"סֶבִּיל" (Sabeel), בעברית רהט, הוא מתקן ציבורי שנבנה בכדי לאפשר לעוברי אורח לשתות ממנו מים. סבילים נבנו בעבר בעולם המוסלמי, לטובת עוברי אורח צמאים ולא פעם גם כשוקת לשיירות הגמלים שלהם.

על אם הדרך ההסטורית לירושלים, דרך רמלה ולוד, בדרך בן צבי של ימינו, נמצא סביל אבו נבוט. זהו מבנה רהט מוסלמי, סביל עות'מאני שהוא מהמבנים המרשימים והמסוגננים ביותר ששרדו ביפו.

הסביל נקרא על שמו של המושל האכזר של יפו, בתחילת המאה ה-19. שמו היה מוחמד אגא א-שאמי, אבל בשל אכזריותו הוא זכה לכינוי "אבו נבוט", בעברית "אבי האלה" או "אבי המקל".

מאחורי הסביל יש גן קטן שנקרא גם הוא על שם אבו נבוט ובו מספר פסלים של הפסל יִגַאֶל תוּמַרְקִין (Igael Tumarkin).

זהו לא הסביל היחידי שהוקדש לאיש הזה - ממבנה רהט נוסף שנבנה ביפו העתיקה ונקרא על שמו, שרד בימינו רק הבסיס. על גבי הבסיס הזה, הוקם בשנת 2011 סביל חדש ואפשר לראותו בסמוך למסגד מחמודיה, ברחוב רוסלאן ביפו.
שימו לב למבנה הסביל הגדול יחסית, שבנוי בסגנון סלג'וקי. צורתו מלבנית ומעליו מתנוססות 3 כיפות אדומות. מגדלים קטנים מזדקרים בארבע פינותיו וגם מעליהם ישנן כיפות אדומות.

יש בסביל אבו נבוט שני קברים ומספר חלונות, שנמצאים בחללו הקטן של המבנה, כשהכניסה אליהם היא מהצד המזרחי. הפתח חסום כיום בדלת מסורגת המובילה פנימה.

שימו לב לקשת עשויית השיש והלבנים האדמדמות. במרכזה קבועים ברזי המים, כשמעליהם יש כתובת בערבית שמשבחת את הסולטאן מחמוט השני ומאחלת לשותים מהסביל בריאות. הנה תרגום הכתובת (מויקיפדיה):

"הַיֹה יהיה מה שירצה אללה. בשם אללה הרחמן והרחום, מקום שתייה זה נבנה בימי המלך המנצח, כבוד אדוננו, הסולטאן מחמוט חאן, יתמיד אללה מלכותו בכל הדורות והזמנים. בריאות לכל שותה. שנת 1230 לספירה המוסלמית"

הנה סביל אבו נבוט שעל דרך בן צבי:

הצצה קצרה לסביל אבו נבוט:

ותמונות שלו מהמאה ה-19 ותחילת המאה ה-20: