שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
המסגד המרכזי בבטומי
העיר וואזאן
מסגד הים
מסגד אל מוסטפא
מדרסת בן יוסוף
מסגד הסולטן
מסגד אורטאקוי
מסגד הסולימאניה
המוזיאון לאמנות איסלאמית
#על מסגד העיר בטומי
מסגד אורטה (Ortajame), המסגד המרכזי של בטומי (Batumi Central Mosque) זכה לשמו "אורטה ג'יימה", על שום מיקומו, בין עזיזיה ג'מה לאחמד פאשה ג'מה.
המסגד, שלעתים נקרא גם "המסגד הישן של בטומי" (Batumi Old Mosque), הוא מסגד פעיל מהמאה ה-19.
מבנה המסגד הנוכחי נבנה על ידי משפחתו של אסלן בג קימשיאשווילי, בתחילת המאה ה-20.
בשנת 1930, בתקופת השלטון הסובייטי, הפסיק המסגד לפעול. זה היה חלק מהתופעה הקומוניסטית הרווחת, של התנגדות לדת, תחת התפיסה הקומוניסטית ש"הדת היא אופיום להמונים". הדבר הוביל לסגירת מקדשים ומקומות פולחן דתי בתקופה הקומוניסטית.
בשנות התשעים של המאה ה-20, עם קריסתם של ברית המועצות והקומוניזם בגאורגיה, שב המסגד לפעול. אז גם שופצו החצר, הכיכר והאזור שמסביב למסגד.
מבט מקרוב:
https://youtu.be/CW92J0RUu5M
מסגד אורטה (Ortajame), המסגד המרכזי של בטומי (Batumi Central Mosque) זכה לשמו "אורטה ג'יימה", על שום מיקומו, בין עזיזיה ג'מה לאחמד פאשה ג'מה.
המסגד, שלעתים נקרא גם "המסגד הישן של בטומי" (Batumi Old Mosque), הוא מסגד פעיל מהמאה ה-19.
מבנה המסגד הנוכחי נבנה על ידי משפחתו של אסלן בג קימשיאשווילי, בתחילת המאה ה-20.
בשנת 1930, בתקופת השלטון הסובייטי, הפסיק המסגד לפעול. זה היה חלק מהתופעה הקומוניסטית הרווחת, של התנגדות לדת, תחת התפיסה הקומוניסטית ש"הדת היא אופיום להמונים". הדבר הוביל לסגירת מקדשים ומקומות פולחן דתי בתקופה הקומוניסטית.
בשנות התשעים של המאה ה-20, עם קריסתם של ברית המועצות והקומוניזם בגאורגיה, שב המסגד לפעול. אז גם שופצו החצר, הכיכר והאזור שמסביב למסגד.
מבט מקרוב:
https://youtu.be/CW92J0RUu5M
#על העיר הקדושה לאיסלאם במרוקו
על גבול השפלה והרי הריף, העיר וואזאן (Ouazzane) היא מהערים הקדושות במרוקו. במשך דורות היא הייתה סגורה בפני מי שאינם מוסלמים.
ואזאן ינקה את קדושתה מהאמונה שמנהיגיה הדתיים היו שריפים, מצאצאי מוחמד. היה זה המולאי עבדאללה, השריף לבית אִדריס, שבנה בה את מסגד ווזאוויה. היום קברו הוא אתר קדוש ויעד לעלייה לרגל של עשרות אלפי מאמינים בכל שנה.
בקרבת העיר נמצא קברו של רבי עמרם בן דיוואן, בכפר אסמע'אן (Ismagan). לאחר שנשלח על ידי רבני קהילת חברון, חי במרוקו ומת בה, הפך הרב עמרם לקדוש בעיני יהודי מקנס ואחד מצדיקי מרוקו היהודים. אל קברו נהגו רבים מיהודי מרוקו לעלות, כדי לקבל ברכה וגם המוסלמים כיבדו אותו מאוד.
מבט מקרוב:
https://youtu.be/fUEStkeHr3Y
ועוד מבט:
https://youtu.be/MK0OL2oitsQ
ביקור במקום:
https://youtu.be/q_gGR3C1b7I
על גבול השפלה והרי הריף, העיר וואזאן (Ouazzane) היא מהערים הקדושות במרוקו. במשך דורות היא הייתה סגורה בפני מי שאינם מוסלמים.
ואזאן ינקה את קדושתה מהאמונה שמנהיגיה הדתיים היו שריפים, מצאצאי מוחמד. היה זה המולאי עבדאללה, השריף לבית אִדריס, שבנה בה את מסגד ווזאוויה. היום קברו הוא אתר קדוש ויעד לעלייה לרגל של עשרות אלפי מאמינים בכל שנה.
בקרבת העיר נמצא קברו של רבי עמרם בן דיוואן, בכפר אסמע'אן (Ismagan). לאחר שנשלח על ידי רבני קהילת חברון, חי במרוקו ומת בה, הפך הרב עמרם לקדוש בעיני יהודי מקנס ואחד מצדיקי מרוקו היהודים. אל קברו נהגו רבים מיהודי מרוקו לעלות, כדי לקבל ברכה וגם המוסלמים כיבדו אותו מאוד.
מבט מקרוב:
https://youtu.be/fUEStkeHr3Y
ועוד מבט:
https://youtu.be/MK0OL2oitsQ
ביקור במקום:
https://youtu.be/q_gGR3C1b7I
#על המסגד של הדייגים ביפו
מסגד הים ביפו הוא לא מסגד גדול ולא ידוע בדיוק מתי הוקם. אבל המסגד והצריח הנהדרים ממוקמים במיקום מדהים מעל הנמל והטיילת של יפו, אל מול נוף הים המרהיב.
המסגד, שבנוי מאבני כורכר, מופיע בציורים של יפו מהמאה עוד במאה ה-17. כבר אז הוא שימש את דייגי ומלחי יפו המוסלמים, כמו גם את המבקרים בנמל ותיירים מוסלמים שהגיעו לארץ ונהגו להתפלל בו טרם צאתם להפלגה ארוכה.
ביקור במקום:
https://youtu.be/VS1-685M7-I?t=8s
בלוגרים (עברית):
https://youtu.be/RVqAK_kLFnI
מסגד הים ביפו הוא לא מסגד גדול ולא ידוע בדיוק מתי הוקם. אבל המסגד והצריח הנהדרים ממוקמים במיקום מדהים מעל הנמל והטיילת של יפו, אל מול נוף הים המרהיב.
המסגד, שבנוי מאבני כורכר, מופיע בציורים של יפו מהמאה עוד במאה ה-17. כבר אז הוא שימש את דייגי ומלחי יפו המוסלמים, כמו גם את המבקרים בנמל ותיירים מוסלמים שהגיעו לארץ ונהגו להתפלל בו טרם צאתם להפלגה ארוכה.
ביקור במקום:
https://youtu.be/VS1-685M7-I?t=8s
בלוגרים (עברית):
https://youtu.be/RVqAK_kLFnI
#על המסגד המדהים של שארם א-שייח'
המסגד הגדול והמפואר ביותר בעיר שארם הוא מסגד אל מוסטפא (Al Mustafa Mosque) הנראה עתיק במכוון, אך הוא מודרני ועכשווי.
ממוקם בעיר העתיקה של שארם א-שייח', המסגד נבנה בשנת 2017 ובנוסף לעניין הדתי שבו הוא גם נחשב לפלא ארכיטקטוני. כשתיכנסו אל בין כתליו, תופתעו מהפאר והעושר שתמצאו בו.
לא פלא שהמסגד הזה הוא כיום אחד מאתרי התיירות הפופולריים בשארם ומאפשר לקבל מושג ואף ללמוד על התרבות והאדריכלות האסלאמית.
#אדריכלות
מסגד אל מוסטפא מפורסם בארכיטקטורה שלו, המצטיינת בשילוב של עיצוב מודרני עם אלמנטים מסורתיים האופייניים לאיסלאם.
האדריכלות האסלאמית הזו משלבת עיטורים מורכבים, עם צריחים גבוהים, כשהכל משתלב נהדר בנוף הרי המדבר של סיני.
מבחוץ מתנשא מעל המסגד צמד צריחים בגובה של 70 מטרים כל אחד. כיפות זהובות מכסות את המינרטים שלו וניתן לראותן מפינות רבות ברחבי שארם א-שייח'.
גם פנים המסגד מאוד מרשים, יש אומרים שלא פחות מחלקו החיצוני. שימו לב למשל לאולם התפילה המרכזי של המסגד. זהו מרחב ענקי ומרווח, כולו מעוטר בשטיחים מרהיבים, בחלונות ויטראז' ונברשות תאורה.
