בעיני רבים זנזיבר הוא המקום המושלם לחופשה חלומית. יש כאן חופי ים טורקיזיים בים וטרופיים בצמחייה, חולות נעימים ולבנים ונוף תת-ימי מרהיב ועשיר באתרי צלילה. התושבים כאן נינוחים ומאירי פנים והופכים את השהייה באיים לחוויה נעימה במיוחד.

זנזיבר הוא ארכיפלג טרופי, חלק ממדינת טנזניה שבאפריקה, שמורכב בעיקר משני איים - אוּנגוּגָ'ה (Unguja) הגדול, המכונה בפשטות זנזיבר, ופמבה הקטן, אי שנמצא כמה עשרות קילומטרים מצפון לו. חופו המזרחי של זנזיבר רדוד ורחב ידיים והוא מוגבל על ידי שונית אלמוגים שנמצאת במרחק של כ-5 קילומטרים מהחוף. בעת השפל מגדלים ואוספים בו אצות למאכל.

החוף המערבי של האי תלול יותר ומיושב ומיוער, ויש בו מנגרובים. איי זנזיבר מכונים לעיתים בשם "איי התבלינים".

בעבר זנזיבר היה מרכז של מוסלמים סוחרי עבדים, שעשו כאן את רוב המסחר בעבדים שחורים מאפריקה. מקור השם זנזיבר הוא מעיוות של השם הערבי "זנג'י ברא", שניתן בתקופת המסחר בעבדים ופירושו "כושי החוצה". עד היום מהווה שפתם של התושבים כאן בליל של מילים בערבית, אנגלית, הינדית ופורטוגזית, שריד חי למיזוג אתני ותרבותי, לכיבושים היסטוריים בידי אימפריות ושליטים זרים, ולמסחר חובק עולם, שהתקיים כאן.

ראו את כל האטרקציות בעיר בתגית זנזיבר.
מרבית אוכלוסיית זנזיבר, כ-90% מהם, הם מוסלמים. התרבות הסוואהילית, עירוב המסורות של חופי האוקיינוס ההודי, נובעת מהמפגש שחל כאן, בין מגוון המקורות של הסוואהילים, האנשים של זנזיבר, שבאו מאינספור מקומות. אגב, השם "Swahili" פירושו "אנשי החוף", כלומר "של החוף" וזה בא מהמילה הערבית "סאהל".

זה גם מה שמוביל לכך שהשפה כאן היא מיקס מטורף של מילים שבאו מהשפות ערבית, הינדית, אנגלית ופורטוגזית - עדות לאותה תערובת אתנית ותרבותית מופלאה של המקומיים.

התרבות המקומית בזנזיבר מבוססת על מנטליות רגועה, סבלנות וקצב איטי. הביטויים הבולטים כאן הם "פולה פולה" שמשמעותו "לאט לאט", לצד "אקונה מטטה" שפירושו "אין בעיה" או "אין דאגות".
עוד משחר ההיסטוריה סחרו תושבי האיים האפריקאים, בני הבנטו, עם סוחרים מיוון, הודו, סין ופרס. מאז נודעה זנזיבר כבירתה של מעצמת מסחר עתיקה ומהצמתים המרכזיים בנתיבי הסחר העולמי.

בימי הביניים התיישבו באיים סוחרים ערבים והחל להיווצר המיזוג הזנזיברי בין קסמי ערב והחושניות האפריקאית. זה קרה כשאנשי החוף האפריקאים הלכו ואימצו את דת האיסלאם. בהדרגה החלו גם המנהגים, הלבוש, המטבח והאדריכלות המקומית לספוג השפעות ערביות והחלה לצמוח התרבות הסוואהילית, כלומר תרבות החוף (השם בא מהמילה "סאהל" בערבית).

בהמשך הביאו סוחרים לזנזיבר עבדים מעמקי אפריקה והאי המרכזי הפך למרכז הסחר בעבדים מהיבשת השחורה. לצד שנהב מאפריקה, תבלינים מזנזיבר ובשמים יקרים מהמזרח, הועמדו כאן שחורים שנלכדו ביבשת למכירה לעבדות.

בעת החדשה, משגילו האימפריות ושלל שליטים חמדנים את עושרם של סוחרי זנזיבר הסוואהילים, החלו להגיע הכובשים הפורטוגלים, העומאנים והבריטים. הללו כבשו והובסו והעבירו מיד ליד את האי העשיר.

