שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
העיר ברלין
אוּנְטֶר דֶן לִינְדֶן
שער בְּרַנְדֶנְבּוּרְג
אנדרטת המלחמה הסובייטית
מרכז סוני
מוזיאון הילדים של ברלין
רובע קְרוֹיצְבֶּרְג
קתדרלת ברלין
ארמון שַרְלוֹטֶנְבּוּרְג
#על בירת גרמניה - העיר ברלין
אין כמו ברלין בכדי להעיד על השינוי שעברה גרמניה מאז ימי הנאצים ומלחמת העולם השנייה. כאן ניסו הגרמנים עוד קודם לכן, לייסד דמוקרטיה ברפובליקת ויימאר, אבל הם נפלו למשברים כלכליים שפוררו את הדמוקרטיה הצעירה לחלוטין. כאן נולדו הדאדא, האקספרסיוניזם הגרמני בקולנוע, הקברט, ה"באוהאוס", בית הספר החשוב לעיצוב ואדריכלות ועוד.
אחר כך השתלט השד הנאצי על ברלין ומכאן ניסה להשתלט על העולם. כאן הובס סופית בידי בנות הברית ואז נחצתה העיר לשניים, נבנתה "חומת ברלין" וירד על אירופה מה שכינה אז ווינסטון צ'רצ'יל "מסך הברזל", בין מזרח למערב.
כאן התאחדו הגרמנים בסוף שנות השמונים וממזרח גרמניה ומערבה, הם החלו לבנות את גרמניה החדשה, מנהיגת האיחוד האירופי, אומה עם ערכים חדשים. זו גרמניה שמנהיגותה נותנת דוגמה לאומות העולם כיצד יש לסייע לפליטי מלחמה, גם כשהמחיר הפוליטי שהיא משלמת כבד.
וברלין התוססת של היום היא אולי העיר הכי קוסמופוליטית, סובלנית, חיה ותוססת באירופה. עיר שמושכת אליה, כמו מגנט, צעירים טובים, יפים ומוכשרים, מכל רחבי גרמניה והעולם.
ראו את כל האטרקציות בעיר בתגית "ברלין".
#תחבורה
כבר בשדה התעופה קנו כרטיס AB שבועי 30 יורו לכל אמצעי התחבורה. התחבורה הציבורית בברלין מצוינת ולא תצטרכו יותר דבר.
#ייחודי
אתרי המלחמה הקרה, המוזיאונים, מגוון האוכל העולמי, שופינג, אמנות הרחוב, שרידי הנאציזם וסצנת מועדוני האנדרגראונד של ברלין.
#אתרי חובה
רוצים לראות את המקומות הכי פופולריים בעיר? - היכנסו לתגית "אתרי חובה בברלין".
#עם ילדים
טיול לכל המשפחה? - היכנסו לתגית "אטרקציות לילדים בברלין".
#אוכל
רוצים לאכול טוב? הכנסו לתגית "מקדשי אוכל בברלין"
#תשר
ברוב מדינות אירופה, משום שלרוב דמי השירות כבר נכללים בתוכו, נהוג לתת כטיפ 2 יורו, בלי קשר לגובה החשבון עצמו.
#קידומת גרמניה
+49
#חסכון
לתחבורה ציבורית - קנו כרטיס שבועי לנסיעה חופשית, או למספר ימים שמתאים לאורך שהייתכם בעיר. החסכון הוא ענקי.
סופרמרקט - רשתות Aldi ו-Rossmann זולות וזמינות מאד. הראשונה מאד חסכונית אך מציעה בעיקר מוצרי יסוד, השנייה פחות זולה אבל מציעה הכל.
אוטובוס רגיל - הוא דרך נהדרת להכיר את ברלין. קחו את האפליקציה שלנו ובכל פעם שתרעננו אותה היא תזהה מה בקרבתכם ותוכלו להאזין להסברים.
הנחות בכל מיני מקומות - הביאו כרטיס סטודנט.
החזר מע"מ - בקשו בכל קנייה בחנויות טופס החזר מע"מ, כי בגרמניה המע"מ מאד גבוה (19%). בהצגת הטפסים הללו בטרמינל, עם הקבלות על הקנייה, תקבלו החזר במזומן בדרך הביתה.
#שופינג
אם פרימרק באלכסנדרפלץ גירה אתכם לעוד, ראו את Mall Of Berlin - קניון מדהים ביופיו עם חוויית קניה מהממת ואפילו מפה בעברית.
גם קניון אלכסה עם החנויות הנהדרות והמחירים המצוינים ומרכז סוני המרשים, במיוחד בערב, שווים זהב.
מקומות מומלצים לקניות בתגית "שופינג בברלין".
#מועדונים
התחילו במועדון האגדי קנאק (Knaak) שנמצא ברחוב 224 Greifswalder Strasse. הוא מוכר בכל העולם, פועל כל יום ובאים אליו בליינים וציפורי לילה מכל העולם. גם ה-Berghain, ממקדשי הטכנו העולמיים, שרק אם תצליחו להשתחל לתור הכניסה שלו, תרגישו ברי-מזל.
במועדון הברגהיין, שממוקם בתוך תחנת כוח ישנה והמסיבות בו נמשכות עד אור הבוקר, מספר קומות וכמה רחבות ריקודים הפתוחות לכולם. אין בו הבדל של גזע, מגדר, או העדפות מיניות והוא התפרסם בכל העולם באווירה המתירנית השוררת בו.
גם מועדון המטריקס Matrix מצוין, עם שתי רחבות ומוזיקה שונה בכל אחת מהן, אווירה מעולה וראש טוב.
למקומות בילוי מומלצים ראו תגית "בילויים בברלין".
#חיבורי חשמל (Power plugs)
התקעים האפשריים הם Type C, E ו-F (ראו למטה קישור עם צילום).
טעימה מהנסיעה המתקרבת והעיר במלוא יופייה:
https://youtu.be/ZHHbpy91O2E
בהילוך מהיר:
https://youtu.be/ks2mkRbl1MU
ומעט היסטוריה - ברלין של מלחמת העולם השנייה ושל היום:
https://youtu.be/zEkbYT5Bji0
הדרכה קצרה:
https://youtu.be/hVfBQNENS9s
אין כמו ברלין בכדי להעיד על השינוי שעברה גרמניה מאז ימי הנאצים ומלחמת העולם השנייה. כאן ניסו הגרמנים עוד קודם לכן, לייסד דמוקרטיה ברפובליקת ויימאר, אבל הם נפלו למשברים כלכליים שפוררו את הדמוקרטיה הצעירה לחלוטין. כאן נולדו הדאדא, האקספרסיוניזם הגרמני בקולנוע, הקברט, ה"באוהאוס", בית הספר החשוב לעיצוב ואדריכלות ועוד.
אחר כך השתלט השד הנאצי על ברלין ומכאן ניסה להשתלט על העולם. כאן הובס סופית בידי בנות הברית ואז נחצתה העיר לשניים, נבנתה "חומת ברלין" וירד על אירופה מה שכינה אז ווינסטון צ'רצ'יל "מסך הברזל", בין מזרח למערב.
כאן התאחדו הגרמנים בסוף שנות השמונים וממזרח גרמניה ומערבה, הם החלו לבנות את גרמניה החדשה, מנהיגת האיחוד האירופי, אומה עם ערכים חדשים. זו גרמניה שמנהיגותה נותנת דוגמה לאומות העולם כיצד יש לסייע לפליטי מלחמה, גם כשהמחיר הפוליטי שהיא משלמת כבד.
וברלין התוססת של היום היא אולי העיר הכי קוסמופוליטית, סובלנית, חיה ותוססת באירופה. עיר שמושכת אליה, כמו מגנט, צעירים טובים, יפים ומוכשרים, מכל רחבי גרמניה והעולם.
ראו את כל האטרקציות בעיר בתגית "ברלין".
#תחבורה
כבר בשדה התעופה קנו כרטיס AB שבועי 30 יורו לכל אמצעי התחבורה. התחבורה הציבורית בברלין מצוינת ולא תצטרכו יותר דבר.
#ייחודי
אתרי המלחמה הקרה, המוזיאונים, מגוון האוכל העולמי, שופינג, אמנות הרחוב, שרידי הנאציזם וסצנת מועדוני האנדרגראונד של ברלין.
#אתרי חובה
רוצים לראות את המקומות הכי פופולריים בעיר? - היכנסו לתגית "אתרי חובה בברלין".
#עם ילדים
טיול לכל המשפחה? - היכנסו לתגית "אטרקציות לילדים בברלין".
#אוכל
רוצים לאכול טוב? הכנסו לתגית "מקדשי אוכל בברלין"
#תשר
ברוב מדינות אירופה, משום שלרוב דמי השירות כבר נכללים בתוכו, נהוג לתת כטיפ 2 יורו, בלי קשר לגובה החשבון עצמו.
#קידומת גרמניה
+49
#חסכון
לתחבורה ציבורית - קנו כרטיס שבועי לנסיעה חופשית, או למספר ימים שמתאים לאורך שהייתכם בעיר. החסכון הוא ענקי.
סופרמרקט - רשתות Aldi ו-Rossmann זולות וזמינות מאד. הראשונה מאד חסכונית אך מציעה בעיקר מוצרי יסוד, השנייה פחות זולה אבל מציעה הכל.
אוטובוס רגיל - הוא דרך נהדרת להכיר את ברלין. קחו את האפליקציה שלנו ובכל פעם שתרעננו אותה היא תזהה מה בקרבתכם ותוכלו להאזין להסברים.
הנחות בכל מיני מקומות - הביאו כרטיס סטודנט.
החזר מע"מ - בקשו בכל קנייה בחנויות טופס החזר מע"מ, כי בגרמניה המע"מ מאד גבוה (19%). בהצגת הטפסים הללו בטרמינל, עם הקבלות על הקנייה, תקבלו החזר במזומן בדרך הביתה.
#שופינג
אם פרימרק באלכסנדרפלץ גירה אתכם לעוד, ראו את Mall Of Berlin - קניון מדהים ביופיו עם חוויית קניה מהממת ואפילו מפה בעברית.
גם קניון אלכסה עם החנויות הנהדרות והמחירים המצוינים ומרכז סוני המרשים, במיוחד בערב, שווים זהב.
מקומות מומלצים לקניות בתגית "שופינג בברלין".
#מועדונים
התחילו במועדון האגדי קנאק (Knaak) שנמצא ברחוב 224 Greifswalder Strasse. הוא מוכר בכל העולם, פועל כל יום ובאים אליו בליינים וציפורי לילה מכל העולם. גם ה-Berghain, ממקדשי הטכנו העולמיים, שרק אם תצליחו להשתחל לתור הכניסה שלו, תרגישו ברי-מזל.
במועדון הברגהיין, שממוקם בתוך תחנת כוח ישנה והמסיבות בו נמשכות עד אור הבוקר, מספר קומות וכמה רחבות ריקודים הפתוחות לכולם. אין בו הבדל של גזע, מגדר, או העדפות מיניות והוא התפרסם בכל העולם באווירה המתירנית השוררת בו.
גם מועדון המטריקס Matrix מצוין, עם שתי רחבות ומוזיקה שונה בכל אחת מהן, אווירה מעולה וראש טוב.
למקומות בילוי מומלצים ראו תגית "בילויים בברלין".
#חיבורי חשמל (Power plugs)
התקעים האפשריים הם Type C, E ו-F (ראו למטה קישור עם צילום).
טעימה מהנסיעה המתקרבת והעיר במלוא יופייה:
https://youtu.be/ZHHbpy91O2E
בהילוך מהיר:
https://youtu.be/ks2mkRbl1MU
ומעט היסטוריה - ברלין של מלחמת העולם השנייה ושל היום:
https://youtu.be/zEkbYT5Bji0
הדרכה קצרה:
https://youtu.be/hVfBQNENS9s
#על השדרה האלגנטית של ברלין - שדרת אוּנְטֶר דֶן לִינְדֶן
השדרה הרחבה הזו, מלאת ההוד וההדר האירופי הקלאסי, תחילתה בשער ברנדנבורג וסופה באי המוזיאונים, היא ללא ספק הציר התיירותי המרכזי של העיר ונקודת פתיחה מצוינת לסיור מרתק בהיסטוריה של בירת גרמניה ואל מול מכמני התיירות שלה.
את שמה קיבלה השדרה מעצי התירזה שנטועים בה, שנקראים בגרמנית "Linden". בשנים האחרונות שופצה השדרה באופן מקיף.
שדרת אונטר דן לינדן (Unter den Linden, שפירושו "מתחת לעצי התרזה") משתרעת לאורך כקילומטר וחצי. משני צדדיה שוכנים כמה מהאתרים והבניינים החשובים של העיר. היא תביא לפניכם כל כך הרבה אתרים מסקרנים ומונומנטים ארכיטקטוניים הניצבים לאורכה ובסביבתה.
ממנה תוכלו לראות את אוניברסיטת הומבולדט - האוניברסיטה הראשונה בברלין, את בניין האופרה והאקדמיה לאמנויות, הברלינר דום, גלריית גוגנהיים, כמו גם את אלכסנדרפלאץ שממזרח, עם מגדל הטלוויזיה הנזקף ממנו, בניין הרייכסטאג, אנדרטת השואה ממערבה ורחוב הקניות פרידריכשטרסה שחוצה אותה.
בעבר היא נחשבה לשאנז אליזה של ברלין, אבל השדרה הזו, על המבנים הניאו-קלאסיים שבה, היא לא רק יפה. כאן התרחש אחד האירועים ההיסטוריים הקשים בהיסטוריה המודרנית.
בכיכר בבלפלאץ (Bebelplatz), אל מול אוניברסיטת הומבולדט, התרחשה בשנת 1933 שריפת הספרים הידועה, שבה העלו הנאצים באש אלפי ספרים, שהתוכן שלהם נגד את האידאולוגיה המעוותת שלהם.
#טיפים
יריד אמנים שבועי מתקיים כל שבוע בימי שבת וראשון. זה קורה במדרחוב הקטן שלפני הגשר החוצה את נהר השפרה.
מבט מקרוב על השדרה:
https://www.youtube.com/watch?v=5N_ZLdU7-18
השדרה הרחבה הזו, מלאת ההוד וההדר האירופי הקלאסי, תחילתה בשער ברנדנבורג וסופה באי המוזיאונים, היא ללא ספק הציר התיירותי המרכזי של העיר ונקודת פתיחה מצוינת לסיור מרתק בהיסטוריה של בירת גרמניה ואל מול מכמני התיירות שלה.
את שמה קיבלה השדרה מעצי התירזה שנטועים בה, שנקראים בגרמנית "Linden". בשנים האחרונות שופצה השדרה באופן מקיף.
שדרת אונטר דן לינדן (Unter den Linden, שפירושו "מתחת לעצי התרזה") משתרעת לאורך כקילומטר וחצי. משני צדדיה שוכנים כמה מהאתרים והבניינים החשובים של העיר. היא תביא לפניכם כל כך הרבה אתרים מסקרנים ומונומנטים ארכיטקטוניים הניצבים לאורכה ובסביבתה.
ממנה תוכלו לראות את אוניברסיטת הומבולדט - האוניברסיטה הראשונה בברלין, את בניין האופרה והאקדמיה לאמנויות, הברלינר דום, גלריית גוגנהיים, כמו גם את אלכסנדרפלאץ שממזרח, עם מגדל הטלוויזיה הנזקף ממנו, בניין הרייכסטאג, אנדרטת השואה ממערבה ורחוב הקניות פרידריכשטרסה שחוצה אותה.
בעבר היא נחשבה לשאנז אליזה של ברלין, אבל השדרה הזו, על המבנים הניאו-קלאסיים שבה, היא לא רק יפה. כאן התרחש אחד האירועים ההיסטוריים הקשים בהיסטוריה המודרנית.
בכיכר בבלפלאץ (Bebelplatz), אל מול אוניברסיטת הומבולדט, התרחשה בשנת 1933 שריפת הספרים הידועה, שבה העלו הנאצים באש אלפי ספרים, שהתוכן שלהם נגד את האידאולוגיה המעוותת שלהם.
#טיפים
יריד אמנים שבועי מתקיים כל שבוע בימי שבת וראשון. זה קורה במדרחוב הקטן שלפני הגשר החוצה את נהר השפרה.
מבט מקרוב על השדרה:
https://www.youtube.com/watch?v=5N_ZLdU7-18
#על שער ברנדנבורג האייקוני של ברלין
כבר 800 שנות היסטוריה ברלינאית קלאסית ידע שער בְּרַנְדֶנְבּוּרְג המפורסם, שהפך לאחד מהסמלים החשובים ביותר של גרמניה ושל ברלין בפרט. השער ממוקם בכיכר פריז, לא הרחק מבניין הרייכסטאג והוא היחיד שנותר מבין השערים ששימשו בעבר ככניסה לעיר.
וכן, השער עומד במקום בו עבר הגבול בין מזרח ברלין למערבה.
השער מעוצב בהשראת הפרופילאה (מבנה שער מונומנטלי ששימש ככניסה לאקרופוליס באתונה ויוון). ממש כמו תפקידה של הפרופילאה להוביל אל המקדש של העולם העתיק, כך תפקידו של השער היה להוביל לעיר החשובה ביותר של הממלכה הפרוסית. אם נדבר לרגע על אדריכלות, השער לחלוטין בישר על כניסתו של העידן הקלאסי באדריכלות הברלינאית.
הוא נבנה בין השנים 1788-1791. גובהו 15 מטרים, רוחבו 65.5 מטרים והעובי שלו 11 מטרים. יש בו 12 עמודים בגובה 15 מטרים, בקוטר של מטר וחצי. דרכו ניתן לעבור בחמישה מעברים שונים, על אף שרק שניים מהם היו פתוחים בעת שנפתח לראשונה. היום השער פתוח בעבור הולכי הרגל בלבד.
השער והחומה מסמלים את האחדות והחופש והיום הם אחד מהאתרים החשובים של העיר.
#היסטוריית שער ברנדנבורג
השער הוזמן במקור על ידי פרידריך וילהלם השני, שהיה מלך פרוסיה ומטרתו הייתה לסמל את השלום. תוכלו לראות אותו מוטבע על מטבעות אירו גרמנים.
בשנת 1806, לאחר כיבוש ברלין, צעד נפוליאון דרך השער לברלין ולקח איתו את הפסל שמעל השער (הקוודריגה) כשלל מלחמה. את הפסל העביר נפוליאון לפריז.
בשנת 1914 נערכו מסביב לשער חגיגות המלחמה.
בשנת 1933 הנאצים עברו דרך השער במצעד לפידים שסימל את תחילתו של הפרק האפל בתולדות גרמניה, מה שהביא בסופו של דבר לחורבן העיר וחלוקתה.
עם תום מלחמת העולם השניה נפגע השער קשות מהפצצות.
בשנת 1987, נשיא ארה"ב רונלד רייגן ביקר בברלין ונשא נאום מול השער בו הוא קרא לנשיא ברית המועצות מיכאיל גורבצ'וב: "אם אתה איש שלום, הרוס את החומה הזו".
לאחר גל של מחאות, בשנת 1989 נפלה החומה והשער הפך לסמל לברלין המתחדשת. באותה התקופה הפכו אותו גם למוקד מרכזי לחגיגות שונות: מסיבות סילבסטר, מרתון ברלין, ירידי רחוב, מצעד הגאווה והאהבה.
בין השנים 2000 ל-2002 השער עבר שיפוץ מקיף, שעלותו הסתכמה בכ-3 מיליון דולר.
לאחר המלחמה השער היווה חלק מהגבול שהפריד בין מזרח למערב ברלין והוא גם סימל את חלוקת ברלין.
בשנת 2017, השער הואר בדגלי ישראל לאות הזדהות ומחווה לפיגוע טרור נוראי שהתרחש יום קודם לכן בירושלים.
#מה רואים בפסל שמעל לשער?
הפסל שעל שער ברנדנבורג הוא פסל שמציג קְוַודְרִיגָה, מרכבה דו אופנית שמובלת על ידי ארבעה סוסים. על הכרכרה פסלה של אלת הניצחון (ויקטוריה), נושאת ענף זית ודוהרת להבאת השלום אל העיר. על בסיס הפסל תוכלו לראות תבליט המתאר את האלה עם המלווים שלה. כמו כן, תוכלו לראות על התבליטים גם סמלים של מלחמה ושל תקופת השיקום שהגיעה אחריה. מרכבה זו שימשה במשחקים האולימפיים ביוון העתיקה ובמרוצי מרכבות ברומא העתיקה.
בשנת 1806, לאחר כיבוש ברלין, נבזז הפסל המרשים בידי נפוליאון ונלקח לפריז. היא הושבה למקומה רק 8 שנים מאוחר יותר, בשנת 1814, אך ענף הזית שהחזיקה בידה הוחלף בצלב ברזל. זו הייתה גם הסיבה לשינוי משמעותה של הדמות הדוהרת - משליחת שלום לאלת ניצחון.
מבט מקרוב על השער:
https://www.youtube.com/watch?v=CmlinwrCSF4
כבר 800 שנות היסטוריה ברלינאית קלאסית ידע שער בְּרַנְדֶנְבּוּרְג המפורסם, שהפך לאחד מהסמלים החשובים ביותר של גרמניה ושל ברלין בפרט. השער ממוקם בכיכר פריז, לא הרחק מבניין הרייכסטאג והוא היחיד שנותר מבין השערים ששימשו בעבר ככניסה לעיר.
וכן, השער עומד במקום בו עבר הגבול בין מזרח ברלין למערבה.
השער מעוצב בהשראת הפרופילאה (מבנה שער מונומנטלי ששימש ככניסה לאקרופוליס באתונה ויוון). ממש כמו תפקידה של הפרופילאה להוביל אל המקדש של העולם העתיק, כך תפקידו של השער היה להוביל לעיר החשובה ביותר של הממלכה הפרוסית. אם נדבר לרגע על אדריכלות, השער לחלוטין בישר על כניסתו של העידן הקלאסי באדריכלות הברלינאית.
הוא נבנה בין השנים 1788-1791. גובהו 15 מטרים, רוחבו 65.5 מטרים והעובי שלו 11 מטרים. יש בו 12 עמודים בגובה 15 מטרים, בקוטר של מטר וחצי. דרכו ניתן לעבור בחמישה מעברים שונים, על אף שרק שניים מהם היו פתוחים בעת שנפתח לראשונה. היום השער פתוח בעבור הולכי הרגל בלבד.
השער והחומה מסמלים את האחדות והחופש והיום הם אחד מהאתרים החשובים של העיר.
#היסטוריית שער ברנדנבורג
השער הוזמן במקור על ידי פרידריך וילהלם השני, שהיה מלך פרוסיה ומטרתו הייתה לסמל את השלום. תוכלו לראות אותו מוטבע על מטבעות אירו גרמנים.
בשנת 1806, לאחר כיבוש ברלין, צעד נפוליאון דרך השער לברלין ולקח איתו את הפסל שמעל השער (הקוודריגה) כשלל מלחמה. את הפסל העביר נפוליאון לפריז.
בשנת 1914 נערכו מסביב לשער חגיגות המלחמה.
בשנת 1933 הנאצים עברו דרך השער במצעד לפידים שסימל את תחילתו של הפרק האפל בתולדות גרמניה, מה שהביא בסופו של דבר לחורבן העיר וחלוקתה.
עם תום מלחמת העולם השניה נפגע השער קשות מהפצצות.
בשנת 1987, נשיא ארה"ב רונלד רייגן ביקר בברלין ונשא נאום מול השער בו הוא קרא לנשיא ברית המועצות מיכאיל גורבצ'וב: "אם אתה איש שלום, הרוס את החומה הזו".
לאחר גל של מחאות, בשנת 1989 נפלה החומה והשער הפך לסמל לברלין המתחדשת. באותה התקופה הפכו אותו גם למוקד מרכזי לחגיגות שונות: מסיבות סילבסטר, מרתון ברלין, ירידי רחוב, מצעד הגאווה והאהבה.
בין השנים 2000 ל-2002 השער עבר שיפוץ מקיף, שעלותו הסתכמה בכ-3 מיליון דולר.
לאחר המלחמה השער היווה חלק מהגבול שהפריד בין מזרח למערב ברלין והוא גם סימל את חלוקת ברלין.
בשנת 2017, השער הואר בדגלי ישראל לאות הזדהות ומחווה לפיגוע טרור נוראי שהתרחש יום קודם לכן בירושלים.
#מה רואים בפסל שמעל לשער?
הפסל שעל שער ברנדנבורג הוא פסל שמציג קְוַודְרִיגָה, מרכבה דו אופנית שמובלת על ידי ארבעה סוסים. על הכרכרה פסלה של אלת הניצחון (ויקטוריה), נושאת ענף זית ודוהרת להבאת השלום אל העיר. על בסיס הפסל תוכלו לראות תבליט המתאר את האלה עם המלווים שלה. כמו כן, תוכלו לראות על התבליטים גם סמלים של מלחמה ושל תקופת השיקום שהגיעה אחריה. מרכבה זו שימשה במשחקים האולימפיים ביוון העתיקה ובמרוצי מרכבות ברומא העתיקה.
בשנת 1806, לאחר כיבוש ברלין, נבזז הפסל המרשים בידי נפוליאון ונלקח לפריז. היא הושבה למקומה רק 8 שנים מאוחר יותר, בשנת 1814, אך ענף הזית שהחזיקה בידה הוחלף בצלב ברזל. זו הייתה גם הסיבה לשינוי משמעותה של הדמות הדוהרת - משליחת שלום לאלת ניצחון.
מבט מקרוב על השער:
https://www.youtube.com/watch?v=CmlinwrCSF4
#על האנדרטה שהקימו הסובייטים אחרי הניצחון
בפארק טירגארטן שבמרכז ברלין הוקמה בשנת 1945, זמן קצר לאחר כיבוש העיר על ידי הצבא האדום, אנדרטת המלחמה הסובייטית (Soviet War Memorial Tiergarten). זו לא האנדרטה היחידה שהוקמה להנצחת זכרם של 80 אלף חיילי הצבא האדום שנפלו בקרב על ברלין באפריל ובמאי 1945. אבל היא אחת המרשימות שבהן.
אגב, בצילומים מהתקופה שבה הוקמה, רואים את האנדרטה כשמסביבה שטח פתוח. בעקבות הפצצות בעלות הברית עלה אז הפארק באש ורבים מהעצים מתו. השאר נכרתו כדי לשמש כעצי בעירה בחודשים האחרונים של המלחמה.
פרט מעניין הוא שבתקופת המלחמה הקרה איפשרו לחיילי הצבא האדום לקיים משמר כבוד באנדרטה, אף שהאנדרטה הייתה בשטח שבו שלטה בריטניה. אפילו חיילים סובייטים הורשו לעבור לשטח הבריטי בכדי להגיע לאנדרטה ולחלוק כבוד לנופלים.
האדריכל מיכאיל גורביץ הוא מתכנן האנדרטה ולידו פיסלו האמנים ולדימיר ציגאל ולב קרבל.
מבט מקרוב:
https://youtu.be/YP6HjPF7Xwc
ביקור במקום:
https://youtu.be/BDXfDUznbDs
הדרכה:
https://youtu.be/Ubc3Jt0A8o0
בפארק טירגארטן שבמרכז ברלין הוקמה בשנת 1945, זמן קצר לאחר כיבוש העיר על ידי הצבא האדום, אנדרטת המלחמה הסובייטית (Soviet War Memorial Tiergarten). זו לא האנדרטה היחידה שהוקמה להנצחת זכרם של 80 אלף חיילי הצבא האדום שנפלו בקרב על ברלין באפריל ובמאי 1945. אבל היא אחת המרשימות שבהן.
אגב, בצילומים מהתקופה שבה הוקמה, רואים את האנדרטה כשמסביבה שטח פתוח. בעקבות הפצצות בעלות הברית עלה אז הפארק באש ורבים מהעצים מתו. השאר נכרתו כדי לשמש כעצי בעירה בחודשים האחרונים של המלחמה.
פרט מעניין הוא שבתקופת המלחמה הקרה איפשרו לחיילי הצבא האדום לקיים משמר כבוד באנדרטה, אף שהאנדרטה הייתה בשטח שבו שלטה בריטניה. אפילו חיילים סובייטים הורשו לעבור לשטח הבריטי בכדי להגיע לאנדרטה ולחלוק כבוד לנופלים.
האדריכל מיכאיל גורביץ הוא מתכנן האנדרטה ולידו פיסלו האמנים ולדימיר ציגאל ולב קרבל.
מבט מקרוב:
https://youtu.be/YP6HjPF7Xwc
ביקור במקום:
https://youtu.be/BDXfDUznbDs
הדרכה:
https://youtu.be/Ubc3Jt0A8o0
ברלין
#על מרכז המסחר התיירותי העתידני
הסוני סנטר, ענק הזכוכית והפלדה בכיכר פוטסדאם, הוא מרכז מסחר תיירותי ועתידני. כאמור, אלפי טונות של ברזל וזכוכית הושקעו כאן (אגב, חלק מהזכוכיות הם תאים סולאריים). הזכוכית והפלדה, שזוהרים באור היום, הופכים את המקום למרהיב ויפה מאד. בשעות הערב, אגב, הוא מואר באורות בצבעים שונים.
הוא משתרע על פני 132 אלף וחמש מאות מטרים רבועים ויש בו כמות ענקית של חנויות, בנייני משרדים, מלון ומרכז כנסים, מתחם בית קולנוע וגם מוזיאון מרשים לתולדות הקולנוע.
המתחם תוכנן על ידי האדריכל הלמוט יאן בשנת 2000 ונבנה בעלות של 750 מיליון יורו. כאמור, לא קשה לנחש עבור איזו חברה הוא הוקם - נכון, סוני. בשנת 2008 המתחם נמכר תמורת 600 מיליון יורו למשקיעים.
לפני מלחמת העולם השניה היוותה הכיכר אזור מסחרי ומלא אנשים וכלי רכב. עם הפצצות בעלות הברית, האזור כולו נהרס כמעט לחלוטין. בשל קרבתו לחומת ברלין, ננטש כל המתחם ורק לאחר נפילת החומה הוחלט על פתיחתו מחדש.
אגב, הילדים ישמחו מאד אם תיקחו אותם ל-Legoland Discovery Center.
מבט מקרוב:
https://youtu.be/KGLsAIatAhE
הסוני סנטר, ענק הזכוכית והפלדה בכיכר פוטסדאם, הוא מרכז מסחר תיירותי ועתידני. כאמור, אלפי טונות של ברזל וזכוכית הושקעו כאן (אגב, חלק מהזכוכיות הם תאים סולאריים). הזכוכית והפלדה, שזוהרים באור היום, הופכים את המקום למרהיב ויפה מאד. בשעות הערב, אגב, הוא מואר באורות בצבעים שונים.
הוא משתרע על פני 132 אלף וחמש מאות מטרים רבועים ויש בו כמות ענקית של חנויות, בנייני משרדים, מלון ומרכז כנסים, מתחם בית קולנוע וגם מוזיאון מרשים לתולדות הקולנוע.
המתחם תוכנן על ידי האדריכל הלמוט יאן בשנת 2000 ונבנה בעלות של 750 מיליון יורו. כאמור, לא קשה לנחש עבור איזו חברה הוא הוקם - נכון, סוני. בשנת 2008 המתחם נמכר תמורת 600 מיליון יורו למשקיעים.
לפני מלחמת העולם השניה היוותה הכיכר אזור מסחרי ומלא אנשים וכלי רכב. עם הפצצות בעלות הברית, האזור כולו נהרס כמעט לחלוטין. בשל קרבתו לחומת ברלין, ננטש כל המתחם ורק לאחר נפילת החומה הוחלט על פתיחתו מחדש.
אגב, הילדים ישמחו מאד אם תיקחו אותם ל-Legoland Discovery Center.
מבט מקרוב:
https://youtu.be/KGLsAIatAhE
#על המוזיאון הברלינאי של הילדים
מוזיאון הילדים בברלין (Labyrinth Kindermuseum) הוא מקום בו יגלו ילדים את העולם, דרך חוויות חושיות מיוחדות, בתערוכות אינטראקטיביות שנועדו לעודד ילדים, לגלות את העולם בעצמם על ידי חקר וגילוי ולא דרך שינון והאזנה למורה.
בלב המוזיאון עומד מבוך שתשמחו ודאי להביא את הילדים אליו, להשיל נעליים ולהיכנסו איתם אל תוכו.
#טיפים
המוזיאון מיועד לילדים בגילאי 3-12.
מחיר כניסה כ-5 אירו לאדם או 16 אירו למשפחה.
מבט מקרוב:
https://youtu.be/ctvB5BkLp4A
משחק במוזיאון:
https://youtu.be/2v2oJN4aFEQ
מוזיאון הילדים בברלין (Labyrinth Kindermuseum) הוא מקום בו יגלו ילדים את העולם, דרך חוויות חושיות מיוחדות, בתערוכות אינטראקטיביות שנועדו לעודד ילדים, לגלות את העולם בעצמם על ידי חקר וגילוי ולא דרך שינון והאזנה למורה.
בלב המוזיאון עומד מבוך שתשמחו ודאי להביא את הילדים אליו, להשיל נעליים ולהיכנסו איתם אל תוכו.
#טיפים
המוזיאון מיועד לילדים בגילאי 3-12.
מחיר כניסה כ-5 אירו לאדם או 16 אירו למשפחה.
מבט מקרוב:
https://youtu.be/ctvB5BkLp4A
משחק במוזיאון:
https://youtu.be/2v2oJN4aFEQ
#על הרובע הצעיר והבוהמי של ברלין
אם חיפשתם טעימה שמזכירה קצת את הארץ, שכונת קְרוֹיצְבֶּרְג (פירוש השם הוא "הר הצלב") היא כנראה המקום המושלם. קירות הבתים הצבועים בגראפיטי, האוכלוסייה הצעירה עם התלבושות המגוונות והצבעוניות ואפילו הלכלוך, כל אלו יוצרים אזור מרתק. תוכלו להיתקל כאן במשפחות תורכיות ואפילו בישראלים.
האזור מלא בשווקי פשפשים, חנויות מוזרות ופרויקטים של אמנות אורבנית. במקום גם שוק תורכי, הפתוח בימי שלישי ושישי, הניצב על שפת תעלה. תוכלו לקנות בו ירקות ופירות, מעדנים, בגדים ותכשיטים.
בצפון הרובע תוכלו לראות את צ'ק פוינט צ'רלי והרובע כולו כולל אטרקציות היסטוריות שמושכות תיירים רבים.
#היסטוריית הרובע
ניתן לומר כי פני הרובע השתנו אחרי מלחמת העולם השניה. אם לפני המלחמה, האזור כולו היה תעשייתי וחשוב לעיר, שכנו בו בתי דפוס ומערכות עיתונים ביחד עם כמה מאות אלפי תושבים, המלחמה שינתה את הדברים. בהפצצות של בעלות הברית נפגעו חלקים רבים מהרובע. אמנם ניסו לשקם את הנזק, אך עד שהחלקים חזרו לתפעול, החומה שנבנתה בגרמניה הקיפה את הרובע משלושה כיוונים שלו ובעצם "סגרה עליו".
הרובע הפך לסגור ולא נגיש, מה שהביא לירידה במוניטין שלו. כמו כן, גם דמי השכירות במקום הוגבלו על מנת לעזור לרובע להשתקם, מה שגרם לבעלי הבניינים להימנע מלטפח את נכסיהם. הרובע הפך לאזור עני ומוזנח אליו נמשכו בעיקר מהגרים טורקים, פאנקיסטים וסקוואטרים.
ברגע שנפלה החומה סוף סוף קיבל האזור את היחס הראוי לו. הוא הפך לאחד מהאזורים המרכזיים והפופולריים ביותר בעיר. גם הממשלה תרמה את חלקה והשקיעה לא מעט כסף באזור. מחירי הנדל"ן החלו לעלות וגם האוכלוסייה השתפרה.
אזורים נרחבים ברובע, ביניהם גם הרחובות הקטנים, בהם תוכלו לראות הרבה בניינים מסוף המאה ה-19, היום יקרים מאד. תורמת ליוקרה גם האווירה מסביב, בתי הקפה המעוצבים, גלריות האמנות והלופטים התעשייתיים שהיום הם משרדים של חברות סטארט-אפ שיקיות. דמי השכירות במקום מגיעים עד 15 יורו למ"ר ומחירי הקנייה עד ל-3500 יורו למ"ר.
#הרובע לתיירים
בתור תיירים תוכלו בקלות להעביר כאן ימים שלמים. תוכלו להתחיל מהאטרקציות ההיסטוריות כמו צ'קפוינט צ'רלי, נקודת המעבר בין מזרח למערב ברלין. שם תוכלו להיכנס למוזיאון המתעד את היסטוריית חומת ברלין ונסיונות הבריחה של התושבים. עוד תוכלו לראות את המוזיאון היהודי ואת מוזיאון הטכנולוגיה.
אם אתם רוצים לעשות אתנחתא קלילה, פארק ויקטוריה עם התצפית בראש הגבעה שלו יעשה את העבודה. עוד פארק מקסים הוא פארק גורליצר, בו נערכות מסיבות והופעות בחינם.
הרובע מלא במוזיקאים ואומני רחוב וגם חיי הלילה יספקו לכם לא מעט שעות בילויים. תוכלו ללכת אל מועדון ההופעות המיתולוגי S036, או לשלל מועדוני הטכנו וההאוס כמו ווטרגייט, פרינס צ'רלס ועוד ועוד. עוד בר פופולרי במיוחד נמצא על גדת נהר השְפְּרֶה הגובל ברובע, הבאדהשיף, בו בריכת שחייה ענקית שנמצאת ממש על המים.
#טיפים
מקומות הבילוי בקרויצברג מתרכזים ברחוב Oranienstrasse שסמוך לתחנת הרכבת Kottbusser Tor.
הדרכה:
https://youtu.be/r25Y2YUX6s0
בלוגרים:
https://youtu.be/gF-MC9HVn5s
אמנות הרחוב:
https://youtu.be/vdW173Ozwyk
אם חיפשתם טעימה שמזכירה קצת את הארץ, שכונת קְרוֹיצְבֶּרְג (פירוש השם הוא "הר הצלב") היא כנראה המקום המושלם. קירות הבתים הצבועים בגראפיטי, האוכלוסייה הצעירה עם התלבושות המגוונות והצבעוניות ואפילו הלכלוך, כל אלו יוצרים אזור מרתק. תוכלו להיתקל כאן במשפחות תורכיות ואפילו בישראלים.
האזור מלא בשווקי פשפשים, חנויות מוזרות ופרויקטים של אמנות אורבנית. במקום גם שוק תורכי, הפתוח בימי שלישי ושישי, הניצב על שפת תעלה. תוכלו לקנות בו ירקות ופירות, מעדנים, בגדים ותכשיטים.
בצפון הרובע תוכלו לראות את צ'ק פוינט צ'רלי והרובע כולו כולל אטרקציות היסטוריות שמושכות תיירים רבים.
#היסטוריית הרובע
ניתן לומר כי פני הרובע השתנו אחרי מלחמת העולם השניה. אם לפני המלחמה, האזור כולו היה תעשייתי וחשוב לעיר, שכנו בו בתי דפוס ומערכות עיתונים ביחד עם כמה מאות אלפי תושבים, המלחמה שינתה את הדברים. בהפצצות של בעלות הברית נפגעו חלקים רבים מהרובע. אמנם ניסו לשקם את הנזק, אך עד שהחלקים חזרו לתפעול, החומה שנבנתה בגרמניה הקיפה את הרובע משלושה כיוונים שלו ובעצם "סגרה עליו".
הרובע הפך לסגור ולא נגיש, מה שהביא לירידה במוניטין שלו. כמו כן, גם דמי השכירות במקום הוגבלו על מנת לעזור לרובע להשתקם, מה שגרם לבעלי הבניינים להימנע מלטפח את נכסיהם. הרובע הפך לאזור עני ומוזנח אליו נמשכו בעיקר מהגרים טורקים, פאנקיסטים וסקוואטרים.
ברגע שנפלה החומה סוף סוף קיבל האזור את היחס הראוי לו. הוא הפך לאחד מהאזורים המרכזיים והפופולריים ביותר בעיר. גם הממשלה תרמה את חלקה והשקיעה לא מעט כסף באזור. מחירי הנדל"ן החלו לעלות וגם האוכלוסייה השתפרה.
אזורים נרחבים ברובע, ביניהם גם הרחובות הקטנים, בהם תוכלו לראות הרבה בניינים מסוף המאה ה-19, היום יקרים מאד. תורמת ליוקרה גם האווירה מסביב, בתי הקפה המעוצבים, גלריות האמנות והלופטים התעשייתיים שהיום הם משרדים של חברות סטארט-אפ שיקיות. דמי השכירות במקום מגיעים עד 15 יורו למ"ר ומחירי הקנייה עד ל-3500 יורו למ"ר.
#הרובע לתיירים
בתור תיירים תוכלו בקלות להעביר כאן ימים שלמים. תוכלו להתחיל מהאטרקציות ההיסטוריות כמו צ'קפוינט צ'רלי, נקודת המעבר בין מזרח למערב ברלין. שם תוכלו להיכנס למוזיאון המתעד את היסטוריית חומת ברלין ונסיונות הבריחה של התושבים. עוד תוכלו לראות את המוזיאון היהודי ואת מוזיאון הטכנולוגיה.
אם אתם רוצים לעשות אתנחתא קלילה, פארק ויקטוריה עם התצפית בראש הגבעה שלו יעשה את העבודה. עוד פארק מקסים הוא פארק גורליצר, בו נערכות מסיבות והופעות בחינם.
הרובע מלא במוזיקאים ואומני רחוב וגם חיי הלילה יספקו לכם לא מעט שעות בילויים. תוכלו ללכת אל מועדון ההופעות המיתולוגי S036, או לשלל מועדוני הטכנו וההאוס כמו ווטרגייט, פרינס צ'רלס ועוד ועוד. עוד בר פופולרי במיוחד נמצא על גדת נהר השְפְּרֶה הגובל ברובע, הבאדהשיף, בו בריכת שחייה ענקית שנמצאת ממש על המים.
#טיפים
מקומות הבילוי בקרויצברג מתרכזים ברחוב Oranienstrasse שסמוך לתחנת הרכבת Kottbusser Tor.
הדרכה:
https://youtu.be/r25Y2YUX6s0
בלוגרים:
https://youtu.be/gF-MC9HVn5s
אמנות הרחוב:
https://youtu.be/vdW173Ozwyk
#על הברלינר דום - הקתדרלה הראשית של ברלין
ה"דוֹם", הקתדרלה האֶוונְגֶלִיסְטִית של ברלין (Berliner Dom), היא קתדרלה מרשימה, שפעם הייתה עוד יותר מעוררת רושם. המבנה של ימינו הוא שחזור חלקי של הדום שנבנה בסוף המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20, על ידי בונה הכנסיות הגאוני יוליוס קארל רַשְדוֹרְף. הוא בנה אותה אז לפי דרישת הקייזר וילהלם ה-2, בסגנון שכונה אז "היסטוריזם".
גובהו של המבנה המרכזי, מהקרקע ועד קצהו העליון של הצלב המוזהב שבראשו, היה 114 מטר. כנסיית ההטפה המתומנת הכילה 2100 מקומות ישיבה. הדום היה בעצם בסיס לשתי כנסיות, כשבאגף הדרומי שלו הייתה "כנסיית ההטבלה והאמונה", ובאגף הצפוני "כנסיית הקבורה והזיכרון".
בזכות קירבתו לארמון המלוכה, הפך הדום במשך השנים לכנסיית החצר ולאתר הקבורה של השליטים ההוֹהֶנְצוֹלֶרְנים.
ההפצצות על ברלין במלחמת העולם השנייה החריבו את הדום ורק ב-1975 הוא נבנה מחדש, ללא האגף הצפוני ותוך הקטנה משמעותית של גובה המבנה המרכזי ל-98 מטרים. מימון השיפוץ ניתן על ידי ממשלת גרמניה, בהשתתפות הכנסיות האוונגליסטיות בגרמניה כולה. הבניין המשופץ נחנך ב-1993 ו-6 שנים לאחר מכן החלו להציג שוב את קברי ההוֹהֶנְצוֹלֶרְנים.
בין 90 הקברים, אגב, ניתן לראות את הסרקופגים של הגדולים ממלכי פרוסיה ב-500 השנה האחרונות, כמו פרידריך ה-2 (הוא פרידריך הגדול) שקבור בגן ארמונו בפוטסדאם, או המלכה סוֹפִי שָרְלוֹטֶה, רעייתו של אביו, פרידריך ה-1.
הברלינר דום נמצא על אי השְפְּרֶה, ממזרח ללוּסְטְגָארְטֶן ומדרום מזרח לאי המוזיאונים.
מבט מקרוב על הקתדרלה:
https://www.youtube.com/watch?v=LyV9mPOTlsQ
ה"דוֹם", הקתדרלה האֶוונְגֶלִיסְטִית של ברלין (Berliner Dom), היא קתדרלה מרשימה, שפעם הייתה עוד יותר מעוררת רושם. המבנה של ימינו הוא שחזור חלקי של הדום שנבנה בסוף המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20, על ידי בונה הכנסיות הגאוני יוליוס קארל רַשְדוֹרְף. הוא בנה אותה אז לפי דרישת הקייזר וילהלם ה-2, בסגנון שכונה אז "היסטוריזם".
גובהו של המבנה המרכזי, מהקרקע ועד קצהו העליון של הצלב המוזהב שבראשו, היה 114 מטר. כנסיית ההטפה המתומנת הכילה 2100 מקומות ישיבה. הדום היה בעצם בסיס לשתי כנסיות, כשבאגף הדרומי שלו הייתה "כנסיית ההטבלה והאמונה", ובאגף הצפוני "כנסיית הקבורה והזיכרון".
בזכות קירבתו לארמון המלוכה, הפך הדום במשך השנים לכנסיית החצר ולאתר הקבורה של השליטים ההוֹהֶנְצוֹלֶרְנים.
ההפצצות על ברלין במלחמת העולם השנייה החריבו את הדום ורק ב-1975 הוא נבנה מחדש, ללא האגף הצפוני ותוך הקטנה משמעותית של גובה המבנה המרכזי ל-98 מטרים. מימון השיפוץ ניתן על ידי ממשלת גרמניה, בהשתתפות הכנסיות האוונגליסטיות בגרמניה כולה. הבניין המשופץ נחנך ב-1993 ו-6 שנים לאחר מכן החלו להציג שוב את קברי ההוֹהֶנְצוֹלֶרְנים.
בין 90 הקברים, אגב, ניתן לראות את הסרקופגים של הגדולים ממלכי פרוסיה ב-500 השנה האחרונות, כמו פרידריך ה-2 (הוא פרידריך הגדול) שקבור בגן ארמונו בפוטסדאם, או המלכה סוֹפִי שָרְלוֹטֶה, רעייתו של אביו, פרידריך ה-1.
הברלינר דום נמצא על אי השְפְּרֶה, ממזרח ללוּסְטְגָארְטֶן ומדרום מזרח לאי המוזיאונים.
מבט מקרוב על הקתדרלה:
https://www.youtube.com/watch?v=LyV9mPOTlsQ
#על הארמון הגדול בברלין
אחד ממבני הבארוק החשובים ביותר ששרדו בברלין והוא גם הארמון הגדול ביותר מבין תשעת הארמונות בברלין, הוא ארמון שַרְלוֹטֶנְבּוּרְג. ברלין הייתה בעבר עיר הבירה של ממלכת פרוסיה. הארמון הוא בעצם אחד מהשרידים המדהימים ביותר מהתקופה ההיא.
הוא נבנה בין השנים 1695-1699. הנסיך פרידריך ה-1 נתן את ההוראה לבנות אותו למען רעייתו סופי שרלוטה. לאחר מותה של המלכה בשנת 1705 החליט המלך לקרוא לארמון על שמה שַרלוֹטֶנְבּוּרְג. בשנים שלאחר מכן הוא הפך למעון הקיץ של המלך.
בשנת 1740 עלה המלך פרידריך השני לכס המלכות ואף התגורר בארמון למשך תקופה.
בשנת 1952 הוצבה אנדרטה, יצירתו של אנדריאס שְלוּטֶר, ובה הנסיך הבוחר הגדול הרוכב על סוסו בחצר הכניסה לארמון.
היום יוכלו המבקרים להתרשם מתצוגת הקבע של ריהוט הבארוק, כלי החרסינה, ומוצגים אחרים הקשורים לחיי החצר הפרוסית מהמאות ה-18-17.
#תולדות הארמון
הארמון המדהים הזה נבנה בין השנים 1695-1699. למרות שאת תכנון בנייתו תכנן אדריכל החצר יוהן ארנוֹלד נֶרִינְג, את בנייתו בפועל ביצע מרטין גְרוּנְבֶּרג לאחר שמת ארנולד.
אך למרות שהארמון הצליח לשמור על האופי הוותיק שלו, אדריכלים רבים עשו בו שינויים.
בין השנים 1702-1713 הרחיב האדריכל השבדי אֶאוֹסָנְדֶר פוּן גֶתֶה את הארמון. הוא הוסיף מגדל, קאפלה וחממת תפוזים (Orangerie). בשנת 1711 הוצב פסל אלילת המזל פוֹרטוּנָה על הגג המרכזי.
בשנת 1740, במשך תקופת המגורים של המלך פרידריך השני בארמון, הוסיף אדריכל החצר גֶיאוֹרְג וֶנְצֶסְלַאוס פוֹן קְנוֹבֶּלְסְדוֹרְף את "האגף החדש", המשך הבניין הראשי מהצד המזרחי שלו.
בשנת 1790 התווספה לצד "חממת התפוזים" - "חממת התפוזים הקטנה" ובשנים שלאחר מכן התווספו גם תיאטרון, הבֶּלְווֶדֶרֶה בפארק הארמון, המַאוּזוֹלֵיאוּם וביתן שִינְקֶל.
במלחמת העולם השנייה הארמון נהרס. שיקומו ושחזור החדרים התבססו על תמונות שצולמו לפני המלחמה.
# על גני הארמון
במאה ה-17, עוד הרבה לפני פרוץ המלחמה תכנן את הגנים האדריכל סימֵאון גודו, בסגנון צרפתי פורמלי. הוא הושפע מאד מאדריכל הגנים הצרפתי אנדרה לה נוטרה. בשנת 1788 נבנה בית תה בגן, בשנת 1810 נבנה המאוזולאום עבור המלכה לואיז ובשנת 1825 נבנתה וילה נפוליטנית.
במהלך ההפצצות האוויריות של מלחמת העולם השנייה וגם במהלך הקרב על ברלין, גני הארמון נשרפו כמעט לגמרי.
גני הארמון שוחזרו רק בחלקם. אלו ששוקמו נשארו בסגנון הצרפתי פורמלי, ממש כמו שהיו במאה ה-17 והחלקים הרחוקים מהארמון שוקמו אך הפעם בסגנון אנגלי. היום גני הארמון משמשים את התושבים והכניסה אליהם היא חופשית.
#מה רואים בארמון?
בקרו בכמה מקומות מעניינים במיוחד בתוך הארמון:
הגלריה המוזהבת, היא זו שנבנתה על ידי פרידריך הגדול בשנת 1746. היא מצופה בשיש ירוק וקישוטים בסגנון הרוקוקו. תוהים מה זה סגנון האמנות עם השם המצחיק הזה? סגנון הרוקוקו עושה שימוש בצבעים עדינים, שבאים להציג את חיי האצולה באירופה באמצעות דמויות חינניות ועדינות, שמחות שחיות חיי מותרות. סגנון זה אפיין מאד את ארמונות פרוסיה של אותה התקופה. חדר זה נחשב לאחד מהחדרים היפים באירופה.
גלריית החרסינה, היא חדר קטן ומלא בקישוטים ואוספי חרסינה חשובים מיפן וסין. החדר מצופה מראות בוהקות והוא מרשים מאד בזוהר ובברק שלו.
קפלת הארמון (שלוסקפלה - Sclosskapelle) היא המקום שבו מלכי פרוסיה ובני לוויתם שהתגוררו בארמן נהגו להתפלל. תוכלו לראות מסביבה המון קישוטים שרבים מהם, אגב, נהרסו במלחמת העולם השנייה.
שימו לב גם לחדרי המגורים של דיירי הבית הוותיקים, מחדרי הבארוק המפוארים ששימשו את הזוג המלכותי של פרוסיה, פרידריך הראשון וסופי שַרְלוֹטֶה, ועד חדרי המגורים בקומה העליונה, ששימשו את המלך פרידריך וילהלם ה-4 ורעייתו אליזבת.
#טיפים
לילדים הכניסה חינם.
הכניסה לגנים חופשית לכולם.
מבט מקרוב על הארמון:
https://www.youtube.com/watch?v=W0qNj2pa_Kc
רוצים לשוט, לסעוד וליהנות כאן מקונצרט? - לחצו על הכפתור הצף!
https://youtu.be/hfeHU8tfnKI
אחד ממבני הבארוק החשובים ביותר ששרדו בברלין והוא גם הארמון הגדול ביותר מבין תשעת הארמונות בברלין, הוא ארמון שַרְלוֹטֶנְבּוּרְג. ברלין הייתה בעבר עיר הבירה של ממלכת פרוסיה. הארמון הוא בעצם אחד מהשרידים המדהימים ביותר מהתקופה ההיא.
הוא נבנה בין השנים 1695-1699. הנסיך פרידריך ה-1 נתן את ההוראה לבנות אותו למען רעייתו סופי שרלוטה. לאחר מותה של המלכה בשנת 1705 החליט המלך לקרוא לארמון על שמה שַרלוֹטֶנְבּוּרְג. בשנים שלאחר מכן הוא הפך למעון הקיץ של המלך.
בשנת 1740 עלה המלך פרידריך השני לכס המלכות ואף התגורר בארמון למשך תקופה.
בשנת 1952 הוצבה אנדרטה, יצירתו של אנדריאס שְלוּטֶר, ובה הנסיך הבוחר הגדול הרוכב על סוסו בחצר הכניסה לארמון.
היום יוכלו המבקרים להתרשם מתצוגת הקבע של ריהוט הבארוק, כלי החרסינה, ומוצגים אחרים הקשורים לחיי החצר הפרוסית מהמאות ה-18-17.
#תולדות הארמון
הארמון המדהים הזה נבנה בין השנים 1695-1699. למרות שאת תכנון בנייתו תכנן אדריכל החצר יוהן ארנוֹלד נֶרִינְג, את בנייתו בפועל ביצע מרטין גְרוּנְבֶּרג לאחר שמת ארנולד.
אך למרות שהארמון הצליח לשמור על האופי הוותיק שלו, אדריכלים רבים עשו בו שינויים.
בין השנים 1702-1713 הרחיב האדריכל השבדי אֶאוֹסָנְדֶר פוּן גֶתֶה את הארמון. הוא הוסיף מגדל, קאפלה וחממת תפוזים (Orangerie). בשנת 1711 הוצב פסל אלילת המזל פוֹרטוּנָה על הגג המרכזי.
בשנת 1740, במשך תקופת המגורים של המלך פרידריך השני בארמון, הוסיף אדריכל החצר גֶיאוֹרְג וֶנְצֶסְלַאוס פוֹן קְנוֹבֶּלְסְדוֹרְף את "האגף החדש", המשך הבניין הראשי מהצד המזרחי שלו.
בשנת 1790 התווספה לצד "חממת התפוזים" - "חממת התפוזים הקטנה" ובשנים שלאחר מכן התווספו גם תיאטרון, הבֶּלְווֶדֶרֶה בפארק הארמון, המַאוּזוֹלֵיאוּם וביתן שִינְקֶל.
במלחמת העולם השנייה הארמון נהרס. שיקומו ושחזור החדרים התבססו על תמונות שצולמו לפני המלחמה.
# על גני הארמון
במאה ה-17, עוד הרבה לפני פרוץ המלחמה תכנן את הגנים האדריכל סימֵאון גודו, בסגנון צרפתי פורמלי. הוא הושפע מאד מאדריכל הגנים הצרפתי אנדרה לה נוטרה. בשנת 1788 נבנה בית תה בגן, בשנת 1810 נבנה המאוזולאום עבור המלכה לואיז ובשנת 1825 נבנתה וילה נפוליטנית.
במהלך ההפצצות האוויריות של מלחמת העולם השנייה וגם במהלך הקרב על ברלין, גני הארמון נשרפו כמעט לגמרי.
גני הארמון שוחזרו רק בחלקם. אלו ששוקמו נשארו בסגנון הצרפתי פורמלי, ממש כמו שהיו במאה ה-17 והחלקים הרחוקים מהארמון שוקמו אך הפעם בסגנון אנגלי. היום גני הארמון משמשים את התושבים והכניסה אליהם היא חופשית.
#מה רואים בארמון?
בקרו בכמה מקומות מעניינים במיוחד בתוך הארמון:
הגלריה המוזהבת, היא זו שנבנתה על ידי פרידריך הגדול בשנת 1746. היא מצופה בשיש ירוק וקישוטים בסגנון הרוקוקו. תוהים מה זה סגנון האמנות עם השם המצחיק הזה? סגנון הרוקוקו עושה שימוש בצבעים עדינים, שבאים להציג את חיי האצולה באירופה באמצעות דמויות חינניות ועדינות, שמחות שחיות חיי מותרות. סגנון זה אפיין מאד את ארמונות פרוסיה של אותה התקופה. חדר זה נחשב לאחד מהחדרים היפים באירופה.
גלריית החרסינה, היא חדר קטן ומלא בקישוטים ואוספי חרסינה חשובים מיפן וסין. החדר מצופה מראות בוהקות והוא מרשים מאד בזוהר ובברק שלו.
קפלת הארמון (שלוסקפלה - Sclosskapelle) היא המקום שבו מלכי פרוסיה ובני לוויתם שהתגוררו בארמן נהגו להתפלל. תוכלו לראות מסביבה המון קישוטים שרבים מהם, אגב, נהרסו במלחמת העולם השנייה.
שימו לב גם לחדרי המגורים של דיירי הבית הוותיקים, מחדרי הבארוק המפוארים ששימשו את הזוג המלכותי של פרוסיה, פרידריך הראשון וסופי שַרְלוֹטֶה, ועד חדרי המגורים בקומה העליונה, ששימשו את המלך פרידריך וילהלם ה-4 ורעייתו אליזבת.
#טיפים
לילדים הכניסה חינם.
הכניסה לגנים חופשית לכולם.
מבט מקרוב על הארמון:
https://www.youtube.com/watch?v=W0qNj2pa_Kc
רוצים לשוט, לסעוד וליהנות כאן מקונצרט? - לחצו על הכפתור הצף!
https://youtu.be/hfeHU8tfnKI
מועדון בֶּרְגְהַיין, ברלין
#על המועדון המושלם שלא נותן בקלות
כמעט כל מי שמבין אומר שבֶּרְגְהַיין (Berghain) הוא המועדון מספר 1 בעולם. מדובר במקום שהניו יורק טיימס הכתיר כמועדון הלילה הטוב בעולם וה-"DJ Magazine" כינה בירת הטכנו. זהו המתחם המקודש והאינטנסיבי של סצנת הלילה הברלינאית, שנמצא במה שהיה פעם תחנת כוח, על קו הגבול ההיסטורי שבין גרמניה המערבית והמזרחית.
להיכל הקודש של סצינת מוזיקת הטכנו מגיעים בכל לילה אנשים מכל העולם - לבושים נכון, עטויי אקססוריז, עם איפור רב וחלום אחד - להתקבל למועדון, תרתי משמע, ולקבל אפשרות להיכנס.
הם עומדים שעות ארוכות בתור, בידיעה שבאופן שרירותי לחלוטין, חלק גדול מהממתינים בתור, כמחצית, לא יוכנסו פנימה. לעבור את הסלקציה הנוקשה למועדון הזה היא משימה שאין בה כלל חוקים או שיטה. אבל כמו בכל מועדון שרוצים להתקבל אליו, ברגע שהתקבלתם תהיו גאים ותשכחו הכל. כאן תגלו אז חוויית מוסיקה אלוהית, עם התרחשויות חברתיות ברמות שלא חווייתם או דמיינתם. מכל הבחינות.
המוסיקה המנוגנת בברגהיין כוללת טכנו, דטרויט טכנו, טכהאוס ומינימל. מעת לעת ינוגנו כאן גם מוסיקת האוס ואלקטרו האוס. מערכת הסאונד כאן סופר מתקדמת והיא מנגנת בעוצמה אדירה.
בסופי השבוע המועדון פותח ביום שבת בערב והמסיבה נמשכת ברציפות עד יום שני בבוקר. את ברגהיין אסור לצלם, אבל החושך בכל מקרה שולט בכל חללי המקום וחוץ מצילום נראה שמותר הכל.
הפנורמה, כלומר הקומה השלישית של המועדון, מציעה מוסיקה אחרת היא מעוצבת יותר ופחות אפלולית, יש בה חלון שבשעות היום מכניס מעט אור ומאפשר לשנות מעט מהחושך הפונקציונלי ששורר כאן.
#טיפים
אין חוקים לכניסה ואין כניסת מוזמנים או אח"מים.
יש עדויות שהסיכוי להיכנס גדל בבגדים שחורים - רצוי מעור, עם אקססוריס מחוץ למיינסטרים, ובתור בודדים או בקבוצה ממש קטנה.
כמעט הכל מותר בפנים - אבל לצלם אסור.
היזהרו מסוחרי הסמים בפנים ואל תתפתו. יש כדורים מזויפים שכבר גרמו למוות.
מבט מקרוב:
https://youtu.be/0buhM4bbAx4?t=3m36s
טיפים לכניסה:
https://youtu.be/1VpaWHzeQi0
כמעט כל מי שמבין אומר שבֶּרְגְהַיין (Berghain) הוא המועדון מספר 1 בעולם. מדובר במקום שהניו יורק טיימס הכתיר כמועדון הלילה הטוב בעולם וה-"DJ Magazine" כינה בירת הטכנו. זהו המתחם המקודש והאינטנסיבי של סצנת הלילה הברלינאית, שנמצא במה שהיה פעם תחנת כוח, על קו הגבול ההיסטורי שבין גרמניה המערבית והמזרחית.
להיכל הקודש של סצינת מוזיקת הטכנו מגיעים בכל לילה אנשים מכל העולם - לבושים נכון, עטויי אקססוריז, עם איפור רב וחלום אחד - להתקבל למועדון, תרתי משמע, ולקבל אפשרות להיכנס.
הם עומדים שעות ארוכות בתור, בידיעה שבאופן שרירותי לחלוטין, חלק גדול מהממתינים בתור, כמחצית, לא יוכנסו פנימה. לעבור את הסלקציה הנוקשה למועדון הזה היא משימה שאין בה כלל חוקים או שיטה. אבל כמו בכל מועדון שרוצים להתקבל אליו, ברגע שהתקבלתם תהיו גאים ותשכחו הכל. כאן תגלו אז חוויית מוסיקה אלוהית, עם התרחשויות חברתיות ברמות שלא חווייתם או דמיינתם. מכל הבחינות.
המוסיקה המנוגנת בברגהיין כוללת טכנו, דטרויט טכנו, טכהאוס ומינימל. מעת לעת ינוגנו כאן גם מוסיקת האוס ואלקטרו האוס. מערכת הסאונד כאן סופר מתקדמת והיא מנגנת בעוצמה אדירה.
בסופי השבוע המועדון פותח ביום שבת בערב והמסיבה נמשכת ברציפות עד יום שני בבוקר. את ברגהיין אסור לצלם, אבל החושך בכל מקרה שולט בכל חללי המקום וחוץ מצילום נראה שמותר הכל.
הפנורמה, כלומר הקומה השלישית של המועדון, מציעה מוסיקה אחרת היא מעוצבת יותר ופחות אפלולית, יש בה חלון שבשעות היום מכניס מעט אור ומאפשר לשנות מעט מהחושך הפונקציונלי ששורר כאן.
#טיפים
אין חוקים לכניסה ואין כניסת מוזמנים או אח"מים.
יש עדויות שהסיכוי להיכנס גדל בבגדים שחורים - רצוי מעור, עם אקססוריס מחוץ למיינסטרים, ובתור בודדים או בקבוצה ממש קטנה.
כמעט הכל מותר בפנים - אבל לצלם אסור.
היזהרו מסוחרי הסמים בפנים ואל תתפתו. יש כדורים מזויפים שכבר גרמו למוות.
מבט מקרוב:
https://youtu.be/0buhM4bbAx4?t=3m36s
טיפים לכניסה:
https://youtu.be/1VpaWHzeQi0
בניין הרייכסטאג
#על המבנה ההיסטורי עם כיפת הזכוכית המודרנית
אם רוצים להבין את התהפוכות שעברו על גרמניה במאות האחרונות, אין כמו הרייכסטאג, משכן הפרלמנט הגרמני, כדי לסמל אותן. מדובר במבנה מרשים שנבנה במאה ה-19. מאז איחוד גרמניה הפך בניין הרייכסטאג להיות שוב מבנה הפרלמנט של גרמניה המאוחדת. בתוכו יושב הבונדסטג - בית הנבחרים הפדרלי.
שריפת המבנה המקורי של הרייכסטאג נתנה להיטלר את התירוץ לחוקק חוקים אנטי-דמוקרטיים ולהתחיל במסלול השגעון שיהפוך למסע ההרג וההשמדה של כל אירופה ומיליונים רבים בה. התמונה המפורסמת של חיילי הצבא הרוסי המניפים את הדגל הסובייטי מעל גג הרייכסטאג ההרוס הייתה לסמל המפורסם ביותר של תבוסת המשטר הנאצי.
לא פלא שעם איחוד ברלין בשנת 1989, החליטו הגרמנים לחזור ולקיים את הפרלמנט שלהם ברייכסטאג, אבל לתת לו אופי מודרני וחדש יותר. בשיפוץ הנרחב הם הוסיפו את כיפת הזכוכית השקופה שמעליו והיא מסמלת מבחינתם את השקיפות של השלטון הגרמני הדמוקרטי. כיפת הזכוכית הזו מאפשרת תצפית יפה על העיר ברלין. במרכז הכיפה מסופר על ההיסטוריה של הבניין, שחלקים רבים פתוחים בו לציבור וממרפסתו ניתן לצפות בנוף הפנורמי של ברלין.
ניתן לראות מכאן את הגנים הנהדרים של פארק טירגארטן שנמצא בסמוך ואת כיכר פוטסדאם המודרניסטית, על בנייניה הענקיים.
מתוך כיפת הבניין ניתן לצפות גם אל אולם המליאה, שבו יושב הפרלמנט הגרמני ומקבל החלטות.
#על שריפת הרייכסטאג
עד לשנת 1933, שימש בניין הרייכסטאג כמושבו של הפרלמנט בגרמניה. השריפה שפרצה במבנה, פחות מחודש לאחר מינויו של היטלר, עתידה לשנות את ההיסטוריה הגרמנית והעולמית.
השריפה ברייכסטאג, שאירעה בערבו של 27 בפברואר 1933, פרצה בשעות הערב. כשדווח למשטרת ברלין על השריפה, נראתה האש כשהיא מתפשטת מכמה מוקדים בו-זמנית, סימן להצתה. פיצוץ עז הביא להריסה של אולם המליאה של הפרלמנט הגרמני. השוטרים שהגיעו למקום מצאו בחצר המבנה בחור הולנדי צעיר וחצי ערום, תמהוני ומבולבל בשם מרינוס ואן דר לובה.
אותו מרינוס ואן דר לובה היה קומוניסט מובטל, שהגיע לגרמניה במטרה למחות על עליית הנאצים לשלטון. לטענת המשטרה הוא הודה שהצית את הבניין בכוונה לעורר מרד פועלים כנגד הנאצים. מאוחר יותר, הוא הודה בחקירתו בעינויים, בהצתת הבניין, אך הכחיש בתוקף שפעל כחלק מקשר קומוניסטי נגד הנאצים.
