ברחוב ברג מספר 19, בדירה החמישית ברובע התשיעי של וינה, נמצא הבית שבו פותחה התיאוריה ששינתה את כל מה שהיה ידוע על נפש האדם. זוהי דירתו, או מה שנקרא "בית זיגמונד פרויד".

בבית הזה התגורר פרויד עם אישתו וששת ילדיו, במשך 47 שנים, בין השנים 1891-1938, עד שנאלץ לברוח ללונדון בכדי להימלט מרדיפות הנאצים בשנת 1939.

את רעיון הקמת המוזיאון ויישומו העלתה אנה, בתו של פרויד, בשנת 1971. הבית כולו מלא בפריטים מרתקים מחייו - חדר העבודה וחדר ההמתנה ששוחזרו במיוחד ונמצא בהם הריהוט המקורי, תמונות, מזכרות ופריטים מאוסף העתיקות של פרויד ומסמכים. תוכלו לצפות בו גם בקטעי סרטים נדירים משנות ה-30, שמצליחים לספר את סיפורה של המשפחה המרתקת.

המקום מהווה היום האתר עליה לרגל לחוקרי הפסיכואנליזה ולמתעניינים בפסיכולוגיה, שמגיעים הנה לביקור ולמטרות מחקר ולימוד. את המקום פוקדים מעל 80,000 מבקרים בשנה. תוכלו למצוא בו אוסף קבוע ותערוכות מתחלפות וכן ספריה הנחשבת לגדולה ביותר באירופה, בתחום הפסיכואנליזה.

אחת מהתערוכות המעניינות שנפתחו כאן הייתה תערוכה שהוקדשה דווקא לדיירים האחרים בבית המיתולוגי. התערוכה "שכניו הנעלמים של פרויד" משחזרת את חייהם וגורלם של הדיירים במהלך מלחמת העולם השנייה ואחריה. באמצעות הסיפורים האישיים של השכנים ניתן ללמוד על עלייתה ונפילתה של יהדות וינה ואוסטריה.
הרופא והפסיכולוג היהודי החשוב זיגמוּנד פרויד (Sigmund Freud) היה נוירולוג וחוקר בתחום הפסיכולוגיה. הוא חי בעיר וינה, ממש בסמוך לבנימין זאב הרצל.

כשהגיע כרופא למסקנה שחלק מתלונות חוליו על כאבים גופניים מקורם בקשיים נפשיים שהם חווים, אך לא מודעים להם - הוא החל לחקור את הנושא. מכאן הגיע לפסיכולוגיה והצטיין בה. הוא אגב, חשב שבבסיס ההתנהגות האנושית נמצא היצר המיני.

פרויד היה אחד ההוגים החשובים ביותר בתחום תורת האישיות ואחד המדענים הבולטים והמשפיעים במאה העשרים. הוא אבי תורת הפסיכואנליזה, שעסקה במבנה האישיות הכולל של האדם, על התפתחותה, פגמיה ודרכי הריפוי שלה. השפעת המחקרים שלו והתיאוריה שהגה על המאה ה-20 היא אדירה. היא משתרעת על פני תחומים רבים, מהאמנות, השיווק, יחסי הציבור, תעמולה פוליטית ומדינאות, ועד לטיפול בהלומי קרב, היחסים בחברה, המדיה ואפילו תרבות הסלפי והאינדבדואליזם הקיצוני של הפרט במאה ה-21.

פרויד חקר רבות את הלא-מודע ואת החלומות, כעתירי סמלים הקשורים בחייו של החולם. הוא הגדיר את עצמו כ"כובש של הנפש" ובתפיסתו את מחקריו ותפקידו במדע הוא ראה את עצמו כגיבור שחושף את סודות הנפש.

כשניתח את התודעה, גרס פרויד שיש בנפשנו 3 אזורי תודעה:
1. הלא מודע - שתופס את החלק הגדול ביותר של הנפש.
2. תת-המודע - בו מאופסן מידע זמין.
3. המודע - כל מה שאנו מודעים לו ברגע נתון. זהו החלק הקטן ביותר של הנפש.

פרויד חקר גם את הדת והנפש, את ההומור, הפסיכולוגיה של ההמון ואת הדחפים והמיניות האנושית. הוא פיתח את הרעיון שהוריש ניטשה, שהמוח הוא הטייס המכוון את הלב האנושי.

במהלך חייו פיתח פרויד שיטת טיפול חדשה שבה משוחח המטופל עם המטפל, בפגישות קבועות. המטפל מסייע לו בחשיבה מחודשת על עצמו, חשיבה שמסייעת לו לפתור את הקשיים הנפשיים והגופניים שמהם הוא סובל. היום שיטת הטיפול הזו וכמובן שיטת הפסיכואנליזה, שפירושה בחינת הנפש של המטופל, נתפסות כבסיס של הפסיכולוגיה המודרנית.

לא בהכל פרויד צדק, אבל ההשפעה שלו היא אדירה והתרומה שלו לעולם הפסיכולוגיה והעולם המודרני היא בלתי נתפסת במונחים של אדם יחיד, שאינו דיקטטור או אלברט איינשטיין...

מבט מקרוב על הבית: