלונדון. החל משנת 1999 החל הפרלמנט לתפקד מחדש כפרלמנט של אוטונומיה סקוטית, שזוכה לסמכויות מוגבלות ולעיסוק בענייני סקוטלנד, גם אם במסגרת הממלכה המאוחדת של בריטניה.
#טיפים
הכניסה למבנה הפרלמנט היא בחינם.
במקום תוכלו להשתתף בסיורים מודרכים וחינמיים באורך של שעה.
בסיום השהייה כאן מומלץ לשוטט ולסייר בסמטאות הסמוכות, שכמו הרחוב של הפרלמנט, גם הן יוצאות מהרחוב הראשי.
מבט מקרוב:
https://youtu.be/ERiG0HuN40E
ביקור במקום:
https://youtu.be/vfnBZmCvYbs
הדרכה:
https://youtu.be/EjfSMJDx-Z0
האולם הגדול בטירת אדינבורו
#על רחבת הכניסה לטירת אדינבורו
האולם הגדול (Great Hall) של טירת אדינבורו הוא אולם מרשים מהעבר המפואר של הטירה שהגנה על סקוטלנד כולה, או לפחות כך היא נתפסה בקרב הבריות.
האולם הזה, הבנוי כולו אבן, מדגים את פאר תקופת הרנסנס והאמנות שנוצרה בה. הוא נבנה בתוך הטירה על מנת להרשים את המבקרים ולהראות את פאר ועוצמת הברית שבין בתי המלוכה, בית סטיוארט ובית טיודור.
שימו לב לתקרה היפהפייה, הבנוייה עם קימורים צולבים. בזכותם ניתן היה לבנות את האולם הגדול בממדים גדולים ועם מיפתח ענק.
כיאה לאולם הגדול בטירה המרכזית בממלכה, על הקירות שכאן יש המון נשק, כולל חרבות, כידונים, רומחים, מגינים, שריוני אבירים וכלי נשק עתיקים מימי הביניים והרנסנס.
מבט מקרוב:
https://youtu.be/sOsVSrB9RUQ
ביקור במקום:
https://youtu.be/LSapfSIBVcM
כלי הנשק:
https://youtu.be/RmUmusKL4Vs
מוזיקה באולם:
https://youtu.be/AGD6EM7XKaU
האולם הגדול (Great Hall) של טירת אדינבורו הוא אולם מרשים מהעבר המפואר של הטירה שהגנה על סקוטלנד כולה, או לפחות כך היא נתפסה בקרב הבריות.
האולם הזה, הבנוי כולו אבן, מדגים את פאר תקופת הרנסנס והאמנות שנוצרה בה. הוא נבנה בתוך הטירה על מנת להרשים את המבקרים ולהראות את פאר ועוצמת הברית שבין בתי המלוכה, בית סטיוארט ובית טיודור.
שימו לב לתקרה היפהפייה, הבנוייה עם קימורים צולבים. בזכותם ניתן היה לבנות את האולם הגדול בממדים גדולים ועם מיפתח ענק.
כיאה לאולם הגדול בטירה המרכזית בממלכה, על הקירות שכאן יש המון נשק, כולל חרבות, כידונים, רומחים, מגינים, שריוני אבירים וכלי נשק עתיקים מימי הביניים והרנסנס.
מבט מקרוב:
https://youtu.be/sOsVSrB9RUQ
ביקור במקום:
https://youtu.be/LSapfSIBVcM
כלי הנשק:
https://youtu.be/RmUmusKL4Vs
מוזיקה באולם:
https://youtu.be/AGD6EM7XKaU
היאכטה המלכותית בריטניה
#על הספינה ההיסטורית שהייתה בית על הים למלכת בריטניה
אחת האטרקציות הפופולריות ביותר בסקוטלנד היא הביקור ביאכטה המלכותית בריטניה (The Royal Yacht Britannia), אחת היאכטות המפורסמות בעולם ושיקוף בזעיר אנפין של עולם היוקרה והמותרות של המלכים.
הספינה העוגנת הזו בה אתם מבקרים ועוברים חדר חדר, סיפון סיפון בכל פינה בה, היא היאכטה המלכותית לשעבר של המלכה הבריטית, המלכה אליזבת השנייה. היא שירתה את המלכה במשך כחצי מאה, בין השנים 1954 ו-1997.
למעשה הייתה היאכטה המלכותית בריטניה ביתם הימי של מלכת בריטניה והמשפחה המלכותית, בכל פעם שיצאו מבריטניה לביקורים במושבות האימפריה שברחבי הגלובוס.
במהלך השנים גמעה היכטה הזו מעל מיליון וחצי קילומטרים, ברחבי האוקיינוסים והימים של העולם.
#מה תראו כאן?
במרכז המבקרים תוכלו ללמוד על תולדות היאכטות המלכותיות של בריטניה, באמצעות צילומים ומצגות. עוד במרכז מודל באורך 3 מטרים ועשוי לגו של של ה"בריטניה", אטרקציה שהילדים בטוח יתחברו אליה, במיוחד אם הם חובבי לגו.
הסיור עצמו יתחיל לאחר העליה על כבש הספינה. טיילו על סיפוני היאכטה ובחדריה ההיסטוריים. רק כאן תוכלו, מבלי להסתכן בגירוש מהארמון או לחילופין במחלת ים, לסייר בחדריה הפרטיים של המלכה אליזבת ולקבל הצצה של ממש לחיי המלכה המפורסמת ביותר בעולם.
עם המדריך הקולי שתקבלו בכניסה, שוטטו ברחבי הסיפון ובחדריהם הפרטיים של המלכה והנסיך פיליפ בעלה. בחדרים המלכותיים הללו התארחו במהלך השנים אישים היסטוריים, ביניהם ווינסטון צ'רצ'יל, המנהיג הבריטי שניצח את הנאצים ונלסון מנדלה, מנהיג דרום אפריקה האגדי.
אפשר לבקר בכל אחד מחמשת סיפוני היאכטה, כמו גם בחדר המנועים, חדר השמש (Sun Lounge) ובאולם התה המלכותי, בו נהגו לשבת בני המלוכה, ליהנות מטקס התה של השעה ארבע ולצפות בנוף שמסביב.
אל תחמיצו את ההצצה אל מכונית הרולס רויס פנטום 5 המלכותית והנוצצת, הניצבת על סיפון היאכטה מאז ומתמיד. היא שטה ושירתה את המלכה בביקוריה בעולם, במשך כל השנים ולכן היא ניצבת כאן גם היום.
#טיפים
בכניסה ליכטה המלכותית תוכלו לקבל מדריך קולי ולשוטט איתו.
באמצעות המדריך הקולי תוכלו גם ללמוד עוד פרטים על ההיסטוריה של הספינה.
מבט מקרוב:
https://youtu.be/dbz-Lq6YeBs
ביקור במקום:
https://youtu.be/VDdtRUFBe3A
השקה ב-1953:
https://youtu.be/_2Rx7ec3bBE
הדרכה:
https://youtu.be/xWpp8dkLG90
אחת האטרקציות הפופולריות ביותר בסקוטלנד היא הביקור ביאכטה המלכותית בריטניה (The Royal Yacht Britannia), אחת היאכטות המפורסמות בעולם ושיקוף בזעיר אנפין של עולם היוקרה והמותרות של המלכים.
הספינה העוגנת הזו בה אתם מבקרים ועוברים חדר חדר, סיפון סיפון בכל פינה בה, היא היאכטה המלכותית לשעבר של המלכה הבריטית, המלכה אליזבת השנייה. היא שירתה את המלכה במשך כחצי מאה, בין השנים 1954 ו-1997.
למעשה הייתה היאכטה המלכותית בריטניה ביתם הימי של מלכת בריטניה והמשפחה המלכותית, בכל פעם שיצאו מבריטניה לביקורים במושבות האימפריה שברחבי הגלובוס.
במהלך השנים גמעה היכטה הזו מעל מיליון וחצי קילומטרים, ברחבי האוקיינוסים והימים של העולם.
#מה תראו כאן?
במרכז המבקרים תוכלו ללמוד על תולדות היאכטות המלכותיות של בריטניה, באמצעות צילומים ומצגות. עוד במרכז מודל באורך 3 מטרים ועשוי לגו של של ה"בריטניה", אטרקציה שהילדים בטוח יתחברו אליה, במיוחד אם הם חובבי לגו.
הסיור עצמו יתחיל לאחר העליה על כבש הספינה. טיילו על סיפוני היאכטה ובחדריה ההיסטוריים. רק כאן תוכלו, מבלי להסתכן בגירוש מהארמון או לחילופין במחלת ים, לסייר בחדריה הפרטיים של המלכה אליזבת ולקבל הצצה של ממש לחיי המלכה המפורסמת ביותר בעולם.
עם המדריך הקולי שתקבלו בכניסה, שוטטו ברחבי הסיפון ובחדריהם הפרטיים של המלכה והנסיך פיליפ בעלה. בחדרים המלכותיים הללו התארחו במהלך השנים אישים היסטוריים, ביניהם ווינסטון צ'רצ'יל, המנהיג הבריטי שניצח את הנאצים ונלסון מנדלה, מנהיג דרום אפריקה האגדי.
אפשר לבקר בכל אחד מחמשת סיפוני היאכטה, כמו גם בחדר המנועים, חדר השמש (Sun Lounge) ובאולם התה המלכותי, בו נהגו לשבת בני המלוכה, ליהנות מטקס התה של השעה ארבע ולצפות בנוף שמסביב.
אל תחמיצו את ההצצה אל מכונית הרולס רויס פנטום 5 המלכותית והנוצצת, הניצבת על סיפון היאכטה מאז ומתמיד. היא שטה ושירתה את המלכה בביקוריה בעולם, במשך כל השנים ולכן היא ניצבת כאן גם היום.
#טיפים
בכניסה ליכטה המלכותית תוכלו לקבל מדריך קולי ולשוטט איתו.
באמצעות המדריך הקולי תוכלו גם ללמוד עוד פרטים על ההיסטוריה של הספינה.
מבט מקרוב:
https://youtu.be/dbz-Lq6YeBs
ביקור במקום:
https://youtu.be/VDdtRUFBe3A
השקה ב-1953:
https://youtu.be/_2Rx7ec3bBE
הדרכה:
https://youtu.be/xWpp8dkLG90