למרות זאת, מיהר הרמן גרינג להודיע להיטלר ולראשי המדינה שהגיעו למקום שמדובר בקשר קומוניסטי והיטלר ציווה לאסור את ראשי המפלגה הקומוניסטית בגרמניה. למחרת היטלר מיהר להכריז על מצב חירום ושכנע את הנשיא פאול פון הינדנבורג לחתום על מה שכונה "צו שריפת הרייכסטאג". זה נעשה לדבריו, למען "הגנת האומה מפני האלימות המסוכנת של הקומוניסטים".
הצו ביטל שבעה סעיפים בחוקת רפובליקת ויימאר, ואיפשר לממשלה לפגוע בחופש האישי, בחופש הביטוי, בחופש העיתונות, בחופש ההתארגנות ובזכות לפרטיות. הותר בו לממשלה לערוך חיפושים כרצונה, להחרים רכוש ולהטיל עונש מוות על שורה ארוכה של פשעים.
היטלר מיהר להורות על מעצרם של כ-4,000 איש שנתפסו בגל מעצרים. רובם היו קומוניסטים, אך היו בהם גם מנהיגים יריבים לנאצים, ביניהם סוציאל־דמוקרטים וליברלים, לא מעט אנשי דת וכמובן יהודים. למרות החסינות הפרלמנטרית שלהם, נעצרו גם חברי פרלמנט גרמנים. למרבה הציניות הוכנסו כולם ל"מעצר הגנתי", כביכול בכדי להגן עליהם...
כך הייתה שריפת הרייכסטאג לשלב משמעותי בהתבססות המפלגה הנאצית בשלטון בגרמניה ובהשלטת שלטון אימים בה. היטלר מיהר לנצל את האירוע על מנת להיפטר ממתנגדיו, ולבסס שלטון עריצות אנטי-דמוקרטי, תוך שהוא מתנער משרידי חוקת הרפובליקה של ויימאר. בכך הוא סימן את מה שבתוך 6 שנים יהפוך למלחמה העולמית הגדולה והאיומה בהיסטוריה.
#אדריכלות הרייכסטאג
כעיר שנבנתה כמעט מחדש לאחר מלחמת העולם השנייה, הסגנון שמשלב שמירה על הישן ביחד עם חדש, מאפיין את ברלין המודרנית. כך שופץ גם מבנה הרייכסטאג.
כשמסתכלים במבנה הרייכסטאג נדמה שאין קשר בין המבנה ובין הדום, הכיפה המודרנית שהודבקה לו. השילוב בין המבנה בסגנון הקלאסי לבין כיפת הזכוכית בסגנון המודרני, משווה למבנה ללא ספק את מראהו המיוחד.
ואכן, הכיפה, ה-Dom, שייכת לעידן חדש מהזמן שבו נבנתה חזית המבנה. היא נוספה לו מעל 100 שנים מאוחר יותר, לאחר נפילת החומה, כששופץ בניין הרייכסטאג והפך להיות מבנה הפרלמנט של גרמניה המאוחדת.
גם לאחר השיפוץ נשמרה חזית המבנה המקורית, מה שמוביל אכן לניגוד הבולט שבין הכיפה לחזית המבנה. המבנה עצמו נבנה על עמודים. את החזית שוברים חלונות מקושתים וביניהם ממוקמים פסלים רבים, לאורך כל החזית.
#טיפים
יש להירשם מראש לביקור בבניין הרייכסטאג. עשו זאת מראש, דרך אתר האינטרנט של בניין הרייכסטאג (ראו בקישור שלמטה). אם האישור לא הגיע למייל, בדקו בתיבת הספאם או הירשמו שנית. היו כאלה שלא נקלט להם.
הביקור בבניין הרייכסטאג אינו כרוך בתשלום.
שימו לב לימי הפתיחה. במועדים וחגים גרמניים סגור.
התצפית בשעות הערב נפלאה!
מבט ב-360 מעלות על הרייכסטאג:
https://www.youtube.com/watch?v=ShF5tl5sg1c
אם רוצים להבין את התהפוכות שעברו על גרמניה במאות האחרונות, אין כמו הרייכסטאג, משכן הפרלמנט הגרמני, כדי לסמל אותן. מדובר במבנה מרשים שנבנה במאה ה-19. מאז איחוד גרמניה הפך בניין הרייכסטאג להיות שוב מבנה הפרלמנט של גרמניה המאוחדת. בתוכו יושב הבונדסטג - בית הנבחרים הפדרלי.
שריפת המבנה המקורי של הרייכסטאג נתנה להיטלר את התירוץ לחוקק חוקים אנטי-דמוקרטיים ולהתחיל במסלול השגעון שיהפוך למסע ההרג וההשמדה של כל אירופה ומיליונים רבים בה. התמונה המפורסמת של חיילי הצבא הרוסי המניפים את הדגל הסובייטי מעל גג הרייכסטאג ההרוס הייתה לסמל המפורסם ביותר של תבוסת המשטר הנאצי.
לא פלא שעם איחוד ברלין בשנת 1989, החליטו הגרמנים לחזור ולקיים את הפרלמנט שלהם ברייכסטאג, אבל לתת לו אופי מודרני וחדש יותר. בשיפוץ הנרחב הם הוסיפו את כיפת הזכוכית השקופה שמעליו והיא מסמלת מבחינתם את השקיפות של השלטון הגרמני הדמוקרטי. כיפת הזכוכית הזו מאפשרת תצפית יפה על העיר ברלין. במרכז הכיפה מסופר על ההיסטוריה של הבניין, שחלקים רבים פתוחים בו לציבור וממרפסתו ניתן לצפות בנוף הפנורמי של ברלין.
ניתן לראות מכאן את הגנים הנהדרים של פארק טירגארטן שנמצא בסמוך ואת כיכר פוטסדאם המודרניסטית, על בנייניה הענקיים.
מתוך כיפת הבניין ניתן לצפות גם אל אולם המליאה, שבו יושב הפרלמנט הגרמני ומקבל החלטות.
#על שריפת הרייכסטאג
עד לשנת 1933, שימש בניין הרייכסטאג כמושבו של הפרלמנט בגרמניה. השריפה שפרצה במבנה, פחות מחודש לאחר מינויו של היטלר, עתידה לשנות את ההיסטוריה הגרמנית והעולמית.
השריפה ברייכסטאג, שאירעה בערבו של 27 בפברואר 1933, פרצה בשעות הערב. כשדווח למשטרת ברלין על השריפה, נראתה האש כשהיא מתפשטת מכמה מוקדים בו-זמנית, סימן להצתה. פיצוץ עז הביא להריסה של אולם המליאה של הפרלמנט הגרמני. השוטרים שהגיעו למקום מצאו בחצר המבנה בחור הולנדי צעיר וחצי ערום, תמהוני ומבולבל בשם מרינוס ואן דר לובה.
אותו מרינוס ואן דר לובה היה קומוניסט מובטל, שהגיע לגרמניה במטרה למחות על עליית הנאצים לשלטון. לטענת המשטרה הוא הודה שהצית את הבניין בכוונה לעורר מרד פועלים כנגד הנאצים. מאוחר יותר, הוא הודה בחקירתו בעינויים, בהצתת הבניין, אך הכחיש בתוקף שפעל כחלק מקשר קומוניסטי נגד הנאצים.
למרות זאת, מיהר הרמן גרינג להודיע להיטלר ולראשי המדינה שהגיעו למקום שמדובר בקשר קומוניסטי והיטלר ציווה לאסור את ראשי המפלגה הקומוניסטית בגרמניה. למחרת היטלר מיהר להכריז על מצב חירום ושכנע את הנשיא פאול פון הינדנבורג לחתום על מה שכונה "צו שריפת הרייכסטאג". זה נעשה לדבריו, למען "הגנת האומה מפני האלימות המסוכנת של הקומוניסטים".
הצו ביטל שבעה סעיפים בחוקת רפובליקת ויימאר, ואיפשר לממשלה לפגוע בחופש האישי, בחופש הביטוי, בחופש העיתונות, בחופש ההתארגנות ובזכות לפרטיות. הותר בו לממשלה לערוך חיפושים כרצונה, להחרים רכוש ולהטיל עונש מוות על שורה ארוכה של פשעים.
היטלר מיהר להורות על מעצרם של כ-4,000 איש שנתפסו בגל מעצרים. רובם היו קומוניסטים, אך היו בהם גם מנהיגים יריבים לנאצים, ביניהם סוציאל־דמוקרטים וליברלים, לא מעט אנשי דת וכמובן יהודים. למרות החסינות הפרלמנטרית שלהם, נעצרו גם חברי פרלמנט גרמנים. למרבה הציניות הוכנסו כולם ל"מעצר הגנתי", כביכול בכדי להגן עליהם...
כך הייתה שריפת הרייכסטאג לשלב משמעותי בהתבססות המפלגה הנאצית בשלטון בגרמניה ובהשלטת שלטון אימים בה. היטלר מיהר לנצל את האירוע על מנת להיפטר ממתנגדיו, ולבסס שלטון עריצות אנטי-דמוקרטי, תוך שהוא מתנער משרידי חוקת הרפובליקה של ויימאר. בכך הוא סימן את מה שבתוך 6 שנים יהפוך למלחמה העולמית הגדולה והאיומה בהיסטוריה.
#אדריכלות הרייכסטאג
כעיר שנבנתה כמעט מחדש לאחר מלחמת העולם השנייה, הסגנון שמשלב שמירה על הישן ביחד עם חדש, מאפיין את ברלין המודרנית. כך שופץ גם מבנה הרייכסטאג.
כשמסתכלים במבנה הרייכסטאג נדמה שאין קשר בין המבנה ובין הדום, הכיפה המודרנית שהודבקה לו. השילוב בין המבנה בסגנון הקלאסי לבין כיפת הזכוכית בסגנון המודרני, משווה למבנה ללא ספק את מראהו המיוחד.
ואכן, הכיפה, ה-Dom, שייכת לעידן חדש מהזמן שבו נבנתה חזית המבנה. היא נוספה לו מעל 100 שנים מאוחר יותר, לאחר נפילת החומה, כששופץ בניין הרייכסטאג והפך להיות מבנה הפרלמנט של גרמניה המאוחדת.
גם לאחר השיפוץ נשמרה חזית המבנה המקורית, מה שמוביל אכן לניגוד הבולט שבין הכיפה לחזית המבנה. המבנה עצמו נבנה על עמודים. את החזית שוברים חלונות מקושתים וביניהם ממוקמים פסלים רבים, לאורך כל החזית.
#טיפים
יש להירשם מראש לביקור בבניין הרייכסטאג. עשו זאת מראש, דרך אתר האינטרנט של בניין הרייכסטאג (ראו בקישור שלמטה). אם האישור לא הגיע למייל, בדקו בתיבת הספאם או הירשמו שנית. היו כאלה שלא נקלט להם.
הביקור בבניין הרייכסטאג אינו כרוך בתשלום.
שימו לב לימי הפתיחה. במועדים וחגים גרמניים סגור.
התצפית בשעות הערב נפלאה!
מבט ב-360 מעלות על הרייכסטאג:
https://www.youtube.com/watch?v=ShF5tl5sg1c
רובע פְרִידְרִיכְסְהַיְין
#על הרובע של הפועלים שנכבש בידי אמנים
גם הרובע הזה, כמו זה הסמוך לו (פרנצלאואר-ברג) הוא חלק ממזרח ברלין ובעבר גרו בו בעיקר פועלים. השם של הרובע, "בוסתן" (Hain בגרמנית) מגיע מהבוסתן אותו נטע המלך פרידריך הגדול במאה ה-18 באזור הזה. בהתחלה נחשב הרובע כשכונה של מעמד פועלים. רוב השכונה אוכלסה במאה ה-19 ובתחילת המאה ה-20, שם גם נבנה בה קו הרכבת בין ברלין ופרנקפורט. עוד תרמו לגדילתה וצמיחתה של השכונה מפעלי המים הראשונים ב-1865.
בשנת 1933, בה עלו הנאצים לשלטון, שם הרובע השתנה ונקרא על שם הורסט וסל, כותב ההמנון הנאצי. במלחמת העולם השניה נפגע הרובע אנושות. הסיבה לכך הייתה שבעלות הברית כיוונו בהפצצותיהן במיוחד על מבני התעשייה בשכונה.
בשנות ה-40 המאוחרות ותחילת שנות ה-50 נבנתה ברובע שדרת סטלין היוקרתית.
בשנת 2001, בתקופת "רפורמת השכונות", היא אוחדה ביחד עם שכנתה קרויצברג ונקראה באופן רשמי קרויצברג-פרידריכסהיין, אך רבים מהתושבים עדיין מסתכלים עליהן עד היום כשכונות נפרדות.
היום פתוחות בו חנויות אופנה, אולפני אמנים ופאבים. בקרב הברלינאים הרובע כולו ידוע בעיקר בזכות בתי הבירה המעניינים ביותר שנמצאים בו.
#מה לראות ברובע?
יש כמה וכמה נקודות שכדאי לא לפספס ברובע.
הראשון הוא האיסט סייד גאלרי, גלריה של ציורי קיר שצוירו בידי אמנים על גבי שריד מחומת ברלין. אורך הקיר 1.3 ק"מ.
השני היא קרל מרקס האלה, שדרה מונומנטלית שנבנתה בברלין בין השנים 1952-1960 בסגנון קלאסיציזם סטליניסטי.
המוזיאון היהודי נמצא גם הוא כאן ובסמוך אליו מוזיאון מפורסם לאמנות מודרנית, צילום ואדריכלות - הגלריה הברלינאית.
שימו לב גם לפאבים ובתי הקפה שנמצאים באזור רחוב זימון דאך, אל שוק האיכרים שנפתח ביום שבת ושוק הפשפשים ביום ראשון בכיכר בוקסהאגן (Boxhagener Platz).
תוכלו לראות גם את הגשר האדום המחבר את השכונה עם קרוייצברג ואת תחנת הרכבת המזרחית של ברלין.
#טיפים
במרכז התרבות RAW-Gelände תוכלו לבלות בערבים ולראות אמנות אורבנית.
מבט מקרוב על הרובע:
https://youtu.be/ZbERwOWyzqI?t=3m38s
גם הרובע הזה, כמו זה הסמוך לו (פרנצלאואר-ברג) הוא חלק ממזרח ברלין ובעבר גרו בו בעיקר פועלים. השם של הרובע, "בוסתן" (Hain בגרמנית) מגיע מהבוסתן אותו נטע המלך פרידריך הגדול במאה ה-18 באזור הזה. בהתחלה נחשב הרובע כשכונה של מעמד פועלים. רוב השכונה אוכלסה במאה ה-19 ובתחילת המאה ה-20, שם גם נבנה בה קו הרכבת בין ברלין ופרנקפורט. עוד תרמו לגדילתה וצמיחתה של השכונה מפעלי המים הראשונים ב-1865.
בשנת 1933, בה עלו הנאצים לשלטון, שם הרובע השתנה ונקרא על שם הורסט וסל, כותב ההמנון הנאצי. במלחמת העולם השניה נפגע הרובע אנושות. הסיבה לכך הייתה שבעלות הברית כיוונו בהפצצותיהן במיוחד על מבני התעשייה בשכונה.
בשנות ה-40 המאוחרות ותחילת שנות ה-50 נבנתה ברובע שדרת סטלין היוקרתית.
בשנת 2001, בתקופת "רפורמת השכונות", היא אוחדה ביחד עם שכנתה קרויצברג ונקראה באופן רשמי קרויצברג-פרידריכסהיין, אך רבים מהתושבים עדיין מסתכלים עליהן עד היום כשכונות נפרדות.
היום פתוחות בו חנויות אופנה, אולפני אמנים ופאבים. בקרב הברלינאים הרובע כולו ידוע בעיקר בזכות בתי הבירה המעניינים ביותר שנמצאים בו.
#מה לראות ברובע?
יש כמה וכמה נקודות שכדאי לא לפספס ברובע.
הראשון הוא האיסט סייד גאלרי, גלריה של ציורי קיר שצוירו בידי אמנים על גבי שריד מחומת ברלין. אורך הקיר 1.3 ק"מ.
השני היא קרל מרקס האלה, שדרה מונומנטלית שנבנתה בברלין בין השנים 1952-1960 בסגנון קלאסיציזם סטליניסטי.
המוזיאון היהודי נמצא גם הוא כאן ובסמוך אליו מוזיאון מפורסם לאמנות מודרנית, צילום ואדריכלות - הגלריה הברלינאית.
שימו לב גם לפאבים ובתי הקפה שנמצאים באזור רחוב זימון דאך, אל שוק האיכרים שנפתח ביום שבת ושוק הפשפשים ביום ראשון בכיכר בוקסהאגן (Boxhagener Platz).
תוכלו לראות גם את הגשר האדום המחבר את השכונה עם קרוייצברג ואת תחנת הרכבת המזרחית של ברלין.
#טיפים
במרכז התרבות RAW-Gelände תוכלו לבלות בערבים ולראות אמנות אורבנית.
מבט מקרוב על הרובע:
https://youtu.be/ZbERwOWyzqI?t=3m38s
לֵגוֹלָנְד דיסקברי סנטר
#על ממלכת הלגו של ברלין
מי מאיתנו לא חובב את משחק ההרכבה המפורסם לגו? שהרי הוא מדבר לכולנו באותה השפה - גם לילדים וגם למבוגרים. היצירתיות של הילדים תעמוד כאן למבחן של ממש והמבוגרים ימצאו את עצמם ולו רק לכמה שעות נסחפים שוב לעולם הילדות בחזרה.
לֵגוֹלָנְד, מרכז ההפעלה של חברת לגו, ממוקם במרכז סוני והוא כולל שפע של פעילויות. הוא מושלם לטיול עם ילדים וכמובן שרלוונטי במיוחד בימים החורפיים. במתחם תמצאו עמדות הפעלה ומתקנים שונים שיציגו בפניכם בכל מיני צורות וגדלים את הלגו המפורסם.
במקום כמה אטרקציות מעניינות במיוחד: רכבת הרים קטנטנה, מינילנד ובה אתרים ומבנים מפורסמים, ג'ימבורי לקטנטנים, אולם קולנוע (4D) ומתחם נסיכות ורוד. שימו לב לג'ירפה הענקית שעשויה אבני דופלו ונמצאת בכניסה למתחם.
אם אתם רוצים לנצל את ההזדמנות ולחדש את מלאי הלגו שלכם - זה כנראה הזמן. תוכלו לרכוש כאן אבני לגו צבעוניות ובגדלים שונים.
מבט מקרוב על המקום:
https://www.youtube.com/watch?v=lf24HO5JXX8
מי מאיתנו לא חובב את משחק ההרכבה המפורסם לגו? שהרי הוא מדבר לכולנו באותה השפה - גם לילדים וגם למבוגרים. היצירתיות של הילדים תעמוד כאן למבחן של ממש והמבוגרים ימצאו את עצמם ולו רק לכמה שעות נסחפים שוב לעולם הילדות בחזרה.
לֵגוֹלָנְד, מרכז ההפעלה של חברת לגו, ממוקם במרכז סוני והוא כולל שפע של פעילויות. הוא מושלם לטיול עם ילדים וכמובן שרלוונטי במיוחד בימים החורפיים. במתחם תמצאו עמדות הפעלה ומתקנים שונים שיציגו בפניכם בכל מיני צורות וגדלים את הלגו המפורסם.
במקום כמה אטרקציות מעניינות במיוחד: רכבת הרים קטנטנה, מינילנד ובה אתרים ומבנים מפורסמים, ג'ימבורי לקטנטנים, אולם קולנוע (4D) ומתחם נסיכות ורוד. שימו לב לג'ירפה הענקית שעשויה אבני דופלו ונמצאת בכניסה למתחם.
אם אתם רוצים לנצל את ההזדמנות ולחדש את מלאי הלגו שלכם - זה כנראה הזמן. תוכלו לרכוש כאן אבני לגו צבעוניות ובגדלים שונים.
מבט מקרוב על המקום:
https://www.youtube.com/watch?v=lf24HO5JXX8
צֶ'ק פּוֹינְט צָ'ארְלִי
#על המקום שסימל את המלחמה הקרה
בהיותה ממש במרכז ברלין, צֶ'ק פּוֹינְט צָ'ארְלִי (Checkpoint Charlie) היא נקודת המעבר המרכזית ביותר שהיתה בין מזרח גרמניה למערבה. לכן הוחלט בתום המלחמה הקרה, לשמר אותה כשהייתה, כולל החיילים ששומרים עליה ושקי החול שמסביב.
היא נמצאת באחד הרחובות המרכזיים של ברלין, רחוב פרידריך-שטראסה (Friedrichstraße). משם היא מספרת את הסיפור ההיסטורי של חומת ברלין ושל העיר המחולקת.
היום צ'ק פוינט צ'רלי היא עוד אתר תיירות, אבל כל עוד עמדה החומה על תילה, היא הייתה אחד ממוקדי המתיחות העיקריים שבין מזרח למערב. בתקופת המלחמה הקרה נעשו לא מעט ניסיונות לבריחה ממזרח גרמניה למערבה, חלקם דרך צ'ק פוינט צ'ארלי. ניסיונות אלה לרוב נכשלו ואף הסתיימו במותו של הנמלט ולעיתים רחוקות הצליחו.
ומיהו בעצם צ'רלי, אתם שואלים? - צ'ארלי, כפי שאולי נהוג לחשוב, אינו אדם כלשהו שעל שמו נקראת נקודת הביקורת. המילה צ'ארלי הוא שמה של האות C ומשמעות הדבר הוא נקודת ביקורת מספר 3.
#צ'ק פוינט צ'ארלי לתיירים
נקודת המעבר צ'ק פוינט צ'ארלי נחשבת לאחת האטרקציות הפופולאריות בקרב תיירים. לאורכו של הרחוב שבו היא נמצאת יש הרבה חנויות, מרכזי קניות, מסעדות ובתי קפה, אבל מבחינת התיירים היא המבוקשת ביותר.
כשמגיעים לנקודת המפגש של צ'ק פוינט צ'רלי רואים במרכז הרחוב "בוטקה" שבחזיתו עומדים חיילים מדומים, שחקנים כמובן, שלבושים במדי צבא ולידם דגלים גדולים, המציעים לתיירים להצטלם איתם, תמורת סכום סמלי. מסביב לבוטקה מונחים, כאילו המלחמה הקרה עוד לא נגמרה, שקי חול רבים... אלו מסמלים את המתיחות הצבאית ששררה במקום, בין חיילי המזרח לחיילי בנות הברית או המערב. כמו כן יש כאן עמדה להחתמת דרכונים ואישורי מעבר של מזרח גרמניה. פעם יכולת לשלם כאן בחייך, היום להחתים אותו עולה "רק" כ-5 אירו.
#על האיש שקפץ אל החופש בצ'ק פוינט צ'ארלי
קראו לו קונרד שומאן (Conrad Schumann) והוא היה האדם הראשון שחצה את החומה המתהווה בין מזרח ברלין למערבה. שומאן, בהיותו חלק מכוח השיטור המזרח גרמני, ראה את אי-הצדק שיוצרת ההפרדה הזו. במיוחד זעזע אותו מקרה שראה, של ילדה צעירה מהמערב, שביקרה את סבתה שבמזרח ולא הורשתה לחצות בחזרה את הגבול למערב גרמניה. הוא ראה למול עיניו את הוריה המתחננים, מטרים אחדים מבתם הבוכה ואת החיילים שמורים לה לחזור לביתה שבמזרח דווקא...
לאחר שקיבל ממפקדיו הוראה מפורשת לירות למוות במי שינסה לברוח למערב ברלין, החליט קונרד שומאן לנטוש את מזרח גרמניה ומזרח ברלין ולערוק למערב. הוא עשה זאת בקפיצה אמיצה מעל לגדר התיל שהוא עצמו היה אמור למנוע מאחרים לעבור. בתוך שניות הוא היה חופשי!
ומה שמדהים הוא שבעשותו כך, צולם שומאן כשהוא קופץ אל החופש. תמונתו קופץ בצ'ק פוינט צ'ארלי הייתה סנסציה תעמולתית של ממש. בקרב על התודעה שבין הקומוניסטים והליברלים של גרמניה המפוצלת באותה תקופה, התמונה הזו הייתה אחת ממתנות התעמולה הטובות ביותר למערב. "חיילי מזרח גרמניה בורחים בעצמם ממנה" - הצהירו פוליטיקאים מהמערב שוב ושוב. הם לא ידעו עד כמה שהם צדקו. המזרח ברלינאים חשו שהם במחנה שבויים אחד גדול...
שומאן לא ראה את עצמו כגיבור. בראיונות הוא חזר על כך שוב ושוב. הוא הכיר צעירה גרמניה והתחתן איתה, מצא עבודה וניהל חיים רגילים. אך גם חייו במערב לא היו טובים מדי, אם לשפוט לפי העובדה שבסוף שנות ה-90 הוא נטל את חייו ומת.
מבט מקרוב על צ'ק פוינט צ'רלי:
https://www.youtube.com/watch?v=qxRjIXUubMw
בהיותה ממש במרכז ברלין, צֶ'ק פּוֹינְט צָ'ארְלִי (Checkpoint Charlie) היא נקודת המעבר המרכזית ביותר שהיתה בין מזרח גרמניה למערבה. לכן הוחלט בתום המלחמה הקרה, לשמר אותה כשהייתה, כולל החיילים ששומרים עליה ושקי החול שמסביב.
היא נמצאת באחד הרחובות המרכזיים של ברלין, רחוב פרידריך-שטראסה (Friedrichstraße). משם היא מספרת את הסיפור ההיסטורי של חומת ברלין ושל העיר המחולקת.
היום צ'ק פוינט צ'רלי היא עוד אתר תיירות, אבל כל עוד עמדה החומה על תילה, היא הייתה אחד ממוקדי המתיחות העיקריים שבין מזרח למערב. בתקופת המלחמה הקרה נעשו לא מעט ניסיונות לבריחה ממזרח גרמניה למערבה, חלקם דרך צ'ק פוינט צ'ארלי. ניסיונות אלה לרוב נכשלו ואף הסתיימו במותו של הנמלט ולעיתים רחוקות הצליחו.
ומיהו בעצם צ'רלי, אתם שואלים? - צ'ארלי, כפי שאולי נהוג לחשוב, אינו אדם כלשהו שעל שמו נקראת נקודת הביקורת. המילה צ'ארלי הוא שמה של האות C ומשמעות הדבר הוא נקודת ביקורת מספר 3.
#צ'ק פוינט צ'ארלי לתיירים
נקודת המעבר צ'ק פוינט צ'ארלי נחשבת לאחת האטרקציות הפופולאריות בקרב תיירים. לאורכו של הרחוב שבו היא נמצאת יש הרבה חנויות, מרכזי קניות, מסעדות ובתי קפה, אבל מבחינת התיירים היא המבוקשת ביותר.
כשמגיעים לנקודת המפגש של צ'ק פוינט צ'רלי רואים במרכז הרחוב "בוטקה" שבחזיתו עומדים חיילים מדומים, שחקנים כמובן, שלבושים במדי צבא ולידם דגלים גדולים, המציעים לתיירים להצטלם איתם, תמורת סכום סמלי. מסביב לבוטקה מונחים, כאילו המלחמה הקרה עוד לא נגמרה, שקי חול רבים... אלו מסמלים את המתיחות הצבאית ששררה במקום, בין חיילי המזרח לחיילי בנות הברית או המערב. כמו כן יש כאן עמדה להחתמת דרכונים ואישורי מעבר של מזרח גרמניה. פעם יכולת לשלם כאן בחייך, היום להחתים אותו עולה "רק" כ-5 אירו.
#על האיש שקפץ אל החופש בצ'ק פוינט צ'ארלי
קראו לו קונרד שומאן (Conrad Schumann) והוא היה האדם הראשון שחצה את החומה המתהווה בין מזרח ברלין למערבה. שומאן, בהיותו חלק מכוח השיטור המזרח גרמני, ראה את אי-הצדק שיוצרת ההפרדה הזו. במיוחד זעזע אותו מקרה שראה, של ילדה צעירה מהמערב, שביקרה את סבתה שבמזרח ולא הורשתה לחצות בחזרה את הגבול למערב גרמניה. הוא ראה למול עיניו את הוריה המתחננים, מטרים אחדים מבתם הבוכה ואת החיילים שמורים לה לחזור לביתה שבמזרח דווקא...
לאחר שקיבל ממפקדיו הוראה מפורשת לירות למוות במי שינסה לברוח למערב ברלין, החליט קונרד שומאן לנטוש את מזרח גרמניה ומזרח ברלין ולערוק למערב. הוא עשה זאת בקפיצה אמיצה מעל לגדר התיל שהוא עצמו היה אמור למנוע מאחרים לעבור. בתוך שניות הוא היה חופשי!
ומה שמדהים הוא שבעשותו כך, צולם שומאן כשהוא קופץ אל החופש. תמונתו קופץ בצ'ק פוינט צ'ארלי הייתה סנסציה תעמולתית של ממש. בקרב על התודעה שבין הקומוניסטים והליברלים של גרמניה המפוצלת באותה תקופה, התמונה הזו הייתה אחת ממתנות התעמולה הטובות ביותר למערב. "חיילי מזרח גרמניה בורחים בעצמם ממנה" - הצהירו פוליטיקאים מהמערב שוב ושוב. הם לא ידעו עד כמה שהם צדקו. המזרח ברלינאים חשו שהם במחנה שבויים אחד גדול...
שומאן לא ראה את עצמו כגיבור. בראיונות הוא חזר על כך שוב ושוב. הוא הכיר צעירה גרמניה והתחתן איתה, מצא עבודה וניהל חיים רגילים. אך גם חייו במערב לא היו טובים מדי, אם לשפוט לפי העובדה שבסוף שנות ה-90 הוא נטל את חייו ומת.
מבט מקרוב על צ'ק פוינט צ'רלי:
https://www.youtube.com/watch?v=qxRjIXUubMw
מגדל הטלוויזיה של ברלין, ה"פֵרְנְזֵטוּרְם"
#על ה"פֵרְנְזֵטוּרְם", המגדל הגבוה שהיה לסמל של ברלין בתקופת המלחמה הקרה
גובהו הרב והצורה המיוחדת של מגדל הטלוויזיה, ה"פֵרְנְזֵטוּרְם", הם שלא יאפשר לכם להתעלם מנוכחותו. הוא מגיע לגובה של 368 מטרים (כן, ממש כמו פסגת הר הכרמל שלנו) וזו הסיבה שניתן לראות אותו מעל המבנים בעיר ולכן הפך גם לסמל מקומי.
הוא בנוי כעמוד בטון צר וארוך שמעליו מונח כדור פלדה ענק ובתוכו 7 קומות. מעל הכדור ניצבת אנטנה דקה שמשלימה את הצורה הייחודית של המגדל הזה.
הקמתו של המגדל הסתיימה בשנת 1969 ומטרתו הייתה להעביר מסר ברור - סמל לכוחה של הממשלה הקומוניסטית ולאפשר בידול של ברלין המזרחית מזו המערבית.
המעלית המהירה תביא אתכם בתוך 15 שניות היישר אל חלונות זכוכית ענקיים שיספקו לכם נקודת התצפית המרהיבה על העיר, בגובה של 204 מטרים. תוכלו גם להתפנק במסעדה המסתובבת (כן, היא משלימה סיבוב שלם מדי 20 דקות) וליהנות מארוחה טובה עם נוף מרהיב בגובה של 207 מטרים מעל הקרקע. גם מנקודת התצפית וגם מהמסעדה ניתן לראות עד למרחק של 40 ק"מ ביום בהיר עם ראות טובה.
המגדל ממוקם בכיכר אלכסנדר פלאץ, שנמצאת בשטח ברלין המזרחית לשעבר. הוא מהווה אטרקציה מבוקשת בקרב התיירים.
#על נקמת האפיפיור במשטר הקומוניסטי
אל מול מגדל הטלוויזיה הידוע של ברלין המזרחית, נבנה בברלין המערבית באותה תקופה מגדל הרדיו, המתנשא לגובה של 55 מטרים. בראשו נבנו מסעדה ומרפסת תצפית. תושבי ברלין המערבית ראו בו משקל נגד למגדל הטלוויזיה שבצד המזרחי של העיר. זו הייתה הנחמה שלהם על הפיצול הכואב שכפו עליהם ברית המועצות והמשטר הקומוניסטי שבצד השני.
אבל המעניין באמת היה הצלב שיצר אור השמש על מגדל הרדיו. יצא שממש כשהשלטון הקומוניסטי המזרח-גרמני סגר את הכנסיות ואסר על הנצרות להתבלט, שהרי הקומוניזם ראה בדת "אופיום להמונים", נתן לו מגדל הרדיו סנוקרת מטאפורית. זאת כי מבלי שתוכנן הדבר, נוצרה, מאור השמש שפגע במגדל, צורת הצלב שבלטה לעיני כל.
האם ידו של אלוהים הייתה בדבר? - לא ברור. אבל כך או כך, נראה הצלב שעל מגדל הרדיו הגבוה בכל רחבי ברלין המזרחית וכך נוצרה מה שכונתה על ידי תושבי ברלין אז, "נקמת האפיפיור".
#טיפים
אם תרכשו כרטיסים מראש תוכלו להימנע מעמידה בתורים המייגעים של הכניסה.
מבט מקרוב על מגדל הטלוויזיה:
https://www.youtube.com/watch?v=K4Ede6aC-UA
גובהו הרב והצורה המיוחדת של מגדל הטלוויזיה, ה"פֵרְנְזֵטוּרְם", הם שלא יאפשר לכם להתעלם מנוכחותו. הוא מגיע לגובה של 368 מטרים (כן, ממש כמו פסגת הר הכרמל שלנו) וזו הסיבה שניתן לראות אותו מעל המבנים בעיר ולכן הפך גם לסמל מקומי.
הוא בנוי כעמוד בטון צר וארוך שמעליו מונח כדור פלדה ענק ובתוכו 7 קומות. מעל הכדור ניצבת אנטנה דקה שמשלימה את הצורה הייחודית של המגדל הזה.