למסגד גם חצר גדולה ומוקפת אכסדרות וארקדות.
#טיפים
בואו לבושים בצניעות. בכניסה מציעים צעיפים והשלמות לבוש צנוע.
לביקור שקט ופחות עמוס, בקרו במסגד מוקדם בבוקר או בשעות אחה"צ המאוחרות.
ביקור במקום:
https://youtu.be/fMe2KdLzsyo?t=1m16s
סקירה קצרצרה:
https://youtu.be/w77-l6iuFGo?t=3m04s&end=3m33s
בלוגרים:
https://youtu.be/rX_emVxnJFA?t=2m30s
הדרכה:
https://youtu.be/9g3z59LhfnY
המסגד הגדול והמפואר ביותר בעיר שארם הוא מסגד אל מוסטפא (Al Mustafa Mosque) הנראה עתיק במכוון, אך הוא מודרני ועכשווי.
ממוקם בעיר העתיקה של שארם א-שייח', המסגד נבנה בשנת 2017 ובנוסף לעניין הדתי שבו הוא גם נחשב לפלא ארכיטקטוני. כשתיכנסו אל בין כתליו, תופתעו מהפאר והעושר שתמצאו בו.
לא פלא שהמסגד הזה הוא כיום אחד מאתרי התיירות הפופולריים בשארם ומאפשר לקבל מושג ואף ללמוד על התרבות והאדריכלות האסלאמית.
#אדריכלות
מסגד אל מוסטפא מפורסם בארכיטקטורה שלו, המצטיינת בשילוב של עיצוב מודרני עם אלמנטים מסורתיים האופייניים לאיסלאם.
האדריכלות האסלאמית הזו משלבת עיטורים מורכבים, עם צריחים גבוהים, כשהכל משתלב נהדר בנוף הרי המדבר של סיני.
מבחוץ מתנשא מעל המסגד צמד צריחים בגובה של 70 מטרים כל אחד. כיפות זהובות מכסות את המינרטים שלו וניתן לראותן מפינות רבות ברחבי שארם א-שייח'.
גם פנים המסגד מאוד מרשים, יש אומרים שלא פחות מחלקו החיצוני. שימו לב למשל לאולם התפילה המרכזי של המסגד. זהו מרחב ענקי ומרווח, כולו מעוטר בשטיחים מרהיבים, בחלונות ויטראז' ונברשות תאורה.
למסגד גם חצר גדולה ומוקפת אכסדרות וארקדות.
#טיפים
בואו לבושים בצניעות. בכניסה מציעים צעיפים והשלמות לבוש צנוע.
לביקור שקט ופחות עמוס, בקרו במסגד מוקדם בבוקר או בשעות אחה"צ המאוחרות.
ביקור במקום:
https://youtu.be/fMe2KdLzsyo?t=1m16s
סקירה קצרצרה:
https://youtu.be/w77-l6iuFGo?t=3m04s&end=3m33s
בלוגרים:
https://youtu.be/rX_emVxnJFA?t=2m30s
הדרכה:
https://youtu.be/9g3z59LhfnY
איסלאם
#על בית הספר העתיק שיופיו עוצר נשימה
עלי בן יוסף מדרסה, או מדרסת בן יוסף (Madrasa Ben Youssef) היא מתחם מרהיב והיסטורי, השוכן במבנה הגדול ביותר בעיר העתיקה של מרקש.
בעבר הייתה כאן מדרסה, כלומר בית ספר. הוא הוקדש ללימודי האיסלאם והקוראן והיה בזמנו הקולג' האיסלאמי הגדול ביותר במרוקו.
למעשה, כאן היתה אחת המדרסות הגדולות בצפון אפריקה והמקום המרכזי במרקש שבו למדו את הקוראן. היא צמודה למסגד הנושא את אותו שם. בימים ההם למדו כאן כמעט אלף סטודנטים בו-זמנית, מספר עצום במונחים של אותם זמנים ביבשת השחורה.
כיום המדרסה נחשבת לאתר היסטורי, שמזכיר בעיצובו המרהיב את ארמון אלהמברה המפואר והמיוחד שבעיר הספרדית גרנדה.
#מה תראו כאן?
עשרות אלפי מבקרים מגיעים בכל שנה לראות את האדריכלות והעיצוב המרשימים של המקום, שמתאפיינים בסגנון עיצובי היספנו-מאורי.
שימו לב לשער הברונזה המעוטר, לפרוזדור המשובץ במוזאיקה מרוקאית, לעבודות העץ והגילופים הנהדרים ולטיח הסטוקו הנהדר.
במדרסה עוצרת הנשימה מככבים השיש ואבני המוזאיקה שעוטפים את קירות המבנה הנהדר.
גולת הכותרת כאן היא החצר הפנימית הנהדרת, שבמרכזה בריכה עשוייה אבן. החצר הזו מרוצפת באריחי קרמיקה ובפסוקי קוראן.
בניגוד לפאר הציבורי, הציצו לחדרי המגורים הצנועים של התלמידים שלמדו כאן. הם פשוטים כל כך בעיצובם ובחלקם אין אפילו חלונות.
#תולדות המדרסה
מבנה מדרסת בן יוסוף הוקם במאה ה-14 על ידי "הסולטן השחור", המלך אבו אל חסן. הוא סופח למבנה המסגד הנושא את אותו שם.
קראו אותו אז על שמו של הסולטן עלי אבן יוסוף, שהרחיב את גבולות העיר ואת השפעתה.
מאוחר יותר, במאה ה- 16, שופץ המקום על ידי המלכים הסעדים, בסגנון שמזכיר את ארמון אלהמברה שבדרום ספרד.
הסולטאן עבדאללה אל-גאליב היה מי שבנה אותו כך והרחיב את המדרסה, כך שתוכל להכיל עד 900 תלמידים. בכך הוא הפך את המדרסה האסלאמית ששכנה כאן אז לגדולה ביותר במרוקו ומהגדולות ביותר בכל צפון אפריקה.
בשנת 1960 נסגרה המדרסה וב-1982 היא נפתחה לתצוגה ולביקורים של הקהל הרחב.
#טיפים
למסגד עצמו הכניסה אסורה על מי שאינם מוסלמים.
מבט מקרוב:
https://youtu.be/v8c4eGZ6bqQ
ביקור במקום:
https://youtu.be/BGxDKjwxJD4
והיופי:
https://youtu.be/e36n5K8exWQ
עלי בן יוסף מדרסה, או מדרסת בן יוסף (Madrasa Ben Youssef) היא מתחם מרהיב והיסטורי, השוכן במבנה הגדול ביותר בעיר העתיקה של מרקש.
בעבר הייתה כאן מדרסה, כלומר בית ספר. הוא הוקדש ללימודי האיסלאם והקוראן והיה בזמנו הקולג' האיסלאמי הגדול ביותר במרוקו.
למעשה, כאן היתה אחת המדרסות הגדולות בצפון אפריקה והמקום המרכזי במרקש שבו למדו את הקוראן. היא צמודה למסגד הנושא את אותו שם. בימים ההם למדו כאן כמעט אלף סטודנטים בו-זמנית, מספר עצום במונחים של אותם זמנים ביבשת השחורה.
כיום המדרסה נחשבת לאתר היסטורי, שמזכיר בעיצובו המרהיב את ארמון אלהמברה המפואר והמיוחד שבעיר הספרדית גרנדה.
#מה תראו כאן?
עשרות אלפי מבקרים מגיעים בכל שנה לראות את האדריכלות והעיצוב המרשימים של המקום, שמתאפיינים בסגנון עיצובי היספנו-מאורי.
שימו לב לשער הברונזה המעוטר, לפרוזדור המשובץ במוזאיקה מרוקאית, לעבודות העץ והגילופים הנהדרים ולטיח הסטוקו הנהדר.
במדרסה עוצרת הנשימה מככבים השיש ואבני המוזאיקה שעוטפים את קירות המבנה הנהדר.
גולת הכותרת כאן היא החצר הפנימית הנהדרת, שבמרכזה בריכה עשוייה אבן. החצר הזו מרוצפת באריחי קרמיקה ובפסוקי קוראן.
בניגוד לפאר הציבורי, הציצו לחדרי המגורים הצנועים של התלמידים שלמדו כאן. הם פשוטים כל כך בעיצובם ובחלקם אין אפילו חלונות.
#תולדות המדרסה
מבנה מדרסת בן יוסוף הוקם במאה ה-14 על ידי "הסולטן השחור", המלך אבו אל חסן. הוא סופח למבנה המסגד הנושא את אותו שם.
קראו אותו אז על שמו של הסולטן עלי אבן יוסוף, שהרחיב את גבולות העיר ואת השפעתה.
מאוחר יותר, במאה ה- 16, שופץ המקום על ידי המלכים הסעדים, בסגנון שמזכיר את ארמון אלהמברה שבדרום ספרד.
הסולטאן עבדאללה אל-גאליב היה מי שבנה אותו כך והרחיב את המדרסה, כך שתוכל להכיל עד 900 תלמידים. בכך הוא הפך את המדרסה האסלאמית ששכנה כאן אז לגדולה ביותר במרוקו ומהגדולות ביותר בכל צפון אפריקה.
בשנת 1960 נסגרה המדרסה וב-1982 היא נפתחה לתצוגה ולביקורים של הקהל הרחב.
#טיפים
למסגד עצמו הכניסה אסורה על מי שאינם מוסלמים.
מבט מקרוב:
https://youtu.be/v8c4eGZ6bqQ
ביקור במקום:
https://youtu.be/BGxDKjwxJD4
והיופי:
https://youtu.be/e36n5K8exWQ
#על המסגד המפואר עם כיפות הזהב המרהיבות
ודאי שמתם לב בקמפונג גלאם למסגד המרשים והיפה, בעל כיפות הזהב הבוהקות, בצורת בצלים. זהו מסגד הסולטן (Sultan Mosque), מרכז האמונה של הקהילה המוסלמית של סינגפור, קהילה סובלנית ונעימה שמוסיפה כבוד ועניין לעיר הזו.
רבים רואים במסגד הסולטן את המסגד המרהיב של סינגפור ואחד המסגדים היפים באסיה. אבל לפני הכל זהו המסגד הגדול ביותר בסינגפור, מסגד בן שתי קומות. יכולים להתפלל בו ולהיכנס אליו 5,000 מתפללים.
המסגד, שנחשב כיום סמל לאומי בסינגפור, נבנה כאן ב-1928. הוא נבנה במקום מסגד קודם שבנה הסולטן של סינגפור במאה ה-19 ושניצב ממש באותו מקום. בניית המסגד המרשים שאתם רואים לפניכם מומנה כולה מתרומות של אנשי הקהילה המוסלמית באי.
הביטו למעלה, אל הבסיס של כל כיפת זהב במסגד. תוכלו לראות מסביבו קישוט היקפי שמורכב מעיגולים רבים. את הקישוט הזה יצרו המתכננים מתחתיות של בקבוקים. העניין כאן מרגש עד דמעות. התחתיות הללו היו התרומה של המוסלמים העניים של הקהילה והדרך של מנהיגות הקהילה, לאפשר להם להשתתף בתרומה לבנייה, ביכולותיהם המעטות. איזו דרך נהדרת לשתף את כולם במפעל הקהילתי היקר והתובעני הזה.
עוד שימו לב שמעל לכל כיפת זהב מתנוסס סמל הירח והכוכב. זהו סמל מוסלמי אופייני, שתוכלו לראות במסגדים רבים בעולם ועל דגלי מדינות מוסלמיות רבות.
בארבע פינותיו של המסגד תראו 4 צריחים, עם כיפות קטנות וזהובות. בתוך כל צריח כזה יש מדרגות, בהן עולה המואזין, שנקרא כאן אזאן, אל המרפסת שלמעלה ומזמין בקול את המאמינים לתפילה. כיום יש מערכת רמקולים שעושה זאת.
עוד שימו לב לחלונות המסגד, שיש להם צורות שונות. זוהי עדות למגוון האתני של המוסלמים שבקהילה המקומית.
באגף האחורי של המסגד נמצא מאוזוליאום קטן ובו קבריהם של הסולטן וכמה מבני משפחת המלוכה.
#טיפים
שווה להתיישב במרפסת או בחוץ של אחת המסעדות הפונות לכיוון המסגד ולספוג את האווירה הכללית כאן. זו חוויה מיוחדת.
בתקופת הרמדאן מתנהל בסמוך למסגד שוק לילה, עם דוכני אוכל רבים ואותנטיים.
מבט מקרוב:
https://youtu.be/8xxyOXhIh90
ממש קרוב:
https://youtu.be/7xW-GPASieo
מהאוויר:
https://youtu.be/fP0kzNMeCck
ודאי שמתם לב בקמפונג גלאם למסגד המרשים והיפה, בעל כיפות הזהב הבוהקות, בצורת בצלים. זהו מסגד הסולטן (Sultan Mosque), מרכז האמונה של הקהילה המוסלמית של סינגפור, קהילה סובלנית ונעימה שמוסיפה כבוד ועניין לעיר הזו.
רבים רואים במסגד הסולטן את המסגד המרהיב של סינגפור ואחד המסגדים היפים באסיה. אבל לפני הכל זהו המסגד הגדול ביותר בסינגפור, מסגד בן שתי קומות. יכולים להתפלל בו ולהיכנס אליו 5,000 מתפללים.
המסגד, שנחשב כיום סמל לאומי בסינגפור, נבנה כאן ב-1928. הוא נבנה במקום מסגד קודם שבנה הסולטן של סינגפור במאה ה-19 ושניצב ממש באותו מקום. בניית המסגד המרשים שאתם רואים לפניכם מומנה כולה מתרומות של אנשי הקהילה המוסלמית באי.
הביטו למעלה, אל הבסיס של כל כיפת זהב במסגד. תוכלו לראות מסביבו קישוט היקפי שמורכב מעיגולים רבים. את הקישוט הזה יצרו המתכננים מתחתיות של בקבוקים. העניין כאן מרגש עד דמעות. התחתיות הללו היו התרומה של המוסלמים העניים של הקהילה והדרך של מנהיגות הקהילה, לאפשר להם להשתתף בתרומה לבנייה, ביכולותיהם המעטות. איזו דרך נהדרת לשתף את כולם במפעל הקהילתי היקר והתובעני הזה.
עוד שימו לב שמעל לכל כיפת זהב מתנוסס סמל הירח והכוכב. זהו סמל מוסלמי אופייני, שתוכלו לראות במסגדים רבים בעולם ועל דגלי מדינות מוסלמיות רבות.
בארבע פינותיו של המסגד תראו 4 צריחים, עם כיפות קטנות וזהובות. בתוך כל צריח כזה יש מדרגות, בהן עולה המואזין, שנקרא כאן אזאן, אל המרפסת שלמעלה ומזמין בקול את המאמינים לתפילה. כיום יש מערכת רמקולים שעושה זאת.
עוד שימו לב לחלונות המסגד, שיש להם צורות שונות. זוהי עדות למגוון האתני של המוסלמים שבקהילה המקומית.
באגף האחורי של המסגד נמצא מאוזוליאום קטן ובו קבריהם של הסולטן וכמה מבני משפחת המלוכה.
#טיפים
שווה להתיישב במרפסת או בחוץ של אחת המסעדות הפונות לכיוון המסגד ולספוג את האווירה הכללית כאן. זו חוויה מיוחדת.
בתקופת הרמדאן מתנהל בסמוך למסגד שוק לילה, עם דוכני אוכל רבים ואותנטיים.
מבט מקרוב:
https://youtu.be/8xxyOXhIh90
ממש קרוב:
https://youtu.be/7xW-GPASieo
מהאוויר:
https://youtu.be/fP0kzNMeCck
#על המסגד המרהיב שעל שפת הבוספורוס
מסגד אורטאקוי (Ortaköy Camii) הוא מסגד שהוקם על גדת הבוספורוס וממוקם בשכונת אורטאקיי (Ortaköy). השכונה הזו, שפירוש שמה הוא "הכפר האמצעי", נמצאת ברובע בשיקטש (Beşiktaş).
המסגד שעל שפת המים מהווה מקום פופולארי בעיר. זהו מבנה מרשים מבחוץ ומפנים, שניצב על גדת הבוספורוס.
המסגד נבנה במאה ה-19, באתר שבו עמדה בעבר כנסייה. הוא נבנה בהוראת הסולטאן אבדילמג'יט הראשון, בשנים 1854-1856.
תכנן אותו ניגואוס בליאן, אדריכל טורקי ממוצא ארמני ומי שהיה בנו של האדריכל שתכנן את ארמון דולמאבהצ'ה. בליאן תכנן את המסגד בסגנון בארוקי-אקלקטי. בתוכו הוא הכניס קישוטים המתבססים על רישומי קליגרפיה נהדרים שיצר הסולטן אבדילמג'יט הראשון, מי שבחייו היה אמן קליגרפיה של ממש.
המסגד, ששמו הרשמי הוא "המסגד הקיסרי הגדול על שם הסולטן אבדילמג'יט הראשון", תוכנן כך שחלונותיו הגדולים יכניסו לתוכו הרבה אור. הם גם קולטים נהדר את השתקפות האור המוחזר ממימי הבוספורוס.
