#על אי העבדים שהיה לגן עדן

בעיני רבים זנזיבר הוא המקום המושלם לחופשה חלומית. יש כאן חופי ים טורקיזיים בים וטרופיים בצמחייה, חולות נעימים ולבנים ונוף תת-ימי מרהיב ועשיר באתרי צלילה. התושבים כאן נינוחים ומאירי פנים והופכים את השהייה באיים לחוויה נעימה במיוחד.

זנזיבר הוא ארכיפלג טרופי, חלק ממדינת טנזניה שבאפריקה, שמורכב בעיקר משני איים - אוּנגוּגָ'ה (Unguja) הגדול, המכונה בפשטות זנזיבר, ופמבה הקטן, אי שנמצא כמה עשרות קילומטרים מצפון לו. חופו המזרחי של זנזיבר רדוד ורחב ידיים והוא מוגבל על ידי שונית אלמוגים שנמצאת במרחק של כ-5 קילומטרים מהחוף. בעת השפל מגדלים ואוספים בו אצות למאכל.

החוף המערבי של האי תלול יותר ומיושב ומיוער, ויש בו מנגרובים. איי זנזיבר מכונים לעיתים בשם "איי התבלינים".

בעבר זנזיבר היה מרכז של מוסלמים סוחרי עבדים, שעשו כאן את רוב המסחר בעבדים שחורים מאפריקה. מקור השם זנזיבר הוא מעיוות של השם הערבי "זנג'י ברא", שניתן בתקופת המסחר בעבדים ופירושו "כושי החוצה". עד היום מהווה שפתם של התושבים כאן בליל של מילים בערבית, אנגלית, הינדית ופורטוגזית, שריד חי למיזוג אתני ותרבותי, לכיבושים היסטוריים בידי אימפריות ושליטים זרים, ולמסחר חובק עולם, שהתקיים כאן.

ראו את כל האטרקציות בעיר בתגית "זנזיבר".


#האוכלוסייה
מרבית אוכלוסיית זנזיבר, כ-90% מהם, הם מוסלמים. התרבות הסוואהילית, עירוב המסורות של חופי האוקיינוס ההודי, נובעת מהמפגש שחל כאן, בין מגוון המקורות של הסוואהילים, האנשים של זנזיבר, שבאו מאינספור מקומות. אגב, השם "Swahili" פירושו "אנשי החוף", כלומר "של החוף" וזה בא מהמילה הערבית "סאהל".

זה גם מה שמוביל לכך שהשפה כאן היא מיקס מטורף של מילים שבאו מהשפות ערבית, הינדית, אנגלית ופורטוגזית - עדות לאותה תערובת אתנית ותרבותית מופלאה של המקומיים.

התרבות המקומית בזנזיבר מבוססת על מנטליות רגועה, סבלנות וקצב איטי. הביטויים הבולטים כאן הם "פולה פולה" שמשמעותו "לאט לאט", לצד "אקונה מטטה" שפירושו "אין בעיה" או "אין דאגות".


#היסטוריה
עוד משחר ההיסטוריה סחרו תושבי האיים האפריקאים, בני הבנטו, עם סוחרים מיוון, הודו, סין ופרס. מאז נודעה זנזיבר כבירתה של מעצמת מסחר עתיקה ומהצמתים המרכזיים בנתיבי הסחר העולמי.

בימי הביניים התיישבו באיים סוחרים ערבים והחל להיווצר המיזוג הזנזיברי בין קסמי ערב והחושניות האפריקאית. זה קרה כשאנשי החוף האפריקאים הלכו ואימצו את דת האיסלאם. בהדרגה החלו גם המנהגים, הלבוש, המטבח והאדריכלות המקומית לספוג השפעות ערביות והחלה לצמוח התרבות הסוואהילית, כלומר תרבות החוף (השם בא מהמילה "סאהל" בערבית).

בהמשך הביאו סוחרים לזנזיבר עבדים מעמקי אפריקה והאי המרכזי הפך למרכז הסחר בעבדים מהיבשת השחורה. לצד שנהב מאפריקה, תבלינים מזנזיבר ובשמים יקרים מהמזרח, הועמדו כאן שחורים שנלכדו ביבשת למכירה לעבדות.

בעת החדשה, משגילו האימפריות ושלל שליטים חמדנים את עושרם של סוחרי זנזיבר הסוואהילים, החלו להגיע הכובשים הפורטוגלים, העומאנים והבריטים. הללו כבשו והובסו והעבירו מיד ליד את האי העשיר.

השינוי הגיע רק בשנות ה-60 של המאה ה-20, עם המהפכה של 1964, שבה זכו בני זנזיבר בעצמאות והקימו רפובליקה משלהם. די מהר התאחדו עם טנגניקה, הרפובליקה השכנה שבמזרח אפריקה וביחד יצרו את טנזניה, רפובליקה משותפת ששמה הוא הלחמה של שני השמות של השותפות בה.


#מתי לבוא?
הזמן המוצלח ביותר להגיע לזנזיבר הוא בעונות היבשות, בחודשים דצמבר-פברואר או יולי-אוקטובר.

לצלילה הגיעו בחודשים נובמבר-מרץ, העונה האופטימלית לצלילה מבחינת גובה הים, חום המים והראות בהם.

בין אוקטובר לאפריל חם מאד ומחודש יולי עד ספטמבר חם נעים במהלך היום, גם אם חם, בעוד שבערב מתקרר מעט וכדאי ללבוש משהו ארוך ודק.


#מטבע
הביאו דולרים. לא צריך להחליפם למטבע המקומי. ואגב, בזנזיבר לא מקבלים דולרים ישנים. הביאו רק דולרים משנת 2006 ומעלה.


#לינה
אם אתם רוצים הנאה ופינוק חופי - פנו לאזור הצפוני של האי. בו נמצאים החופים הכי יפים, במיוחד חוף נונגווי (nungwi) הנהדר. מרבית הצעירים והתרמילאים מצפינים בדרך כלל לכפר הזרוק הזה ונהנים מאד.

להנאה מתופעת חופי הגאות והשפל של זנזיבר בוחרים באחד החופים הדרומיים, דוגמת החוף היפה והמפורסם קיוונגווה (kiwengwa).


#אתרי חובה
רוצים לראות את המקומות הכי פופולריים בעיר? - היכנסו לתגית "אתרי חובה בזנזיבר".


#תקשורת
קנו כרטיס סים מקומי שעולה עד 10$ בנמל התעופה של זנזיבר או בחנויות או קיוסקים בזנזיבר.


#אוכל
חופשה בזנזיבר היא חוויה קולינרית, מעצם היותו של המטבח הזנזיברי מיזוג ייחודי של המטבחים האפריקאי, הערבי, ההודי והפורטוגלי. בין הפופולריות ביותר מתוך המנות הייחודיות של המטבח המקומי הן סמאקי, שהוא דג טרי מטוגן, מישקאקי, שהם שיפודי בקר המתובלים בחריפות והאוגאלי - סוג של דייסת קמח תירס.

בחופים פזורות מסעדות פשוטות וטעימות של דגים ופירות ים, אבל שווה להכיר את תגית "מקדשי אוכל בזנזיבר", עם ההמלצות המיוחדות ואת שוק האוכל הלילי של זנזיבר - חוויה מהממת שחייבים להתנסות בה!

ולגבי שתייה - שתו רק מים מינרליים.


#חסכון
ההתמקחות מקובלת בזנזיבר. חתכו את המחיר לחצי והמשיכו משם כרצונכם.

אל תקנו צדפים, כי חל איסור להוציא צדפים מזנזיבר.


# תחבורה
שירות האוטובוסים של האי, הדלה-דלה (dala-dala) הוא הדרך הזולה ביותר להסתובב באי. תרמילאים לוקחים גם טרמפים.

טיולים תוכלו לעשות עם רכב שכור, אבל חשוב להקדים ולהזמין כזה. בלא רכב שכור, סעו במוניות השירות המקומיות, שמחירן כרבע ממוניות הספיישל היקרות של האי.

אפשר וכיף לשכור קטנועים. טרקטורונים פחות מומלצים, בשל שירותי רפואה בסיסיים באי.


#תשר
טיפ ראוי במסעדות ובבתי קפה בזנזיבר הוא 5000 שילינג לארוחת ערב. כל ענף התיירות בזנזיבר בנוי על טיפים. תנו 1-2 דולר לנותני שירות חד פעמיים, כמו סבל או משיט סירה בסיורים. למדריך מקומי או נהג, שמשרתים לאורך יום שלם, תנו 5 דולרים טיפ ולסבל עם כמה מזוודות חצי דולר למזוודה.


#בילויים
חיי הלילה מתרכזים בעיקר בחוף הצפון מערבי. אל תצפו למסיבות פול מון.

מקומות בילוי במקום בתגית "בילויים בזנזיבר".


#קידומת זנזיבר
בתקשורת לזנזיבר יש לחייג גם את הקידומת הבינלאומית של טנזניה, 255, ואז גם את זו של זנזיבר ופמבה שהיא 24.


#חיבורי חשמל (Power plugs)
התקעים האפשריים הם Type D ו-G (ראו למטה קישור עם צילומים ופירוט).


טעימה מהנסיעה המתקרבת? - הנה סרטון שיציג לכם את האי במלוא יופיו:

https://youtu.be/RACzGKA-5p0


ממעוף הרחפן:

https://youtu.be/Z_6noXde5NQ


בחופשה:

https://youtu.be/iekKCBFP8K4


ובחופים:

https://youtu.be/KWzYD37QKtI

#על התא במערה המספר את הסיפור הקשה של הסחר בבני אדם

ביקור במערות העבדים של זנזיבר הוא עניין די מצמרר, במיוחד כשיש מי שמספר את סיפורם של אותם עבדים, שהוחזקו כאן בתנאים לא תנאים, בימים הקשים שיועדו לעבדות ולפני שיישלחו לעבדים בארצות רחוקות.

תא העבדים של מָנְגַפְּוָואנִי (Mangapwani slave chamber) הוא מקום אחסון שנבנה בסוף המאה ה-19, בכדי להסתיר ולכלוא בו עבדים. במקום, שנבנה מעל מערה, נבנה תא אסירים סגור, שצורתו מרובעת ומעליו נבנה גג. העבדים הוסתרו כאן מהחוק, שבסוף המאה ה-19 אסר על המסחר בהם.

את התא בנה סוחר עבדים בשם מוחמד בין נאסור אל אלואי (Mohammed bin Nassor Al-Alwi), בכדי להסתיר את העבדים. אותו מוחמד המשיך לסחור העבדים, גם אחרי שבשנת 1873 חתם הסולטן ברגש (Sultan Barghash) על האמנה האנגלו-זנזיברית, שהפסיקה את סחר העבדים באי והפכה אותו לבלתי חוקי.

זו לא המערה היחידה מסוג זה. באותם זמנים נבנו כמה תאים או מערות שכאלה, על ידי מספר סוחרי עבדים באי, שהחוק אסר עליהם את המשך הסחר בבני -אדם. הם בנו את התאים הללו תמיד במקומות רחוקים מהבירה, והמשיכו בסתר ולמשך זמן רב, את הסחר בבני אדם.

ספינות מהיבשת נהגו לעגון באותם ימים, אל מול החוף הסמוך, ולהוריד במקום את בני היבשת החסונים, שנחטפו בכדי להפכם לעבדים. הללו הוחזקו במערות ובתאים, עד שנלקחו מכאן לעבדות בארצות ערב, באירופה, אמריקה, או לעבודה באי זנזיבר עצמו.

בתאי המאסר הללו הוחזקו העבדים השחורים כשהם כבולים בשלשלאות וללא מים ומזון. מספרים כאן שמטרת הסוחרים הייתה לבדוק כך את חוסנם הגופני ואת יכולתם לשרוד את ההפלגה הממושכת והקשה, בספינות הפרימיטיביות, אל ערב הסעודית, שבה הם עתידים היו לשרת אדונים.


מבט מקרוב בתא העבדים של מנגהפוואני:

https://youtu.be/XnQ5kGpKHu8

#על מערת העבדים במנגפוואני

מערת האלמוגים במָנְגַפְּוָואנִי (Mangapwani Cave) היא מערה טבעית ועמוקה שנמצאת בסלע אלמוגים. יש לה כניסה צרה ובתחתיתה נמצאת בריכת מים מתוקים.

סיפורה של המערה הזו הוא סיפור הסחר הלא-חוקי בעבדים בזנזיבר. אם בתקופת העבדות הרשמית נכלאו העבדים בבתי כלא ובורות שכולם ידעו היכן הם, הרי שבמאה ה-19, לאחר ביטול העבדות בזנזיבר, החביאו אותם סוחרי העבדים במערות כמו זו. כאן נכלאו העבדים שנועדו לעבור לספינות העבדים שיצאו לאירופה וכך הוסתרו מאנשי החוק, שעליהם היה לאכוף את ביטול הסחר בעבדים.

מנגד, יש היסטוריונים שמשערים שכאן היה דווקא מחבוא של מספר עבדים, שהסתתרו כאן לאחר ביטול סחר העבדים ב-1873, מפחד סוחרי העבדים הבלתי-חוקיים, שהמשיכו בסחר הזה עוד שנים רבות אחר כך.

בעבר, אגב, שימשו המים מבריכת המים את תושבי האזור והמערה הייתה חשובה להם מאד. בהמשך היא ככל הנראה התייבשה לתקופת מה ונשכחה. צמחיה שגדלה על הכניסה, גרמה למערה להישכח לגמרי.

בהמשך השנים הפך האזור לרכושו של חמד סלים אל חטי (Hamed Salim el Hathy), בעל קרקעות עשיר ובעל עבדים רבים. בשלב מסוים גילה אחד הרועים, נער צעיר שחיפש עז שהלכה לאיבוד, שוב את המערה. כך שבו חמד סלים ועבדיו המקומיים להשתמש במים שבמערה.


#טיפים
כדי להגיע לכאן עדיף לקחת הדרכה.


מבט מקרוב:

https://youtu.be/XnQ5kGpKHu8


ביקור במערת האלמוגים של מנגפוואני:

https://youtu.be/1IDGgN6zaRE

#על השוק המרכזי והססגוני של סטון טאון

שוק דַרַגָ'אנִי (Darajani Market), המציע למכירה תוצרת מקומית טרייה, הוא השוק המרכזי של סטון טאון. הוא נבנה בשנת 1904 ופעיל כאן עד היום.

בשנים הראשונות שלו הוא שימש כשוק בשר ודגים ובהמשך השנים החלו למכור בו גם מאפים, פירות, תבלינים ודברי מזון נוספים. כיום פועל בו פעמיים בשבוע גם שוק פשפשים, עם מציאות נחמדות.

במקורו נבנה השוק, שעד היום הוא השוק העיקרי של סטון טאון, כמבנה מקורה עם גגוני פח. הוא נועד להחליף את השוק הקודם של "עיר האבן", ששכן עד אז בסמוך למבצר הישן.

לא מעט חנויות מקיפות את השוק וחבויות בסמטאות שמסביבו. בין השאר תוכלו לקנות בהן בדים אפריקניים ושבטיים יפים ומגוונים, בסגנונות עיצוב אופייניים ובמחירים לא גבוהים. יש כאן בדי בטיק, גיטנגה, מסאי וקנטה.


#טיפים
בימי רביעי ושבת ניתן למצוא כאן שוק פשפשים פעיל ושווה.


מבט מקרוב אל שוק דרג'אני:

https://youtu.be/ElaMGkWD3jk


בואו לשוטט בו:

https://youtu.be/VcVni29_skE

#על הגנים שנבנו במקום שבו עמד ארמון הסולטן המובס

גני פוֹרוֹדְהָאנִי (Forodhani Gardens) הם בעצם פארק קטן, שנמצא ליד החוף המרכזי של סטון טאון, עיר האבן, בסמוך ל"מבצר הישן" ול"בית הפלאות". הגנים יפים, ריח הים נעים ורוח הים מנשבת קלות.

כאן, במקום שבו נמצא הפארק, עמד בעבר "בית אל-חוקום", ארמונו של הסולטן, שהובס על ידי ספינות האימפריה הבריטית, בהפגזה בת 38 דקות בלבד, שהרסה לו את הארמון והביאה לכניעה מהירה. זו, אגב, נחשבת למלחמה הקצרה ביותר בהיסטוריה.

ומה פירוש שמו של הפארק, אתם שואלים ודאי. ובכן, פירוש המילה "פורודהאני" הוא מטען של ספינה, או משטח העמסה לספינות. לכאן, אל המשטח שבין הגן לים, הורדו העבדים מהספינות, בדרכם אל שוק העבדים שהתקיים באי, במקום שבו ניצבת היום הקתדרלה האנגליקנית.


#טיפים
כל ערב, אחרי השקיעה, מתקיים על קו החוף בגני פרודהני, שוק אוכל טעים ומגוון, שמוגדר כשוק האוכל הטוב במזרח אפריקה.


מבט מקרוב אל גני פורודהאני ושוק האוכל של הערב:

https://youtu.be/FiDFDq_VHfw


קופצים אל הים מהרציף:

https://youtu.be/IB3aIO5_CDw

#על חורבות ארמון התענוגות של הסולטנים

ארמון מטוני, או "בית אל-מְטוֹנִי" (Beit el Mtoni) כמו שהוא נקרא כאן, הוא פיסת ההיסטוריה העתיקה ביותר שתמצאו ברחבי האי זנזיבר. כאן, באחד מחופיה המרהיבים של זנזיבר, נבנה ארמון התענוגות של הסולטן סייד סעיד.

הארמון היפה נבנה ב-1828. הוא היה אז בבעלותו של השייח' סלאח ובמשך שנים, עד 1880, המשיכו הסולטנים המקומיים סעיד וברגש, להרחיבו. כאן ניתן לחוש משהו מאווירת הפאר האגדי שבה חיו הסולטנים הנהנתנים של זנזיבר.

בית אל-מטוני הוא הארמון ההרוס ביותר בזנזיבר. כיום הוא נמנה עם נכסי המורשת העולמית של יונסק"ו. בין שרידיו תראו את חדרי הרחצה המפוארים שהיו כאן ואת החמאם השמור. שרידיו של ארמון התענוגות הזה, שהפך לאיי חורבות, נחשפו בידי הארכיאולוגים של מחלקת העתיקות של זנזיבר, ביחד עם מלון מטוני מרין (Mtoni Marine), שחורבות הארמון נמצאים בשטחו.

תיאור יפה של הארמון וחיי הסולטנים בו, ניתן בספר "זיכרונותיה של נסיכה ערבית". הוא נכתב על ידי אחת מבנות הסולטן, סיידה סלאמה, שעזבה את האי עם בעלה הגרמני לאירופה וכתבה את זכרונותיה מכאן.

בספרה של סלאמה מתוארים היטב הארמון, חדריו והפריטים השונים שהיו בו. ביניהם תוארו אז שטיחים פרסיים, מיטות אפריון, כלי חרסינה ושעונים שהובאו לכאן מאירופה. מתוארים בו גם שרידים שניתן לראות עד היום, כמו אמת המים, המרחצאות והחצרות. תוארו בו גם בני האדם ובעלי החיים שחיו בחצר הארמון, ביניהם טווסים, צבאים, שקנאים וברווזים. אותם לא נוכל, מן הסתם, לראות היום.

השיטוט באיי החורבות של ארמון התענוגות מרתק. מה שהחורבות לא מספרות אבל הספר של הנסיכה בהחלט סיפק, היא הצצה מרתקת לחיי החצר האקזוטיים של הסולטנים המקומיים.


#טיפים
אם אתם מתכוננים לנסיעה ורוצים לדעת על חיי הארמון והחצר של הסולטנים, חפשו את הספר "זיכרונותיה של נסיכה ערבית" (Memoirs of an Arabian Princess), בו תקבלו הצצה לחיי החצר של אותם ימים.


מבט מקרוב:

https://youtu.be/S7_l1PWkB_c


מופע מחול

https://youtu.be/PCLBhT83ZuA


וקונצרט במקום:

https://youtu.be/ZUzcJo76yMI

#על הקתדרלה האנגליקנית

הקתדרלה האנגליקנית (Anglican Cathedral), או בשמה המלא "הקתדרלה האנגליקנית קרייסט צ'רץ'" הוקמה כאן בין השנים 1873–1879 על ידי מיסיונרים בריטים, שהחליטו להקים כנסייה במקום שבו נוהל בעבר שוק העבדים הגדול של זנזיבר.

זוהי הכנסייה הראשונה שנבנתה במזרח אפריקה, על ידי הכנסייה האנגליקנית. השמועה המקומית, אגב, מספרת שהמזבח בכנסיה נבנה בדיוק במקום שבו נהגו להצליף בעבדים, כדי להפגין בפני הקונים את עמידותם הגופנית של מי שנחשבו אז סחורה עוברת לסוחר.

מבנה הקתדרלה משלב בין אדריכלות מוסלמית לאדריכלות גותית. תכנן אותה הבישוף של זנזיבר בתקופת ההקמה שלה, ד"ר אדוארד סטיר. המעניין הוא שהחלו להתפלל בכנסייה כבר בחג המולד של שנת 1877, עוד בטרם השלימו את בניית הגג שלה.

עוד אגדה מספרת שצלב העץ שבקתדרלה נוצר מענפי העץ שמתחתיו קברו את לבו של החוקר והאיש שפעל לעצירת סחר העבדים בזנזיבר, סר דייוויד ליווינגסטון.


#טיפים
מחוץ לכנסייה תוכלו לראות מצבה לזכר העבדים.


מבט מבפנים על הקתדרלה האנגליקנית:

https://youtu.be/9wCDXLm3o9A


מבחוץ:

https://youtu.be/Nz3DkpdQods

#על הבית שבו התגורר החוקר הגדול והלוחם בעבדות

בית ליווינגסטון (Livingstone House) הוא ארמון קטן בסטון טאון שנבנה עבור הסולטן מג'יד בן סעיד ובהמשך ההיסטוריה שימש כמה מיסיונרים אירופאים שהתגוררו בזנזיבר. כיום הוא משמש כמקומו של תאגיד התיירות של זנזיבר, ה-ZTC. חדר בבניין מוקדש לליווינגסטון ומורשתו.

הבית נקרא על שם החוקר והמיסיונר דייוויד ליווינגסטון, שהתגורר בבית בעת שהכין את המשלחת האחרונה שלו אל אזור טנגניקה, היא טנזניה של היום.

ליווינגסטון, שהכריז מלחמת חורמה על העבדות והצליח לעורר את דעת הקהל האנגלית כנגדה, גרם לכך שב-1875 לחצה ממשלת בריטניה על הסולטן המקומי של זנזיבר, חמוד בן מוחמד, וגרמה לו להפסיק את סחר העבדים באי ובכך לסתום את הגולל על סחר העבדים בכלל. זו הסיבה העיקרית לכך שרבים כאן מעריצים ואוהבים את דיוויד ליוינגסטון. המעניין הוא שגם לא מעט מוסלמים באי, רואים בליווינגסטון אדם קדוש.

ליוינגסטון, שמת בזמביה, בעת אחד ממסעותיו לחיפוש מקורות הנילוס, נקבר בבריטניה. אבל האגדה המקומית מספרת שמעץ שניטע על הקבר באפריקה, שבו נקבר ליבו, התקינו צלב, שנמצא בקתדרלה האנגליקנית בעיר האבן, ממש כאן.


#על דיוויד ליווינגסטון
זה היה באמצע שומקום, ביבשת אפריקה של המאה ה-19, כשחוקר הארצות המפורסם הנרי מורטון סטנלי, פגש את דייוויד ליווינגסטון ואמר לאיש שאותו חיפש זמן רב את המשפט המפורסם: "דוקטור ליווינגסטון, אני מניח..." - כך נפגשו שניים מהבולטים במגלי הארצות הבריטים של העת ההיא. אבל מי היה ליווינגסטון?

דייוויד ליווינגסטון היה מגלה ארצות ומיסיונר מסקוטלנד, שניסה להפיץ במאה ה-19 את הנצרות באפריקה. בהיסטוריה של גילוי הארצות הוא זכור בתור האירופאי הראשון שמצא את מפלי ויקטוריה.

אבל הייתה לו גם תרומה חשובה ביותר לחופש ולכבוד האדם. הוא היה האיש שהכריז מלחמת חורמה על העבדות, שהפכה את בני השבטים שנתפסו באפריקה לעבדים חסרי אונים של האדונים הלבנים באירופה ובאמריקה בעיקר. ליווינגסטון השתמש בכל יוקרתו והשפעתו בכדי להילחם בעבדות ובשנת 1875 הוא הצליח לעורר את דעת הקהל האנגלית ולגרום לממשלת בריטניה לעשות את הלא-יאומן - האימפריה הבריטית לחצה על חמוד בן מוחמד, השולטן של זנזיבר ומי שבאי המרכזי שלו התרכז ונוהל סחר העבדים ובכך הופסק באי סחר העבדים.

ליווינגסטון נפטר בזמביה בשנת 1873, בעודו באחד ממסעותיו המפרכים לחיפוש מקורותיו של נהר הנילוס. במסע של חודשים רבים נשלחה גופתו לקבורה בבריטניה, שם קברו אותו בטקס מרשים וגדול, בכנסיית ווסטמינסטר, שבה קוברים הבריטים את גדולי האומה הבריטית.

לזכרו של ליווינגסטון הוקמה בזמביה עיר בשם ליווינגסטון, שיש בה גם מוזיאון על שמו.

על אף שהוא נקבר בכנסיית וסטמינסטר, שבה קבורים גדולי הממלכה, יש שטוענים שלבו של ליווינגסטון טמון בקופסת מתכת בזמביה. לעומתם, מתגאים בקתדרלה האנגליקנית שבזנזיבר, בכך שלבו של ליווינגסטון טמון בקתדרלה שלהם.

#על החווה שבה מבינים מדוע זנזיבר נחשב לאי התבלינים

מתעשיית התבלינים והחקלאות שלה, דרך הפקת התבלינים וגידול צמחי תבלין, הם מקור הפרנסה השלישי בחשיבותו באי זנזיבר וענף התעשייה העיקרי באי. כאן מגדלים תבלינים כבר מאות שנים, מה שהקנה לאי את הכינוי “אי התבלינים”. גידול התבלינים והמסחר בהם פרסמו את זנזיבר ברחבי העולם.

רבים מהתבלינים המככבים אצלנו במטבח מופקים ונסחרים בזנזיבר עוד מימים עברו. בחוות התבלינים תוכלו לראות את השיחים והצמחים שמהם מופקים התבלינים המוכרים לנו משולחן האוכל. ביניהם יהיו נענע, אגוז מוסקט, קינמון, ציפורן, וניל, ג'ינג'ר, הל, פלפל שחור, קקאו ורבים אחרים. כאן הם צומחים על עצים או שיחים שונים שמהם מפיקים אותם וכאן תוכלו לצפות בקטיף שלהם, להריח ולטעום כל תבלין. בנוסף לתבלינים, מציגים המדריכים בחווה מגוון עצים ופירותיהם, כולל ליצ'י, פסיפלורה, אנונה, קקאו, פפאיה, קפה ועוד.

במהלך הסיור בחווה יש אינספור טעימות של תבלינים שונים, הרחה שלהם ואכילת מיני פרי שגדלים כאן. בעונות המתאימות ניתן אף להשתתף בזריעה של זרעי העצים והצמחים ובקציר התבלינים.


#טיפים
להיכנס לחוות התבלינים בזול, הגיעו בעצמכם לאזור קיזימבאני (Kizimbani), בו מתרכזות החוות הללו. שם המחירים יצנחו ותוכלו גם לבחור ולהתמקח.

הסיור בחוות תבלינים אורך כ-3 שעות.


מבט מקרוב לתבלינים שבחווה:

https://youtu.be/mAwkRwrwo0g


קוטפי הקוקוס בחווה:

https://youtu.be/R702JAk20K8

#על המרחצאות הפרסיות שכבר לא פתוחות לרחצה

שווה לבקר בחורבות "בית אל-מטוני" (Beit el Mtoni), ארמון התענוגות של הסולטן המקומי, שנבנה במאה ה-19 על שפת הים בחוף המרהיב של זנזיבר.

בין שרידי הארמון העתיק בולט מבנה החמאם הפרסי (Hamamni Persian). מדובר ביצירת מופת אדריכלית של ממש. זהו מבנה המכיל אמבטיות ציבוריות, שתכנן הארכיטקט שיראזי, עבור הסולטן ברגחש בין סעיד.

את המרחצאות הזמין בשנת 1850 הסולטן סעיד לרעייתו הראשונה. היא הייתה ממוצא פרסי וקראו לה שחרזדה. בעקבותיה הצטרפו להרמון של הסולטן עוד 75 פילגשים ו-2 נשותיו חוקיות נוספות.

במרחצאות שכאן בילו חלק ניכר מזמנם, כל הנשים והפילגשים שבהרמון ודייריו החשובים. בחמאם נהנו כולם מפרטיות מוחלטת והמרחצאות שהכילו רבות מהן היו גדולות ומרווחות מאד.

בחמאם שכאן אל תצפו לסאונה מדהימה, שכן מבנה המרחצאות הפרסיות הוא מבנה משוחזר של החמאם הפרסי הפרטי שאינו פועל עוד. אבל ניתן לבקר במקום ולהתרשם ממבנה החמאם, שעבר תהליכי שיקום מורכבים.

בימינו נותרו כאן רק שרידי המרחצאות והמבנה, אך מדובר בממצאים מרתקים. ביניהם ניתן לראות את מיטות העיסוי העתיקות, את בריכת הרחצה וחריטות עתיקות ומקוריות שנעשו כאן אז.

חורבות המרחצאות המשוחזרים והארמון שבו הן ממוקמות נמצאים כיום בשטח מלון מטוני מרין. חלקים אחרים של המקום הוסבו למגורים פרטיים, כולל החצר עם הקשתות והחלונות הרבים הנשקפים אל הים, שבה נהג הסולטן לארח את אורחיו.


מבט מקרוב:

https://youtu.be/jY1WVvObQiQ


וסיור מפורט בשרידי החמאם הפרסי:

https://youtu.be/Odbow8WiS6E?t=3m30s&end=7m35s

#על המבצר הישן של עיר האבן

בסמוך לבית הפלאים בסטון טאון תמצאו את המבצר הישן (The Old Fort), מבצר אבן עתיק שנבנה במאה ה-17 על ידי אומני (Omani). זהו למעשה הבניין העתיק ביותר בסטון טאון, העיר העתיקה של זנזיבר.

זהו מבצר מרובע ובעל חצר פנימית יפה, המשמש כיום כמרכז תרבותי שבו גם חנויות, בתי מלאכה ובמה קטנה שבה מתקיימים מופעי מחול יומיומיים, בליווי מוסיקה חיה.

היסטורית המבצר נבנה במטרה להתמודד עם הפורטוגזים, שרצו לפלוש לאי. הוא נבנה על שטח שבו עמדה במקור כנסייה פורטוגזית. בהמשך השנים הוא שימש כמבצר, אך מכיוון שהפורטוגזים לא שבו מעולם, הוא היה למעשה חסר שימוש. בהמשך השתמשו במבצר כבית כלא.

כיום נמצא בו מתחם הופעות שבו נערך, בין השאר, מדי שנה לקראת סוף יולי פסטיבל הסרטים הבינלאומי של זנזיבר.


מבט מקרוב:

https://youtu.be/XlPtb-xZYkY

#על בית חולים בחינם לעניים שהפך לבית מרקחת

המבנה גדול והמרשים הזה, בן ה-4 קומות, שלפניו אתם עומדים, הוא מהבניינים המקושטים ב"סטון טאון", עיר האבן של זנזיבר. אבל קישוטי הטיח הניאו-קלאסיים שלו אינם הכל. לבניין יש מרפסות עץ גדולות ומגולפות גם הן. בחלונות שלו יש ויטראז'ים יפים והוא עצמו נחשב לאחד מהיפים על האי.

הבניין משמש כיום כמרכז התרבות של זנזיבר, אבל שמו "אולד דיספנסרי" (Old Dispensary), בעברית "בית המרקחת הישן", מרמז על תפקיד העבר שלו כמקום רפואי.

ואכן, הוא נבנה בין השנים 1887-1894 ושימש אז כבית חולים ללא תשלום לעניים. מאוחר יותר הפכו אותו לבית מרקחת. אבל בהמשך השנים הלך הבניין והתיישן. גם הלחות של אוויר הים פגעה בו והוא הלך ונהרס, כתוצאה מריקבון. למצבו הנוכחי, המשומר והיפה, הוא הגיע רק לאחר ששוקם ושוחזר במדוייק.


מבט מקרוב על בית המרקחת הישן של זנזיבר:

https://youtu.be/65dyFcITlkw

#על חוות צבי הים הנפלאה של זנזיבר

במשך מאות שנים ניצודו צבי הים שחיים סביב זנזיבר, הן בשביל שריוניהם היפים והן לאכילת בשרם. עד היום נתפסים צבי ים רבים ברשתות הדייגים המקומיים וסובלים מפציעות קשות. ארגוני סביבה שונים חיפשו דרך להציל את הצבים, לטפל בהם ולהחזירם לאחר מכן אל הים, לסביבתם הטבעית.

ואכן, בשנת 1993 נפתח באי, בעידוד וסיוע של גופי שימור של ביולוגים ימיים וארגוני טבע, האקווריום הטבעי מנאראני (Mnarani). כאן נערכים למבקרים סיורים מודרכים וניתן לצפות בצבי הים הגדולים, ללמוד על חייהם של הצבים בטבע ולסייע בעצם הביקור למאמצים הגדולים שעושים כאן, בכדי לסייע להם לשרוד.

"Mnarani" משמעותו בסוואהילית היא "מקום המגדלור". מיקומו של האקווריום, בסמוך למגדלור שבקצה הצפוני של האי זנזיבר, הוא שהקנה לו את שמו.

האקווריום שבו גדלים ומטופלים הצבים נוצר סביב בריכת גאות טבעית וגדולה, בסלע האלמוגים. הוא הוקם במקור על מנת לשקם ולחקור צבים שנתפסו ברשתות הדיג של דייגי האי. עם הזמן הוא הורחב בכדי להבטיח הגנה לצבים הצעירים שנולדים בחוף נונגווי, מקום הקינון הקבוע של צבי הים.

את הצבים הצעירים מגדלים כאן עד גיל של 10 חודשים, שאז סיכויי ההישרדות שלהם גדלים משמעותית. בשלב זה הם משוחררים לים הפתוח, ביחד עם הצב הגדול ביותר מבריכת האקווריום.

למרות שהוא אינו יותר מבריכת סלעים לא גדולה, האקווריום ממלא תפקיד כפול בהישרדות מין הצבים הזה. כי זו לא רק השמירה על הוולדות ושמירתם עד לגיל שבו סיכויי ההישרדות שלהם גדלים משמעותית, אלא גם חינוך של האוכלוסיה המקומית, ששמירה עליהם כדאית גם לכלכלת האי ושהמסחר בשריוניהם היפים אינו כדאי לטווח הרחוק.


#טיפים
כדאי להגיע לכאן שעתיים לפני הגאות (בסוואהילית maji kujaa), שעה בה המים הם הכי צלולים.

עבור 10 דולר תוכלו לשחות עם צבי הים הנהדרים וגם להאכילם. לטפו אותם בצוואר - הם מאד נהנים מזה!


מבט מקרוב:

https://youtu.be/_Rqt50ibTy4

#על המוזיאון שמציג את תולדות ותרבות זנזיבר

מוזיאון השלום של זנזיבר (The Peace Memorial Museum) או בשמו המקומי בית אל אמאני (Beit El Amani), הוא מקום נחמד שמאפשר ללמוד מעט על ההיסטוריה והתרבות המרתקות של זנזיבר.

מבנה מוזיאון תוכנן על ידי האדריכל הבריטי סינקלייר. עם קירותיו הלבנים, חלונות הערבסק והכיפה המיוחדת שלו, לרבים הוא נראה יותר ככנסייה או מסגד.

היו בו בעבר לא מעט פריטים היסטוריים יקרי ערך לצד ממצאים ארכיאולוגיים מרתקים, שעסקו במסחר עתיק ועבדות, לצד תכניות ודגמים של מסגדים וארמונות. ביניהם אפשר היה לראות שרידים מתקופת השלטון הערבי, עבודות יד עממיות, כלי בית וארמון, מנורות שמן דקלים וגילופים מסורתיים, סמלי ממשלים שהתחלפו כמו מטבעות ובולים, לצד פאר מארצות רחוקות כמו כלי פורצלן סיניים עתיקים ועוד. מרבית המעניינים שבהם הועברו מכאן.

אישים רבים מוזכרים כאן, החל מהסולטנים ששלטו כאן ועד למיסיונרים נוצריים, ממונים קולוניאליים מהאימפריות שכבשו את האיים ועד למגלי עולם כמו הדוקטור ליווינגסטון.

מחוץ למוזיאון שוכן גן נעים, עם פריחה שופעת.


#טיפים
כיום מרבית המוצגים המעניינים הועברו מכאן לבית הפלאים, כך שביקור כאן יעניין בעיקר מי שיש להם מספיק זמן.


מבט מקרוב על מוזיאון השלום של זנזיבר:

https://youtu.be/OjrZatv40T0

#על מפרץ הדולפינים של זנזיבר

את מפרץ קִיזִימְקָאזִי (Kizimkazi), שבאזור הכפר קיזימקזי בדרום מערב האי, מכנים כאן רבים "מפרץ הדולפינים". זה כמובן בזכות הדולפינים הרבים שנראים בו. אחת החוויות המיוחדות באי היא שחייה לצד הדולפינים בסביבת המחייה הטבעית שלהם.

בין איי הארכיפלג של זנזיבר חיות להקות גדולות של דולפינים ידידותיים. מהחוף הסמוך לכפר הדייגים קיזמיקזי יוצאים רבים לסיורים בסירות, שבהם ניתן לצפות בדולפינים מקרוב ולשחות איתם בהנאה.


#שחייה עם דולפינים
"סיור דולפינים" נערך בכל יום, בסירות ממונעות שמגיעות אל להקות הדולפינים הגדולות. מדובר בחוויה מיוחדת לאוהבי טבע ובעלי חיים, משהו שלא יוצא הרבה לחוות.

עוד לפני ההפלגה תקבלו מסיכה, שנורקל וסנפירים ותצעדו במים הרדודים, בחוויה לכשעצמה של זמן השפל. אחרי כחצי קילומטר של צעידה זהירה בין אלמוגים וקיפודי ים, תגיעו לסירת המנוע שממתינה לכם.

הפלגה קצרה של רבע שעה לעומק הים, תביא אתכם אל להקת דולפינים כלשהי. זה הרגע שבשבילו התאמצתם. הגעתם למפגש מהנה עם משפחה שלמה של אחד היונקים הנבונים, הגדולים והמלבבים, היצור הידידותי והמחייך תמיד - הדולפין.

לאחר שהסירה מדוממת את מנועיה תוכלו לקפוץ אל המים ולמצוא את עצמכם ליד ובתוך להקת הדולפינים השוחים כאן. המסכה והשנורקל יסייעו לכם לראות את הדולפינים המשתעשעים במיטבם. רק כשתתקרבו אליהם תוכלו להבין עד כמה הם פעלתנים ומהירים.


מבט מקרוב על מפרץ קיזמיקזי:

https://youtu.be/2LDjZakhNss


ושחייה עם דולפינים:

https://youtu.be/pe0-lNhtr8g


או זה:

https://youtu.be/UCK3C2aYowE

#על שמורת הטבע שמציגה את קופי קולובוס המיוחדים

אם תרצו לבקר ביער קסום ולראות בזנזיבר חיות בר בסביבה הטבעית שלהם, מגוון פרפרים צבעוניים ונופי פרא ירוקים להפליא, הגעתם למקום הנכון.

יער ג'וֹזָאנִי, שמורת ג'וֹזָאנִי, או הפארק הלאומי ג'וֹזָאנִי צ'וואקה (Jozani Chwaka Bay National Park) הוא יער עצי מהגוני קטן, שנמצא מדרום למרכז האי. עם עצים גבוהים וסבך של צמחייה, היער הוא פנינת טבע אמיתית ומהשרידים הבודדים שנותרו מיערות הגשם שכיסו בעבר את זנזיבר.

מדובר בפארק הלאומי היחיד בזנזיבר. גודלו כ-50 קילומטרים רבועים, בהם תוכלו לצפות בקופי הקולומבוס הנדירים, לצד בעלי חיים מרתקים ונדירים אחרים. ביניהם תמצאו את שפני העץ, אנטילופת ה"דיק דיק" הקטנה, קופי סייקס וגלגו, צמחי מים ומיני ציפורים שונים המקננים במנגרובים - העצים הגדלים במים.


#בעלי החיים שביער ג'וזאני
בפארק ג'וזאני ניתן לצפות בקופי הקולובוס אדומי הגב, זן נדיר שחי בזנזיבר בלבד. קופי הקולובוסים האדומים הם קופים קלי תנועה ושוכני עצים, שונים לגמרי מקופי הבבון, שוכני הקרקע. לקופי הקולובוס מראה עדין ומוצדק, שכן הם אינם אלימים.

חוץ מקופי הקולובוס, ניתן לצפות ביער ג'וזאני גם בקופי סייקס (Sykes monkey) וקופי גלגו (Bush babies). בנוסף להם ניתן למצוא כאן את שפן העץ הלילי שהזואולוגים סבורים שהוא שפן סלעים שהתאקלם ביער והוא בעל 4 בהונות ברגליו הקדמיות ו-3 באחוריות.

עוד בעל חיים מעניין שתוכלו לפגוש בשמורה הוא ה"דיק דיק", מין של אנטילופה קטנה. בנוסף לו יש כאן גם מעל 50 מיני פרפרים, וכ-40 מיני ציפורים.

השמורה כוללת גם צמחי מים ומנגרובים, עצים החיים במים. מדובר ב-3 מינים ואלפי עצים, שחיים במי ים ורק בשעת השפל, נחשפים שורשי האוויר שלהם.

באזור הרבייה והמחייה של שמורת המנגרובים חיים דגים ובעלי חיים ימיים, כמו צבי הים. כמו כן, מהווים עצי המנגרוב אזור קינון מעולה לציפורים. אתם תוכלו לשוטט בשמורה ולצפות בהם, מעל גבי שביל עץ עילי שמתוח מעל סבך השורשים המתפתלים.


#על קופי הקולובוס של זנזיבר
בשמורת ג'וזני חיים קופי גונון שהבולטים מהם הם הקלובוסים האדומים. קופים אלה הם מין אנדמי לזנזיבר, מה שאומר שניתן לראותם רק כאן.

קופי הקולבוס האדומים הם אחד המינים הנדירים באפריקה. הם מעט ביישנים ונוטים להימצא בעיקר על צמרות העצים. באופן כללי הקולובוסים חיים על העצים וידועים בזריזות מעוררת ההתפעלות שבה הם מקפצים מענף לענף.

קופי הקולובוס ניזונים מפירות ועלים. אין להם בוהן נגדית, מה שהיקנה להם את שמם "קולוב" (Colob), בלטינית "נכה". שימו לב שהם יורדים מצמרות העצים כשראשם מופנה תמיד כלפי מטה.

הם מזכירים את קרוביהם מיבשת אפריקה, הקולובוסים ארוכי השיער ובעלי הפרווה השחורה-לבנה, שניצודו באלפיהם בשל פרוותם שהייתה מבוקשת באירופה.

ממש כמוהם, היו עד לפני מספר שנים גם קופי הקולובוס האדומים בסכנת הכחדה, בשל ציד פרוע לחלוטין. תודות למבצע שימור נרחב, הם ניצלו והפכו למין מוגן מאוד. החל מאמצע שנות ה-90, הם הוגדרו כזן הדגל לשימור בזנזיבר.

כיום מתגוררים באי אלפי קופים ממין זה, שאינם חוששים מנוכחות בני אדם. ניתן למצוא אותם מדי פעם גם על הקרקע והם אף באים במגע עם אנשים, מה שמאפשר לצפות בהם מקרוב וליהנות מזה מאד.

אגב, הקופים הללו ידועים גם בכינוי ההיסטורי שלהם, "קולומבוס האדום של קירק (Kirk's red colobus). כינוי זה ניתן להם על שמו של סר ג'ון קירק, בריטי שחי בסוף המאה ה-19 בזנזיבר וזכור כמי שחשף בפני העולם המדעי את דבר קיומם.


מבט מקרוב:

https://youtu.be/icFT4mrQMwU


וחברות שבאו לבקר ולהצטלם איתם:

https://youtu.be/oAGwFhBBaZY

#מסעדת האוכל המסורתי של זנזיבר

אחת המסעדות הטובות בזנזיבר, היא מסעדת לוּקְמָן (Lukmaan Restaurant) שבעיר האבן. כאן מגישים אוכל זנזיברי מקומי ומצויין וממש כיף לגלות שגם זול, למקומיים ולתיירים, שמוצאים אוכל טוב ושפה משותפת.

המסעדה הזו שיש המוסיפים לשמה את התואר "אגדית", מגישה מאכלים מסורתיים מהמטבח המזרח אפריקאי, עם השפעות ממטבחים שונים שהתערבבו במיקס הייחודי של אפריקאים, עם סוחרים מחצי האי הערבי, מהגרים הודיים ועוד.

לוקמן נמצאת בתוך הסמטאות והרחובות הקטנים של סטון טאון. תוכלו לאכול בה מנות ייחודיות, כמו סמוסה, קארי, ביריאני ופרוטה, לצד תמנון, סרטנים ושאר מאכלי ים וכמובן - דגים נהדרים מהים שמסביב.

יש כאן מנות בשריות מצויינות, לצד מנות טובות לצמחונים.


#טיפים
בעלי אלרגיה לחתולים, שמרו מרחק! - הם נהדרים ומקיפים אתכם כאן מכל עבר.


מבט מקרוב:

https://youtu.be/n5nQk2tJg-A

#על העיר העשויה מאבן

"סְטוֹן טָאוּן" (Stone Town), בעברית "עיר האבן", היא העיר בעלת החשיבות ההיסטורית הגדולה ביותר ומהערים העתיקות של מזרח אפריקה.

עיר הנמל סטון טאון זכתה לשמה על שום אבן האלמוג הלבנה שבה השתמשו לבנייתה. אותה אבן מתפוררת, ההולכת וממוטטת את בתי המידות והארמונות. היא שמקנה לעיר את המראה האופייני שלה, של פאר גדול, ההולך ומתפורר תחת הזנחה הולכת וגדלה.

מהרחובות המתפתלים כמבוך, דרך הכיכרות הקטנים והסמטאות העיוורות - קל לזהות את אופיה המזרחי של העיר הזו. גם אם זכתה להשפעות של שלל תרבויות, מיבשות ותרבויות שונות, אין בסטון טאון את התכנון המערבי המוקפד והאירופי, בעל המרכז הברור שאליו מתנקז הכל, או השדרות הרחבות וכיכרות הפאר.

רואים כאן היטב את ההשפעות הניכרות של הערבים, הפרסים, הפורטוגזים, הבריטים והאפריקנים, על התרבות הרב-גונית של זנזיבר. השפעות הכובשים והשליטים השונים על העיר ניכרות בתרבות, באדריכלות ובהיצע הקולינרי שבעיר, מה שהוליד עיר מרתקת ומגוונת, שאין רבות כמוה באיים טרופיים דומים.

אותות פעילותה של סטון טאון, שהייתה בעבר מרכז למסחר בין יבשות, ניכרים בסגנון האדריכלות והעיצוב העתיקים שלה. סגנון זה מכיל הכל מכל, שכן עיר האבן היא מיקס מרתק של השפעות, כולל בתים בעיצוב הודי וערבי, דלתות עץ מגולפות הנפתחות אל סמטאות ושבילים ציוריים, בתים עם מרפסות מוגבהות, מסגדים שחלקם הגדול מכיל אלמנטים מחצי האי הערבי ומגדלים מעוגלי צורה.

בסטון טאון תראו לא מעט בתי פאר שבנו הסוחרים הערביים האמידים שהתגוררו באי. חלקם היו מאותם סוחרי עבדים שניהלו כאן את המסחר האכזרי בבני אדם. הם אלה שהפכו בני שבטים שנתפסו באפריקה, לסחורה שנשלחה לעבוד אצל האדונים הלבנים באירופה ואמריקה.

בחופה של העיר נמתחת טיילת ארוכה, עם נערים המתחרים בקפיצות אל המים וילדים מקומיים הטובלים בהם. ליד החוף תראו גם בתי מלאכה זעירים לבניית סירות דייג, עמדות תותחים ציוריות ומזח למעבורות המפליגות מכאן. בלילה מתקיים כאן שוק אוכל לילי וייחודי, שבו תוכלו להתפנק במאכלים מקומיים שמכינים למול עיניכם.

משנת 2000 נכנסה העיר לרשימת אתרי המורשת העולמית של אונסק"ו.


מבט מקרוב על עיר האבן:

https://youtu.be/ZFl-BTq--vk


שיטוט נעים בה:

https://youtu.be/kBV9qiHI934


והחוויות האנושיות בה:

https://youtu.be/BVh2t1p59vU

#על האי הירוק של זנזיבר

האי פֵּמְבַּה (Pemba Island), אי יפה וקסום נוסף, הוא האי השני בגודלו בארכיפלג של זנזיבר ומקום שמושך אליו בדרך כלל תיירים בעלי אופי הרפתקני יותר, או אוהבי שלווה, רוגע וטבע.

פמבה הוא בירה עולמית לגידול עצי הציפורן, שמהם מפיקים את התבלין המפורסם. כל חקלאי בפמבה מגדל כמה עשרות עצי ציפורן ובקטיף נוהגים לסגור באי אפילו את בתי הספר כדי לצרף את התלמידים לעזרה. לאחר ייבושם, שולחים את הניצנים המיובשים לעיר ווֶטֶה (Wete), ממנה הם יישלחו למזרח הרחוק.

מיקומו הוא כ-50 קילומטרים מאוּנגוּגָ'ה (Ugunja), האי הראשי והגדול של זנזיבר, שכולם נוהגים פה לכנות בפשטות "האי זנזיבר".

בהיותו מרכז לרפואה מסורתית וכישוף וודו, זוכה האי פמבה לפופולאריות בקרב חובבי המסתורין והרפואה השחורה.

גם חובבי טבע ייהנו לבקר באי ובמיוחד בשמורת יער הגשם נְגֶזי (Ngezi), הנמצאת בסמוך לחוף וּמבָּה ווִימבּי (Vumba Wimbi). השמורה היא שריד ליערות העבותים שכיסו לפני מאות שנים את הגבעות הללו. היא מתאפיינת בצמחייה עשירה ומיוחדת, המהווה בית למגוון בעלי חיים, מהם נדירים במיוחד, כולל אנטילופות, נמיות ביצה, חזירי פרא ועטלפי פירות, הידועים בתור "השועלים המעופפים של האי פמבה".

גודלו של האי, הידוע בתור "האי הירוק" של זנזיבר, כ-988 קילומטרים רבועים. הוא ממוקם בחוף הסוואהילי באוקיינוס ההודי והפעילויות המרכזיות שבו הן אלו המוכרות באיי זנזיבר, החל מיציאה לדיג על סירות ה"דאו" המקומיות, דרך ביקור בשמורת הטבע נגזי ועד לפינוקי החוף האופייניים לאיים.

בפמבה תוכלו ליהנות מצלילות יפות המוכרות מאיי זנזיבר האחרים. מוצעים בו כמה אתרי צלילה עם שוניות נהדרות ועשירות בבעלי חיים ימיים ואלמוגים.


#החיים בפמבה
ממקומה על גבעה רמה במרכז האי, צופה צ'אקֶה צ'אקֶה (Chake-Chake), עיר הבירה של פמבה, אל המפרץ המערבי. ממנה ניתן להגיע לערים חשובות אחרות כמו ווֶטֶה (Wete), העיר הגדולה והצפונית של האי, ומַקואני (Mkoani) הדרומית.

תושבי פמבה הם אנשים שידועים בחריצותם ובעבודתם הקשה. בדרך כלל הם מאד אדיבים ואוהבים לעזור לתיירים. כללית, החיים באי מתנהלים בעצלתיים ודומה שאיש אינו ממהר כאן.

ענף מאד חזק באי הוא הדייג. זאת בזכות ערוץ המים העמוק ושופע הדגה, שמשתרע לרוחב של כ-50 קילומטרים, בין האי פמבה לאי זנזיבר.

גם החקלאות כאן מפותחת מאד. חוץ מרצועת החוף המזרחי, מרבית האדמה באי פמבה היא פורה מאוד. החקלאות מפותחת בה מאד ובמיוחד חזקים גידולים כמו תבלין הציפורן המפורסם של האי, לצד אורז, קוקוס, בננות, שעועית אדומה וקסאווה.

תושבי האי מחולקים לתושבים הערביים המקוריים של האי הנקראים ווסוואאילי (Waswahili). לצידם חיים פה ה"שירזים" ובאי גם קהילה ערבית גדולה שהגיעה מעומאן.


#טיפים
אל האי אפשר להגיע במעבורת, בהפלגה לא רחוקה אבל איטית.

יער נגזי מלא ביתושים. הביאו איתכם דוחה יתושים.


מבט מקרוב באי פמבה הקסום:

https://youtu.be/NziLeXvYPFA


ומהאוויר:

https://youtu.be/r9azF8XY1s4

#על יליד זנזיבר המפורסם בעולם

לא רבים יודעים שהסולן המיתולוגי של להקת הרוק קווין, פרדי מרקורי, נולד בסטון טאון של זנזיבר, ב-5 בספטמבר 1946. שמו היה פַֿרוֹךְ בּוּלְסָרָה (Farrokh Bulsara). הוריו, היו בני הדת הזורואסטרית, הדת העתיקה בעולם.

מלכתחילה המשפחה היגרה לזנזיבר מהודו, בשל עבודתו של האב, כרואה חשבון. עד גיל 9 חי כאן פַֿרוֹךְ, כנער ממוצא פרסי, שגדל לאחר מכן בהודו ורכש בה השכלה מוזיקלית ובשנות העשרה עבר להתגורר באנגליה, ביחד עם משפחתו.

במהלך השנים, אגב, אימצו לעצמם הזנזיברים, שרצו להתנתק מהאומה הטנזנית ולקבל עצמאות, את הסיסמה מתוך "רפסודיה בוהמית", הלהיט הגדול ביותר של קווין. הסיסמה הייתה "ביסמיללה, בעזרת השם, האם תתנו לי ללכת?"

האירוני היא שבזנזיבר, שם מעריצים את מרקורי ומדברים עליו כאחד מגדולי בניה, שוכחים שהוא היה הומוסקסואל מוצהר, בעוד שכאן, בזנזיבר, אדם מקבל עונש מאסר של 25 שנה על קיום יחסים הומוסקסואליים...


#מי היה פרדי מרקורי?
שנות ה-70 של המאה הקודמת היו ימי השיא של עידן המתקשטים במוסיקת הרוק בעולם. מדיוויד בואי ועד להקת קיס - רבים התקשטו והתחפשו על הבמה. אבל מעל כולם התנשא מלך השואו, פרדי מרקורי, אגדת הרוק הטווסית והסולן של להקת קווין הבריטית, מהלהקות המצליחות בכל הזמנים.

לא רבים יודעים שהזמר עם הקול העוצמתי, התנועות המהממות על הבמה, התלבושות הפנטסטיות והביצועים התיאטרליים והבלתי נשכחים, התגלגל אל הבמה כמעט במקרה. מרקורי, ללא ספק מזמרי הרוק הגדולים בכל הזמנים, נולד בזנזיבר, בשם פארוך בולסרה, להורים ממוצא הודי. הוא למד בפנימייה בהודו לנגן בפסנתר וכשמשפחתו היגרה לאנגליה הוא פנה ללמוד אמנות ועיצוב גרפי. כשהשותף שלו לחדר במכללה לאמנות, פרש מלהקת רוק זניחה, הוא הציע לחבריה להצטרף אליהם ושכנע אותם לשנות את שמה ל-Queen. הם עוד לא ידעו איזה כוכב הם מקבלים...

את התהילה הם החלו לקצור רק באלבום השלישי, עם השיר שיהפוך לאגדה "Bohemian Rhapsody". הקליפ שלו, מראשוני הקליפים בעולם, השתמש בהכפלות צילום בדיוק כמו הכפלת הקולות שבהן השיר מוקלט. מרקורי הביא המון מהראש היצירתי והתפיסה החזותית שלו ללהקה. הוא אפילו עיצב להם את עטיפות האלבומים המיוחדות כל כך.

כשרון המשחק והשטות שלו היה בלתי נגמר. התיאבון שלו להמצאות וחוסר הבושה שלו לעשות הכל בלי לדפוק חשבון - אלו הפכו את הלהקה בכל שלב לסנסציה של ממש. כל קליפ, הופעה ואלבום שלהם היו חגיגה של קול מדהים ומגוון ביכולותיו, כשרון תיאטרלי מופלא, התכתבויות אמנותיות, תחפושות מקוריות וחסרות בושה, עיצוב מרהיב וגרפיקה מקסימה ממוחו הקודח והמוכשר להפליא, בקיצור - אגדה!

אבל חייו של פרדי מרקורי נקטעו בשל מחלת האיידס שבה לקה. עולם הרוק הבין שהוא איבד את כוכב הצפון שלו ולמד להסתפק ברוקרים עם חולצות טריקו וקסם אישי של פקידי רוק בינוניים. קווין ממשיכה עד היום להופיע, עם סולן מחליף ומשקיע, אבל הרגע החזק באמת בהופעות שלהם הוא הרגע שבו מפציעה דמותו של מרקורי ממסכי הענק והוא מפציץ בשיר מהימים הכי גדולים של הרוק התיאטרלי. המלך מת - יחי קווין!


הבית שבו גר פרדי מרקורי הילד בזנזיבר:

https://youtu.be/suys_XKkDPM


תיירים מרבים להתגודד מולו ומול חנות המזכרות שלמטה:

https://youtu.be/2Z-hleeVmTQ


והנה רגעים נפלאים מהקריירה של הטווס מזנזיבר - פרדי מרקורי:

https://youtu.be/t99KH0TR-J4

#על התאים הנוראים שבהם כלאו את העבדים בזנזיבר

זנזיבר של היום נחשב לאחד המקומות הנעימים בעולם, מקום של חופשות קסומות לאנשים שבבעלותם כסף ומגיעים לכאן לבלות. אבל לא רבים יודעים שהאי הזה היה בעבר אחד המקומות האיומים בהיסטוריה, במיוחד אם היית בעל צבע עור כהה.

כי בזנזיבר התקיים פעם המסחר המפותח ביותר בעולם בעבדים. כאן התנהלו שוקי העבדים שבהם סחרו בבני אדם כבסחורה עוברת לסוחר. כמה ציני לדעת שבכדי להעלות את ערכם, נוקו והולבשו העבדים, לפני שהוצאו להצגה בשוק העבדים.

בסטון טאון יש עדיין תזכורות לשוק העבדים שהתנהל כאן. ראו כאן את התאים הקטנים ששימשו להחזקת עשרות עבדים בצפיפות נוראה כשרק חריצים קטנים בקיר מכניסים מעט אור אל חשכת התאים האיומה.

ממש במקום שבו עמד בעבר שוק העבדים ניצבת היום כנסייה. בתוכה מוצג צלב, שיצרו כאן מהעץ שתחתיו נקבר ליבו של החוקר הבריטי דיוויד ליווינגסטון. הוא היה חוקר מפורסם בתולדות אפריקה, שהחל ממש כאן את הפעילויות להפסקת העבדות ולהפסקת המסחר בעבדים בזנזיבר. משהשיג ליווינגסטון את מבוקשו, ב-1873, אכן הוטל איסור של הבריטים לסחור בעבדים.

אך הסחר הלא חוקי בעבדים המשיך כאן עוד שנים רבות ורק בשנת 1907 הוא הופסק סופית. באותן שנים שבהן המסחר בעבדים היה בלתי חוקי, הוחבאו עבדים במערות שונות ברחבי זנזיבר.


#שוקי העבדים בזנזיבר
עד גמר הסחר בעבדים, יצאו מדי שנה מזנזיבר, יותר מ-50,000 עבדים לעבדות ברחבי אירופה ואמריקה.

היום יש במקום סיורים שמספרים בקצרה על ההיסטוריה של העבדים, אפשר לראות את החדרים שבהם הוחזקו העבדים, את האנדרטה שהוקדשה להם ואת הכנסייה האנגליקנית שבסמוך לה התקיים שוק העבדים העתיק של זנזיבר ולמעשה השוק האחרון בעולם שבו עוד התקיים סחר בעבדים.

מי ששלטו אז באי הקסום זנזיבר היו סוחרי עבדים ערבים, שניהלו ממנו את המסחר בעבדים אפריקאים. העבדים הללו נתפסו ביבשת אפריקה ונלקחו לזנזיבר, כדי שיהיו עבדים במושבות האירופיות באמריקה. סוחרי העבדים כלאו את העבדים בבורות ובחדרים מתחת לפני הקרקע. הם התייחסו אליהם כמו אל בהמות ואחסנו אותם שם, קשורים בשרשראות, עד שיגיעו ספינות העבדים לאסוף אותם ולהשיטם אל אמריקה, לעבדות. גם בספינות הללו הוחזקו העבדים בתנאים קשים ובסבל בל יתואר ורבים מהם מתו בדרך.


מבט מקרוב בשוק העבדים ותאי העבדים שהשתמרו בזנזיבר:

https://youtu.be/hnzrFvu-EKg


האנדרטה לזכר העבדים שסבלו ומתו כאן:

https://youtu.be/l-t-AxhBCYc