הקמתו של המגדל הסתיימה בשנת 1969 ומטרתו הייתה להעביר מסר ברור - סמל לכוחה של הממשלה הקומוניסטית ולאפשר בידול של ברלין המזרחית מזו המערבית.
המעלית המהירה תביא אתכם בתוך 15 שניות היישר אל חלונות זכוכית ענקיים שיספקו לכם נקודת התצפית המרהיבה על העיר, בגובה של 204 מטרים. תוכלו גם להתפנק במסעדה המסתובבת (כן, היא משלימה סיבוב שלם מדי 20 דקות) וליהנות מארוחה טובה עם נוף מרהיב בגובה של 207 מטרים מעל הקרקע. גם מנקודת התצפית וגם מהמסעדה ניתן לראות עד למרחק של 40 ק"מ ביום בהיר עם ראות טובה.
המגדל ממוקם בכיכר אלכסנדר פלאץ, שנמצאת בשטח ברלין המזרחית לשעבר. הוא מהווה אטרקציה מבוקשת בקרב התיירים.
#על נקמת האפיפיור במשטר הקומוניסטי
אל מול מגדל הטלוויזיה הידוע של ברלין המזרחית, נבנה בברלין המערבית באותה תקופה מגדל הרדיו, המתנשא לגובה של 55 מטרים. בראשו נבנו מסעדה ומרפסת תצפית. תושבי ברלין המערבית ראו בו משקל נגד למגדל הטלוויזיה שבצד המזרחי של העיר. זו הייתה הנחמה שלהם על הפיצול הכואב שכפו עליהם ברית המועצות והמשטר הקומוניסטי שבצד השני.
אבל המעניין באמת היה הצלב שיצר אור השמש על מגדל הרדיו. יצא שממש כשהשלטון הקומוניסטי המזרח-גרמני סגר את הכנסיות ואסר על הנצרות להתבלט, שהרי הקומוניזם ראה בדת "אופיום להמונים", נתן לו מגדל הרדיו סנוקרת מטאפורית. זאת כי מבלי שתוכנן הדבר, נוצרה, מאור השמש שפגע במגדל, צורת הצלב שבלטה לעיני כל.
האם ידו של אלוהים הייתה בדבר? - לא ברור. אבל כך או כך, נראה הצלב שעל מגדל הרדיו הגבוה בכל רחבי ברלין המזרחית וכך נוצרה מה שכונתה על ידי תושבי ברלין אז, "נקמת האפיפיור".
#טיפים
אם תרכשו כרטיסים מראש תוכלו להימנע מעמידה בתורים המייגעים של הכניסה.
מבט מקרוב על מגדל הטלוויזיה:
https://www.youtube.com/watch?v=K4Ede6aC-UA
הקתדרלה הצרפתית
#על הקתדרלה הצרפתית
הקתדרלה הצרפתית (French Cathedral) שבכיכר זֵ'נדארמֵנמארקְט היא כנסייה פרוטסטנטית שאינה פעילה כיום. היא הוקמה בין השנים 1705-1701, בשביל הקהילה ההוּגֵנוֹטית של ברלין. ההוּגֵנוֹטים היו פרוטסטנטים-קלוויניסטים צרפתים, שברחו מארצם ומצאו מקלט בפרוסיה, בתחילת המאה ה-18.
במלחמת העולם השנייה נהרסה הקתדרלה והיא נבנתה מחדש רק בשנות ה-80 של המאה הקודמת.
היתרון הגדול של הקתדרלה היא התצפית המרהיבה מחלקה העליון, שכדי להגיע אליה יש לטפס 524 מדרגות. הרגישו חופשי לקנות לכם בקבוק יין טוב וליהנות מהנוף עוצר הנשימה!
#טיפים
היא אמנם לא גבוהה כמו מגדל הטלוויזיה הסמוך, אבל הקתדרלה הצרפתית יכולה להיות תחליף מצוין, אם התורים במגדל ה-TV ארוכים מדי.
מבט מקרוב:
https://youtu.be/SrFDeku5yfQ
הקתדרלה הצרפתית (French Cathedral) שבכיכר זֵ'נדארמֵנמארקְט היא כנסייה פרוטסטנטית שאינה פעילה כיום. היא הוקמה בין השנים 1705-1701, בשביל הקהילה ההוּגֵנוֹטית של ברלין. ההוּגֵנוֹטים היו פרוטסטנטים-קלוויניסטים צרפתים, שברחו מארצם ומצאו מקלט בפרוסיה, בתחילת המאה ה-18.
במלחמת העולם השנייה נהרסה הקתדרלה והיא נבנתה מחדש רק בשנות ה-80 של המאה הקודמת.
היתרון הגדול של הקתדרלה היא התצפית המרהיבה מחלקה העליון, שכדי להגיע אליה יש לטפס 524 מדרגות. הרגישו חופשי לקנות לכם בקבוק יין טוב וליהנות מהנוף עוצר הנשימה!
#טיפים
היא אמנם לא גבוהה כמו מגדל הטלוויזיה הסמוך, אבל הקתדרלה הצרפתית יכולה להיות תחליף מצוין, אם התורים במגדל ה-TV ארוכים מדי.
מבט מקרוב:
https://youtu.be/SrFDeku5yfQ
המוזיאון היהודי בברלין
# על המוזיאון עם ההיסטוריה היהודית בגרמניה
המוזיאון היהודי בברלין נפתח בשנת 2001, והוא עוצב על ידי האדריכל היהודי המפורסם דניאל ליבסקינד. הבניין שלו מרשים וגדול, מצופה אבץ ובנוי בצורה של מגן דוד שבור. זהו בניין שהמעטפת שלו נראית כהריסות, שברים וקירות סדוקים. בכך הוא מעורר הזדהות עם האסון היהודי הנורא שאין כמותו - השואה.
במוזיאון תצוגה קבועה המתפרשת על 3,000 מטרים רבועיים, בה יוכלו המבקרים לבחון וללמוד על 2000 שנות ההיסטוריה היהודית בגרמניה: תמונות, חפצים שונים וסיפורים המצליחים יחד לספק תמונה ברורה ונוסטלגית של חיי היהודים בגרמניה. כדי להעצים את החוויה, המבקרים יראו גם מוצגים אינטראקטיביים ומולטימדיה ובכך יהפכו למשתתפים פעילים בתערוכה.
התצוגות המתחלפות במוזיאון מראות את ההיסטוריה של יהדות גרמניה, החל מהתקופה הרומית ועד ימינו. הן מציגות את השואה וגם נותנות טפח מהשנים שאחרי המלחמה, שנים של תרבות פורחת, של חורבות הקהילות הרבות שהיו ואינן.
אולמות המוזיאון מדגישים את החסר, את הנעדר. כך הם מצליחים להזכיר את המיליונים שנרצחו ואינם.
#תולדות המוזיאון
אז איך בכלל התחיל כל הרעיון למוזיאון היהודי? ובכן, אוסף היודאיקה של אלברט וולף מדרזדן נתרם לקהילת ברלין ושם גם התחיל האוסף להתפתח. מי שפיתח אותו, היה קרל שוורץ, מנהלו הראשון של המוזיאון.
המוזיאון היהודי הראשון כלל לא עמד כאן והוא נפתח הרבה שנים לפני זה הנוכחי. בשנת 1933, ברחוב אוראניינבורגר שטראסה (Oranienburger Straße) עמד לו המוזיאון הראשון. בין הפריטים המצויים בו ניתן היה לראות אוסף מדליות מלכותיות שעליהן כתוב בעברית.
בשנת 1938, לא במפתיע, השלטון הנאצי הורה לסגור אותו מיידית כחלק מחוקי נירנברג (חוקי גזע שהגדירו מיהו אזרח גרמני). יצירותיו של המוזיאון הושחתו אז כליל. כמה שנים לאחר מכן, בשנת 1961, חל ניסיון נוסף להציג את המוצגים היהודיים, הפעם בבית הקהילה היהודית בברלין.
בשנת 1971, עיריית ברלין פתחה מחדש את המוזיאון ובשנת 1975 הוקם איגוד מיוחד שמטרתו הייתה להקים את המוזיאון היהודי. הוא נפתח כאגף כחלק ממוזיאון ברלין ורק בשנת 1999 הפך למוזיאון עצמאי, אז עבר למיקומו הנוכחי במרכז ברלין. הוא נפתח באופן רשמי בשנת 2001.
#האדריכלות של המוזיאון
ברלין היא עיר לא פשוטה לעיכול, במיוחד ליהודים, שכן היא מזמינה אותם לחזור ברגע אל עבר קשה ובלתי נסבל. המוזיאון היהודי בברלין נבנה כך שיוכל להתכתב ולבטא רגשות קשים אלו. כלפי חוץ לא ברור מה הגוש האטום הזה טומן בחובו, לא ניתן לדעת כמה קומות או אולמות יש בו.
בניין המעטפת נראה כמו הריסות ובתוכו אולמות בהם ההיעדר מורגש באופן חד משמעי. צורתו הכללית היא של מגן דוד שבור. אורך הבניין הוא 150 מטר וגובהו 27 מטר. ללא כל ספק מטרתו של דניאל ליבסקינד, האדריכל היהודי שאחראי על המקום הזה ואגב היה אף הוא בן לניצולי שואה, היה לצאת נגד האדריכלות הניאו-קלאסית או כל עיקרון אחר שייצג את האדריכלות הנאצית.
הכניסה למוזיאון היא דרך הבניין הסמוך שהיה בעבר בית המשפט העירוני וגם מוזיאון ברלין. בשנת 2007 ליבסקינד חיבר באמצעות תקרת זכוכית את שני הבניינים ויצר חצר סגורה שעוצבה בהשראת הסוכה היהודית.
במדרגות שבתוך המוזיאון, יוכלו המבקרים להגיע לשלוש דרכים שונות: אחת המובילה אל "מבוי סתום" (שמטרתה הכוללת לערער את יציבות המבקר, לספק תחושת חוסר אונים ובלבול), אחת אל עבר החלק ההיסטורי (תולדות היהודים לאורך מאות שנים) והשלישי המובילה החוצה שאל הגן, שמייצג את הגלות וההגירה.
עם פתיחתו בשנת 2001, המוזיאון הצליח לייצר דיון תרבותי שקשה היה להתעלם ממנו. דיברו על האדריכלות שלו, על העיצוב, החומרים, ההיסטוריה, המוצגים ומה לא. עוד שאלה שעולה היא האם אדריכלות המוזיאון מצליחה לענות על הצרכים האמיתיים של המוזיאון או שמא היצירה המעניינת פוגעת בתצוגת המוצגים והפריטים. עם זאת, קשה להתעלם מכך שהוא מצליח למשוך אליו כ-700 אלף מבקרים מדי שנה.
מבט מקרוב על המוזיאון:
https://www.youtube.com/watch?v=fKucqKcmlrM
המוזיאון היהודי בברלין נפתח בשנת 2001, והוא עוצב על ידי האדריכל היהודי המפורסם דניאל ליבסקינד. הבניין שלו מרשים וגדול, מצופה אבץ ובנוי בצורה של מגן דוד שבור. זהו בניין שהמעטפת שלו נראית כהריסות, שברים וקירות סדוקים. בכך הוא מעורר הזדהות עם האסון היהודי הנורא שאין כמותו - השואה.
במוזיאון תצוגה קבועה המתפרשת על 3,000 מטרים רבועיים, בה יוכלו המבקרים לבחון וללמוד על 2000 שנות ההיסטוריה היהודית בגרמניה: תמונות, חפצים שונים וסיפורים המצליחים יחד לספק תמונה ברורה ונוסטלגית של חיי היהודים בגרמניה. כדי להעצים את החוויה, המבקרים יראו גם מוצגים אינטראקטיביים ומולטימדיה ובכך יהפכו למשתתפים פעילים בתערוכה.
התצוגות המתחלפות במוזיאון מראות את ההיסטוריה של יהדות גרמניה, החל מהתקופה הרומית ועד ימינו. הן מציגות את השואה וגם נותנות טפח מהשנים שאחרי המלחמה, שנים של תרבות פורחת, של חורבות הקהילות הרבות שהיו ואינן.
אולמות המוזיאון מדגישים את החסר, את הנעדר. כך הם מצליחים להזכיר את המיליונים שנרצחו ואינם.
#תולדות המוזיאון
אז איך בכלל התחיל כל הרעיון למוזיאון היהודי? ובכן, אוסף היודאיקה של אלברט וולף מדרזדן נתרם לקהילת ברלין ושם גם התחיל האוסף להתפתח. מי שפיתח אותו, היה קרל שוורץ, מנהלו הראשון של המוזיאון.
המוזיאון היהודי הראשון כלל לא עמד כאן והוא נפתח הרבה שנים לפני זה הנוכחי. בשנת 1933, ברחוב אוראניינבורגר שטראסה (Oranienburger Straße) עמד לו המוזיאון הראשון. בין הפריטים המצויים בו ניתן היה לראות אוסף מדליות מלכותיות שעליהן כתוב בעברית.
בשנת 1938, לא במפתיע, השלטון הנאצי הורה לסגור אותו מיידית כחלק מחוקי נירנברג (חוקי גזע שהגדירו מיהו אזרח גרמני). יצירותיו של המוזיאון הושחתו אז כליל. כמה שנים לאחר מכן, בשנת 1961, חל ניסיון נוסף להציג את המוצגים היהודיים, הפעם בבית הקהילה היהודית בברלין.
בשנת 1971, עיריית ברלין פתחה מחדש את המוזיאון ובשנת 1975 הוקם איגוד מיוחד שמטרתו הייתה להקים את המוזיאון היהודי. הוא נפתח כאגף כחלק ממוזיאון ברלין ורק בשנת 1999 הפך למוזיאון עצמאי, אז עבר למיקומו הנוכחי במרכז ברלין. הוא נפתח באופן רשמי בשנת 2001.
#האדריכלות של המוזיאון
ברלין היא עיר לא פשוטה לעיכול, במיוחד ליהודים, שכן היא מזמינה אותם לחזור ברגע אל עבר קשה ובלתי נסבל. המוזיאון היהודי בברלין נבנה כך שיוכל להתכתב ולבטא רגשות קשים אלו. כלפי חוץ לא ברור מה הגוש האטום הזה טומן בחובו, לא ניתן לדעת כמה קומות או אולמות יש בו.
בניין המעטפת נראה כמו הריסות ובתוכו אולמות בהם ההיעדר מורגש באופן חד משמעי. צורתו הכללית היא של מגן דוד שבור. אורך הבניין הוא 150 מטר וגובהו 27 מטר. ללא כל ספק מטרתו של דניאל ליבסקינד, האדריכל היהודי שאחראי על המקום הזה ואגב היה אף הוא בן לניצולי שואה, היה לצאת נגד האדריכלות הניאו-קלאסית או כל עיקרון אחר שייצג את האדריכלות הנאצית.
הכניסה למוזיאון היא דרך הבניין הסמוך שהיה בעבר בית המשפט העירוני וגם מוזיאון ברלין. בשנת 2007 ליבסקינד חיבר באמצעות תקרת זכוכית את שני הבניינים ויצר חצר סגורה שעוצבה בהשראת הסוכה היהודית.
במדרגות שבתוך המוזיאון, יוכלו המבקרים להגיע לשלוש דרכים שונות: אחת המובילה אל "מבוי סתום" (שמטרתה הכוללת לערער את יציבות המבקר, לספק תחושת חוסר אונים ובלבול), אחת אל עבר החלק ההיסטורי (תולדות היהודים לאורך מאות שנים) והשלישי המובילה החוצה שאל הגן, שמייצג את הגלות וההגירה.
עם פתיחתו בשנת 2001, המוזיאון הצליח לייצר דיון תרבותי שקשה היה להתעלם ממנו. דיברו על האדריכלות שלו, על העיצוב, החומרים, ההיסטוריה, המוצגים ומה לא. עוד שאלה שעולה היא האם אדריכלות המוזיאון מצליחה לענות על הצרכים האמיתיים של המוזיאון או שמא היצירה המעניינת פוגעת בתצוגת המוצגים והפריטים. עם זאת, קשה להתעלם מכך שהוא מצליח למשוך אליו כ-700 אלף מבקרים מדי שנה.
מבט מקרוב על המוזיאון:
https://www.youtube.com/watch?v=fKucqKcmlrM
אצטדיון הקרח
#על האצטדיון הקפוא של ברלין
אצטדיון הקרח של ברלין הוא אטרקציה מושלמת לימים המושלגים של השנה. מעבר לאצטדיון המרכזי, שמהווה למעשה מסלול החלקה מעגלי עצום, יש כאן עוד שלושה מגרשי משחקים גדולים, מגרש משחקים גדול לטניס, אולם ספורט ועוד. באצטדיון יכולים לשבת עד 4,000 צופים.
מבט מקרוב:
https://youtu.be/nXmBGlE6QIg
ומרחוק:
https://youtu.be/SU4n0OC4awg
אצטדיון הקרח של ברלין הוא אטרקציה מושלמת לימים המושלגים של השנה. מעבר לאצטדיון המרכזי, שמהווה למעשה מסלול החלקה מעגלי עצום, יש כאן עוד שלושה מגרשי משחקים גדולים, מגרש משחקים גדול לטניס, אולם ספורט ועוד. באצטדיון יכולים לשבת עד 4,000 צופים.
מבט מקרוב:
https://youtu.be/nXmBGlE6QIg
ומרחוק:
https://youtu.be/SU4n0OC4awg
טֶמְפְּלהוֹף
#על נמל התעופה הנאצי שהפך לפארק לכל המשפחה
שדה התעופה טֶמְפְּלהוֹף הוקם בשנות ה-20 של המאה הקודמת. עוד בסוף המאה ה-19 השתמשו בו להטסה הראשונה אי-פעם של ספינות אוויר. בתקופה הנאצית היה שדה התעופה הזה אחד מהמקומות שבהם ניסו להפגין הנאצים את עליונותם, על ידי בניית המבנה הגדול בעולם. זה היה הטרמינל של טמפלהוף, בניין בצורה של קשת, שאורכה 1.2 קילומטרים ושטחה 258 אלף מטרים רבועים!
במהלך המלחמה לא הופצץ שדה התעופה, ככל הנראה משום שכוחות הברית התכוונו להשתמש בו לאחר המלחמה.
בשנת 2010, שנתיים אחרי שנסגר שדה התעופה טמפלהוף מכיוון שהפריע לתושבי ברלין, הוא נפתח מחדש כפארק ציבורי. מסלולי מטוסים הפכו לשבילי ריצה ונסיעה על אופניים והשטחים שביניהם הפכו לכרי דשא ענקיים ונעימים. תושבי העיר אף הצביעו נגד תכנית בינוי ענקית מסביבו, כדי להשאירו מקום כפרי נעים ואוורירי, טבע בתוך העיר.
כך חזר מה שהתחיל כשדה אימונים וצעדות של חיילי פרידריך השני מלך פרוסיה, להיות פארק תוסס וחופשי לתושבי ברלין, מקום של פסטיבלים והתכנסויות המונים, פיקניקים וחווייה של טבע בעיר ההומה.
#ההיסטוריה של טמפלהוף
הטירוף הנאצי לא פסח על האדריכלות של גרמניה. שוב ושוב פצחו היטלר והאדריכל שלו אלברט שְפֵּר, בבניית מיזמי ענק מגלומניים וחסרי פרופורציות לכל מה שנבנה עד אז בגרמניה ובעולם כולו. אחת הדוגמאות המובהקות לכך היא הטרמינל האימתני שבנו בנמל התעופה של ברלין - טמפלהוף (Tempelhof).
רשמית הפך המקום לשדה התעופה טמפלהוף, מראשוני שדות התעופה בעולם, כבר ב-1923. זאת על אף שכבר ב-1897 השתמש בו חלוץ ספינות האוויר דוד שוורץ כבסיס להמראה הראשונה בהיסטוריה של ספינת אוויר. 12 שנה אחר-כך קבע בו אוֹרְוִויל רָיִיט (Orville Wright), אחד משני האחים רָיִיט, חלוצי התעופה, שיא עולמי בטיסת גובה.
בשיא עידן ספינות האוויר, נחת בטמפלהוף בשנת 1930 הגראף צפלין, לאחר שחצה את האוקיינוס האטלנטי. תושבי שכונת טמפלהוף, צאצאים של הטמפלרים, השתוללו מהתלהבות...
אבל העידן הנאצי הפך את המקום הצנוע למפורסם בעולם כולו. המגלומניה הנאצית לא החמיצה גם שדות תעופה ובשנת 1941 השלימו בו הנאצים את בניית המבנה הגדול בעולם - הטרמינל של טמפלהוף, בניין בצורת קשת באורך של 1.2 קילומטר ושטח של 258 אלף מטרים רבועים.
מה שמדהים הוא שבמהלך מלחמת העולם השנייה לא הפציצו בעלות הברית את שדה התעופה הענקי, ביודען שהוא עתיד לשרת אותן לאחר הניצחון. הצבא האמריקאי אכן השתמש בו רבות במהלך המלחמה הקרה, כדי להתגבר על המצור שהטילו הסובייטים על מערב העיר ב-1948 ולהעביר אספקה לעיר ברלין. אגב, ילדי ברלין כינו את מטוסי האספקה הללו, שהנחיתו אליהם סוכריות ושוקולדים בכינוי "מפציצי הממתקים".
#אדריכלות הטמפלהוף
כנהוג אצל היטלר, הבנייה של המבנה הענקי של טמפלהוף הייתה בסגנון הארכיטקטוני (אדריכלי) האופייני לנאצים, ברוח ברוטליסטית, המבוססת על בטון חשוף. מבנה הטרמינל והמשרדים הענקי תוכנן בידי אדריכל העל של הרייך השלישי, אלברט שְפֵּר. כמו תמיד הוא תוקצב ונבנה בהחלטה ברורה להפגין גם כאן את העליונות הארית של גרמניה הנאצית.
מלמטה לא תמיד ברורים ממדיו של הבניין העצום, אבל הליכה ארוכה לאורכו, כמו גם מבט מהאוויר מדגימים וממחישים את גודלו.
מבט מקרוב על הפארק:
https://www.youtube.com/watch?v=T4YL8m61968
שדה התעופה טֶמְפְּלהוֹף הוקם בשנות ה-20 של המאה הקודמת. עוד בסוף המאה ה-19 השתמשו בו להטסה הראשונה אי-פעם של ספינות אוויר. בתקופה הנאצית היה שדה התעופה הזה אחד מהמקומות שבהם ניסו להפגין הנאצים את עליונותם, על ידי בניית המבנה הגדול בעולם. זה היה הטרמינל של טמפלהוף, בניין בצורה של קשת, שאורכה 1.2 קילומטרים ושטחה 258 אלף מטרים רבועים!
במהלך המלחמה לא הופצץ שדה התעופה, ככל הנראה משום שכוחות הברית התכוונו להשתמש בו לאחר המלחמה.
בשנת 2010, שנתיים אחרי שנסגר שדה התעופה טמפלהוף מכיוון שהפריע לתושבי ברלין, הוא נפתח מחדש כפארק ציבורי. מסלולי מטוסים הפכו לשבילי ריצה ונסיעה על אופניים והשטחים שביניהם הפכו לכרי דשא ענקיים ונעימים. תושבי העיר אף הצביעו נגד תכנית בינוי ענקית מסביבו, כדי להשאירו מקום כפרי נעים ואוורירי, טבע בתוך העיר.
כך חזר מה שהתחיל כשדה אימונים וצעדות של חיילי פרידריך השני מלך פרוסיה, להיות פארק תוסס וחופשי לתושבי ברלין, מקום של פסטיבלים והתכנסויות המונים, פיקניקים וחווייה של טבע בעיר ההומה.
#ההיסטוריה של טמפלהוף
הטירוף הנאצי לא פסח על האדריכלות של גרמניה. שוב ושוב פצחו היטלר והאדריכל שלו אלברט שְפֵּר, בבניית מיזמי ענק מגלומניים וחסרי פרופורציות לכל מה שנבנה עד אז בגרמניה ובעולם כולו. אחת הדוגמאות המובהקות לכך היא הטרמינל האימתני שבנו בנמל התעופה של ברלין - טמפלהוף (Tempelhof).
רשמית הפך המקום לשדה התעופה טמפלהוף, מראשוני שדות התעופה בעולם, כבר ב-1923. זאת על אף שכבר ב-1897 השתמש בו חלוץ ספינות האוויר דוד שוורץ כבסיס להמראה הראשונה בהיסטוריה של ספינת אוויר. 12 שנה אחר-כך קבע בו אוֹרְוִויל רָיִיט (Orville Wright), אחד משני האחים רָיִיט, חלוצי התעופה, שיא עולמי בטיסת גובה.
בשיא עידן ספינות האוויר, נחת בטמפלהוף בשנת 1930 הגראף צפלין, לאחר שחצה את האוקיינוס האטלנטי. תושבי שכונת טמפלהוף, צאצאים של הטמפלרים, השתוללו מהתלהבות...
אבל העידן הנאצי הפך את המקום הצנוע למפורסם בעולם כולו. המגלומניה הנאצית לא החמיצה גם שדות תעופה ובשנת 1941 השלימו בו הנאצים את בניית המבנה הגדול בעולם - הטרמינל של טמפלהוף, בניין בצורת קשת באורך של 1.2 קילומטר ושטח של 258 אלף מטרים רבועים.
מה שמדהים הוא שבמהלך מלחמת העולם השנייה לא הפציצו בעלות הברית את שדה התעופה הענקי, ביודען שהוא עתיד לשרת אותן לאחר הניצחון. הצבא האמריקאי אכן השתמש בו רבות במהלך המלחמה הקרה, כדי להתגבר על המצור שהטילו הסובייטים על מערב העיר ב-1948 ולהעביר אספקה לעיר ברלין. אגב, ילדי ברלין כינו את מטוסי האספקה הללו, שהנחיתו אליהם סוכריות ושוקולדים בכינוי "מפציצי הממתקים".
#אדריכלות הטמפלהוף
כנהוג אצל היטלר, הבנייה של המבנה הענקי של טמפלהוף הייתה בסגנון הארכיטקטוני (אדריכלי) האופייני לנאצים, ברוח ברוטליסטית, המבוססת על בטון חשוף. מבנה הטרמינל והמשרדים הענקי תוכנן בידי אדריכל העל של הרייך השלישי, אלברט שְפֵּר. כמו תמיד הוא תוקצב ונבנה בהחלטה ברורה להפגין גם כאן את העליונות הארית של גרמניה הנאצית.
מלמטה לא תמיד ברורים ממדיו של הבניין העצום, אבל הליכה ארוכה לאורכו, כמו גם מבט מהאוויר מדגימים וממחישים את גודלו.
מבט מקרוב על הפארק:
https://www.youtube.com/watch?v=T4YL8m61968
גֶּמָלְדֶה גאלרי
# על המוזיאון לאמנות קלאסית בברלין
אם אתם חובבי ציור מושבעים, גֶּמָלְדֶה גאלרי הוא אחד מהמוזיאונים החשובים בנושא הציור האירופאי בין המאה ה-13 למאה ה-18. זהו אחד מהמוזיאונים הלאומיים של ברלין והוא ממוקם בקומפלקס המוזיאונים קולטורפורום, מול אולם הקונצרטים הגדול של ברלין.
את האוסף הכולל של המוזיאון, אספו החל מהמאה ה-19 מומחים והוא מצליח לשקף בצורה כמעט מדויקת את המאורעות הפוליטיים של אירופה במאתיים השנים האחרונות. מלחמת העולם השנייה לא פסחה על המקום. האוסף המכובד נפגע ועלה באש או אבד בדרך. לאחר איחוד ברלין, ריכוז האוסף החל מחדש והמוזיאון שנחנך בשנת 1998 כבר הוקם במשכנו הנוכחי בקומפלקס.
אם תהיתם אילו יצירות תוכלו לראות שם, ציירים כמו וורמיר, בוטיצ'לי, רפאל וטיציאן הם רק חלק קטן מהרשימה הארוכה. כמו כן, אוסף היצירות של רמברנדט שנמצא כאן, הוא השני בגודלו בעולם.
מבט מקרוב על המוזיאון:
https://www.youtube.com/watch?v=SJ9-pgtivYQ
אם אתם חובבי ציור מושבעים, גֶּמָלְדֶה גאלרי הוא אחד מהמוזיאונים החשובים בנושא הציור האירופאי בין המאה ה-13 למאה ה-18. זהו אחד מהמוזיאונים הלאומיים של ברלין והוא ממוקם בקומפלקס המוזיאונים קולטורפורום, מול אולם הקונצרטים הגדול של ברלין.
את האוסף הכולל של המוזיאון, אספו החל מהמאה ה-19 מומחים והוא מצליח לשקף בצורה כמעט מדויקת את המאורעות הפוליטיים של אירופה במאתיים השנים האחרונות. מלחמת העולם השנייה לא פסחה על המקום. האוסף המכובד נפגע ועלה באש או אבד בדרך. לאחר איחוד ברלין, ריכוז האוסף החל מחדש והמוזיאון שנחנך בשנת 1998 כבר הוקם במשכנו הנוכחי בקומפלקס.
אם תהיתם אילו יצירות תוכלו לראות שם, ציירים כמו וורמיר, בוטיצ'לי, רפאל וטיציאן הם רק חלק קטן מהרשימה הארוכה. כמו כן, אוסף היצירות של רמברנדט שנמצא כאן, הוא השני בגודלו בעולם.
מבט מקרוב על המוזיאון:
https://www.youtube.com/watch?v=SJ9-pgtivYQ
פּוֹטְסְדַאם
#על ורסאי הפרוסית, מעונם של קציני הק.ג.ב ועיר הנופש של העשירים
אם תרצו לצאת לכמה שעות מברלין ולטייל לעיר גרמנית קלאסית, הנחשפת במלוא הדרה, סעו לביקור קצר בפּוֹטְסְדַאם, בירת מדינת ברנדנבורג והעיר הגדולה ביותר שבה.
הארמונות, הטירות והפארקים המטופחים של העיר הקסומה הזו, לצד הסמטאות הציוריות שבה, הם חלק מהנוף המרהיב של העיר העתיקה והמיוחדת הזו, שהמלך ומשפחתו העדיפו באופן מסורתי לבלות בה, בשל קרבתה לבירה ויופייה הרב.
העיר הגרמנית פוטסדאם יושבת על גדות נהר הָאפֶל, כ-26 קילומטרים מדרום-מערב לבירה הגרמנית ברלין. עד לנפילת החומה בשנת 1989 גרו בה קציני הק.ג.ב הרוסיים, שהסתובבו במזרח גרמניה. כיום זוהי עיר הקיץ והנופש של האצולה הגרמנית והיא מפורסמת כאחד ממרכזי תעשיית הקולנוע ביבשת אירופה.
חצי שעה בלבד אורכת הנסיעה ממרכז ברלין לפוטסדאם ברכבת. זוהי עיר רחבת ידיים, שיש בה הרבה נקודות עניין ששווה לראות ולבקר. יש בה סדרת אגמים ומקווי מים המחוברים זה לזה.
אם יש לכם מעט זמן, הציצו בארמון סנסוסי, הארמון שבנה המלך פרידריך השני ושבו העדיף לבלות. שימו לב לעיצוב הפנימי של הארמון, בסגנון הרוקוקו ולעובדה שהוא כיום אתר מורשת עולמית.
גם הגנים המפוארים שבמתחם ארמון סנסוסי, נותרו מתקופת המלוכה. יש בהם מזרקות, פסלים ויצירות אומנות רבות והם מרהיבי עין.
עוד שווה להציץ במגדל איינשטיין, מצפה כוכבים שנבנה בשיתוף פעולה בין המדען הדגול אלברט איינשטיין ואחד מגדולי האדריכלים הגרמנים, אריך מנדלסון.
#מבט מקרוב על פוטסדאם:
https://www.youtube.com/watch?v=eNnwM7soW94
אם תרצו לצאת לכמה שעות מברלין ולטייל לעיר גרמנית קלאסית, הנחשפת במלוא הדרה, סעו לביקור קצר בפּוֹטְסְדַאם, בירת מדינת ברנדנבורג והעיר הגדולה ביותר שבה.
הארמונות, הטירות והפארקים המטופחים של העיר הקסומה הזו, לצד הסמטאות הציוריות שבה, הם חלק מהנוף המרהיב של העיר העתיקה והמיוחדת הזו, שהמלך ומשפחתו העדיפו באופן מסורתי לבלות בה, בשל קרבתה לבירה ויופייה הרב.
העיר הגרמנית פוטסדאם יושבת על גדות נהר הָאפֶל, כ-26 קילומטרים מדרום-מערב לבירה הגרמנית ברלין. עד לנפילת החומה בשנת 1989 גרו בה קציני הק.ג.ב הרוסיים, שהסתובבו במזרח גרמניה. כיום זוהי עיר הקיץ והנופש של האצולה הגרמנית והיא מפורסמת כאחד ממרכזי תעשיית הקולנוע ביבשת אירופה.
חצי שעה בלבד אורכת הנסיעה ממרכז ברלין לפוטסדאם ברכבת. זוהי עיר רחבת ידיים, שיש בה הרבה נקודות עניין ששווה לראות ולבקר. יש בה סדרת אגמים ומקווי מים המחוברים זה לזה.
אם יש לכם מעט זמן, הציצו בארמון סנסוסי, הארמון שבנה המלך פרידריך השני ושבו העדיף לבלות. שימו לב לעיצוב הפנימי של הארמון, בסגנון הרוקוקו ולעובדה שהוא כיום אתר מורשת עולמית.
גם הגנים המפוארים שבמתחם ארמון סנסוסי, נותרו מתקופת המלוכה. יש בהם מזרקות, פסלים ויצירות אומנות רבות והם מרהיבי עין.
עוד שווה להציץ במגדל איינשטיין, מצפה כוכבים שנבנה בשיתוף פעולה בין המדען הדגול אלברט איינשטיין ואחד מגדולי האדריכלים הגרמנים, אריך מנדלסון.
#מבט מקרוב על פוטסדאם:
https://www.youtube.com/watch?v=eNnwM7soW94