אם תרצו לקבל מכאן נקודת מבט יפה על מימי המצר, שווה לטפס לקומתו השנייה, העליונה, של המסגד. מבט מקומה זו, המרופדת בשטיחי תפילה ירקרקים, אל גשר הבוספורוס העצום ולמים הרבים הנשקפים דרך חלונות הענק, הוא מחזה יפה ומיוחד שמרחיב את הלב.
תרגיל בלשי
========
מצאו את הצלבים הקטנים שנחבאים בין עיטורי הסורגים בכנסייה. אלו האלמנטים היחידים שנותרו מהכנסייה שעמדה כאן בעבר ושהמסגד נבנה מעליה.
#טיפים
לא מוסלמים לא מורשים להיות במסגד בשעת התפילה.
כדאי להגיע לכאן לפני התפילה ולהרוויח את הצפייה בהכנות שלפני התפילה.
ביקור במקום:
https://youtu.be/ZEq6GfxBlRY
מסגד אורטאקוי (Ortaköy Camii) הוא מסגד שהוקם על גדת הבוספורוס וממוקם בשכונת אורטאקיי (Ortaköy). השכונה הזו, שפירוש שמה הוא "הכפר האמצעי", נמצאת ברובע בשיקטש (Beşiktaş).
המסגד שעל שפת המים מהווה מקום פופולארי בעיר. זהו מבנה מרשים מבחוץ ומפנים, שניצב על גדת הבוספורוס.
המסגד נבנה במאה ה-19, באתר שבו עמדה בעבר כנסייה. הוא נבנה בהוראת הסולטאן אבדילמג'יט הראשון, בשנים 1854-1856.
תכנן אותו ניגואוס בליאן, אדריכל טורקי ממוצא ארמני ומי שהיה בנו של האדריכל שתכנן את ארמון דולמאבהצ'ה. בליאן תכנן את המסגד בסגנון בארוקי-אקלקטי. בתוכו הוא הכניס קישוטים המתבססים על רישומי קליגרפיה נהדרים שיצר הסולטן אבדילמג'יט הראשון, מי שבחייו היה אמן קליגרפיה של ממש.
המסגד, ששמו הרשמי הוא "המסגד הקיסרי הגדול על שם הסולטן אבדילמג'יט הראשון", תוכנן כך שחלונותיו הגדולים יכניסו לתוכו הרבה אור. הם גם קולטים נהדר את השתקפות האור המוחזר ממימי הבוספורוס.
אם תרצו לקבל מכאן נקודת מבט יפה על מימי המצר, שווה לטפס לקומתו השנייה, העליונה, של המסגד. מבט מקומה זו, המרופדת בשטיחי תפילה ירקרקים, אל גשר הבוספורוס העצום ולמים הרבים הנשקפים דרך חלונות הענק, הוא מחזה יפה ומיוחד שמרחיב את הלב.
תרגיל בלשי
========
מצאו את הצלבים הקטנים שנחבאים בין עיטורי הסורגים בכנסייה. אלו האלמנטים היחידים שנותרו מהכנסייה שעמדה כאן בעבר ושהמסגד נבנה מעליה.
#טיפים
לא מוסלמים לא מורשים להיות במסגד בשעת התפילה.
כדאי להגיע לכאן לפני התפילה ולהרוויח את הצפייה בהכנות שלפני התפילה.
ביקור במקום:
https://youtu.be/ZEq6GfxBlRY
#על המסגד הגדול בעיר שרבים רואים בו מסגד מושלם
לא חסרים מסגדים מרהיבים באיסטנבול, אבל מעל כולם עומד מסגד סולימאניה (Mosque of Suleyman). עם מקום ל-25 אלף מתפללים בו-זמנית, זהו ללא ספק גם המסגד הגדול ביותר בעיר וגם אחד האייקונים המפורסמים ביותר שבה. רבים רואים בו את המבנה היפה ביותר של האדריכלות העות'מנית והמסגד המרשים במסגדי העיר.
זהו מסגד סולטני עות'מני, רחב ופתוח מבפנים, מלא באור הנכנס אליו מ-249 החלונות שבו, שהכל בו גלוי ואין לו מה להסתיר. פאר האדריכלות האיסלאמית ומבחינת הסולטן נועד להיות ההוכחה לעליונות האיסלאם, אל מול האיה סופיה המרשימה שבנו כאן הנוצרים הביזנטים.
העבודה עליו החלה בשנת 1550 ונמשכה 7 שנים תמימות. גם היום המבקר המזדמן יכול להתרשם מהגאוניות של מתכננו, מגדולי האדריכלים בכל הזמנים, מימאר סינאן.
מסגד הסולמנייה נמצא על הגבעה השלישית של איסטנבול. הוא נמצא במרכז חצר מסורגת ומוקפת חומה. כמו מסגדים אחרים באיסטנבול האימפריאלית, גם הוא נבנה כמתחם המכונה "קוליה" (kulliye), שבו מספר מבנים משרתים את הצרכים התרבותיים והדתיים של הקהילה גם יחד.
ואכן, בעבר היו כאן, בנוסף למסגד עצמו, גם בית חולים, בתי ספר ללימודי קוראן וחדית', פונדק דרכים, בתי מרחץ ציבוריים ואימרט (imaret), שהוא בית תמחוי לעניים. האחרון הוא היום מסעדה ידועה בעיר. רבים מהמבנים האחרים עדיין קיימים, מרביתם בשימושים שונים מבעבר.
#אדריכלות המסגד
את מסגד הסולימניה יצר אדריכל עות'מני שהוא אולי הידוע בתולדות האימפריה ואחד מגדולי האדריכלים מאז ומעולם. מימאר סינאן חי ופעל במאה ה-16, מהבולטים כבר אז באדריכלי איסטנבול.
המסגד הזה הוא הגדול שבעבודותיו של סינאן. הוא בנה כאן מסגד לא פחות ממושלם. שימו לב לכיפתו המרכזית, שנתמכת בארבעה חצאי כיפות, בהשראה של כנסיית איה סופיה, עליה רצה סינאן להתעלות.
שימו לב לסימטריה המושלמת של המבנה. המסגד הזה הוא מופת לדיוק וקפדנות בכל פרט, הן בתכנון והן בבנייה. הוא מואר היטב ובחללו המרכזי אין כמעט עמודים, מה שיצר קהל מתפללים גדול ומרשים, ללא הפרדה. החוקרים מצאו שסינאן גם עשה בחלל הפנימי נסיונות עם גוון כחול, אך לבסוף העדיף לתת לו גוון אדמדם וייחודי.
גם אם עבודתו של סינאן ברורה עדיין, במהלך השנים המסגד ניזוק משריפה, שופץ, חווה רעידת אדמה ושוב שופץ. חלק מהמבנים במתחם המסגד נוספו עם השנים ולא תוכננו במקור. ביניהם המאוזולאום לסולטן "סולימן המפואר", מי שיזם את בניית המסגד, ושל אשתו רוקסלנה. מחוץ לחומות המסגד נמצא גם קבר הארכיטקט סינאן עצמו.
#מה תראו כאן?
מסגד הסולימניה משדר את העושר שחוותה האימפריה במאה ה-16. הוא נפתח ב-1557, לאחר שנבנה תוך 7 שנים בלבד והיום הוא מתחם עם מספר בניינים נפרדים.
הכניסה למסגד - דרך חצר רחבת ידיים. הוא מוקף בפורטיקו, מבנה מקורה, הנישא על ידי עמודי גרניט ושיש.
ארבעת המינארטים - יש אומרים שהם מסמלים את היותו של סולימאן המפואר הסולטאן הרביעי ששולט בעיר איסטנבול.
המסגד עצמו - מבנה מושלם וסימטרי, עם כיפה מרכזית שנתמכת על ידי 4 חצאי כיפות.
מאוזולאום לסולימן המפואר ולאשתו רוקסלנה - הוא נוסף אחרי שנים ולא תוכנן על ידי סינאן וכולל בית קברות קטן ומרשים עם קברים של אישים נוספים בתולדות האימפריה העות'מנית.
קברו של מימאר סינאן - אדריכל ובונה המסגד, שגם חי במתחם שנים רבות, קבור מחוץ לחומות המסגד, ליד הפינה הצפון מערבית של חצר המסגד.
#טיפים
הכניסה למסגד חופשית
מבט מקרוב:
https://youtu.be/X-8YfvDIaQE
הדרכה:
https://youtu.be/G2rePZHydl8
בלוגר:
https://youtu.be/kUVJkwYWvEo
לא חסרים מסגדים מרהיבים באיסטנבול, אבל מעל כולם עומד מסגד סולימאניה (Mosque of Suleyman). עם מקום ל-25 אלף מתפללים בו-זמנית, זהו ללא ספק גם המסגד הגדול ביותר בעיר וגם אחד האייקונים המפורסמים ביותר שבה. רבים רואים בו את המבנה היפה ביותר של האדריכלות העות'מנית והמסגד המרשים במסגדי העיר.
זהו מסגד סולטני עות'מני, רחב ופתוח מבפנים, מלא באור הנכנס אליו מ-249 החלונות שבו, שהכל בו גלוי ואין לו מה להסתיר. פאר האדריכלות האיסלאמית ומבחינת הסולטן נועד להיות ההוכחה לעליונות האיסלאם, אל מול האיה סופיה המרשימה שבנו כאן הנוצרים הביזנטים.
העבודה עליו החלה בשנת 1550 ונמשכה 7 שנים תמימות. גם היום המבקר המזדמן יכול להתרשם מהגאוניות של מתכננו, מגדולי האדריכלים בכל הזמנים, מימאר סינאן.
מסגד הסולמנייה נמצא על הגבעה השלישית של איסטנבול. הוא נמצא במרכז חצר מסורגת ומוקפת חומה. כמו מסגדים אחרים באיסטנבול האימפריאלית, גם הוא נבנה כמתחם המכונה "קוליה" (kulliye), שבו מספר מבנים משרתים את הצרכים התרבותיים והדתיים של הקהילה גם יחד.
ואכן, בעבר היו כאן, בנוסף למסגד עצמו, גם בית חולים, בתי ספר ללימודי קוראן וחדית', פונדק דרכים, בתי מרחץ ציבוריים ואימרט (imaret), שהוא בית תמחוי לעניים. האחרון הוא היום מסעדה ידועה בעיר. רבים מהמבנים האחרים עדיין קיימים, מרביתם בשימושים שונים מבעבר.
#אדריכלות המסגד
את מסגד הסולימניה יצר אדריכל עות'מני שהוא אולי הידוע בתולדות האימפריה ואחד מגדולי האדריכלים מאז ומעולם. מימאר סינאן חי ופעל במאה ה-16, מהבולטים כבר אז באדריכלי איסטנבול.
המסגד הזה הוא הגדול שבעבודותיו של סינאן. הוא בנה כאן מסגד לא פחות ממושלם. שימו לב לכיפתו המרכזית, שנתמכת בארבעה חצאי כיפות, בהשראה של כנסיית איה סופיה, עליה רצה סינאן להתעלות.
שימו לב לסימטריה המושלמת של המבנה. המסגד הזה הוא מופת לדיוק וקפדנות בכל פרט, הן בתכנון והן בבנייה. הוא מואר היטב ובחללו המרכזי אין כמעט עמודים, מה שיצר קהל מתפללים גדול ומרשים, ללא הפרדה. החוקרים מצאו שסינאן גם עשה בחלל הפנימי נסיונות עם גוון כחול, אך לבסוף העדיף לתת לו גוון אדמדם וייחודי.
גם אם עבודתו של סינאן ברורה עדיין, במהלך השנים המסגד ניזוק משריפה, שופץ, חווה רעידת אדמה ושוב שופץ. חלק מהמבנים במתחם המסגד נוספו עם השנים ולא תוכננו במקור. ביניהם המאוזולאום לסולטן "סולימן המפואר", מי שיזם את בניית המסגד, ושל אשתו רוקסלנה. מחוץ לחומות המסגד נמצא גם קבר הארכיטקט סינאן עצמו.
#מה תראו כאן?
מסגד הסולימניה משדר את העושר שחוותה האימפריה במאה ה-16. הוא נפתח ב-1557, לאחר שנבנה תוך 7 שנים בלבד והיום הוא מתחם עם מספר בניינים נפרדים.
הכניסה למסגד - דרך חצר רחבת ידיים. הוא מוקף בפורטיקו, מבנה מקורה, הנישא על ידי עמודי גרניט ושיש.
ארבעת המינארטים - יש אומרים שהם מסמלים את היותו של סולימאן המפואר הסולטאן הרביעי ששולט בעיר איסטנבול.
המסגד עצמו - מבנה מושלם וסימטרי, עם כיפה מרכזית שנתמכת על ידי 4 חצאי כיפות.
מאוזולאום לסולימן המפואר ולאשתו רוקסלנה - הוא נוסף אחרי שנים ולא תוכנן על ידי סינאן וכולל בית קברות קטן ומרשים עם קברים של אישים נוספים בתולדות האימפריה העות'מנית.
קברו של מימאר סינאן - אדריכל ובונה המסגד, שגם חי במתחם שנים רבות, קבור מחוץ לחומות המסגד, ליד הפינה הצפון מערבית של חצר המסגד.
#טיפים
הכניסה למסגד חופשית
מבט מקרוב:
https://youtu.be/X-8YfvDIaQE
הדרכה:
https://youtu.be/G2rePZHydl8
בלוגר:
https://youtu.be/kUVJkwYWvEo
#על המוזיאון הקהירי לאמנות האיסלאם
המוזיאון לאמנות איסלאמית (Museum of Islamic Art) לא נשמע מרתק כל כך, אבל מדובר באחד המוזיאונים המרתקים והיפים בקהיר, שבעיני רבים הוא לא פחות מרשים מהמוזיאון המצרי, המפורסם ממנו.
כאן נמצא אחד האוספים הגדולים בעולם, של אמנות איסלאמית. במוזיאון מעל 100 אלף מוצגים, שרק מקצתם מוצגים ב-25 האולמות שבבניין.
המוצגים כאן כוללים עבודות וכלים ממתכת, כלי נשק מעוטרים ומסורתיים מההיסטוריה של האזור, עבודות עץ, זכוכית, בד וקרמיקה, מכל קצוות העולם המוסלמי. כשתצפו במוצגים פה, תעברו במקביל ארצות ותקופות שונות בעולם כולו.
אחד מסוגי המוצגים המרתקים שאתם מוזמנים לבחון כאן הם הכדים האיסלאמיים, בעלי הקליגרפיה המסולסלת והעדינה, האופיינית כל כך לקליגרפיה האיסלאמית. שימו לב לעדינות וליופי יוצא הדופן שלה.
לא פחות מרתקים הם ספרי הקוראן המעוטרים והעתיקים. אלו עשויים בעבודת יד קפדנית ובכתב יד בדיו כסף. השנים הרבות לא פגעו בהם וביופיים והם מותירים רושם עצום, גם על מי שאינו מוסלמי.
מבט מקרוב
https://youtu.be/vzH8HIUqKu0
ביקור במקום:
https://youtu.be/4d1tByW1ffQ
המוזיאון לאמנות איסלאמית (Museum of Islamic Art) לא נשמע מרתק כל כך, אבל מדובר באחד המוזיאונים המרתקים והיפים בקהיר, שבעיני רבים הוא לא פחות מרשים מהמוזיאון המצרי, המפורסם ממנו.
כאן נמצא אחד האוספים הגדולים בעולם, של אמנות איסלאמית. במוזיאון מעל 100 אלף מוצגים, שרק מקצתם מוצגים ב-25 האולמות שבבניין.
המוצגים כאן כוללים עבודות וכלים ממתכת, כלי נשק מעוטרים ומסורתיים מההיסטוריה של האזור, עבודות עץ, זכוכית, בד וקרמיקה, מכל קצוות העולם המוסלמי. כשתצפו במוצגים פה, תעברו במקביל ארצות ותקופות שונות בעולם כולו.
אחד מסוגי המוצגים המרתקים שאתם מוזמנים לבחון כאן הם הכדים האיסלאמיים, בעלי הקליגרפיה המסולסלת והעדינה, האופיינית כל כך לקליגרפיה האיסלאמית. שימו לב לעדינות וליופי יוצא הדופן שלה.
לא פחות מרתקים הם ספרי הקוראן המעוטרים והעתיקים. אלו עשויים בעבודת יד קפדנית ובכתב יד בדיו כסף. השנים הרבות לא פגעו בהם וביופיים והם מותירים רושם עצום, גם על מי שאינו מוסלמי.
מבט מקרוב
https://youtu.be/vzH8HIUqKu0
ביקור במקום:
https://youtu.be/4d1tByW1ffQ
מסגד בניה באשי
#על המסגד הראשי של העיר סופיה
מסגד באניה באשי (Banya Bashi Mosque) הוא מסגד עות'מאני מרהיב הנחשב לאחד המסגדים היפים ביותר באירופה.
המסגד ממוקם במרכז העיר, בקצה שדרות “מריה לואיסה” ובקרבת, כמה סמלי, בית הכנסת היהודי. לא רחוק גם כנסייה עתיקה בעיר והקרבה בין כולם מדגימה את הסובלנות ההיסטורית והמפורסמת של בולגריה.
המסגד פעיל מאז המאה ה-14 וכיום הוא המסגד היחיד שפועל בעיר סופיה.
משמעות שמו של המסגד היא "הרבה מרחצאות", או "המון אמבטיות". הסיבה לכך היא הימצאותו ממש מעל מעיינות חמים, מה שהוביל לכך שהעות'מנים הפעילו בו במקביל למסגד גם חמאם טורקי.
#החמאם הטורקי
החמאם הפעיל נמצא בצידו האחורי של המסגד. זהו בית מרחץ טורקי שהיום הוא אגף נפרד, אף שבעבר היה חלק בלתי נפרד מהמסגד.
מאז הוקם היה המסגד הזה מבנה דו-שימושי. הוא נבנה על ידי העות'מנים לא רק כבית תפילה מוסלמי גדול, אלא גם כבית מרחצאות אופייני מהסוג הנפוץ באימפריה העות'מנית, מה שנקרא "חמאם" או בעברית "מרחץ טורקי".
החמאם הגדול הוקם בו ממש מתחת למסגד, בקרבת המעיינות החמים שנובעים ממש מתחת.
#אדריכלות
את המסגד תכנן מימאר סינאן, אחד האדריכלים המפורסמים באימפריה העות'מנית.
בזכות הצבעוניות הייחודית של המסגד, הנבדלת מקירותיו החיצוניים החומים, כמו גם עיטורי הקיר המפוארים שבו, הקשתות עשויות האבן המגולפת ועוד - הוא זוכה להיות מהמסגדים היפים באירופה.
#הברזיות החינמיות
העיר סופיה עשירה במעיינות מים מינרליים חמים, שהם גם נקיים וראויים לשתייה. בכיכר הקטנה שבין החמאם למסגד תראו ברזיות מהן תוכלו לשתות מים נהדרים ולמלא את הבקבוקים שלכם. לרוויה!
#טיפים
נשים מורשות לבקר במסגד, אך נדרשות להיות לבושות בלבוש צנוע.
מבט מקרוב:
https://youtu.be/tUnaHiQvlrM
ביקור במקום:
https://youtu.be/9JIBSBT40YM
תמונה:
https://youtu.be/tP8_f9D1-uQ
מסגד באניה באשי (Banya Bashi Mosque) הוא מסגד עות'מאני מרהיב הנחשב לאחד המסגדים היפים ביותר באירופה.
המסגד ממוקם במרכז העיר, בקצה שדרות “מריה לואיסה” ובקרבת, כמה סמלי, בית הכנסת היהודי. לא רחוק גם כנסייה עתיקה בעיר והקרבה בין כולם מדגימה את הסובלנות ההיסטורית והמפורסמת של בולגריה.
המסגד פעיל מאז המאה ה-14 וכיום הוא המסגד היחיד שפועל בעיר סופיה.
משמעות שמו של המסגד היא "הרבה מרחצאות", או "המון אמבטיות". הסיבה לכך היא הימצאותו ממש מעל מעיינות חמים, מה שהוביל לכך שהעות'מנים הפעילו בו במקביל למסגד גם חמאם טורקי.
#החמאם הטורקי
החמאם הפעיל נמצא בצידו האחורי של המסגד. זהו בית מרחץ טורקי שהיום הוא אגף נפרד, אף שבעבר היה חלק בלתי נפרד מהמסגד.
מאז הוקם היה המסגד הזה מבנה דו-שימושי. הוא נבנה על ידי העות'מנים לא רק כבית תפילה מוסלמי גדול, אלא גם כבית מרחצאות אופייני מהסוג הנפוץ באימפריה העות'מנית, מה שנקרא "חמאם" או בעברית "מרחץ טורקי".
החמאם הגדול הוקם בו ממש מתחת למסגד, בקרבת המעיינות החמים שנובעים ממש מתחת.
#אדריכלות
את המסגד תכנן מימאר סינאן, אחד האדריכלים המפורסמים באימפריה העות'מנית.
בזכות הצבעוניות הייחודית של המסגד, הנבדלת מקירותיו החיצוניים החומים, כמו גם עיטורי הקיר המפוארים שבו, הקשתות עשויות האבן המגולפת ועוד - הוא זוכה להיות מהמסגדים היפים באירופה.
#הברזיות החינמיות
העיר סופיה עשירה במעיינות מים מינרליים חמים, שהם גם נקיים וראויים לשתייה. בכיכר הקטנה שבין החמאם למסגד תראו ברזיות מהן תוכלו לשתות מים נהדרים ולמלא את הבקבוקים שלכם. לרוויה!
#טיפים
נשים מורשות לבקר במסגד, אך נדרשות להיות לבושות בלבוש צנוע.
מבט מקרוב:
https://youtu.be/tUnaHiQvlrM
ביקור במקום:
https://youtu.be/9JIBSBT40YM
תמונה:
https://youtu.be/tP8_f9D1-uQ
מסגד טאזה פיר
#על המסגד הגדול בבאקו
בשטח של 1,400 מטרים רבועים מסגד טאזה פיר (Taza Pir Mosque) הוא המסגד הגדול ביותר והמרשים בבאקו.
לידתו לא הייתה קלה. יזמה ומימנה את בנייתו בשנת 1905 פילנתרופית תושבת באקו והבנייה הסתיימה ב-2014. שלוש שנים אחר כך הביאה מהפכת אוקטובר הרוסית לסגירתו.
במהלך תקופת הבולשביקים בברית המועצות, כשהשלטון לא מתיר פולחן דתי כי "הדת היא אופיום להמונים", הפך המסגד המפואר לבית קולנוע. במשך השנים הוא ימשיך ויירד עוד יותר. לעיתים הוא שימש אפילו כאסם תבואה. רק בשנת 1943 הוא שב והיה לבית תפילה.
עיצוב המסגד הוא בסגנון הקלאסי, בקווים סימטריים ופשוטים במיוחד, סממנים שהופכים אותו למבנה חינני ומרשים.
חלקם העליון של שני צריחי המסגד מצופה כיום בזהב טהור ועל כיפתו המפוארת אפשר לראות תבליטים ורישומים דתיים.
בתוך המסגד ניתן לראות עיטורים מסורתיים וקישוטים מצוירים ונדירים בסגנון האזרי הייחודי.
מבט מרחוק:
https://youtu.be/ls64swiE9ZQ
בשטח של 1,400 מטרים רבועים מסגד טאזה פיר (Taza Pir Mosque) הוא המסגד הגדול ביותר והמרשים בבאקו.
לידתו לא הייתה קלה. יזמה ומימנה את בנייתו בשנת 1905 פילנתרופית תושבת באקו והבנייה הסתיימה ב-2014. שלוש שנים אחר כך הביאה מהפכת אוקטובר הרוסית לסגירתו.
במהלך תקופת הבולשביקים בברית המועצות, כשהשלטון לא מתיר פולחן דתי כי "הדת היא אופיום להמונים", הפך המסגד המפואר לבית קולנוע. במשך השנים הוא ימשיך ויירד עוד יותר. לעיתים הוא שימש אפילו כאסם תבואה. רק בשנת 1943 הוא שב והיה לבית תפילה.
עיצוב המסגד הוא בסגנון הקלאסי, בקווים סימטריים ופשוטים במיוחד, סממנים שהופכים אותו למבנה חינני ומרשים.
חלקם העליון של שני צריחי המסגד מצופה כיום בזהב טהור ועל כיפתו המפוארת אפשר לראות תבליטים ורישומים דתיים.
בתוך המסגד ניתן לראות עיטורים מסורתיים וקישוטים מצוירים ונדירים בסגנון האזרי הייחודי.
מבט מרחוק:
https://youtu.be/ls64swiE9ZQ
מסגד חסן בק
#על המסגד שמצא את עצמו בתל אביב
מסגד חסן בק הוא אחד המסגדים הפעילים של יפו. בניגוד לשאר המסגדים, הוא נמצא בשטח של העיר תל אביב, מעט צפונה מיפו. הסיבה היא שכשנבנה כאן, הוחרמו בשבילו, ללא כל תשלום, אדמות חקלאות מסוחר יפואי, ערבי-נוצרי בשם מישל מטרי.
במלחמת העצמאות התבצרו כאן לוחמים ערביים וירו על תושבי תל אביב היהודים, ששהו בשוק הכרמל. לאחר המלחמה הייתה אמנם כוונה להרוס את המסגד, בעיקר בשל תדמיתו המאיימת בעיני תושבי תל אביב, אבל יופיו הביא לכך שהתקבלה החלטה להמשיך ולאפשר לו לפעול. גם מאז קום מדינת ישראל המסגד הוא מוקד חיכוך, בין האוכלוסייה היהודית ובין האוכלוסייה הערבית שביפו. היו יהודים שלא השלימו מעולם עם ההחלטה להשאירו עומד ובמהלך השנים היו מספר ניסיונות חבלה כושלים במסגד.
#תולדות מסגד חסן בק
המסגד נבנה בשנת 1916, בהוראת חסן בק, שהיה המושל הצבאי התורכי של יפו באותה תקופה. לצורך בניית המסגד השתמש חסן בק באיומים, בהחרמות ואפילו באמצעים של כליאת יהודים ושוד אלים, כדי להשיג ציוד וחומרי בניין, שרובם נלקחו על ידו ללא תשלום כלשהו. מעולם לא התקבלה החלטה שהמסגד ייקרא על שמו, זה פשוט קרה בתהליך הבנייה ונשאר כך. שמו של המסגד מנציח עד היום איש קשה ואכזרי, אפילו רצחני - גם ליהודים וגם לערבים, בעת ההיא.
בדיעבד נטו חלקם לסלוח לו, גם מכיוון שהמושל האזרחי בהאא א-דין, ששימש כקאימקם של יפו, היה הרבה יותר קשה ממנו, וגם משום שעשה פה ושם גם מעשים שנתפסו כטובים כלפי חלק מהאוכלוסייה. אך רבים, כולל ערביי יפו, לא סלחו לו מעולם.
בשל אכזריותו של חסן בק, סירבו ערביי יפו להתפלל במסגד, במשך שנים רבות. זאת משום שאת הפועלים שבנו אותו, העביד חסן בק בכפייה. הם עבדו בהוראתו ביום ובלילה, בעבודה קשה וללא רחמים, כשרבים מהם נפצעו או חלו קשות ו-78 מהם אף מתו במהלך הבנייה.
#אדריכלות מסגד חסן בק
בניגוד למרבית המבנים ביפו, שנבנו מאבן כורכר כהה, המבנה המרשים של מסגד חסן בק נבנה מאבן גיר לבנה. הוא בולט בכיפה הלבנה שלו ובצריח הגבוה. אגב, הצריח הזה, שממנו קורא המואזין למאמינים המוסלמים חמש פעמים בכל יממה לבוא למסגד לתפילה, הרגיז לא מעט יהודים במהלך השנים. אבל מדינת ישראל הוכיחה את היחס שלה למיעוטים, כשבשנת 2000 שופץ המסגד וניתן אישור להגדיל את גובהו של הצריח. למעשה, הצריח של מסגד חסן-בק כמעט והוכפל אז ביחס לגובהו המקורי.
יופיו של המסגד בולט שבעתיים, על רקע המלון הסמוך לו. הניגוד הזה, בין הבנייה המסורתית המוסלמית, לבין המבנה המודרני, המערבי-קפיטליסטי והגדול פי כמה שלידו, אהוב על צלמים ותיירים רבים, שמשלבים אותם בבחינת "ישן וחדש - זה לצד זה".
קבלו הצצה אל מסגד חסן בק:
https://youtu.be/EKRcl_4IQgY?t=2m40s
מסגד חסן בק הוא אחד המסגדים הפעילים של יפו. בניגוד לשאר המסגדים, הוא נמצא בשטח של העיר תל אביב, מעט צפונה מיפו. הסיבה היא שכשנבנה כאן, הוחרמו בשבילו, ללא כל תשלום, אדמות חקלאות מסוחר יפואי, ערבי-נוצרי בשם מישל מטרי.
במלחמת העצמאות התבצרו כאן לוחמים ערביים וירו על תושבי תל אביב היהודים, ששהו בשוק הכרמל. לאחר המלחמה הייתה אמנם כוונה להרוס את המסגד, בעיקר בשל תדמיתו המאיימת בעיני תושבי תל אביב, אבל יופיו הביא לכך שהתקבלה החלטה להמשיך ולאפשר לו לפעול. גם מאז קום מדינת ישראל המסגד הוא מוקד חיכוך, בין האוכלוסייה היהודית ובין האוכלוסייה הערבית שביפו. היו יהודים שלא השלימו מעולם עם ההחלטה להשאירו עומד ובמהלך השנים היו מספר ניסיונות חבלה כושלים במסגד.
#תולדות מסגד חסן בק
המסגד נבנה בשנת 1916, בהוראת חסן בק, שהיה המושל הצבאי התורכי של יפו באותה תקופה. לצורך בניית המסגד השתמש חסן בק באיומים, בהחרמות ואפילו באמצעים של כליאת יהודים ושוד אלים, כדי להשיג ציוד וחומרי בניין, שרובם נלקחו על ידו ללא תשלום כלשהו. מעולם לא התקבלה החלטה שהמסגד ייקרא על שמו, זה פשוט קרה בתהליך הבנייה ונשאר כך. שמו של המסגד מנציח עד היום איש קשה ואכזרי, אפילו רצחני - גם ליהודים וגם לערבים, בעת ההיא.
בדיעבד נטו חלקם לסלוח לו, גם מכיוון שהמושל האזרחי בהאא א-דין, ששימש כקאימקם של יפו, היה הרבה יותר קשה ממנו, וגם משום שעשה פה ושם גם מעשים שנתפסו כטובים כלפי חלק מהאוכלוסייה. אך רבים, כולל ערביי יפו, לא סלחו לו מעולם.
בשל אכזריותו של חסן בק, סירבו ערביי יפו להתפלל במסגד, במשך שנים רבות. זאת משום שאת הפועלים שבנו אותו, העביד חסן בק בכפייה. הם עבדו בהוראתו ביום ובלילה, בעבודה קשה וללא רחמים, כשרבים מהם נפצעו או חלו קשות ו-78 מהם אף מתו במהלך הבנייה.
#אדריכלות מסגד חסן בק
בניגוד למרבית המבנים ביפו, שנבנו מאבן כורכר כהה, המבנה המרשים של מסגד חסן בק נבנה מאבן גיר לבנה. הוא בולט בכיפה הלבנה שלו ובצריח הגבוה. אגב, הצריח הזה, שממנו קורא המואזין למאמינים המוסלמים חמש פעמים בכל יממה לבוא למסגד לתפילה, הרגיז לא מעט יהודים במהלך השנים. אבל מדינת ישראל הוכיחה את היחס שלה למיעוטים, כשבשנת 2000 שופץ המסגד וניתן אישור להגדיל את גובהו של הצריח. למעשה, הצריח של מסגד חסן-בק כמעט והוכפל אז ביחס לגובהו המקורי.
יופיו של המסגד בולט שבעתיים, על רקע המלון הסמוך לו. הניגוד הזה, בין הבנייה המסורתית המוסלמית, לבין המבנה המודרני, המערבי-קפיטליסטי והגדול פי כמה שלידו, אהוב על צלמים ותיירים רבים, שמשלבים אותם בבחינת "ישן וחדש - זה לצד זה".
קבלו הצצה אל מסגד חסן בק:
https://youtu.be/EKRcl_4IQgY?t=2m40s
מסגד מחמודיה
#על המסגד הכי חשוב של יפו
מרכז החיים הדתיים של יפו היה תמיד המסגד הגדול והחשוב של יפו, מסגד "אל מחמודיה". הוא נקרא על שמו של מחמד אבו-נאבוט, שליטה של יפו בראשית המאה ה-19 ומי ששיקם אותו. אותו אבו נאבוט זכה לשמו בשל האלה הגדולה שאיתה נהג להסתובב ולהטיל את חיתתו על תושבי יפו.
המסגד הוקם בשנת 1730 ונבנה מחדש ב-1814 בתור מסגד מחמודיה. בקיר החיצוני של המסגד אפשר לראות את סביל סולימאן. זהו "רהט", בערבית "סביל", מתקן ששימש להשקיית עוברי-אורח ושיירות הגמלים שעברו ביפו. הרהט כבר אינו יפה כמו שהיה בעבר אך הוא מרשים בגודלו ואפשר לראות עליו את הכתובת המוקדשת למקימיו.
היכנסו אל דלת הכניסה הראשית של המסגד, ממש מתחת לצריח שלו. על הדלת הקדשה בערבית לסולטאן התורכי, שנכתבה בעת בניית המסגד. נסו להיכנס למסגד, אם ניתן. תוכלו ולראות בפנים את החצר הפנימית היפה שלו, ואת חדרי התפילה שמסביבה ואת המיחראב שקבוע בצידה הדרומי. מיחראב הוא גומחה בקיר המסגד שמצביעה על הקִיבְּלַה הכיוון של הכַּעֲבָּה, המבנה הקדוש למוסלמים, שנמצא במכה שבערב הסעודית. אליו נוהגים המוסלמים לפנות בעת התפילה.
