אם תרצו לבקר ביער קסום ולראות בזנזיבר חיות בר בסביבה הטבעית שלהם, מגוון פרפרים צבעוניים ונופי פרא ירוקים להפליא, הגעתם למקום הנכון.

יער ג'וֹזָאנִי, שמורת ג'וֹזָאנִי, או הפארק הלאומי ג'וֹזָאנִי צ'וואקה (Jozani Chwaka Bay National Park) הוא יער עצי מהגוני קטן, שנמצא מדרום למרכז האי. עם עצים גבוהים וסבך של צמחייה, היער הוא פנינת טבע אמיתית ומהשרידים הבודדים שנותרו מיערות הגשם שכיסו בעבר את זנזיבר.

מדובר בפארק הלאומי היחיד בזנזיבר. גודלו כ-50 קילומטרים רבועים, בהם תוכלו לצפות בקופי הקולומבוס הנדירים, לצד בעלי חיים מרתקים ונדירים אחרים. ביניהם תמצאו את שפני העץ, אנטילופת ה"דיק דיק" הקטנה, קופי סייקס וגלגו, צמחי מים ומיני ציפורים שונים המקננים במנגרובים - העצים הגדלים במים.
בפארק ג'וזאני ניתן לצפות בקופי הקולובוס אדומי הגב, זן נדיר שחי בזנזיבר בלבד. קופי הקולובוסים האדומים הם קופים קלי תנועה ושוכני עצים, שונים לגמרי מקופי הבבון, שוכני הקרקע. לקופי הקולובוס מראה עדין ומוצדק, שכן הם אינם אלימים.

חוץ מקופי הקולובוס, ניתן לצפות ביער ג'וזאני גם בקופי סייקס (Sykes monkey) וקופי גלגו (Bush babies). בנוסף להם ניתן למצוא כאן את שפן העץ הלילי שהזואולוגים סבורים שהוא שפן סלעים שהתאקלם ביער והוא בעל 4 בהונות ברגליו הקדמיות ו-3 באחוריות.

עוד בעל חיים מעניין שתוכלו לפגוש בשמורה הוא ה"דיק דיק", מין של אנטילופה קטנה. בנוסף לו יש כאן גם מעל 50 מיני פרפרים, וכ-40 מיני ציפורים.

השמורה כוללת גם צמחי מים ומנגרובים, עצים החיים במים. מדובר ב-3 מינים ואלפי עצים, שחיים במי ים ורק בשעת השפל, נחשפים שורשי האוויר שלהם.

באזור הרבייה והמחייה של שמורת המנגרובים חיים דגים ובעלי חיים ימיים, כמו צבי הים. כמו כן, מהווים עצי המנגרוב אזור קינון מעולה לציפורים. אתם תוכלו לשוטט בשמורה ולצפות בהם, מעל גבי שביל עץ עילי שמתוח מעל סבך השורשים המתפתלים.
בשמורת ג'וזני חיים קופי גונון שהבולטים מהם הם הקלובוסים האדומים. קופים אלה הם מין אנדמי לזנזיבר, מה שאומר שניתן לראותם רק כאן.

קופי הקולבוס האדומים הם אחד המינים הנדירים באפריקה. הם מעט ביישנים ונוטים להימצא בעיקר על צמרות העצים. באופן כללי הקולובוסים חיים על העצים וידועים בזריזות מעוררת ההתפעלות שבה הם מקפצים מענף לענף.

קופי הקולובוס ניזונים מפירות ועלים. אין להם בוהן נגדית, מה שהיקנה להם את שמם "קולוב" (Colob), בלטינית "נכה". שימו לב שהם יורדים מצמרות העצים כשראשם מופנה תמיד כלפי מטה.

הם מזכירים את קרוביהם מיבשת אפריקה, הקולובוסים ארוכי השיער ובעלי הפרווה השחורה-לבנה, שניצודו באלפיהם בשל פרוותם שהייתה מבוקשת באירופה.

ממש כמוהם, היו עד לפני מספר שנים גם קופי הקולובוס האדומים בסכנת הכחדה, בשל ציד פרוע לחלוטין. תודות למבצע שימור נרחב, הם ניצלו והפכו למין מוגן מאוד. החל מאמצע שנות ה-90, הם הוגדרו כזן הדגל לשימור בזנזיבר.

כיום מתגוררים באי אלפי קופים ממין זה, שאינם חוששים מנוכחות בני אדם. ניתן למצוא אותם מדי פעם גם על הקרקע והם אף באים במגע עם אנשים, מה שמאפשר לצפות בהם מקרוב וליהנות מזה מאד.

אגב, הקופים הללו ידועים גם בכינוי ההיסטורי שלהם, "קולומבוס האדום של קירק (Kirk's red colobus). כינוי זה ניתן להם על שמו של סר ג'ון קירק, בריטי שחי בסוף המאה ה-19 בזנזיבר וזכור כמי שחשף בפני העולם המדעי את דבר קיומם.

מבט מקרוב:

וחברות שבאו לבקר ולהצטלם איתם: