» «

יעדים לחובבי צלילה

סיישל
איי סֶיְישֶׁל
#על גן העדן שעל הים

חופשה באיי סֶיְישֶׁל (Seychelles), שזכו לכינוי "איי גן העדן", היא קצת כמו לבקר בתוך גלויה. יופיים של האיים הללו ידוע משכבר הימים אך עד שנות ה-70 של המאה ה-20 מעטים נהנו מהם. רק הקמת שדה התעופה היא שהפכה את איי הארכיפלג נגישים לתיירות של ממש.

ואכן, סיישל היא היעד החלומי האידיאלי לתיירים. היא מציעה נופש באי טרופי, עם החופים היפים בתבל, לצד תרבות ססגונית, אוכל טוב וטבע שאין כמותו.

אך יש כאן גם מלונות מפנקים עבור תיירי נופש, המבלים חופשה שלמה בתוכם, עם גיחות קצרות החוצה ולצידם הרבה טבע ייחודי ומסקרן. כי סיישל היא מדינת איים מדהימה ואקזוטית, המציעה יופי טהור של חופים וטבע, לצד החופש המושלם.

כאן ייהנו גם חובבי הטבע והיופי וגם אוהבי החיים הטובים וחופשת הבטן גב. לכאן מגיעים זוגות בירח דבש, משפחות עם ילדים וגם בני גיל הזהב ומטיילים וצוללים של טבע.

את כל האטרקציות באיים וסביבתם ראו בתגית "סיישל".


#היסטוריה
ההיסטוריה מספרת כי מגלה הארצות האדמירל ואסקו דה גמה עבר כאן ב- 1502 אך לא עצר. הוא הסתפק בכך שקרא לארכיפלג הגדול על שמו האמירנטים (Amirantes). בשנת 1502 כבר הופיעו האיים במפה הפורטוגלית של אלברטו קנטינו בשם "שבע האחיות".

הצי הבריטי, שנחת בסיישל בתחילת המאה ה-17, אף הוא לא גילה כל עניין ליישבו. המבקרים העיקריים אז היו פיראטים, שלפי השמועה טמנו באדמתם את האוצרות ששדדו.

משלחתו צרפתית של לאזאר פיקו הגיעה לאי מאהה ב-1746 ועשור שנים אחריה באה משלחת שנייה שתבעה בעלות על האיים בשם מלך צרפת. היא הציבה אז אנדרטת אבן, המוצבת כיום במוזיאון הלאומי של סיישל, בבירה ויקטוריה.

מבחינה מדינית, סיישל היא מדינה צעירה יחסית, שראשיתה ב-1756 בהתיישבות צרפתית קטנה. אז גם זכו האיים לשמם הנוכחי, על שם שר האוצר הצרפתי באותה עת, הוויקונט מורו דה סיישל.

הצרפתים שמתחילים ליישב את האיים, מביאים איתם אלפי עבדים שחורים ונוטעים באיים מטעי קוקוס וקינמון. בעקבות המהפכה הצרפתית מגורשות לאיים כמה מאות משפחות צרפתיות, חלקן עתירות ממון, וממשיכות את תהליך ההתיישבות, קניית העבדים והנטיעות. האיים נותרו בידיים צרפתיות עד לתבוסתו של צבא נפוליאון בקרב ווטרלו.

הצרפתים שלטו באיים עד 1812, שאז הפך המקום למושבה בריטית. הישוב היחיד בו נקרא אז על שם מלכת אנגליה, ששלטה בה ובמושבותיה במשך רוב שנות המאה ה-19, המלכה ויקטוריה.

תחת שלטונו של הכתר הבריטי, כמות התושבים הכפילה את עצמה והחל להתבסס בה מסחר באגוזי קוקוס, כותנה וקני סוכר, אך גם של עבדים... בתקופה זו הפכה העיר ויקטוריה (על שם המלכה הבריטית) לעיר הבירה של הארכיפלג.

בשנת 1903 מופרדים איי סיישל מהאי מאוריציוס והופכים למושבת כתר בריטית. ב-1939 נולד המטבע המקומי - הרופיה של סיישל.

עד שנות השבעים של המאה ה-20, הדרך היחידה להגיע לכאן הייתה בשייט איטי מיבשת אפריקה. הקמת שדה התעופה בצידו המזרחי של האי מאהה, פתחה בבת אחת את מדינת סיישל, שאך הוכרזה כמדינה עצמאית, לתחבורה אווירית. מכאן החלה תנופת פיתוח אדירה לתיירות והוקמו בה בתי מלון רבים, בעיקר על קו החוף.

במקביל החלו אז לפתוח בה מפעלי תעשיה זעירה, תעשייה המבוססת על עצי הקוקוס הטבעיים ועיבוד האגוזים להפקת שמן קוקוס ונגזריו השונים. זאת לצד גידול של וניל, קינמון ותבלינים אחרים.

כיום סיישל היא דמוקרטיה עצמאית, בעלת אוריינטציה מזרחית. נשארו בה סימנים אופייניים לשלטון הבריטי ששרר כאן, כמו הנהיגה בצד שמאל של הכביש.


#אנשים
רק 33 איים מתוך 115 האיים שבארכיפלג מיושבים. מרבית האוכלוסיה כאן וגם התיירים מתרכזים בשלושת האיים המרכזיים במדינה: האי המרכזי מאהה (Mahé), האי פראלין (Praslin) והאי לה דיג (La Digue).

האוכלוסיה כאן מורכבת מערבוב של מגוון בני אסיה, אפריקה ואירופה. יש כאן הודים, מלאיים וקריאולים. תושבי סיישל ברובם קריאולים, בני תערובת לבנים ושחורים הצבועים בכל צבעי החום והשחור האפשריים.

תרבותית סיישל מאופיינת בשילוב מרתק בין תרבות אירופאית ואפריקאית. השפה השלטת היא צרפתית ומבוטאת בהטעמה קריאולית שמתנגנת שונה מהצרפתית של צרפת.

על אף 160 שנות שלטון בריטי ואף שהאנגלית היא שפתם הרשמית והם משתייכים לחבר העמים הבריטי, התושבים כאן יותר צרפתים משהם בריטים. השפה המדוברת כאן היא הקריאולית, שיש האומרים שהיא "צרפתית מקולקלת".

בסיישל הבטחון האישי גבוה והפשע מינימלי. המזג והחביבות של האנשים קרובים לטמפרמנט הצרפתי ולא לקור המזג הבריטי. כאלה הם גם הבגדים הצבעוניים והמטבח המקומי המושפע מאוד מזה הצרפתי.

https://youtu.be/rAjM_o-WYMw


#מתי לבוא?
מזג האוויר באיי סיישל מוגדר על ידי רבים כמושלם. ומזג אוויר כזה מאפשר לנפוש בו לאורך כל עונות השנה. לאורך מרבית ימי השנה אפשר לרחוץ בים רגוע, כולל ספורט ימי.

ועדיין, העונה הטובה יותר לבקר כאן היא בין מאי לספטמבר.

צוללנים יעדיפו להגיע לצלילות כאן בחודשים מרץ עד מאי וספטמבר עד נובמבר.

גלישת רוח מומלצת כאן בחודשים מאי עד ספטמבר.

צפרים יעדיפו את חודש אפריל לצפייה ברבייה, כשחודשי מאי-ספטמבר הם חודשי הקינון ובאוקטובר - עונת הנדידה.


#תנאי כניסה לסיישל
בדקו מראש את דרישות הכניסה לסיישל. הדרישה לוויזה קיימת אבל לא תמיד מיושמת. בדקו את המצב לקראת נסיעתכם.

את הדברים הבאים תידרשו להציג לפקידי ההגירה של סיישל:

דרכון בתוקף - ממועד הכניסה לסיישל ועד לזמן היציאה.

כרטיס חזרה - שמעיד מתי ואיך תצאו מסיישל.

קבלה מבית המלון - בו מצוין היכן תתארחו בסיישל.

כסף לפי ימים - סכום מזומן של 150 דולר לכל יום שתשהו בסיישל. רצוי לגיבוי גם כרטיס אשראי,

עוד יהיה מילוי של טפסי הצהרת בריאות ואי יבוא צמחים ובעלי חיים חולים.


#טבע
בסיישל טבע נהדר, עם נופי פרא, יערות סבוכים, שמורות טבע ייחודיות ופארקים רבים. בכל אלה צמחייה טרופית עשירה, מגוונת וייחודית לאזור זה של העולם.

יש כאן את פרוייקטי השימור של צבי הענק והציפורים הנדירות שחלקן אנדמיות. לצידם צמחים אנדמיים נדירים, שגדלים רק כאן ולא ניתן למצוא בשום מקום אחר בעולם.

ביניהם בולטים עצי "קוקוס הים", הקוקו דה מאר, שנמצאים בשמורת ואל דה מאי. כך גם הצמח הטורף נפנטס פרבילי, המוכר גם בכינוי "קנקן סיישל" ומוכרים גם צמח המדוזה שצומח רק על האי מאהה ומיני סחלבים נדירים.

לא נשכח את אתרי הצלילה המדהימים שכאן. חופים לבנים, עם ים טורקיז, דקלי קוקוס, סלעי גרניט מרהיבים ושוניות אלמוגים זוהרות, לצד כרישים, דולפינים ודגי ברקודה.

גם בגאולוגיה שלה סיישל היא מיוחדת, לעומת האיים האוקייניים שבאוקיאנוס ההודי והשקט. המסלע באיי סיישל, שאינם געשיים במקורם, לא עשוי בזלת, אלא סלעי יסוד - בעיקר גרניט.


#גיאוגרפיה
115 האיים של סיישל ממוקמים במרכז האוקיינוס ההודי. יש בהם את 3 האיים המרכזיים ועוד איים נוספים, קטנים יותר וכמעט לא מיושבים, אבל מעניינים מאוד. ביניהם תמצאו את אי הציפורים, אי הצבים, איי האלמוגים ועוד.

איי סיישל מציעים יערות גשם, חופים לבנים, כשהמרכזי מביניהם הוא מאהה (Mahe) - האי הגדול והמרכזי בארכיפלג, בו גם שוכנת בירת האי, העיר ויקטוריה. עיר עם מרכזי הקניות והבילוי העיקריים ושדה התעופה הבינלאומי היחיד בסיישל.


#מזג אוויר
האקלים של איי סיישל הוא סוב-טרופי. באיי סיישל חם ולח במשך רוב ימות השנה. טווח הטמפרטורות כאן נע בין 24 ל-32 מעלות, עם ממוצע שנתי של 29 מעלות. כמעט בכל חודשי השנה יכול לרדת גשם.

סיישל נוחה וחמימה וכך גם טמפרטורת המים בחופיה וזה מה שהופך אותם כל כך נעימים להשתכשכות ושחייה.

שתי עונות עיקריות בסיישל:
- מאוקטובר עד אפריל שורר כאן מזג אוויר חם ולח, עם מעט גשם לפרקים.
- ממאי עד אוקטובר מזג האוויר הוא קריר יחסית.


#אתרי חובה
רוצים לראות את המקומות הכי פופולריים באיים? - היכנסו לתגית "אתרי חובה בסיישל".


#תחבורה
התחבורה בסיישל מגוונת ומשתנה בהתאם לצורך והמקום. באי המרכזי מאהה תוכלו להגיע ממקום למקום באמצעות נסיעה באוטובוס מקומי.

ההגעה לאיים הגדולים כמו האי פרלין אפשרית באמצעות טיסה פנימית או במעבורת. מעבורות וטיסות פועלים יומיומית בין האיים מאהה, פראלין ולה דיג.

המעוניינים ישכרו רכב, או רכב באגי פתוח שנקרא כאן Moke. רק חשוב לזכור שהנהיגה כאן היא בצד שמאל של הכביש.


#כסף
במרבית המקומות באיי סיישל מקבלים תשלום בדולר או ביורו. לכן אין הכרח בהמרה למטבע המקומי.


#קידומת סיישל
+248


#חופים
באיים של סיישל נמצאים כמה מהחופים היפים בעולם. אלה חופים לבנים, עם מי טורקיז, דקלים נישאים של קוקוס וסלעי גרניט מרהיבים וייחודיים.

לא תמצאו כאן שמשיות או כסאות חוף. הביאו מגבות או אמצעים לישיבה ושכיבה על החול ונסו לתפוס מקום תחת צילו של אחד הדקלים על החוף.


#שופינג
סיישל היא לא ממש מקום לשופינג. בלי קניונים, מחירים לא ממש זולים והקניות כאן הן בעיקר של מזכרות מקומיות ומוצרים מעט אקזוטיים, או כאלה שמנסים להיות כאלה.

את מרבית הקניות תמצאו כאן בחנויות הקטנות של המקומיים. חנויות מזכרות לא חסרות ואת אלה שכן תמצאו בתגית "שופינג בסיישל".


#אוכל
לטעם רבים המטבח של סיישל הוא מהמשובחים ביותר בעולם. זהו המטבח הקריאולי שניזון משפע הדגה, פירות הים, התבלינים המקומיים והפירות הטרופיים מרחבי סיישל.

המטבח המקומי הוא שילוב מעולה בין המטבח הצרפתי לשפע הדגה ופירות הים, כמו גם עם שלל הפירות האקזוטיים הצומחים באיים.

בסיישל תמצאו עונג לא נגמר של מטעמי המטבח הקריאולי, המוגשים במסעדות יוקרה מעולות, בחסות שפים מיומנים הממזגים אותם עם מטבחי העולם - מהמטבח של סין דרך הודו ועד צרפת ואנגליה.

המנה העיקרית כאן היא לרוב מבשר בקר, עוף, חזיר, טלה, לובסטר, תמנון או צדפות. על השולחן יככבו דגים בשרניים, כמו דג פארידה עם ג'ינג'ר ושום, סרדינים פיקנטיים או דג טונה וכמובן סרטנים או דיונונים עם רטבים על בסיס צ'ילי.

תוספת נפוצה למנה העיקרית תהיה אורז או פרי עץ הלחם, אבל תיתכן גם וריאציה בסגנון הבננות שיוגשו לכם עם מלח, או תפוחי אדמה ובננות שבושלו בחלב קוקוס.

מנות ייחודיות בסיישל יהיו "בקר סיישלי" - כינוי לבשר צב, צ'אטני מבשר כריש עם עדשים, פפאיה ירוקה, בצל מטוגן עם אורז ו"רוזט" (Rousettes), שהוא בשר עטלף המזכיר בשר צבי, אבל כולל המון עצמות קטנטנות.

לצד מנות כאלה נמכרים כאן סוגי אוכל רחוב אקזוטיים, כמו מטעמי קוקוס, או צ'יפס בננה. נסו ברחוב גם את ה"ג'ק פרוט", המשקה האהוב על התיירים ושמכינים מפרי אקזוטי שגדל כאן.

בשלל דוכנים, מסעדות ובחופי הים ימתינו לכם מנות, סלטי פירות, משקאות, או קינוחים, שהוכנו מפירות סיישל, כמו אננס, מנגו, בננות ופפאיה.

בגזרת האלכוהול שווה לטעום את יין הדקלים (Calou), שמכינים משרף קוקוס, ומשמש גם בבישול הקריאולי. הרום המקומי טעים ומשכר ומומלץ ללגום גם את הבקה (Bacca), שמכינים לאירועים טקסיים מליקר קנה סוכר ומישמש. דומה לו מעט גם ליקר הקוקוס הטרופי ה"קוקו ד'אמור" (Coco d'Amour) שנוצר מתמצית קוקוס.

יש גם בירות טובות, בדגש על המקומיות שכוללות את Seybrew ו-Ekyu.

רוצים ארוחה בלתי נשכחת? - הציצו לתגית "מקדשי אוכל בסיישל".

https://youtu.be/HCa2B3RcnwE


#תשר
האוכל יקר יחסית בסיישל. בהזמנת מלון קחו מינימום חצי פנסיון, כי מרבית המלונות רחוקים מהמסעדות.

בסיישל דמי השירות נכללים מראש בחשבון (בסביבות 5 עד 10%) שיגיש לכם המלצר בחשבון. הוסיפו עוד מעט, אבל רק במקרה של שירות יוצא דופן באיכותו.


#בילויים
קשה להבטיח בילויים מדהימים באיי סיישל. חיי לילה, אם יש כאלה, מתרכזים במאהה, הגדול באיי הארכיפלג.

אפילו בבירת סיישל ויקטוריה קשה יהיה למצוא חיי לילה ברמה ובמגוון של ערים גדולות באירופה או אמריקה.

ועדיין, בעיר הבירה יש מועדוני ריקודים וברים לבילויים. גם המתארחים במלונות ובאתרי הנופש באיי סיישל ייהנו מחיי לילה די מספקים, לצד הברים, הפאבים ואפילו הקזינו שבמתחם שלהם.

מסעדות ובתי קפה נהדרים תמצאו גם בשדרת בּוּ וָאלּוֹן, בהן מומלצת למשל הפיצה המקומית המעולה "באובב". גם "אדם אנד איב" שבריזורט אפיליה מציעה אוכל אסייתי מעולה (הזמינו מקום מראש). לסושי מצוין פנו ל"סיישימה" ב-H ריזורט.

למעט מקומות של חיי לילה שווים בוויקטוריה היכנסו לתגית "בילויים בסיישל".


#חיבורי חשמל (Power plugs)
התקעים האפשריים הם Type G (ראו למטה קישור עם צילומים ופירוט).


טעימה מהנסיעה המתקרבת? - הנה:

https://youtu.be/JA6yrKt1at0


חוויות מגן העדן הטרופי של האוקינוס ההודי:

https://youtu.be/Pl-T6snpioQ


האיים מהמטוס:

https://youtu.be/sQF8QQ4nrQk


ממעוף הרחפן:

https://youtu.be/7wsezwjt1sY


מדריך מספר על האיים (עברית):

https://youtu.be/nnjkr0im1Tw


הדרכה:

https://youtu.be/_jnSAy9i0pU
פבמה
האי פֵּמְבַּה
#על האי הירוק של זנזיבר

האי פֵּמְבַּה (Pemba Island), אי יפה וקסום נוסף, הוא האי השני בגודלו בארכיפלג של זנזיבר ומקום שמושך אליו בדרך כלל תיירים בעלי אופי הרפתקני יותר, או אוהבי שלווה, רוגע וטבע.

פמבה הוא בירה עולמית לגידול עצי הציפורן, שמהם מפיקים את התבלין המפורסם. כל חקלאי בפמבה מגדל כמה עשרות עצי ציפורן ובקטיף נוהגים לסגור באי אפילו את בתי הספר כדי לצרף את התלמידים לעזרה. לאחר ייבושם, שולחים את הניצנים המיובשים לעיר ווֶטֶה (Wete), ממנה הם יישלחו למזרח הרחוק.

מיקומו הוא כ-50 קילומטרים מאוּנגוּגָ'ה (Ugunja), האי הראשי והגדול של זנזיבר, שכולם נוהגים פה לכנות בפשטות "האי זנזיבר".

בהיותו מרכז לרפואה מסורתית וכישוף וודו, זוכה האי פמבה לפופולאריות בקרב חובבי המסתורין והרפואה השחורה.

גם חובבי טבע ייהנו לבקר באי ובמיוחד בשמורת יער הגשם נְגֶזי (Ngezi), הנמצאת בסמוך לחוף וּמבָּה ווִימבּי (Vumba Wimbi). השמורה היא שריד ליערות העבותים שכיסו לפני מאות שנים את הגבעות הללו. היא מתאפיינת בצמחייה עשירה ומיוחדת, המהווה בית למגוון בעלי חיים, מהם נדירים במיוחד, כולל אנטילופות, נמיות ביצה, חזירי פרא ועטלפי פירות, הידועים בתור "השועלים המעופפים של האי פמבה".

גודלו של האי, הידוע בתור "האי הירוק" של זנזיבר, כ-988 קילומטרים רבועים. הוא ממוקם בחוף הסוואהילי באוקיינוס ההודי והפעילויות המרכזיות שבו הן אלו המוכרות באיי זנזיבר, החל מיציאה לדיג על סירות ה"דאו" המקומיות, דרך ביקור בשמורת הטבע נגזי ועד לפינוקי החוף האופייניים לאיים.

בפמבה תוכלו ליהנות מצלילות יפות המוכרות מאיי זנזיבר האחרים. מוצעים בו כמה אתרי צלילה עם שוניות נהדרות ועשירות בבעלי חיים ימיים ואלמוגים.


#החיים בפמבה
ממקומה על גבעה רמה במרכז האי, צופה צ'אקֶה צ'אקֶה (Chake-Chake), עיר הבירה של פמבה, אל המפרץ המערבי. ממנה ניתן להגיע לערים חשובות אחרות כמו ווֶטֶה (Wete), העיר הגדולה והצפונית של האי, ומַקואני (Mkoani) הדרומית.

תושבי פמבה הם אנשים שידועים בחריצותם ובעבודתם הקשה. בדרך כלל הם מאד אדיבים ואוהבים לעזור לתיירים. כללית, החיים באי מתנהלים בעצלתיים ודומה שאיש אינו ממהר כאן.

ענף מאד חזק באי הוא הדייג. זאת בזכות ערוץ המים העמוק ושופע הדגה, שמשתרע לרוחב של כ-50 קילומטרים, בין האי פמבה לאי זנזיבר.

גם החקלאות כאן מפותחת מאד. חוץ מרצועת החוף המזרחי, מרבית האדמה באי פמבה היא פורה מאוד. החקלאות מפותחת בה מאד ובמיוחד חזקים גידולים כמו תבלין הציפורן המפורסם של האי, לצד אורז, קוקוס, בננות, שעועית אדומה וקסאווה.

תושבי האי מחולקים לתושבים הערביים המקוריים של האי הנקראים ווסוואאילי (Waswahili). לצידם חיים פה ה"שירזים" ובאי גם קהילה ערבית גדולה שהגיעה מעומאן.


#טיפים
אל האי אפשר להגיע במעבורת, בהפלגה לא רחוקה אבל איטית.

יער נגזי מלא ביתושים. הביאו איתכם דוחה יתושים.


מבט מקרוב באי פמבה הקסום:

https://youtu.be/NziLeXvYPFA


ומהאוויר:

https://youtu.be/r9azF8XY1s4
זנזיבר
האי זנזיבר
#על אי העבדים שהיה לגן עדן

בעיני רבים זנזיבר הוא המקום המושלם לחופשה חלומית. יש כאן חופי ים טורקיזיים בים וטרופיים בצמחייה, חולות נעימים ולבנים ונוף תת-ימי מרהיב ועשיר באתרי צלילה. התושבים כאן נינוחים ומאירי פנים והופכים את השהייה באיים לחוויה נעימה במיוחד.

זנזיבר הוא ארכיפלג טרופי, חלק ממדינת טנזניה שבאפריקה, שמורכב בעיקר משני איים - אוּנגוּגָ'ה (Unguja) הגדול, המכונה בפשטות זנזיבר, ופמבה הקטן, אי שנמצא כמה עשרות קילומטרים מצפון לו. חופו המזרחי של זנזיבר רדוד ורחב ידיים והוא מוגבל על ידי שונית אלמוגים שנמצאת במרחק של כ-5 קילומטרים מהחוף. בעת השפל מגדלים ואוספים בו אצות למאכל.

החוף המערבי של האי תלול יותר ומיושב ומיוער, ויש בו מנגרובים. איי זנזיבר מכונים לעיתים בשם "איי התבלינים".

בעבר זנזיבר היה מרכז של מוסלמים סוחרי עבדים, שעשו כאן את רוב המסחר בעבדים שחורים מאפריקה. מקור השם זנזיבר הוא מעיוות של השם הערבי "זנג'י ברא", שניתן בתקופת המסחר בעבדים ופירושו "כושי החוצה". עד היום מהווה שפתם של התושבים כאן בליל של מילים בערבית, אנגלית, הינדית ופורטוגזית, שריד חי למיזוג אתני ותרבותי, לכיבושים היסטוריים בידי אימפריות ושליטים זרים, ולמסחר חובק עולם, שהתקיים כאן.

ראו את כל האטרקציות בעיר בתגית "זנזיבר".


#האוכלוסייה
מרבית אוכלוסיית זנזיבר, כ-90% מהם, הם מוסלמים. התרבות הסוואהילית, עירוב המסורות של חופי האוקיינוס ההודי, נובעת מהמפגש שחל כאן, בין מגוון המקורות של הסוואהילים, האנשים של זנזיבר, שבאו מאינספור מקומות. אגב, השם "Swahili" פירושו "אנשי החוף", כלומר "של החוף" וזה בא מהמילה הערבית "סאהל".

זה גם מה שמוביל לכך שהשפה כאן היא מיקס מטורף של מילים שבאו מהשפות ערבית, הינדית, אנגלית ופורטוגזית - עדות לאותה תערובת אתנית ותרבותית מופלאה של המקומיים.

התרבות המקומית בזנזיבר מבוססת על מנטליות רגועה, סבלנות וקצב איטי. הביטויים הבולטים כאן הם "פולה פולה" שמשמעותו "לאט לאט", לצד "אקונה מטטה" שפירושו "אין בעיה" או "אין דאגות".


#היסטוריה
עוד משחר ההיסטוריה סחרו תושבי האיים האפריקאים, בני הבנטו, עם סוחרים מיוון, הודו, סין ופרס. מאז נודעה זנזיבר כבירתה של מעצמת מסחר עתיקה ומהצמתים המרכזיים בנתיבי הסחר העולמי.

בימי הביניים התיישבו באיים סוחרים ערבים והחל להיווצר המיזוג הזנזיברי בין קסמי ערב והחושניות האפריקאית. זה קרה כשאנשי החוף האפריקאים הלכו ואימצו את דת האיסלאם. בהדרגה החלו גם המנהגים, הלבוש, המטבח והאדריכלות המקומית לספוג השפעות ערביות והחלה לצמוח התרבות הסוואהילית, כלומר תרבות החוף (השם בא מהמילה "סאהל" בערבית).

בהמשך הביאו סוחרים לזנזיבר עבדים מעמקי אפריקה והאי המרכזי הפך למרכז הסחר בעבדים מהיבשת השחורה. לצד שנהב מאפריקה, תבלינים מזנזיבר ובשמים יקרים מהמזרח, הועמדו כאן שחורים שנלכדו ביבשת למכירה לעבדות.

בעת החדשה, משגילו האימפריות ושלל שליטים חמדנים את עושרם של סוחרי זנזיבר הסוואהילים, החלו להגיע הכובשים הפורטוגלים, העומאנים והבריטים. הללו כבשו והובסו והעבירו מיד ליד את האי העשיר.

השינוי הגיע רק בשנות ה-60 של המאה ה-20, עם המהפכה של 1964, שבה זכו בני זנזיבר בעצמאות והקימו רפובליקה משלהם. די מהר התאחדו עם טנגניקה, הרפובליקה השכנה שבמזרח אפריקה וביחד יצרו את טנזניה, רפובליקה משותפת ששמה הוא הלחמה של שני השמות של השותפות בה.


#מתי לבוא?
הזמן המוצלח ביותר להגיע לזנזיבר הוא בעונות היבשות, בחודשים דצמבר-פברואר או יולי-אוקטובר.

לצלילה הגיעו בחודשים נובמבר-מרץ, העונה האופטימלית לצלילה מבחינת גובה הים, חום המים והראות בהם.

בין אוקטובר לאפריל חם מאד ומחודש יולי עד ספטמבר חם נעים במהלך היום, גם אם חם, בעוד שבערב מתקרר מעט וכדאי ללבוש משהו ארוך ודק.


#מטבע
הביאו דולרים. לא צריך להחליפם למטבע המקומי. ואגב, בזנזיבר לא מקבלים דולרים ישנים. הביאו רק דולרים משנת 2006 ומעלה.


#לינה
אם אתם רוצים הנאה ופינוק חופי - פנו לאזור הצפוני של האי. בו נמצאים החופים הכי יפים, במיוחד חוף נונגווי (nungwi) הנהדר. מרבית הצעירים והתרמילאים מצפינים בדרך כלל לכפר הזרוק הזה ונהנים מאד.

להנאה מתופעת חופי הגאות והשפל של זנזיבר בוחרים באחד החופים הדרומיים, דוגמת החוף היפה והמפורסם קיוונגווה (kiwengwa).


#אתרי חובה
רוצים לראות את המקומות הכי פופולריים בעיר? - היכנסו לתגית "אתרי חובה בזנזיבר".


#תקשורת
קנו כרטיס סים מקומי שעולה עד 10$ בנמל התעופה של זנזיבר או בחנויות או קיוסקים בזנזיבר.


#אוכל
חופשה בזנזיבר היא חוויה קולינרית, מעצם היותו של המטבח הזנזיברי מיזוג ייחודי של המטבחים האפריקאי, הערבי, ההודי והפורטוגלי. בין הפופולריות ביותר מתוך המנות הייחודיות של המטבח המקומי הן סמאקי, שהוא דג טרי מטוגן, מישקאקי, שהם שיפודי בקר המתובלים בחריפות והאוגאלי - סוג של דייסת קמח תירס.

בחופים פזורות מסעדות פשוטות וטעימות של דגים ופירות ים, אבל שווה להכיר את תגית "מקדשי אוכל בזנזיבר", עם ההמלצות המיוחדות ואת שוק האוכל הלילי של זנזיבר - חוויה מהממת שחייבים להתנסות בה!

ולגבי שתייה - שתו רק מים מינרליים.


#חסכון
ההתמקחות מקובלת בזנזיבר. חתכו את המחיר לחצי והמשיכו משם כרצונכם.

אל תקנו צדפים, כי חל איסור להוציא צדפים מזנזיבר.


# תחבורה
שירות האוטובוסים של האי, הדלה-דלה (dala-dala) הוא הדרך הזולה ביותר להסתובב באי. תרמילאים לוקחים גם טרמפים.

טיולים תוכלו לעשות עם רכב שכור, אבל חשוב להקדים ולהזמין כזה. בלא רכב שכור, סעו במוניות השירות המקומיות, שמחירן כרבע ממוניות הספיישל היקרות של האי.

אפשר וכיף לשכור קטנועים. טרקטורונים פחות מומלצים, בשל שירותי רפואה בסיסיים באי.


#תשר
טיפ ראוי במסעדות ובבתי קפה בזנזיבר הוא 5000 שילינג לארוחת ערב. כל ענף התיירות בזנזיבר בנוי על טיפים. תנו 1-2 דולר לנותני שירות חד פעמיים, כמו סבל או משיט סירה בסיורים. למדריך מקומי או נהג, שמשרתים לאורך יום שלם, תנו 5 דולרים טיפ ולסבל עם כמה מזוודות חצי דולר למזוודה.


#בילויים
חיי הלילה מתרכזים בעיקר בחוף הצפון מערבי. אל תצפו למסיבות פול מון.

מקומות בילוי במקום בתגית "בילויים בזנזיבר".


#קידומת זנזיבר
בתקשורת לזנזיבר יש לחייג גם את הקידומת הבינלאומית של טנזניה, 255, ואז גם את זו של זנזיבר ופמבה שהיא 24.


#חיבורי חשמל (Power plugs)
התקעים האפשריים הם Type D ו-G (ראו למטה קישור עם צילומים ופירוט).


טעימה מהנסיעה המתקרבת? - הנה סרטון שיציג לכם את האי במלוא יופיו:

https://youtu.be/RACzGKA-5p0


ממעוף הרחפן:

https://youtu.be/Z_6noXde5NQ


בחופשה:

https://youtu.be/iekKCBFP8K4


ובחופים:

https://youtu.be/KWzYD37QKtI
האי מאפיה
האי מָאפְיָה
#על גן העדן של הצוללנים

להסתבך עם המאפיה הזו לא יזיק לכם בכלל, שכן האי מָאפְיָה (Mafia) הוא אחד האיים הטבעיים והשמורים של זנזיבר.

כי מאפיה מצטיין בשוּניות אלמוגים נדירות ביופיין ובמים צלולים במיוחד, מה שהופך אותו למגנט ששואב אליו צוללנים וחובבי צלילה מכל רחבי העולם.

בריף האלמוגים של האי תוכלו לראות להקות של דגים טרופיים, כרישים, כרישי לווייתן, צבי ים, מנטות, צלופחים ועוד. גם מאותגרי הצלילה המקצועית יקבלו כאן מסכות ושנורקלים שיאפשרו צפייה בדגים הצבעוניים ובבעלי החיים הימיים ששוחים בקרבת החוף.

אחרי השחייה והצלילה או השנירקול כאן, תוכלו להבין את הקסם של האי הקטן וכיצד הפך המקום לאחד מאתרי הצלילה הטובים בעולם. תיהנו!


#טיפים
לא צוללנים? - תוכלו להצטייד במסכה ושנורקל.


מבט מקרוב בכריש הלווייתן שבמימי האי:

https://youtu.be/E9tpPWK7sag


וסיור קטן במאפיה ובאי הסמוך לו חולה:

https://youtu.be/e3W-WiWgt8I


אֵאוּרִיקַה - האנציקלופדיה של הסקרנות!

העולם הוא צבעוני ומופלא, אאוריקה כאן בשביל שתגלו אותו...

אלפי נושאים, תמונות וסרטונים, מפתיעים, מסקרנים וממוקדים.

ניתן לנווט בין הפריטים במגע, בעכבר, בגלגלת, או במקשי המקלדת

בואו לגלות, לחקור, ולקבל השראה!

אֵאוּרִיקַה - האנציקלופדיה של הסקרנות!

שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.