על מכסה הביוב שהפך לאורקל
הסיפור על פסל "פי האמת" הוא מרתק ומסתורי. דמיינו פסל כמעט סתמי, לפחות בעיר כמו רומא, שפסלים עתיקים בה זה עניין שגרתי. אל הפסל הזה מגיעים אלפי תיירים בכל שנה. אבל מה כל כך מיוחד בו, אתם שואלים?
ובכן, על פסל "פי האמת" חרוטים פני אדם, שעל פי האגדה שייכים לאל טריטון, בנו של אל הים פוסידון. מה שמעניין הוא שבמשך מאות שנים הוא היווה מעין "פוליגרף", שאמר לאנשים מי משקר...
האגדה מספרת כי אם תכניסו את כף ידכם אל תוך פיו של ה"בוקה דלה וריטה" ותאמרו משהו, הפסל יידע להבחין בין אמת לשקר. עוד מוסיפה השמועה לספר, כי בימי הביניים הפה הזה שימש ממש כמכונת אמת לבדיקת אמינות דוברים, שבמידה ושיקרו קיבלו נשיכה בידם. במקורות ההיסטוריים ניסו להסביר זאת, בנוהג של כמרים מסוימים להסתיר עקרבים בתוכו, כך ששקרנים יפחדו להכניס את ידיהם פנימה ויודו בשקרים שלהם.
הפסל ממוקם מתחת לכנסיית סנטה מריה שבמרכז רומא. מדובר כנראה בשריד ממזרקה עתיקה שניצבה ברומא במאה הראשונה, אבל זו רק השערה אחת לגבי מהות הפסל. במקביל, ייתכן כי זה בכלל מכסה ביוב רומי ששרד עד ימינו וקיבל מעמד מרשים שכזה. כן, גם לרומאים הייתה מערכת ביוב, כבר בימים ההם...
גם בקולנוע הוזכר הפסל. זה היה בסרט "חופשה ברומא" משנת 1953, בכיכובם של אודרי הפבורן וגרגורי פק. בסרט מספר הגיבור לגיבורה על האמונה הרווחת סביב הפסל. היא מכניסה את ידה לתוך פיו של הפסל ולשמחתה יוצאת בשלום. כאשר הוא מכניס את ידו, כף ידו "נאכלת"... עד שהוא חושף אותה בפני הגיבורה.
