#על אי העבדים שהיה לגן עדן

בעיני רבים זנזיבר הוא המקום המושלם לחופשה חלומית. יש כאן חופי ים טורקיזיים בים וטרופיים בצמחייה, חולות נעימים ולבנים ונוף תת-ימי מרהיב ועשיר באתרי צלילה. התושבים כאן נינוחים ומאירי פנים והופכים את השהייה באיים לחוויה נעימה במיוחד.

זנזיבר הוא ארכיפלג טרופי, חלק ממדינת טנזניה שבאפריקה, שמורכב בעיקר משני איים - אוּנגוּגָ'ה (Unguja) הגדול, המכונה בפשטות זנזיבר, ופמבה הקטן, אי שנמצא כמה עשרות קילומטרים מצפון לו. חופו המזרחי של זנזיבר רדוד ורחב ידיים והוא מוגבל על ידי שונית אלמוגים שנמצאת במרחק של כ-5 קילומטרים מהחוף. בעת השפל מגדלים ואוספים בו אצות למאכל.

החוף המערבי של האי תלול יותר ומיושב ומיוער, ויש בו מנגרובים. איי זנזיבר מכונים לעיתים בשם "איי התבלינים".

בעבר זנזיבר היה מרכז של מוסלמים סוחרי עבדים, שעשו כאן את רוב המסחר בעבדים שחורים מאפריקה. מקור השם זנזיבר הוא מעיוות של השם הערבי "זנג'י ברא", שניתן בתקופת המסחר בעבדים ופירושו "כושי החוצה". עד היום מהווה שפתם של התושבים כאן בליל של מילים בערבית, אנגלית, הינדית ופורטוגזית, שריד חי למיזוג אתני ותרבותי, לכיבושים היסטוריים בידי אימפריות ושליטים זרים, ולמסחר חובק עולם, שהתקיים כאן.

ראו את כל האטרקציות בעיר בתגית "זנזיבר".


#האוכלוסייה
מרבית אוכלוסיית זנזיבר, כ-90% מהם, הם מוסלמים. התרבות הסוואהילית, עירוב המסורות של חופי האוקיינוס ההודי, נובעת מהמפגש שחל כאן, בין מגוון המקורות של הסוואהילים, האנשים של זנזיבר, שבאו מאינספור מקומות. אגב, השם "Swahili" פירושו "אנשי החוף", כלומר "של החוף" וזה בא מהמילה הערבית "סאהל".

זה גם מה שמוביל לכך שהשפה כאן היא מיקס מטורף של מילים שבאו מהשפות ערבית, הינדית, אנגלית ופורטוגזית - עדות לאותה תערובת אתנית ותרבותית מופלאה של המקומיים.

התרבות המקומית בזנזיבר מבוססת על מנטליות רגועה, סבלנות וקצב איטי. הביטויים הבולטים כאן הם "פולה פולה" שמשמעותו "לאט לאט", לצד "אקונה מטטה" שפירושו "אין בעיה" או "אין דאגות".


#היסטוריה
עוד משחר ההיסטוריה סחרו תושבי האיים האפריקאים, בני הבנטו, עם סוחרים מיוון, הודו, סין ופרס. מאז נודעה זנזיבר כבירתה של מעצמת מסחר עתיקה ומהצמתים המרכזיים בנתיבי הסחר העולמי.

בימי הביניים התיישבו באיים סוחרים ערבים והחל להיווצר המיזוג הזנזיברי בין קסמי ערב והחושניות האפריקאית. זה קרה כשאנשי החוף האפריקאים הלכו ואימצו את דת האיסלאם. בהדרגה החלו גם המנהגים, הלבוש, המטבח והאדריכלות המקומית לספוג השפעות ערביות והחלה לצמוח התרבות הסוואהילית, כלומר תרבות החוף (השם בא מהמילה "סאהל" בערבית).

בהמשך הביאו סוחרים לזנזיבר עבדים מעמקי אפריקה והאי המרכזי הפך למרכז הסחר בעבדים מהיבשת השחורה. לצד שנהב מאפריקה, תבלינים מזנזיבר ובשמים יקרים מהמזרח, הועמדו כאן שחורים שנלכדו ביבשת למכירה לעבדות.

בעת החדשה, משגילו האימפריות ושלל שליטים חמדנים את עושרם של סוחרי זנזיבר הסוואהילים, החלו להגיע הכובשים הפורטוגלים, העומאנים והבריטים. הללו כבשו והובסו והעבירו מיד ליד את האי העשיר.

השינוי הגיע רק בשנות ה-60 של המאה ה-20, עם המהפכה של 1964, שבה זכו בני זנזיבר בעצמאות והקימו רפובליקה משלהם. די מהר התאחדו עם טנגניקה, הרפובליקה השכנה שבמזרח אפריקה וביחד יצרו את טנזניה, רפובליקה משותפת ששמה הוא הלחמה של שני השמות של השותפות בה.


#מתי לבוא?
הזמן המוצלח ביותר להגיע לזנזיבר הוא בעונות היבשות, בחודשים דצמבר-פברואר או יולי-אוקטובר.

לצלילה הגיעו בחודשים נובמבר-מרץ, העונה האופטימלית לצלילה מבחינת גובה הים, חום המים והראות בהם.

בין אוקטובר לאפריל חם מאד ומחודש יולי עד ספטמבר חם נעים במהלך היום, גם אם חם, בעוד שבערב מתקרר מעט וכדאי ללבוש משהו ארוך ודק.


#מטבע
הביאו דולרים. לא צריך להחליפם למטבע המקומי. ואגב, בזנזיבר לא מקבלים דולרים ישנים. הביאו רק דולרים משנת 2006 ומעלה.


#לינה
אם אתם רוצים הנאה ופינוק חופי - פנו לאזור הצפוני של האי. בו נמצאים החופים הכי יפים, במיוחד חוף נונגווי (nungwi) הנהדר. מרבית הצעירים והתרמילאים מצפינים בדרך כלל לכפר הזרוק הזה ונהנים מאד.

להנאה מתופעת חופי הגאות והשפל של זנזיבר בוחרים באחד החופים הדרומיים, דוגמת החוף היפה והמפורסם קיוונגווה (kiwengwa).


#אתרי חובה
רוצים לראות את המקומות הכי פופולריים בעיר? - היכנסו לתגית "אתרי חובה בזנזיבר".


#תקשורת
קנו כרטיס סים מקומי שעולה עד 10$ בנמל התעופה של זנזיבר או בחנויות או קיוסקים בזנזיבר.


#אוכל
חופשה בזנזיבר היא חוויה קולינרית, מעצם היותו של המטבח הזנזיברי מיזוג ייחודי של המטבחים האפריקאי, הערבי, ההודי והפורטוגלי. בין הפופולריות ביותר מתוך המנות הייחודיות של המטבח המקומי הן סמאקי, שהוא דג טרי מטוגן, מישקאקי, שהם שיפודי בקר המתובלים בחריפות והאוגאלי - סוג של דייסת קמח תירס.

בחופים פזורות מסעדות פשוטות וטעימות של דגים ופירות ים, אבל שווה להכיר את תגית "מקדשי אוכל בזנזיבר", עם ההמלצות המיוחדות ואת שוק האוכל הלילי של זנזיבר - חוויה מהממת שחייבים להתנסות בה!

ולגבי שתייה - שתו רק מים מינרליים.


#חסכון
ההתמקחות מקובלת בזנזיבר. חתכו את המחיר לחצי והמשיכו משם כרצונכם.

אל תקנו צדפים, כי חל איסור להוציא צדפים מזנזיבר.


# תחבורה
שירות האוטובוסים של האי, הדלה-דלה (dala-dala) הוא הדרך הזולה ביותר להסתובב באי. תרמילאים לוקחים גם טרמפים.

טיולים תוכלו לעשות עם רכב שכור, אבל חשוב להקדים ולהזמין כזה. בלא רכב שכור, סעו במוניות השירות המקומיות, שמחירן כרבע ממוניות הספיישל היקרות של האי.

אפשר וכיף לשכור קטנועים. טרקטורונים פחות מומלצים, בשל שירותי רפואה בסיסיים באי.


#תשר
טיפ ראוי במסעדות ובבתי קפה בזנזיבר הוא 5000 שילינג לארוחת ערב. כל ענף התיירות בזנזיבר בנוי על טיפים. תנו 1-2 דולר לנותני שירות חד פעמיים, כמו סבל או משיט סירה בסיורים. למדריך מקומי או נהג, שמשרתים לאורך יום שלם, תנו 5 דולרים טיפ ולסבל עם כמה מזוודות חצי דולר למזוודה.


#בילויים
חיי הלילה מתרכזים בעיקר בחוף הצפון מערבי. אל תצפו למסיבות פול מון.

מקומות בילוי במקום בתגית "בילויים בזנזיבר".


#קידומת זנזיבר
בתקשורת לזנזיבר יש לחייג גם את הקידומת הבינלאומית של טנזניה, 255, ואז גם את זו של זנזיבר ופמבה שהיא 24.


#חיבורי חשמל (Power plugs)
התקעים האפשריים הם Type D ו-G (ראו למטה קישור עם צילומים ופירוט).


טעימה מהנסיעה המתקרבת? - הנה סרטון שיציג לכם את האי במלוא יופיו:

https://youtu.be/RACzGKA-5p0


ממעוף הרחפן:

https://youtu.be/Z_6noXde5NQ


בחופשה:

https://youtu.be/iekKCBFP8K4


ובחופים:

https://youtu.be/KWzYD37QKtI

#על החווה שבה מבינים מדוע זנזיבר נחשב לאי התבלינים

מתעשיית התבלינים והחקלאות שלה, דרך הפקת התבלינים וגידול צמחי תבלין, הם מקור הפרנסה השלישי בחשיבותו באי זנזיבר וענף התעשייה העיקרי באי. כאן מגדלים תבלינים כבר מאות שנים, מה שהקנה לאי את הכינוי “אי התבלינים”. גידול התבלינים והמסחר בהם פרסמו את זנזיבר ברחבי העולם.

רבים מהתבלינים המככבים אצלנו במטבח מופקים ונסחרים בזנזיבר עוד מימים עברו. בחוות התבלינים תוכלו לראות את השיחים והצמחים שמהם מופקים התבלינים המוכרים לנו משולחן האוכל. ביניהם יהיו נענע, אגוז מוסקט, קינמון, ציפורן, וניל, ג'ינג'ר, הל, פלפל שחור, קקאו ורבים אחרים. כאן הם צומחים על עצים או שיחים שונים שמהם מפיקים אותם וכאן תוכלו לצפות בקטיף שלהם, להריח ולטעום כל תבלין. בנוסף לתבלינים, מציגים המדריכים בחווה מגוון עצים ופירותיהם, כולל ליצ'י, פסיפלורה, אנונה, קקאו, פפאיה, קפה ועוד.

במהלך הסיור בחווה יש אינספור טעימות של תבלינים שונים, הרחה שלהם ואכילת מיני פרי שגדלים כאן. בעונות המתאימות ניתן אף להשתתף בזריעה של זרעי העצים והצמחים ובקציר התבלינים.


#טיפים
להיכנס לחוות התבלינים בזול, הגיעו בעצמכם לאזור קיזימבאני (Kizimbani), בו מתרכזות החוות הללו. שם המחירים יצנחו ותוכלו גם לבחור ולהתמקח.

הסיור בחוות תבלינים אורך כ-3 שעות.


מבט מקרוב לתבלינים שבחווה:

https://youtu.be/mAwkRwrwo0g


קוטפי הקוקוס בחווה:

https://youtu.be/R702JAk20K8

#על הגנים שנבנו במקום שבו עמד ארמון הסולטן המובס

גני פוֹרוֹדְהָאנִי (Forodhani Gardens) הם בעצם פארק קטן, שנמצא ליד החוף המרכזי של סטון טאון, עיר האבן, בסמוך ל"מבצר הישן" ול"בית הפלאות". הגנים יפים, ריח הים נעים ורוח הים מנשבת קלות.

כאן, במקום שבו נמצא הפארק, עמד בעבר "בית אל-חוקום", ארמונו של הסולטן, שהובס על ידי ספינות האימפריה הבריטית, בהפגזה בת 38 דקות בלבד, שהרסה לו את הארמון והביאה לכניעה מהירה. זו, אגב, נחשבת למלחמה הקצרה ביותר בהיסטוריה.

ומה פירוש שמו של הפארק, אתם שואלים ודאי. ובכן, פירוש המילה "פורודהאני" הוא מטען של ספינה, או משטח העמסה לספינות. לכאן, אל המשטח שבין הגן לים, הורדו העבדים מהספינות, בדרכם אל שוק העבדים שהתקיים באי, במקום שבו ניצבת היום הקתדרלה האנגליקנית.


#טיפים
כל ערב, אחרי השקיעה, מתקיים על קו החוף בגני פרודהני, שוק אוכל טעים ומגוון, שמוגדר כשוק האוכל הטוב במזרח אפריקה.


מבט מקרוב אל גני פורודהאני ושוק האוכל של הערב:

https://youtu.be/FiDFDq_VHfw


קופצים אל הים מהרציף:

https://youtu.be/IB3aIO5_CDw

#המקום שבו תוכלו ללמוד על עולם הפרפרים

מרכז הפרפרים של זנזיבר (The Zanzibar Butterfly Centre) הוא פרויקט סביבתי קהילתי שנמצא בכפר פִּיט (Pete village). המרכז מלמד את הכפריים בכפר פִּיט לגדל את הפרפרים. הם מוכרים לו את הגלמים של הפרפרים ומתפרנסים מפעילות סביבתית חשובה.

בגן הטרופי הזעיר שכאן נמצאת אחת מתצוגות הפרפרים הגדולות באפריקה, אבל היא עצמה די קטנה בהשוואה למקומות דומים בחצי הכדור הצפוני.

נעים לטייל במקום, כשמאות פרפרים מתעופפים מסביבכם בחופשיות. במרכז הפרפרים מתקיימים סיורים מודרכים ומעניינים, עם מידע על המרכז. כאן תראו מגוון מיני פרפרים ובסביבת הגידול הטבעית שלהם תקבלו הסבר על מחזור החיים של הפרפר (זחל, גולם וכן הלאה). המדריכים גם מספרים אנקדוטות נחמדות על עולם הפרפרים.

ההכנסות מדמי הכניסה למקום תומכות במרכז הפרפרים עצמו, במיגור העוני באזור ובשימור היער המקומי.

המרכז נמצא בכפר פִּיט, ק"מ אחד לפני פארק "יער ג'וזאני". תחוו כאן שעה קלה של טבע, שלווה ומראות ייחודיים של אינספור פרפרים.


#טיפים
עלות הכניסה 6 דולר.

הקצו לביקור חצי שעה.


מבט מקרוב במרכז הפרפרים של זנזיבר:

https://youtu.be/waIp-BvuOCE

#על הבית שבו התגורר החוקר הגדול והלוחם בעבדות

בית ליווינגסטון (Livingstone House) הוא ארמון קטן בסטון טאון שנבנה עבור הסולטן מג'יד בן סעיד ובהמשך ההיסטוריה שימש כמה מיסיונרים אירופאים שהתגוררו בזנזיבר. כיום הוא משמש כמקומו של תאגיד התיירות של זנזיבר, ה-ZTC. חדר בבניין מוקדש לליווינגסטון ומורשתו.

הבית נקרא על שם החוקר והמיסיונר דייוויד ליווינגסטון, שהתגורר בבית בעת שהכין את המשלחת האחרונה שלו אל אזור טנגניקה, היא טנזניה של היום.

ליווינגסטון, שהכריז מלחמת חורמה על העבדות והצליח לעורר את דעת הקהל האנגלית כנגדה, גרם לכך שב-1875 לחצה ממשלת בריטניה על הסולטן המקומי של זנזיבר, חמוד בן מוחמד, וגרמה לו להפסיק את סחר העבדים באי ובכך לסתום את הגולל על סחר העבדים בכלל. זו הסיבה העיקרית לכך שרבים כאן מעריצים ואוהבים את דיוויד ליוינגסטון. המעניין הוא שגם לא מעט מוסלמים באי, רואים בליווינגסטון אדם קדוש.

ליוינגסטון, שמת בזמביה, בעת אחד ממסעותיו לחיפוש מקורות הנילוס, נקבר בבריטניה. אבל האגדה המקומית מספרת שמעץ שניטע על הקבר באפריקה, שבו נקבר ליבו, התקינו צלב, שנמצא בקתדרלה האנגליקנית בעיר האבן, ממש כאן.


#על דיוויד ליווינגסטון
זה היה באמצע שומקום, ביבשת אפריקה של המאה ה-19, כשחוקר הארצות המפורסם הנרי מורטון סטנלי, פגש את דייוויד ליווינגסטון ואמר לאיש שאותו חיפש זמן רב את המשפט המפורסם: "דוקטור ליווינגסטון, אני מניח..." - כך נפגשו שניים מהבולטים במגלי הארצות הבריטים של העת ההיא. אבל מי היה ליווינגסטון?

דייוויד ליווינגסטון היה מגלה ארצות ומיסיונר מסקוטלנד, שניסה להפיץ במאה ה-19 את הנצרות באפריקה. בהיסטוריה של גילוי הארצות הוא זכור בתור האירופאי הראשון שמצא את מפלי ויקטוריה.

אבל הייתה לו גם תרומה חשובה ביותר לחופש ולכבוד האדם. הוא היה האיש שהכריז מלחמת חורמה על העבדות, שהפכה את בני השבטים שנתפסו באפריקה לעבדים חסרי אונים של האדונים הלבנים באירופה ובאמריקה בעיקר. ליווינגסטון השתמש בכל יוקרתו והשפעתו בכדי להילחם בעבדות ובשנת 1875 הוא הצליח לעורר את דעת הקהל האנגלית ולגרום לממשלת בריטניה לעשות את הלא-יאומן - האימפריה הבריטית לחצה על חמוד בן מוחמד, השולטן של זנזיבר ומי שבאי המרכזי שלו התרכז ונוהל סחר העבדים ובכך הופסק באי סחר העבדים.

ליווינגסטון נפטר בזמביה בשנת 1873, בעודו באחד ממסעותיו המפרכים לחיפוש מקורותיו של נהר הנילוס. במסע של חודשים רבים נשלחה גופתו לקבורה בבריטניה, שם קברו אותו בטקס מרשים וגדול, בכנסיית ווסטמינסטר, שבה קוברים הבריטים את גדולי האומה הבריטית.

לזכרו של ליווינגסטון הוקמה בזמביה עיר בשם ליווינגסטון, שיש בה גם מוזיאון על שמו.

על אף שהוא נקבר בכנסיית וסטמינסטר, שבה קבורים גדולי הממלכה, יש שטוענים שלבו של ליווינגסטון טמון בקופסת מתכת בזמביה. לעומתם, מתגאים בקתדרלה האנגליקנית שבזנזיבר, בכך שלבו של ליווינגסטון טמון בקתדרלה שלהם.

#על המרחצאות הפרסיות שכבר לא פתוחות לרחצה

שווה לבקר בחורבות "בית אל-מטוני" (Beit el Mtoni), ארמון התענוגות של הסולטן המקומי, שנבנה במאה ה-19 על שפת הים בחוף המרהיב של זנזיבר.

בין שרידי הארמון העתיק בולט מבנה החמאם הפרסי (Hamamni Persian). מדובר ביצירת מופת אדריכלית של ממש. זהו מבנה המכיל אמבטיות ציבוריות, שתכנן הארכיטקט שיראזי, עבור הסולטן ברגחש בין סעיד.

את המרחצאות הזמין בשנת 1850 הסולטן סעיד לרעייתו הראשונה. היא הייתה ממוצא פרסי וקראו לה שחרזדה. בעקבותיה הצטרפו להרמון של הסולטן עוד 75 פילגשים ו-2 נשותיו חוקיות נוספות.

במרחצאות שכאן בילו חלק ניכר מזמנם, כל הנשים והפילגשים שבהרמון ודייריו החשובים. בחמאם נהנו כולם מפרטיות מוחלטת והמרחצאות שהכילו רבות מהן היו גדולות ומרווחות מאד.

בחמאם שכאן אל תצפו לסאונה מדהימה, שכן מבנה המרחצאות הפרסיות הוא מבנה משוחזר של החמאם הפרסי הפרטי שאינו פועל עוד. אבל ניתן לבקר במקום ולהתרשם ממבנה החמאם, שעבר תהליכי שיקום מורכבים.

בימינו נותרו כאן רק שרידי המרחצאות והמבנה, אך מדובר בממצאים מרתקים. ביניהם ניתן לראות את מיטות העיסוי העתיקות, את בריכת הרחצה וחריטות עתיקות ומקוריות שנעשו כאן אז.

חורבות המרחצאות המשוחזרים והארמון שבו הן ממוקמות נמצאים כיום בשטח מלון מטוני מרין. חלקים אחרים של המקום הוסבו למגורים פרטיים, כולל החצר עם הקשתות והחלונות הרבים הנשקפים אל הים, שבה נהג הסולטן לארח את אורחיו.


מבט מקרוב:

https://youtu.be/jY1WVvObQiQ


וסיור מפורט בשרידי החמאם הפרסי:

https://youtu.be/Odbow8WiS6E?t=3m30s&end=7m35s

#על החדר התת-ימי של זנזיבר

אל החדר התת ימי שבאי פמבה (Underwater Room) לא תוכלו להגיע כמבקרים, אלא כאורחים בתשלום לא זול, שמחייב הזמנה זמן רב מראש.

מדובר ב"מנטה ריזורט" (The Manta Resort), קוביית זכוכית צפה שמשנה את כל מה שאנו מכירים לגבי אקווריום. אם תמיד התרגלנו לצפות בדגים שבאקווריום מבחוץ, חדר המנטה מאפשר לדגים לצפות דווקא מבחוץ, באורחים השקועים בתא הזכוכית שבאוקיינוס, בין המוני הדגים השוחים מסביבם. אתם באקווריום והם מסביבכם.

המנטה ריזורט הוא לגמרי עצמאי. יש בו שני חלקים. המפלס התחתון, עם הקומה של חדר השינה שמתחת למים ומפלס עליון, בן שתי הקומות שמעל מפלס המים.

אל חדר השינה שמתחת לפני המים יורדים בעזרת סולם. יש בו מיטה זוגית נוחה והלנים בה הם כמו צוללנים הקרובים לקרקעית הים.

מעל לפני המים יש את סיפון הפרקט שלמעלה, שניתן להשתזף בו ביום וללון לאור הכוכבים בלילה. הוא גם מצויד בשירותים.

כך יכולים האורחים לישון ממש מתחת למים, או מתחת לשמי הלילה, לפי בחירתם. שתי החוויות מהממות, כי השמיים באוקיינוס נקיים לחלוטין מזיהום אור ונחשפת לפניכם שמיכת כוכבים מרהיבה בכל לילה.

מתחת לפני המים החווייה מדהימה אף יותר. דמיינו שאתם לנים בחדר שינה שקירותיו הם מראה השונית, כשהיא מוארת בזרקורים הממוקמים מתחת לכל חלון. הנוף הזוהר והכמעט סוריאליסטי של החיים הימיים שמסביב לחדר התת-ימי, עוטף לילה שלם, שאמנם עולה $750 לאדם, אבל אינו דומה לשום דבר אחר שחוויתם, משהו כמו שינה באקווריום.


מבט אל החדר התת-ימי שבאי פמבה:

https://youtu.be/0y-oWO-_EHU


עוד מבט:

https://youtu.be/Uzzt1x2rzc4


ומצגת וידאו בתמונות:

https://youtu.be/DWhKrupveV4

#על התא במערה המספר את הסיפור הקשה של הסחר בבני אדם

ביקור במערות העבדים של זנזיבר הוא עניין די מצמרר, במיוחד כשיש מי שמספר את סיפורם של אותם עבדים, שהוחזקו כאן בתנאים לא תנאים, בימים הקשים שיועדו לעבדות ולפני שיישלחו לעבדים בארצות רחוקות.

תא העבדים של מָנְגַפְּוָואנִי (Mangapwani slave chamber) הוא מקום אחסון שנבנה בסוף המאה ה-19, בכדי להסתיר ולכלוא בו עבדים. במקום, שנבנה מעל מערה, נבנה תא אסירים סגור, שצורתו מרובעת ומעליו נבנה גג. העבדים הוסתרו כאן מהחוק, שבסוף המאה ה-19 אסר על המסחר בהם.

את התא בנה סוחר עבדים בשם מוחמד בין נאסור אל אלואי (Mohammed bin Nassor Al-Alwi), בכדי להסתיר את העבדים. אותו מוחמד המשיך לסחור העבדים, גם אחרי שבשנת 1873 חתם הסולטן ברגש (Sultan Barghash) על האמנה האנגלו-זנזיברית, שהפסיקה את סחר העבדים באי והפכה אותו לבלתי חוקי.

זו לא המערה היחידה מסוג זה. באותם זמנים נבנו כמה תאים או מערות שכאלה, על ידי מספר סוחרי עבדים באי, שהחוק אסר עליהם את המשך הסחר בבני -אדם. הם בנו את התאים הללו תמיד במקומות רחוקים מהבירה, והמשיכו בסתר ולמשך זמן רב, את הסחר בבני אדם.

ספינות מהיבשת נהגו לעגון באותם ימים, אל מול החוף הסמוך, ולהוריד במקום את בני היבשת החסונים, שנחטפו בכדי להפכם לעבדים. הללו הוחזקו במערות ובתאים, עד שנלקחו מכאן לעבדות בארצות ערב, באירופה, אמריקה, או לעבודה באי זנזיבר עצמו.

בתאי המאסר הללו הוחזקו העבדים השחורים כשהם כבולים בשלשלאות וללא מים ומזון. מספרים כאן שמטרת הסוחרים הייתה לבדוק כך את חוסנם הגופני ואת יכולתם לשרוד את ההפלגה הממושכת והקשה, בספינות הפרימיטיביות, אל ערב הסעודית, שבה הם עתידים היו לשרת אדונים.


מבט מקרוב בתא העבדים של מנגהפוואני:

https://youtu.be/XnQ5kGpKHu8

#על מערת העבדים במנגפוואני

מערת האלמוגים במָנְגַפְּוָואנִי (Mangapwani Cave) היא מערה טבעית ועמוקה שנמצאת בסלע אלמוגים. יש לה כניסה צרה ובתחתיתה נמצאת בריכת מים מתוקים.

סיפורה של המערה הזו הוא סיפור הסחר הלא-חוקי בעבדים בזנזיבר. אם בתקופת העבדות הרשמית נכלאו העבדים בבתי כלא ובורות שכולם ידעו היכן הם, הרי שבמאה ה-19, לאחר ביטול העבדות בזנזיבר, החביאו אותם סוחרי העבדים במערות כמו זו. כאן נכלאו העבדים שנועדו לעבור לספינות העבדים שיצאו לאירופה וכך הוסתרו מאנשי החוק, שעליהם היה לאכוף את ביטול הסחר בעבדים.

מנגד, יש היסטוריונים שמשערים שכאן היה דווקא מחבוא של מספר עבדים, שהסתתרו כאן לאחר ביטול סחר העבדים ב-1873, מפחד סוחרי העבדים הבלתי-חוקיים, שהמשיכו בסחר הזה עוד שנים רבות אחר כך.

בעבר, אגב, שימשו המים מבריכת המים את תושבי האזור והמערה הייתה חשובה להם מאד. בהמשך היא ככל הנראה התייבשה לתקופת מה ונשכחה. צמחיה שגדלה על הכניסה, גרמה למערה להישכח לגמרי.

בהמשך השנים הפך האזור לרכושו של חמד סלים אל חטי (Hamed Salim el Hathy), בעל קרקעות עשיר ובעל עבדים רבים. בשלב מסוים גילה אחד הרועים, נער צעיר שחיפש עז שהלכה לאיבוד, שוב את המערה. כך שבו חמד סלים ועבדיו המקומיים להשתמש במים שבמערה.


#טיפים
כדי להגיע לכאן עדיף לקחת הדרכה.


מבט מקרוב:

https://youtu.be/XnQ5kGpKHu8


ביקור במערת האלמוגים של מנגפוואני:

https://youtu.be/1IDGgN6zaRE

#על המסגד היפה של קיזימקאזי

מסגד קִיזִימְקָאזִי (Kizimkazi Mosque) הוא מסגד עתיק, שנבנה בשנת 1107 לספירה. הוא נמצא לא רחוק מחוף קיזימקאזי, חוף שמושפע מגאות ושפל יותר מחופים אחרים באי וידוע בסיורי הדולפינים, שיוצאים ממנו בסירות אל הים.

למי שרוצים לחוות את תרבות העבר, המקום הזה הוא הצצה מרתקת לימים עברו. מסגד קיזימקאזי הוא אחד המרכיבים שמעידים על האוכלוסייה המוסלמית הגדולה שבאיי זנזיבר, איים המהווים כבר מאות שנים נקודת מפגש לבני דתות ותרבויות רבות ומגוונות.

תיירים, שחוץ מסיורי הדולפינים שבחוף מתעניינים גם בהיסטוריה המרתקת של האי, ימצאו במסגד עניין רב ויחוו את תרבות העבר והאדריכלות העתיקה שבו במלוא עוצמתה.


מבט מקרוב על מסגד קיזימקאזי:

https://youtu.be/x4NVaPPRua8

#על העיר העשויה מאבן

"סְטוֹן טָאוּן" (Stone Town), בעברית "עיר האבן", היא העיר בעלת החשיבות ההיסטורית הגדולה ביותר ומהערים העתיקות של מזרח אפריקה.

עיר הנמל סטון טאון זכתה לשמה על שום אבן האלמוג הלבנה שבה השתמשו לבנייתה. אותה אבן מתפוררת, ההולכת וממוטטת את בתי המידות והארמונות. היא שמקנה לעיר את המראה האופייני שלה, של פאר גדול, ההולך ומתפורר תחת הזנחה הולכת וגדלה.

מהרחובות המתפתלים כמבוך, דרך הכיכרות הקטנים והסמטאות העיוורות - קל לזהות את אופיה המזרחי של העיר הזו. גם אם זכתה להשפעות של שלל תרבויות, מיבשות ותרבויות שונות, אין בסטון טאון את התכנון המערבי המוקפד והאירופי, בעל המרכז הברור שאליו מתנקז הכל, או השדרות הרחבות וכיכרות הפאר.

רואים כאן היטב את ההשפעות הניכרות של הערבים, הפרסים, הפורטוגזים, הבריטים והאפריקנים, על התרבות הרב-גונית של זנזיבר. השפעות הכובשים והשליטים השונים על העיר ניכרות בתרבות, באדריכלות ובהיצע הקולינרי שבעיר, מה שהוליד עיר מרתקת ומגוונת, שאין רבות כמוה באיים טרופיים דומים.

אותות פעילותה של סטון טאון, שהייתה בעבר מרכז למסחר בין יבשות, ניכרים בסגנון האדריכלות והעיצוב העתיקים שלה. סגנון זה מכיל הכל מכל, שכן עיר האבן היא מיקס מרתק של השפעות, כולל בתים בעיצוב הודי וערבי, דלתות עץ מגולפות הנפתחות אל סמטאות ושבילים ציוריים, בתים עם מרפסות מוגבהות, מסגדים שחלקם הגדול מכיל אלמנטים מחצי האי הערבי ומגדלים מעוגלי צורה.

בסטון טאון תראו לא מעט בתי פאר שבנו הסוחרים הערביים האמידים שהתגוררו באי. חלקם היו מאותם סוחרי עבדים שניהלו כאן את המסחר האכזרי בבני אדם. הם אלה שהפכו בני שבטים שנתפסו באפריקה, לסחורה שנשלחה לעבוד אצל האדונים הלבנים באירופה ואמריקה.

בחופה של העיר נמתחת טיילת ארוכה, עם נערים המתחרים בקפיצות אל המים וילדים מקומיים הטובלים בהם. ליד החוף תראו גם בתי מלאכה זעירים לבניית סירות דייג, עמדות תותחים ציוריות ומזח למעבורות המפליגות מכאן. בלילה מתקיים כאן שוק אוכל לילי וייחודי, שבו תוכלו להתפנק במאכלים מקומיים שמכינים למול עיניכם.

משנת 2000 נכנסה העיר לרשימת אתרי המורשת העולמית של אונסק"ו.


מבט מקרוב על עיר האבן:

https://youtu.be/ZFl-BTq--vk


שיטוט נעים בה:

https://youtu.be/kBV9qiHI934


והחוויות האנושיות בה:

https://youtu.be/BVh2t1p59vU

#על האי הירוק של זנזיבר

האי פֵּמְבַּה (Pemba Island), אי יפה וקסום נוסף, הוא האי השני בגודלו בארכיפלג של זנזיבר ומקום שמושך אליו בדרך כלל תיירים בעלי אופי הרפתקני יותר, או אוהבי שלווה, רוגע וטבע.

פמבה הוא בירה עולמית לגידול עצי הציפורן, שמהם מפיקים את התבלין המפורסם. כל חקלאי בפמבה מגדל כמה עשרות עצי ציפורן ובקטיף נוהגים לסגור באי אפילו את בתי הספר כדי לצרף את התלמידים לעזרה. לאחר ייבושם, שולחים את הניצנים המיובשים לעיר ווֶטֶה (Wete), ממנה הם יישלחו למזרח הרחוק.

מיקומו הוא כ-50 קילומטרים מאוּנגוּגָ'ה (Ugunja), האי הראשי והגדול של זנזיבר, שכולם נוהגים פה לכנות בפשטות "האי זנזיבר".

בהיותו מרכז לרפואה מסורתית וכישוף וודו, זוכה האי פמבה לפופולאריות בקרב חובבי המסתורין והרפואה השחורה.

גם חובבי טבע ייהנו לבקר באי ובמיוחד בשמורת יער הגשם נְגֶזי (Ngezi), הנמצאת בסמוך לחוף וּמבָּה ווִימבּי (Vumba Wimbi). השמורה היא שריד ליערות העבותים שכיסו לפני מאות שנים את הגבעות הללו. היא מתאפיינת בצמחייה עשירה ומיוחדת, המהווה בית למגוון בעלי חיים, מהם נדירים במיוחד, כולל אנטילופות, נמיות ביצה, חזירי פרא ועטלפי פירות, הידועים בתור "השועלים המעופפים של האי פמבה".

גודלו של האי, הידוע בתור "האי הירוק" של זנזיבר, כ-988 קילומטרים רבועים. הוא ממוקם בחוף הסוואהילי באוקיינוס ההודי והפעילויות המרכזיות שבו הן אלו המוכרות באיי זנזיבר, החל מיציאה לדיג על סירות ה"דאו" המקומיות, דרך ביקור בשמורת הטבע נגזי ועד לפינוקי החוף האופייניים לאיים.

בפמבה תוכלו ליהנות מצלילות יפות המוכרות מאיי זנזיבר האחרים. מוצעים בו כמה אתרי צלילה עם שוניות נהדרות ועשירות בבעלי חיים ימיים ואלמוגים.


#החיים בפמבה
ממקומה על גבעה רמה במרכז האי, צופה צ'אקֶה צ'אקֶה (Chake-Chake), עיר הבירה של פמבה, אל המפרץ המערבי. ממנה ניתן להגיע לערים חשובות אחרות כמו ווֶטֶה (Wete), העיר הגדולה והצפונית של האי, ומַקואני (Mkoani) הדרומית.

תושבי פמבה הם אנשים שידועים בחריצותם ובעבודתם הקשה. בדרך כלל הם מאד אדיבים ואוהבים לעזור לתיירים. כללית, החיים באי מתנהלים בעצלתיים ודומה שאיש אינו ממהר כאן.

ענף מאד חזק באי הוא הדייג. זאת בזכות ערוץ המים העמוק ושופע הדגה, שמשתרע לרוחב של כ-50 קילומטרים, בין האי פמבה לאי זנזיבר.

גם החקלאות כאן מפותחת מאד. חוץ מרצועת החוף המזרחי, מרבית האדמה באי פמבה היא פורה מאוד. החקלאות מפותחת בה מאד ובמיוחד חזקים גידולים כמו תבלין הציפורן המפורסם של האי, לצד אורז, קוקוס, בננות, שעועית אדומה וקסאווה.

תושבי האי מחולקים לתושבים הערביים המקוריים של האי הנקראים ווסוואאילי (Waswahili). לצידם חיים פה ה"שירזים" ובאי גם קהילה ערבית גדולה שהגיעה מעומאן.


#טיפים
אל האי אפשר להגיע במעבורת, בהפלגה לא רחוקה אבל איטית.

יער נגזי מלא ביתושים. הביאו איתכם דוחה יתושים.


מבט מקרוב באי פמבה הקסום:

https://youtu.be/NziLeXvYPFA


ומהאוויר:

https://youtu.be/r9azF8XY1s4

#על יליד זנזיבר המפורסם בעולם

לא רבים יודעים שהסולן המיתולוגי של להקת הרוק קווין, פרדי מרקורי, נולד בסטון טאון של זנזיבר, ב-5 בספטמבר 1946. שמו היה פַֿרוֹךְ בּוּלְסָרָה (Farrokh Bulsara). הוריו, היו בני הדת הזורואסטרית, הדת העתיקה בעולם.

מלכתחילה המשפחה היגרה לזנזיבר מהודו, בשל עבודתו של האב, כרואה חשבון. עד גיל 9 חי כאן פַֿרוֹךְ, כנער ממוצא פרסי, שגדל לאחר מכן בהודו ורכש בה השכלה מוזיקלית ובשנות העשרה עבר להתגורר באנגליה, ביחד עם משפחתו.

במהלך השנים, אגב, אימצו לעצמם הזנזיברים, שרצו להתנתק מהאומה הטנזנית ולקבל עצמאות, את הסיסמה מתוך "רפסודיה בוהמית", הלהיט הגדול ביותר של קווין. הסיסמה הייתה "ביסמיללה, בעזרת השם, האם תתנו לי ללכת?"

האירוני היא שבזנזיבר, שם מעריצים את מרקורי ומדברים עליו כאחד מגדולי בניה, שוכחים שהוא היה הומוסקסואל מוצהר, בעוד שכאן, בזנזיבר, אדם מקבל עונש מאסר של 25 שנה על קיום יחסים הומוסקסואליים...


#מי היה פרדי מרקורי?
שנות ה-70 של המאה הקודמת היו ימי השיא של עידן המתקשטים במוסיקת הרוק בעולם. מדיוויד בואי ועד להקת קיס - רבים התקשטו והתחפשו על הבמה. אבל מעל כולם התנשא מלך השואו, פרדי מרקורי, אגדת הרוק הטווסית והסולן של להקת קווין הבריטית, מהלהקות המצליחות בכל הזמנים.

לא רבים יודעים שהזמר עם הקול העוצמתי, התנועות המהממות על הבמה, התלבושות הפנטסטיות והביצועים התיאטרליים והבלתי נשכחים, התגלגל אל הבמה כמעט במקרה. מרקורי, ללא ספק מזמרי הרוק הגדולים בכל הזמנים, נולד בזנזיבר, בשם פארוך בולסרה, להורים ממוצא הודי. הוא למד בפנימייה בהודו לנגן בפסנתר וכשמשפחתו היגרה לאנגליה הוא פנה ללמוד אמנות ועיצוב גרפי. כשהשותף שלו לחדר במכללה לאמנות, פרש מלהקת רוק זניחה, הוא הציע לחבריה להצטרף אליהם ושכנע אותם לשנות את שמה ל-Queen. הם עוד לא ידעו איזה כוכב הם מקבלים...

את התהילה הם החלו לקצור רק באלבום השלישי, עם השיר שיהפוך לאגדה "Bohemian Rhapsody". הקליפ שלו, מראשוני הקליפים בעולם, השתמש בהכפלות צילום בדיוק כמו הכפלת הקולות שבהן השיר מוקלט. מרקורי הביא המון מהראש היצירתי והתפיסה החזותית שלו ללהקה. הוא אפילו עיצב להם את עטיפות האלבומים המיוחדות כל כך.

כשרון המשחק והשטות שלו היה בלתי נגמר. התיאבון שלו להמצאות וחוסר הבושה שלו לעשות הכל בלי לדפוק חשבון - אלו הפכו את הלהקה בכל שלב לסנסציה של ממש. כל קליפ, הופעה ואלבום שלהם היו חגיגה של קול מדהים ומגוון ביכולותיו, כשרון תיאטרלי מופלא, התכתבויות אמנותיות, תחפושות מקוריות וחסרות בושה, עיצוב מרהיב וגרפיקה מקסימה ממוחו הקודח והמוכשר להפליא, בקיצור - אגדה!

אבל חייו של פרדי מרקורי נקטעו בשל מחלת האיידס שבה לקה. עולם הרוק הבין שהוא איבד את כוכב הצפון שלו ולמד להסתפק ברוקרים עם חולצות טריקו וקסם אישי של פקידי רוק בינוניים. קווין ממשיכה עד היום להופיע, עם סולן מחליף ומשקיע, אבל הרגע החזק באמת בהופעות שלהם הוא הרגע שבו מפציעה דמותו של מרקורי ממסכי הענק והוא מפציץ בשיר מהימים הכי גדולים של הרוק התיאטרלי. המלך מת - יחי קווין!


הבית שבו גר פרדי מרקורי הילד בזנזיבר:

https://youtu.be/suys_XKkDPM


תיירים מרבים להתגודד מולו ומול חנות המזכרות שלמטה:

https://youtu.be/2Z-hleeVmTQ


והנה רגעים נפלאים מהקריירה של הטווס מזנזיבר - פרדי מרקורי:

https://youtu.be/t99KH0TR-J4

#על התאים הנוראים שבהם כלאו את העבדים בזנזיבר

זנזיבר של היום נחשב לאחד המקומות הנעימים בעולם, מקום של חופשות קסומות לאנשים שבבעלותם כסף ומגיעים לכאן לבלות. אבל לא רבים יודעים שהאי הזה היה בעבר אחד המקומות האיומים בהיסטוריה, במיוחד אם היית בעל צבע עור כהה.

כי בזנזיבר התקיים פעם המסחר המפותח ביותר בעולם בעבדים. כאן התנהלו שוקי העבדים שבהם סחרו בבני אדם כבסחורה עוברת לסוחר. כמה ציני לדעת שבכדי להעלות את ערכם, נוקו והולבשו העבדים, לפני שהוצאו להצגה בשוק העבדים.

בסטון טאון יש עדיין תזכורות לשוק העבדים שהתנהל כאן. ראו כאן את התאים הקטנים ששימשו להחזקת עשרות עבדים בצפיפות נוראה כשרק חריצים קטנים בקיר מכניסים מעט אור אל חשכת התאים האיומה.

ממש במקום שבו עמד בעבר שוק העבדים ניצבת היום כנסייה. בתוכה מוצג צלב, שיצרו כאן מהעץ שתחתיו נקבר ליבו של החוקר הבריטי דיוויד ליווינגסטון. הוא היה חוקר מפורסם בתולדות אפריקה, שהחל ממש כאן את הפעילויות להפסקת העבדות ולהפסקת המסחר בעבדים בזנזיבר. משהשיג ליווינגסטון את מבוקשו, ב-1873, אכן הוטל איסור של הבריטים לסחור בעבדים.

אך הסחר הלא חוקי בעבדים המשיך כאן עוד שנים רבות ורק בשנת 1907 הוא הופסק סופית. באותן שנים שבהן המסחר בעבדים היה בלתי חוקי, הוחבאו עבדים במערות שונות ברחבי זנזיבר.


#שוקי העבדים בזנזיבר
עד גמר הסחר בעבדים, יצאו מדי שנה מזנזיבר, יותר מ-50,000 עבדים לעבדות ברחבי אירופה ואמריקה.

היום יש במקום סיורים שמספרים בקצרה על ההיסטוריה של העבדים, אפשר לראות את החדרים שבהם הוחזקו העבדים, את האנדרטה שהוקדשה להם ואת הכנסייה האנגליקנית שבסמוך לה התקיים שוק העבדים העתיק של זנזיבר ולמעשה השוק האחרון בעולם שבו עוד התקיים סחר בעבדים.

