שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
גשר סן בנזה
גלאנום
פון די גאר
התיאטרון הרומי באוראנז'
גן סקוטו
הפנתיאון
הספינות העתיקות של פיזה
שער קארל
ירבטאן סאראי
#על הגשר השבור של אביניון
גשר סן בנזה (Pont Saint-Bénézet), הידוע גם כ"גשר אביניון", הוא גשר עתיק בעיר שרק ארבע קשתות שרדו ממנו, לאחר שיטפון גדול שסחף והרס את חלקו.
סנט בנזה, שעל שמו נקרא הגשר, היה רועה צאן שעל פי האגדה, נאמר לו על ידי אלוהים לבנות את הגשר. הוא כביכול נשא לבדו אבן גדולה על פני הנהר והוכיח את שליחותו של האל.
#תולדות הגשר
לגשר מהמאה ה-12 היה תפקיד חשוב במעבר הנהר של נתיב מסחר חשוב בימי הביניים. במקור היו לו 22 קשתות, אך עם הזמן, השיטפונות והבלאי הטבעי נהרסו רובן וכיום נותרו מהן 4 קשתות בלבד.
הגשר, שבמקור גישר צפונה על נהר הרון והוליך לעיר השכנה, לא היה גולת הכותרת של העיר אביניון, אך השיטפון שסחף חלקים גדולים ממנו ב-1669 הפך אותו לאטרקציה מסוימת ומקום שאנשים אוהבים לבקר בו.
את פרסומו העיקרי חייב הגשר לשיר הצרפתי הפופולרי "Sur le Pont d’Avignon", שהפיץ את שמו והפך אותו למפורסם בעולם כולו.
למרות הזמן שחלף והנזק שהותיר רק חלק ממנו, הגשר הוא עדיין תזכורת חשובה לחשיבות העיר אביניון בימי הביניים ולתושיית תושביה.
מאז שנת 1995 וביחד עם ארמון האפיפיורים ועוד מבנים באביניון, הגשר מוכר כאתר מורשת עולמית של אונסק"ו.
#מה תראו כאן?
טוב, זה ברור... את הגשר, או ליתר דיוק את חציו. אבל גם את נוף הנהר והאווירה השקטה והציורית שלוכדת יפה את רוחה של אביניון העתיקה.
למרות שמהגשר נשאר רק חלק כיום, הוא נושא המון היסטוריה ולא מעט קסם. התחושה באתר השליו, עם ההליכה על הקשתות שנותרו ממנו, מעל נהר הרון שזורם מתחת ואל מול האזור הכפרי שמסביב, הנופים המקסימים שעל המים וחומות העיר העתיקה שברקע - כולם מרגישים כמו לבקר בגלויה חיה.
בביקור הקצר ועם הקשר המרתק בין הגשר לארמון האפיפיורים הסמוך, שתראו עוד מעט, תחושו היטב את אווירת ימי הביניים של העיר.
על הגשר נמצאת גם קפלת בנזה הקדוש (Saint Bénézet), הקרויה על שמו של הקדוש הנוצרי שבהיותו נער רועים התגלה לו חזון ובו ציווה עליו האל לבנות גשר מעל נהר הרון באביניון. לפי המסורת ציווה עליו הבישוף המקומי להרים אבן כבדה ולהשליכה לנהר. בהתערבות אלוהית הוא הצליח והאבן הפכה לאבן הפינה של הגשר.
#טיפים
כדי ליהנות ממנו, עדיף לבקר בגשר לפני הביקור בארמון האפיפיורים.
בכניסה אל הגשר צריך לשלם אירו בודדים, אף שהתשלום הוא רק כדי ללכת עד חצי הגשר.
הכניסה חינם מתחת לגיל 18.
מבט מקרוב:
https://youtu.be/ycdw55i37W0
כתבה:
https://youtu.be/K40GbVDY39M
ביקור במקום:
https://youtu.be/3asvVLlNiNs
בלוגרים:
https://youtu.be/dOFRthLZNJc
הדרכה:
https://youtu.be/CJ5ol0DG3KE
גשר סן בנזה (Pont Saint-Bénézet), הידוע גם כ"גשר אביניון", הוא גשר עתיק בעיר שרק ארבע קשתות שרדו ממנו, לאחר שיטפון גדול שסחף והרס את חלקו.
סנט בנזה, שעל שמו נקרא הגשר, היה רועה צאן שעל פי האגדה, נאמר לו על ידי אלוהים לבנות את הגשר. הוא כביכול נשא לבדו אבן גדולה על פני הנהר והוכיח את שליחותו של האל.
#תולדות הגשר
לגשר מהמאה ה-12 היה תפקיד חשוב במעבר הנהר של נתיב מסחר חשוב בימי הביניים. במקור היו לו 22 קשתות, אך עם הזמן, השיטפונות והבלאי הטבעי נהרסו רובן וכיום נותרו מהן 4 קשתות בלבד.
הגשר, שבמקור גישר צפונה על נהר הרון והוליך לעיר השכנה, לא היה גולת הכותרת של העיר אביניון, אך השיטפון שסחף חלקים גדולים ממנו ב-1669 הפך אותו לאטרקציה מסוימת ומקום שאנשים אוהבים לבקר בו.
את פרסומו העיקרי חייב הגשר לשיר הצרפתי הפופולרי "Sur le Pont d’Avignon", שהפיץ את שמו והפך אותו למפורסם בעולם כולו.
למרות הזמן שחלף והנזק שהותיר רק חלק ממנו, הגשר הוא עדיין תזכורת חשובה לחשיבות העיר אביניון בימי הביניים ולתושיית תושביה.
מאז שנת 1995 וביחד עם ארמון האפיפיורים ועוד מבנים באביניון, הגשר מוכר כאתר מורשת עולמית של אונסק"ו.
#מה תראו כאן?
טוב, זה ברור... את הגשר, או ליתר דיוק את חציו. אבל גם את נוף הנהר והאווירה השקטה והציורית שלוכדת יפה את רוחה של אביניון העתיקה.
למרות שמהגשר נשאר רק חלק כיום, הוא נושא המון היסטוריה ולא מעט קסם. התחושה באתר השליו, עם ההליכה על הקשתות שנותרו ממנו, מעל נהר הרון שזורם מתחת ואל מול האזור הכפרי שמסביב, הנופים המקסימים שעל המים וחומות העיר העתיקה שברקע - כולם מרגישים כמו לבקר בגלויה חיה.
בביקור הקצר ועם הקשר המרתק בין הגשר לארמון האפיפיורים הסמוך, שתראו עוד מעט, תחושו היטב את אווירת ימי הביניים של העיר.
על הגשר נמצאת גם קפלת בנזה הקדוש (Saint Bénézet), הקרויה על שמו של הקדוש הנוצרי שבהיותו נער רועים התגלה לו חזון ובו ציווה עליו האל לבנות גשר מעל נהר הרון באביניון. לפי המסורת ציווה עליו הבישוף המקומי להרים אבן כבדה ולהשליכה לנהר. בהתערבות אלוהית הוא הצליח והאבן הפכה לאבן הפינה של הגשר.
#טיפים
כדי ליהנות ממנו, עדיף לבקר בגשר לפני הביקור בארמון האפיפיורים.
בכניסה אל הגשר צריך לשלם אירו בודדים, אף שהתשלום הוא רק כדי ללכת עד חצי הגשר.
הכניסה חינם מתחת לגיל 18.
מבט מקרוב:
https://youtu.be/ycdw55i37W0
כתבה:
https://youtu.be/K40GbVDY39M
ביקור במקום:
https://youtu.be/3asvVLlNiNs
בלוגרים:
https://youtu.be/dOFRthLZNJc
הדרכה:
https://youtu.be/CJ5ol0DG3KE
#אתר השרידים היווניים של פרובאנס
באתר הארכיאולוגי גלאנום (Glanum) שבסן רמי דה פרובאנס, יש שרידים רומיים מרשימים במיוחד. כאן הייתה עיר רומית עתיקה, שפעלה בפרובנס מהמאה ה-1 לפני הספירה.
העיר העתיקה הזו שוכנת בעמק מוקף גבעות וצוקים סלעיים, מה שנותן לה יתרון אסטרטגי וציורי מסוים. לשגשוגה ולצמיחה שלה בימי קדם תרם מיקומה על נתיבי הסחר החשובים.
כמו הרבה נופים ומקומות בפרובאנס, גם השרידים הרומיים של גלאנום שימשו אף הם השראה לווינסנט ואן גוך.
#מה תראו כאן?
בפאתי הכפר סן רמי דה פרובאנס, אתם רואים את חורבות העיר הרומית גלאנום, מהאתרים הארכיאולוגיים העתיקים ביותר באירופה.
בימינו זה אתר עתיקות רומי עם שרידים גאלו-רומאניים הנחשפים מבין עצי הזית. ביניהם בולט תיאטרון רומי, מקדש הרקולס מהמאה ה-2 לספירה, מרחצאות עתיקות ושער ניצחון מרשים ומשוחזר.
מכאן בולט גם יופיו הנצחי של הטבע באזור. כי בנוסף לחורבות העתיקות שלה, גלאנום מצטיינת גם בסביבה טבעית ויפה להפליא.
שימו לב מראשי הגבעות לנופי פרובאנס הפנורמיים שנשקפים לעיניכם ולצמחייה הים-תיכונית האופיינית לאזור.
#היסטוריה
העיר גלאנום נוסדה במאה ה-3 לפנה"ס על ידי שבטים קלטים ובני התרבות הקלטית-ליגורית. בהמשך התיישבו בה היוונים והיא הפכה למושבה יוונית בשם גלאנון (Glanon).
עם השנים והאימפריה הרומית נכבשה העיר בידי הרומאים, תחת יוליוס קיסר. הכוחות הרומים החלו ליישב אותה ובמאה ה-1 לפני הספירה היא כבר עיר רומית שהשתלבה היטב באימפריה הרומית, קיבלה את השם גלאנום.
במשך השנים העיר תגיע לשיא התפתחותה ותהפוך לאחת הערים החשובות בדרום גאליה הרומית.
בשנת 1921 החלה חשיפת העיר העתיקה, ובעשורים האחרונים, במיוחד עם הסטת הכביש שעבר מעליה, התגברו החפירות הארכאולוגיות והן נמשכות עד היום, כשנחשפים עוד ועוד אוצרות וממצאים.
בקרבת מקום נמצא המרכז הפסיכיאטרי במנזר סן-פול דה מאוסול, מקום בו התרחשה היסטוריה חשובה בתולדות האמנות דווקא. במרכז הפסיכיאטרי הזה טופל במאה ה-19 הצייר וינסנט ואן גוך, מי שבחייו לא יזכה להכרה ולימים ייחשב לאחד מגדולי הציור וללא ספק לגאון הציור הצרפתי.
#טיפים
הכניסה לאתר העתיק בחינם לבני פחות מגיל 26 תושבי EU.
מבט מקרוב:
https://youtu.be/ELrDJrgXyoI
בלוגרים:
https://youtu.be/h6vlKghY5W4
ביקור במקום:
https://youtu.be/Kdtby4eYjTI
הדרכה:
https://youtu.be/JlcMFjwFHVA?t=1m13s&end=1m48s
באתר הארכיאולוגי גלאנום (Glanum) שבסן רמי דה פרובאנס, יש שרידים רומיים מרשימים במיוחד. כאן הייתה עיר רומית עתיקה, שפעלה בפרובנס מהמאה ה-1 לפני הספירה.
העיר העתיקה הזו שוכנת בעמק מוקף גבעות וצוקים סלעיים, מה שנותן לה יתרון אסטרטגי וציורי מסוים. לשגשוגה ולצמיחה שלה בימי קדם תרם מיקומה על נתיבי הסחר החשובים.
כמו הרבה נופים ומקומות בפרובאנס, גם השרידים הרומיים של גלאנום שימשו אף הם השראה לווינסנט ואן גוך.
#מה תראו כאן?
בפאתי הכפר סן רמי דה פרובאנס, אתם רואים את חורבות העיר הרומית גלאנום, מהאתרים הארכיאולוגיים העתיקים ביותר באירופה.
בימינו זה אתר עתיקות רומי עם שרידים גאלו-רומאניים הנחשפים מבין עצי הזית. ביניהם בולט תיאטרון רומי, מקדש הרקולס מהמאה ה-2 לספירה, מרחצאות עתיקות ושער ניצחון מרשים ומשוחזר.
מכאן בולט גם יופיו הנצחי של הטבע באזור. כי בנוסף לחורבות העתיקות שלה, גלאנום מצטיינת גם בסביבה טבעית ויפה להפליא.
שימו לב מראשי הגבעות לנופי פרובאנס הפנורמיים שנשקפים לעיניכם ולצמחייה הים-תיכונית האופיינית לאזור.
#היסטוריה
העיר גלאנום נוסדה במאה ה-3 לפנה"ס על ידי שבטים קלטים ובני התרבות הקלטית-ליגורית. בהמשך התיישבו בה היוונים והיא הפכה למושבה יוונית בשם גלאנון (Glanon).
עם השנים והאימפריה הרומית נכבשה העיר בידי הרומאים, תחת יוליוס קיסר. הכוחות הרומים החלו ליישב אותה ובמאה ה-1 לפני הספירה היא כבר עיר רומית שהשתלבה היטב באימפריה הרומית, קיבלה את השם גלאנום.
במשך השנים העיר תגיע לשיא התפתחותה ותהפוך לאחת הערים החשובות בדרום גאליה הרומית.
בשנת 1921 החלה חשיפת העיר העתיקה, ובעשורים האחרונים, במיוחד עם הסטת הכביש שעבר מעליה, התגברו החפירות הארכאולוגיות והן נמשכות עד היום, כשנחשפים עוד ועוד אוצרות וממצאים.
בקרבת מקום נמצא המרכז הפסיכיאטרי במנזר סן-פול דה מאוסול, מקום בו התרחשה היסטוריה חשובה בתולדות האמנות דווקא. במרכז הפסיכיאטרי הזה טופל במאה ה-19 הצייר וינסנט ואן גוך, מי שבחייו לא יזכה להכרה ולימים ייחשב לאחד מגדולי הציור וללא ספק לגאון הציור הצרפתי.
#טיפים
הכניסה לאתר העתיק בחינם לבני פחות מגיל 26 תושבי EU.
מבט מקרוב:
https://youtu.be/ELrDJrgXyoI
בלוגרים:
https://youtu.be/h6vlKghY5W4
ביקור במקום:
https://youtu.be/Kdtby4eYjTI
הדרכה:
https://youtu.be/JlcMFjwFHVA?t=1m13s&end=1m48s
#על אמת המים הרומית המרשימה
הגשר על הגאר (Le Pont du Gard) הוא הגשר הרומי הגבוה בעולם, גשר מרשים וענקי שנבנה לפני כ-2,000 שנה מעל נהר ה"גאר".
אקוודוקט פון די גאר, הגשר הרומי שעל נהר הגאר הוא חלק מאמת מים רומית עתיקה שחוצה את נהר הגארדון במבנה גשר קשתות מורכב. הוא בבירור החלק הכי מרהיב באמת המים הארוכה שנבנתה כדי לספק מי שתייה לעיר נים העתיקה.
עם ממדים ראוותניים, אדריכלות מפעימה ושימור יוצא דופן ביחס למונומנטים מקבילים בעולם, זהו אחד המבנים הרומיים המרשימים ביותר ששרדו באירופה, אתר חובה למבקרים בדרום צרפת ואחת האטרקציות התיירותיות הפופולריות ביותר בפרובאנס.
#מה תראו כאן?
הגשר מעל הגאר הוא אקוואדוקט, גשר רומי רב קומתי, מרשים ואייקוני מהמאה ה-1 לספירה - חלק מעורר השתאות, מרכזי ובעל 3 מפלסים ממערכת להובלת מים רומית.
שימו לב לגשר שאורכו 275 מטרים וגובהו 49 מטר. הוא נבנה במשך 5 שנים, כדי להוביל מים לעיר נים ועומד על תילו עד ימינו, באופן מעורר הערצה. מה שבולט עוד יותר לאור העובדה שחלק גדול ממוביל המים בן כמעט 50 הקילומטרים לא שרד את השנים.
למעשה זוהי אמת המים הרומית הגבוהה ביותר המוכרת כיום בעולם. היא נבנתה בימי הרומאים בפרובאנס שבדרום צרפת, כדי להעביר מים ממקום למקום.
הגשר שמעל נהר הגאר (Arles) נחשב לדוגמה מובהקת ומעוררת הערצה לאדריכלות הרומית. היום הוא נחשב לאחת האטרקציות התיירותיות הפופולריות ביותר בצרפת והוכר כאתר מורשת עולמית של אונסק"ו.
#תולדות המבנה
מתוארך לתחילת המאה ה-1 לספירה, פון די גאר הוא אקוודוקט, חלק מאמת המים הרומית הגבוהה ביותר שמוכרת כיום בעולם. המים שזרמו באקוודוקט הזה הועברו ממרחקים אל העיר נים.
אורכו המלא של מוביל המים כולו, שבנו הרומים, הוא כמעט 50 קילומטרים, כשחלק ניכר ממנו לא שרד עד היום.
האקוודוקט הזה, מוביל המים המרשים שנבנה מעל נהר הגאר, הוא דוגמא מרהיבה ועוצמתית לאדריכלות הרומית שאת יסודותיה הניח ויטרוביוס.
בניית המבנה המסיבית נעשתה כאן ללא שימוש במלט. האבנים שהשתמשו בהן לבנייה שוקלות מעל 6 טון והן נחצבו הרחק מכאן והובאו ללא ציוד הנדסי מודרני.
עם שקיעת האימפריה הרומית הפסיקו להשתמש באמת המים ומאז המאה הרביעית היא הוזנחה לחלוטין.
#טיפים
באתרי כרטיסים וסיורים כמו GetYourGuide יש כרטיסי כניסה וכרטיסים עם סיור. ודאו שעש אפשרות ביטול חינם.
ההגעה לפון דו גאר היא ברכב שכור או דרך סיור מאורגן (אין תחבורה ציבורית).
יש אזורים שבהם משלמים על החניה.
שימו לב שיש כרטיסים נפרדים למוזיאון או לתצוגות.
מבט מקרוב:
https://youtu.be/Fv44UrmrddA
בלוגרים:
https://youtu.be/WGLBPdCMTjk
מצגת וידאו:
https://youtu.be/yks6Y_pm4rQ
ביקור במקום:
https://youtu.be/wBOcdZf0I5c
הדרכה:
https://youtu.be/ET7kr9Mz0u8
הגשר על הגאר (Le Pont du Gard) הוא הגשר הרומי הגבוה בעולם, גשר מרשים וענקי שנבנה לפני כ-2,000 שנה מעל נהר ה"גאר".
אקוודוקט פון די גאר, הגשר הרומי שעל נהר הגאר הוא חלק מאמת מים רומית עתיקה שחוצה את נהר הגארדון במבנה גשר קשתות מורכב. הוא בבירור החלק הכי מרהיב באמת המים הארוכה שנבנתה כדי לספק מי שתייה לעיר נים העתיקה.
עם ממדים ראוותניים, אדריכלות מפעימה ושימור יוצא דופן ביחס למונומנטים מקבילים בעולם, זהו אחד המבנים הרומיים המרשימים ביותר ששרדו באירופה, אתר חובה למבקרים בדרום צרפת ואחת האטרקציות התיירותיות הפופולריות ביותר בפרובאנס.
#מה תראו כאן?
הגשר מעל הגאר הוא אקוואדוקט, גשר רומי רב קומתי, מרשים ואייקוני מהמאה ה-1 לספירה - חלק מעורר השתאות, מרכזי ובעל 3 מפלסים ממערכת להובלת מים רומית.
שימו לב לגשר שאורכו 275 מטרים וגובהו 49 מטר. הוא נבנה במשך 5 שנים, כדי להוביל מים לעיר נים ועומד על תילו עד ימינו, באופן מעורר הערצה. מה שבולט עוד יותר לאור העובדה שחלק גדול ממוביל המים בן כמעט 50 הקילומטרים לא שרד את השנים.
למעשה זוהי אמת המים הרומית הגבוהה ביותר המוכרת כיום בעולם. היא נבנתה בימי הרומאים בפרובאנס שבדרום צרפת, כדי להעביר מים ממקום למקום.
הגשר שמעל נהר הגאר (Arles) נחשב לדוגמה מובהקת ומעוררת הערצה לאדריכלות הרומית. היום הוא נחשב לאחת האטרקציות התיירותיות הפופולריות ביותר בצרפת והוכר כאתר מורשת עולמית של אונסק"ו.
#תולדות המבנה
מתוארך לתחילת המאה ה-1 לספירה, פון די גאר הוא אקוודוקט, חלק מאמת המים הרומית הגבוהה ביותר שמוכרת כיום בעולם. המים שזרמו באקוודוקט הזה הועברו ממרחקים אל העיר נים.
אורכו המלא של מוביל המים כולו, שבנו הרומים, הוא כמעט 50 קילומטרים, כשחלק ניכר ממנו לא שרד עד היום.
האקוודוקט הזה, מוביל המים המרשים שנבנה מעל נהר הגאר, הוא דוגמא מרהיבה ועוצמתית לאדריכלות הרומית שאת יסודותיה הניח ויטרוביוס.
בניית המבנה המסיבית נעשתה כאן ללא שימוש במלט. האבנים שהשתמשו בהן לבנייה שוקלות מעל 6 טון והן נחצבו הרחק מכאן והובאו ללא ציוד הנדסי מודרני.
עם שקיעת האימפריה הרומית הפסיקו להשתמש באמת המים ומאז המאה הרביעית היא הוזנחה לחלוטין.
#טיפים
באתרי כרטיסים וסיורים כמו GetYourGuide יש כרטיסי כניסה וכרטיסים עם סיור. ודאו שעש אפשרות ביטול חינם.
ההגעה לפון דו גאר היא ברכב שכור או דרך סיור מאורגן (אין תחבורה ציבורית).
יש אזורים שבהם משלמים על החניה.
שימו לב שיש כרטיסים נפרדים למוזיאון או לתצוגות.
מבט מקרוב:
https://youtu.be/Fv44UrmrddA
בלוגרים:
https://youtu.be/WGLBPdCMTjk
מצגת וידאו:
https://youtu.be/yks6Y_pm4rQ
ביקור במקום:
https://youtu.be/wBOcdZf0I5c
הדרכה:
https://youtu.be/ET7kr9Mz0u8
#התיאטרון הרומי המדהים של דרום צרפת
התיאטרון הרומי בעיירה אוראנז' (Theatre antique d'orange), הידוע בתור תיאטר אנטיק, הוא מהתיאטרונים הרומיים השמורים ביותר בצרפת.
התיאטרון נבנה בתחילת המאה ה-1 אחרי הספירה, ככל הנראה בתקופת הקיסר אוגוסטוס (ששלט בשנים 27 לפנה"ס עד 14 לספירה).
קיבולתו המקורית של ה" תיאטר אנטיק" הייתה כ-9,000 צופים, אך הוא תוכנן להכיל 10 אלפי צופים. מאז שנת 1869 הוא משמש כמקום מופעי מוסיקה וקונצרטים, כולל פסטיבל האופרה של אורנז' (Chorégies d'orange) ועד להופעות מודרניות.
התיאטרון הזה נחשב לאחד משלושת התיאטראות הרומיים השמורים ביותר בעולם, ביחד עם אלו שבסוריה ובטורקיה. בזכות השמירה המצוינת שלהם, הוכרו ב-1981 התיאטרון הרומי, ביחד עם שער הניצחון של אורנז', כאתר מורשת עולמית של UNESCO.
#קיר הבמה
במת התיאטרון (pulpitum) נבנתה מאבן ונמדדת 61 מטר אורך ו-1 מטר גובה. אבל המיוחד כאן הוא דווקא קיר.
כי הקיר שמאחורי הבמה (mur de scene) של התיאטרון הרומי של אורנז' ידוע בהשתמרות המצוינת שלו, ההופכת אותו לאחד מקירות הבמה השמורים ביותר בעולם של תיאטרון רומי. המלך לואי ה-14 קרא לו "הקיר היפה ביותר בממלכתי".
קיר הבמה הזה הוא המבנה הרומי היחיד מסוג זה שניצב שלם עד היום, פרט לגגו ולמספר פסיפסים. רוחב הקיר החזיתי הזה הוא 103 מטרים ו-37 מטר גובהו. עומק הקיר הוא 1.8 מטרים.
#היסטוריה
את התיאטרון הרומי באורנז', שנחצב בגבעה, בנו בתקופת שלטונו של הקיסר אוגוסטוס על רומא, במאה ה-1 לספירה.
זהו אחד התיאטראות הרומיים השמורים ביותר והוא שימש את המושבה הרומית אראוזיו, שהוקמה על ידי חיילי הלגיון השני שנוסד בשנת 40 לפני הספירה.
כיום הוא יכול להכיל 9,000 אורחים ומארח מופעים וקונצרטים של אמנים בעלי שם עולמי. יש אפילו מי ששוכרים אותו לאירועים פרטיים.
#טיפים
את המבנה החיצוני הפשוט של התיאטרון אפשר לראות מהכיכר הסמוכה לתיאטרון, פלאס דֶה פְרֶר מוּנָה (Place des Frères Mounets) שמצפון.
מבט מקרוב:
https://youtu.be/_iNgBVPjl4Q
ביקור במקום:
https://youtu.be/wUXdfu7yfC4
פעילויות לילדים:
https://youtu.be/MDud-y1Gq6I
חוויה וירטואלית:
https://youtu.be/-agIRZQlQzQ
הדרכה:
https://youtu.be/c5LbI9E5frU
התיאטרון הרומי בעיירה אוראנז' (Theatre antique d'orange), הידוע בתור תיאטר אנטיק, הוא מהתיאטרונים הרומיים השמורים ביותר בצרפת.
התיאטרון נבנה בתחילת המאה ה-1 אחרי הספירה, ככל הנראה בתקופת הקיסר אוגוסטוס (ששלט בשנים 27 לפנה"ס עד 14 לספירה).
קיבולתו המקורית של ה" תיאטר אנטיק" הייתה כ-9,000 צופים, אך הוא תוכנן להכיל 10 אלפי צופים. מאז שנת 1869 הוא משמש כמקום מופעי מוסיקה וקונצרטים, כולל פסטיבל האופרה של אורנז' (Chorégies d'orange) ועד להופעות מודרניות.
התיאטרון הזה נחשב לאחד משלושת התיאטראות הרומיים השמורים ביותר בעולם, ביחד עם אלו שבסוריה ובטורקיה. בזכות השמירה המצוינת שלהם, הוכרו ב-1981 התיאטרון הרומי, ביחד עם שער הניצחון של אורנז', כאתר מורשת עולמית של UNESCO.
#קיר הבמה
במת התיאטרון (pulpitum) נבנתה מאבן ונמדדת 61 מטר אורך ו-1 מטר גובה. אבל המיוחד כאן הוא דווקא קיר.
כי הקיר שמאחורי הבמה (mur de scene) של התיאטרון הרומי של אורנז' ידוע בהשתמרות המצוינת שלו, ההופכת אותו לאחד מקירות הבמה השמורים ביותר בעולם של תיאטרון רומי. המלך לואי ה-14 קרא לו "הקיר היפה ביותר בממלכתי".
קיר הבמה הזה הוא המבנה הרומי היחיד מסוג זה שניצב שלם עד היום, פרט לגגו ולמספר פסיפסים. רוחב הקיר החזיתי הזה הוא 103 מטרים ו-37 מטר גובהו. עומק הקיר הוא 1.8 מטרים.
#היסטוריה
את התיאטרון הרומי באורנז', שנחצב בגבעה, בנו בתקופת שלטונו של הקיסר אוגוסטוס על רומא, במאה ה-1 לספירה.
זהו אחד התיאטראות הרומיים השמורים ביותר והוא שימש את המושבה הרומית אראוזיו, שהוקמה על ידי חיילי הלגיון השני שנוסד בשנת 40 לפני הספירה.
כיום הוא יכול להכיל 9,000 אורחים ומארח מופעים וקונצרטים של אמנים בעלי שם עולמי. יש אפילו מי ששוכרים אותו לאירועים פרטיים.
#טיפים
את המבנה החיצוני הפשוט של התיאטרון אפשר לראות מהכיכר הסמוכה לתיאטרון, פלאס דֶה פְרֶר מוּנָה (Place des Frères Mounets) שמצפון.
מבט מקרוב:
https://youtu.be/_iNgBVPjl4Q
ביקור במקום:
https://youtu.be/wUXdfu7yfC4
פעילויות לילדים:
https://youtu.be/MDud-y1Gq6I
חוויה וירטואלית:
https://youtu.be/-agIRZQlQzQ
הדרכה:
https://youtu.be/c5LbI9E5frU
עתיקות
#הגן המקסים עם המצודה העתיקה
גן סקוטו (Giardino Scotto) בפיזה הוא פארק ציבורי היסטורי, שניצב על שרידי מבצר עתיק הממוקם על הגדה הדרומית של נהר הארנו (Lungarno Fibonacci).
הגן מציע חוויה מיוחדת, עם השילוב של שרידי הביצורים ההיסטוריים עם הדשא הפתוח לפיקניק ולמנוחה בסביבה טבעית, שלווה וירוקה.
הגן נקרא על שם משפחת סקוטו שהייתה בעלת המקום בעבר.
#תולדות המקום
גן המצודה הנעים של פיזה החל כ"מצודה החדשה", שנבנתה במאה ה-15 בשליטה פלורנטינית והיא מהמבנים הצבאיים הראשונים באיטליה שתוכננו לעמוד בפני אש תותחים.
השם "נוּאוֹבָה" (חדשה) נועד להבדיל אותה מהמצודה הישנה בפיזה, זו שפנתה לכיוון הים.
בשנת 1798 רוכשת משפחת הסוחרים סקוטו את המצודה מהדוכס הגדול של טוסקנה, לאופולדו הראשון. המשפחה מתחילה לבנות בתוך חלל הביצורים ארמון וגן גדול.
את הגן תכנן האדריכל ג'ובאני קלורי בתחילת המאה ה-19. מאז מוכר המקום בפי כולם כ-Giardino Scotto, גן סקוטו.
בשנות ה-30 של המאה ה-20 המקום הופך לגן ציבורי של העיר וליד הארמון של המשפחה הוא משמש לקונצרטים, הצגות וכבית קולנוע פתוח בקיץ - תפקיד שהוא ממלא עד היום.
במלחמת העולם השנייה נהרס רוב ארמון משפחת סקוטו ובשנת 2008 הוא עובר שיפוץ מקיף.
#מה תעשו כאן?
הגן מתפקד כגן ציבורי ומשמש שנים רבות כקולנוע פתוח בקיץ ומקום לקונצרטים, הצגות והופעות שונות.
הגן הוא גם מקום מצוין לפיקניק או הפוגה שקטה מהריצה של המטיילים כאן, במיוחד בערבי הקיץ, בהם לא פעם יהיו כאן אירועי תרבות פתוחים.
במרכז הגן תראו עץ דולב עתיק ומרשים, שהאגדה מספרת שהוא ניטע בעת הצגה תיאטרלית של המחזאי האיטלקי המפורסם קרלו גולדוני. בפועל גולדוני נפטר לפני שמשפחת סקוטו קנתה את הגן אך האגדה שהיסטורית אינה מדויקת מוסיפה נופך רומנטי למקום.
#מה תראו כאן?
בגן אפשר לראות קטע מהחומה העתיקה שהקיפה ושמרה על פיזה בעבר. ראו גם את הנהר, שהאפיק שלו מתרחב מעט באזור הזה.
לצד המצודה יש את הבסטיונה סן גאלו (Bastione San Gallo), אכסדרת עמודים מרהיבה, שאפשר לטייל ולהצטלם בה
מהמצודה העתיקה יש גם נקודות תצפית יפות על הגן וסביבתו.
#טיפים
המצודה החדשה נמצאת כ-10 דקות הליכה מתחנת הרכבת.
ביקור במקום:
https://youtu.be/z9cca3g748E
אכסדרת העמודים:
https://youtu.be/RU2mbecs4PQ
בלוגרים:
https://youtu.be/NajXBFQmd0E
גן סקוטו (Giardino Scotto) בפיזה הוא פארק ציבורי היסטורי, שניצב על שרידי מבצר עתיק הממוקם על הגדה הדרומית של נהר הארנו (Lungarno Fibonacci).
הגן מציע חוויה מיוחדת, עם השילוב של שרידי הביצורים ההיסטוריים עם הדשא הפתוח לפיקניק ולמנוחה בסביבה טבעית, שלווה וירוקה.
הגן נקרא על שם משפחת סקוטו שהייתה בעלת המקום בעבר.
#תולדות המקום
גן המצודה הנעים של פיזה החל כ"מצודה החדשה", שנבנתה במאה ה-15 בשליטה פלורנטינית והיא מהמבנים הצבאיים הראשונים באיטליה שתוכננו לעמוד בפני אש תותחים.
השם "נוּאוֹבָה" (חדשה) נועד להבדיל אותה מהמצודה הישנה בפיזה, זו שפנתה לכיוון הים.
בשנת 1798 רוכשת משפחת הסוחרים סקוטו את המצודה מהדוכס הגדול של טוסקנה, לאופולדו הראשון. המשפחה מתחילה לבנות בתוך חלל הביצורים ארמון וגן גדול.
את הגן תכנן האדריכל ג'ובאני קלורי בתחילת המאה ה-19. מאז מוכר המקום בפי כולם כ-Giardino Scotto, גן סקוטו.
בשנות ה-30 של המאה ה-20 המקום הופך לגן ציבורי של העיר וליד הארמון של המשפחה הוא משמש לקונצרטים, הצגות וכבית קולנוע פתוח בקיץ - תפקיד שהוא ממלא עד היום.
במלחמת העולם השנייה נהרס רוב ארמון משפחת סקוטו ובשנת 2008 הוא עובר שיפוץ מקיף.
#מה תעשו כאן?
הגן מתפקד כגן ציבורי ומשמש שנים רבות כקולנוע פתוח בקיץ ומקום לקונצרטים, הצגות והופעות שונות.
הגן הוא גם מקום מצוין לפיקניק או הפוגה שקטה מהריצה של המטיילים כאן, במיוחד בערבי הקיץ, בהם לא פעם יהיו כאן אירועי תרבות פתוחים.
במרכז הגן תראו עץ דולב עתיק ומרשים, שהאגדה מספרת שהוא ניטע בעת הצגה תיאטרלית של המחזאי האיטלקי המפורסם קרלו גולדוני. בפועל גולדוני נפטר לפני שמשפחת סקוטו קנתה את הגן אך האגדה שהיסטורית אינה מדויקת מוסיפה נופך רומנטי למקום.
#מה תראו כאן?
בגן אפשר לראות קטע מהחומה העתיקה שהקיפה ושמרה על פיזה בעבר. ראו גם את הנהר, שהאפיק שלו מתרחב מעט באזור הזה.
לצד המצודה יש את הבסטיונה סן גאלו (Bastione San Gallo), אכסדרת עמודים מרהיבה, שאפשר לטייל ולהצטלם בה
מהמצודה העתיקה יש גם נקודות תצפית יפות על הגן וסביבתו.
#טיפים
המצודה החדשה נמצאת כ-10 דקות הליכה מתחנת הרכבת.
ביקור במקום:
https://youtu.be/z9cca3g748E
אכסדרת העמודים:
https://youtu.be/RU2mbecs4PQ
בלוגרים:
https://youtu.be/NajXBFQmd0E
#על משכן האלים הרומים
הפנתיאון הוא אחד מהסמלים של האימפריה הרומית, אלו שאנחנו רגילים לשייך מיידית לרומא. משמעות המילה פנתיאון היא "כל האלים", שכן הוא הוקדש ל-12 האלים האולימפיים.
שישה עשר העמודים הקוֹרִינְתִיים, שהובאו לכאן היישר ממצרים, שוקלים כל אחד מהם לא פחות מ-60 טון. הגובה שלהם 12 מטרים והם בקוטר של 1.5 מטר. עמודים אלו תומכים בגג המשולש שעליו כתובה כתובת שמסבירה שאת המבנה הזה בנה מרקוס אגריפס.
במקום תוכלו לראות גם את קבריהם של כמה מלכים איטלקים ואת זה של הצייר רפאלו סאנציו (Raffaello Sanzio).
אם אתם רוצים להעצים את החוויה, הגיעו לפתניאון כשיורד גשם. זה מיוחד לראות את המים שנכנסים דרך החורים בתקרה ויורדים למרכז הבניין. אם תהיתם מה קורה עם כל המים שנכנסים פנימה, ישנן זוויות ברצפה בהן נאספים המים לחורי ניקוז במהירות. עוד נקודה מעניינת היא, שבתאריך ה-21 באפריל, כשקרני השמש יפגעו בפלטת המתכת שנמצאת מעל הדלת, תראו את הכניסה של המקום מרהיבה ביופיה בשל קרני האור הזוהרים.
ממול לפנתיאון תוכלו לראות את מזרקת הפנתיאון המרשימה, שנבנתה על ידי הארכיטקט ג'אקומו דלה פורטה בשנת 1575 ונחצבה על ידי לאונרדו סורמני. בהמשך, התווסף לה האובליסק של פרעה מצרים, דולפינים ובסיס חדשים.
#תקרת הפנתיאון
אחד מהדברים המעניינים ביותר בפנתיאון הוא התקרה המדהימה שלו, הכיפה הענקית שנמצאת בגג המבנה. הקוטר שלה הוא 43 מטרים ובמרכזה תוכלו לראות צוהר שנקרא אוקולוס. באמצעות הפתח הזה נכנס אור אל תוך חלל המבנה ויוצר חוויה מדהימה ומיוחדת. זה, אגב, מקור האור היחיד במבנה והקוטר שלו הוא 8 מטרים.
כיפת התקרה הזו היא הגדולה בעולם ללא תמיכה. אל תקחו את זה כמובן מאליו, שכן זה היה אתגר אדריכלי לא פשוט. בשל המשקל המסיבי של הכיפה העצומה ועל מנת שהיא לא תקרוס, ניסו המהנדסים הרומיים להפוך אותה לקלה ככל שהיא גבוהה יותר. זו הייתה גם הסיבה לכך שהחלקים העליונים של הכיפה עשויים מחומרים קלים יותר ויש בה חללים פנימיים רבים יותר. בשל צורת הבנייה המעניינת הזו, מבחוץ היא נראית יותר שטוחה ממה שהיא באמת.
# היסטורית הפנתיאון
בנייתו של הפנתיאון החלה בשנת 27 בעקבות פקודה של מרקוס ויפסניוס אגריפס (Marcus Vipsanius Agrippa), מפקד בצבא רומא וקונסול בתקופת שלטונו של אוגוסטוס. בעקבות שריפה שהתחוללה כ-60 שנה מאוחר יותר, המבנה נשרף כליל. הוא נבנה שוב בשנת 125 בידי הקיסר אדריאנוס. הפנתיאון היה מקדש ובשנת 609 הוא הוסב לכנסייה בשם סנטה מריה רוטונדה (Santa Maria Rotonda), כך נמנעה גם הריסתו בתקופת ימי הביניים. זו הייתה הפעם הראשונה בהיסטוריה שבה מקדש אלילים הפך למקום פולחן נוצרי.
#מה הסיפור של הפנתיאון? באדיבות אאוריקה
הפנתאון (Pantheon) ברומא הוא המבנה השמור ביותר בעולם, שנשאר מהתקופה הרומית. זהו המבנה העתיק ביותר בעולם, שעדיין מכוסה בגג המקורי שלו. מדובר באחד המקומות המרשימים בעיר רומא, עיר שלא חסרים בה אתרים ארכיאולוגיים מרהיבים.
מבחינה אדריכלית, הפנתאון הוא הישג משמעותי בעולם העתיק, שכן כל כיפתו יצוקה מבטון, שמורכב מאדמת פוֹצוֹלַנַה (Pozzolana). זהו המבנה בעל הכיפה הגדולה ביותר בעולם העתיק והיא כל כך חזקה שהצליחה לשרוד עד לימינו.
המילה "פנתיאון" פירושה ביוונית "כלל האלים". במיתולוגיות עתיקות שונות, כמו השומרית והיוונית המילה הזו תיארה מקדש. ובאמת, המבנה הרומי העתיק העומד שלם עד היום, שימש במקור כמקדש לכל האלים - "פנתיאון".
אבל הרומאים שינו את שימושיו בהמשך גם לחצר לקיסר, לבית משפט ואחרי קבלת הנצרות, הוא הפך לכנסייה נוצרית בשם "סנטה מריה רוטונדה". חייבים להודות שזה שימוש מעניין למבנה שבמקור יועד לעבודת אלילים והכיל מזבחות כמספר אלילי הכוכבים.
תאריך יום הענקת הפנתאון במתנה לאפיפיור, על ידי הקיסר פוקאס, נחגג עד היום בעולם הנוצרי כ"ליל כל הקדושים". בין הקבורים ברצפת הפנתאון גם הצייר רפאל ומלכי איטליה.
#טיפים
כיום הכניסה חינם ביום א' הראשון של כל חודש או בזמן שמתקיימת מיסה, כי הכניסה לתפילה היא חופשית.
יש סיורים מודרכים בפנתיאון ללא תשלום. אין צורך אפילו להזמין מקום בסיור כזה מראש.
הפנתיאון הוא מהאתרים המתויירים ברומא. בכל זאת, לא מאד צפוף כאן. אם תרצו לראותו בצורה נעימה, כדאי בכל מקרה להגיע אחרי השעה 16:00.
מבט מקרוב:
https://youtu.be/ljln2SFu4Qg
ביקור במקום:
https://youtu.be/Ji8CIIJHTiA
בלוגרים:
https://youtu.be/qttSexqU2wI
הדרכה:
https://youtu.be/2Dm6RTE4544
הפנתיאון הוא אחד מהסמלים של האימפריה הרומית, אלו שאנחנו רגילים לשייך מיידית לרומא. משמעות המילה פנתיאון היא "כל האלים", שכן הוא הוקדש ל-12 האלים האולימפיים.
שישה עשר העמודים הקוֹרִינְתִיים, שהובאו לכאן היישר ממצרים, שוקלים כל אחד מהם לא פחות מ-60 טון. הגובה שלהם 12 מטרים והם בקוטר של 1.5 מטר. עמודים אלו תומכים בגג המשולש שעליו כתובה כתובת שמסבירה שאת המבנה הזה בנה מרקוס אגריפס.
במקום תוכלו לראות גם את קבריהם של כמה מלכים איטלקים ואת זה של הצייר רפאלו סאנציו (Raffaello Sanzio).
אם אתם רוצים להעצים את החוויה, הגיעו לפתניאון כשיורד גשם. זה מיוחד לראות את המים שנכנסים דרך החורים בתקרה ויורדים למרכז הבניין. אם תהיתם מה קורה עם כל המים שנכנסים פנימה, ישנן זוויות ברצפה בהן נאספים המים לחורי ניקוז במהירות. עוד נקודה מעניינת היא, שבתאריך ה-21 באפריל, כשקרני השמש יפגעו בפלטת המתכת שנמצאת מעל הדלת, תראו את הכניסה של המקום מרהיבה ביופיה בשל קרני האור הזוהרים.
ממול לפנתיאון תוכלו לראות את מזרקת הפנתיאון המרשימה, שנבנתה על ידי הארכיטקט ג'אקומו דלה פורטה בשנת 1575 ונחצבה על ידי לאונרדו סורמני. בהמשך, התווסף לה האובליסק של פרעה מצרים, דולפינים ובסיס חדשים.
#תקרת הפנתיאון
אחד מהדברים המעניינים ביותר בפנתיאון הוא התקרה המדהימה שלו, הכיפה הענקית שנמצאת בגג המבנה. הקוטר שלה הוא 43 מטרים ובמרכזה תוכלו לראות צוהר שנקרא אוקולוס. באמצעות הפתח הזה נכנס אור אל תוך חלל המבנה ויוצר חוויה מדהימה ומיוחדת. זה, אגב, מקור האור היחיד במבנה והקוטר שלו הוא 8 מטרים.
כיפת התקרה הזו היא הגדולה בעולם ללא תמיכה. אל תקחו את זה כמובן מאליו, שכן זה היה אתגר אדריכלי לא פשוט. בשל המשקל המסיבי של הכיפה העצומה ועל מנת שהיא לא תקרוס, ניסו המהנדסים הרומיים להפוך אותה לקלה ככל שהיא גבוהה יותר. זו הייתה גם הסיבה לכך שהחלקים העליונים של הכיפה עשויים מחומרים קלים יותר ויש בה חללים פנימיים רבים יותר. בשל צורת הבנייה המעניינת הזו, מבחוץ היא נראית יותר שטוחה ממה שהיא באמת.
# היסטורית הפנתיאון
בנייתו של הפנתיאון החלה בשנת 27 בעקבות פקודה של מרקוס ויפסניוס אגריפס (Marcus Vipsanius Agrippa), מפקד בצבא רומא וקונסול בתקופת שלטונו של אוגוסטוס. בעקבות שריפה שהתחוללה כ-60 שנה מאוחר יותר, המבנה נשרף כליל. הוא נבנה שוב בשנת 125 בידי הקיסר אדריאנוס. הפנתיאון היה מקדש ובשנת 609 הוא הוסב לכנסייה בשם סנטה מריה רוטונדה (Santa Maria Rotonda), כך נמנעה גם הריסתו בתקופת ימי הביניים. זו הייתה הפעם הראשונה בהיסטוריה שבה מקדש אלילים הפך למקום פולחן נוצרי.
#מה הסיפור של הפנתיאון? באדיבות אאוריקה
הפנתאון (Pantheon) ברומא הוא המבנה השמור ביותר בעולם, שנשאר מהתקופה הרומית. זהו המבנה העתיק ביותר בעולם, שעדיין מכוסה בגג המקורי שלו. מדובר באחד המקומות המרשימים בעיר רומא, עיר שלא חסרים בה אתרים ארכיאולוגיים מרהיבים.
מבחינה אדריכלית, הפנתאון הוא הישג משמעותי בעולם העתיק, שכן כל כיפתו יצוקה מבטון, שמורכב מאדמת פוֹצוֹלַנַה (Pozzolana). זהו המבנה בעל הכיפה הגדולה ביותר בעולם העתיק והיא כל כך חזקה שהצליחה לשרוד עד לימינו.
המילה "פנתיאון" פירושה ביוונית "כלל האלים". במיתולוגיות עתיקות שונות, כמו השומרית והיוונית המילה הזו תיארה מקדש. ובאמת, המבנה הרומי העתיק העומד שלם עד היום, שימש במקור כמקדש לכל האלים - "פנתיאון".
אבל הרומאים שינו את שימושיו בהמשך גם לחצר לקיסר, לבית משפט ואחרי קבלת הנצרות, הוא הפך לכנסייה נוצרית בשם "סנטה מריה רוטונדה". חייבים להודות שזה שימוש מעניין למבנה שבמקור יועד לעבודת אלילים והכיל מזבחות כמספר אלילי הכוכבים.
תאריך יום הענקת הפנתאון במתנה לאפיפיור, על ידי הקיסר פוקאס, נחגג עד היום בעולם הנוצרי כ"ליל כל הקדושים". בין הקבורים ברצפת הפנתאון גם הצייר רפאל ומלכי איטליה.
#טיפים
כיום הכניסה חינם ביום א' הראשון של כל חודש או בזמן שמתקיימת מיסה, כי הכניסה לתפילה היא חופשית.
יש סיורים מודרכים בפנתיאון ללא תשלום. אין צורך אפילו להזמין מקום בסיור כזה מראש.
הפנתיאון הוא מהאתרים המתויירים ברומא. בכל זאת, לא מאד צפוף כאן. אם תרצו לראותו בצורה נעימה, כדאי בכל מקרה להגיע אחרי השעה 16:00.
מבט מקרוב:
https://youtu.be/ljln2SFu4Qg
ביקור במקום:
https://youtu.be/Ji8CIIJHTiA
בלוגרים:
https://youtu.be/qttSexqU2wI
הדרכה:
https://youtu.be/2Dm6RTE4544
#על הספינות העתיקות שהתגלו בפיזה
זה היה בשנת 1999 כשהתגלו כאן כלי שייט משוכללים בני יותר מ-2,000 שנים ושפכו אור על עברה של העיר פיזה והנמל המפואר שלה.
במרכז פיזה תוכלו לבקר כיום בתצוגת שרידי הספינות העתיקות שנחשפו כאן, באזור הנמל העתיק של פיזה. הממצאים הארכיאולוגיים הללו מספקים הצצה נדירה לתהילת הנמל הפיזאני שהיה כאן בעבר.
זה היה במהלך חפירות ארכיאולוגיות באתר תחנת הרכבת פיזה סן רוסורה, כשהתגלו ממצאים ארכיאולוגיים מדהימים. אלה היו עשרות ספינות רומיות עתיקות, חלקן מהטובות שהשתמרו בעולם, ואיתן כ-8,000 פריטים ושפע עדויות לחיי הימאים ואנשי הנמל בפיזה.
כיום מוצגים הממצאים ב"מוזיאון הספינות העתיקות של פיזה" (Museo delle Navi Antiche di Pisa), שממוקם בארסנלים של משפחת מדיצ'י בעיר.
#גילוי הספינות העתיקות
במשך מאות שנים הרעיף הנמל של פיזה שפע והצלחה על העיר. בשנת 1998, במסגרת החפירות שנעשו בסמוך לנמל הישן של העיר לקראת בנייה של תחנת רכבת חדשה, התגלתה שם ספינת עץ רומית בת 2,000 שנה.
הספינה, שנקברה לפני שנים כה רבות בבוץ, נשמרה במצב מצוין. בחפירות ההמשך באתר התגלו באדמה לא פחות מ-16 ספינות נוספות, שנבנו גם הן בין המאה ה-1 לפני הספירה למאה ה-6 לספירה.
בנוסף לאניות המדהימות ומרתקות, גילו החופרים המון שרידים של תכולת האניות, כולל שרידים של כלי זכוכית וקרמיקה ועוד. עוד נמצאו שם שרידי חיות בר, מה שהעיד על קרבות של בעלי חיים ששעשעו את ההמונים מקרב הקהל המקומי, ממש כמו ברומא הבירה.
כל הממצאים הללו מעידים על העושר הרב של העיר פיזה ותושביה ושל המרכזיות שלה בתקופת האימפריה הרומית.
#טיפים
אפשר לראות תצוגה חלקית של חלק מהממצאים גם ב"ארסנלי מדיצ'י".
מבט מקרוב:
https://youtu.be/2icnM92hDHY?feature=shared
https://youtu.be/iIplvSXONcg
גילוי הספינות:
https://youtu.be/GkjEYRPB71c
ביקור במקום:
https://youtu.be/iWp3k5GiUpo
הדרכה:
https://youtu.be/XqIBuDCtN2w
זה היה בשנת 1999 כשהתגלו כאן כלי שייט משוכללים בני יותר מ-2,000 שנים ושפכו אור על עברה של העיר פיזה והנמל המפואר שלה.
במרכז פיזה תוכלו לבקר כיום בתצוגת שרידי הספינות העתיקות שנחשפו כאן, באזור הנמל העתיק של פיזה. הממצאים הארכיאולוגיים הללו מספקים הצצה נדירה לתהילת הנמל הפיזאני שהיה כאן בעבר.
זה היה במהלך חפירות ארכיאולוגיות באתר תחנת הרכבת פיזה סן רוסורה, כשהתגלו ממצאים ארכיאולוגיים מדהימים. אלה היו עשרות ספינות רומיות עתיקות, חלקן מהטובות שהשתמרו בעולם, ואיתן כ-8,000 פריטים ושפע עדויות לחיי הימאים ואנשי הנמל בפיזה.
כיום מוצגים הממצאים ב"מוזיאון הספינות העתיקות של פיזה" (Museo delle Navi Antiche di Pisa), שממוקם בארסנלים של משפחת מדיצ'י בעיר.
#גילוי הספינות העתיקות
במשך מאות שנים הרעיף הנמל של פיזה שפע והצלחה על העיר. בשנת 1998, במסגרת החפירות שנעשו בסמוך לנמל הישן של העיר לקראת בנייה של תחנת רכבת חדשה, התגלתה שם ספינת עץ רומית בת 2,000 שנה.
הספינה, שנקברה לפני שנים כה רבות בבוץ, נשמרה במצב מצוין. בחפירות ההמשך באתר התגלו באדמה לא פחות מ-16 ספינות נוספות, שנבנו גם הן בין המאה ה-1 לפני הספירה למאה ה-6 לספירה.
בנוסף לאניות המדהימות ומרתקות, גילו החופרים המון שרידים של תכולת האניות, כולל שרידים של כלי זכוכית וקרמיקה ועוד. עוד נמצאו שם שרידי חיות בר, מה שהעיד על קרבות של בעלי חיים ששעשעו את ההמונים מקרב הקהל המקומי, ממש כמו ברומא הבירה.
כל הממצאים הללו מעידים על העושר הרב של העיר פיזה ותושביה ושל המרכזיות שלה בתקופת האימפריה הרומית.
#טיפים
אפשר לראות תצוגה חלקית של חלק מהממצאים גם ב"ארסנלי מדיצ'י".
מבט מקרוב:
https://youtu.be/2icnM92hDHY?feature=shared
https://youtu.be/iIplvSXONcg
גילוי הספינות:
https://youtu.be/GkjEYRPB71c
ביקור במקום:
https://youtu.be/iWp3k5GiUpo
הדרכה:
https://youtu.be/XqIBuDCtN2w
#על השער העתיק שניצב במינכן מאז ימי הביניים
שער קרל (Karlstor), שלידו אתם עומדים, ניצב כאן במקומו מאז ימי הביניים. השער הזה נבנה בתחילת המאה ה-14 והוא אחד משלושת השערים המקוריים ששרדו מהחומה העתיקה של העיר מינכן.
בימי הביניים זה היה השער המערבי בחומת העיר. הוא נבנה בשנת 1302, במקביל לתחילת שלטונו של לודוויג הרביעי (הבווארי).
שימו לב לשער הגדול והמרשים הזה הנתמך בשני צריחים משוננים כשביניהם מחברת קשת מרכזית גדולה עם שתי קשתות קטנות בבסיס כל צריח.
בימינו השער המשומר היטב ממוקם בנקודת המבט אל ה"שטאכוס", כיכר קארל. כך הוא משמש כנקודת הכניסה הסואנת ביותר לעיר העתיקה של מינכן ולמדרחוב הפופולרי של נויהאוזר שטראסה (Neuhauser Strasse).
#מה תקנו כאן?
מדרחוב נויהאוזר שנמצא ממש ליד השער הוא נקודת שופינג נחמדה. תוכלו למצוא בה בגדים, ספרים, נעליים, תכשיטים ועוד.
#טיפים
השער קרוב לתחנת הרכבת המרכזית (האופטבנהוף) ולמזרקה שבכיכר קארלספלאץ (Karlsplatz), הידועה גם כ"שטאכוס".
שער קרל הוא נקודת התחלה קלאסית לסיורים רגליים במרכז מינכן ובעיר העתיקה.
במדרחוב נויהאוזר (Neuhauser Strasse) תפגשו חנויות נהדרות, עם בגדים, נעליים, תכשיטים ועוד.
ביקור במקום:
https://youtu.be/tD9d0Axv0hE
תמונות:
https://youtu.be/Cxwpe6nga4Y
הדרכה:
https://youtu.be/BIACvXssag0
שער קרל (Karlstor), שלידו אתם עומדים, ניצב כאן במקומו מאז ימי הביניים. השער הזה נבנה בתחילת המאה ה-14 והוא אחד משלושת השערים המקוריים ששרדו מהחומה העתיקה של העיר מינכן.
בימי הביניים זה היה השער המערבי בחומת העיר. הוא נבנה בשנת 1302, במקביל לתחילת שלטונו של לודוויג הרביעי (הבווארי).
שימו לב לשער הגדול והמרשים הזה הנתמך בשני צריחים משוננים כשביניהם מחברת קשת מרכזית גדולה עם שתי קשתות קטנות בבסיס כל צריח.
בימינו השער המשומר היטב ממוקם בנקודת המבט אל ה"שטאכוס", כיכר קארל. כך הוא משמש כנקודת הכניסה הסואנת ביותר לעיר העתיקה של מינכן ולמדרחוב הפופולרי של נויהאוזר שטראסה (Neuhauser Strasse).
#מה תקנו כאן?
מדרחוב נויהאוזר שנמצא ממש ליד השער הוא נקודת שופינג נחמדה. תוכלו למצוא בה בגדים, ספרים, נעליים, תכשיטים ועוד.
#טיפים
השער קרוב לתחנת הרכבת המרכזית (האופטבנהוף) ולמזרקה שבכיכר קארלספלאץ (Karlsplatz), הידועה גם כ"שטאכוס".
שער קרל הוא נקודת התחלה קלאסית לסיורים רגליים במרכז מינכן ובעיר העתיקה.
במדרחוב נויהאוזר (Neuhauser Strasse) תפגשו חנויות נהדרות, עם בגדים, נעליים, תכשיטים ועוד.
ביקור במקום:
https://youtu.be/tD9d0Axv0hE
תמונות:
https://youtu.be/Cxwpe6nga4Y
הדרכה:
https://youtu.be/BIACvXssag0
#על מאגר המים עם 336 העמודים וצורת הבזיליקה
ירבטאן סאראי (Yerebatan Sarayı), המכונה גם "הארמון השקוע", או בזיליקת בור המים (The Basilica Cistern) הוא מאגר מים תת קרקעי עתיק, שאת גגו מחזיקים לא פחות מ-336 עמודים.
המאגר, שנבנה בשנת 532 בידי 7,000 עבדים, הוא מופת להנדסה הביזנטית. המים שרוכזו בו הובאו לעיר ממרחק של 20 קילומטר.
העמודים המוארים בתאורה עמומה, יוצרים כאן אווירה מיוחדת, שמוסיקת הרקע תורמת לה באופן מיוחד. העמודים הללו משמשים כאן בבניה משנית. כלומר הם נלקחו מחורבות של אתרים קדומים שהיו בעיר ומשמשים בבנייה המאוחרת שכאן. המנהג להשתמש בחומרים ממוחזרים, שנלקחו מאתרים עתיקים, היה מאד מקובל בעולם העתיק ולא רק בטורקיה. הביקור כאן הוא רגע קסום בעיר איסטנבול.
#תולדות הבזיליקה
את בזיליקת בור המים בנה כאן הקיסר יוסטיניאנוס, בשנת 532 לפני הספירה. היא נועדה להיות מערכת להובלת מי שתייה אל תוך העיר ולאחסון המים לשימושם של הארמון וההבניינים הסמוכים לו.
העות'מנים ככל הנראה לא הבינו את חשיבותה, שכן בתקופתם היא הייתה למזבלה. האגדה מספרת שמדי פעם אף השליכו לתוכה גופות של מתים. במאה ה-20 שוחזרה ירבטאן סאראי מחדש ומאז היא הפכה לאטרקציה רומנטית שמארחת מזוגות לצילומי חתונה ועד לתיירים רבים המטיילים ומצטלמים בה בהנאה.
בימינו מוארת הבזיליקה בתאורה צבעונית ובמימיה שוחים דגי נוי רבים. בימי הקיץ מבקרים כאן גם תושבי העיר וגם תיירים רבים, הזוכים כאן למקום למפלט מהחום. מפעם לפעם ניתן ליהנות כאן גם ממופעים של מוסיקה ומחול.
משימת בילוש לילדים
================
חפשו את ראשי המדוזה שבבסיס שניים מהעמודים כאן. הם ייראו לכם הפוכים. בעבר הם היו שקועים מתחת למים. מצאתם?
חפשו גם את "עמוד הדמעות" המפוסל בצורת דמעות גדולות, שלפי האמונה אם תניחו את כף היד על החור שבו ותסובבו את כולה על החור, תזכו למזל טוב!
מבט מקרוב:
https://youtu.be/zg38cEWIf9M
ביקור במקום:
https://youtu.be/KBIwC95VMig?t=59
הדרכה:
https://youtu.be/yEP1oWYgpTo
ירבטאן סאראי (Yerebatan Sarayı), המכונה גם "הארמון השקוע", או בזיליקת בור המים (The Basilica Cistern) הוא מאגר מים תת קרקעי עתיק, שאת גגו מחזיקים לא פחות מ-336 עמודים.
המאגר, שנבנה בשנת 532 בידי 7,000 עבדים, הוא מופת להנדסה הביזנטית. המים שרוכזו בו הובאו לעיר ממרחק של 20 קילומטר.
העמודים המוארים בתאורה עמומה, יוצרים כאן אווירה מיוחדת, שמוסיקת הרקע תורמת לה באופן מיוחד. העמודים הללו משמשים כאן בבניה משנית. כלומר הם נלקחו מחורבות של אתרים קדומים שהיו בעיר ומשמשים בבנייה המאוחרת שכאן. המנהג להשתמש בחומרים ממוחזרים, שנלקחו מאתרים עתיקים, היה מאד מקובל בעולם העתיק ולא רק בטורקיה. הביקור כאן הוא רגע קסום בעיר איסטנבול.
#תולדות הבזיליקה
את בזיליקת בור המים בנה כאן הקיסר יוסטיניאנוס, בשנת 532 לפני הספירה. היא נועדה להיות מערכת להובלת מי שתייה אל תוך העיר ולאחסון המים לשימושם של הארמון וההבניינים הסמוכים לו.
העות'מנים ככל הנראה לא הבינו את חשיבותה, שכן בתקופתם היא הייתה למזבלה. האגדה מספרת שמדי פעם אף השליכו לתוכה גופות של מתים. במאה ה-20 שוחזרה ירבטאן סאראי מחדש ומאז היא הפכה לאטרקציה רומנטית שמארחת מזוגות לצילומי חתונה ועד לתיירים רבים המטיילים ומצטלמים בה בהנאה.
בימינו מוארת הבזיליקה בתאורה צבעונית ובמימיה שוחים דגי נוי רבים. בימי הקיץ מבקרים כאן גם תושבי העיר וגם תיירים רבים, הזוכים כאן למקום למפלט מהחום. מפעם לפעם ניתן ליהנות כאן גם ממופעים של מוסיקה ומחול.
משימת בילוש לילדים
================
חפשו את ראשי המדוזה שבבסיס שניים מהעמודים כאן. הם ייראו לכם הפוכים. בעבר הם היו שקועים מתחת למים. מצאתם?
חפשו גם את "עמוד הדמעות" המפוסל בצורת דמעות גדולות, שלפי האמונה אם תניחו את כף היד על החור שבו ותסובבו את כולה על החור, תזכו למזל טוב!
מבט מקרוב:
https://youtu.be/zg38cEWIf9M
ביקור במקום:
https://youtu.be/KBIwC95VMig?t=59
הדרכה:
https://youtu.be/yEP1oWYgpTo
אולמות האבירים
#על אולמות האבירים של עכו העתיקה
אולמות האבירים בעכו העתיקה הם מתחם תת-קרקעי מרשים הנחשב לאחד הממצאים הארכיאולוגיים המרתקים ביותר בעיר.
האולמות הם מתחם מרהיב, עם קמרונות ועמודים בקוטר ענקי. כאן התגלו בשנות ה-90 של המאה ה-20 שרידי מצודת ההוספיטלרים מהתקופה הצלבנית, מצודה שנבנתה במאה ה-12-13.
המתחם שימש כמקום מגורים, אוכל ופעילות דתית עבור האבירים הצלבנים.
#מה תראו כאן?
במתחם אולמות מרוהטים הבנויים בסגנון גותי מרשים עם קמרונות אבן גבוהים, עמודים מפוארים ותאורת אווירה.
באולמות תוכלו לראות שחזורים של חיי היומיום של האבירים, תערוכות ארכיאולוגיות וחלל גדול המשמש למופעי תרבות.
המתחם כולל מספר אולמות גדולים המחוברים ביניהם בקשתות אבן.
#טיפים
- בקרו בשעות הערב כשהתאורה יוצרת אווירה קסומה במיוחד
- השתתפו במופעים ובאירועים שמתקיימים במקום לחוויה אותנטית
- הביאו סוודר גם בקיץ - המתחם התת-קרקעי קריר
- שלבו את הביקור עם סיור במוזיאון לפני הירידה למתחם
- בכניסה קבלו מדריך מוקלט ותקבלו חוויה אינטראקטיבית חדשה עם הסבר ליד כל נקודה באולמות השונים.
- המדריך הקולי לילדים עד גיל 5 כלול במחיר הכניסה לאתרים.
מבט מקרוב:
https://youtu.be/x2WOdqqJc0A
ביקור במקום:
https://youtu.be/xWsDirQh4bU
בלוגרים:
https://youtu.be/y-ZIqcT7PLI
הדרכה:
https://youtu.be/BlE7HPZ13nY
אולמות האבירים בעכו העתיקה הם מתחם תת-קרקעי מרשים הנחשב לאחד הממצאים הארכיאולוגיים המרתקים ביותר בעיר.
האולמות הם מתחם מרהיב, עם קמרונות ועמודים בקוטר ענקי. כאן התגלו בשנות ה-90 של המאה ה-20 שרידי מצודת ההוספיטלרים מהתקופה הצלבנית, מצודה שנבנתה במאה ה-12-13.
המתחם שימש כמקום מגורים, אוכל ופעילות דתית עבור האבירים הצלבנים.
#מה תראו כאן?
במתחם אולמות מרוהטים הבנויים בסגנון גותי מרשים עם קמרונות אבן גבוהים, עמודים מפוארים ותאורת אווירה.
באולמות תוכלו לראות שחזורים של חיי היומיום של האבירים, תערוכות ארכיאולוגיות וחלל גדול המשמש למופעי תרבות.
המתחם כולל מספר אולמות גדולים המחוברים ביניהם בקשתות אבן.
#טיפים
- בקרו בשעות הערב כשהתאורה יוצרת אווירה קסומה במיוחד
- השתתפו במופעים ובאירועים שמתקיימים במקום לחוויה אותנטית
- הביאו סוודר גם בקיץ - המתחם התת-קרקעי קריר
- שלבו את הביקור עם סיור במוזיאון לפני הירידה למתחם
- בכניסה קבלו מדריך מוקלט ותקבלו חוויה אינטראקטיבית חדשה עם הסבר ליד כל נקודה באולמות השונים.
- המדריך הקולי לילדים עד גיל 5 כלול במחיר הכניסה לאתרים.
מבט מקרוב:
https://youtu.be/x2WOdqqJc0A
ביקור במקום:
https://youtu.be/xWsDirQh4bU
בלוגרים:
https://youtu.be/y-ZIqcT7PLI
הדרכה:
https://youtu.be/BlE7HPZ13nY
חאן אל-עומדאן
#על הפונדק העתיק שאירח סוחרים ונוסעים
ח'אן אל-עומדאן (Khan el Omdan) עובר כיום שיפוץ לקראת הפיכתו למלון יוקרתי.
ח'אן אל-עומדאן, בעברית "חאן העמודים", הוא מלון סוחרים עתיק, חאן העמודים השמור בישראל ואחד המבנים המרשימים ביותר בעכו העתיקה.
החאן, שנחשב לאחד החאנים היפים ביותר בארץ, נבנה בסוף המאה ה-18 בתקופת שלטונו של אל-ג'זאר פאשא ושימש כבית מלון וכמרכז מסחרי לסוחרים שהגיעו לעכו דרך הנמל.
שמו של החאן נגזר מעמודי הגרניט הצבעוניים המפרידים בין האכסדראות השונות. עמודים אלו הובאו מקיסריה העתיקה והם מעוטרים בצורה מרשימה. החאן נבנה על פי האדריכלות העות'מאנית הקלאסית עם חצר מרכזית מרובעת מוקפת בשני קומות של חדרים.
עד לשיפוץ שימש החאן כמרכז תרבותי ואמנותי ובו התקיימו מופעים, תערוכות ופעילויות תרבותיות.
#מה תראו כאן?
עד להשלמת השיפוץ ניתן יהיה לראות את המתחם של ח'אן אל-עומדאן ואת הארכיטקטורה המפוארת שלו רק בהצצה דרך חרכי השער.
החאן הוא דוגמה לשימוש שניוני בעמודי גרניט צבעוניים שנלקחו מחורבות קיסריה העתיקה. שאר המבנה המרשים הוא כולו אדריכלות עות'מאנית מקורית ומשומרת היטב.
שימו לב לחצר המרכזית המרובעת עם אכסדראות העמודים שמסביבה. החאן של אותם ימים הוא המקבילה העתיקה לבית מלון בימינו וכך נבנו חאנים גדולים במאות הקודמות.
בעבר ניצב במרכז רחבת המסחר הגדולה הסבִּיל, בעברית "רהט", שהיה באותם ימים מתקן ציבורי לשתיית מים.
החצר המרכזית מספקת אווירה נהדרת לאירועים מיוחדים ומהווה את אחת הפינות הרומנטיות ביותר בעכו העתיקה.
#טיפים
החאן פתוח לציבור בחינם ואפשר לטייל בו גם בשעות הערב.
החצר המרכזית מספקת צל נעים בימי חום.
בידקו מראש לוח האירועים כי לפעמים מתקיימים כאן מופעים מיוחדים.
המקום מתאים במיוחד לצילומים בגלל האדריכלות המרשימה.
#תולדות המקום
ח'אן אל-עומדאן נבנה ב-,1784 בימיו של שליט עכו המפורסם אחמד אל-ג'זאר. הוא שימש באותם ימים את הסוחרים שהגיעו לעיר התוססת.
החדרים שבקומה התחתונה שימשו באותם ימים כאורוות ומחסנים, בעוד שבקומה העליונה לנו הסוחרים והמבקרים שהגיעו לעיר.
שימו לב למגדל השעון המרובע שבצידו הצפוני של החאן. זה אחד ממגדלי השעון שנבנו ב-1906 בארץ, במלאות 25 שנים לשלטונו של הסולטן הטורקי עבד אל חמיד השני.
חידה לילדים
==========
מי מכיר עוד מגדל שעון כזה בארץ? (התשובה - ביפו).
כתבה על המקום:
https://youtu.be/uVfefEAFb-c
הדרכה:
https://youtu.be/KaAIk6OEzcE
הדרכה:
https://youtu.be/WudBzBnyDkM
ח'אן אל-עומדאן (Khan el Omdan) עובר כיום שיפוץ לקראת הפיכתו למלון יוקרתי.
ח'אן אל-עומדאן, בעברית "חאן העמודים", הוא מלון סוחרים עתיק, חאן העמודים השמור בישראל ואחד המבנים המרשימים ביותר בעכו העתיקה.
החאן, שנחשב לאחד החאנים היפים ביותר בארץ, נבנה בסוף המאה ה-18 בתקופת שלטונו של אל-ג'זאר פאשא ושימש כבית מלון וכמרכז מסחרי לסוחרים שהגיעו לעכו דרך הנמל.
שמו של החאן נגזר מעמודי הגרניט הצבעוניים המפרידים בין האכסדראות השונות. עמודים אלו הובאו מקיסריה העתיקה והם מעוטרים בצורה מרשימה. החאן נבנה על פי האדריכלות העות'מאנית הקלאסית עם חצר מרכזית מרובעת מוקפת בשני קומות של חדרים.
עד לשיפוץ שימש החאן כמרכז תרבותי ואמנותי ובו התקיימו מופעים, תערוכות ופעילויות תרבותיות.
#מה תראו כאן?
עד להשלמת השיפוץ ניתן יהיה לראות את המתחם של ח'אן אל-עומדאן ואת הארכיטקטורה המפוארת שלו רק בהצצה דרך חרכי השער.
החאן הוא דוגמה לשימוש שניוני בעמודי גרניט צבעוניים שנלקחו מחורבות קיסריה העתיקה. שאר המבנה המרשים הוא כולו אדריכלות עות'מאנית מקורית ומשומרת היטב.
שימו לב לחצר המרכזית המרובעת עם אכסדראות העמודים שמסביבה. החאן של אותם ימים הוא המקבילה העתיקה לבית מלון בימינו וכך נבנו חאנים גדולים במאות הקודמות.
בעבר ניצב במרכז רחבת המסחר הגדולה הסבִּיל, בעברית "רהט", שהיה באותם ימים מתקן ציבורי לשתיית מים.
החצר המרכזית מספקת אווירה נהדרת לאירועים מיוחדים ומהווה את אחת הפינות הרומנטיות ביותר בעכו העתיקה.
#טיפים
החאן פתוח לציבור בחינם ואפשר לטייל בו גם בשעות הערב.
החצר המרכזית מספקת צל נעים בימי חום.
בידקו מראש לוח האירועים כי לפעמים מתקיימים כאן מופעים מיוחדים.
המקום מתאים במיוחד לצילומים בגלל האדריכלות המרשימה.
#תולדות המקום
ח'אן אל-עומדאן נבנה ב-,1784 בימיו של שליט עכו המפורסם אחמד אל-ג'זאר. הוא שימש באותם ימים את הסוחרים שהגיעו לעיר התוססת.
החדרים שבקומה התחתונה שימשו באותם ימים כאורוות ומחסנים, בעוד שבקומה העליונה לנו הסוחרים והמבקרים שהגיעו לעיר.
שימו לב למגדל השעון המרובע שבצידו הצפוני של החאן. זה אחד ממגדלי השעון שנבנו ב-1906 בארץ, במלאות 25 שנים לשלטונו של הסולטן הטורקי עבד אל חמיד השני.
חידה לילדים
==========
מי מכיר עוד מגדל שעון כזה בארץ? (התשובה - ביפו).
כתבה על המקום:
https://youtu.be/uVfefEAFb-c
הדרכה:
https://youtu.be/KaAIk6OEzcE
הדרכה:
https://youtu.be/WudBzBnyDkM
מוזיאון הארכיאולוגיה הלאומי בסופיה
#על מוזיאון העתיקות של סופיה
המוזיאון הארכיאולוגי של סופיה (National Institute of Archaeology in Sofia) מציג ממצאים עתיקים ופריטים ארכיאולוגיים שהותירו בעיר האימפריות העתיקות ששלטו בתקופות שונות בעיר סופיה ובסביבתה.
מוזיאון הארכיאולוגיה מציע מבט בכמה מאוצרות המורשת החשובים של האומה הבולגרית. חובבי ארכיאולוגיה והיסטוריה לא ירצו להחמיץ את הביקור בו.
שימו לב לחזית המוזיאון המזכירה מסגד עות'מני. אז כן, המוזיאון הארכיאולוגי ממוקם במבנה שבעבר היה מסגד. הוא נבנה בתקופת האימפריה העות'מאנית ששלטה בעיר ובבולגריה כולה.
המוזיאון הארכיאולוגי חושף בין השאר שרידים ועתיקות מהתקופה הרומית. מהבניין המרכזי שתחילתו במה שהיה המסגד הגדול של סופיה, המוזיאון ממשיך במתחם תת-קרקעי, לאורך הרחובות העתיקים שנחשפו בחפירות הרכבת התחתית, באזור הכניסה לתחנת המטרו המרכזית.
#מה תראו כאן?
בזכות עתיקות האבן שמקיפות אותו כבר מרחוק לא תתקשו לזהות את המוזיאון הארכיאולוגי הבולגרי.
במוזיאון הזה מוצגים שלל כלים, תכשיטים, מטבעות, מסכות, פסלים עתיקים, אביזרי פולחן, ציורים ועוד.
הממצאים הפרהיסטוריים שתראו כאן מסקרנים במיוחד. ביניהם בולטים ממצאים בני יותר ממיליון שנה, שנמצאו במערות ששימשו את האדם הקדמון בבולגריה.
כך גם ציורי הקיר שבמוזיאון, שנאספו ברחבי בולגריה, כמו גם ציורי קיר מטורקיה, יוון ורומא.
את הנוצרים וחובבי הדתות יעניין מאוד גם אוסף האיקונות המרשים, ביניהם פריטים נדירים שנאספו ברחבי בולגריה.
מבט מקרוב:
https://youtu.be/QoyoXg97lnE
ביקור במקום:
https://youtu.be/pgKEyV8iIzQ
הדרכה מתורגמת לאנגלית:
https://youtu.be/X0Eoiy0uVaM
המוזיאון הארכיאולוגי של סופיה (National Institute of Archaeology in Sofia) מציג ממצאים עתיקים ופריטים ארכיאולוגיים שהותירו בעיר האימפריות העתיקות ששלטו בתקופות שונות בעיר סופיה ובסביבתה.
מוזיאון הארכיאולוגיה מציע מבט בכמה מאוצרות המורשת החשובים של האומה הבולגרית. חובבי ארכיאולוגיה והיסטוריה לא ירצו להחמיץ את הביקור בו.
שימו לב לחזית המוזיאון המזכירה מסגד עות'מני. אז כן, המוזיאון הארכיאולוגי ממוקם במבנה שבעבר היה מסגד. הוא נבנה בתקופת האימפריה העות'מאנית ששלטה בעיר ובבולגריה כולה.
המוזיאון הארכיאולוגי חושף בין השאר שרידים ועתיקות מהתקופה הרומית. מהבניין המרכזי שתחילתו במה שהיה המסגד הגדול של סופיה, המוזיאון ממשיך במתחם תת-קרקעי, לאורך הרחובות העתיקים שנחשפו בחפירות הרכבת התחתית, באזור הכניסה לתחנת המטרו המרכזית.
#מה תראו כאן?
בזכות עתיקות האבן שמקיפות אותו כבר מרחוק לא תתקשו לזהות את המוזיאון הארכיאולוגי הבולגרי.
במוזיאון הזה מוצגים שלל כלים, תכשיטים, מטבעות, מסכות, פסלים עתיקים, אביזרי פולחן, ציורים ועוד.
הממצאים הפרהיסטוריים שתראו כאן מסקרנים במיוחד. ביניהם בולטים ממצאים בני יותר ממיליון שנה, שנמצאו במערות ששימשו את האדם הקדמון בבולגריה.
כך גם ציורי הקיר שבמוזיאון, שנאספו ברחבי בולגריה, כמו גם ציורי קיר מטורקיה, יוון ורומא.
את הנוצרים וחובבי הדתות יעניין מאוד גם אוסף האיקונות המרשים, ביניהם פריטים נדירים שנאספו ברחבי בולגריה.
מבט מקרוב:
https://youtu.be/QoyoXg97lnE
ביקור במקום:
https://youtu.be/pgKEyV8iIzQ
הדרכה מתורגמת לאנגלית:
https://youtu.be/X0Eoiy0uVaM
המוזיאון הארכיאולוגי הלאומי פירנצה
#על המוזיאון הארכיאולוגי של פירנצה
המוזיאון הארכאולוגי הלאומי (Museo Archeologico Nazionale) בפירנצה הוא מוזיאון המציג ממצאים עתיקים ופריטים ארכיאולוגיים מכל רחבי איטליה והעולם.
המוזיאון, שראשיתו באוספי העתיקות של משפחת מדיצ'י העשירה, ממוקם בארמון דלה קרוצ’טה שליד גלריית האקדמיה.
#מה תראו כאן?
במוזיאון הארכיאולוגי הלאומי נכללים אוספי מוצגים מהמאה ה-8 לפני הספירה ועד התקופה הרומית. חלק מהממצאים הם מהתקופה האטרוסקית בצפון איטליה. אוספים נוספים הם האוסף היווני מהתקופה האטרוסקית ואוסף התקופה הרומית.
במוזיאון המצרי, שממוקם באגף נפרד, תפגשו אוסף ממצאים גדול מהתרבות המצרית העתיקה. באוסף 9 גלריות שונות עם קרוב ל-15 אלף מוצגים. למעשה, מדובר באוסף המצרי השני בגודלו באיטליה, אחרי המוזיאון של טורינו.
#תולדות המקום
המוזיאון הארכיאולוגי של פירנצה ממוקם בארמון דלה קרוצ’טה בעיר. הארמון נבנה עבור הנסיכה מריה ממשפחת מדיצ’י, בתחילת המאה ה-17.
המוזיאון עצמו נחנך כאן באירוע רב חשיבות שהשתתף בו מאחד איטליה הגדול ויליד העיר, המלך ויטוריו אמנואלה השני.
כמו המוזיאון לחקר הטבע בעיר, מוזיאון לה ספקולה, גם אוספי המוזיאון הארכיאולוגי הראשונים מקורם באוספים פרטיים של משפחות מדיצ’י ולוריין, משפחות האצולה העשירות בפירנצה.
מבט מקרוב:
https://youtu.be/mDf9jjGMPEg
ביקור במקום:
https://youtu.be/JFXvVyWoltQ?si=BuKPn4_WFM4b9ybX
שרים במוזיאון:
https://youtu.be/K4Rqv8hF3t8?feature=shared
המוזיאון הארכאולוגי הלאומי (Museo Archeologico Nazionale) בפירנצה הוא מוזיאון המציג ממצאים עתיקים ופריטים ארכיאולוגיים מכל רחבי איטליה והעולם.
המוזיאון, שראשיתו באוספי העתיקות של משפחת מדיצ'י העשירה, ממוקם בארמון דלה קרוצ’טה שליד גלריית האקדמיה.
#מה תראו כאן?
במוזיאון הארכיאולוגי הלאומי נכללים אוספי מוצגים מהמאה ה-8 לפני הספירה ועד התקופה הרומית. חלק מהממצאים הם מהתקופה האטרוסקית בצפון איטליה. אוספים נוספים הם האוסף היווני מהתקופה האטרוסקית ואוסף התקופה הרומית.
במוזיאון המצרי, שממוקם באגף נפרד, תפגשו אוסף ממצאים גדול מהתרבות המצרית העתיקה. באוסף 9 גלריות שונות עם קרוב ל-15 אלף מוצגים. למעשה, מדובר באוסף המצרי השני בגודלו באיטליה, אחרי המוזיאון של טורינו.
#תולדות המקום
המוזיאון הארכיאולוגי של פירנצה ממוקם בארמון דלה קרוצ’טה בעיר. הארמון נבנה עבור הנסיכה מריה ממשפחת מדיצ’י, בתחילת המאה ה-17.
המוזיאון עצמו נחנך כאן באירוע רב חשיבות שהשתתף בו מאחד איטליה הגדול ויליד העיר, המלך ויטוריו אמנואלה השני.
כמו המוזיאון לחקר הטבע בעיר, מוזיאון לה ספקולה, גם אוספי המוזיאון הארכיאולוגי הראשונים מקורם באוספים פרטיים של משפחות מדיצ’י ולוריין, משפחות האצולה העשירות בפירנצה.
מבט מקרוב:
https://youtu.be/mDf9jjGMPEg
ביקור במקום:
https://youtu.be/JFXvVyWoltQ?si=BuKPn4_WFM4b9ybX
שרים במוזיאון:
https://youtu.be/K4Rqv8hF3t8?feature=shared
הפַּרְתֵנוֹן (אקרופוליס)
#על מבנה המקדש המושלם בעולם והסמל של אתונה
הסמל של האקרופוליס של אתונה והמבנה המפורסם ביותר כאן, הוא ללא ספק ה"פַּרְתֵנוֹן" (Parthenon), שניצב ממש במרכז האקרופוליס.
הפרתנון הוא השריד העיקרי של אתונה העתיקה. זהו מקדש שנבנה במאה ה-5 לפני הספירה, כאות תודה לאלה אתנה. בבנייתו הודו האתונאים לאתנה, הפטרונית של העיר אתונה, על שנתנה להם את הניצחון במלחמתם נגד פרס. הפרתנון נבנה ממש במקום שבו ניצב קודם לכן מקדש עתיק יותר, שהפרסים הרסו במלחמה.
אגב, כמו מבנים עתיקים רבים בעולם העתיק וכמו יצירות אמנות יפות לאורך ההיסטוריה, הפרתנון בנוי בפרופורציות של "יחס הזהב", על פי חוקיות האסתטיקה חוצה התקופות הידועה כ"פרופורציה האלוהית".
חוץ מהפרתנון יש באקרופוליס של אתונה שרידים נוספים של מבנים קדומים, כמו מקדשי אתנה והאֶרֶכתֵיאוֹן (Erechtheion). יש כאן גם 2 תיאטראות ומגוון גדול של פסלים מהעת העתיקה.
#אדריכלות הפרתנון
אם יש משהו שהפרתנון בולט בו הוא הבנייה המרהיבה והעצומה שנעשתה בו. המקדש הזה נבנה בשנים 438-447 לפני הספירה, בנקודה הגבוהה ביותר באקרופוליס. את כל השיש לבניית הפַּרְתֵנוֹן הביאו מהרי פלניקוס הסמוכים לאתונה.
הוא נבנה בסגנון דורי, שתוכלו לראות במיוחד בכותרות העמודים שלו. הפרתנון בנוי מ-8 עמודיים דוריים לרוחבו ו-17 עמודים לאורכו. בסגנון הדורי הוא מהווה את הבנייה המרהיבה ביותר ששרדה עד ימינו והוא ללא ספק, המבנה הדורי המושלם ביותר בעולם.
בעת העתיקה הכיל הפַּרְתֵנוֹן שני חדרים. הראשון, "חדר הבתולות", הוא גם פירוש שמו "פרתנון". השני "חדר האוצר", היה המקום שבו שמרו את אוצרות המסים שגבתה אתונה. במרכזו של המקדש ניצב אז פסל של אתנה, שיצר הפסל המפורסם פִידִיאַס (Phidias), גדול אמני התקופה ומי שפיסל אגב, את הפסל של זאוס באולימפיה, פסל שהיה אחד מבין שבעת פלאי תבל. זה היה פסל גדול, עשוי עץ ומצופה שנהב וזהב.
הפרופורציות המושלמות של הפרתנון ועמודיו ומיקומו המדהים, כמו גם המקום הגבוה באקרופוליס, הם מה שהפך את הפרתנון לאתר חובה בכל ביקור באתונה.
#תולדות הפרתנון
הפרתנון נבנה במאה ה-5 לפני הספירה, כאות תודה לאלה אתנה וכמקדש לה. בבנייתו הודו האתונאים לאתנה, הפטרונית של העיר אתונה ומקור שמה "אתונה", על שנתנה להם את הניצחון במלחמתם נגד פרס. הפרתנון נבנה ממש במקום שבו ניצב קודם לכן מקדש עתיק יותר, שהפרסים הרסו במלחמה.
אם להיות מדויקים, בניית הפרתנון החלה בשנת 447 לפני הספירה והוא הוקדש סופית 9 שנים אחר כך, בשנת 438 לפני הספירה.
במהלך השנים מאז שימש הפַּרְתֵנוֹן בהתאם לשינויים ההיסטוריים שחלו באתונה. בתקופה מסוימת הוא היה גם כנסייה, מסגד ואפילו מחסן תחמושת...
במהלך השנים, אגב, על אף ששרד בשלמותו, הוא גם ניזוק לא מעט. זה קרה בעיקר כשהופצץ, בזמן המצור הוונציאני על אתונה, בשנת 1687. הפרתנון כמעט ונהרס אז לחלוטין, אבל שרד בחלקו.
#טיפים
אם תגיעו לאזור דווקא בשעות הערב, אחרי השעה 18:00, תרגישו הקלה בעומס התיירים הפוקדים את המקום. אז גם מואר הפרתנון בתאורה מיוחדת.
הנה הפרתנון וממצאים שנמצאו בו:
https://youtu.be/G1D5hbxa8CM
וכך הוא היה בימי קדם:
https://youtu.be/aGitmYl6U90
הסמל של האקרופוליס של אתונה והמבנה המפורסם ביותר כאן, הוא ללא ספק ה"פַּרְתֵנוֹן" (Parthenon), שניצב ממש במרכז האקרופוליס.
הפרתנון הוא השריד העיקרי של אתונה העתיקה. זהו מקדש שנבנה במאה ה-5 לפני הספירה, כאות תודה לאלה אתנה. בבנייתו הודו האתונאים לאתנה, הפטרונית של העיר אתונה, על שנתנה להם את הניצחון במלחמתם נגד פרס. הפרתנון נבנה ממש במקום שבו ניצב קודם לכן מקדש עתיק יותר, שהפרסים הרסו במלחמה.
אגב, כמו מבנים עתיקים רבים בעולם העתיק וכמו יצירות אמנות יפות לאורך ההיסטוריה, הפרתנון בנוי בפרופורציות של "יחס הזהב", על פי חוקיות האסתטיקה חוצה התקופות הידועה כ"פרופורציה האלוהית".
חוץ מהפרתנון יש באקרופוליס של אתונה שרידים נוספים של מבנים קדומים, כמו מקדשי אתנה והאֶרֶכתֵיאוֹן (Erechtheion). יש כאן גם 2 תיאטראות ומגוון גדול של פסלים מהעת העתיקה.
#אדריכלות הפרתנון
אם יש משהו שהפרתנון בולט בו הוא הבנייה המרהיבה והעצומה שנעשתה בו. המקדש הזה נבנה בשנים 438-447 לפני הספירה, בנקודה הגבוהה ביותר באקרופוליס. את כל השיש לבניית הפַּרְתֵנוֹן הביאו מהרי פלניקוס הסמוכים לאתונה.
הוא נבנה בסגנון דורי, שתוכלו לראות במיוחד בכותרות העמודים שלו. הפרתנון בנוי מ-8 עמודיים דוריים לרוחבו ו-17 עמודים לאורכו. בסגנון הדורי הוא מהווה את הבנייה המרהיבה ביותר ששרדה עד ימינו והוא ללא ספק, המבנה הדורי המושלם ביותר בעולם.
בעת העתיקה הכיל הפַּרְתֵנוֹן שני חדרים. הראשון, "חדר הבתולות", הוא גם פירוש שמו "פרתנון". השני "חדר האוצר", היה המקום שבו שמרו את אוצרות המסים שגבתה אתונה. במרכזו של המקדש ניצב אז פסל של אתנה, שיצר הפסל המפורסם פִידִיאַס (Phidias), גדול אמני התקופה ומי שפיסל אגב, את הפסל של זאוס באולימפיה, פסל שהיה אחד מבין שבעת פלאי תבל. זה היה פסל גדול, עשוי עץ ומצופה שנהב וזהב.
הפרופורציות המושלמות של הפרתנון ועמודיו ומיקומו המדהים, כמו גם המקום הגבוה באקרופוליס, הם מה שהפך את הפרתנון לאתר חובה בכל ביקור באתונה.
#תולדות הפרתנון
הפרתנון נבנה במאה ה-5 לפני הספירה, כאות תודה לאלה אתנה וכמקדש לה. בבנייתו הודו האתונאים לאתנה, הפטרונית של העיר אתונה ומקור שמה "אתונה", על שנתנה להם את הניצחון במלחמתם נגד פרס. הפרתנון נבנה ממש במקום שבו ניצב קודם לכן מקדש עתיק יותר, שהפרסים הרסו במלחמה.
אם להיות מדויקים, בניית הפרתנון החלה בשנת 447 לפני הספירה והוא הוקדש סופית 9 שנים אחר כך, בשנת 438 לפני הספירה.
במהלך השנים מאז שימש הפַּרְתֵנוֹן בהתאם לשינויים ההיסטוריים שחלו באתונה. בתקופה מסוימת הוא היה גם כנסייה, מסגד ואפילו מחסן תחמושת...
במהלך השנים, אגב, על אף ששרד בשלמותו, הוא גם ניזוק לא מעט. זה קרה בעיקר כשהופצץ, בזמן המצור הוונציאני על אתונה, בשנת 1687. הפרתנון כמעט ונהרס אז לחלוטין, אבל שרד בחלקו.
#טיפים
אם תגיעו לאזור דווקא בשעות הערב, אחרי השעה 18:00, תרגישו הקלה בעומס התיירים הפוקדים את המקום. אז גם מואר הפרתנון בתאורה מיוחדת.
הנה הפרתנון וממצאים שנמצאו בו:
https://youtu.be/G1D5hbxa8CM
וכך הוא היה בימי קדם:
https://youtu.be/aGitmYl6U90
הקארדו
#על הרחוב המרכזי והעתיק של ירושלים
אין הרבה רחובות פעילים בעולם, שניתן לראות בהם תקופות שונות, כמו הקארדו (Cardo) שברובע היהודי בירושלים. ברחוב העתיק הזה, נתחיל לנוע בתקופה הרומית, נמשיך לתקופה הביזנטית, נראה שרידים של התקופה הצלבנית והעותמאנית - התקופות שבהן הוא היה קבור מתחת לאדמה ונראה את ההתעוררות שלו לחיים בתקופה הישראלית, המודרנית.
באופן כללי "קארדו", שבלטינית פירושו "לב", משמעותו המרכז. רחוב הקארדו בערים הרומיות הוא לב העיר - אותו רחוב שבו מתקיימים רוב המסחר והתנועה בעיר. המודל של רחוב כזה אצל הרומאים היה קבוע והם נהגו לשכפל אותו בערים ובמחנות צבא רבים שלהם. ניתן למצוא אותו בעיקר בערים הרומיות שבמזרח התיכון, בצפון אפריקה, בסוריה ובירדן. גם בישראל הוא נמצא, בשרידי הערים קיסריה ואנטיפטריס, היא תל אפק, שליד ראש העין.
הקארדו שברובע היהודי הוא רחוב עמודים רחב ומרוצף בלוחות אבן, שהתגלה כאן בשנות ה-70. הוא נחפר ולאחר מכן שוחזר לרחוב מסחר פעיל בימינו, עם חנויות ושירותים, המאפשר לחוות מעט מהעבר, בימינו אנו.
רוחבו הכולל של הקארדו הוא 22.5 מטר וממנו נחשף רק חלק. במרכזו יש מעבר שחלק ממנו פתוח לשמיים ורוחבו 12.5 מטרים. משני צידי הקארדו יש שורת חנויות ומעליו הוקם גג רעפים, שנתמך בשורת עמודי אבן בגובה 5 מטרים. הגג מגן על הרחוב מפני גשם ושמש. אגב, חוץ מעמוד אחד, כל העמודים שנחשפו היו שבורים. רק עמוד אחד התגלה שלם, מתחת ליסודות בית הכנסת "צמח צדק" שבקצהו הדרומי של הקארדו.
הקארדו הוא אחד המקרים הנדירים שבהם החיו סביבה בת 2,700 שנה והפכו אותה לסביבת מסחר פעילה, גם אם לא פורחת. זה לא קרה במקומות אחרים בירושלים, בהם נמנעו יוזמות כאלה על ידי הארכיאולוגים, שאמרו, ובדרך כלל בצדק, שאסור לתת לחיי היום-יום להרוס מורשת עתיקה, היסטורית ומדעית. כאן, בקארדו של הרובע היהודי, הצליחו לחבר בין ימינו לבין היסטוריה עתיקה ולהפוך אותם לאחד.
#על האדריכלים שאמרו לארכאולוגים היכן לחפור
הסיפור המופלא הזה מסופר בבתי ספר לאדריכלות בכל העולם והוא עוסק ברחוב העתיק שגילו אדריכלים מודרניים חרוצים ומוכשרים, בכוח הלימוד ומקוריות המחשבה.
שכן הקארדו לא נחפר באופן רגיל, על ידי ארכיאולוגים נחושים. למעשה, מדובר בתגלית ארכיאולוגית שנולדה במוחם של 3 אדריכלים צעירים שזכו במכרז לשחזור הרובע היהודי, כדי להשיב אליו את החיים, לאחר שהפך בתקופת השלטון הירדני לשכונת עוני עלובה.
האדריכלים הצעירים בחנו את מפת מֵידְבָּא, מפה עתיקה שהתגלתה ברצפת כנסייה בירדן ובה הופיעה ירושלים במידת פירוט מסוימת. הם ראו שבמפה מופיע הקארדו, רחוב העמודים המרכזי של העיר העתיקה. הם הצביעו על מקום מסוים וטענתם הייתה שהקארדו מסתתר למטה. ארכיאולוג בכיר, שאיתו התייעצו, צחק. אבל למרות זאת, הסכים לחפור ולבחון את המקום שבו הם טענו שמסתתר תוואי הרחוב הקדום. די מהר הוא נתקל בשכבה קשה ואז שוב ושוב, במקומות רבים. יש שם רצפה, קבעו המומחים. כמו שאתם כבר מבינים, היה שם רחוב. אבל האם זהו הקארדו?
מתחילים לחפור כשהמטרה היא לגלות את בסיסי העמודים המסודרים, לחשוף את תעלת הניקוז שאליה זרמו מי הגשמים מגגות בתי הרחוב ומשם לחשוף את הרחוב הקדום עצמו. הסתבר שהאדריכלים צדקו לאורך כל הדרך. גם הארכיאולוגים נוכחו שאכן זהו הקארדו המפורסם.
בשלב הבא החלו הבונים לחדש את הקארדו העתיק ולשלב אותו ברחוב מסחרי מודרני. מערימת בתי מלאכה ובתים מוזנחים, שלידם חורבות ממלחמת העצמאות, הם יצרו רחוב מסחרי משוחזר, שבקומות התחתונות שלו חנויות ויחידות מגורים בקומות העליונות, שנבנו מעליהן.
היום הקארדו הוא אחד מהשחזורים המפורסמים בעולם, רחוב המשלב ישן עם חדש, עתיק עם משופץ וקניות מודרניות במתחם שיש בו ניחוח של ימי קדם.
#מהי מפת מֵידְבָּא?
מפת מֵידְבָּא היא מפה עשויית פסיפס, שנעשתה בסביבות המאה ה-6 או ה-7 ונמצאת בכנסיה בעיר מֵידְבָּא שבירדן. המפה מתארת את ארץ ישראל וסביבתה, עם דגש מיוחד על אתרים דתיים בה. הקטע המפורסם במפה הוא הקטע המתאר את ירושלים.
מפת מֵידְבָּא היא דוגמה למפה עתיקה שאינה מיועדת לניווט בשטח. זאת מכיוון שהיא לא צויירה על פי קנה מידה גאוגרפי, אלא על פי החשיבות הדתית-רוחנית של המקומות שמופיעים בה (מקומות חשובים יותר הם מובלטים וגדולים במפה). זו גם הסיבה שהיא נמצאה במקום תפילה נוצרי עתיק, כמו כנסיית גאורגיוס הקדוש. בנוסף, המפה היא עדות היסטורית המוקדמת ביותר, לבנייתה של כנסיית הקבר בירושלים.
הנה הקארדו בירושלים:
https://youtu.be/veGXBZs8SiE
אין הרבה רחובות פעילים בעולם, שניתן לראות בהם תקופות שונות, כמו הקארדו (Cardo) שברובע היהודי בירושלים. ברחוב העתיק הזה, נתחיל לנוע בתקופה הרומית, נמשיך לתקופה הביזנטית, נראה שרידים של התקופה הצלבנית והעותמאנית - התקופות שבהן הוא היה קבור מתחת לאדמה ונראה את ההתעוררות שלו לחיים בתקופה הישראלית, המודרנית.
באופן כללי "קארדו", שבלטינית פירושו "לב", משמעותו המרכז. רחוב הקארדו בערים הרומיות הוא לב העיר - אותו רחוב שבו מתקיימים רוב המסחר והתנועה בעיר. המודל של רחוב כזה אצל הרומאים היה קבוע והם נהגו לשכפל אותו בערים ובמחנות צבא רבים שלהם. ניתן למצוא אותו בעיקר בערים הרומיות שבמזרח התיכון, בצפון אפריקה, בסוריה ובירדן. גם בישראל הוא נמצא, בשרידי הערים קיסריה ואנטיפטריס, היא תל אפק, שליד ראש העין.
הקארדו שברובע היהודי הוא רחוב עמודים רחב ומרוצף בלוחות אבן, שהתגלה כאן בשנות ה-70. הוא נחפר ולאחר מכן שוחזר לרחוב מסחר פעיל בימינו, עם חנויות ושירותים, המאפשר לחוות מעט מהעבר, בימינו אנו.
רוחבו הכולל של הקארדו הוא 22.5 מטר וממנו נחשף רק חלק. במרכזו יש מעבר שחלק ממנו פתוח לשמיים ורוחבו 12.5 מטרים. משני צידי הקארדו יש שורת חנויות ומעליו הוקם גג רעפים, שנתמך בשורת עמודי אבן בגובה 5 מטרים. הגג מגן על הרחוב מפני גשם ושמש. אגב, חוץ מעמוד אחד, כל העמודים שנחשפו היו שבורים. רק עמוד אחד התגלה שלם, מתחת ליסודות בית הכנסת "צמח צדק" שבקצהו הדרומי של הקארדו.
הקארדו הוא אחד המקרים הנדירים שבהם החיו סביבה בת 2,700 שנה והפכו אותה לסביבת מסחר פעילה, גם אם לא פורחת. זה לא קרה במקומות אחרים בירושלים, בהם נמנעו יוזמות כאלה על ידי הארכיאולוגים, שאמרו, ובדרך כלל בצדק, שאסור לתת לחיי היום-יום להרוס מורשת עתיקה, היסטורית ומדעית. כאן, בקארדו של הרובע היהודי, הצליחו לחבר בין ימינו לבין היסטוריה עתיקה ולהפוך אותם לאחד.
#על האדריכלים שאמרו לארכאולוגים היכן לחפור
הסיפור המופלא הזה מסופר בבתי ספר לאדריכלות בכל העולם והוא עוסק ברחוב העתיק שגילו אדריכלים מודרניים חרוצים ומוכשרים, בכוח הלימוד ומקוריות המחשבה.
שכן הקארדו לא נחפר באופן רגיל, על ידי ארכיאולוגים נחושים. למעשה, מדובר בתגלית ארכיאולוגית שנולדה במוחם של 3 אדריכלים צעירים שזכו במכרז לשחזור הרובע היהודי, כדי להשיב אליו את החיים, לאחר שהפך בתקופת השלטון הירדני לשכונת עוני עלובה.
האדריכלים הצעירים בחנו את מפת מֵידְבָּא, מפה עתיקה שהתגלתה ברצפת כנסייה בירדן ובה הופיעה ירושלים במידת פירוט מסוימת. הם ראו שבמפה מופיע הקארדו, רחוב העמודים המרכזי של העיר העתיקה. הם הצביעו על מקום מסוים וטענתם הייתה שהקארדו מסתתר למטה. ארכיאולוג בכיר, שאיתו התייעצו, צחק. אבל למרות זאת, הסכים לחפור ולבחון את המקום שבו הם טענו שמסתתר תוואי הרחוב הקדום. די מהר הוא נתקל בשכבה קשה ואז שוב ושוב, במקומות רבים. יש שם רצפה, קבעו המומחים. כמו שאתם כבר מבינים, היה שם רחוב. אבל האם זהו הקארדו?
מתחילים לחפור כשהמטרה היא לגלות את בסיסי העמודים המסודרים, לחשוף את תעלת הניקוז שאליה זרמו מי הגשמים מגגות בתי הרחוב ומשם לחשוף את הרחוב הקדום עצמו. הסתבר שהאדריכלים צדקו לאורך כל הדרך. גם הארכיאולוגים נוכחו שאכן זהו הקארדו המפורסם.
בשלב הבא החלו הבונים לחדש את הקארדו העתיק ולשלב אותו ברחוב מסחרי מודרני. מערימת בתי מלאכה ובתים מוזנחים, שלידם חורבות ממלחמת העצמאות, הם יצרו רחוב מסחרי משוחזר, שבקומות התחתונות שלו חנויות ויחידות מגורים בקומות העליונות, שנבנו מעליהן.
היום הקארדו הוא אחד מהשחזורים המפורסמים בעולם, רחוב המשלב ישן עם חדש, עתיק עם משופץ וקניות מודרניות במתחם שיש בו ניחוח של ימי קדם.
#מהי מפת מֵידְבָּא?
מפת מֵידְבָּא היא מפה עשויית פסיפס, שנעשתה בסביבות המאה ה-6 או ה-7 ונמצאת בכנסיה בעיר מֵידְבָּא שבירדן. המפה מתארת את ארץ ישראל וסביבתה, עם דגש מיוחד על אתרים דתיים בה. הקטע המפורסם במפה הוא הקטע המתאר את ירושלים.
מפת מֵידְבָּא היא דוגמה למפה עתיקה שאינה מיועדת לניווט בשטח. זאת מכיוון שהיא לא צויירה על פי קנה מידה גאוגרפי, אלא על פי החשיבות הדתית-רוחנית של המקומות שמופיעים בה (מקומות חשובים יותר הם מובלטים וגדולים במפה). זו גם הסיבה שהיא נמצאה במקום תפילה נוצרי עתיק, כמו כנסיית גאורגיוס הקדוש. בנוסף, המפה היא עדות היסטורית המוקדמת ביותר, לבנייתה של כנסיית הקבר בירושלים.
הנה הקארדו בירושלים:
https://youtu.be/veGXBZs8SiE
הפירמידות של גִיזָה
#על פלא העולם העתיק שליד קהיר
בסמוך לקהיר, על הגדה המערבית של הנילוס, נמצא מתחם הפירמידות בגִיזָה. פירמידות גיזה (Pyramids of Giza) הן קברי הפרעונים מהשושלת ה-4 של מצרים העתיקה. יש כאן 3 פירמידות ענקיות, מהגדולה של ח'ופו, הבינונית של חָאפְרוֹ והקטנה יותר של מנכאורע, פרעה ששלט במצרים העתיקה, במהלך השושלת הרביעית.
ליד המיפרמידות של ח'ופו, חאפרו ומנכאורע עוד מספר פירמידות קטנות של בני משפחת המלוכה. לצידן שומר הספינקס, גופו חיה וראשו אדם.
במבט על הפירמידות, קשה לתפוס כיצד נבנו מבנים כה גדולים ומסובכים, עם חומרי בנייה שהובאו ממרחק של מאות קילומטרים וללא שימוש במנופים ובולדוזרים מודרניים.
באתר זה, שהוא חובה לכל מבקר במצרים, נמצא גם הספינקס, פסל אדיר, שגובהו 22 מטרים, צורתו של גוף אריה וראשו ראש אדם. הוא נחשב לשומר הנאמן של הפירמידות.
בשנת 1979 הוכרזו ממפיס, סקארה ושדה הפירמידות מדחשור ועד גיזה, על ידי אונסק"ו כאתר מורשת עולמית.
#פלא הפירמידות
פתגם מצרי עתיק אומר שכל אדם מפחד מהזמן, אבל הזמן חושש מהפירמידות. אתם אכן נמצאים באחד המקומות האייקוניים, החלומיים, הבלתי נתפסים, שכל בן תרבות בעולם מכיר וחולם לראות מקרוב.
כשמדובר על גיזה, הפירמידות או הספינקס, זכרו שאתם מביטים באתרים שניצבים כאן מעל 5,000 שנה. ישו הגיע רק לפני 2,000 שנה ומוחמד 500 שנה אחריו - אתם מביטים במותג הכי מוכר בעולם מהעת העתיקה.
הפירמידות מייצגות את השלב הראשון, הקדום ביותר, של הציוויליזציה המצרית העתיקה. לאחר הממלכה העתיקה, הפרעונים כבר הבינו שפירמידות מושכות שודדי קברים והחליטו שנצח והנצחה צריכים תנאים אנושיים כדי להתקיים. לכן הם חדלו מבנייה של פירמידות ענק חדשות.
אבל הפירמידות המשיכו לעמוד במקומן ולמשוך תיירים ונוסעים כבר מהתקופה הפרעונית המאוחרת, דרך התקופה הרומית, ימי הביניים ועד ימינו. רק לשם השוואה, החומה הגדולה בסין, למשל, הפכה לאתר תיירות רק לפני 200 שנה.
אבל המראה המדברי של הפירמידות קצת מטעה. למעשה, הן ניצבות על פיסת מדבר זעירה, שצמודה לפרבר גיזה. הפרבר עצמו הוא עירוני, צפוף, מאובק ולא נקי. ההפתעה הגדולה של לפגוש דווקא פרבר כזה, בסמוך לערש התרבות האנושית, היא מההפתעות של קהיר ושל מצרים כולה.
את הפירמידות עצמן יהיה קשה שלא להעריץ. הן מלאות הוד ומרשימות יותר מכל תמונה או סרט, במיוחד אם תבחרו להתבונן מהן ממרחק מה, על רקע המדבר ופסל הספינקס, שכבר 4,000 שנה משגיח ושומר על שלומן.
אז קחו אוויר, תפסו נקודה, התעלמו מכל הבזאר שמסביב, מהמדריכים המטרידים, מרוכבי הגמלים והסוסים ומהידענים שינסו להדריך אתכם, שאפו מאוויר המדבר ותנו לעצמכם להתרשם מהגודל האדיר והפרופורציות הבלתי מוכרות שלהן.
#כיצד נבנו הפירמידות?
עוד מימי העת העתיקה נחשבות הפירמידות במצרים לפלא אמיתי. במשך שנים רבות לא הצליחו החוקרים להבין כיצד ניתן היה לבנות מבנים עצומים שכאלה בעזרת הטכנולוגיה של הזמן העתיק. החוקרים טוענים שהמצרים בנו פירמידות, על ידי בנייה של סוללת ענק חזיתית שגובהה הלך ועלה. הייתה מגבלה לגובה של סוללה שכזו ולכן לבניית החלק העליון של הפירמידה הגדולה של גיזה, נדרשה עוד סוללה פנימית סיבובית, בת 100 מטרים נוספים.
חוקרים אחרים העריכו שהסוללה שבנו לצורך העמסת האבנים הייתה לוליינית דווקא ונבנתה מסביב למקום הפירמידה. כך ניתן היה לגרור את האבנים העצומות לגובה הרצוי.
גם לגבי גרירת האבנים אל הפירמידה יש שאלות הנדסיות. תיאוריה שמדברת על "חול רטוב" מסבירה את האפשרות לגרור את אבני הענק לצורך בניית הפירמידה. באמצעות מים שהרטיבו את החול ניתן היה להעביר אבנים גדולות במאמץ קטן יותר. שחזור שנעשה בידי פועלים בני זמננו הדגים זאת.
בכל מקרה, דומה שהדיון על שיטות הבנייה והטכנולוגיות המצריות הקדמוניות עוד לא הסתיים. ואגב, גם בתכנון, במקרה או לא, המצרים הקדמונים תכננו את הפירמידות על פי הפרופורציות המלבניות של "יחס הזהב", יחס מתמטי שמסתבר שאמנים ואדריכלים רבים לאורך ההיסטוריה אימצו כמודל יופי והוא זכה אף לכינוי "הפרופורציה האלוהית".
#טיפים
ניתן להגיע אל הפירמידות בגיזה בעזרת המטרו של קהיר. סעו לתחנת גיזה וקחו משם מונית קצרה לפירמידות.
ממול לשער התחתון יש בית קפה שכיף לשבת בקומה השלישית שלו, או על הגג ולסעוד ולשתות אל מול נוף הפירמידות.
שווה לוותר על הכניסה לפירמידות עצמן. המחיר יקר והטיפוס המייגע, לא פעם בקומה שפופה. התוצאה - חדר אבן קטנטן, שכל מה שרואים בו היא תיבת קבר ריקה.
מבט מקרוב:
https://youtu.be/RTP_Mfkeqic
מהאוויר:
https://youtu.be/onWRXXg7QZg
עוד מבט:
https://youtu.be/p4n2Yr-zt5c
בניית הפירמידות:
https://youtu.be/zfYFwXqknjM
בסמוך לקהיר, על הגדה המערבית של הנילוס, נמצא מתחם הפירמידות בגִיזָה. פירמידות גיזה (Pyramids of Giza) הן קברי הפרעונים מהשושלת ה-4 של מצרים העתיקה. יש כאן 3 פירמידות ענקיות, מהגדולה של ח'ופו, הבינונית של חָאפְרוֹ והקטנה יותר של מנכאורע, פרעה ששלט במצרים העתיקה, במהלך השושלת הרביעית.
ליד המיפרמידות של ח'ופו, חאפרו ומנכאורע עוד מספר פירמידות קטנות של בני משפחת המלוכה. לצידן שומר הספינקס, גופו חיה וראשו אדם.
במבט על הפירמידות, קשה לתפוס כיצד נבנו מבנים כה גדולים ומסובכים, עם חומרי בנייה שהובאו ממרחק של מאות קילומטרים וללא שימוש במנופים ובולדוזרים מודרניים.
באתר זה, שהוא חובה לכל מבקר במצרים, נמצא גם הספינקס, פסל אדיר, שגובהו 22 מטרים, צורתו של גוף אריה וראשו ראש אדם. הוא נחשב לשומר הנאמן של הפירמידות.
בשנת 1979 הוכרזו ממפיס, סקארה ושדה הפירמידות מדחשור ועד גיזה, על ידי אונסק"ו כאתר מורשת עולמית.
#פלא הפירמידות
פתגם מצרי עתיק אומר שכל אדם מפחד מהזמן, אבל הזמן חושש מהפירמידות. אתם אכן נמצאים באחד המקומות האייקוניים, החלומיים, הבלתי נתפסים, שכל בן תרבות בעולם מכיר וחולם לראות מקרוב.
כשמדובר על גיזה, הפירמידות או הספינקס, זכרו שאתם מביטים באתרים שניצבים כאן מעל 5,000 שנה. ישו הגיע רק לפני 2,000 שנה ומוחמד 500 שנה אחריו - אתם מביטים במותג הכי מוכר בעולם מהעת העתיקה.
הפירמידות מייצגות את השלב הראשון, הקדום ביותר, של הציוויליזציה המצרית העתיקה. לאחר הממלכה העתיקה, הפרעונים כבר הבינו שפירמידות מושכות שודדי קברים והחליטו שנצח והנצחה צריכים תנאים אנושיים כדי להתקיים. לכן הם חדלו מבנייה של פירמידות ענק חדשות.
אבל הפירמידות המשיכו לעמוד במקומן ולמשוך תיירים ונוסעים כבר מהתקופה הפרעונית המאוחרת, דרך התקופה הרומית, ימי הביניים ועד ימינו. רק לשם השוואה, החומה הגדולה בסין, למשל, הפכה לאתר תיירות רק לפני 200 שנה.
אבל המראה המדברי של הפירמידות קצת מטעה. למעשה, הן ניצבות על פיסת מדבר זעירה, שצמודה לפרבר גיזה. הפרבר עצמו הוא עירוני, צפוף, מאובק ולא נקי. ההפתעה הגדולה של לפגוש דווקא פרבר כזה, בסמוך לערש התרבות האנושית, היא מההפתעות של קהיר ושל מצרים כולה.
את הפירמידות עצמן יהיה קשה שלא להעריץ. הן מלאות הוד ומרשימות יותר מכל תמונה או סרט, במיוחד אם תבחרו להתבונן מהן ממרחק מה, על רקע המדבר ופסל הספינקס, שכבר 4,000 שנה משגיח ושומר על שלומן.
אז קחו אוויר, תפסו נקודה, התעלמו מכל הבזאר שמסביב, מהמדריכים המטרידים, מרוכבי הגמלים והסוסים ומהידענים שינסו להדריך אתכם, שאפו מאוויר המדבר ותנו לעצמכם להתרשם מהגודל האדיר והפרופורציות הבלתי מוכרות שלהן.
#כיצד נבנו הפירמידות?
עוד מימי העת העתיקה נחשבות הפירמידות במצרים לפלא אמיתי. במשך שנים רבות לא הצליחו החוקרים להבין כיצד ניתן היה לבנות מבנים עצומים שכאלה בעזרת הטכנולוגיה של הזמן העתיק. החוקרים טוענים שהמצרים בנו פירמידות, על ידי בנייה של סוללת ענק חזיתית שגובהה הלך ועלה. הייתה מגבלה לגובה של סוללה שכזו ולכן לבניית החלק העליון של הפירמידה הגדולה של גיזה, נדרשה עוד סוללה פנימית סיבובית, בת 100 מטרים נוספים.
חוקרים אחרים העריכו שהסוללה שבנו לצורך העמסת האבנים הייתה לוליינית דווקא ונבנתה מסביב למקום הפירמידה. כך ניתן היה לגרור את האבנים העצומות לגובה הרצוי.
גם לגבי גרירת האבנים אל הפירמידה יש שאלות הנדסיות. תיאוריה שמדברת על "חול רטוב" מסבירה את האפשרות לגרור את אבני הענק לצורך בניית הפירמידה. באמצעות מים שהרטיבו את החול ניתן היה להעביר אבנים גדולות במאמץ קטן יותר. שחזור שנעשה בידי פועלים בני זמננו הדגים זאת.
בכל מקרה, דומה שהדיון על שיטות הבנייה והטכנולוגיות המצריות הקדמוניות עוד לא הסתיים. ואגב, גם בתכנון, במקרה או לא, המצרים הקדמונים תכננו את הפירמידות על פי הפרופורציות המלבניות של "יחס הזהב", יחס מתמטי שמסתבר שאמנים ואדריכלים רבים לאורך ההיסטוריה אימצו כמודל יופי והוא זכה אף לכינוי "הפרופורציה האלוהית".
#טיפים
ניתן להגיע אל הפירמידות בגיזה בעזרת המטרו של קהיר. סעו לתחנת גיזה וקחו משם מונית קצרה לפירמידות.
ממול לשער התחתון יש בית קפה שכיף לשבת בקומה השלישית שלו, או על הגג ולסעוד ולשתות אל מול נוף הפירמידות.
שווה לוותר על הכניסה לפירמידות עצמן. המחיר יקר והטיפוס המייגע, לא פעם בקומה שפופה. התוצאה - חדר אבן קטנטן, שכל מה שרואים בו היא תיבת קבר ריקה.
מבט מקרוב:
https://youtu.be/RTP_Mfkeqic
מהאוויר:
https://youtu.be/onWRXXg7QZg
עוד מבט:
https://youtu.be/p4n2Yr-zt5c
בניית הפירמידות:
https://youtu.be/zfYFwXqknjM
הספינקס הגדול של גיזה
#על השומר הנאמן של הפירמידות בגיזה
הוא ללא ספק הפסל המצרי המפורסם ביותר בעולם ומהעתיקים ביותר. הספינקס הגדול של גיזה (Sphinx) הוא פסל אבן עצום שנמצא ברמת גיזה שליד קהיר, על הגדה המערבית של הנילוס.
הספינקס הגדול של גיזה הוא פסל של יצור מיתולוגי, ספינקס שמו, שיש לו גוף של אריה וראש אדם. לפסל האריה, השוכב על הארץ וראשו הוא של של מלך מצרי, נחצב מאבן גיר ברמת גיזה.
הסיפור ההיסטורי הוא שבמהלך דורות רבים הספינקס כוסה בחולות המדבר ונשכח לגמרי, אבל אז הוא התגלה, מכוסה כולו חול. זה היה בתקופת המלך תחותמס ה-3, שציווה לגלותו והחזיר את החיוך לפניו...
אחת הסברות של החוקרים היא שפרצופו של הספינקס הוא למעשה הקלסתר של המלך חופי, שמלך כאן במאה ה-28 לספירה. חופי, או ח'ופי כמו שנכון להגות את שמו, הוא בן השושלת ה-4 של מלכי מצרים.
כיוון שפסלים נוספים ודומים לו הוצבו ליד מקדשים, פירמידות וקברים נוספים, החוקרים סבורים שהספינקס שימש כשומר סמלי לאתרי הקבורה הקדומים. פניו, אגב, הם של המלך הפרעוני פרעה חאפרו, שקבור בפירמידות שליד.
#נתונים יפים יש לספינקס
הספינקס, שומר המתים של גיזה, הוא פסל המונולית הגדול ביותר בעולם, כלומר הוא עשוי מגוש אבן אחד. אורכו 73.5 מטרים ורוחבו כ-6 מטרים. גובהו של הפסל המרשים הזה 20.22 מטרים.
#מי שבר את אפו של הספינקס?
הספינקס המצרי הוא הפסל שבנוי מאבן אחת הגדול בעולם. אין עוד בתבל פסל מונולית כל כך גדול. אבל על צורתו וגודלו העצומים מעיב האף השבור של הפסל המרשים הזה.
האגדה מספרת שהמצביא הצרפתי נפוליאון הוא ששבר את האף המלכותי, כשכבש את מצרים. ככל הנראה הייתה זו יריית פגז תותח של צבא נפוליאון, ששברה את האף. לא ברור מי נתן את ההוראה, אבל בין אם זה המצביא המפורסם שהורה לעשות זאת, או סתם חייל צרפתי טיפש שהפגין את יכולתו לקלוע למטרה, נראה שהסיפור אינו נכון. ההוכחה: כבר בשנת 1755, הרבה לפני שצבאו של נפוליאון כבש את מצרים, התפרסם ציורו של הצייר הדני פרדריק לואיס נורדן (Frederic Louis Norden), בו מופיע הספינקס ללא אפו...
הצרפתים, אגב, מעדיפים דווקא גרסה המספרת על חייל בריטי שעשה את המעשה. אחרים מספרים שחייל טורקי הוא הוואנדילסט שעשה זאת. ויש גם מי שמאשימים את הממלוכים. בקיצור, כל אחד מעדיף שהטיפש יהיה מצבא אחר...
אבל הארכיאולוגים מצידם מספרים שהאף נשבר כפי הנראה הרבה לפני כן, בין המאה ה-11 למאה ה-15. שרידים של שני מוטות חדים שנמצאו בחפירות ליד הספינקס, חיזקו את סיפורו של ההיסטוריון המצרי בן המאה ה-15, אל-מקריזי. הוא כתב כבר אז שהיה זה מנהיג מוסלמי סופי, שיים אל-דהאר (Sa'im al-Dahr), שהורה ב-1378 לשבור את אפו של הספינקס. זאת לאחר שדווח לו שהאיכרים המוסלמים מהסביבה סוגדים לספינקס, בכדי שיגדיל את יבולם. אגב, אותו אל-דהאר, פנאט ומחמיר וכנראה לא חכם גדול, שילם בחייו על מעשה הוונדליזם שפגע באל של האיכרים הללו. בזעמם והחשש על שבגללו לא יצמח היבול בשדותיהם, עשו בו האיכרים הללו לינץ' והרגו אותו.
אז לא ברור לגמרי מה גרם לשבר המסתורי של אף הספינקס. ככל הנראה, התשובה לא תיוודע בביטחון גם בעתיד. מצד שני, אולי חלק מהקסם במדע הארכיאולוגיה הוא הניסיון המתמיד למצוא תשובות שחלקן לא יימצא לעולם.
מבט מקרוב:
https://youtu.be/er_pChXggk0
מבט מהאוויר:
https://youtu.be/onWRXXg7QZg
הסבר:
https://youtu.be/NMvLhuWtJoc
הדרכה:
https://youtu.be/y8x7zKy2U5E
סודות:
https://youtu.be/Ydc4Oc039cs
הוא ללא ספק הפסל המצרי המפורסם ביותר בעולם ומהעתיקים ביותר. הספינקס הגדול של גיזה (Sphinx) הוא פסל אבן עצום שנמצא ברמת גיזה שליד קהיר, על הגדה המערבית של הנילוס.
הספינקס הגדול של גיזה הוא פסל של יצור מיתולוגי, ספינקס שמו, שיש לו גוף של אריה וראש אדם. לפסל האריה, השוכב על הארץ וראשו הוא של של מלך מצרי, נחצב מאבן גיר ברמת גיזה.
הסיפור ההיסטורי הוא שבמהלך דורות רבים הספינקס כוסה בחולות המדבר ונשכח לגמרי, אבל אז הוא התגלה, מכוסה כולו חול. זה היה בתקופת המלך תחותמס ה-3, שציווה לגלותו והחזיר את החיוך לפניו...
אחת הסברות של החוקרים היא שפרצופו של הספינקס הוא למעשה הקלסתר של המלך חופי, שמלך כאן במאה ה-28 לספירה. חופי, או ח'ופי כמו שנכון להגות את שמו, הוא בן השושלת ה-4 של מלכי מצרים.
כיוון שפסלים נוספים ודומים לו הוצבו ליד מקדשים, פירמידות וקברים נוספים, החוקרים סבורים שהספינקס שימש כשומר סמלי לאתרי הקבורה הקדומים. פניו, אגב, הם של המלך הפרעוני פרעה חאפרו, שקבור בפירמידות שליד.
#נתונים יפים יש לספינקס
הספינקס, שומר המתים של גיזה, הוא פסל המונולית הגדול ביותר בעולם, כלומר הוא עשוי מגוש אבן אחד. אורכו 73.5 מטרים ורוחבו כ-6 מטרים. גובהו של הפסל המרשים הזה 20.22 מטרים.
#מי שבר את אפו של הספינקס?
הספינקס המצרי הוא הפסל שבנוי מאבן אחת הגדול בעולם. אין עוד בתבל פסל מונולית כל כך גדול. אבל על צורתו וגודלו העצומים מעיב האף השבור של הפסל המרשים הזה.
האגדה מספרת שהמצביא הצרפתי נפוליאון הוא ששבר את האף המלכותי, כשכבש את מצרים. ככל הנראה הייתה זו יריית פגז תותח של צבא נפוליאון, ששברה את האף. לא ברור מי נתן את ההוראה, אבל בין אם זה המצביא המפורסם שהורה לעשות זאת, או סתם חייל צרפתי טיפש שהפגין את יכולתו לקלוע למטרה, נראה שהסיפור אינו נכון. ההוכחה: כבר בשנת 1755, הרבה לפני שצבאו של נפוליאון כבש את מצרים, התפרסם ציורו של הצייר הדני פרדריק לואיס נורדן (Frederic Louis Norden), בו מופיע הספינקס ללא אפו...
הצרפתים, אגב, מעדיפים דווקא גרסה המספרת על חייל בריטי שעשה את המעשה. אחרים מספרים שחייל טורקי הוא הוואנדילסט שעשה זאת. ויש גם מי שמאשימים את הממלוכים. בקיצור, כל אחד מעדיף שהטיפש יהיה מצבא אחר...
אבל הארכיאולוגים מצידם מספרים שהאף נשבר כפי הנראה הרבה לפני כן, בין המאה ה-11 למאה ה-15. שרידים של שני מוטות חדים שנמצאו בחפירות ליד הספינקס, חיזקו את סיפורו של ההיסטוריון המצרי בן המאה ה-15, אל-מקריזי. הוא כתב כבר אז שהיה זה מנהיג מוסלמי סופי, שיים אל-דהאר (Sa'im al-Dahr), שהורה ב-1378 לשבור את אפו של הספינקס. זאת לאחר שדווח לו שהאיכרים המוסלמים מהסביבה סוגדים לספינקס, בכדי שיגדיל את יבולם. אגב, אותו אל-דהאר, פנאט ומחמיר וכנראה לא חכם גדול, שילם בחייו על מעשה הוונדליזם שפגע באל של האיכרים הללו. בזעמם והחשש על שבגללו לא יצמח היבול בשדותיהם, עשו בו האיכרים הללו לינץ' והרגו אותו.
אז לא ברור לגמרי מה גרם לשבר המסתורי של אף הספינקס. ככל הנראה, התשובה לא תיוודע בביטחון גם בעתיד. מצד שני, אולי חלק מהקסם במדע הארכיאולוגיה הוא הניסיון המתמיד למצוא תשובות שחלקן לא יימצא לעולם.
מבט מקרוב:
https://youtu.be/er_pChXggk0
מבט מהאוויר:
https://youtu.be/onWRXXg7QZg
הסבר:
https://youtu.be/NMvLhuWtJoc
הדרכה:
https://youtu.be/y8x7zKy2U5E
סודות:
https://youtu.be/Ydc4Oc039cs
הריטג' וילאג'
#על כפר העת העתיקה של אבו דאבי
ההריטג' וילאג', כפר המורשת (Heritage Village) של איחוד האמירויות הערביות, הוא כפר המשחזר את החיים באבו דאבי של ימי קדם, זו שהייתה כאן לפני שעל קו הרקיע שלה השתלטה האדריכלות המודרנית, שלא לומר העתידנית של ימינו.
זהו אתר תרבות ופולקלור נעים, מוזיאון חי המאפשר הצצה לאורח החיים המסורתי ולמנהגי העבר של אנשי איחוד האמירויות. כאן תוכלו ליהנות מהמראות, הטעמים וצלילי העבר שנשמעו כאן בימים ההם.
#מבנה הכפר
כפר המורשת הוקם בשנת 1997 ומאז הוא מהווה מוזיאון חי, המציג את אורח החיים הבדואי בטרם התגלה הנפט והביא את העולם המודרני לכאן.
הכפר בנוי כנווה מדבר קטן, עם עצי דקל ומערכת ההשקיה היעילה של ימי העבר, כזו שהשקתה את מטעי הדקלים. עוד מוצג כאן מחנה משוחזר של שבט בדואי, בו ניתן לראות אוהלים מפרוות עיזים ושטיחים ארוגים.
המבנה המרכזי בנוי כמבצר לגירוש של פולשים מהים. הוא מוקף בחומה ומשלב מרכיבים אופייניים לחיי המפרץ המסורתיים של ימי קדם.
#מה תראו כאן?
הכפר, שממוקם ליד קניון המרינה והקורניש הציורי של אבו דאבי, מאפשר למבקרים ללמוד על המורשת העשירה של איחוד האמירויות ולחוות את החיים המסורתיים של אנשי מדבריות ערב.
במוזיאון תכירו את התרבות האמירתית, עם תצוגת תכשיטים אותנטיים, כלי נשק מהמאות השונות ושלל אוהלים מתקופות שונות. אבל בכפר המורשת תוכלו לחזור אחורה עוד יותר בזמן, היישר לעולם של בתי בוץ פשוטים, סירות עץ בסיסיות ועבודות יד מסורתיות.
כאן תכירו מלאכות כמו עבודות זכוכית, אריגה, קליעת סלים, קדרות וייצור כלי חרס. עוד תוכלו לצפות בטווייה של צמר, עבודות מתכת ותכשיטנות, מה שגם יכיר לכם את תעשיית הפנינים המקומית של ימי קדם.
עוד תראו כאן יצירה של כלי נשק עתיקים ותצוגת תכשיטים מקוריים מהאמירות העתיקה.
תראו כאן בתי מגורים מסורתיים, עם שידות עץ של פעם. מסביב מהלכים גם גמלים ועזים, לצד סוסים ערביים שיקסמו כאן לילדים. כלאלה יוסיפו לאווירה האותנטית הבדואית. מי ששאלו את עצמם כיצד הבתים באמירויות נשארים קרירים בקיץ הלוהט, יראו את ניווט רוחות המדבר המרעננות שמתבצע בברג'ילים (Barjeel), הצריפים העתיקים שנשארים קרירים גם בחום היום, מבלי להיות תלויים אפילו בכיווני הרוחות. כל זאת באמצעות מגדל קירור המכניס אוויר צח לבית הערבי המסורתי.
שוק הכפר המסורתי משחזר לכם את השוק הערבי העתיק, בו ניתן לקנות מזכרות ומתנות אופייניות. נמכרים כאן תכשיטים ערביים מסורתיים, תלבושות אקזוטיות, סבונים בעבודת יד, עבודות יד ומזכרות מהתוצרת המקומית. יש מי שעושים כאן למעוניינים חינה מסורתית או מהנדי.
מסגד קטן יציג כאן את התרבות והאדריכלות האסלאמית, הידועה בקליגרפיה ובדוגמאות הגאומטריות המורכבות שלה. המעוניינים יוכלו ללמוד כאן על המנהגים והתפילות האיסלאמיים.
שבו כאן על פיסת החוף הקטנה, עם נוף העיר הנהדר, כשמסביב פזורות ספינות מסורתיות, המשלימות את מראה הנמל הערבי הקדום. השקיפו על המים הכחולים של המפרץ הערבי ותיהנו מישיבה מתחת לעצי הדקל, תוך הנאה מהנופים והשמיים הכחולים של אבו דאבי.
#טיפים
הכניסה חינם.
כמו בכל מוזיאון, גם כאן יש חנות מזכרות ומסעדה.
בביקור ערב תוכלו ליהנות ממופעי מוזיקה וריקוד אל-רזפה הנשי והעדין ואת ריקוד אל-איילה התוסס המסורתי, עם משחקי החרבות והתיפוף.
מבט מקרוב:
https://youtu.be/Sc5zxcE-NOc
ביקור במקום:
https://youtu.be/9Nacp65isLg
בלוגרים:
https://youtu.be/ZAXLaFGCVh8
בעלי מלאכה ומזכרות:
https://youtu.be/UwldSchLoWA
הדרכה:
https://youtu.be/PFL0JMKKXeo
ההריטג' וילאג', כפר המורשת (Heritage Village) של איחוד האמירויות הערביות, הוא כפר המשחזר את החיים באבו דאבי של ימי קדם, זו שהייתה כאן לפני שעל קו הרקיע שלה השתלטה האדריכלות המודרנית, שלא לומר העתידנית של ימינו.
זהו אתר תרבות ופולקלור נעים, מוזיאון חי המאפשר הצצה לאורח החיים המסורתי ולמנהגי העבר של אנשי איחוד האמירויות. כאן תוכלו ליהנות מהמראות, הטעמים וצלילי העבר שנשמעו כאן בימים ההם.
#מבנה הכפר
כפר המורשת הוקם בשנת 1997 ומאז הוא מהווה מוזיאון חי, המציג את אורח החיים הבדואי בטרם התגלה הנפט והביא את העולם המודרני לכאן.
הכפר בנוי כנווה מדבר קטן, עם עצי דקל ומערכת ההשקיה היעילה של ימי העבר, כזו שהשקתה את מטעי הדקלים. עוד מוצג כאן מחנה משוחזר של שבט בדואי, בו ניתן לראות אוהלים מפרוות עיזים ושטיחים ארוגים.
המבנה המרכזי בנוי כמבצר לגירוש של פולשים מהים. הוא מוקף בחומה ומשלב מרכיבים אופייניים לחיי המפרץ המסורתיים של ימי קדם.
#מה תראו כאן?
הכפר, שממוקם ליד קניון המרינה והקורניש הציורי של אבו דאבי, מאפשר למבקרים ללמוד על המורשת העשירה של איחוד האמירויות ולחוות את החיים המסורתיים של אנשי מדבריות ערב.
במוזיאון תכירו את התרבות האמירתית, עם תצוגת תכשיטים אותנטיים, כלי נשק מהמאות השונות ושלל אוהלים מתקופות שונות. אבל בכפר המורשת תוכלו לחזור אחורה עוד יותר בזמן, היישר לעולם של בתי בוץ פשוטים, סירות עץ בסיסיות ועבודות יד מסורתיות.
כאן תכירו מלאכות כמו עבודות זכוכית, אריגה, קליעת סלים, קדרות וייצור כלי חרס. עוד תוכלו לצפות בטווייה של צמר, עבודות מתכת ותכשיטנות, מה שגם יכיר לכם את תעשיית הפנינים המקומית של ימי קדם.
עוד תראו כאן יצירה של כלי נשק עתיקים ותצוגת תכשיטים מקוריים מהאמירות העתיקה.
תראו כאן בתי מגורים מסורתיים, עם שידות עץ של פעם. מסביב מהלכים גם גמלים ועזים, לצד סוסים ערביים שיקסמו כאן לילדים. כלאלה יוסיפו לאווירה האותנטית הבדואית. מי ששאלו את עצמם כיצד הבתים באמירויות נשארים קרירים בקיץ הלוהט, יראו את ניווט רוחות המדבר המרעננות שמתבצע בברג'ילים (Barjeel), הצריפים העתיקים שנשארים קרירים גם בחום היום, מבלי להיות תלויים אפילו בכיווני הרוחות. כל זאת באמצעות מגדל קירור המכניס אוויר צח לבית הערבי המסורתי.
שוק הכפר המסורתי משחזר לכם את השוק הערבי העתיק, בו ניתן לקנות מזכרות ומתנות אופייניות. נמכרים כאן תכשיטים ערביים מסורתיים, תלבושות אקזוטיות, סבונים בעבודת יד, עבודות יד ומזכרות מהתוצרת המקומית. יש מי שעושים כאן למעוניינים חינה מסורתית או מהנדי.
מסגד קטן יציג כאן את התרבות והאדריכלות האסלאמית, הידועה בקליגרפיה ובדוגמאות הגאומטריות המורכבות שלה. המעוניינים יוכלו ללמוד כאן על המנהגים והתפילות האיסלאמיים.
שבו כאן על פיסת החוף הקטנה, עם נוף העיר הנהדר, כשמסביב פזורות ספינות מסורתיות, המשלימות את מראה הנמל הערבי הקדום. השקיפו על המים הכחולים של המפרץ הערבי ותיהנו מישיבה מתחת לעצי הדקל, תוך הנאה מהנופים והשמיים הכחולים של אבו דאבי.
