#על מוזיאון העיצוב של וינה

על אף הגדרתו כמוזיאון לאמנות שימושית, מוזיאון העיצוב של וינה הוא לחלוטין מוזיאון העיצוב הרשמי של וינה. הוא ממוקם בתוך מבנה מרשים מהמאה ה-19, ששימש בעבר כבית ספר גבוה לאמנות. הוא נבנה בין השנים 1868-1871 והיום הוא מהווה אחד מהמוזיאונים הוותיקים והאיכותיים באירופה.

אוספי הקבע, מוצגים באולמות שונים במוזיאון, כשלכל אחד מהם סגנון משלו, כמו סגנון הרנסנס, הבארוק, או הדקו המזרחי. בחדרי העיצוב המודרניים יותר, תוכלו לראות יצירות של כמה מגדולי המעצבים של המאה ה-20.

עוד תוכלו לראות במוזיאון רהיטים, פריטי זכוכית, חרסינה, כסף וטקסטיל, כמו גם שטיחים עתיקים, רהיטים ממגוון חומרים ועוד. הללו נאספו החל מימי הביניים ועד ימינו.

מדי פעם מתקיימות כאן פעילויות והדרכות אליהן תוכלו להצטרף יחד עם הילדים. אם אתם אוהבים פריטים מעוצבים, חנות המתנות של המוזיאון היא מקום מושלם עבורכם, גם אם לא זול.

אם אתם עם ילדים ואתם רוצים מעט מנוחה, הגינה שבחוץ תספק לכם מעט אוויר נעים ושעה של התרעננות נעימה.

שימו לב לרהיטי העץ המדהימים של מיכאל טונט (Thonet), יהודי שהמציא את טכניקת כיפוף עץ באמצעות חום בתחילת המאה ה-19 ויצר את הכיסא הקלאסי, שהיה אז פורץ דרך, כיסא מספר 14. חפשו גם את העבודות מצופות הזהב של גוסטב קלימט עבור ארמון סטוקלה (Stoclet Palais) שבבריסל.


#טיפים
הכניסה לצעירים מתחת לגיל 19 חופשית.

בימי שלישי בין השעות 22:00-18:00 הכניסה חופשית!


הנה תערוכות מהמוזיאון:

https://youtu.be/uWL0aR-eh9I

#על בירת אוסטריה

כבר מאות שנים שווינה, בירת אוסטריה השוכנת על גדות הדנובה, היא בירת התרבות של אירופה. כמה כתבו על פאר ארמונותיה ויפי גניה, רחובותיה הרחבים ובנייני הציבור הנפלאים שלה. זו וינה של המוסיקה של מוצרט, היידן, בטהובן, היוהן שטראוסים (האב והבן), מאהלר, ברהמס, ברוקנר, שוברט ומקהלות הנערים של וינה.

זוהי עיר עם היסטוריה עשירה, ארכיטקטורה מגוונת ומלאת פאר, עיר שהייתה מלכת המוסיקה הקלאסית, מקור הוואלסים הווינאיים ובירת האופרות דוברות הגרמנית.

וינה נולדה בכלל כמבצר רומאי בשם וינדובונה. סביב המבצר נולדה עיר, שהייתה במשך זמן רב "מבצרה של הנצרות". אפילו התורכים המוסלמים הבינו זאת וניסו לפלוש דרכה למערב אירופה. אבל הם נהדפו פעמיים והשאירו לה את הקפה. מכאן הוא יתפשט לכל אירופה ויהפוך למשקה הפופולרי בעולם כולו.

וינה הפכה לליבה של קיסרות בית הבסבורג. כאן תיוולד אימפריה חזקה שתתעשר כקורח ותשלוט בחלקים נרחבים של אירופה. במשך 650 שנה תהיה וינה נקודת המפגש בין מזרח אירופה למערבה ותהפוך לערש התרבות האירופית ולבירתה של אוסטריה.

בעיר הזו צמחו גם יהודים דגולים, כמו גאון הפסיכולוגיה פרויד ומייסד הציונות הרצל. צמחו כאן אמנים כמו גוסטב קלימט והאדריכל המופלא הונדרטוואסר.

גם הבטן ובלוטות הטעם יאהבו כל רגע כאן. מהארומה של הקפה המעולה שלה, דרך שטרודל תפוחי העץ עם גלידת הווניל שיוגשו לידו, טעמו של השניצל הווינאי הענקי עם הציפוי הפריך והטעם הנפלא. הכל כאן אומר טעם.

כיום וינה, פעם מעוז השמרנות האירופאית ועיר שהפאר שלה התבסס על עברה, ממציאה את עצמה מחדש, כעיר חדשנית שמוכנה לשינוי, עם חיבור בריא לעבר המפואר שלה.

אבל זו עדיין וינה של הפסלים, של מבני הבארוק המופלאים, הכיכרות הגדולות והמוזיאונים העשירים בשכיות חמדה ומדע - העיר הזו עתידה להשאיר בזיכרוננו חוויה נפלאה לשנים רבות.

ראו את כל האטרקציות בעיר בתגית "וינה".


# אתרי חובה
רוצים לראות את המקומות הכי פופולריים בעיר? - היכנסו לתגית "אתרי חובה בווינה".


#עם ילדים
טיול לכל המשפחה? - היכנסו לתגית "אטרקציות לילדים בווינה".


#חוויות
אל תפסידו בווינה את המוסיקה הקלאסית, לרקוד ואלסים, לאכול שניצל וינאי, שטרודל ועוגת זאכר.


# אוכל
ארוחה בלתי נשכחת? - היכנסו בתגית "מקדשי אוכל בווינה".


#תשר
ברוב מדינות אירופה, משום שלרוב דמי השירות כבר נכללים בתוכו, נהוג לתת כטיפ 2 יורו, בלי קשר לגובה החשבון עצמו.


#קידומת אוסטריה
+43


#חסכון
תחבורה ציבורית - הווינאים שמשתמשים בה על בסיס יומי משלמים רק 365 יורו בשנה, שזה יורו ליום. אנחנו משלמים מעט יותר, אבל בכל זאת, לילדים מתחת לגיל 12 הנסיעה ללא תשלום.

תקשורת - קנו סים מקומי שמעניק בגרושים כמה גיגות גלישה באוסטריה.

אוכל ודברים לבית - רשת Hoffer מאד זולה, אבל מוצרים לא ממותגים או מוכרים. רשת החנויות Billa זולה וחסכונית, במיוחד בפירות וירקות, גם בווינה וגם בכל אוסטריה, במיוחד בחנויות וגם בתחנות הדלק שלה. יש בה הכל, כולל אוכל מוכן!

אוטובוס רגיל - הוא דרך נהדרת להכיר את וינה. קחו את האפליקציה שלנו ובכל פעם שתרעננו אותה היא תזהה מה בקרבתכם ותוכלו להאזין להסברים.

הנחות בכל מיני מקומות - הביאו כרטיס סטודנט.

הצטיידו מראש - מיום שבת בשעה 2 ועל כל יום ראשון הכל סגור, כולל סופרמרקטים קניונים ומרכולים.


#שופינג
וינה היא לא המקום לשופינג מטורף והיא יקרה יחסית. אם אינכם בקטע של תכשיטים יקרים, פורצלן מצויר בעבודת יד, או מוצרי עור, אז היא פחות חזקה.

הסיילים הגדולים הם סביב חג הנולד ובעונת הקיץ.

רחובות קרנטנר ומריה הילפר שטראסה הם רחובות הקניות המוכרים של וינה, אבל הם לא זולים. בכלל, זול בווינה הוא נדיר.
מקומות נוספים בתגית "שופינג בווינה".


#בילויים
מקומות הבילוי של וינה הם יותר הקלאסיים והמהודרים ופחות הפרועים ורוויי הקוקטיילים. בילוי טוב של ערב בעיר הזו הוא יציאה למסיבת ואלסים, קונצרט או אופרה ו"הויריגן", אחד ממאות יקבים בווינה שמוכרים יינות מהייצור של הבציר האחרון.

מקומות בילוי בעיר בתגית "בילויים בווינה".


#חיבורי חשמל (Power plugs)
התקעים האפשריים הם Type C, E ו-F (ראו למטה קישור עם צילום).


טעימה מהנסיעה המתקרבת? - הנה סרטון שיציג לכם את העיר במלוא יופייה:

https://youtu.be/FsjHqvpTRag


האתרים של וינה:

https://youtu.be/cwenLWoeItQ


והנה חופשה עם כל מה שיש לווינה להציע שמוצגת במהירות:

https://youtu.be/JfKKjD0GSZo


הדרכה קצרה:

https://youtu.be/MRI8ffYKA8c

#על הכנסייה היפה וחמורת הסבר

במרכז וינה, בסמוך לכנסיית האוניברסיטה הישנה, נמצאת כנסיית הישועים (Jesuitenkirche). שמה הרשמי של הכנסייה הוא "כנסיית האוניברסיטה של עלייתה לשמיים של הבתולה". היא נבנתה בין השנים 1627-1631, בתקופת מלחמת שלושים השנים. אז הייתה עוד צנועה ופשוטה, בסגנונה הקלאסי והקודר, שהיה חביב במיוחד על הישועים. הישועים הם מסדר בכנסייה הקתולית שהגיעו לווינה בכדי להחזיר את העיר הגרמנית היידלברג לדת הקתולית.

עם הזמן נוספו לכנסיית הישועים אלמנטים שהפכו אותה לבולטת יותר. אך היופי והפאר האמיתיים של הכנסייה נמצאים דווקא בתוכה. האדריכל אנדריאה פוצו מונה על ידי הקיסר לאופולד לשפר את פנים הכנסייה, כמו שעשה לכנסיות רבות אחרות בווינה של אותה תקופה. אחרי השינוי שהכניס בה, העמודים הצבעוניים של הכנסייה, צופו בשיש וזהב ונותנים לכנסיה מאז, מראה מפואר ומרשים. על כיפת הכנסייה תוכלו לראות את ציור הקיר המרהיב, שבשביל לראותו תצטרכו לעמוד על המרצפת הלבנה, שהיא המרצפת הלבנה היחידה ברצפת הכנסייה, ולהביט כלפי מעלה.

בגלריה של הכנסייה תוכלו להיכנס אל המוזיאון לאמנות דתית.


הנה מקהלה בקטע מה"משיח" של הנדל בכנסיית הישועים:

https://youtu.be/gyxhRZNXndk

#על האנדרטה לזכרם של נפגעי הפאשיזם

מאחורי בית האופרה, סמוך לארמון הדוכס אלברכט תוכלו לראות את אנדרטת הזכרון לזכרם של נפגעי הפאשיזם. מטרתה של האנדרטה הזו היא להזכיר תקופות חשוכות וקשות בחיי האומה האוסטרית והיא מוקדשת לקרבנות מלחמת העולם השנייה.

האנדרטה נגד המלחמה והפאשיזם הוקמה בשנת 1985 על ידי הפסל האוסטרי אלפרד הרדליקה (Alfred Hrdlicka) ולא במקרה היא ממוקמת כאן. במהלך ההתקפה האווירית של שנת 1947, התפוצץ ממש במקום הזה בניין בשם "בית פיליפהוף" וגבה מאות קרבנות.

המצבה בנויה מאלמנטים שונים שמוקמו בכיכר, ביניהם שני עמודי שיש לבנים שעליהם חרוטות דמויות המשקפות את הסבל שעברו כאן הנפגעים. האלמנטים עשויים אבן גרניט שנלקחה מאזור מחנה הריכוז מאוטהאוזן. עוד אלמנט ששייך למצבה הוא סלע הרפובליקה. שימו לב שחקוקה עליו גם הכרזת העצמאות של אוסטריה.


מבט מקרוב:

https://youtu.be/wxwjnK-d1hQ

#על הרפובליקה המוזרה שהוקמה בתוך כדור

היה זה בשנות ה-70 של המאה הקודמת, כשהאמן האוסטרי אדווין ליפבורגר (Edwin Lipburger), החליט שהוא רוצה לבנות בית כדורי. לאחר שהרשויות סרבו לספק לו היתרי בניה, החליט ליפבורגר שהוא מכריז עצמאות מאוסטריה. הוא כינה את ביתו "רפובליקת קוגלמוגל" (המילה קוגל פירושה כדור). כמו כן, הוא גם סרב לשלם מסים והתעקש להדפיס בולים של הרפובליקה שלו.