מי ששלטו אז באי הקסום זנזיבר היו סוחרי עבדים ערבים, שניהלו ממנו את המסחר בעבדים אפריקאים. העבדים הללו נתפסו ביבשת אפריקה ונלקחו לזנזיבר, כדי שיהיו עבדים במושבות האירופיות באמריקה. סוחרי העבדים כלאו את העבדים בבורות ובחדרים מתחת לפני הקרקע. הם התייחסו אליהם כמו אל בהמות ואחסנו אותם שם, קשורים בשרשראות, עד שיגיעו ספינות העבדים לאסוף אותם ולהשיטם אל אמריקה, לעבדות. גם בספינות הללו הוחזקו העבדים בתנאים קשים ובסבל בל יתואר ורבים מהם מתו בדרך.


מבט מקרוב בשוק העבדים ותאי העבדים שהשתמרו בזנזיבר:

https://youtu.be/hnzrFvu-EKg


האנדרטה לזכר העבדים שסבלו ומתו כאן:

https://youtu.be/l-t-AxhBCYc

#על המבצר הישן של עיר האבן

בסמוך לבית הפלאים בסטון טאון תמצאו את המבצר הישן (The Old Fort), מבצר אבן עתיק שנבנה במאה ה-17 על ידי אומני (Omani). זהו למעשה הבניין העתיק ביותר בסטון טאון, העיר העתיקה של זנזיבר.

זהו מבצר מרובע ובעל חצר פנימית יפה, המשמש כיום כמרכז תרבותי שבו גם חנויות, בתי מלאכה ובמה קטנה שבה מתקיימים מופעי מחול יומיומיים, בליווי מוסיקה חיה.

היסטורית המבצר נבנה במטרה להתמודד עם הפורטוגזים, שרצו לפלוש לאי. הוא נבנה על שטח שבו עמדה במקור כנסייה פורטוגזית. בהמשך השנים הוא שימש כמבצר, אך מכיוון שהפורטוגזים לא שבו מעולם, הוא היה למעשה חסר שימוש. בהמשך השתמשו במבצר כבית כלא.

כיום נמצא בו מתחם הופעות שבו נערך, בין השאר, מדי שנה לקראת סוף יולי פסטיבל הסרטים הבינלאומי של זנזיבר.


מבט מקרוב:

https://youtu.be/XlPtb-xZYkY

#על דוכני החינה של זנזיבר

דוּכַּן לָה אֲסילי (Baital Ajaib) הן חנויות צמחי מרפא ומוצרי כישוף. בהן תמצאו נשים שמיומנות באמנות העתיקה של קעקועי חינה ותמרוקים מסורתיים. אמנות זו שהגיעה לכאן עם מהגרים מחצי האי הערבי, היא פופולארית מאד בזנזיבר. יכולתן הגבוהה של אמניות החינה מאפשרת להן ליצור חומרים אלה בעזרת מתכונים סודיים ובאמצעות חומרים טבעיים מרחבי האיים של זנזיבר.

אלה לא הנשים שמציעות חינה מחומרים תעשייתיים בחופי הים ובסלוני היופי שבעיר. מדובר בנשים מקצועיות ברמה גבוהה, אמניות שעושות עיטורי חינה צבעוניים ויפים להפליא, שנשמרים על העור למשך ימים אחדים בלבד. עבודותיהן מוצגות כיום בתערוכות בעולם.

גם דוכן לה אסילי וגם "הורומזי חינה ארט" הם מקומות טובים לפגוש בהם את אמנות החינה של זנזיבר.


#על החינה
חתונות, הריונות, לידות, ימי הולדת, ואפילו כדי לסמן מתי אישה מסיימת תקופת האלמנות וימי האבל ומוכנה לבן זוג חדש - טקסי החינה קשורים קשר הדוק במזרח, לאירועים שונים בחיי האישה.

כדי להבליט את יופיין ולשאת חן בעיני בן הזוג שלהן, מעודדת ההלכה המוסלמית את הנשים המוסלמיות למשוח את כפות ידיהן ורגליהן בחינה. במהלך התקופות שִכללו הנשים באפריקה ובחצי האי הערבי את המנהג הזה ופיתחו את ציורי החינה. רבות מהן אף נהגו לכתוב על העור דברי אהבה.

בזנזיבר עצמה מעטרת הכלה את גופה בקישוטי חינה, בטקס שאורכו יומיים תמימים. בעשורים האחרונים עשתה החינה את דרכה גם אל המערב. לא מעט בעקבות מפורסמות כמו הזמרת מדונה, נהנות רבות מנשות המערב מעיטור הגוף הזמני הזה והוא הפך לאחד מהתחומים הצומחים בתחום היופי הנשי.


מבט מקרוב באמנית חינה:

https://youtu.be/_lqCRD9gfdU

#על חוף מָנְגַפְּוָואנִי

הדרך המתפתלת בין כפרים ומטעי תבלינים תוביל אתכם אל החוף של מָנְגַפְּוָואנִי (Mangapwani Beach), אחד החופים היפים בזנזיבר.

החוף הזה ידוע בתצורות הסלע הציוריות שיוצרות מפרצונים מבודדים ורומנטיים, כשאחד הבילויים הנחמדים כאן הוא הטיול והתצפיות בהם בזמן השפל.

יש בחוף מרכז צלילה וספורט ימי מצוין ומסעדת פירות ים טעימה. היער הירוק והיפה, המגיע עד לחוף ולא פעם ממש עד קו המים, מספק מראה יפה של ירוק כהה הנוגע בלבן וטורקיז.

לא הרחק מהחוף נמצאת מערת מנגפוואני (Mangapwani Cave), מערת אלמוגים ששימשה לכליאת עבדים בימים השחורים של העבדות והמסחר הבלתי-חוקיים, בתחילת המאה העשרים. במרחק מעט גדול יותר תוכלו לראות את תאי העבדים, ששימשו למטרות דומות ואכזריות לא פחות.


#טיפים
לחוף מנגפוואני ניתן להגיע בהפלגה יומית של סירת דאו, היוצאת כל יום ממלון סֵרֵנַה אִין שבעיר האבן. ניתן לבלות בו את היום ולשוב לקראת שקיעה אל העיר.


מבט מקרוב:

https://youtu.be/69YgvV6AZpU


מהאוויר:

https://youtu.be/i4hCKOsOEpc

#על חוות צבי הים הנפלאה של זנזיבר

במשך מאות שנים ניצודו צבי הים שחיים סביב זנזיבר, הן בשביל שריוניהם היפים והן לאכילת בשרם. עד היום נתפסים צבי ים רבים ברשתות הדייגים המקומיים וסובלים מפציעות קשות. ארגוני סביבה שונים חיפשו דרך להציל את הצבים, לטפל בהם ולהחזירם לאחר מכן אל הים, לסביבתם הטבעית.

ואכן, בשנת 1993 נפתח באי, בעידוד וסיוע של גופי שימור של ביולוגים ימיים וארגוני טבע, האקווריום הטבעי מנאראני (Mnarani). כאן נערכים למבקרים סיורים מודרכים וניתן לצפות בצבי הים הגדולים, ללמוד על חייהם של הצבים בטבע ולסייע בעצם הביקור למאמצים הגדולים שעושים כאן, בכדי לסייע להם לשרוד.

"Mnarani" משמעותו בסוואהילית היא "מקום המגדלור". מיקומו של האקווריום, בסמוך למגדלור שבקצה הצפוני של האי זנזיבר, הוא שהקנה לו את שמו.

האקווריום שבו גדלים ומטופלים הצבים נוצר סביב בריכת גאות טבעית וגדולה, בסלע האלמוגים. הוא הוקם במקור על מנת לשקם ולחקור צבים שנתפסו ברשתות הדיג של דייגי האי. עם הזמן הוא הורחב בכדי להבטיח הגנה לצבים הצעירים שנולדים בחוף נונגווי, מקום הקינון הקבוע של צבי הים.

את הצבים הצעירים מגדלים כאן עד גיל של 10 חודשים, שאז סיכויי ההישרדות שלהם גדלים משמעותית. בשלב זה הם משוחררים לים הפתוח, ביחד עם הצב הגדול ביותר מבריכת האקווריום.

למרות שהוא אינו יותר מבריכת סלעים לא גדולה, האקווריום ממלא תפקיד כפול בהישרדות מין הצבים הזה. כי זו לא רק השמירה על הוולדות ושמירתם עד לגיל שבו סיכויי ההישרדות שלהם גדלים משמעותית, אלא גם חינוך של האוכלוסיה המקומית, ששמירה עליהם כדאית גם לכלכלת האי ושהמסחר בשריוניהם היפים אינו כדאי לטווח הרחוק.


#טיפים
כדאי להגיע לכאן שעתיים לפני הגאות (בסוואהילית maji kujaa), שעה בה המים הם הכי צלולים.

עבור 10 דולר תוכלו לשחות עם צבי הים הנהדרים וגם להאכילם. לטפו אותם בצוואר - הם מאד נהנים מזה!


מבט מקרוב:

https://youtu.be/_Rqt50ibTy4

#על הטיולים בעקבות התבלינים של זנזיבר

מקדש המזון הבא אינו מקום אלא קונספט, רעיון. בזנזיבר, "אי התבלינים", תוכלו לצאת לסיור תבלינים (Spice tour), שבו תסיירו עם מדריך או מדריכה מקומיים בחוות תבלינים ותגלו את עולם התבלינים של זנזיבר.

בטיול כזה תוכלו להכיר את הצמחים ועשבי התיבול הארומטיים, שאת חלקם מגדלים בגינות הירק ובחוות התבלינים שבזנזיבר וגם אחרים, שגדלים פרא. במהלכו תוזמנו לקטוף שלל עלים, פירות וענפי צמחים ותוזמנו לטעום ולהריח אותם. יהיו כאן תבלינים רבים שאתם מכירים מהמטבח שלכם, כולל כורכום, הל, ג'ינג'ר, צ'ילי, שום, פלפל שחור, קינמון, אגוז מוסקט, וניל ועוד.

בנוסף לביקור בכמה מהכפרים האותנטיים שמסביב לסטון טאון, כולל הסיור לרוב גם ארוחת צהריים עם אוכל מקומי ושחייה בחוף זנזיברי. בסיומו יוגשו לכם פלחי פומלה ואננס, תולבשו בעניבות קוקוס ובכובעים מאגוזי קוקוס ותוזמנו לחנות המפעל של חוות התבלינים.

טיולי תבלין הם אחת הדרכים הטובות לבקר ולטייל בכפרים שמסביב לעיר האבן ולהכיר את הכפרים שבאזור ואת האנשים שחיים בהם. תהנו!


#טיפים
שווה לצאת לטיול אחר-הצהריים, בכדי להימנע מהשמש הקופחת ומצפיפות.

מחיר של טיולי התבלין הוא בסביבות 75$ והוא משתנה לפי מקום האיסוף.


מבט מקרוב:

https://youtu.be/qwr2waQisxg


והתבלינים בעצמם:

https://youtu.be/VYWuyE5L-PI?t=4m50s&end=6m22s

#על גן העדן של הצוללנים

להסתבך עם המאפיה הזו לא יזיק לכם בכלל, שכן האי מָאפְיָה (Mafia) הוא אחד האיים הטבעיים והשמורים של זנזיבר.

כי מאפיה מצטיין בשוּניות אלמוגים נדירות ביופיין ובמים צלולים במיוחד, מה שהופך אותו למגנט ששואב אליו צוללנים וחובבי צלילה מכל רחבי העולם.

בריף האלמוגים של האי תוכלו לראות להקות של דגים טרופיים, כרישים, כרישי לווייתן, צבי ים, מנטות, צלופחים ועוד. גם מאותגרי הצלילה המקצועית יקבלו כאן מסכות ושנורקלים שיאפשרו צפייה בדגים הצבעוניים ובבעלי החיים הימיים ששוחים בקרבת החוף.

אחרי השחייה והצלילה או השנירקול כאן, תוכלו להבין את הקסם של האי הקטן וכיצד הפך המקום לאחד מאתרי הצלילה הטובים בעולם. תיהנו!


#טיפים
לא צוללנים? - תוכלו להצטייד במסכה ושנורקל.


מבט מקרוב בכריש הלווייתן שבמימי האי:

https://youtu.be/E9tpPWK7sag


וסיור קטן במאפיה ובאי הסמוך לו חולה:

https://youtu.be/e3W-WiWgt8I

#על מפרץ הדולפינים של זנזיבר

את מפרץ קִיזִימְקָאזִי (Kizimkazi), שבאזור הכפר קיזימקזי בדרום מערב האי, מכנים כאן רבים "מפרץ הדולפינים". זה כמובן בזכות הדולפינים הרבים שנראים בו. אחת החוויות המיוחדות באי היא שחייה לצד הדולפינים בסביבת המחייה הטבעית שלהם.

בין איי הארכיפלג של זנזיבר חיות להקות גדולות של דולפינים ידידותיים. מהחוף הסמוך לכפר הדייגים קיזמיקזי יוצאים רבים לסיורים בסירות, שבהם ניתן לצפות בדולפינים מקרוב ולשחות איתם בהנאה.


#שחייה עם דולפינים
"סיור דולפינים" נערך בכל יום, בסירות ממונעות שמגיעות אל להקות הדולפינים הגדולות. מדובר בחוויה מיוחדת לאוהבי טבע ובעלי חיים, משהו שלא יוצא הרבה לחוות.

עוד לפני ההפלגה תקבלו מסיכה, שנורקל וסנפירים ותצעדו במים הרדודים, בחוויה לכשעצמה של זמן השפל. אחרי כחצי קילומטר של צעידה זהירה בין אלמוגים וקיפודי ים, תגיעו לסירת המנוע שממתינה לכם.

הפלגה קצרה של רבע שעה לעומק הים, תביא אתכם אל להקת דולפינים כלשהי. זה הרגע שבשבילו התאמצתם. הגעתם למפגש מהנה עם משפחה שלמה של אחד היונקים הנבונים, הגדולים והמלבבים, היצור הידידותי והמחייך תמיד - הדולפין.

לאחר שהסירה מדוממת את מנועיה תוכלו לקפוץ אל המים ולמצוא את עצמכם ליד ובתוך להקת הדולפינים השוחים כאן. המסכה והשנורקל יסייעו לכם לראות את הדולפינים המשתעשעים במיטבם. רק כשתתקרבו אליהם תוכלו להבין עד כמה הם פעלתנים ומהירים.


מבט מקרוב על מפרץ קיזמיקזי:

https://youtu.be/2LDjZakhNss


ושחייה עם דולפינים:

https://youtu.be/pe0-lNhtr8g


או זה:

https://youtu.be/UCK3C2aYowE