שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
העיר קהיר
המוזיאון המצרי
כיכר א-תחריר
ארמון מניאל
מֶמפִיס
שכונת זמאלק
עיר המתים של קהיר
שוק הגמלים באימבאבא
מופע הדרווישים המחוללים בקהיר
#על בירת מצרים הענקית
קהיר, על עשרות מיליוני תושביה, היא העיר הגדולה ביותר באפריקה וכרך עצום, שנחשב למרכז תרבותי של העולם הערבי והפך אותה לבירת העולם המוסלמי כולו. לא סתם פירוש שמה "אל-קאהִרה" הוא "עיר הניצחון".
בירתו של "אל שעב אל מסרי", העם המצרי, נחשבה בעבר לעיר יפה והדורה ומשכה אליה דמויות מרתקות ורבות כוח מכל העולם. היא הייתה למקום מפגש קוסמופוליטי ואקזוטי גם יחד, אך הפכה עם השנים ובעיקר מאז המהפכה נגד המלוכה, למטרופולין עצום, שנאבק אל מול ההזנחה וחוסר התקציב הקבוע של הממשל המצרי. צפיפות אוכלוסין, פקקי תנועה קשים וזיהום אוויר כבד מעיבים על התיירות בקהיר, כמו גם מצבה הבטחוני של מצרים ומאבקה בטרור.
בירת מצרים היא עיר מגוונת ומפתיעה, המסקרנת את התייר בניגודים שבה, בין עשירים לעניים, בין מזרח למערב ובין עוצמת החיים שבה לשלל זכרונות העבר והזמנים העתיקים שלה. אל מול השווקים, המסגדים והסמטאות של מצרים העתיקה, ניצבים בה בתי מלון מפוארים, מסעדות יוקרה ואתרי בילוי מודרניים בסגנון מערבי.
ב"עיר אלף המסגדים" המרתקת, בה גם שלל כנסיות עתיקות ובתי כנסת ציוריים, תמצאו את המיקס המרתק ביותר, של מומיות, שווקים, צבעים ומסגדים. זוהי עיר של המון אדם ועתיקות מהפנטות,עם תנועה בלתי אפשרית בכבישיה, רעש צפירות המכוניות, צפיפות מטורפת וטעמים, צלילים וריחות, שהופכים אותה לכרך שאין כמוהו בעולם.
ראו את כל האטרקציות בעיר בתגית "קהיר".
#היסטוריה
אמנם אין הרבה קשר בין המצרים של היום, צאצאי החיג'אזים, לבין הפרעונים ששלטו כאן בעבר וייסדו את התרבות העתיקה של מצרים. אבל לתושבי מצרים יש היסטוריה עשירה בכל מקרה.
קהיר, שנוסדה בשנת 969 בידי החליפים הפטימים, היא בירת מצרים המוסלמית משנת 1169 ועד היום. למעשה, קהיר קמה מחוץ אך בצמוד לפוּסְטָט, הבירה הקודמת של מצרים, שהח'ליף שרף אותה כדי למנוע את נפילתה בידי הצלבנים ובחר בקהיר כבירה חדשה. פוסטאט נבנתה מחדש והיום היא שכונה בקהיר.
למעשה, בתקופת השלטון המוסלמי קהיר כל כך התרחבה, שהיא אוחדה עם עוד 3 ערי בירה עתיקות של מצרים ששכנו באזור - גיזה, ממפיס ואון, היא הליופוליס.
פוּסְטָט עצמה הוקמה בשנת 641, בידי עמר בן אעץ, ששלח החליף המוסלמי עומר בן חיטאב, מי שאחראי לכיבוש הערבי של מצרים. פוסטאט עצמה החליפה בעבר את הבירה העתיקה של מצרים, שהייתה עיר הנמל אלכסנדריה שעל חופי הים התיכון.
חיילי האימפריה העות'מאנית כבשו את קהיר ב-1517 והחזיקו בה, למעט כיבוש נפוליאוני קצר בין 1798–1801, עד 1882. הם השאירו כאן מגוון מאכלים ופינו את מקומם לבריטים, שכבשו מידיהם את מצרים, בנו בבירתה מגוון גדול של מבנים בסגנון קולוניאלי בריטי ושפרו מעט את התשתיות.
כשמצרים זכתה לעצמאות בשנת 1922, המשיכו כוחות בריטיים לאייש את קהיר, עד שנת 1956. מהפכת הקצינים הובילה לשלטון המצרי את גמאל עבדל נאצר, שפיתח את העיר ופרבריה ושיפר את מערכת התחבורה המקרטעת שלה.
כיום קהיר, על אף קשייה, היא המרכז הכלכלי העיקרי של צפון אפריקה ושל מדינות ערב. בה הוקמה הליגה הערבית ומכאן היא פועלת עד היום. זעזועים פוליטיים והפיכות שהתרחשו בה בשנות האלפיים הפכו אותה להר געש פוליטי וכיום היא נאבקת לחזור ולהפוך למעצמת התיירות השלווה שהייתה בעבר.
#בגדים
לקהיר אקלים מדברי, מה שאומר ביגוד קל לשעות היום וסוודר לערב. הביאו גם נעלי הליכה נוחות, כולל להליכה בחולות של אתרי העתיקות. כמובן הביאו גם משקפי שמש וקרם הגנה חזק.
#מתי לבוא?
חודשי הקיץ לוהטים כאן, מיוני עד ספטמבר. הכי טוב להגיע לכאן מנובמבר עד מרץ וניתן ליהנות גם באוקטובר ומאי.
אם אין ברירה ומגיעים בקיץ, הקפידו להזמין חדר עם מזגן וטיילו בעיקר בשעות הבוקר והערב.
#תחבורה
בקהיר המוניות זולות, אך חשוב לסכם עם הנהג על המחיר מראש. המאבק עליו נמשך, אבל בינתיים Uber עובד נהדר והנהגים אדיבים ומקצועיים.
בנסיעות בין-עירוניות תוכלו לנסוע במוניות שירות שמחירן זול מאד.
הרכבת לאסואן היא חדישה יחסית, עם מחלקה ראשונה ממוזגת אוויר וקרונות שינה לנסיעת לילה שלווה. במחיר קרון השינה אפשר לטוס בזול, מקהיר אל לוקסור או אסואן, בחברת "איג'יפט אייר".
בחודשים הנעימים אוקטובר ואפריל, שווה לתרמילאים וצעירים בנפשם, לצאת לשייט פאלוקות, טיול פופולארי מאוד על מפרשיות אל לוקסור ואסואן. יש טיולי פאלוקות שבהם ישנים על חוף הנהר, שרבים מעדיפים.
#בריאות
בשל חיידק הבילהרציה, אל תרחצו בנילוס בקהיר.
הצטיידו בקרם הגנה לעור ובכובע, עדיף רחב שוליים. הביאו עמכם גם תכשיר נגד יתושים.
במצרים לא מומלץ לשתות מי ברז, אלא מים מינרליים ומשקאות קלים, בבקבוקים סגורים.
היזהרו גם באוכל רחוב ומסעדות מלוכלכות. תיירים רבים חוטפים כאן כאבי בטן, שלשולים, הקאות ושאר דברים שהורסים טיול.
#אוכל
המטבח המצרי הוא משלב מטבח ערבי עם טורקי והשפעות מאירופה, תוצאה של הכיבושים שידע במהלך הדורות. הנה כמה ממעדניו:
"פוּל מֶדָאמֶס" (Ful medames) - "הפול הקבור", שבעבר בישלו בין גחלים, הוא ארוחת הבוקר העממית של המצרים, מאכל לאומי ואחד המעדנים שאוכלים ברחוב המצרי ובזול. איכלו אותו במקום נקי, עם הפועלים המקומיים. לרוב הוא יוגש עם שמן זית, שום כתוש, בצל, פטרוזיליה, סלט ירקות, מיץ לימון ולעיתים עם ביצה.
טַעַמִיָה (Ta'amiya) - הפלפל המצרי הוא המאכל הלאומי. הוא עשוי מפול ומשפחות רבות במצרים אוכלות אותו בכל בוקר, עם פול מבושל.
קוֹשַארִי (Koshary בדגש על ה-Ko) - מעדן רחוב נהדר, המערבב אורז עם אטריות ועדשים, בצל מטוגן ורוטב עגבניות עם חומוס, בהרט ושבבי צ'ילי.
מַלוּחִיָה (Mulukhiyah), מרק ירקות סמיך ומתובל, שלפעמים הוא מוגש עם נתחי בשר. יש חלָטָה, שהיא תבשיל אורז בבשר. מַחְשֶי, שהם ממולאים וטוּרְשִי, החמוצים המקומיים.
קבב, שנקרא "קוֹפְטֶא", או שווארמה מזמינים במסעדות לפי משקל ולצידם תוכלו לבקש "בָּאבָּא גָאנוּש" – סלט חצילים עם טחינה, ברוטב שום ולימון.
המתוקים:
אוּם עַלִי - הקינוח הלאומי האהוב, עם פודינג חם מחלב, לחם מתוק, אורז, אגוזים ופירות יבשים.
עַטַאִיף - שהוא בצק ממולא בשקדים בתוך סירופ.
יש גם קְנָאפֶה, בַּסְבוּסָה ועוד מאפים מתוקים שהגיעו ככל הנראה עם הטורקים.
משקאות:
שתו ברחוב שָבַּע, משקה טעים מקנה סוכר, או קַרְקַדֶה חמצמץ-מתוק, העשוי מצמח שצומח במצריים עילית.
תה אחרי האוכל הוא חזק ומתוק. נסו איתו מַהְלַבִּיָיה, המכילה חלב, לבן, סוכר ואורז מבושל וטחון דק.
קפה שחור אפשר עם קמצוץ סוכר (בקשו "אריה"), מעט סוכר (מזבוט), מתוק מאוד (זיאדה), או ללא סוכר כלל (סאדה).
כמה מאכלים פופולאריים בקהיר:
https://youtu.be/pKtAxYnQ-FU
#שופינג
רחובות השופינג המרכזיים הם רחוב עדלי ורחוב טלעת חרב.
קניות עממיות תוכלו לערוך בשוק הגדול "חאן אל חלילי", המציע מזכרות לצד בשמים, מוצרי טקסטיל ועור.
מציאות עממיות בזול תמצאו בשווקים העממיים והזולים כמו "שוק אל עתבה" והשוק שממול לכניסה לחאן אל חלילי - בצד השני של הרחוב.
אופנה ומותגים בינלאומיים - שווה לקנות בקניון העצום שבשכונת הליופוליס. יש שם הכל וביוקר יחסי.
את המקומות לקניות בעיר תראו בתגית "שופינג בקהיר".
#בילויים
את מקומות הבילוי השווים בעיר ראו בתגית "בילויים בקהיר".
#חסכון
כמעט כל האתרים המעניינים זולים מאד. הביאו תעודת סטודנט. הרבה אתרים פתוחים בחינם.
התמקחות על המחיר במצרים היא כמעט חובה. לתיירים המחירים מוקפצים מיד למעלה!
קניית אוכל בדוכני רחוב יכולה לחסוך כסף רב, אבל גם קלקולי קיבה. שימו לב לנקיון ומים שתו רק מבקבוקים סגורים.
#תשר
מרבית המצרים חיים בעוני, חלק גדול מהם על גבול ההישרדות. לכן רבים יציעו לכם את שירותיהם תמורת "בקשיש", טיפ. גם במסעדות ובתי קפה במצרים נהוג לתת טיפ, של לפחות 10% מהחשבון.
#קידומת מצרים
+20
#חיבורי חשמל (Power plugs)
התקעים האפשריים הם Type F ו-C (ראו למטה קישור עם צילומים).
טעימה מהנסיעה המתקרבת? - הנה סרטון שיציג לכם את העיר במלוא יופייה:
https://youtu.be/C05IG7tqaW8
הקסם של מצרים:
https://youtu.be/eUQqQsrV4Ak
ותכנית ארוכה על האתרים המפורסמים שבה:
https://youtu.be/Dtw2vfKihXA
קהיר, על עשרות מיליוני תושביה, היא העיר הגדולה ביותר באפריקה וכרך עצום, שנחשב למרכז תרבותי של העולם הערבי והפך אותה לבירת העולם המוסלמי כולו. לא סתם פירוש שמה "אל-קאהִרה" הוא "עיר הניצחון".
בירתו של "אל שעב אל מסרי", העם המצרי, נחשבה בעבר לעיר יפה והדורה ומשכה אליה דמויות מרתקות ורבות כוח מכל העולם. היא הייתה למקום מפגש קוסמופוליטי ואקזוטי גם יחד, אך הפכה עם השנים ובעיקר מאז המהפכה נגד המלוכה, למטרופולין עצום, שנאבק אל מול ההזנחה וחוסר התקציב הקבוע של הממשל המצרי. צפיפות אוכלוסין, פקקי תנועה קשים וזיהום אוויר כבד מעיבים על התיירות בקהיר, כמו גם מצבה הבטחוני של מצרים ומאבקה בטרור.
בירת מצרים היא עיר מגוונת ומפתיעה, המסקרנת את התייר בניגודים שבה, בין עשירים לעניים, בין מזרח למערב ובין עוצמת החיים שבה לשלל זכרונות העבר והזמנים העתיקים שלה. אל מול השווקים, המסגדים והסמטאות של מצרים העתיקה, ניצבים בה בתי מלון מפוארים, מסעדות יוקרה ואתרי בילוי מודרניים בסגנון מערבי.
ב"עיר אלף המסגדים" המרתקת, בה גם שלל כנסיות עתיקות ובתי כנסת ציוריים, תמצאו את המיקס המרתק ביותר, של מומיות, שווקים, צבעים ומסגדים. זוהי עיר של המון אדם ועתיקות מהפנטות,עם תנועה בלתי אפשרית בכבישיה, רעש צפירות המכוניות, צפיפות מטורפת וטעמים, צלילים וריחות, שהופכים אותה לכרך שאין כמוהו בעולם.
ראו את כל האטרקציות בעיר בתגית "קהיר".
#היסטוריה
אמנם אין הרבה קשר בין המצרים של היום, צאצאי החיג'אזים, לבין הפרעונים ששלטו כאן בעבר וייסדו את התרבות העתיקה של מצרים. אבל לתושבי מצרים יש היסטוריה עשירה בכל מקרה.
קהיר, שנוסדה בשנת 969 בידי החליפים הפטימים, היא בירת מצרים המוסלמית משנת 1169 ועד היום. למעשה, קהיר קמה מחוץ אך בצמוד לפוּסְטָט, הבירה הקודמת של מצרים, שהח'ליף שרף אותה כדי למנוע את נפילתה בידי הצלבנים ובחר בקהיר כבירה חדשה. פוסטאט נבנתה מחדש והיום היא שכונה בקהיר.
למעשה, בתקופת השלטון המוסלמי קהיר כל כך התרחבה, שהיא אוחדה עם עוד 3 ערי בירה עתיקות של מצרים ששכנו באזור - גיזה, ממפיס ואון, היא הליופוליס.
פוּסְטָט עצמה הוקמה בשנת 641, בידי עמר בן אעץ, ששלח החליף המוסלמי עומר בן חיטאב, מי שאחראי לכיבוש הערבי של מצרים. פוסטאט עצמה החליפה בעבר את הבירה העתיקה של מצרים, שהייתה עיר הנמל אלכסנדריה שעל חופי הים התיכון.
חיילי האימפריה העות'מאנית כבשו את קהיר ב-1517 והחזיקו בה, למעט כיבוש נפוליאוני קצר בין 1798–1801, עד 1882. הם השאירו כאן מגוון מאכלים ופינו את מקומם לבריטים, שכבשו מידיהם את מצרים, בנו בבירתה מגוון גדול של מבנים בסגנון קולוניאלי בריטי ושפרו מעט את התשתיות.
כשמצרים זכתה לעצמאות בשנת 1922, המשיכו כוחות בריטיים לאייש את קהיר, עד שנת 1956. מהפכת הקצינים הובילה לשלטון המצרי את גמאל עבדל נאצר, שפיתח את העיר ופרבריה ושיפר את מערכת התחבורה המקרטעת שלה.
כיום קהיר, על אף קשייה, היא המרכז הכלכלי העיקרי של צפון אפריקה ושל מדינות ערב. בה הוקמה הליגה הערבית ומכאן היא פועלת עד היום. זעזועים פוליטיים והפיכות שהתרחשו בה בשנות האלפיים הפכו אותה להר געש פוליטי וכיום היא נאבקת לחזור ולהפוך למעצמת התיירות השלווה שהייתה בעבר.
#בגדים
לקהיר אקלים מדברי, מה שאומר ביגוד קל לשעות היום וסוודר לערב. הביאו גם נעלי הליכה נוחות, כולל להליכה בחולות של אתרי העתיקות. כמובן הביאו גם משקפי שמש וקרם הגנה חזק.
#מתי לבוא?
חודשי הקיץ לוהטים כאן, מיוני עד ספטמבר. הכי טוב להגיע לכאן מנובמבר עד מרץ וניתן ליהנות גם באוקטובר ומאי.
אם אין ברירה ומגיעים בקיץ, הקפידו להזמין חדר עם מזגן וטיילו בעיקר בשעות הבוקר והערב.
#תחבורה
בקהיר המוניות זולות, אך חשוב לסכם עם הנהג על המחיר מראש. המאבק עליו נמשך, אבל בינתיים Uber עובד נהדר והנהגים אדיבים ומקצועיים.
בנסיעות בין-עירוניות תוכלו לנסוע במוניות שירות שמחירן זול מאד.
הרכבת לאסואן היא חדישה יחסית, עם מחלקה ראשונה ממוזגת אוויר וקרונות שינה לנסיעת לילה שלווה. במחיר קרון השינה אפשר לטוס בזול, מקהיר אל לוקסור או אסואן, בחברת "איג'יפט אייר".
בחודשים הנעימים אוקטובר ואפריל, שווה לתרמילאים וצעירים בנפשם, לצאת לשייט פאלוקות, טיול פופולארי מאוד על מפרשיות אל לוקסור ואסואן. יש טיולי פאלוקות שבהם ישנים על חוף הנהר, שרבים מעדיפים.
#בריאות
בשל חיידק הבילהרציה, אל תרחצו בנילוס בקהיר.
הצטיידו בקרם הגנה לעור ובכובע, עדיף רחב שוליים. הביאו עמכם גם תכשיר נגד יתושים.
במצרים לא מומלץ לשתות מי ברז, אלא מים מינרליים ומשקאות קלים, בבקבוקים סגורים.
היזהרו גם באוכל רחוב ומסעדות מלוכלכות. תיירים רבים חוטפים כאן כאבי בטן, שלשולים, הקאות ושאר דברים שהורסים טיול.
#אוכל
המטבח המצרי הוא משלב מטבח ערבי עם טורקי והשפעות מאירופה, תוצאה של הכיבושים שידע במהלך הדורות. הנה כמה ממעדניו:
"פוּל מֶדָאמֶס" (Ful medames) - "הפול הקבור", שבעבר בישלו בין גחלים, הוא ארוחת הבוקר העממית של המצרים, מאכל לאומי ואחד המעדנים שאוכלים ברחוב המצרי ובזול. איכלו אותו במקום נקי, עם הפועלים המקומיים. לרוב הוא יוגש עם שמן זית, שום כתוש, בצל, פטרוזיליה, סלט ירקות, מיץ לימון ולעיתים עם ביצה.
טַעַמִיָה (Ta'amiya) - הפלפל המצרי הוא המאכל הלאומי. הוא עשוי מפול ומשפחות רבות במצרים אוכלות אותו בכל בוקר, עם פול מבושל.
קוֹשַארִי (Koshary בדגש על ה-Ko) - מעדן רחוב נהדר, המערבב אורז עם אטריות ועדשים, בצל מטוגן ורוטב עגבניות עם חומוס, בהרט ושבבי צ'ילי.
מַלוּחִיָה (Mulukhiyah), מרק ירקות סמיך ומתובל, שלפעמים הוא מוגש עם נתחי בשר. יש חלָטָה, שהיא תבשיל אורז בבשר. מַחְשֶי, שהם ממולאים וטוּרְשִי, החמוצים המקומיים.
קבב, שנקרא "קוֹפְטֶא", או שווארמה מזמינים במסעדות לפי משקל ולצידם תוכלו לבקש "בָּאבָּא גָאנוּש" – סלט חצילים עם טחינה, ברוטב שום ולימון.
המתוקים:
אוּם עַלִי - הקינוח הלאומי האהוב, עם פודינג חם מחלב, לחם מתוק, אורז, אגוזים ופירות יבשים.
עַטַאִיף - שהוא בצק ממולא בשקדים בתוך סירופ.
יש גם קְנָאפֶה, בַּסְבוּסָה ועוד מאפים מתוקים שהגיעו ככל הנראה עם הטורקים.
משקאות:
שתו ברחוב שָבַּע, משקה טעים מקנה סוכר, או קַרְקַדֶה חמצמץ-מתוק, העשוי מצמח שצומח במצריים עילית.
תה אחרי האוכל הוא חזק ומתוק. נסו איתו מַהְלַבִּיָיה, המכילה חלב, לבן, סוכר ואורז מבושל וטחון דק.
קפה שחור אפשר עם קמצוץ סוכר (בקשו "אריה"), מעט סוכר (מזבוט), מתוק מאוד (זיאדה), או ללא סוכר כלל (סאדה).
כמה מאכלים פופולאריים בקהיר:
https://youtu.be/pKtAxYnQ-FU
#שופינג
רחובות השופינג המרכזיים הם רחוב עדלי ורחוב טלעת חרב.
קניות עממיות תוכלו לערוך בשוק הגדול "חאן אל חלילי", המציע מזכרות לצד בשמים, מוצרי טקסטיל ועור.
מציאות עממיות בזול תמצאו בשווקים העממיים והזולים כמו "שוק אל עתבה" והשוק שממול לכניסה לחאן אל חלילי - בצד השני של הרחוב.
אופנה ומותגים בינלאומיים - שווה לקנות בקניון העצום שבשכונת הליופוליס. יש שם הכל וביוקר יחסי.
את המקומות לקניות בעיר תראו בתגית "שופינג בקהיר".
#בילויים
את מקומות הבילוי השווים בעיר ראו בתגית "בילויים בקהיר".
#חסכון
כמעט כל האתרים המעניינים זולים מאד. הביאו תעודת סטודנט. הרבה אתרים פתוחים בחינם.
התמקחות על המחיר במצרים היא כמעט חובה. לתיירים המחירים מוקפצים מיד למעלה!
קניית אוכל בדוכני רחוב יכולה לחסוך כסף רב, אבל גם קלקולי קיבה. שימו לב לנקיון ומים שתו רק מבקבוקים סגורים.
#תשר
מרבית המצרים חיים בעוני, חלק גדול מהם על גבול ההישרדות. לכן רבים יציעו לכם את שירותיהם תמורת "בקשיש", טיפ. גם במסעדות ובתי קפה במצרים נהוג לתת טיפ, של לפחות 10% מהחשבון.
#קידומת מצרים
+20
#חיבורי חשמל (Power plugs)
התקעים האפשריים הם Type F ו-C (ראו למטה קישור עם צילומים).
טעימה מהנסיעה המתקרבת? - הנה סרטון שיציג לכם את העיר במלוא יופייה:
https://youtu.be/C05IG7tqaW8
הקסם של מצרים:
https://youtu.be/eUQqQsrV4Ak
ותכנית ארוכה על האתרים המפורסמים שבה:
https://youtu.be/Dtw2vfKihXA
#על מוזיאון העתיקות המצרי בקהיר
איפה עוד תמצאו במקום אחד מומיות מימי הפרעונים, את אוצרות קברו של תות ענך אמון סרקופגים של מלכים ועתיקות מימי הביזנטים?
במרכז קהיר, בסמוך לכיכר אל תחריר, ניצב אחד המוזיאונים הטובים של מצרים, הוא מוזיאון העתיקות המצרי (Egyptian Museum) של קהיר. במוזיאון שהוא אחד המוזיאונים היפים בעולם, תוכלו לחזות בחדרים עמוסי ממצאים ואוצרות מרשימים ממצרים העתיקה.
למעשה, המוזיאון המצרי הוא המוזיאון הארכיאולוגי המקיף ביותר בעולם, לתרבות המצרית העתיקה. זה לא מובן מאליו, בהתחשב בעובדה שמעצמות ואימפריות דאגו להבריח מכאן בעבר לא מעט ממצאים נהדרים שהותירה תרבות מצרים העתיק. המוזיאון מציג כאן מגוון ענק של ממצאים ארכיאולוגיים מימי הפרעונים ומההיסטוריה של מצרים.
במוזיאון מפורסמים במיוחד הממצאים מקברי הפרעונים, כשמקום של כבוד תופס כאן אוסף המומיות של הפרעונים, לצד פפירוסים מרתקים שהשתמרו ממצרים העתיקה, פסלי אלים ופרעוני מצרים.
במיוחד בולט כאן האוסף היקר והמרשים מקברו של תות ענך אמון. הוא תופס במוזיאון מקום של כבוד ויהיה חוויה שלא תמהר להישכח. תוכלו לראות כאן פרטי לבוש של המלך הצעיר ואוסף של פריטים מהממים וזכרונות ממגוון אוצרותיו האדירים שנקברו עימו, כדי לשמש אותו בעולם הבא ונמצאו בקברו.
אגב, המוזיאון לא מסודר בצורה הטובה ביותר, אבל למרות זאת הוא מוזיאון חובה, שאין להחמיץ בעת הביקור בקהיר.
#שווה לראות כאן
היות ולא ניתן לראות כאן הכל בביקור אחד, כדאי להתרכז באזורים הבאים:
בכניסה - כאן תראו את הספינה של פרעה חופו, את פסלי הענק של הפרעונים, את ארונות הקבורה מאבן, הסרקופגים, שבהם נקברו הפרעונים ובני המלוכה ומגוון של כלים ואביזרים מהתקופה.
חדרי הממלכה העתיקה - תראו אותם בקומה הראשונה. בהם מככבים קלסתרי אחתנאתון, מי שהיה מונותיאיסט ושנוא במיוחד ואשתו היפה נפרטיטי. חפשו גם את פסלו השחור של פרעה חֶפְרֶן, מי שנקבר בפירמידה הגדולה ביותר בגיזה. בקומה זו שימו לב גם לפסל הכוהן הגדול ואשתו הנאה.
בקומה השנייה תראו את אוצרות הזהב הרבים שנתגלו בקברו של תות ענח' אמון. כאן מפורסמת מסיכת המוות המוזהבת שלו, הנחשבת לאחד האוצרות היפים והמיוחדים בתולדות הארכיאולוגיה ומהיפים שאפשר לראות במצרים. ראו גם את התכשיטים של תות, עשויי הזהב והמשובצים באבנים יקרות.
שימו לב לכס המלכות המרהיב שלו, המעוטר בגילופי אריות, את הכרכרות המלכותיות שנשמרו בקברו ואת בקבוקי הבושם עשויי השנהב שלו.
אגב, הקבר של תות הוא מהיחידים בקברי הפרעונים, שהתגלו על כל תכולתם. בזכות העובדה שהוא הוסתר מתחת לקבר אחר, הוא לא נשדד במהלך הדורות. המשעשע הוא שתות, מי שהיה פרעה כבר מילדות, לא עשה דברים משמעותיים במלכותו. חוץ מהעובדה שקברו שרד והתגלה כממצא ארכיאולוגי ולא נשדד, זוכרים אותו בעיקר על שהחריב וביטל את הרפורמות המונותיאיסטיות שהכניס אביו אחנאתון בממלכה.
#חדר המומיות
על הכניסה לחדר המומיות תשלמו לא מעט, אולי אף יותר מהכניסה למוזיאון כולו, אבל חובבי פרעונים או סרטי אינדיאנה ג'ונס מוזמנים לפגוש כאן את הפרעונים ממש מקרוב.
כאן תראו מעין ארונות זכוכית, שנועדו לשמור על המומיות מהתפוררות. ארונות הזכוכית הללו הם מבוקרי אקלים וטמפרטורה. כל מומיה שוכבת בתוך ארון כזה. לא הרבה ייצא לכם "לפגוש", פנים אל פנים, אנשים כה עתיקים. תוכלו לראות ממש את הפנים, את שיער הידיים והאצבעות ועוד.
אגב, ליד כל מומיה מתוארת באיזו תקופה חי ומה הגיל שבו מת האדם שלפניכם. לגבי חלקן אף מצוין בדיוק במי מדובר ומה שמו!
#טיפים
עבור מצלמה דורשים כאן כרטיס נפרד. אם היא לא הכרחית, אז הפקידו אותה מראש עם התיקים.
ביציאה מהמוזיאון שימו לב שבודקים תיקים, מחשש שאנשים יאמצו ממצאים...
מבט מקרוב:
https://youtu.be/zUc9T2TlcpQ?t=54s
ביקור במקום:
https://youtu.be/XG3Du0SOFik
הדרכה:
https://youtu.be/SBiFpENm56c
איפה עוד תמצאו במקום אחד מומיות מימי הפרעונים, את אוצרות קברו של תות ענך אמון סרקופגים של מלכים ועתיקות מימי הביזנטים?
במרכז קהיר, בסמוך לכיכר אל תחריר, ניצב אחד המוזיאונים הטובים של מצרים, הוא מוזיאון העתיקות המצרי (Egyptian Museum) של קהיר. במוזיאון שהוא אחד המוזיאונים היפים בעולם, תוכלו לחזות בחדרים עמוסי ממצאים ואוצרות מרשימים ממצרים העתיקה.
למעשה, המוזיאון המצרי הוא המוזיאון הארכיאולוגי המקיף ביותר בעולם, לתרבות המצרית העתיקה. זה לא מובן מאליו, בהתחשב בעובדה שמעצמות ואימפריות דאגו להבריח מכאן בעבר לא מעט ממצאים נהדרים שהותירה תרבות מצרים העתיק. המוזיאון מציג כאן מגוון ענק של ממצאים ארכיאולוגיים מימי הפרעונים ומההיסטוריה של מצרים.
במוזיאון מפורסמים במיוחד הממצאים מקברי הפרעונים, כשמקום של כבוד תופס כאן אוסף המומיות של הפרעונים, לצד פפירוסים מרתקים שהשתמרו ממצרים העתיקה, פסלי אלים ופרעוני מצרים.
במיוחד בולט כאן האוסף היקר והמרשים מקברו של תות ענך אמון. הוא תופס במוזיאון מקום של כבוד ויהיה חוויה שלא תמהר להישכח. תוכלו לראות כאן פרטי לבוש של המלך הצעיר ואוסף של פריטים מהממים וזכרונות ממגוון אוצרותיו האדירים שנקברו עימו, כדי לשמש אותו בעולם הבא ונמצאו בקברו.
אגב, המוזיאון לא מסודר בצורה הטובה ביותר, אבל למרות זאת הוא מוזיאון חובה, שאין להחמיץ בעת הביקור בקהיר.
#שווה לראות כאן
היות ולא ניתן לראות כאן הכל בביקור אחד, כדאי להתרכז באזורים הבאים:
בכניסה - כאן תראו את הספינה של פרעה חופו, את פסלי הענק של הפרעונים, את ארונות הקבורה מאבן, הסרקופגים, שבהם נקברו הפרעונים ובני המלוכה ומגוון של כלים ואביזרים מהתקופה.
חדרי הממלכה העתיקה - תראו אותם בקומה הראשונה. בהם מככבים קלסתרי אחתנאתון, מי שהיה מונותיאיסט ושנוא במיוחד ואשתו היפה נפרטיטי. חפשו גם את פסלו השחור של פרעה חֶפְרֶן, מי שנקבר בפירמידה הגדולה ביותר בגיזה. בקומה זו שימו לב גם לפסל הכוהן הגדול ואשתו הנאה.
בקומה השנייה תראו את אוצרות הזהב הרבים שנתגלו בקברו של תות ענח' אמון. כאן מפורסמת מסיכת המוות המוזהבת שלו, הנחשבת לאחד האוצרות היפים והמיוחדים בתולדות הארכיאולוגיה ומהיפים שאפשר לראות במצרים. ראו גם את התכשיטים של תות, עשויי הזהב והמשובצים באבנים יקרות.
שימו לב לכס המלכות המרהיב שלו, המעוטר בגילופי אריות, את הכרכרות המלכותיות שנשמרו בקברו ואת בקבוקי הבושם עשויי השנהב שלו.
אגב, הקבר של תות הוא מהיחידים בקברי הפרעונים, שהתגלו על כל תכולתם. בזכות העובדה שהוא הוסתר מתחת לקבר אחר, הוא לא נשדד במהלך הדורות. המשעשע הוא שתות, מי שהיה פרעה כבר מילדות, לא עשה דברים משמעותיים במלכותו. חוץ מהעובדה שקברו שרד והתגלה כממצא ארכיאולוגי ולא נשדד, זוכרים אותו בעיקר על שהחריב וביטל את הרפורמות המונותיאיסטיות שהכניס אביו אחנאתון בממלכה.
#חדר המומיות
על הכניסה לחדר המומיות תשלמו לא מעט, אולי אף יותר מהכניסה למוזיאון כולו, אבל חובבי פרעונים או סרטי אינדיאנה ג'ונס מוזמנים לפגוש כאן את הפרעונים ממש מקרוב.
כאן תראו מעין ארונות זכוכית, שנועדו לשמור על המומיות מהתפוררות. ארונות הזכוכית הללו הם מבוקרי אקלים וטמפרטורה. כל מומיה שוכבת בתוך ארון כזה. לא הרבה ייצא לכם "לפגוש", פנים אל פנים, אנשים כה עתיקים. תוכלו לראות ממש את הפנים, את שיער הידיים והאצבעות ועוד.
אגב, ליד כל מומיה מתוארת באיזו תקופה חי ומה הגיל שבו מת האדם שלפניכם. לגבי חלקן אף מצוין בדיוק במי מדובר ומה שמו!
#טיפים
עבור מצלמה דורשים כאן כרטיס נפרד. אם היא לא הכרחית, אז הפקידו אותה מראש עם התיקים.
ביציאה מהמוזיאון שימו לב שבודקים תיקים, מחשש שאנשים יאמצו ממצאים...
מבט מקרוב:
https://youtu.be/zUc9T2TlcpQ?t=54s
ביקור במקום:
https://youtu.be/XG3Du0SOFik
הדרכה:
https://youtu.be/SBiFpENm56c
#על כיכר השחרור שהצדיקה את שמה שוב
כיכר א-תחריר (A-Tahrir Square) הגדולה, הממוקמת במרכז קהיר, התפרסמה בכל העולם, בשרשרת ההפגנות שהתרחשו בה בתחילת 2011. ההפגנות הובילו אז לפרישתו של הנשיא המצרי של אותם ימים, חוסני מובארכ ולמה שקרוי כאן המהפכה.
כאן בכיכר, מתנוסס דגל מצרים על התורן שמעל בניין ה"מוגמע". זהו הבניין הגדול והביורוקרטי, שבו מתרכזים רבים ממשרדי הממשלה המצרית. אליו התנקזו ומתנקזים לא פעם תסכוליהם של המצרים הפשוטים, מי שהיו אותם המונים שיצאו אז לרחובות ודרשו להחליף את השליט.
"כיכר השחרור", פירוש השם "א-תחריר", נקראה בעבר "כיכר איסמעיליה", על שם איסמעיל פאשה. אותו איסמעיל פאשה זכה לכבוד מכיוון שהיה בין 1863 ל-1879 השליט הבלתי מעורער של מצרים. לכינוי "כיכר השחרור" זכתה הכיכר לראשונה לאחר מהומות 1919. אבל זה היה הכינוי שלה ועל אף שמאז הכיכר נודעה ברבים ככיכר "א-תחריר" (שחרור), רק ב-1952, אחרי מהפכת הקצינים החופשיים, הפך שם זה לשמה הרשמי.
חוץ מבניין ה"מוגמע", המשמש כאמור את חלק ממשרדי ממשלת מצריים, תוכלו למצוא סביב הכיכר עוד מבנים חשובים, בהם מטה המפלגה הלאומית הדמוקרטית, המטה של הליגה הערבית שמצרים מנהיגה במשך שנים רבות, מלון הנילוס, הקמפוס של האוניברסיטה האמריקאית בעיר והמוזיאון המצרי.
#טיפים
אל הכיכר מגיעים דרך תחנת המטרו אנואר סאדאת.
מבט מקרוב:
https://youtu.be/QEmRVjVi0zc
ביקור במקום:
https://youtu.be/i9mq98oryOU
כיכר א-תחריר (A-Tahrir Square) הגדולה, הממוקמת במרכז קהיר, התפרסמה בכל העולם, בשרשרת ההפגנות שהתרחשו בה בתחילת 2011. ההפגנות הובילו אז לפרישתו של הנשיא המצרי של אותם ימים, חוסני מובארכ ולמה שקרוי כאן המהפכה.
כאן בכיכר, מתנוסס דגל מצרים על התורן שמעל בניין ה"מוגמע". זהו הבניין הגדול והביורוקרטי, שבו מתרכזים רבים ממשרדי הממשלה המצרית. אליו התנקזו ומתנקזים לא פעם תסכוליהם של המצרים הפשוטים, מי שהיו אותם המונים שיצאו אז לרחובות ודרשו להחליף את השליט.
"כיכר השחרור", פירוש השם "א-תחריר", נקראה בעבר "כיכר איסמעיליה", על שם איסמעיל פאשה. אותו איסמעיל פאשה זכה לכבוד מכיוון שהיה בין 1863 ל-1879 השליט הבלתי מעורער של מצרים. לכינוי "כיכר השחרור" זכתה הכיכר לראשונה לאחר מהומות 1919. אבל זה היה הכינוי שלה ועל אף שמאז הכיכר נודעה ברבים ככיכר "א-תחריר" (שחרור), רק ב-1952, אחרי מהפכת הקצינים החופשיים, הפך שם זה לשמה הרשמי.
חוץ מבניין ה"מוגמע", המשמש כאמור את חלק ממשרדי ממשלת מצריים, תוכלו למצוא סביב הכיכר עוד מבנים חשובים, בהם מטה המפלגה הלאומית הדמוקרטית, המטה של הליגה הערבית שמצרים מנהיגה במשך שנים רבות, מלון הנילוס, הקמפוס של האוניברסיטה האמריקאית בעיר והמוזיאון המצרי.
#טיפים
אל הכיכר מגיעים דרך תחנת המטרו אנואר סאדאת.
מבט מקרוב:
https://youtu.be/QEmRVjVi0zc
ביקור במקום:
https://youtu.be/i9mq98oryOU
#על ארמון הנדיבים של מצרים
העושר והפאר של ארמון מניאל (Manial Palace), המכונה "ארמון הנדיבים", מעידים על חייהם של בני שושלת "הנדיבים", בית המלוכה שעליו נמנו מלכי מצרים, ששלטו בה במאה ה-19 ובתחילת המאה ה-20.
בארמון מניאל, מקום המגורים של אותם מלכי מצרים ובני משפחותיהם, תוכלו לראות חדרים מפוארים, אוסף אמנות מרשים וכלים מעניינים לשימושים יומיומיים יותר או פחות. מדי פעם מתקיימות בו תערוכות זמניות ומעניינות.
הארמון, הנחשב לארמונו של מוחמד עלי שבקהיר ושהדייר המלכותי האחרון שהתגורר בו היה המלך פארוק, מכיל קישוטים נפלאים, לצד שלל מוצגים מרשימים, המעידים על הפאר שבו חיו בני משפחת המלוכה המצרית ועל אורח חייהם בכלל.
ביקור במקום:
https://youtu.be/QDKMTNOwrVM?t=7s
מבט מקרוב:
https://youtu.be/1RnWAmUdQoU
ותמונות ממנו:
https://youtu.be/3t6vReeYrzI
העושר והפאר של ארמון מניאל (Manial Palace), המכונה "ארמון הנדיבים", מעידים על חייהם של בני שושלת "הנדיבים", בית המלוכה שעליו נמנו מלכי מצרים, ששלטו בה במאה ה-19 ובתחילת המאה ה-20.
בארמון מניאל, מקום המגורים של אותם מלכי מצרים ובני משפחותיהם, תוכלו לראות חדרים מפוארים, אוסף אמנות מרשים וכלים מעניינים לשימושים יומיומיים יותר או פחות. מדי פעם מתקיימות בו תערוכות זמניות ומעניינות.
הארמון, הנחשב לארמונו של מוחמד עלי שבקהיר ושהדייר המלכותי האחרון שהתגורר בו היה המלך פארוק, מכיל קישוטים נפלאים, לצד שלל מוצגים מרשימים, המעידים על הפאר שבו חיו בני משפחת המלוכה המצרית ועל אורח חייהם בכלל.
ביקור במקום:
https://youtu.be/QDKMTNOwrVM?t=7s
מבט מקרוב:
https://youtu.be/1RnWAmUdQoU
ותמונות ממנו:
https://youtu.be/3t6vReeYrzI
קהיר
#על בירת מצרים העתיקה
https://youtu.be/CqmAYTm6Lrs?t=2m43s
אחת מנקודות החובה בסביבת קהיר היא מֶמפִיס (Memphis), בירתה הקדומה של מצרים, מסביבות שנת 3100 לפני הספירה.
ממפיס, היא העיר המקראית מוף, הייתה בהמשך ההיסטוריה לבירתה הראשונה של מצריים המאוחדת. בית הקברות שלה היה סקרה, עוד אתר חשוב לביקור.
המוצג המפורסם ביותר של ממפיס המצרית הוא פסלו הענקי של רעמסס השני, המלך שחי בימיו של משה המקראי והוא, ככל הנראה, אותו פרעה מההגדה של פסח. פסלו הענק של פרעה נמצא בשנת 1821 על ידי ג'ובאני קאוויליה (Giovanni Caviglia) בתוך בוץ בו היה שקוע במשך שנים רבות, בשכיבה על פניו, כשרק חלק ממנו מציץ החוצה ונראה כמו תנין במי נהר. מהנדס מהצבא האנגלי בשל באגנולד (Bagnold) היה זה שבנה מערכת מנופים מתוחכמת לזמנה והצליח לחלץ אותו מהבוץ ולהעמידו כאן. אז בנו אל המוזיאון מסביבו.
הכתר שעל ראשו הוא הכתר האדום, של מצרים התחתונה. את הכתר של מצרים העליונה, שגם בה שלט רעמסס, תראו בפסלו העומד בחצר. זהו כתר מחודד וגבוה. הקוברה שעל מצחו נועדה להגן על רעמסס השני.
שימו לב לזקנו המלאכותי, שמאפיין את האלוהות שלו. גם הקילט שהוא לובש, החצאית של המלך, לא נועדו למטרות אופנה, אלא לטקסים דתיים.
בחגורה של המלך יש לו רומח, למטרות הגנה. שימו לב לקרטוש שעל גופו של הפסל. יש 10 כאלה על הפסל והן מעין חותמות עם שמו של רעמסס השני, בכתב הירוגליפי.
שמה של ממפיס נגזר מקברו של פפי הראשון, מהשושלת ה-6. לאותו פפי יש מתחם פירמידה בסקרה ושמו "מן-נפר פפי". מעניין בממפיס גם ספינקס האלבסטר (Alabaster Sphinx) המרשים, שניצב בחצר המוזיאון.
#תולדות ממפיס
ממפיס הייתה עירו של פתה והמקום של מקדשו, מקדש פתה. פתח, האל שילדי בית המלוכה חונכו במקדשו, היה אל האמנויות והפסלים.
לפי האמונה העתיקה של מצרים, בממפיס יוצר האל פתח את האדם. חומר היצירה שבו הוא משתמש היא אדמה. האל פתח לש אותה על האובניים. פתח, הנפח האלוהי, הפיסטוס, הוא הבורא, מי שמביא לעולם החומר את העקרונות שיצר האל אתון.
ממפיס של אותה תקופה מתחרה בהליופוליס שבסמוך לה, על תואר המרכז הדתי החשוב במצרים, כשבממפיס מחליף פתה את האל אתון.
שמה הנוסף של פתה היה "פתה סוקר אוסיריס". מהשיבוש של השם הזה בא השם סקרה. זהו שמו של בית הקברות של ממפיס.
גם כשלוקסור הפכה לבירה של מצרים, הצליחה ממפיס לשמור על חשיבותה. בה חגגו את פסטיבל הסוקר ופסטיבל הסד והיא הייתה עיר טקסית בעלת תפקיד של ממש.
אבל חשיבותה המשמעותית הייתה בזכות מחנה צבאי גדול שהיה בה והעובדה שנסיכי הכתר גדלו כאן. העובדה שהיא הייתה מקום צבאי מצרי הייתה גם בעוכריה, שכן גם האשורים וגם הפרסים יהרסו את ממפיס, כל אחד בתקופתו. אלכסנדר הגדול, בהמשך, יגיע אליה גם הוא ויכבוש, כשהוא מקפיד להקריב בה קורבן לשור אפיס.
כשייסד מנס את הממלכה המשותפת, הוא הקים את בירתו בממפיס. הבחירה בה כבירה הייתה על שום מיקומה, במקום החיבור שבין מצרים העליונה ומצרים התחתונה. ממפיס זכתה אז לכינוי "זו המקשרת בין 2 הארצות". במקביל היא זכתה לשם שמשמעותו הייתה "בית הנשמה של פתח". שיבוש יווני ,אגב, של שם זה, יביא את השם "אגיפטוס", ומשם קצרה הדרך לשמה הנוכחי של מצרים "אגפט".
מבט מקרוב:
https://youtu.be/_tP77Ud0EME?t=3m05s
פסלו של רעמסס השני:
https://youtu.be/Zxw2zlKFOg8
https://youtu.be/CqmAYTm6Lrs?t=2m43s
אחת מנקודות החובה בסביבת קהיר היא מֶמפִיס (Memphis), בירתה הקדומה של מצרים, מסביבות שנת 3100 לפני הספירה.
ממפיס, היא העיר המקראית מוף, הייתה בהמשך ההיסטוריה לבירתה הראשונה של מצריים המאוחדת. בית הקברות שלה היה סקרה, עוד אתר חשוב לביקור.
המוצג המפורסם ביותר של ממפיס המצרית הוא פסלו הענקי של רעמסס השני, המלך שחי בימיו של משה המקראי והוא, ככל הנראה, אותו פרעה מההגדה של פסח. פסלו הענק של פרעה נמצא בשנת 1821 על ידי ג'ובאני קאוויליה (Giovanni Caviglia) בתוך בוץ בו היה שקוע במשך שנים רבות, בשכיבה על פניו, כשרק חלק ממנו מציץ החוצה ונראה כמו תנין במי נהר. מהנדס מהצבא האנגלי בשל באגנולד (Bagnold) היה זה שבנה מערכת מנופים מתוחכמת לזמנה והצליח לחלץ אותו מהבוץ ולהעמידו כאן. אז בנו אל המוזיאון מסביבו.
הכתר שעל ראשו הוא הכתר האדום, של מצרים התחתונה. את הכתר של מצרים העליונה, שגם בה שלט רעמסס, תראו בפסלו העומד בחצר. זהו כתר מחודד וגבוה. הקוברה שעל מצחו נועדה להגן על רעמסס השני.
שימו לב לזקנו המלאכותי, שמאפיין את האלוהות שלו. גם הקילט שהוא לובש, החצאית של המלך, לא נועדו למטרות אופנה, אלא לטקסים דתיים.
בחגורה של המלך יש לו רומח, למטרות הגנה. שימו לב לקרטוש שעל גופו של הפסל. יש 10 כאלה על הפסל והן מעין חותמות עם שמו של רעמסס השני, בכתב הירוגליפי.
שמה של ממפיס נגזר מקברו של פפי הראשון, מהשושלת ה-6. לאותו פפי יש מתחם פירמידה בסקרה ושמו "מן-נפר פפי". מעניין בממפיס גם ספינקס האלבסטר (Alabaster Sphinx) המרשים, שניצב בחצר המוזיאון.
#תולדות ממפיס
ממפיס הייתה עירו של פתה והמקום של מקדשו, מקדש פתה. פתח, האל שילדי בית המלוכה חונכו במקדשו, היה אל האמנויות והפסלים.
לפי האמונה העתיקה של מצרים, בממפיס יוצר האל פתח את האדם. חומר היצירה שבו הוא משתמש היא אדמה. האל פתח לש אותה על האובניים. פתח, הנפח האלוהי, הפיסטוס, הוא הבורא, מי שמביא לעולם החומר את העקרונות שיצר האל אתון.
ממפיס של אותה תקופה מתחרה בהליופוליס שבסמוך לה, על תואר המרכז הדתי החשוב במצרים, כשבממפיס מחליף פתה את האל אתון.
שמה הנוסף של פתה היה "פתה סוקר אוסיריס". מהשיבוש של השם הזה בא השם סקרה. זהו שמו של בית הקברות של ממפיס.
גם כשלוקסור הפכה לבירה של מצרים, הצליחה ממפיס לשמור על חשיבותה. בה חגגו את פסטיבל הסוקר ופסטיבל הסד והיא הייתה עיר טקסית בעלת תפקיד של ממש.
אבל חשיבותה המשמעותית הייתה בזכות מחנה צבאי גדול שהיה בה והעובדה שנסיכי הכתר גדלו כאן. העובדה שהיא הייתה מקום צבאי מצרי הייתה גם בעוכריה, שכן גם האשורים וגם הפרסים יהרסו את ממפיס, כל אחד בתקופתו. אלכסנדר הגדול, בהמשך, יגיע אליה גם הוא ויכבוש, כשהוא מקפיד להקריב בה קורבן לשור אפיס.
כשייסד מנס את הממלכה המשותפת, הוא הקים את בירתו בממפיס. הבחירה בה כבירה הייתה על שום מיקומה, במקום החיבור שבין מצרים העליונה ומצרים התחתונה. ממפיס זכתה אז לכינוי "זו המקשרת בין 2 הארצות". במקביל היא זכתה לשם שמשמעותו הייתה "בית הנשמה של פתח". שיבוש יווני ,אגב, של שם זה, יביא את השם "אגיפטוס", ומשם קצרה הדרך לשמה הנוכחי של מצרים "אגפט".
מבט מקרוב:
https://youtu.be/_tP77Ud0EME?t=3m05s
פסלו של רעמסס השני:
https://youtu.be/Zxw2zlKFOg8
#על שכונת המעמד הבינוני גבוה של קהיר
לצד הרבעים מעדי, מוהנדסין, הליופוליס וגרדן סיטי, רובע זמאלק (Zamalek) הוא אחד מרבעי המגורים היוקרתיים, של עשירי קהיר. הווילות ובנייני הדירות מהמאה ה-19 שבשדרות הרובע השקטות הופכים את הרובע לאחד הנחשקים בעיר. רבים מהאזרחים הזרים המתגוררים בקהיר גרים כאן.
בזמאלק תמצאו את המעדניות, חנויות האופנה והמעצבים, מועדוני המוסיקה האיכותית, חנויות הספרים בכל השפות ואת חיי הלילה השוקקים בעיר.
יש כאן גם מסעדות יוקרה, פאבים, בתי קפה אירופאים, לצד הסגנון המקומי ומבני תרבות חשובים, כמו גלריות ומוזיאונים. בולטים כאן בית האופרה של קהיר, מוזיאון הקרמיקה האסלאמית ומרכז התרבות אל סאוי.
הכל עובד כאן עד שעות הערב המאוחרות. אנשים עושים כאן שופינג עד חצות וגם בשעות הקטנות, הרחובות הראשיים הומים מפעילות.
זמאלק נמצא במרכז קהיר וכולל את חלקו הצפוני של האי ג'זירה שבנהר הנילוס.
#תולדות הרובע
כינויו של האי גזירה בימי שלטונו של אסמאעיל פאשא היה "הגן הבוטני" (Jardin des Plantes). באותה תקופה תכנן אדריכל הנוף הצרפתי, דה לה שבלרי, את הגנים שבאי, דאג לנטיעה של צמחים אקזוטיים שהובאו מרחבי העולם ומיקם בו משתלות רבות.
עם הזמן וצרכי קהיר המתרחבת, החלו לבנות על האי יותר ויותר בתים. ברובע נולדו אז שני אזורים שונים, שזמאלק היה אחד מהם. לאורך שנות קיומו ידע הרובע שינויים שונים, שהיו קשורים במצב הכלכלי והמדיני בקהיר. אלה הובילו אותו בהדרגה להפוך לאחד מהצפופים שבחלקי האי. בכך גם הלכו ונעלמו השטחים הירוקים שהיו בו בעבר.
כיום נותרה מהגנים הבוטניים ששכנו כאן בעבר רק רצועה ירוקה ורחבה שמפרידה בין שתי השכונות שעל האי וחוצה אותו לשניים.
#כיצד הפך קיוסק למשכנם של קיסרים ושועי עולם
מעט אחרי התקופה שבה נוצרו הגנים הבוטניים על האי גזירה, נבנה על חופו המזרחי של האי קיוסק ששירת את המבקרים באי ובגנים הבוטניים שבו.
לקראת שנת 1869 הוזז הקיוסק משם ובמקומו נבנה ארמון ג'זירה. זה היה ארמון קיץ שצורתו הייתה כשל האות U. הארמון לא נבנה סתם על האי. הוא יועד לארח את האורחים החשובים שהתעתדו להגיע לקראת חגיגות פתיחת תעלת סואץ באותה שנה.
הארמון ארח באותה תקופה לא מעט שועי עולם, ביניהם היו קיסר אוסטריה, פרנץ יוזף הראשון וגם אז'ני, אשתו של קיסר צרפת, נפוליאון השלישי.
בימינו ארמון ג'זירה הוא חלק ממלון מריוט שבקהיר. על גגו יש תיאטרון פתוח, המציג מופעים שונים ומשקיף אל נהר הנילוס. הוא לא היחיד שנבנה על האי ובני משפחת המלוכה המצרית זכו כאן לארמונות נוספים.
זמאלק ומגדל קהיר מהנילוס:
https://youtu.be/7TQscX9Yfec
ארמון המלך פארוק בשכונה:
https://youtu.be/x5RsCChqDhA
לצד הרבעים מעדי, מוהנדסין, הליופוליס וגרדן סיטי, רובע זמאלק (Zamalek) הוא אחד מרבעי המגורים היוקרתיים, של עשירי קהיר. הווילות ובנייני הדירות מהמאה ה-19 שבשדרות הרובע השקטות הופכים את הרובע לאחד הנחשקים בעיר. רבים מהאזרחים הזרים המתגוררים בקהיר גרים כאן.
בזמאלק תמצאו את המעדניות, חנויות האופנה והמעצבים, מועדוני המוסיקה האיכותית, חנויות הספרים בכל השפות ואת חיי הלילה השוקקים בעיר.
יש כאן גם מסעדות יוקרה, פאבים, בתי קפה אירופאים, לצד הסגנון המקומי ומבני תרבות חשובים, כמו גלריות ומוזיאונים. בולטים כאן בית האופרה של קהיר, מוזיאון הקרמיקה האסלאמית ומרכז התרבות אל סאוי.
הכל עובד כאן עד שעות הערב המאוחרות. אנשים עושים כאן שופינג עד חצות וגם בשעות הקטנות, הרחובות הראשיים הומים מפעילות.
זמאלק נמצא במרכז קהיר וכולל את חלקו הצפוני של האי ג'זירה שבנהר הנילוס.
#תולדות הרובע
כינויו של האי גזירה בימי שלטונו של אסמאעיל פאשא היה "הגן הבוטני" (Jardin des Plantes). באותה תקופה תכנן אדריכל הנוף הצרפתי, דה לה שבלרי, את הגנים שבאי, דאג לנטיעה של צמחים אקזוטיים שהובאו מרחבי העולם ומיקם בו משתלות רבות.
עם הזמן וצרכי קהיר המתרחבת, החלו לבנות על האי יותר ויותר בתים. ברובע נולדו אז שני אזורים שונים, שזמאלק היה אחד מהם. לאורך שנות קיומו ידע הרובע שינויים שונים, שהיו קשורים במצב הכלכלי והמדיני בקהיר. אלה הובילו אותו בהדרגה להפוך לאחד מהצפופים שבחלקי האי. בכך גם הלכו ונעלמו השטחים הירוקים שהיו בו בעבר.
כיום נותרה מהגנים הבוטניים ששכנו כאן בעבר רק רצועה ירוקה ורחבה שמפרידה בין שתי השכונות שעל האי וחוצה אותו לשניים.
#כיצד הפך קיוסק למשכנם של קיסרים ושועי עולם
מעט אחרי התקופה שבה נוצרו הגנים הבוטניים על האי גזירה, נבנה על חופו המזרחי של האי קיוסק ששירת את המבקרים באי ובגנים הבוטניים שבו.
לקראת שנת 1869 הוזז הקיוסק משם ובמקומו נבנה ארמון ג'זירה. זה היה ארמון קיץ שצורתו הייתה כשל האות U. הארמון לא נבנה סתם על האי. הוא יועד לארח את האורחים החשובים שהתעתדו להגיע לקראת חגיגות פתיחת תעלת סואץ באותה שנה.
הארמון ארח באותה תקופה לא מעט שועי עולם, ביניהם היו קיסר אוסטריה, פרנץ יוזף הראשון וגם אז'ני, אשתו של קיסר צרפת, נפוליאון השלישי.
בימינו ארמון ג'זירה הוא חלק ממלון מריוט שבקהיר. על גגו יש תיאטרון פתוח, המציג מופעים שונים ומשקיף אל נהר הנילוס. הוא לא היחיד שנבנה על האי ובני משפחת המלוכה המצרית זכו כאן לארמונות נוספים.
זמאלק ומגדל קהיר מהנילוס:
https://youtu.be/7TQscX9Yfec
ארמון המלך פארוק בשכונה:
https://youtu.be/x5RsCChqDhA
#על המקום שבו אנשים חיים בין קברי המתים
עיר המתים (City of the Dead), או בשפת המקומיים ה"מוקאבר" (Mkaaber), היא אכן העיר התחתית של קהיר, מקום שבו חיים אנשים ומשפחות ממש בין ובתוך הקברים.
בעיר המתים תוכלו לראות משפחות עניות המתגוררות באחוזות הקבר הממלוכיות שבתוך מתחם בית הקברות המוסלמי. בשיטוט בה תוכלו לראות את פניו של העוני המצרי והלא-פשוט. חוטי כביסה מתוחים בין המצבות, כשלבנים ובגדים תלויים עליהם. ילדים קטנים משחקים בין, על ובתוך הקברים ואבני קבר משמשים כשולחנות לימוד מזדמנים לאכילה או להכנה של שיעורי הבית מבית הספר.
עניים מרודים ישנים שם באחוזות קבר של עשירי מצרים בעבר ובעלי תפקידים חשובים מחצרות מלכי מצרים והצבא המצרי. לא נדיר לראות אנשים שאימצו את אישיותו של האיש שטמון בקבר "שלהם". מי שישן ליד קברו של חכם דת חשוב מרבה למלמל תפילות מהקוראן ומי שגנרל מהעבר טמון בסמוך אליו מצדיע למבקרים ליד ביתו. כך, באופן מיסטי ומשונה, ממשיכים המתים לחיות דרך העניים החיים באחוזת הקבר שלהם.
#טיפים
נהגו בנדיבות בילדים המבקשים בקשיש או ממתק. יש אמנם משפחות שבקיץ משכירות את דירתם בעיר ועוברות לכאן לגייס כסף, אבל העוני, גם שלהן, הוא אמיתי לחלוטין.
ביקור במקום:
https://youtu.be/RHHBn-nvOCA
וסיפורים ממנו:
https://youtu.be/kDC-65tWAQ8
עיר המתים (City of the Dead), או בשפת המקומיים ה"מוקאבר" (Mkaaber), היא אכן העיר התחתית של קהיר, מקום שבו חיים אנשים ומשפחות ממש בין ובתוך הקברים.
בעיר המתים תוכלו לראות משפחות עניות המתגוררות באחוזות הקבר הממלוכיות שבתוך מתחם בית הקברות המוסלמי. בשיטוט בה תוכלו לראות את פניו של העוני המצרי והלא-פשוט. חוטי כביסה מתוחים בין המצבות, כשלבנים ובגדים תלויים עליהם. ילדים קטנים משחקים בין, על ובתוך הקברים ואבני קבר משמשים כשולחנות לימוד מזדמנים לאכילה או להכנה של שיעורי הבית מבית הספר.
עניים מרודים ישנים שם באחוזות קבר של עשירי מצרים בעבר ובעלי תפקידים חשובים מחצרות מלכי מצרים והצבא המצרי. לא נדיר לראות אנשים שאימצו את אישיותו של האיש שטמון בקבר "שלהם". מי שישן ליד קברו של חכם דת חשוב מרבה למלמל תפילות מהקוראן ומי שגנרל מהעבר טמון בסמוך אליו מצדיע למבקרים ליד ביתו. כך, באופן מיסטי ומשונה, ממשיכים המתים לחיות דרך העניים החיים באחוזת הקבר שלהם.
#טיפים
נהגו בנדיבות בילדים המבקשים בקשיש או ממתק. יש אמנם משפחות שבקיץ משכירות את דירתם בעיר ועוברות לכאן לגייס כסף, אבל העוני, גם שלהן, הוא אמיתי לחלוטין.
ביקור במקום:
https://youtu.be/RHHBn-nvOCA
וסיפורים ממנו:
https://youtu.be/kDC-65tWAQ8
#על שוק הגמלים הגדול בעולם
שעה נסיעה ממרכז קהיר, שוק הגמלים (Camel market) בשכונת אימבאבא ובירקש שבפאתי קהיר, הוא שוק הגמלים הגדול ביותר במצרים ולמעשה בעולם.
בימי שישי בבוקר תקבלו את היום התוסס ביותר וההומה של השוק. מאות אם לא אלפי גמלים מגיעים אליו ממרחקים, חלקם אפילו מסודן ומלוב. הקונים הם מגוונים וכוללים נוודים מהמדבר המערבי של מצרים, בדווים ממדבר סיני, בני שבטים מירדן וכמובן - פלחים מאזור הדלתה שבמצרים.
יש כאן שוק גמלים תוסס, אם כי קטן יותר. רק 25 קילומטרים ממרכז קהיר ותוכלו לראות סוחרי גמלים רבים, חלקם מארצות שכנות ומקומות אחרים בעולם הערבי, שבאים לסחור בגמלים ובעוד בהמות עבודה. אגב, המחירים סבירים - 5,000 לירות מצריות לגמל גדול, אם תמיד חלמתם על גמל פרטי...
השוק הזה, צריך לומר, הוא לא לרגישים או לבעלי לב חלש. הגמלים כאן קשורים ברגל אחת, כדי שלא יברחו. הם סחורה והסוחרים נוהגים בהם לא פעם במה שיכול להיראות כאכזריות. אל תטיפו או תעירו בבקשה לאיש. זה עניין תרבותי ואתם אורחים כאן.
#טיפים
השוק פעיל בימי שישי וראשון.
ביקור בשוק של בירקש:
https://youtu.be/RCyqiQ7LqVM
עיסקאות ומכירה:
https://youtu.be/dxRzRLv4H5U
מבט מקרוב:
https://youtu.be/YS_xnhHb24Y
הדרכה:
https://youtu.be/2uJsH6ySLs4
שעה נסיעה ממרכז קהיר, שוק הגמלים (Camel market) בשכונת אימבאבא ובירקש שבפאתי קהיר, הוא שוק הגמלים הגדול ביותר במצרים ולמעשה בעולם.
בימי שישי בבוקר תקבלו את היום התוסס ביותר וההומה של השוק. מאות אם לא אלפי גמלים מגיעים אליו ממרחקים, חלקם אפילו מסודן ומלוב. הקונים הם מגוונים וכוללים נוודים מהמדבר המערבי של מצרים, בדווים ממדבר סיני, בני שבטים מירדן וכמובן - פלחים מאזור הדלתה שבמצרים.
יש כאן שוק גמלים תוסס, אם כי קטן יותר. רק 25 קילומטרים ממרכז קהיר ותוכלו לראות סוחרי גמלים רבים, חלקם מארצות שכנות ומקומות אחרים בעולם הערבי, שבאים לסחור בגמלים ובעוד בהמות עבודה. אגב, המחירים סבירים - 5,000 לירות מצריות לגמל גדול, אם תמיד חלמתם על גמל פרטי...
השוק הזה, צריך לומר, הוא לא לרגישים או לבעלי לב חלש. הגמלים כאן קשורים ברגל אחת, כדי שלא יברחו. הם סחורה והסוחרים נוהגים בהם לא פעם במה שיכול להיראות כאכזריות. אל תטיפו או תעירו בבקשה לאיש. זה עניין תרבותי ואתם אורחים כאן.
#טיפים
השוק פעיל בימי שישי וראשון.
ביקור בשוק של בירקש:
https://youtu.be/RCyqiQ7LqVM
עיסקאות ומכירה:
https://youtu.be/dxRzRLv4H5U
מבט מקרוב:
https://youtu.be/YS_xnhHb24Y
הדרכה:
https://youtu.be/2uJsH6ySLs4
#על המופע המהפנט של הסופים המחוללים
אם אתם בקהיר בימים רביעי או שבת והערב פנוי לכם, אל תפספסו את הופעת הריקודים הסוּפִיים המקסימה הזו. ההופעה החינמית, המסובסדת על ידי הממשלה באמצעות משרד התרבות המצרי, היא מלהיבה ומרהיבה. חגיגה ססגונית ומהפנטת של ריקודים מיומנים ובעלי דבקות דתית, שליטה אמנותית מרשימה ואקסטזה שלא נגמרת.
מדובר בהופעת התַּנוּרָה (Tanoura) ההיפנוטית של הדרווישים הסוּפִיים (Sufi), זרם דתי באיסלאם, שחוץ מרוחניות מדגיש את מרכיב האהבה, לאלוהים ולאדם. לסופים יש שורשים עמוקים במצרים ולריקודים האקסטאטיים יש חלק חשוב מאד במורשת שלהם.
המופעים הללו מציגים את מה שמוכר בתור "הדרווישים המחוללים" (Whirling Dervishes). הם מתקיימים בוַוקָאלֶת אֶל-רוּרִי (Wekalet El Ghouri), אולם גדול הממוקם ברובע המוסלמי, ליד מסגד אל אזהר ובסמוך לרחוב של שוק חאן אל חלילי.
#טיפים
המופע מתקיים בימי רביעי ושבת והוא נמשך כשעה וחצי.
מתחיל ב-19:30 או שעה אחר כך, אבל הרוצים לתפוס מקום מגיעים למקום כבר ב-18:00.
במופע מותר לצלם סטילס, אך לא וידיאו.
ריקוד הדרווישים:
https://youtu.be/9YfOU3HV0M0
ועוד ריקוד סופי:
https://youtu.be/2Bx7I4qYrG4
וכלי הקשה וקצב:
https://youtu.be/rjr-bn-vOyk
אם אתם בקהיר בימים רביעי או שבת והערב פנוי לכם, אל תפספסו את הופעת הריקודים הסוּפִיים המקסימה הזו. ההופעה החינמית, המסובסדת על ידי הממשלה באמצעות משרד התרבות המצרי, היא מלהיבה ומרהיבה. חגיגה ססגונית ומהפנטת של ריקודים מיומנים ובעלי דבקות דתית, שליטה אמנותית מרשימה ואקסטזה שלא נגמרת.
מדובר בהופעת התַּנוּרָה (Tanoura) ההיפנוטית של הדרווישים הסוּפִיים (Sufi), זרם דתי באיסלאם, שחוץ מרוחניות מדגיש את מרכיב האהבה, לאלוהים ולאדם. לסופים יש שורשים עמוקים במצרים ולריקודים האקסטאטיים יש חלק חשוב מאד במורשת שלהם.
המופעים הללו מציגים את מה שמוכר בתור "הדרווישים המחוללים" (Whirling Dervishes). הם מתקיימים בוַוקָאלֶת אֶל-רוּרִי (Wekalet El Ghouri), אולם גדול הממוקם ברובע המוסלמי, ליד מסגד אל אזהר ובסמוך לרחוב של שוק חאן אל חלילי.
#טיפים
המופע מתקיים בימי רביעי ושבת והוא נמשך כשעה וחצי.
מתחיל ב-19:30 או שעה אחר כך, אבל הרוצים לתפוס מקום מגיעים למקום כבר ב-18:00.
במופע מותר לצלם סטילס, אך לא וידיאו.
ריקוד הדרווישים:
https://youtu.be/9YfOU3HV0M0
ועוד ריקוד סופי:
https://youtu.be/2Bx7I4qYrG4
וכלי הקשה וקצב:
https://youtu.be/rjr-bn-vOyk
הליופוליס
#על הרובע היוקרתי של קהיר
שכונת היוקרה בקהיר, או רובע הליופוליס (Heliopolis) ליתר דיוק, היא פרבר קהירי גדול, ששומר שנים רבות על מעמדו היוקרתי. כאן מתגוררים כוכבי קולנוע, פוליטיקאים, זמרים, שחקני כדורגל, מפורסמים ומשפחות מהמעמד הגבוה.
הליופוליס הוקמה בשנת 1905 על ידי חברת הליופוליס אואזיס, בתור עיירה מפוארת הממוקמת 10 ק"מ ממרכז קהיר. היא תוכננה כעיר מותרות ופנאי לציבור הבורגני של מצרים. התעשיין הבלגי אדואר אמפן היה המקים שלה ומי שעמד בראש החברה, ביחד עם בנו של ראש הממשלה המצרי באותה תקופה.
הרובע כונה "הליופוליס", כלומר "עיר השמש", על פי שם יווני קדום שניתן לעיר המצרית העתיקה אַנוּ, שהייתה מרכז פולחני לאל השמש אתום ולאל רע. ולכן נקראה גם בפי המצרים "בית השמש" או "בית רע".
בעיירה, שיועדה לאנשים מבוססים, התגוררו בתחילה בעיקר אזרחים אירופאים, אריסטוקרטים ובורגנים מצריים.
העיצוב החדשני והאקלקטי שלה קיבל את הכינוי "סגנון הליופוליס". הוא מיזג את האלמנטים והמוטיבים הנבחרים ממספר סגנונות אדריכליים של העבר, דוגמת האדריכלות הפרסית, האיסלאמית והמורית, ביחד עם הסגנון הניאו-קלאסי האירופי.
מבט מקרוב על הליופוליס:
https://youtu.be/GGx--qzLd14
שכונת היוקרה בקהיר, או רובע הליופוליס (Heliopolis) ליתר דיוק, היא פרבר קהירי גדול, ששומר שנים רבות על מעמדו היוקרתי. כאן מתגוררים כוכבי קולנוע, פוליטיקאים, זמרים, שחקני כדורגל, מפורסמים ומשפחות מהמעמד הגבוה.
הליופוליס הוקמה בשנת 1905 על ידי חברת הליופוליס אואזיס, בתור עיירה מפוארת הממוקמת 10 ק"מ ממרכז קהיר. היא תוכננה כעיר מותרות ופנאי לציבור הבורגני של מצרים. התעשיין הבלגי אדואר אמפן היה המקים שלה ומי שעמד בראש החברה, ביחד עם בנו של ראש הממשלה המצרי באותה תקופה.
הרובע כונה "הליופוליס", כלומר "עיר השמש", על פי שם יווני קדום שניתן לעיר המצרית העתיקה אַנוּ, שהייתה מרכז פולחני לאל השמש אתום ולאל רע. ולכן נקראה גם בפי המצרים "בית השמש" או "בית רע".
בעיירה, שיועדה לאנשים מבוססים, התגוררו בתחילה בעיקר אזרחים אירופאים, אריסטוקרטים ובורגנים מצריים.
העיצוב החדשני והאקלקטי שלה קיבל את הכינוי "סגנון הליופוליס". הוא מיזג את האלמנטים והמוטיבים הנבחרים ממספר סגנונות אדריכליים של העבר, דוגמת האדריכלות הפרסית, האיסלאמית והמורית, ביחד עם הסגנון הניאו-קלאסי האירופי.
מבט מקרוב על הליופוליס:
https://youtu.be/GGx--qzLd14
הפירמידה של טֵטִי
#על הפירמידה שהשתבשה
היא נראית כמו גבעה חולית ולא כמו פירמידה מהסוג המוכר, אבל מדרום לפירמידת המדרגות של ג'וסר, נמצאת הפירמידה של פרעה טֵטִי (Teti's Pyramid). טטי הוא מלך מהשושלת השישית, שמלך במצרים העתיקה במאה ה-24 לפנה"ס. את הפירמידה שלו חשף בשנת 1882 גסטון מאספרו (Gaston Maspero).
אבל אם הפירמידה נראית מוזנחת ולא שמורה מבחוץ, מתחת לאדמה השימור טוב מאד והחדרים והמסדרונות נראים נהדר. הסיבה? - זו פירמידה צדדית שהיא השנייה בהיסטוריה שבה התגלו טקסטים על הקירות, בצורה של הרוגליפים, אותו כתב ציורים מצרי קדום.
מסביב לפירמידה נחפרו עוד שתי פירמידות לנשותיו המלכות של טטי, לצד מקדש עמק לחניטה והכנה לקבורה ומבני פולחן נוספים.
#על ציורי הקיר בפירמידת טטי
פירמידת הקבר של טטי בסקארה מכילה תיאורים צבעוניים של חיי היום יום במצרים הקדומה, שהמצרים של אותם זמנים האמינו שהם יימשכו גם בעולם הבא.
על קירות הגיר שבקבר התת-קרקעי מגולפים תבליטי הרוגליפים, שבהם מסופר על המלך טטי שהפך לאל. הנצחת השושלת כך, נועדה לוודא שמה שחקוק בסלע, ישמש את המלך המת מעתה ועד עולם.
שימו לב לצורה המעניינת שבה צוירו הדמויות המצריות באותם ימים. האמנים של מצרים העתיקה ציירו כל דמות, על כל מרכיביה החשובים. כלומר בו זמנית - גם מהצד וגם מלפנים. שימו לב לתבליטים למשל - ראו את הפנים המגולפות מהצד, בפרופיל, בעוד שאת העין אתם רואים מקדימה. ולא בפרופיל. העין מגולפת כאילו במבט מלפנים, כלומר רואים את כל העין הרואה ("אנפס"). שימו לב גם לרגליים, עם המבט שהוא בו זמנית גם מהצד וגם מהחזית.
חלק מעניין באסתטיקה ובמידע שעבר בציורים הללו הוא מינה של כל דמות, על ידי כך שהגברים תוארו עם עור כהה והנשים בהירות יותר. לעיתים מתארים באמצעות השד הגלוי של האישה את הגיל שלה - האם היא בוגרת או ילדה.
מבט מקרוב אל פירמידת טטי:
https://youtu.be/xCb9r0psUlU
היא נראית כמו גבעה חולית ולא כמו פירמידה מהסוג המוכר, אבל מדרום לפירמידת המדרגות של ג'וסר, נמצאת הפירמידה של פרעה טֵטִי (Teti's Pyramid). טטי הוא מלך מהשושלת השישית, שמלך במצרים העתיקה במאה ה-24 לפנה"ס. את הפירמידה שלו חשף בשנת 1882 גסטון מאספרו (Gaston Maspero).
אבל אם הפירמידה נראית מוזנחת ולא שמורה מבחוץ, מתחת לאדמה השימור טוב מאד והחדרים והמסדרונות נראים נהדר. הסיבה? - זו פירמידה צדדית שהיא השנייה בהיסטוריה שבה התגלו טקסטים על הקירות, בצורה של הרוגליפים, אותו כתב ציורים מצרי קדום.
מסביב לפירמידה נחפרו עוד שתי פירמידות לנשותיו המלכות של טטי, לצד מקדש עמק לחניטה והכנה לקבורה ומבני פולחן נוספים.
#על ציורי הקיר בפירמידת טטי
פירמידת הקבר של טטי בסקארה מכילה תיאורים צבעוניים של חיי היום יום במצרים הקדומה, שהמצרים של אותם זמנים האמינו שהם יימשכו גם בעולם הבא.
על קירות הגיר שבקבר התת-קרקעי מגולפים תבליטי הרוגליפים, שבהם מסופר על המלך טטי שהפך לאל. הנצחת השושלת כך, נועדה לוודא שמה שחקוק בסלע, ישמש את המלך המת מעתה ועד עולם.
שימו לב לצורה המעניינת שבה צוירו הדמויות המצריות באותם ימים. האמנים של מצרים העתיקה ציירו כל דמות, על כל מרכיביה החשובים. כלומר בו זמנית - גם מהצד וגם מלפנים. שימו לב לתבליטים למשל - ראו את הפנים המגולפות מהצד, בפרופיל, בעוד שאת העין אתם רואים מקדימה. ולא בפרופיל. העין מגולפת כאילו במבט מלפנים, כלומר רואים את כל העין הרואה ("אנפס"). שימו לב גם לרגליים, עם המבט שהוא בו זמנית גם מהצד וגם מהחזית.
חלק מעניין באסתטיקה ובמידע שעבר בציורים הללו הוא מינה של כל דמות, על ידי כך שהגברים תוארו עם עור כהה והנשים בהירות יותר. לעיתים מתארים באמצעות השד הגלוי של האישה את הגיל שלה - האם היא בוגרת או ילדה.
מבט מקרוב אל פירמידת טטי:
https://youtu.be/xCb9r0psUlU
מקדש העמק של חֵפְרֵן
#על המקדש בו חנטו את פרעה חאפרו
מקדש העמק של חֵפְרֵן (khafra's Temple of the valley), או חָאפְרוֹ, נמצא בגִיזָה, ממש ליד הספינקס המפורסם שבעמק הפירמידות. למעשה, זהו המקדש היחיד ששרד מתקופת הממלכה הקדומה והוא שירת את טקסי החניטה.
הרי הפירמידות לא נבנו לבדן. מסביבן נבנו פירמידות קטנות, עבור בני משפחתו של המלך ומסטבות ומגדלים שונים, בהם נקברו אנשי החצר.
הפירמידות הוקמו תמיד על החוף המערבי של הנילוס. לשם, למערב, נודד המת במותו, לפי האמונה המצרית העתיקה, ממש כמו השמש השוקעת במערב.
שם, על שפת הנהר בצד המערבי, נהגו לבנות בנין שכונה "מקדש העמק". בו נהגו לחנוט את המת ולהפוך אותו למומיה. אז היו מעבירים את המומיה במעבר מקורה שהוליך ממקדש העמק אל מקדש הקבורה שליד הפירמידה.
מקדש העמק שכאן השתמר יפה. הוא נבנה בידי פרעה חָאפְרו והיה חלק ממכלול הקבורה שלו. המקדש שימש להכנת המומיה של חפרן, לפני שייקבר בפירמידה האמצעית. מקדש העמק הוא מעין מסטבה הבנויה אבן גיר, עם אולמות שבהם עמודי גרניט מונוליתיים ופסלי המלך בתוכם. בתוך המקדש היו אזור פולחן לאוסיריס, אזור חניטה ואזור לקיום טקס פתיחת הפה.
בחזית המקדש ניצבו בעבר ספינקסים קטנים ובחללו הפנימי היו 23 פסלי פרעה. בפנים היה גם מקדש מוות, מקום שבו ערכו את טקס האשכבה, דלת מדומה, שמובילה אל הפירמידה, ומחסנים לחפצי לוואי שונים.
כמו אצל רבים ממלכי מצרים, מקדש העמק שימש כתחנה הראשונה במסלול שעברה גופתו של פרעה חָאפְרוֹ, המופיע לעתים בשם חפרן, אל עבר הפירמידה שנבנתה כדי לשמש כתחנתו האחרונה במסלול.. כאן במקדש, נערכה חניטת הגופה. אחרי כן היא עברה אל מקדש המוות, שם נערכו ההספדים למלך.
#מי היה חָאפְרוֹ?
חָאפְרוֹ, חאפרע, או חֵפְרֵן, היה פרעה במצרים העתיקה מהשושלת הרביעית. בירתו הייתה מוף המקראית והפירמידה שלו היא הפירמידה המצרית השנייה בגובהה ובגודלה במתחם הפירמידות בגיזה שבמצרים העתיקה.
לא ידועה בוודאות תקופת שלטונו, אך חלק מהחוקרים סבורים שמדובר בשנים 2558 - 2532 לפני הספירה.
אז והיום:
https://youtu.be/PO25ePf4wV4
ביקור במקדש העמק של חפרן:
https://youtu.be/nTPvBSThWEA
מקדש העמק של חֵפְרֵן (khafra's Temple of the valley), או חָאפְרוֹ, נמצא בגִיזָה, ממש ליד הספינקס המפורסם שבעמק הפירמידות. למעשה, זהו המקדש היחיד ששרד מתקופת הממלכה הקדומה והוא שירת את טקסי החניטה.
הרי הפירמידות לא נבנו לבדן. מסביבן נבנו פירמידות קטנות, עבור בני משפחתו של המלך ומסטבות ומגדלים שונים, בהם נקברו אנשי החצר.
הפירמידות הוקמו תמיד על החוף המערבי של הנילוס. לשם, למערב, נודד המת במותו, לפי האמונה המצרית העתיקה, ממש כמו השמש השוקעת במערב.
שם, על שפת הנהר בצד המערבי, נהגו לבנות בנין שכונה "מקדש העמק". בו נהגו לחנוט את המת ולהפוך אותו למומיה. אז היו מעבירים את המומיה במעבר מקורה שהוליך ממקדש העמק אל מקדש הקבורה שליד הפירמידה.
מקדש העמק שכאן השתמר יפה. הוא נבנה בידי פרעה חָאפְרו והיה חלק ממכלול הקבורה שלו. המקדש שימש להכנת המומיה של חפרן, לפני שייקבר בפירמידה האמצעית. מקדש העמק הוא מעין מסטבה הבנויה אבן גיר, עם אולמות שבהם עמודי גרניט מונוליתיים ופסלי המלך בתוכם. בתוך המקדש היו אזור פולחן לאוסיריס, אזור חניטה ואזור לקיום טקס פתיחת הפה.
בחזית המקדש ניצבו בעבר ספינקסים קטנים ובחללו הפנימי היו 23 פסלי פרעה. בפנים היה גם מקדש מוות, מקום שבו ערכו את טקס האשכבה, דלת מדומה, שמובילה אל הפירמידה, ומחסנים לחפצי לוואי שונים.
כמו אצל רבים ממלכי מצרים, מקדש העמק שימש כתחנה הראשונה במסלול שעברה גופתו של פרעה חָאפְרוֹ, המופיע לעתים בשם חפרן, אל עבר הפירמידה שנבנתה כדי לשמש כתחנתו האחרונה במסלול.. כאן במקדש, נערכה חניטת הגופה. אחרי כן היא עברה אל מקדש המוות, שם נערכו ההספדים למלך.
#מי היה חָאפְרוֹ?
חָאפְרוֹ, חאפרע, או חֵפְרֵן, היה פרעה במצרים העתיקה מהשושלת הרביעית. בירתו הייתה מוף המקראית והפירמידה שלו היא הפירמידה המצרית השנייה בגובהה ובגודלה במתחם הפירמידות בגיזה שבמצרים העתיקה.
לא ידועה בוודאות תקופת שלטונו, אך חלק מהחוקרים סבורים שמדובר בשנים 2558 - 2532 לפני הספירה.
אז והיום:
https://youtu.be/PO25ePf4wV4
ביקור במקדש העמק של חפרן:
https://youtu.be/nTPvBSThWEA
המוזיאון לאמנות איסלאמית
#על המוזיאון הקהירי לאמנות האיסלאם
המוזיאון לאמנות איסלאמית (Museum of Islamic Art) לא נשמע מרתק כל כך, אבל מדובר באחד המוזיאונים המרתקים והיפים בקהיר, שבעיני רבים הוא לא פחות מרשים מהמוזיאון המצרי, המפורסם ממנו.
כאן נמצא אחד האוספים הגדולים בעולם, של אמנות איסלאמית. במוזיאון מעל 100 אלף מוצגים, שרק מקצתם מוצגים ב-25 האולמות שבבניין.
המוצגים כאן כוללים עבודות וכלים ממתכת, כלי נשק מעוטרים ומסורתיים מההיסטוריה של האזור, עבודות עץ, זכוכית, בד וקרמיקה, מכל קצוות העולם המוסלמי. כשתצפו במוצגים פה, תעברו במקביל ארצות ותקופות שונות בעולם כולו.
אחד מסוגי המוצגים המרתקים שאתם מוזמנים לבחון כאן הם הכדים האיסלאמיים, בעלי הקליגרפיה המסולסלת והעדינה, האופיינית כל כך לקליגרפיה האיסלאמית. שימו לב לעדינות וליופי יוצא הדופן שלה.
לא פחות מרתקים הם ספרי הקוראן המעוטרים והעתיקים. אלו עשויים בעבודת יד קפדנית ובכתב יד בדיו כסף. השנים הרבות לא פגעו בהם וביופיים והם מותירים רושם עצום, גם על מי שאינו מוסלמי.
מבט מקרוב
https://youtu.be/vzH8HIUqKu0
ביקור במקום:
https://youtu.be/4d1tByW1ffQ
המוזיאון לאמנות איסלאמית (Museum of Islamic Art) לא נשמע מרתק כל כך, אבל מדובר באחד המוזיאונים המרתקים והיפים בקהיר, שבעיני רבים הוא לא פחות מרשים מהמוזיאון המצרי, המפורסם ממנו.
כאן נמצא אחד האוספים הגדולים בעולם, של אמנות איסלאמית. במוזיאון מעל 100 אלף מוצגים, שרק מקצתם מוצגים ב-25 האולמות שבבניין.
המוצגים כאן כוללים עבודות וכלים ממתכת, כלי נשק מעוטרים ומסורתיים מההיסטוריה של האזור, עבודות עץ, זכוכית, בד וקרמיקה, מכל קצוות העולם המוסלמי. כשתצפו במוצגים פה, תעברו במקביל ארצות ותקופות שונות בעולם כולו.
אחד מסוגי המוצגים המרתקים שאתם מוזמנים לבחון כאן הם הכדים האיסלאמיים, בעלי הקליגרפיה המסולסלת והעדינה, האופיינית כל כך לקליגרפיה האיסלאמית. שימו לב לעדינות וליופי יוצא הדופן שלה.
לא פחות מרתקים הם ספרי הקוראן המעוטרים והעתיקים. אלו עשויים בעבודת יד קפדנית ובכתב יד בדיו כסף. השנים הרבות לא פגעו בהם וביופיים והם מותירים רושם עצום, גם על מי שאינו מוסלמי.
מבט מקרוב
https://youtu.be/vzH8HIUqKu0
ביקור במקום:
https://youtu.be/4d1tByW1ffQ
מסגד אל אזהר
#על המסגד של הסטודנטים
לא גדול כמו אחיו, מסגדי הענק שליד מצודת קהיר, אבל מסגד אל אזהר (Al Azhar Mosque) הוא בעל מראה ועיצוב בלתי נשכחים, במיוחד אם ייצא לכם לראותו בשעות הערב או הלילה.
מסגד אל אזהר מיוחד גם בכך שהוא שואב אליו את הסטודנטים של אוניברסיטת אל-אזהר, המוסד הלימודי המוביל בעולם האסלאם הסוני, ומהווה בשבילם מרכז דתי ורוחני. ואכן, רבים מהם יושבים על שטיחים ססגוניים, באולמות הרבים שבמסגד, ולומדים במשך שעות רבות.
אוניברסיטת אל-אזהר עצמה היא מהאוניברסיטאות העתיקות ביותר בעולם. חוץ מהיותה המרכז החשוב והיוקרתי ללימודי תיאולוגיה מוסלמית-סונית, מהווה גם מי שנושא בתפקיד הרועה הרוחני שלה ונושא בתואר "שייח' אל אזהר", את אחת הסמכויות החשובות ביותר של העולם המוסלמי בכלל והפלג הסוני בפרט.
#תולדות המסגד והאוניברסיטה
מסגד אל-אזהר נוסד בתקופת הח'ליף אל-מעז לדין אללה, בשנת 972, זמן קצר לאחר שנולדה קהיר הקדומה. קהיר הצעירה הייתה ידועה אז כ"פוסטאט", שמה המקורי באותם ימים.
את המבנה המרהיב של המסגד תכנן ועיצב אז הגנרל הפאטמי ג'ווהר אס-סקולי.
בשנת 988 החל המסגד למלא תפקיד נוסף, שהפך אותו למפורסם ומרכזי כל כך בעולם הסוני - הוא החל משמש כמוסד ללימודי דת האסלאם.
את שמו של המסגד "אל אזהר", הוא קיבל משמה של בת הנביא מוחמד, פאטמה א-זהראא'. בני השושלת הפאטמית, מקימי המסגד והמוסד הלימודי שבו, מייחסים עצמם אליה ומזהים עצמם על שמה, כ"פאטמים".
#טיפים
הכניסה לאוניברסיטה עצמה אסורה לתיירים.
מבט מקרוב:
https://youtu.be/AqFtFcYrafU
ביקור במקום:
https://youtu.be/5QK3AFgPzlM
ומואזין קורא ממנו:
https://youtu.be/8pwhh8kdbO8
לא גדול כמו אחיו, מסגדי הענק שליד מצודת קהיר, אבל מסגד אל אזהר (Al Azhar Mosque) הוא בעל מראה ועיצוב בלתי נשכחים, במיוחד אם ייצא לכם לראותו בשעות הערב או הלילה.
מסגד אל אזהר מיוחד גם בכך שהוא שואב אליו את הסטודנטים של אוניברסיטת אל-אזהר, המוסד הלימודי המוביל בעולם האסלאם הסוני, ומהווה בשבילם מרכז דתי ורוחני. ואכן, רבים מהם יושבים על שטיחים ססגוניים, באולמות הרבים שבמסגד, ולומדים במשך שעות רבות.
אוניברסיטת אל-אזהר עצמה היא מהאוניברסיטאות העתיקות ביותר בעולם. חוץ מהיותה המרכז החשוב והיוקרתי ללימודי תיאולוגיה מוסלמית-סונית, מהווה גם מי שנושא בתפקיד הרועה הרוחני שלה ונושא בתואר "שייח' אל אזהר", את אחת הסמכויות החשובות ביותר של העולם המוסלמי בכלל והפלג הסוני בפרט.
#תולדות המסגד והאוניברסיטה
מסגד אל-אזהר נוסד בתקופת הח'ליף אל-מעז לדין אללה, בשנת 972, זמן קצר לאחר שנולדה קהיר הקדומה. קהיר הצעירה הייתה ידועה אז כ"פוסטאט", שמה המקורי באותם ימים.
את המבנה המרהיב של המסגד תכנן ועיצב אז הגנרל הפאטמי ג'ווהר אס-סקולי.
בשנת 988 החל המסגד למלא תפקיד נוסף, שהפך אותו למפורסם ומרכזי כל כך בעולם הסוני - הוא החל משמש כמוסד ללימודי דת האסלאם.
את שמו של המסגד "אל אזהר", הוא קיבל משמה של בת הנביא מוחמד, פאטמה א-זהראא'. בני השושלת הפאטמית, מקימי המסגד והמוסד הלימודי שבו, מייחסים עצמם אליה ומזהים עצמם על שמה, כ"פאטמים".
#טיפים
הכניסה לאוניברסיטה עצמה אסורה לתיירים.
מבט מקרוב:
https://youtu.be/AqFtFcYrafU
ביקור במקום:
https://youtu.be/5QK3AFgPzlM
ומואזין קורא ממנו:
https://youtu.be/8pwhh8kdbO8
פארק אל אזהר
#על הפארק שממנו נשקפת קהיר
פארק אל אזהר (Al-Azhar Park) שבקהיר הוא אזור ירוק שבו ניתן ליהנות מנוף נהדר אל קהיר, תוך הנאה מהמרחבים הירוקים, שוודאי הבחנתם כבר שאינם נפוצים ברחובות בירת מצרים.
הפארק נפתח כאן לציבור רק בשנת 2005. נעשה כאן שיקום של שטח רחב ומוזנח, שהכיל שרידים היסטוריים מתפוררים והפך עתה לפנינה היסטורית ורגועה, המשלבת טבע, חוויות ורוגע לתושבי קהיר ואורחיהם.
יש בפארק אזורים נהדרים לילדים ומתקני משחק ושעשוע, המון ירק ואסתטיקה ומסעדות ובתי קפה שניתן לשבת בהן ולמצוא ארוחה טובה.
העיצוב של הפארק משלב בין אלמנטים אסלאמיים היסטוריים ומסורתיים, למרכיבים מודרניים ועכשוויים. במבנים שונים כאן ניכרים המראה והעיצוב האיסלאמיים. ודאי תראו כאן גם את הקיר האיובי ההיסטורי, החומה והמגדלים האיוביים שנותרו כאן. הללו נבנו על ידי צלאח א-דין, מאות שנים בטרם הוכרז כאן הפארק.
פארק אל אזהר הוא מקום נהדר לפיקניקים ואזור רגוע ושקט, הרחק מהמולת העיר הסואנת. כאן תוכלו גם לסעוד בארוחת ערב חביבה, עם נוף יפה ואוכל טוב.
מהפארק תוכלו לצפות מצד אחד אל המצודה, שאינה רחוקה ממנו והרחק עד לפירמידות שבגיזה. צמוד לפארק אל-אזהר, ממש מתחתיו, נמצא "אל-דרב אל-אחמר", אחד האזורים העניים בקהיר. ניתן לצפות אליו מרחוק. כאן נמצאות השכונות העניות ביותר של מצרים ורבים מהאנשים העניים בעולם. העוני שלהם קשה ושובר את הלב. לא קל לראותו מקרוב, האמינו לנו. זה הרגע לומר תודה על חייכם ומזלכם.
#טיפים
עדיף לבקר בפארק במהלך ימי השבוע כי בסופי שבוע צפוף מדי.
נראה שהתשלום הלא גבוה בכניסה לפארק נועד יותר לווסת את המקום מהצפה מאשר להעמיס על תקציבכם. שלמו אותו.
אל אזהר פארק הוא אמנם חלק מהעיר העתיקה, אבל הוא לא נמצא במרכז העיר, כמו מרבית האטרקציות האחרות. כמו אל המצודה שנמצאת בקרבתו - לכאן מגיעים ברכב.
מבט מקרוב:
https://youtu.be/iwWxDsDoOFc
ביקור במקום:
https://youtu.be/YsS-aJUY4xQ
פארק אל אזהר (Al-Azhar Park) שבקהיר הוא אזור ירוק שבו ניתן ליהנות מנוף נהדר אל קהיר, תוך הנאה מהמרחבים הירוקים, שוודאי הבחנתם כבר שאינם נפוצים ברחובות בירת מצרים.
הפארק נפתח כאן לציבור רק בשנת 2005. נעשה כאן שיקום של שטח רחב ומוזנח, שהכיל שרידים היסטוריים מתפוררים והפך עתה לפנינה היסטורית ורגועה, המשלבת טבע, חוויות ורוגע לתושבי קהיר ואורחיהם.
יש בפארק אזורים נהדרים לילדים ומתקני משחק ושעשוע, המון ירק ואסתטיקה ומסעדות ובתי קפה שניתן לשבת בהן ולמצוא ארוחה טובה.
העיצוב של הפארק משלב בין אלמנטים אסלאמיים היסטוריים ומסורתיים, למרכיבים מודרניים ועכשוויים. במבנים שונים כאן ניכרים המראה והעיצוב האיסלאמיים. ודאי תראו כאן גם את הקיר האיובי ההיסטורי, החומה והמגדלים האיוביים שנותרו כאן. הללו נבנו על ידי צלאח א-דין, מאות שנים בטרם הוכרז כאן הפארק.
פארק אל אזהר הוא מקום נהדר לפיקניקים ואזור רגוע ושקט, הרחק מהמולת העיר הסואנת. כאן תוכלו גם לסעוד בארוחת ערב חביבה, עם נוף יפה ואוכל טוב.
מהפארק תוכלו לצפות מצד אחד אל המצודה, שאינה רחוקה ממנו והרחק עד לפירמידות שבגיזה. צמוד לפארק אל-אזהר, ממש מתחתיו, נמצא "אל-דרב אל-אחמר", אחד האזורים העניים בקהיר. ניתן לצפות אליו מרחוק. כאן נמצאות השכונות העניות ביותר של מצרים ורבים מהאנשים העניים בעולם. העוני שלהם קשה ושובר את הלב. לא קל לראותו מקרוב, האמינו לנו. זה הרגע לומר תודה על חייכם ומזלכם.
#טיפים
עדיף לבקר בפארק במהלך ימי השבוע כי בסופי שבוע צפוף מדי.
נראה שהתשלום הלא גבוה בכניסה לפארק נועד יותר לווסת את המקום מהצפה מאשר להעמיס על תקציבכם. שלמו אותו.
אל אזהר פארק הוא אמנם חלק מהעיר העתיקה, אבל הוא לא נמצא במרכז העיר, כמו מרבית האטרקציות האחרות. כמו אל המצודה שנמצאת בקרבתו - לכאן מגיעים ברכב.
מבט מקרוב:
https://youtu.be/iwWxDsDoOFc
ביקור במקום:
https://youtu.be/YsS-aJUY4xQ
מגדל קהיר
#על המגדל המפורסם של קהיר
מגדל קהיר (Cairo Tower), או מגדל הבורג', ניצב על האי ג'זירה שעל הנילוס. זהו מבנה בן 63 קומות, יצוק בטון, בצורת עמוד גבוה, המתנשא לגובה של 187 מטרים.
המגדל ניצב במרכז קהיר, ברובע זמאלק שעל האי ג'זירה, הוא מגדל תצפית וחוויה, אך גם מגדל תקשורת. הוא נחשב לאייקון עירוני בקהיר - אחד המבנים הבולטים והמוכרים ביותר בנופה של העיר הגדולה. בנייתו הסתיימה ב-1961. בעשר השנים הראשונות לקיומו הוא היה המגדל הגבוה ביותר ביבשת אפריקה.
בראש המגדל, שבשנת 2009 סיימו בו שיפוץ נרחב, יש רחבת תצפית בצורת יציע. לידה ניצבת מסעדה מסתובבת, המשלימה כל 70 דקות סיבוב שלם. משתיהן רואים את נופה של קהיר.
#תולדות המגדל
את מגדל קהיר תכנן האדריכל המצרי נאום שביב. החלו להקים אותו בשנת 1956 והבנייה הסתיימה 5 שנים אחר כך.
שימו לב למעטה המגדל, הנראה כתבנית מחוררת היטב. המעטה הזה, שהוענק למגדל, היה מכוון לדימוי תרבותי חשוב בתולדות מצרים והמסורת שלה. המרקם המחורר הזה דימה את פרח הלוטוס, פרח שנחשב מסמליה של מצרים העתיקה וממלא, כבר אלפי שנים, משמעויות דתיות בתרבויות רבות במזרח.
#איך נבנה המגדל בכספי שוחד?
המגדל הזה, לפחות לגרסת מנהיג מצרים כפי שסיפר אותה בשנות ה-60, נבנה, לא להאמין, מכספי שוחד! - ולא בסתם שוחד מדובר אלא ב-6 מיליון דולר, שקיבל הנשיא המצרי גמאל עבד אל נאצר מלא אחרת אלא מהממשל האמריקאי.
לטענת נאצר, ניסתה ממשלת ארצות הברית לשחד אותו. אבל הוא, לפי הגרסה הזו, במקום לספק לה את "הסחורה המדינית", העביר אותו היישר למימון בנייתו של המגדל...
מצד שני, לא בטוח תמיד שהסיפור הזה אמין ושהתקציב למימון המגדל אכן הוענק לו כשוחד, ועוד על ידי ממשלת ארצות הברית של אמריקה. נאצר היה מנהיג פיקח ומתוחכם ואמן של תעמולה וצבירת פופולריות. האמת שימשה אותו באופן גמיש משהו, לפי צרכיו הפוליטיים והוא לא תמיד נצמד אליה בהקפדה...
#התצפית מראש המגדל
מראש המגדל, שבזמנו היה הגבוה ביותר ביבשת אפריקה, תוכלו לראות את כל המטרופולין של קהיר, בתצפית פנורמית, בת 360 מעלות, של העיר הגדולה באפריקה.
המחזה מרהיב. מכאן ניתן לראות את הנילוס ואת הגשרים שמעליו, את הפירמידות של גיזה ואת שכונות העיר המפוזרות לכל הכיוונים.
#טיפים
העלייה למגדל היא אמנם מחזה יוצא דופן, אבל אם זמנכם מצומצם כדאי לקחת בחשבון שבגלל גודל המעליות יש תור גדול גם בעליה וגם בירידה, מה שיכול להצטבר לשעה ויותר בהמתנה.
אם אתם באים, השתדלו להגיע שעתיים לפני השקיעה. כך תוכלו לחוות את קהיר לפני, במהלך ואחרי השקיעה ולצפות בהחלפת הצבעים שלה, מהיום הצרוב באור, אל אורות הלילה של המגדלים והבתים המרצדים, לצד אורות הספינות המשייטות על הנילוס.
מבט מקרוב:
https://youtu.be/Trtq1xPl_co
המראה מבפנים והנוף הנשקף ממנו:
https://youtu.be/BAI9u-yX4-4
מגדל קהיר (Cairo Tower), או מגדל הבורג', ניצב על האי ג'זירה שעל הנילוס. זהו מבנה בן 63 קומות, יצוק בטון, בצורת עמוד גבוה, המתנשא לגובה של 187 מטרים.
המגדל ניצב במרכז קהיר, ברובע זמאלק שעל האי ג'זירה, הוא מגדל תצפית וחוויה, אך גם מגדל תקשורת. הוא נחשב לאייקון עירוני בקהיר - אחד המבנים הבולטים והמוכרים ביותר בנופה של העיר הגדולה. בנייתו הסתיימה ב-1961. בעשר השנים הראשונות לקיומו הוא היה המגדל הגבוה ביותר ביבשת אפריקה.
בראש המגדל, שבשנת 2009 סיימו בו שיפוץ נרחב, יש רחבת תצפית בצורת יציע. לידה ניצבת מסעדה מסתובבת, המשלימה כל 70 דקות סיבוב שלם. משתיהן רואים את נופה של קהיר.
#תולדות המגדל
את מגדל קהיר תכנן האדריכל המצרי נאום שביב. החלו להקים אותו בשנת 1956 והבנייה הסתיימה 5 שנים אחר כך.
שימו לב למעטה המגדל, הנראה כתבנית מחוררת היטב. המעטה הזה, שהוענק למגדל, היה מכוון לדימוי תרבותי חשוב בתולדות מצרים והמסורת שלה. המרקם המחורר הזה דימה את פרח הלוטוס, פרח שנחשב מסמליה של מצרים העתיקה וממלא, כבר אלפי שנים, משמעויות דתיות בתרבויות רבות במזרח.
#איך נבנה המגדל בכספי שוחד?
המגדל הזה, לפחות לגרסת מנהיג מצרים כפי שסיפר אותה בשנות ה-60, נבנה, לא להאמין, מכספי שוחד! - ולא בסתם שוחד מדובר אלא ב-6 מיליון דולר, שקיבל הנשיא המצרי גמאל עבד אל נאצר מלא אחרת אלא מהממשל האמריקאי.
לטענת נאצר, ניסתה ממשלת ארצות הברית לשחד אותו. אבל הוא, לפי הגרסה הזו, במקום לספק לה את "הסחורה המדינית", העביר אותו היישר למימון בנייתו של המגדל...
מצד שני, לא בטוח תמיד שהסיפור הזה אמין ושהתקציב למימון המגדל אכן הוענק לו כשוחד, ועוד על ידי ממשלת ארצות הברית של אמריקה. נאצר היה מנהיג פיקח ומתוחכם ואמן של תעמולה וצבירת פופולריות. האמת שימשה אותו באופן גמיש משהו, לפי צרכיו הפוליטיים והוא לא תמיד נצמד אליה בהקפדה...
#התצפית מראש המגדל
מראש המגדל, שבזמנו היה הגבוה ביותר ביבשת אפריקה, תוכלו לראות את כל המטרופולין של קהיר, בתצפית פנורמית, בת 360 מעלות, של העיר הגדולה באפריקה.
המחזה מרהיב. מכאן ניתן לראות את הנילוס ואת הגשרים שמעליו, את הפירמידות של גיזה ואת שכונות העיר המפוזרות לכל הכיוונים.
#טיפים
העלייה למגדל היא אמנם מחזה יוצא דופן, אבל אם זמנכם מצומצם כדאי לקחת בחשבון שבגלל גודל המעליות יש תור גדול גם בעליה וגם בירידה, מה שיכול להצטבר לשעה ויותר בהמתנה.
אם אתם באים, השתדלו להגיע שעתיים לפני השקיעה. כך תוכלו לחוות את קהיר לפני, במהלך ואחרי השקיעה ולצפות בהחלפת הצבעים שלה, מהיום הצרוב באור, אל אורות הלילה של המגדלים והבתים המרצדים, לצד אורות הספינות המשייטות על הנילוס.
מבט מקרוב:
https://youtu.be/Trtq1xPl_co
המראה מבפנים והנוף הנשקף ממנו:
https://youtu.be/BAI9u-yX4-4
כיכר ורחוב טלעת חרב
#על הרחוב שנאבק לשמר את אווירת קהיר של פעם
רחוב טלעת חרב (Talaat Harb) והכיכר שלו, על בתי האר-דקו המסוגננים ומעט מוזנחים, משמר לא מעט מקהיר של פעם, בימים שישבו כאן זרים רבים. האדריכלות הנפלאה תלושה מימים אחרים, ימים הדורים ומפוארים יותר, של מלוכה, ימים שרבים זוכרים כטובים, גם אם לא צודקים יותר בהכרח, של האומה המצרית.
כמו כל קהיר של תקופת המלוכה, גם הרחוב הזה היה פעם אזור בעל אופי אירופי, הדור וקוסמופוליטי. אבל מאז המהפכה הלך גם הוא והוזנח, תוך שסביבתו נאבקת שלא לדעוך.
בין אם בקניות בחנויות הבגדים, הנעליים והתיקים שברחוב, בארוחה במסעדת "פלפלה" הידועה שממוקמת גם היא בו, או בישיבה רוגעת בבית הקפה המיתולוגי "גרופי", שעדיין פועל בכיכר טלעת חרב - כאן תוכלו לחוש משהו מהעבר של קהיר הקולוניאליסטית, בטרם החלה להשתנות בשנות ה-50 של המאה הקודמת, עם הנטישה של הזרים. כך בדיוק נראתה קהיר של אותם ימים וטלעת חרב הוא מיקרוקוסמוס מדויק, שמפליא לשקף את החברה המצרית כולה והשינויים שהיא עברה עם השנים.
מבט מקרוב:
https://youtu.be/DyATzPj_ybw
רחוב טלעת חרב (Talaat Harb) והכיכר שלו, על בתי האר-דקו המסוגננים ומעט מוזנחים, משמר לא מעט מקהיר של פעם, בימים שישבו כאן זרים רבים. האדריכלות הנפלאה תלושה מימים אחרים, ימים הדורים ומפוארים יותר, של מלוכה, ימים שרבים זוכרים כטובים, גם אם לא צודקים יותר בהכרח, של האומה המצרית.
כמו כל קהיר של תקופת המלוכה, גם הרחוב הזה היה פעם אזור בעל אופי אירופי, הדור וקוסמופוליטי. אבל מאז המהפכה הלך גם הוא והוזנח, תוך שסביבתו נאבקת שלא לדעוך.
בין אם בקניות בחנויות הבגדים, הנעליים והתיקים שברחוב, בארוחה במסעדת "פלפלה" הידועה שממוקמת גם היא בו, או בישיבה רוגעת בבית הקפה המיתולוגי "גרופי", שעדיין פועל בכיכר טלעת חרב - כאן תוכלו לחוש משהו מהעבר של קהיר הקולוניאליסטית, בטרם החלה להשתנות בשנות ה-50 של המאה הקודמת, עם הנטישה של הזרים. כך בדיוק נראתה קהיר של אותם ימים וטלעת חרב הוא מיקרוקוסמוס מדויק, שמפליא לשקף את החברה המצרית כולה והשינויים שהיא עברה עם השנים.
מבט מקרוב:
https://youtu.be/DyATzPj_ybw
הפירמידות של גִיזָה
#על פלא העולם העתיק שליד קהיר
בסמוך לקהיר, על הגדה המערבית של הנילוס, נמצא מתחם הפירמידות בגִיזָה. פירמידות גיזה (Pyramids of Giza) הן קברי הפרעונים מהשושלת ה-4 של מצרים העתיקה. יש כאן 3 פירמידות ענקיות, מהגדולה של ח'ופו, הבינונית של חָאפְרוֹ והקטנה יותר של מנכאורע, פרעה ששלט במצרים העתיקה, במהלך השושלת הרביעית.
ליד המיפרמידות של ח'ופו, חאפרו ומנכאורע עוד מספר פירמידות קטנות של בני משפחת המלוכה. לצידן שומר הספינקס, גופו חיה וראשו אדם.
במבט על הפירמידות, קשה לתפוס כיצד נבנו מבנים כה גדולים ומסובכים, עם חומרי בנייה שהובאו ממרחק של מאות קילומטרים וללא שימוש במנופים ובולדוזרים מודרניים.
באתר זה, שהוא חובה לכל מבקר במצרים, נמצא גם הספינקס, פסל אדיר, שגובהו 22 מטרים, צורתו של גוף אריה וראשו ראש אדם. הוא נחשב לשומר הנאמן של הפירמידות.
בשנת 1979 הוכרזו ממפיס, סקארה ושדה הפירמידות מדחשור ועד גיזה, על ידי אונסק"ו כאתר מורשת עולמית.
#פלא הפירמידות
פתגם מצרי עתיק אומר שכל אדם מפחד מהזמן, אבל הזמן חושש מהפירמידות. אתם אכן נמצאים באחד המקומות האייקוניים, החלומיים, הבלתי נתפסים, שכל בן תרבות בעולם מכיר וחולם לראות מקרוב.
כשמדובר על גיזה, הפירמידות או הספינקס, זכרו שאתם מביטים באתרים שניצבים כאן מעל 5,000 שנה. ישו הגיע רק לפני 2,000 שנה ומוחמד 500 שנה אחריו - אתם מביטים במותג הכי מוכר בעולם מהעת העתיקה.
הפירמידות מייצגות את השלב הראשון, הקדום ביותר, של הציוויליזציה המצרית העתיקה. לאחר הממלכה העתיקה, הפרעונים כבר הבינו שפירמידות מושכות שודדי קברים והחליטו שנצח והנצחה צריכים תנאים אנושיים כדי להתקיים. לכן הם חדלו מבנייה של פירמידות ענק חדשות.
אבל הפירמידות המשיכו לעמוד במקומן ולמשוך תיירים ונוסעים כבר מהתקופה הפרעונית המאוחרת, דרך התקופה הרומית, ימי הביניים ועד ימינו. רק לשם השוואה, החומה הגדולה בסין, למשל, הפכה לאתר תיירות רק לפני 200 שנה.
אבל המראה המדברי של הפירמידות קצת מטעה. למעשה, הן ניצבות על פיסת מדבר זעירה, שצמודה לפרבר גיזה. הפרבר עצמו הוא עירוני, צפוף, מאובק ולא נקי. ההפתעה הגדולה של לפגוש דווקא פרבר כזה, בסמוך לערש התרבות האנושית, היא מההפתעות של קהיר ושל מצרים כולה.
את הפירמידות עצמן יהיה קשה שלא להעריץ. הן מלאות הוד ומרשימות יותר מכל תמונה או סרט, במיוחד אם תבחרו להתבונן מהן ממרחק מה, על רקע המדבר ופסל הספינקס, שכבר 4,000 שנה משגיח ושומר על שלומן.
אז קחו אוויר, תפסו נקודה, התעלמו מכל הבזאר שמסביב, מהמדריכים המטרידים, מרוכבי הגמלים והסוסים ומהידענים שינסו להדריך אתכם, שאפו מאוויר המדבר ותנו לעצמכם להתרשם מהגודל האדיר והפרופורציות הבלתי מוכרות שלהן.
#כיצד נבנו הפירמידות?
עוד מימי העת העתיקה נחשבות הפירמידות במצרים לפלא אמיתי. במשך שנים רבות לא הצליחו החוקרים להבין כיצד ניתן היה לבנות מבנים עצומים שכאלה בעזרת הטכנולוגיה של הזמן העתיק. החוקרים טוענים שהמצרים בנו פירמידות, על ידי בנייה של סוללת ענק חזיתית שגובהה הלך ועלה. הייתה מגבלה לגובה של סוללה שכזו ולכן לבניית החלק העליון של הפירמידה הגדולה של גיזה, נדרשה עוד סוללה פנימית סיבובית, בת 100 מטרים נוספים.
חוקרים אחרים העריכו שהסוללה שבנו לצורך העמסת האבנים הייתה לוליינית דווקא ונבנתה מסביב למקום הפירמידה. כך ניתן היה לגרור את האבנים העצומות לגובה הרצוי.
גם לגבי גרירת האבנים אל הפירמידה יש שאלות הנדסיות. תיאוריה שמדברת על "חול רטוב" מסבירה את האפשרות לגרור את אבני הענק לצורך בניית הפירמידה. באמצעות מים שהרטיבו את החול ניתן היה להעביר אבנים גדולות במאמץ קטן יותר. שחזור שנעשה בידי פועלים בני זמננו הדגים זאת.
בכל מקרה, דומה שהדיון על שיטות הבנייה והטכנולוגיות המצריות הקדמוניות עוד לא הסתיים. ואגב, גם בתכנון, במקרה או לא, המצרים הקדמונים תכננו את הפירמידות על פי הפרופורציות המלבניות של "יחס הזהב", יחס מתמטי שמסתבר שאמנים ואדריכלים רבים לאורך ההיסטוריה אימצו כמודל יופי והוא זכה אף לכינוי "הפרופורציה האלוהית".
#טיפים
ניתן להגיע אל הפירמידות בגיזה בעזרת המטרו של קהיר. סעו לתחנת גיזה וקחו משם מונית קצרה לפירמידות.
ממול לשער התחתון יש בית קפה שכיף לשבת בקומה השלישית שלו, או על הגג ולסעוד ולשתות אל מול נוף הפירמידות.
שווה לוותר על הכניסה לפירמידות עצמן. המחיר יקר והטיפוס המייגע, לא פעם בקומה שפופה. התוצאה - חדר אבן קטנטן, שכל מה שרואים בו היא תיבת קבר ריקה.
מבט מקרוב:
https://youtu.be/RTP_Mfkeqic
מהאוויר:
https://youtu.be/onWRXXg7QZg
עוד מבט:
https://youtu.be/p4n2Yr-zt5c
בניית הפירמידות:
https://youtu.be/zfYFwXqknjM
בסמוך לקהיר, על הגדה המערבית של הנילוס, נמצא מתחם הפירמידות בגִיזָה. פירמידות גיזה (Pyramids of Giza) הן קברי הפרעונים מהשושלת ה-4 של מצרים העתיקה. יש כאן 3 פירמידות ענקיות, מהגדולה של ח'ופו, הבינונית של חָאפְרוֹ והקטנה יותר של מנכאורע, פרעה ששלט במצרים העתיקה, במהלך השושלת הרביעית.
ליד המיפרמידות של ח'ופו, חאפרו ומנכאורע עוד מספר פירמידות קטנות של בני משפחת המלוכה. לצידן שומר הספינקס, גופו חיה וראשו אדם.
במבט על הפירמידות, קשה לתפוס כיצד נבנו מבנים כה גדולים ומסובכים, עם חומרי בנייה שהובאו ממרחק של מאות קילומטרים וללא שימוש במנופים ובולדוזרים מודרניים.
באתר זה, שהוא חובה לכל מבקר במצרים, נמצא גם הספינקס, פסל אדיר, שגובהו 22 מטרים, צורתו של גוף אריה וראשו ראש אדם. הוא נחשב לשומר הנאמן של הפירמידות.
בשנת 1979 הוכרזו ממפיס, סקארה ושדה הפירמידות מדחשור ועד גיזה, על ידי אונסק"ו כאתר מורשת עולמית.
#פלא הפירמידות
פתגם מצרי עתיק אומר שכל אדם מפחד מהזמן, אבל הזמן חושש מהפירמידות. אתם אכן נמצאים באחד המקומות האייקוניים, החלומיים, הבלתי נתפסים, שכל בן תרבות בעולם מכיר וחולם לראות מקרוב.
כשמדובר על גיזה, הפירמידות או הספינקס, זכרו שאתם מביטים באתרים שניצבים כאן מעל 5,000 שנה. ישו הגיע רק לפני 2,000 שנה ומוחמד 500 שנה אחריו - אתם מביטים במותג הכי מוכר בעולם מהעת העתיקה.
הפירמידות מייצגות את השלב הראשון, הקדום ביותר, של הציוויליזציה המצרית העתיקה. לאחר הממלכה העתיקה, הפרעונים כבר הבינו שפירמידות מושכות שודדי קברים והחליטו שנצח והנצחה צריכים תנאים אנושיים כדי להתקיים. לכן הם חדלו מבנייה של פירמידות ענק חדשות.
אבל הפירמידות המשיכו לעמוד במקומן ולמשוך תיירים ונוסעים כבר מהתקופה הפרעונית המאוחרת, דרך התקופה הרומית, ימי הביניים ועד ימינו. רק לשם השוואה, החומה הגדולה בסין, למשל, הפכה לאתר תיירות רק לפני 200 שנה.
אבל המראה המדברי של הפירמידות קצת מטעה. למעשה, הן ניצבות על פיסת מדבר זעירה, שצמודה לפרבר גיזה. הפרבר עצמו הוא עירוני, צפוף, מאובק ולא נקי. ההפתעה הגדולה של לפגוש דווקא פרבר כזה, בסמוך לערש התרבות האנושית, היא מההפתעות של קהיר ושל מצרים כולה.
את הפירמידות עצמן יהיה קשה שלא להעריץ. הן מלאות הוד ומרשימות יותר מכל תמונה או סרט, במיוחד אם תבחרו להתבונן מהן ממרחק מה, על רקע המדבר ופסל הספינקס, שכבר 4,000 שנה משגיח ושומר על שלומן.
אז קחו אוויר, תפסו נקודה, התעלמו מכל הבזאר שמסביב, מהמדריכים המטרידים, מרוכבי הגמלים והסוסים ומהידענים שינסו להדריך אתכם, שאפו מאוויר המדבר ותנו לעצמכם להתרשם מהגודל האדיר והפרופורציות הבלתי מוכרות שלהן.
#כיצד נבנו הפירמידות?
עוד מימי העת העתיקה נחשבות הפירמידות במצרים לפלא אמיתי. במשך שנים רבות לא הצליחו החוקרים להבין כיצד ניתן היה לבנות מבנים עצומים שכאלה בעזרת הטכנולוגיה של הזמן העתיק. החוקרים טוענים שהמצרים בנו פירמידות, על ידי בנייה של סוללת ענק חזיתית שגובהה הלך ועלה. הייתה מגבלה לגובה של סוללה שכזו ולכן לבניית החלק העליון של הפירמידה הגדולה של גיזה, נדרשה עוד סוללה פנימית סיבובית, בת 100 מטרים נוספים.
חוקרים אחרים העריכו שהסוללה שבנו לצורך העמסת האבנים הייתה לוליינית דווקא ונבנתה מסביב למקום הפירמידה. כך ניתן היה לגרור את האבנים העצומות לגובה הרצוי.
גם לגבי גרירת האבנים אל הפירמידה יש שאלות הנדסיות. תיאוריה שמדברת על "חול רטוב" מסבירה את האפשרות לגרור את אבני הענק לצורך בניית הפירמידה. באמצעות מים שהרטיבו את החול ניתן היה להעביר אבנים גדולות במאמץ קטן יותר. שחזור שנעשה בידי פועלים בני זמננו הדגים זאת.
בכל מקרה, דומה שהדיון על שיטות הבנייה והטכנולוגיות המצריות הקדמוניות עוד לא הסתיים. ואגב, גם בתכנון, במקרה או לא, המצרים הקדמונים תכננו את הפירמידות על פי הפרופורציות המלבניות של "יחס הזהב", יחס מתמטי שמסתבר שאמנים ואדריכלים רבים לאורך ההיסטוריה אימצו כמודל יופי והוא זכה אף לכינוי "הפרופורציה האלוהית".
#טיפים
ניתן להגיע אל הפירמידות בגיזה בעזרת המטרו של קהיר. סעו לתחנת גיזה וקחו משם מונית קצרה לפירמידות.
ממול לשער התחתון יש בית קפה שכיף לשבת בקומה השלישית שלו, או על הגג ולסעוד ולשתות אל מול נוף הפירמידות.
שווה לוותר על הכניסה לפירמידות עצמן. המחיר יקר והטיפוס המייגע, לא פעם בקומה שפופה. התוצאה - חדר אבן קטנטן, שכל מה שרואים בו היא תיבת קבר ריקה.
מבט מקרוב:
https://youtu.be/RTP_Mfkeqic
מהאוויר:
https://youtu.be/onWRXXg7QZg
עוד מבט:
https://youtu.be/p4n2Yr-zt5c
בניית הפירמידות:
https://youtu.be/zfYFwXqknjM
הספינקס הגדול של גיזה
#על השומר הנאמן של הפירמידות בגיזה
הוא ללא ספק הפסל המצרי המפורסם ביותר בעולם ומהעתיקים ביותר. הספינקס הגדול של גיזה (Sphinx) הוא פסל אבן עצום שנמצא ברמת גיזה שליד קהיר, על הגדה המערבית של הנילוס.
הספינקס הגדול של גיזה הוא פסל של יצור מיתולוגי, ספינקס שמו, שיש לו גוף של אריה וראש אדם. לפסל האריה, השוכב על הארץ וראשו הוא של של מלך מצרי, נחצב מאבן גיר ברמת גיזה.
הסיפור ההיסטורי הוא שבמהלך דורות רבים הספינקס כוסה בחולות המדבר ונשכח לגמרי, אבל אז הוא התגלה, מכוסה כולו חול. זה היה בתקופת המלך תחותמס ה-3, שציווה לגלותו והחזיר את החיוך לפניו...
אחת הסברות של החוקרים היא שפרצופו של הספינקס הוא למעשה הקלסתר של המלך חופי, שמלך כאן במאה ה-28 לספירה. חופי, או ח'ופי כמו שנכון להגות את שמו, הוא בן השושלת ה-4 של מלכי מצרים.
כיוון שפסלים נוספים ודומים לו הוצבו ליד מקדשים, פירמידות וקברים נוספים, החוקרים סבורים שהספינקס שימש כשומר סמלי לאתרי הקבורה הקדומים. פניו, אגב, הם של המלך הפרעוני פרעה חאפרו, שקבור בפירמידות שליד.
#נתונים יפים יש לספינקס
הספינקס, שומר המתים של גיזה, הוא פסל המונולית הגדול ביותר בעולם, כלומר הוא עשוי מגוש אבן אחד. אורכו 73.5 מטרים ורוחבו כ-6 מטרים. גובהו של הפסל המרשים הזה 20.22 מטרים.
#מי שבר את אפו של הספינקס?
הספינקס המצרי הוא הפסל שבנוי מאבן אחת הגדול בעולם. אין עוד בתבל פסל מונולית כל כך גדול. אבל על צורתו וגודלו העצומים מעיב האף השבור של הפסל המרשים הזה.
האגדה מספרת שהמצביא הצרפתי נפוליאון הוא ששבר את האף המלכותי, כשכבש את מצרים. ככל הנראה הייתה זו יריית פגז תותח של צבא נפוליאון, ששברה את האף. לא ברור מי נתן את ההוראה, אבל בין אם זה המצביא המפורסם שהורה לעשות זאת, או סתם חייל צרפתי טיפש שהפגין את יכולתו לקלוע למטרה, נראה שהסיפור אינו נכון. ההוכחה: כבר בשנת 1755, הרבה לפני שצבאו של נפוליאון כבש את מצרים, התפרסם ציורו של הצייר הדני פרדריק לואיס נורדן (Frederic Louis Norden), בו מופיע הספינקס ללא אפו...
הצרפתים, אגב, מעדיפים דווקא גרסה המספרת על חייל בריטי שעשה את המעשה. אחרים מספרים שחייל טורקי הוא הוואנדילסט שעשה זאת. ויש גם מי שמאשימים את הממלוכים. בקיצור, כל אחד מעדיף שהטיפש יהיה מצבא אחר...
אבל הארכיאולוגים מצידם מספרים שהאף נשבר כפי הנראה הרבה לפני כן, בין המאה ה-11 למאה ה-15. שרידים של שני מוטות חדים שנמצאו בחפירות ליד הספינקס, חיזקו את סיפורו של ההיסטוריון המצרי בן המאה ה-15, אל-מקריזי. הוא כתב כבר אז שהיה זה מנהיג מוסלמי סופי, שיים אל-דהאר (Sa'im al-Dahr), שהורה ב-1378 לשבור את אפו של הספינקס. זאת לאחר שדווח לו שהאיכרים המוסלמים מהסביבה סוגדים לספינקס, בכדי שיגדיל את יבולם. אגב, אותו אל-דהאר, פנאט ומחמיר וכנראה לא חכם גדול, שילם בחייו על מעשה הוונדליזם שפגע באל של האיכרים הללו. בזעמם והחשש על שבגללו לא יצמח היבול בשדותיהם, עשו בו האיכרים הללו לינץ' והרגו אותו.
אז לא ברור לגמרי מה גרם לשבר המסתורי של אף הספינקס. ככל הנראה, התשובה לא תיוודע בביטחון גם בעתיד. מצד שני, אולי חלק מהקסם במדע הארכיאולוגיה הוא הניסיון המתמיד למצוא תשובות שחלקן לא יימצא לעולם.
מבט מקרוב:
https://youtu.be/er_pChXggk0
מבט מהאוויר:
https://youtu.be/onWRXXg7QZg
הסבר:
https://youtu.be/NMvLhuWtJoc
הדרכה:
https://youtu.be/y8x7zKy2U5E
סודות:
https://youtu.be/Ydc4Oc039cs
הוא ללא ספק הפסל המצרי המפורסם ביותר בעולם ומהעתיקים ביותר. הספינקס הגדול של גיזה (Sphinx) הוא פסל אבן עצום שנמצא ברמת גיזה שליד קהיר, על הגדה המערבית של הנילוס.
הספינקס הגדול של גיזה הוא פסל של יצור מיתולוגי, ספינקס שמו, שיש לו גוף של אריה וראש אדם. לפסל האריה, השוכב על הארץ וראשו הוא של של מלך מצרי, נחצב מאבן גיר ברמת גיזה.
הסיפור ההיסטורי הוא שבמהלך דורות רבים הספינקס כוסה בחולות המדבר ונשכח לגמרי, אבל אז הוא התגלה, מכוסה כולו חול. זה היה בתקופת המלך תחותמס ה-3, שציווה לגלותו והחזיר את החיוך לפניו...
אחת הסברות של החוקרים היא שפרצופו של הספינקס הוא למעשה הקלסתר של המלך חופי, שמלך כאן במאה ה-28 לספירה. חופי, או ח'ופי כמו שנכון להגות את שמו, הוא בן השושלת ה-4 של מלכי מצרים.
כיוון שפסלים נוספים ודומים לו הוצבו ליד מקדשים, פירמידות וקברים נוספים, החוקרים סבורים שהספינקס שימש כשומר סמלי לאתרי הקבורה הקדומים. פניו, אגב, הם של המלך הפרעוני פרעה חאפרו, שקבור בפירמידות שליד.
#נתונים יפים יש לספינקס
הספינקס, שומר המתים של גיזה, הוא פסל המונולית הגדול ביותר בעולם, כלומר הוא עשוי מגוש אבן אחד. אורכו 73.5 מטרים ורוחבו כ-6 מטרים. גובהו של הפסל המרשים הזה 20.22 מטרים.
#מי שבר את אפו של הספינקס?
הספינקס המצרי הוא הפסל שבנוי מאבן אחת הגדול בעולם. אין עוד בתבל פסל מונולית כל כך גדול. אבל על צורתו וגודלו העצומים מעיב האף השבור של הפסל המרשים הזה.
האגדה מספרת שהמצביא הצרפתי נפוליאון הוא ששבר את האף המלכותי, כשכבש את מצרים. ככל הנראה הייתה זו יריית פגז תותח של צבא נפוליאון, ששברה את האף. לא ברור מי נתן את ההוראה, אבל בין אם זה המצביא המפורסם שהורה לעשות זאת, או סתם חייל צרפתי טיפש שהפגין את יכולתו לקלוע למטרה, נראה שהסיפור אינו נכון. ההוכחה: כבר בשנת 1755, הרבה לפני שצבאו של נפוליאון כבש את מצרים, התפרסם ציורו של הצייר הדני פרדריק לואיס נורדן (Frederic Louis Norden), בו מופיע הספינקס ללא אפו...
הצרפתים, אגב, מעדיפים דווקא גרסה המספרת על חייל בריטי שעשה את המעשה. אחרים מספרים שחייל טורקי הוא הוואנדילסט שעשה זאת. ויש גם מי שמאשימים את הממלוכים. בקיצור, כל אחד מעדיף שהטיפש יהיה מצבא אחר...
אבל הארכיאולוגים מצידם מספרים שהאף נשבר כפי הנראה הרבה לפני כן, בין המאה ה-11 למאה ה-15. שרידים של שני מוטות חדים שנמצאו בחפירות ליד הספינקס, חיזקו את סיפורו של ההיסטוריון המצרי בן המאה ה-15, אל-מקריזי. הוא כתב כבר אז שהיה זה מנהיג מוסלמי סופי, שיים אל-דהאר (Sa'im al-Dahr), שהורה ב-1378 לשבור את אפו של הספינקס. זאת לאחר שדווח לו שהאיכרים המוסלמים מהסביבה סוגדים לספינקס, בכדי שיגדיל את יבולם. אגב, אותו אל-דהאר, פנאט ומחמיר וכנראה לא חכם גדול, שילם בחייו על מעשה הוונדליזם שפגע באל של האיכרים הללו. בזעמם והחשש על שבגללו לא יצמח היבול בשדותיהם, עשו בו האיכרים הללו לינץ' והרגו אותו.
אז לא ברור לגמרי מה גרם לשבר המסתורי של אף הספינקס. ככל הנראה, התשובה לא תיוודע בביטחון גם בעתיד. מצד שני, אולי חלק מהקסם במדע הארכיאולוגיה הוא הניסיון המתמיד למצוא תשובות שחלקן לא יימצא לעולם.
מבט מקרוב:
https://youtu.be/er_pChXggk0
מבט מהאוויר:
https://youtu.be/onWRXXg7QZg
הסבר:
https://youtu.be/NMvLhuWtJoc
הדרכה:
https://youtu.be/y8x7zKy2U5E
סודות:
https://youtu.be/Ydc4Oc039cs
סַקָארָה
#על בית הקברות של ממפיס העתיקה
סַקָארָה (Saqqara), או סקרה, הוא הנקרופוליס, עיר המתים, של הבירה המצרית הקדומה ממפיס, בית הקברות העתיק והעשיר, ששימש את העיר בעת שהייתה בירת מצרים העתיקה ולמעשה מהתקופה הטרום שושלתית ועד התקופה הקופטית.
למעשה, סקארה הוא בית קברות עתיק וענקי, באורך של כ-40 קילמטרים. ניתן לראות גם את דחשור וגיזה כהרחבות או כחלקים חדשים שנוספו לו עם הזמן והתקופות. בסקארה ובאתריה השונים ניתן למצוא חלק מהמונומנטים הקדומים בתולדות הארכיאולוגיה של מצרים, מהעידן שבו החלה בניית הפירמידות.
במונומנטים המפורסמים של סקארה תמצאו את פירמידת המדרגות, מתחם ג'וסֶר, קבר מררוקה והסַרפֶאום, בית קברות תת קרקעי ל... פרים קדושים.
משמעות השם סקרה, אגב, היא התמצאות.
#טיפים
חונים במגרש החניה ומשם אפשר להמשיך ברגל לאתרים השונים.
בסוף הסיור לסקרה כדאי לראות גם את ממפיס הקרובה.
ביקור במקום:
https://youtu.be/a8uYA09pUyE
הדרכה:
https://youtu.be/PKEniNwAFo4
סַקָארָה (Saqqara), או סקרה, הוא הנקרופוליס, עיר המתים, של הבירה המצרית הקדומה ממפיס, בית הקברות העתיק והעשיר, ששימש את העיר בעת שהייתה בירת מצרים העתיקה ולמעשה מהתקופה הטרום שושלתית ועד התקופה הקופטית.
למעשה, סקארה הוא בית קברות עתיק וענקי, באורך של כ-40 קילמטרים. ניתן לראות גם את דחשור וגיזה כהרחבות או כחלקים חדשים שנוספו לו עם הזמן והתקופות. בסקארה ובאתריה השונים ניתן למצוא חלק מהמונומנטים הקדומים בתולדות הארכיאולוגיה של מצרים, מהעידן שבו החלה בניית הפירמידות.
במונומנטים המפורסמים של סקארה תמצאו את פירמידת המדרגות, מתחם ג'וסֶר, קבר מררוקה והסַרפֶאום, בית קברות תת קרקעי ל... פרים קדושים.
משמעות השם סקרה, אגב, היא התמצאות.
#טיפים
חונים במגרש החניה ומשם אפשר להמשיך ברגל לאתרים השונים.
בסוף הסיור לסקרה כדאי לראות גם את ממפיס הקרובה.
ביקור במקום:
https://youtu.be/a8uYA09pUyE
הדרכה:
https://youtu.be/PKEniNwAFo4
שוק עתבה
#על השוק של תושבי קהיר
שוק עתבה (El Ataba market) או שוק אלעטבה, הוא השוק של המקומיים בקהיר. זהו שוק עממי ועצום, שוק פשוט, של מוצרים זולים, מכל הבחינות.
#טיפים
אלא אם אתם חוקרים אנתרופולוגים, תיירים אינם מרבים לשוטט בשוק הזה. הוא עממי ופשוט ומכיל בעיקר מוצרים זולים וייבוא מסין והמזרח.
מבט מקרוב:
https://youtu.be/GmJ06xiFL0o
ביקור במקום:
https://youtu.be/SQwxH9dcWAI?t=1m37s
שוק עתבה (El Ataba market) או שוק אלעטבה, הוא השוק של המקומיים בקהיר. זהו שוק עממי ועצום, שוק פשוט, של מוצרים זולים, מכל הבחינות.
#טיפים
אלא אם אתם חוקרים אנתרופולוגים, תיירים אינם מרבים לשוטט בשוק הזה. הוא עממי ופשוט ומכיל בעיקר מוצרים זולים וייבוא מסין והמזרח.
מבט מקרוב:
https://youtu.be/GmJ06xiFL0o
ביקור במקום:
https://youtu.be/SQwxH9dcWAI?t=1m37s