#טיפים
הכניסה חינם.
כמו בכל מוזיאון, גם כאן יש חנות מזכרות ומסעדה.
בביקור ערב תוכלו ליהנות ממופעי מוזיקה וריקוד אל-רזפה הנשי והעדין ואת ריקוד אל-איילה התוסס המסורתי, עם משחקי החרבות והתיפוף.
מבט מקרוב:
https://youtu.be/Sc5zxcE-NOc
ביקור במקום:
https://youtu.be/9Nacp65isLg
בלוגרים:
https://youtu.be/ZAXLaFGCVh8
בעלי מלאכה ומזכרות:
https://youtu.be/UwldSchLoWA
הדרכה:
https://youtu.be/PFL0JMKKXeo
התיאטרון הרומי של פלובדיב
#על התיאטרון הרומי השלם ביותר בעולם
התאטרון הרומי של פלובדיב (Plovdiv Roman Theatre) הוא תיאטרון שנחשב לאחד התיאטראות הרומיים השמורים ביותר בעולם.
נמצא ברובע העתיק והתיירותי של העיר פלובדיב, התיאטרון הוא סמלה של העיר פלובדיב.
זה התיאטרון של העיר העתיקה פיליפופוליס, שהייתה כאן בשלוש מאות השנים שלפני הספירה. על מושבי האבן העתיקים של התיאטרון, אגב, תוכלו לראות את המספרים בני אלפיים השנים שנחרטו על האבן.
התיאטרון נבנה במאה ה-1 לספירה, ככל הנראה בתקופת שלטונו של הקיסר טיטוס פלביוס. באותה תקופה שימש המקום לביצוע של מחזות תיאטרון, משחקי ציד ואפילו קרבות גלדיאטורים. יש בו בין 6,000 ל-7,000 מקומות ישיבה.
כיום, במאה ה-21, משמש התיאטרון הרומי העתיק להופעות תיאטרון, קונצרטים, מופעי תיאטרון, פסטיבל קולנוע, אופרה (כולל פסטיבל האופרה של העיר,"Opera open") ומוזיקה קלה. כאן מתקיים בכל שנה גם פסטיבל רוק בשם "Sounds of ages".
מבט מקרוב:
https://youtu.be/qXmGUJfsQ1w
ביקור במקום:
https://youtu.be/gqfXnmN8GDo
בלוגרים:
https://youtu.be/1e7ts3vKETc
הדרכה:
https://youtu.be/AwKJlL9VHGU
התאטרון הרומי של פלובדיב (Plovdiv Roman Theatre) הוא תיאטרון שנחשב לאחד התיאטראות הרומיים השמורים ביותר בעולם.
נמצא ברובע העתיק והתיירותי של העיר פלובדיב, התיאטרון הוא סמלה של העיר פלובדיב.
זה התיאטרון של העיר העתיקה פיליפופוליס, שהייתה כאן בשלוש מאות השנים שלפני הספירה. על מושבי האבן העתיקים של התיאטרון, אגב, תוכלו לראות את המספרים בני אלפיים השנים שנחרטו על האבן.
התיאטרון נבנה במאה ה-1 לספירה, ככל הנראה בתקופת שלטונו של הקיסר טיטוס פלביוס. באותה תקופה שימש המקום לביצוע של מחזות תיאטרון, משחקי ציד ואפילו קרבות גלדיאטורים. יש בו בין 6,000 ל-7,000 מקומות ישיבה.
כיום, במאה ה-21, משמש התיאטרון הרומי העתיק להופעות תיאטרון, קונצרטים, מופעי תיאטרון, פסטיבל קולנוע, אופרה (כולל פסטיבל האופרה של העיר,"Opera open") ומוזיקה קלה. כאן מתקיים בכל שנה גם פסטיבל רוק בשם "Sounds of ages".
מבט מקרוב:
https://youtu.be/qXmGUJfsQ1w
ביקור במקום:
https://youtu.be/gqfXnmN8GDo
בלוגרים:
https://youtu.be/1e7ts3vKETc
הדרכה:
https://youtu.be/AwKJlL9VHGU
המוזיאון לארכיאולוגיה של בטומי
#על מוזיאון המציע מסע אל העבר הרחוק
המוזיאון לארכיאולוגיה בבטומי (Batumi Archeological Museum) הוא מוזיאון קטן אך חשוב ומעניין. הוא מציג בעיקר את האוצרות הארכיאולוגיים שנתגלו בסביבה ולצידם גם ממצאים מתולדות גאורגיה.
המוזיאון הארכיאולוגי של בטומי נוסד בשנת 1994. הוא שוכן במבנה ישן ונעים ונחשב לאחד ממוקדי הידע והתרבות החשובים באזור.
במוזיאון בן שתי הקומות תוכלו לראות שלל מוצגים וממצאים ארכיאולוגיים מאתרים רבים בגאורגיה.
התצוגות שכאן מספרות את ההיסטוריה של האזור, כפי שהיא משתקפת מהממצאים שנמצאו בחפירות האזור.
במיוחד בולטים כאן מוצגים מתקופת קולכיס, במאה ה-5 לפני הספירה, תקופת יוון העתיקה, במאות 4-5 לפנה"ס ומהתקופה ההלניסטית, במאות ה-3-4 לפנה"ס.
#מה תראו כאן?
בכתבים קדומים מתוארת ממלכת קולכיס כ"ארץ הזהב". מה שמאשר ומדגים זאת היטב היא קרן הזהב העשירה של המוזיאון.
שימו לב למוצגים מאוצרות הזהב הללו, שנחפרו במצודת גוניו. מרביתם מהמאות ה-1 וה-2 לספירה. בולטים מביניהם במיוחד תכשיטים שונים, כולל תכשיטי זהב מיוחדים ובעלי ערך ארכיאולוגי רב.
עוד בולטים כאן ממצאים מתקופת הברונזה המאוחרת ומתקופת הברזל, לצד חפצים המשתרעים היסטורית מתקופת האבן ועד התקופה ההלניסטית והרומית.
בין הפריטים המעניינים תראו כאן החל מפסלוני טרקוטה ועד חפצי יום יום, דוגמת כלים צבעוניים וכלי חרס מצוירים או פשוטים.
#טיפים
במוזיאון מתקיימות בין השאר סדנאות תרבות והשתלמויות לחובבים ולחוקרים. פרטים באתר המוזיאון שלמטה.
מבט מקרוב:
https://youtu.be/h9908AaNkTo
המוזיאון לארכיאולוגיה בבטומי (Batumi Archeological Museum) הוא מוזיאון קטן אך חשוב ומעניין. הוא מציג בעיקר את האוצרות הארכיאולוגיים שנתגלו בסביבה ולצידם גם ממצאים מתולדות גאורגיה.
המוזיאון הארכיאולוגי של בטומי נוסד בשנת 1994. הוא שוכן במבנה ישן ונעים ונחשב לאחד ממוקדי הידע והתרבות החשובים באזור.
במוזיאון בן שתי הקומות תוכלו לראות שלל מוצגים וממצאים ארכיאולוגיים מאתרים רבים בגאורגיה.
התצוגות שכאן מספרות את ההיסטוריה של האזור, כפי שהיא משתקפת מהממצאים שנמצאו בחפירות האזור.
במיוחד בולטים כאן מוצגים מתקופת קולכיס, במאה ה-5 לפני הספירה, תקופת יוון העתיקה, במאות 4-5 לפנה"ס ומהתקופה ההלניסטית, במאות ה-3-4 לפנה"ס.
#מה תראו כאן?
בכתבים קדומים מתוארת ממלכת קולכיס כ"ארץ הזהב". מה שמאשר ומדגים זאת היטב היא קרן הזהב העשירה של המוזיאון.
שימו לב למוצגים מאוצרות הזהב הללו, שנחפרו במצודת גוניו. מרביתם מהמאות ה-1 וה-2 לספירה. בולטים מביניהם במיוחד תכשיטים שונים, כולל תכשיטי זהב מיוחדים ובעלי ערך ארכיאולוגי רב.
עוד בולטים כאן ממצאים מתקופת הברונזה המאוחרת ומתקופת הברזל, לצד חפצים המשתרעים היסטורית מתקופת האבן ועד התקופה ההלניסטית והרומית.
בין הפריטים המעניינים תראו כאן החל מפסלוני טרקוטה ועד חפצי יום יום, דוגמת כלים צבעוניים וכלי חרס מצוירים או פשוטים.
#טיפים
במוזיאון מתקיימות בין השאר סדנאות תרבות והשתלמויות לחובבים ולחוקרים. פרטים באתר המוזיאון שלמטה.
מבט מקרוב:
https://youtu.be/h9908AaNkTo
שמורת גובוסטן
#על שמורת הפטרוגליפים והתילים הגעשיים המתפרצים
כשמתקרבים לאזור של שמורת הפטרוגליפים של גובוסטאן או קובוסטאן (Gobustan National Park), הנוף הצחיח מתחלף והופך לרכסי הרים גבוהים ומרשימים באופק.
בשפה האזרית המילה 'גובו' פירושה 'לחתוך'. ואכן, בסלעים רבים בסביבה יש נקיקים ומערות שונות שכמו חותכים אותם.
עם סלעי ענק בתצורות ייחודיות, מערות עמוסות בממצאים עתיקים והרים געשיים הפולטים בוץ, הפארק הלאומי של גובוסטאן הוא בפירוש אחד האתרים המדהימים באזרבייג'ן.
השמורה המרתקת הזו, שפירוש שמה הוא "ארץ הוואדיות", נמצאת במרחק כ-45 דקות נסיעה מבאקו. לפני הכניסה אליה כדאי לבקר במוזיאון האינטראקטיבי השוכן ב"הר הגדול" שבשטחה. המוזיאון החדיש מספר על תולדות האזור. ב-12 חדרי תערוכת הקבע שלו מציגים את ההיסטוריה שלו והתגליות שהתגלו בו.
את פרסומה גובוסטן קיבלה ממקבץ גדול של ציורי סלע, פטרוגליפים מתקופת האבן ולאחריה.
עוד בסביבה נמצאים התילים הגעשיים והמתפרצים ובריכות הבוץ המבעבעות מתוך האדמה.
הפארק הלאומי גובוסטן הוכרז על ידי אונסק"ו כאתר מורשת עולמית.
עוד בשטח השמורה תוכלו לראות אבנים מוזיקליות. מדובר בסוג של סלע חלול ולא קטן, שהקשה במקומות שונים בו, בעזרת אבן קטנה, מוציאה ממנו צלילים מוזיקליים.
#הפטרוגליפים - ציורי הקיר
שמורת הפטרוגליפים של קובוסטן (Gobustan Rock Art Cultural Landscape Reserve) היא שמורת טבע מדהימה ביופייה. המופלא העיקרי בה הוא מקבץ מערות המהוות אתר ארכיאולוגי.
במערות הללו התגלו מעל 6,000 ציורי סלע קדומים, בני הרבה יותר מ-10 אלפים שנה.
ציורי הקיר שעל הסלעים נקראים "פטרוגליפים" (Petroglyphs) ורובם מתקופת האבן. העתיקים שבציורי הסלע מתוארכים לתקופה של הרבה לפני האלף העשירי לפני הספירה.
בין השאר ניתן לראות בהם בעלי חיים, כמו שור בר, סוסים וחזירים, שחלקם בגודל טבעי. עוד מופיעים בהם אנשים קדומים ותיאורים של חיי היום-יום של האדם הקדמון. בין השאר הם כוללים ריקודים פולחניים, ציד שוורים, לוחמים וציידים אוחזים בכלי נשק וציד ועוד.
ציור מעניין כאן הוא של סירות גומא המובילות את השמש ממזרח למערב, כל יום מחדש.
שמורת קובוסטאן היא מהמקומות היחידים בעולם בו מצאו ושימרו ציורי קיר שכאלה. הצפייה בהם מרשימה במיוחד וחבל להפסיד אותה.
באזור נמצאו ככל הנראה גם הכתובות וציורי הקיר של חיילים רומים. הם נחשבים למזרחיים ביותר שנמצאו מהתקופה הרומית. בנוסף, נמצאו בסביבה גם ציורים מתקופות קדומות, שנוצרו בהשפעת האיסלאם המוקדם.
#הרי הגעש
בנוסף למערות ולציורי הקיר המדהימים יש בשמורה גם הרי געש בוציים ומבודדים, שנמצאים ליד הכפר אלט.
"הרי געש של בוץ" הם תלים געשיים הפולטים גז ובוץ. מדובר בתופעה מיוחדת ומשמעותית בעולם - מומחים מעריכים ש-300 הרי הגעש הבוציים שמצויים במזרח אזרבייג'ן הם הריכוז העולמי הגדול ביותר, מתוך כ-700 תלים געשיים שיש ברחבי תבל.
הרי הגעש הבוציים שכאן מתפרצים אחת ל-20 שנה בממוצע ופולטים אז כמויות משמעותיות של בוץ מבעבע. מראה ההתפרצות הוא מרהיב ומרתק, כשהתלים הגעשיים מבעבעים ומתפרצים ללא התראה ויורקים בוץ אפרפר וגז טבעי.
אגב, ממצאים ארכאולוגיים מראים שבאזור הזה, החלה בסוף עידן הקרח, לפני כ-12 אלף שנים, התיישבות של האדם הקדמון. הקדמונים מצאו כאן אזור מתאים לציד ולחקלאות ומאז מתקיימים באזור חיים אנושיים ברציפות, בדמות כפרים וגידולים חקלאיים.
#טיפים
השתדלו להגיע במזג אוויר נוח.
השתדלו לבקר כאן מוקדם. פחות חם וצפוף מקבוצות התיירים.
הנסיעה בין העיר לשמורה נמשכת כ-45 דקות. ניתן להצטרף לסיור מודרך או לשכור מונית למקום.
בקרו במוזיאון לפני הכניסה לשמורה - יש בו שלל מיצגים אינטראקטיביים שגם יסבירו וגם יסבו הנאה רבה.
מבט מקרוב:
https://youtu.be/N8BhvtPOb9I
ביקור במקום:
https://youtu.be/EI9dsfFEAhw
הדרכה:
https://youtu.be/yKSqqOXnIK0
כשמתקרבים לאזור של שמורת הפטרוגליפים של גובוסטאן או קובוסטאן (Gobustan National Park), הנוף הצחיח מתחלף והופך לרכסי הרים גבוהים ומרשימים באופק.
בשפה האזרית המילה 'גובו' פירושה 'לחתוך'. ואכן, בסלעים רבים בסביבה יש נקיקים ומערות שונות שכמו חותכים אותם.
עם סלעי ענק בתצורות ייחודיות, מערות עמוסות בממצאים עתיקים והרים געשיים הפולטים בוץ, הפארק הלאומי של גובוסטאן הוא בפירוש אחד האתרים המדהימים באזרבייג'ן.
השמורה המרתקת הזו, שפירוש שמה הוא "ארץ הוואדיות", נמצאת במרחק כ-45 דקות נסיעה מבאקו. לפני הכניסה אליה כדאי לבקר במוזיאון האינטראקטיבי השוכן ב"הר הגדול" שבשטחה. המוזיאון החדיש מספר על תולדות האזור. ב-12 חדרי תערוכת הקבע שלו מציגים את ההיסטוריה שלו והתגליות שהתגלו בו.
את פרסומה גובוסטן קיבלה ממקבץ גדול של ציורי סלע, פטרוגליפים מתקופת האבן ולאחריה.
עוד בסביבה נמצאים התילים הגעשיים והמתפרצים ובריכות הבוץ המבעבעות מתוך האדמה.
הפארק הלאומי גובוסטן הוכרז על ידי אונסק"ו כאתר מורשת עולמית.
עוד בשטח השמורה תוכלו לראות אבנים מוזיקליות. מדובר בסוג של סלע חלול ולא קטן, שהקשה במקומות שונים בו, בעזרת אבן קטנה, מוציאה ממנו צלילים מוזיקליים.
#הפטרוגליפים - ציורי הקיר
שמורת הפטרוגליפים של קובוסטן (Gobustan Rock Art Cultural Landscape Reserve) היא שמורת טבע מדהימה ביופייה. המופלא העיקרי בה הוא מקבץ מערות המהוות אתר ארכיאולוגי.
במערות הללו התגלו מעל 6,000 ציורי סלע קדומים, בני הרבה יותר מ-10 אלפים שנה.
ציורי הקיר שעל הסלעים נקראים "פטרוגליפים" (Petroglyphs) ורובם מתקופת האבן. העתיקים שבציורי הסלע מתוארכים לתקופה של הרבה לפני האלף העשירי לפני הספירה.
בין השאר ניתן לראות בהם בעלי חיים, כמו שור בר, סוסים וחזירים, שחלקם בגודל טבעי. עוד מופיעים בהם אנשים קדומים ותיאורים של חיי היום-יום של האדם הקדמון. בין השאר הם כוללים ריקודים פולחניים, ציד שוורים, לוחמים וציידים אוחזים בכלי נשק וציד ועוד.
ציור מעניין כאן הוא של סירות גומא המובילות את השמש ממזרח למערב, כל יום מחדש.
שמורת קובוסטאן היא מהמקומות היחידים בעולם בו מצאו ושימרו ציורי קיר שכאלה. הצפייה בהם מרשימה במיוחד וחבל להפסיד אותה.
באזור נמצאו ככל הנראה גם הכתובות וציורי הקיר של חיילים רומים. הם נחשבים למזרחיים ביותר שנמצאו מהתקופה הרומית. בנוסף, נמצאו בסביבה גם ציורים מתקופות קדומות, שנוצרו בהשפעת האיסלאם המוקדם.
#הרי הגעש
בנוסף למערות ולציורי הקיר המדהימים יש בשמורה גם הרי געש בוציים ומבודדים, שנמצאים ליד הכפר אלט.
"הרי געש של בוץ" הם תלים געשיים הפולטים גז ובוץ. מדובר בתופעה מיוחדת ומשמעותית בעולם - מומחים מעריכים ש-300 הרי הגעש הבוציים שמצויים במזרח אזרבייג'ן הם הריכוז העולמי הגדול ביותר, מתוך כ-700 תלים געשיים שיש ברחבי תבל.
הרי הגעש הבוציים שכאן מתפרצים אחת ל-20 שנה בממוצע ופולטים אז כמויות משמעותיות של בוץ מבעבע. מראה ההתפרצות הוא מרהיב ומרתק, כשהתלים הגעשיים מבעבעים ומתפרצים ללא התראה ויורקים בוץ אפרפר וגז טבעי.
אגב, ממצאים ארכאולוגיים מראים שבאזור הזה, החלה בסוף עידן הקרח, לפני כ-12 אלף שנים, התיישבות של האדם הקדמון. הקדמונים מצאו כאן אזור מתאים לציד ולחקלאות ומאז מתקיימים באזור חיים אנושיים ברציפות, בדמות כפרים וגידולים חקלאיים.
#טיפים
השתדלו להגיע במזג אוויר נוח.
השתדלו לבקר כאן מוקדם. פחות חם וצפוף מקבוצות התיירים.
הנסיעה בין העיר לשמורה נמשכת כ-45 דקות. ניתן להצטרף לסיור מודרך או לשכור מונית למקום.
בקרו במוזיאון לפני הכניסה לשמורה - יש בו שלל מיצגים אינטראקטיביים שגם יסבירו וגם יסבו הנאה רבה.
מבט מקרוב:
https://youtu.be/N8BhvtPOb9I
ביקור במקום:
https://youtu.be/EI9dsfFEAhw
הדרכה:
https://youtu.be/yKSqqOXnIK0