השינוי הגיע רק בשנות ה-60 של המאה ה-20, עם המהפכה של 1964, שבה זכו בני זנזיבר בעצמאות והקימו רפובליקה משלהם. די מהר התאחדו עם טנגניקה, הרפובליקה השכנה שבמזרח אפריקה וביחד יצרו את טנזניה, רפובליקה משותפת ששמה הוא הלחמה של שני השמות של השותפות בה.
הזמן המוצלח ביותר להגיע לזנזיבר הוא בעונות היבשות, בחודשים דצמבר-פברואר או יולי-אוקטובר.

לצלילה הגיעו בחודשים נובמבר-מרץ, העונה האופטימלית לצלילה מבחינת גובה הים, חום המים והראות בהם.

בין אוקטובר לאפריל חם מאד ומחודש יולי עד ספטמבר חם נעים במהלך היום, גם אם חם, בעוד שבערב מתקרר מעט וכדאי ללבוש משהו ארוך ודק.
הביאו דולרים. לא צריך להחליפם למטבע המקומי. ואגב, בזנזיבר לא מקבלים דולרים ישנים. הביאו רק דולרים משנת 2006 ומעלה.
אם אתם רוצים הנאה ופינוק חופי - פנו לאזור הצפוני של האי. בו נמצאים החופים הכי יפים, במיוחד חוף נונגווי (nungwi) הנהדר. מרבית הצעירים והתרמילאים מצפינים בדרך כלל לכפר הזרוק הזה ונהנים מאד.

להנאה מתופעת חופי הגאות והשפל של זנזיבר בוחרים באחד החופים הדרומיים, דוגמת החוף היפה והמפורסם קיוונגווה (kiwengwa).
רוצים לראות את המקומות הכי פופולריים בעיר? - היכנסו לתגית אתרי חובה בזנזיבר.
קנו כרטיס סים מקומי שעולה עד 10$ בנמל התעופה של זנזיבר או בחנויות או קיוסקים בזנזיבר.
חופשה בזנזיבר היא חוויה קולינרית, מעצם היותו של המטבח הזנזיברי מיזוג ייחודי של המטבחים האפריקאי, הערבי, ההודי והפורטוגלי. בין הפופולריות ביותר מתוך המנות הייחודיות של המטבח המקומי הן סמאקי, שהוא דג טרי מטוגן, מישקאקי, שהם שיפודי בקר המתובלים בחריפות והאוגאלי - סוג של דייסת קמח תירס.

בחופים פזורות מסעדות פשוטות וטעימות של דגים ופירות ים, אבל שווה להכיר את תגית מקדשי אוכל בזנזיבר, עם ההמלצות המיוחדות ואת שוק האוכל הלילי של זנזיבר - חוויה מהממת שחייבים להתנסות בה!

ולגבי שתייה - שתו רק מים מינרליים.
ההתמקחות מקובלת בזנזיבר. חתכו את המחיר לחצי והמשיכו משם כרצונכם.

אל תקנו צדפים, כי חל איסור להוציא צדפים מזנזיבר.
שירות האוטובוסים של האי, הדלה-דלה (dala-dala) הוא הדרך הזולה ביותר להסתובב באי. תרמילאים לוקחים גם טרמפים.

טיולים תוכלו לעשות עם רכב שכור, אבל חשוב להקדים ולהזמין כזה. בלא רכב שכור, סעו במוניות השירות המקומיות, שמחירן כרבע ממוניות הספיישל היקרות של האי.

אפשר וכיף לשכור קטנועים. טרקטורונים פחות מומלצים, בשל שירותי רפואה בסיסיים באי.
טיפ ראוי במסעדות ובבתי קפה בזנזיבר הוא 5000 שילינג לארוחת ערב. כל ענף התיירות בזנזיבר בנוי על טיפים. תנו 1-2 דולר לנותני שירות חד פעמיים, כמו סבל או משיט סירה בסיורים. למדריך מקומי או נהג, שמשרתים לאורך יום שלם, תנו 5 דולרים טיפ ולסבל עם כמה מזוודות חצי דולר למזוודה.
חיי הלילה מתרכזים בעיקר בחוף הצפון מערבי. אל תצפו למסיבות פול מון.

מקומות בילוי במקום בתגית בילויים בזנזיבר.
בתקשורת לזנזיבר יש לחייג גם את הקידומת הבינלאומית של טנזניה, 255, ואז גם את זו של זנזיבר ופמבה שהיא 24.
התקעים האפשריים הם Type D ו-G (ראו למטה קישור עם צילומים ופירוט).

טעימה מהנסיעה המתקרבת? - הנה סרטון שיציג לכם את האי במלוא יופיו:

ממעוף הרחפן:

בחופשה:

ובחופים: