גם הרובע הזה, כמו זה הסמוך לו (פרנצלאואר-ברג) הוא חלק ממזרח ברלין ובעבר גרו בו בעיקר פועלים. השם של הרובע, "בוסתן" (Hain בגרמנית) מגיע מהבוסתן אותו נטע המלך פרידריך הגדול במאה ה-18 באזור הזה. בהתחלה נחשב הרובע כשכונה של מעמד פועלים. רוב השכונה אוכלסה במאה ה-19 ובתחילת המאה ה-20, שם גם נבנה בה קו הרכבת בין ברלין ופרנקפורט. עוד תרמו לגדילתה וצמיחתה של השכונה מפעלי המים הראשונים ב-1865.

בשנת 1933, בה עלו הנאצים לשלטון, שם הרובע השתנה ונקרא על שם הורסט וסל, כותב ההמנון הנאצי. במלחמת העולם השניה נפגע הרובע אנושות. הסיבה לכך הייתה שבעלות הברית כיוונו בהפצצותיהן במיוחד על מבני התעשייה בשכונה.

בשנות ה-40 המאוחרות ותחילת שנות ה-50 נבנתה ברובע שדרת סטלין היוקרתית.

בשנת 2001, בתקופת "רפורמת השכונות", היא אוחדה ביחד עם שכנתה קרויצברג ונקראה באופן רשמי קרויצברג-פרידריכסהיין, אך רבים מהתושבים עדיין מסתכלים עליהן עד היום כשכונות נפרדות.

היום פתוחות בו חנויות אופנה, אולפני אמנים ופאבים. בקרב הברלינאים הרובע כולו ידוע בעיקר בזכות בתי הבירה המעניינים ביותר שנמצאים בו.
יש כמה וכמה נקודות שכדאי לא לפספס ברובע.

הראשון הוא האיסט סייד גאלרי, גלריה של ציורי קיר שצוירו בידי אמנים על גבי שריד מחומת ברלין. אורך הקיר 1.3 ק"מ.

השני היא קרל מרקס האלה, שדרה מונומנטלית שנבנתה בברלין בין השנים 1952-1960 בסגנון קלאסיציזם סטליניסטי.

המוזיאון היהודי נמצא גם הוא כאן ובסמוך אליו מוזיאון מפורסם לאמנות מודרנית, צילום ואדריכלות - הגלריה הברלינאית.

שימו לב גם לפאבים ובתי הקפה שנמצאים באזור רחוב זימון דאך, אל שוק האיכרים שנפתח ביום שבת ושוק הפשפשים ביום ראשון בכיכר בוקסהאגן (Boxhagener Platz).

תוכלו לראות גם את הגשר האדום המחבר את השכונה עם קרוייצברג ואת תחנת הרכבת המזרחית של ברלין.
במרכז התרבות RAW-Gelände תוכלו לבלות בערבים ולראות אמנות אורבנית.

מבט מקרוב על הרובע: