אחת מנקודות החובה בסביבת קהיר היא מֶמפִיס (Memphis), בירתה הקדומה של מצרים, מסביבות שנת 3100 לפני הספירה.
ממפיס, היא העיר המקראית מוף, הייתה בהמשך ההיסטוריה לבירתה הראשונה של מצריים המאוחדת. בית הקברות שלה היה סקרה, עוד אתר חשוב לביקור.
המוצג המפורסם ביותר של ממפיס המצרית הוא פסלו הענקי של רעמסס השני, המלך שחי בימיו של משה המקראי והוא, ככל הנראה, אותו פרעה מההגדה של פסח. פסלו הענק של פרעה נמצא בשנת 1821 על ידי ג'ובאני קאוויליה (Giovanni Caviglia) בתוך בוץ בו היה שקוע במשך שנים רבות, בשכיבה על פניו, כשרק חלק ממנו מציץ החוצה ונראה כמו תנין במי נהר. מהנדס מהצבא האנגלי בשל באגנולד (Bagnold) היה זה שבנה מערכת מנופים מתוחכמת לזמנה והצליח לחלץ אותו מהבוץ ולהעמידו כאן. אז בנו אל המוזיאון מסביבו.
הכתר שעל ראשו הוא הכתר האדום, של מצרים התחתונה. את הכתר של מצרים העליונה, שגם בה שלט רעמסס, תראו בפסלו העומד בחצר. זהו כתר מחודד וגבוה. הקוברה שעל מצחו נועדה להגן על רעמסס השני.
שימו לב לזקנו המלאכותי, שמאפיין את האלוהות שלו. גם הקילט שהוא לובש, החצאית של המלך, לא נועדו למטרות אופנה, אלא לטקסים דתיים.
בחגורה של המלך יש לו רומח, למטרות הגנה. שימו לב לקרטוש שעל גופו של הפסל. יש 10 כאלה על הפסל והן מעין חותמות עם שמו של רעמסס השני, בכתב הירוגליפי.
שמה של ממפיס נגזר מקברו של פפי הראשון, מהשושלת ה-6. לאותו פפי יש מתחם פירמידה בסקרה ושמו "מן-נפר פפי". מעניין בממפיס גם ספינקס האלבסטר (Alabaster Sphinx) המרשים, שניצב בחצר המוזיאון.
תולדות ממפיס
ממפיס הייתה עירו של פתה והמקום של מקדשו, מקדש פתה. פתח, האל שילדי בית המלוכה חונכו במקדשו, היה אל האמנויות והפסלים.
לפי האמונה העתיקה של מצרים, בממפיס יוצר האל פתח את האדם. חומר היצירה שבו הוא משתמש היא אדמה. האל פתח לש אותה על האובניים. פתח, הנפח האלוהי, הפיסטוס, הוא הבורא, מי שמביא לעולם החומר את העקרונות שיצר האל אתון.
ממפיס של אותה תקופה מתחרה בהליופוליס שבסמוך לה, על תואר המרכז הדתי החשוב במצרים, כשבממפיס מחליף פתה את האל אתון.
שמה הנוסף של פתה היה "פתה סוקר אוסיריס". מהשיבוש של השם הזה בא השם סקרה. זהו שמו של בית הקברות של ממפיס.
גם כשלוקסור הפכה לבירה של מצרים, הצליחה ממפיס לשמור על חשיבותה. בה חגגו את פסטיבל הסוקר ופסטיבל הסד והיא הייתה עיר טקסית בעלת תפקיד של ממש.
אבל חשיבותה המשמעותית הייתה בזכות מחנה צבאי גדול שהיה בה והעובדה שנסיכי הכתר גדלו כאן. העובדה שהיא הייתה מקום צבאי מצרי הייתה גם בעוכריה, שכן גם האשורים וגם הפרסים יהרסו את ממפיס, כל אחד בתקופתו. אלכסנדר הגדול, בהמשך, יגיע אליה גם הוא ויכבוש, כשהוא מקפיד להקריב בה קורבן לשור אפיס.
כשייסד מנס את הממלכה המשותפת, הוא הקים את בירתו בממפיס. הבחירה בה כבירה הייתה על שום מיקומה, במקום החיבור שבין מצרים העליונה ומצרים התחתונה. ממפיס זכתה אז לכינוי "זו המקשרת בין 2 הארצות". במקביל היא זכתה לשם שמשמעותו הייתה "בית הנשמה של פתח". שיבוש יווני ,אגב, של שם זה, יביא את השם "אגיפטוס", ומשם קצרה הדרך לשמה הנוכחי של מצרים "אגפט".