הרשויות מצידן לא ראו בעין יפה את מעשיו של המורד החביב. בשנת 1979 הוא נשלח לכלא לעשרה שבועות, עד שנשיא אוסטריה התערב וחנן אותו. הוא הוגלה, בתוך אוסטריה, למקום אחר.

בשנת 1982 הועבר הבית העגול לפארק פראטר והוקף בשמונה גדרות תיל. ליפבורגר מת בשנת 2015, אך הצליח במשימתו וגרם לרשויות להכיר ברפובליקה שלו באופן רשמי. כיום רשומים בה מעל 650 אזרחים ולמרבה הפרדוקס היא מנוהלת על ידי ממשלת וינה. כך או כך, הרפובליקה הכדורית, או הכדור הרפובליקני, נחשבים לאטרקציה תיירותית בולטת במיוחד של העיר וינה.

אח, איך שכדור מסתובב...

#על האנדרטה לקורבנות המגיפה השחורה

הפסל שלפניכם נבנה בין השנים 1682-1692, על ידי פרנץ מנגאטי (Franz Menegatti), ששיתף במלאכה אמנים נוספים. הפסל הוא אנדרטה שנועדה להנציח את חללי מגיפת הדבר הגדולה שפקדה את וינה בשנת 1679 וקטלה כ-75,000 מתושבי העיר. הוא עשוי משילוב של ברונזה ואבן וגובהו 2 מטרים. תוכלו לראותו ביציאה מהמוזיאון היהודי, על רחוב גראבן.

תקופת הרנסאנס ותחילת תקופת הבארוק היו תקופות של פריחה תרבותית ואמנותית, אך חלק בלתי נפרד מהן היו התפרצויות מגיפות שגרמו לכמות קורבנות בלתי נתפסת, במיוחד בין השנים 1346-1353. התפרצות מאוחרת של אותה המגיפה, הייתה זו של שנת 1679.

העיר וינה הצליחה להתמודד עם המגיפה בעזרת אמצעי תברואה שונים. במקביל הוקמו בתי חולים מיוחדים בעבור הנגועים וגופות הקורבנות הושלכו ונשרפו בבורות ענקיים, מחוץ לגבולות העיר.

האנדרטה מורכבת מדמויות הבסיס שתפקידן היה לייצג את ניצחון האמונה על המגיפה והוקדשו לסמלי הקיסרות. בראשו של הפסל דמות יונה (רוח הקודש) ומתחתיה כרובים מוזהבים ומלאכים מפוסלים.

מבט מקרוב על עמוד המגיפה:

https://www.youtube.com/watch?v=8PC4iLRvhpI

#על הרינגשטראסה, הרחוב העגול הכי מפורסם בווינה

נדמה שלכל עיר יש רחוב שהפך לסמל מובהק ובלתי נפרד ממנה - החל מהשדרה החמישית בניו יורק ועד ויה ונטו ברומא. גם רינגשטראסה הוא רחוב כזה, רק שבניגוד לחבריו למעמד הוא אינו מכיל חנויות כמעט בכלל. לאורך השנים נבנו בו מבנים היסטוריים וציבוריים: בית האופרה, בניין הפרלמנט, בית העירייה, הספרייה המרכזית, גן בוטני, ארמון הופבורג ועוד.

הרחוב נבנה במקור בעקבות צו קיסרי של פרנץ יוזף שהודיע על הריסת חומות וביצורי העיר ועל בניית הרחוב המפואר במקומם. הבניה החלה בשנת 1858, הסתיימה כעבור 7 שנים ועלותה הסתכמה בלא מעט - כמיליארד דולר.

כבר מהתכנון הראשוני ניתן להבין כי מטרתו הייתה להפוך למרכזה של וינה - נבנו בה ארבעה מסלולי נסיעה גדולים, דרך מיוחדת להולכי רגל, מסלולים לרוכבי אופניים ומסילות לחשמלית. צורתו היא פרסה באורך של 6.5 קילומטרים.

היום מגיעים אל הדרך הזו אלפי אנשים, בכדי לצפות במבנים הארכיטקטוניים, בגנים המטופחים, באנדרטאות והפסלים מתקופות הקיסרים של וינה ומשלל האטרקציות התיירותיות שהרחוב מציע. כמו כן, הרחוב מארח לא מעט פסטיבלים ואירועי תרבות ופנאי שמקבלים גם תפאורה ראויה: מנורות צבעוניות, דגלים ודוכנים תואמים.


מבט מקרוב על הרחוב:

https://www.youtube.com/watch?v=_kuccG04bkY


ותולדותיו:

https://youtu.be/1y5OUTjy2ys

#על כיכר מיכאלרפלאץ

אל מול ארמון הופברג משתרעת אחת הכיכרות המפורסמות של וינה. היא תוכננה במקור בשנת 1720 על ידי יוזף עמנואל פישר פון ארלך (Josef Emanuel Fischer von Erlach), אך הפרויקט נעצר כמה פעמים ורק בשנת 1888 החלה הבנייה. עם השנים הפכה הכיכר לסמל בארוקי מובהק.

מצידי הכניסות לכיכר מוצבים פסלים ענקיים של הרקולס. בשני הצדדים של הכיכר ניצבות גם מזרקות גדולות עם פסלים. המזרקה הימנית, הנקראת "'Mastery of the Land" תוכננה בשנת 1897 בידי אדמונד הלמר (Edmund Hellmer) ומסמלת את הצבא האוסטרי. המזרקה השמאלית, "Mastery of the Sea", פוסלה בשנת 1895 על ידי רודולף וייר (Rudolf Weyr) ומסמלת את הכוח הימי האוסטרי.

במרכז הכיכר יש אתר חפירות ארכיאולוגי ובו שרידים מתקופת האימפריה הרומית ותקופת ימי הביניים. הוא נשמר במסגרת פעילותו של מוזיאון וינה.

כיכר מִיכַּאֶלֶרְפְּלַאץ מוקפת בכמה מבנים עתיקים, המסמלים ומפארים את סגנון האדריכלות של הקיסרות האוסטרית. ביניהם ניתן לראות את ה"לושהאוס" (Looshaus), שנחשב לאחד מהמבנים המודרניים של העיר, את הכנסייה העתיקה ואת כנסיית סנט מייקל.

עד היום מושכת אליה הכיכר המון תיירים ומקומיים והיא נחשבת נקודה היסטורית חשובה בעיר.


מבט מקרוב:

https://youtu.be/a2Ei8MhAE44

#על הכיכר של היהודים בווינה

אתם נמצאים בכיכר היהודים, היודנפלץ. כבר בימי הביניים היוותה הכיכר הזו מקום מרכזי בעבור יהודי וינה. בין המאות 13-15 היא הייתה לב הגטו היהודי. חשיבותה בעבר, אגב, היא גם הסיבה לכך שעד היום היא סמל למורשת היהודים בהווה ותישאר כך גם בעתיד. מרוכזים בה ציוני דרך חשובים בהיסטוריה של יהודי וינה: בית הכנסת, המוזיאון היהודי ואנדרטת השואה.

בית הכנסת הרשמי של הקהילה היהודית בוינה הוא מפואר ומרשים. בבית הכנסת מתקיימים דיונים והרצאות בנושאי תרבות ויהדות. הוא נחנך בשנת 1826 ברחוב צדדי ולא מורגש. הסיבה הייתה שהקיסר יוזף ה-2 אסר לבנות בתי תפילה לא קתוליים במקומות מרכזיים. זו, אגב, הסיבה שבזכותה בית הכנסת שרד את תופת ליל הבדולח של שנת 1938. הוא פשוט היה מרוחק ממרכז ההתפרעויות.

במוזיאון היהודי, שנפתח בשנת 2011, תוכלו לגלות וללמוד איך חיו היהודים באוסטריה לאורך השנים, לראות אוספים שונים של כלי קדושה עתיקים, ללמוד על הדמויות היהודיות המעניינות של אותה התקופה ולקבל הצצה גם ליהדות המודרנית.

במוזיאון תוכלו לראות גם ממצאים ארכיאולוגיים של בית הכנסת הגדול מימי הביניים, שנשרף בשנת 1421. במהלך החפירות של בניית אנדרטת הזיכרון, התגלו שרידים של בית הכנסת שנשרף בשנת 1421. ממצאים אלו סיפקו עדות נדירה לחיי היהודים בימי הביניים.

במוזיאון תוכלו גם לראות חפצי קדושה היסטוריים, מיצגים תלת מימדיים של חיי הקהילה היהודית הקדומה ועוד. כל קומה במוזיאון תציג בפניכם רובד אחר של תקופות שונות בהיסטוריה היהודית של וינה.

אנדרטת הזיכרון הוצבה כאן לזכר 65,000 יהודי וינה שנרצחו בשואה. האנדרטה נבנתה בשנת 2001 וצורתה קוביה לבנה, שעל כל פאותיה חרוטים מדפים עמוסי ספרים. המדפים הם סמל לרוחניות של העם היהודי, עם הספר. ליד האנדרטה חקוק כיתוב לזכרם של קורבנות השואה האוסטריים. המבנה תוכנן על ידי האמנית הבריטית רייצ'ל ווייטריד.

במרכז הכיכר, אגב, תוכלו לראות גם את פסל "נתן החכם", פסלו של המחזאי הגרמני אפרים לסינג (Ephraim Lessing). לסינג קרא במחזה שלו "נתן החכם" לסובלנות כלפי היהודים. את הפסל המקורי הרסו הנאצים והוא עוצב מחדש בשנת 1982.


הכיכר בגשם:

https://youtu.be/UPyC18pteSM

#על בית הקברות העתיק של יהודי וינה

ארבעת בתי הקברות היהודיים של וינה מספרים את הסיפור ההיסטורי של היהודים בעיר, היסטוריה שמשלבת גזרות, רציחות וגירוש של תושבים יהודיים ממנה.

בית הקברות היהודי העתיק פרידהוף, הוא רק אחד מהם. בבית הקברות הזה קבורים כמה אישים בולטים בהיסטוריה של יהודי וינה, ביניהם המנצח והמלחין היהודי הנודע גוסטב מאהלר (Gustav Mahler), בני הפלג הווינאי של משפחת רוטשילד והמחזאי-סופר היהודי ארתור שניצלר.

אם תבחנו היטב את המקום, תראו שמרבית הקברים לא מתוחזקים כמו שצריך והם בלויים ומתבלים. הצמחייה משתלטת, חלקים מהקברים נוטים ליפול ובכלל - נראה כי המקום יחסית מוזנח. עם זאת, הוא עדיין מרתק בשל ההיסטוריה שהוא טומן בחובו.


מבט מקרוב על בית הקברות היהודי העתיק בווינה:

https://youtu.be/HmPvyK78mMI

#על הכנסייה שקיבלה השראה מבזיליקת פטרוס הקדוש בוותיקן

את כיפתה הירוקה והעיטורים הרבים של כנסיית פטר הקדוש תוכלו לזהות בקלות. האמת היא, שהם אלו שהופכים אותה לכל כך בולטת בעיר העתיקה.

במקור ניצבה כאן הכנסייה העתיקה ביותר בווינה, שנבנתה במאה ה-4 על שטח העיר הרומית וינדובונה. אך זו הנוכחית, כנסיית פטר הקדוש הבארוקית, נבנתה בין השנים 1701-1733. היא נבנתה בהשראת בזיליקת פטרוס הקדוש ברומא ולמעשה היא הייתה הראשונה בווינה שניצבה מעליה כיפה.

אם מראה הכיפה מבחוץ נראה לכם מרשים ומפואר, חכו שתיכנסו אל תוכה. גילופי עץ מוזהבים, חפצי אמנות וציורי קיר - כל אלו הופכים את השיטוט בה לחווייתי במיוחד. החלונות העגולים שמתחת לכיפה הצבעונית מכניסים אליה מעט אור ומשרים אווירה קסומה. ציורי הקיר, שעיטרו את קירות הכנסייה במקור, צוירו על ידי האמן האיטלקי המפורסם אנדריאה פוצה. עם זאת, בשנת 1713 הוחלפו ציורי הקיר באחרים.

על פנים הכיפה תוכלו לראות את יצירת האמנות המרהיבה - סצנת ההכתרה של מרים. גם על המזבח הגבוה אפשר לראות את הקדושים הנוצריים פטר הקדוש וסנט ג'ון, שנמצאים בירושלים.


מבט מקרוב - מבחוץ ומבפנים:

https://youtu.be/TXta7-xQ7GA

#על האקדמיה שבה ניצח בטהובן על הסימפוניות שלו

האקדמיה למדעים בווינה ( Akademie der wissenschaften) נוסדה על מנת לקדם את המחקר המדעי האוסטרי והיא המוסד הגדול ביותר באוסטריה, למחקר לא אוניברסיטאי. היא נוסדה בשנת 1847 והיום היא מוסד עם תקציב של 135 מיליון יורו, עם יותר מ-770 חברים, בסביבות ה-1600 עובדים ו-28 מתקני מחקר.

המשימות העיקריות של האקדמיה הן ייעוץ מדעי, מדיני ומחקרי. היא פועלת לקידום, מספקת מלגות ופרסים למדענים צעירים מצטיינים. במסגרת תכניות ושיתופי פעולה בינלאומיים, האקדמיה האוסטרית למדעים גם מקיימת רשת מחקר עולמית, שמפעילה 28 מכוני מחקר בתחום מדעי הרוח, התרבות, הטבע והטכנולוגיה. היא תומכת בשיתוף פעולה בין מדענים והשתתפות בפרויקטים בינלאומיים בקנה מידה גדול.

אבל רגע, לא רק מדע התקדם בבניין האקדמיה למדעים שלפניו אתם עומדים. ממש כאן התקיימה הופעת הבכורה של הסימפוניות השישית והשביעית של מלחין הסימפוניות הגדול לודוויג ואן בטהובן, בניצוחו של בטהובן עצמו. אז אמנם אל המבנה עצמו לא ניתן להיכנס אבל אתם יכולים לעצום עיניים ולדמיין את בטהובן החרש מנצח בבניין הזה, על התזמורת המבצעת את הסימפוניה השישית שברקע. הוא עושה זאת מבלי לשמוע את המוסיקה הנפלאה שהלחין כפי שהתזמורת מנגנת, אלא את זו שמתנגנת בראשו, מזיכרונו ומשמיעתו הפנימית והמופלאה...

#על הבית הטבעי והשונה מכל מה שהכרתם

אם חיפשתם פנינה ארכיטקטונית מדהימה, בית המגורים הזה הוא יצירת אומנות מובהקת, המושך אליו מספר מבקרים גדול מדי שנה. למרות שמדובר בבניין מגורים פרטי, שלא ניתן להיכנס אליו, המבקרים ממשיכים לפקוד אותו ולהתפעל מיופיו.

המבנה הוא פרי יצירתו של פְרִידֶנְסְרָייך הוּנְדְרֶטְוָואסֶר, צייר ופסל ממוצא יהודי, שמעולם לא למד אמנות אך הקדיש את חייו ליצירה. הוא גם היה ידוע בפעילות החברתית והסביבתית הענפה שלו ולכן הקפיד לבנות את המבנים שתכנן מחומרים טבעיים, כמו קרמיקה וזכוכית. הונדרטווסר גם הושפע מאד מהאדריכל האמן הספרדי גאודי והמבנים שבנה בברצלונה. רואים את זה - לא?

עקרונותיו של האמן היו מוצהרים: כל קיר וכל חלון נצבע ועוצב בצורה שונה והוא נמנע תמיד מאחידות ומקווים ישרים. למעשה, הקירות, הרצפות, המרפסות וגרמי המדרגות היו כולם מעוגלים. מטרתו של הוּנְדְרֶטְוָואסֶר הייתה להאיר את המבנה באופן שווה ולכן בחר שהחלונות בקומות התחתונות יהיו גדולים יותר מאלו שבקומות העליונות.

שימו לב לקירות החיצוניים, שעליהם מטפסים 250 סוגים שונים של שיחים. זאת על מנת לשלב במבנה עצמו את השיחים שצמחו על הקרקע לפני בניית הבניין. צורת הבניה המעניינת הזו יוצרת מצב שבו הצמחייה פורצת לתוך המבנה מהחלונות והגגות.

בהמשך רכש הוּנְדְרֶטְוָואסֶר מבנה נוסף, לא רחוק מכאן, על מנת לתפעל אותו כמוזיאון ליצירותיו.


מבט מקרוב על הבית:

https://www.youtube.com/watch?v=KQjsWzcdlPQ

#על ביתו של ענק הפסיכולוגיה
ברחוב ברג מספר 19, בדירה החמישית ברובע התשיעי של וינה, נמצא הבית שבו פותחה התיאוריה ששינתה את כל מה שהיה ידוע על נפש האדם. זוהי דירתו, או מה שנקרא "בית זיגמונד פרויד".

בבית הזה התגורר פרויד עם אישתו וששת ילדיו, במשך 47 שנים, בין השנים 1891-1938, עד שנאלץ לברוח ללונדון בכדי להימלט מרדיפות הנאצים בשנת 1939.

את רעיון הקמת המוזיאון ויישומו העלתה אנה, בתו של פרויד, בשנת 1971. הבית כולו מלא בפריטים מרתקים מחייו - חדר העבודה וחדר ההמתנה ששוחזרו במיוחד ונמצא בהם הריהוט המקורי, תמונות, מזכרות ופריטים מאוסף העתיקות של פרויד ומסמכים. תוכלו לצפות בו גם בקטעי סרטים נדירים משנות ה-30, שמצליחים לספר את סיפורה של המשפחה המרתקת.

המקום מהווה היום האתר עליה לרגל לחוקרי הפסיכואנליזה ולמתעניינים בפסיכולוגיה, שמגיעים הנה לביקור ולמטרות מחקר ולימוד. את המקום פוקדים מעל 80,000 מבקרים בשנה. תוכלו למצוא בו אוסף קבוע ותערוכות מתחלפות וכן ספריה הנחשבת לגדולה ביותר באירופה, בתחום הפסיכואנליזה.

אחת מהתערוכות המעניינות שנפתחו כאן הייתה תערוכה שהוקדשה דווקא לדיירים האחרים בבית המיתולוגי. התערוכה "שכניו הנעלמים של פרויד" משחזרת את חייהם וגורלם של הדיירים במהלך מלחמת העולם השנייה ואחריה. באמצעות הסיפורים האישיים של השכנים ניתן ללמוד על עלייתה ונפילתה של יהדות וינה ואוסטריה.


#במה קידם פרויד את נפש האדם? באדיבות אנציקלופדיית אאוריקה
הרופא והפסיכולוג היהודי החשוב זיגמוּנד פרויד (Sigmund Freud) היה נוירולוג וחוקר בתחום הפסיכולוגיה. הוא חי בעיר וינה, ממש בסמוך לבנימין זאב הרצל.

כשהגיע כרופא למסקנה שחלק מתלונות חוליו על כאבים גופניים מקורם בקשיים נפשיים שהם חווים, אך לא מודעים להם - הוא החל לחקור את הנושא. מכאן הגיע לפסיכולוגיה והצטיין בה. הוא אגב, חשב שבבסיס ההתנהגות האנושית נמצא היצר המיני.

פרויד היה אחד ההוגים החשובים ביותר בתחום תורת האישיות ואחד המדענים הבולטים והמשפיעים במאה העשרים. הוא אבי תורת הפסיכואנליזה, שעסקה במבנה האישיות הכולל של האדם, על התפתחותה, פגמיה ודרכי הריפוי שלה. השפעת המחקרים שלו והתיאוריה שהגה על המאה ה-20 היא אדירה. היא משתרעת על פני תחומים רבים, מהאמנות, השיווק, יחסי הציבור, תעמולה פוליטית ומדינאות, ועד לטיפול בהלומי קרב, היחסים בחברה, המדיה ואפילו תרבות הסלפי והאינדבדואליזם הקיצוני של הפרט במאה ה-21.

פרויד חקר רבות את הלא-מודע ואת החלומות, כעתירי סמלים הקשורים בחייו של החולם. הוא הגדיר את עצמו כ"כובש של הנפש" ובתפיסתו את מחקריו ותפקידו במדע הוא ראה את עצמו כגיבור שחושף את סודות הנפש.

כשניתח את התודעה, גרס פרויד שיש בנפשנו 3 אזורי תודעה:
1. הלא מודע - שתופס את החלק הגדול ביותר של הנפש.
2. תת-המודע - בו מאופסן מידע זמין.
3. המודע - כל מה שאנו מודעים לו ברגע נתון. זהו החלק הקטן ביותר של הנפש.

פרויד חקר גם את הדת והנפש, את ההומור, הפסיכולוגיה של ההמון ואת הדחפים והמיניות האנושית. הוא פיתח את הרעיון שהוריש ניטשה, שהמוח הוא הטייס המכוון את הלב האנושי.

במהלך חייו פיתח פרויד שיטת טיפול חדשה שבה משוחח המטופל עם המטפל, בפגישות קבועות. המטפל מסייע לו בחשיבה מחודשת על עצמו, חשיבה שמסייעת לו לפתור את הקשיים הנפשיים והגופניים שמהם הוא סובל. היום שיטת הטיפול הזו וכמובן שיטת הפסיכואנליזה, שפירושה בחינת הנפש של המטופל, נתפסות כבסיס של הפסיכולוגיה המודרנית.

לא בהכל פרויד צדק, אבל ההשפעה שלו היא אדירה והתרומה שלו לעולם הפסיכולוגיה והעולם המודרני היא בלתי נתפסת במונחים של אדם יחיד, שאינו דיקטטור או אלברט איינשטיין...


מבט מקרוב על הבית:

https://www.youtube.com/watch?v=JUzqbRI5WSM

#על בית הפרלמנט של אוסטריה

בית הפרלמנט האוסטרי בנוי בסגנון יווני קדום, בסגנון "התחייה היוונית", סגנון אדריכלי שהיה מקובל במאה ה-18 באירופה ובאמריקה. סגנון הבנייה הזה הופך אותו לבולט במיוחד בנוף המבנים ההיסטוריים שבסביבתו. אורכו של הבניין 151 מטרים, רוחבו 132 מטרים והוא מכיל לא פחות מ-1600 חדרים.

בניית בית הפרלמנט החלה באמצע המאה ה-19 וארכה 10 שנים. בשנת 1883, כאשר נפתח לראשונה, הגיעו אליו נבחרי האימפריה האוסטרו-הונגרית. היום הוא משמש כמקום מושבם של הבתים שנבחרו בבחירות לייצג את העם האוסטרי - המועצה הלאומית והבית התחתון.

שווה לשים לב לכמה אובייקטים מעניינים מחוץ למבנה:

בכניסה לבניין תראו את המזרקה הגדולה ואת הפסל שניצב בראשה - הפסל של אלת החוכמה היוונית אתנה.

בצד שמאל ראו את האנדרטה של הרפובליקה האוסטרית, שעליה ניצבים פסלים של שלושת מנהיגי וינה (אבי הרפובליקה האוסטרית, ראש עיריית וינה ושר הרווחה של וינה מלפני מלחמת העולם השנייה).

בצד ימין של הבניין ניצב פסל בדמותו של קנצלר אוסטריה ד"ר קרל רנר.


מבט מבחוץ אל בית הפרלמנט בווינה:

https://youtu.be/7VAqD_5N7gU


ומבפנים:

https://youtu.be/l0_iBon9l7E

#על ממלכת הסוסים המרתקת של וינה

בית הספר הספרדי לרכיבה (Spanische Hofreitschule) בווינה, הוא כנראה המוסד היחיד בעולם שכבר מעל 500 שנים משמר ומלמד את סגנון הרכיבה הקלאסי (Haute école) והמסורתי של מערב אירופה.

רכיבה בכלל הייתה חלק מהסטטוס החברתי של אנשי האצולה והקיסרות, שכן הם נהגו להתפאר בסוסיהם ממש כחלק מחפצי האמנות, הפסלים, הציורים, הכסף והזהב שלהם. זו הייתה גם הסיבה לכך שהיה חשוב להם לנסות לשמר ולהנחיל אותו לדורות הבאים.

עם היווסדו של המקום היווה בית רבייה לסוסי האצולה של בית הבסבורג, אך בהמשך הפך לאחד מבתי הספר המבוקשים והידועים ביותר בעולם לאימונים, למידה והדרכת רכיבה לבני האצולה. לפי שיטה זו מתרגלים את הסוסים הצחורים ומעצבים אותם, על מנת לקבל סוסים מתורגלים לתפארת. הללו נעים באופן אצילי והאימונים הרבים מביאים את הרוכבים לשליטה מוחלטת ולהרמוניה יוצאת דופן עם הסוסים.

מאז, נותן המקום שיעורי רכיבה לבני האצולה הווינאית. לידו נמצאות האורוות המלכותיות, בהן מטופלים הסוסים הליפיציאניים, סוסים מהזן שנחשב העתיק באירופה. הם נקראים כך כי לפני 400 שנה הם גודלו בליפיצה, שהיתה עד 1918 חלק מאוסטריה. כאן גם מטפלים בציוד הרכיבה המעולה של הרוכבים, כמו אוכפים, רסנים ומושכות.

מבנה בית הספר נמצא ליד כיכר מיכאל פלאץ, במתחם ארמון הופבורג. הוא פתוח למבקרים וניתן להגיע אליו כדי לצפות באימונים ובהופעות של הרוכבים המנוסים.

לתיירים ולתושבי וינה מציג בית הספר מופעי רכיבה מיוחדים, מעין באלט שמפגין הרמוניה מופלאה בין רוכבים מיומנים לבין הסוסים הליפיצאניים. המופעים הללו מתקיימים באולם רכיבה מעוצב לתפארת ולצלילי מוסיקה קלאסית, כמו ואלסים וינאיים שכתב יוהן שטראוס הבן. הרוכבים נוהגים בסוסים באלגנטיות שאפיינה פעם את בני האצולה של עידן הקיסרות האוסטרו-הונגרית והיום היא מזכרת לימים עברו.


#טיפים
יש מי שהתאכזבו מהתצוגה, אחרים אהבו. מדובר בהנאה שונה מהמקובל, אבל בצפייה פאסיבית לגמרי. לא לכולם היא מתאימה ולכן כדאי לחשוב ולהחליט, בכדי שלא להתאכזב.


מבט מקרוב על בית הספר לרכיבה:

https://youtu.be/84Ii_Xdk6jI


תרגילים והמחולות עם הסוסים:

https://www.youtube.com/watch?v=C9s2_ZYzQ7Y

#על המוזיאון להיסטוריה יהודית החדשה

בניגוד למוזיאון היהודי שממוקם ביודנפלאץ, המתמקד בחיי היהודים בוינה בימי הביניים, המוזיאון היהודי בדורותיגאסה (Dorotheergasse) מתמקד ביהדות וינה בשלב מאוחר יותר. הוא גם כולל את יהדות וינה של ימינו ועוסק בתרומתה הרבה לכלכלה ולחיי התרבות בווינה של היום.

אחד העקרונות של המוזיאון הוא שילוב של עתיק ומסורתי עם חדש ועדכני. תוכלו לראות כאן שילוב בין נושאים חברתיים וגלובליים, בין אמנות בת זמננו לאמנות יהודית מסורתית ועוד.

מאז שנת 2013 מוצגת במוזיאון תערוכה קבועה המספרת על הקהילה היהודית, ההתאוששות שלה ממלחמת העולם השנייה והפיכתה לקהילה קטנה ומשמעותית בווינה, שלא התפתחה רק מהיהודים המקוריים שהיו כאן אלא גם ממהגרים שהגיעו ממזרח אירופה, במהלך השנים.

בתערוכה תוכלו לראות חפצים מחיי היום יום היהודיים, אמנות יהודית, מסמכים וכתבות על התפתחות הקהילה היהודית. כמו כן, מוצגות כאן גם יצירות אמנות מבתי כנסת שונים בווינה ובאוסטריה. באמצעות תוכנה חדשנית תוכלו לראות שחזור וירטואלי של בתי הכנסת שעמדו בווינה עד שנת 1938. באמצעות הסדנאות והסיורים האינטרקטיביים ניתן להכיר וללמוד על הקהילה היהודית בווינה מהיבטים ומצדדים שונים שלה.

#על הגלגל הענק שהיה במשך 100 שנים הגבוה בעולם

"ויינר ריזנראד" הוא שמו של הגלגל הענק של וינה, זה שיש המכנים בטעות "הפראטר", שהוא למעשה שמו של הפארק שבו הוא מוצב. אל תראו אותו ככה, הוא אולי לא נראה לכם מרשים מספיק, אבל עד שנת 2000 הוא היה הגלגל הענק הכי גבוה בעולם. את התואר, אגב, לקח לו הגלגל באנגליה, המכונה "העין של לונדון".

ה"ויינר ריזנראד" מתנשא לגובה של כ-65 מטרים ומשקלו הכולל לא פחות מ-430 טון. מהירות הסיבוב שלו מגיעה ל-2.7 קילומטרים לשעה. הקרונות בנויים מעץ וברזל ויכולים להיכנס בקרון כזה עד 12 אנשים.

הגלגל הענק של וינה הוקם במקור לקראת חגיגות הזהב שנערכו עבור הקיסר פרנץ יוזף. הוא התחיל לפעול בחודש יוני של שנת 1897, לאחר כשנתיים של עבודות הקמה.

מעניין לשמוע שבשנת 1916 הגלגל נרכש בידי יהודי - אדוארד שטיינר (Eduard Steiner), אך כ-22 שנה מאוחר יותר הוא הוחרם על ידי הנאצים. במהלך מלחמת העולם השניה הוא הושבת כתוצאה משריפה ונזק גדול. הוא נפתח מחדש רק בשנת 1947, לאחר עבודות שיקום ושחזור שהתבצעו אחרי המלחמה.

את הגלגל הענק מבקרים מדי שנה אלפי תיירים ווינאים מקומיים שמגיעים לכאן בכדי לצפות בנוף המרהיב של העיר וינה. תצפית מרהיבה של 360 מעלות משאירה את הגלגל כאחת מאטרקציות התיירות המובילות בווינה. באירועים מיוחדים מקפידים לקשט ולעטוף אותו כך שיתאים לאווירה הכללית.

חובבי קולנוע יזהו שהגלגל הענק כיכב בסרט הקלסי "האדם השלישי", שאת התסריט שלו כתב גרהם גרין, על כיבוש וינה בתום מלחמת העולם השנייה, בידי בעלות הברית. עוד סרט מוכר לא פחות בו כיכב הגלגל הוא סרטו של ג'יימס בונד משנת 1987.

אם אתם מחפשים ניחוח רומנטי, תוכלו לעלות על אחד מקרונות האירוח בהם מוגשת ארוחת שף רומנטית עם יינות משובחים ותפריט מענג. בתוספת אורות הלילה של העיר וינה זו תהיה אחת מהחוויות הרומנטיות והבלתי נשכחות שלכם. בהבטחה.


מבט מקרוב על הגלגל הענק:

https://youtu.be/HOYW3GpsaZ0


סצינת הגלגל הענק מג'יימס בונד (1987):

https://youtu.be/h1ZvliUa2eA?t=4m38s

#על הכיכר שמחברת בין המוזיאונים בווינה

כיכר מריה תרזה (Maria Theresien-Platz) מפרידה למעשה, בין שני המוזיאונים המרכזיים של העיר וינה: מוזיאון האמנות מצד אחד (“קונסטהיסטורישס מוזאום“) ומוזיאון הטבע מצד שני (“נטורהיסטורישר מוזאום“), ששימש בעברו, אגב, כאורוות סוסי הקיסר.

במרכז הכיכר אנדרטה מרשימה של הקיסרית מריה תרזה. אותה תרזה, אצילה מבית הבסבורג, שלטה על אוסטריה במשך לא פחות מ-40 שנה, יחד עם בן זוגה פרנץ הראשון. הזוג שלט באימפריה האוסטרו-הונגרית בשנים 1740-1780, אך למרות שהייתה "רק" אישתו של פרנץ, השפעתה על האימפריה עלתה למעשה על שלו והייתה משמעותית מאד. מריה תרזה הייתה אהובה במיוחד על העם האוסטרי ונחשבת עד היום לאחת הנשים החזקות והמשפיעות ביותר בתקופתה.

הפסל נחשף לקהל הרחב, לאחר 13 שנים של תכנון ובניה, במאי 1888, ביום הולדתו של הקיסר, ה-13 במאי. הוא עשוי משיש וברונזה וניצב על במה גדולה, המורכבת משלוש קומות. בחלק התחתון של הפסל תראו את דמויות אנשי חצר הקיסרות המסמלים את החכמה, הצדק והרחמים. לצידם ניצבים רוכבים על סוסים אצילי הקיסרות. בחלק האמצעי תראו את בנות חצר הקיסרות ובחלק העליון תראו את דמותה של הקיסרית מריה תרזה - יושבת על כס המלכות, בעודה אוחזת שרביט ביד השמאלית.

הפסל מצטיין ללא ספק בהצגת הכוח והחלק החשוב שהיה לה בהקמת האימפריה הקיסרית. מסביב לבמת הפסל עמודים ושרשראות התוחמים את הכניסה אליו.

הכיכר עצמה מטופחת עם צמחייה ירוקה ושבילי הליכה. תהנו!


הכיכר ושוק חג המולד בדצמבר:

https://youtu.be/oFqPYuREnmY


ועוד מבט מקרוב:

https://youtu.be/LiF4AXLjpI4

#על מצפה הכוכבים של ווינה

אחד ממצפי הכוכבים העתיקים בעולם הוא מצפה הכוכבים אוּרָנְיַה, על שם מוזת האסטרונומיה אורניה. גובה מצפה הכוכבים הזה הוא 51 מטרים, מה שמאפשר ליהנות מצפייה בכוכבים שלמעלה, אך גם מהנוף המרהיב המשתקף למטה, הכולל גם את האגם וההרים שמסביב.

לא במקרה החל מצפה הכוכבים לפעול בשנת 1759, בתקופת הרנסנס, שכן זו הייתה תקופה של לא מעט גילויים בתחומי האסטרונומיה.

למקום הנוכחי שבו אתם עומדים עבר מצפה הכוכבים בשנת 1907. בנה אותו הקיסר פרנץ יוזף. מטרתו העיקרית של המקום הייתה לשמש "בית לחינוך המונים" ולכן נבנו בו אולמות הרצאות, מצפה כוכבים ואפילו תאטרון בובות לילדים צעירים. מעניין לשמוע שהיה בו גם בית קולנוע, דבר נדיר ויוצא דופן בתקופה ההיא. למעשה היה זה הבניין הראשון בעולם שנבנה כבית קולנוע לכל דבר.

במהלך מלחמת העולם השנייה, המבנה נהרס לחלוטין. הוא נפתח שוב בשנת 1957 וחזר לפעול תחת אותה מתכונת ואותה מטרה שאליה חתר בעבר.

באמצעות הטלסקופ הגדול המוצב במקום ניתן לצפות בפרטי פרטים של הכוכבים, בכוכבי הלכת השונים ובגלקסיה כולה.


מבט מקרוב על מבנה מצפה הכוכבים:

https://www.youtube.com/watch?v=XdE5Momzi2o

#על הפארק הירוק שבלב וינה

למרות הערך הגבוה של וינה בתור עיר היסטורית, תרבותית, עם אדריכלות מרהיבה ואווירה מעשירה, לעתים מרגיש שחסר בה קצת טבע. "פארק דונה", כפי שמכנים לעיתים את דונאו פארק, הוא אחד מפניני הטבע הבודדים שיש לעיר וינה להציע למטיילים והוא מהווה גם את אחת האטרקציות המרכזיות של העיר.

אפשר לראות בפארק הדונאו "אי ירוק בעיר", פארק גדול מאד הנושק לנהר ולמעשה ממש תופס את הגדה הצפונית של נהר הדנובה בתוך וינה. זו הסיבה שהוא זכה לכינוי "דנובה פארק" או "פארק הדנובה".

מי ששט בדנובה יכול להבחין תוך כדי השיט, באזור ירוק, קילומטרים על קילומטרים של עצים ודשאים, שביניהם מציץ "מגדל דונה" הזקור. זהו מגדל הטלוויזיה של וינה, אחת מנקודות התצפית היפות על העיר.

אל הפארק, שממוקם ברובע ה-12, האזור החדש של וינה, ניתן להגיע בקלות ומאד מומלץ לתפוס שם מעט שלווה ולבלות במקום מספר שעות של שמש וטבע.


קבלו מבט מקרוב על הפארק:

https://youtu.be/L8uTMF04LgU