מבט מקרוב:
https://youtu.be/f9VDVE49TKg
מרכז החיים הדתיים של יפו היה תמיד המסגד הגדול והחשוב של יפו, מסגד "אל מחמודיה". הוא נקרא על שמו של מחמד אבו-נאבוט, שליטה של יפו בראשית המאה ה-19 ומי ששיקם אותו. אותו אבו נאבוט זכה לשמו בשל האלה הגדולה שאיתה נהג להסתובב ולהטיל את חיתתו על תושבי יפו.
המסגד הוקם בשנת 1730 ונבנה מחדש ב-1814 בתור מסגד מחמודיה. בקיר החיצוני של המסגד אפשר לראות את סביל סולימאן. זהו "רהט", בערבית "סביל", מתקן ששימש להשקיית עוברי-אורח ושיירות הגמלים שעברו ביפו. הרהט כבר אינו יפה כמו שהיה בעבר אך הוא מרשים בגודלו ואפשר לראות עליו את הכתובת המוקדשת למקימיו.
היכנסו אל דלת הכניסה הראשית של המסגד, ממש מתחת לצריח שלו. על הדלת הקדשה בערבית לסולטאן התורכי, שנכתבה בעת בניית המסגד. נסו להיכנס למסגד, אם ניתן. תוכלו ולראות בפנים את החצר הפנימית היפה שלו, ואת חדרי התפילה שמסביבה ואת המיחראב שקבוע בצידה הדרומי. מיחראב הוא גומחה בקיר המסגד שמצביעה על הקִיבְּלַה הכיוון של הכַּעֲבָּה, המבנה הקדוש למוסלמים, שנמצא במכה שבערב הסעודית. אליו נוהגים המוסלמים לפנות בעת התפילה.
מבט מקרוב:
https://youtu.be/f9VDVE49TKg
מסגד סולטאן חסן
#על המסגד הגדול ביותר בקהיר
בביקורו המפורסם בקהיר, ביקר נשיא ארה"ב ברק אובמה במסגד אחד. זה היה מסגד סולטאן חסן (Sultan Hassan Mosque) הממלוכי. הוא לא טעה. ממש כמו המדינה שהוא ייצג כנשיאה, סולטן חסן, שנבנה ב-1362, הוא הגדול במסגדי קהיר ומהגדולים שבמסגדי העולם הערבי כולם.
גם בלי ההשוואה, מסגד סולטן חסן הוא עצום. אל נאסר סולטן חסן, בן לשושלת שליטים ששלטה במצרים במאה ה-14, בנה אותו בגיל 22. הוא לא היה שליט מוצלח במיוחד והמסגד כאן היה אולי פסגת מעשיו. על בנייתו הוא הוציא סכומי כסף אדירים, אבל הטרגדיה שלו היא שאף לא זכה לראותו גמור. זאת מכיוון שהתנקשו בחייו עוד לפני השלמתו.
במסגד תראו בין השאר שער קשת אדיר ועוצר נשימה. זהו מונומנט ענקי שמצליח להתכתב עם העוצמה והממדים של הפרעונים, מבלי להרכין ראש אדריכלי בפניהם.
סולטן חסן הוא דוגמה מושלמת לאדריכלות הממלוכית שכיכבה בקהיר ובמזרח התיכון במאה ה-14. הוא ניצב ליד מסגד אל רפאעי, מסגד שנבנה במאה ה-19, תוך ניסיון מסוים של מצרים להחזיר עטרה ליושנה ולשחזר את הימים הגדולים של העיר.
במסגד הענק יש אולמות שונים, שאפשרו להקים בו, עם השנים, גם מדרסה דתית, בית ספר מוסלמי גבוה.
מבט מקרוב:
https://youtu.be/emOOSlgLP9Q
ותפילה קצרה במסגד:
https://youtu.be/wjJiDExID1c
בביקורו המפורסם בקהיר, ביקר נשיא ארה"ב ברק אובמה במסגד אחד. זה היה מסגד סולטאן חסן (Sultan Hassan Mosque) הממלוכי. הוא לא טעה. ממש כמו המדינה שהוא ייצג כנשיאה, סולטן חסן, שנבנה ב-1362, הוא הגדול במסגדי קהיר ומהגדולים שבמסגדי העולם הערבי כולם.
גם בלי ההשוואה, מסגד סולטן חסן הוא עצום. אל נאסר סולטן חסן, בן לשושלת שליטים ששלטה במצרים במאה ה-14, בנה אותו בגיל 22. הוא לא היה שליט מוצלח במיוחד והמסגד כאן היה אולי פסגת מעשיו. על בנייתו הוא הוציא סכומי כסף אדירים, אבל הטרגדיה שלו היא שאף לא זכה לראותו גמור. זאת מכיוון שהתנקשו בחייו עוד לפני השלמתו.
במסגד תראו בין השאר שער קשת אדיר ועוצר נשימה. זהו מונומנט ענקי שמצליח להתכתב עם העוצמה והממדים של הפרעונים, מבלי להרכין ראש אדריכלי בפניהם.
סולטן חסן הוא דוגמה מושלמת לאדריכלות הממלוכית שכיכבה בקהיר ובמזרח התיכון במאה ה-14. הוא ניצב ליד מסגד אל רפאעי, מסגד שנבנה במאה ה-19, תוך ניסיון מסוים של מצרים להחזיר עטרה ליושנה ולשחזר את הימים הגדולים של העיר.
במסגד הענק יש אולמות שונים, שאפשרו להקים בו, עם השנים, גם מדרסה דתית, בית ספר מוסלמי גבוה.
מבט מקרוב:
https://youtu.be/emOOSlgLP9Q
ותפילה קצרה במסגד:
https://youtu.be/wjJiDExID1c
מסגד אבן טולון
#על המסגד העתיק בקהיר
מסגד אבן טולון (Mosque of Ibn Tulun) הוא המסגד הגדול בקהיר והשלישי בגודלו בעולם. הוא נבנה בשנת 879 והוא העתיק שבמסגדי בקהיר. הוא נשמר בצורתו המקורית.
המסגד נבנה בידי השליט הפטימי אחמד אבן טולון, שהוא דמות מרתקת בפני עצמה. הוא הגיע לקהיר בתפקיד של מושל מצרים, מטעם הח'ליפות העבאסית. אבל לאחר זמן מה, הוא ניצל הזדמנות, בגד בשולחיו וייסד בקהיר מדינה מצרית עצמאית, שבה הוא גם שלט.
אגב, במסגד ובמוזיאון גרייר-אנדרסון צולמו חלקים מהסרט המפורסם בסדרת ג'יימס בונד "המרגלת שאהבה אותי".
מעניין גם שהשלב השלישי של משחק המחשב "Serious Sam 3: BFE" כולל לא מעט חלקים שמתרחשים ממש במסגד הזה.
#תולדות המסגד
המסגד נבנה על ידי אחמד אבן טולון, מי שהיה מושל מצרים, תחת החליפות העבאסית, עד שנת 884. הוא נבנה על גבעה קטנה בשם "גבעת ההודיה", או בערבית "ג'אבל יאשקור". על פי אגדה מקומית, זוהי הגבעה שבה נעצרה תיבת נח.
המסגד היה צמוד לארמונו של אבן טולון והייתה ממנו דלת, שאפשרה לו ולמשפחתו מעבר ישיר מהארמון למסגד. ואגב, המסגד הוא השריד האחרון והיחיד ששרד, מהעיר אל קאטא'י - עיר הבירה של שושלת טולון, שאבן טולון הוא הראשון בה ושהמסגד עצמו היה המרכז שלה.
במהלך ימי הביניים נבנו מספר בתים לאורך הקירות החיצוניים של המסגד. רובם נהרסו ב-1928, במטרה לשמר את המסגד, כמו שהיה במקור. רק שני הבתים נשארו כשהיו ושלא נהרסו. הראשון שבהם הוא "בּית אל-כריתילייה", בעברית "בית האישה הכרתית" - שהיה הבית הישן ביותר במתחם והפך ל"מוזיאון גרייר-אנדרסון". השני שהושאר הוא הבית השמור ביותר כאן, "בּית אמנה בינת סאלם", בעברית "בית אמנה בת סאלם".
במהלך השנים שוחזר מסגד אבן טולון ושופץ מספר פעמים, כולל השיחזור הגדול ביותר, שנעשה כאן ב-2004. השיחזור הראשון היה זה של הווזיר הפטימי בּדר אל-ג'מאלי, שהוסיף על אחד מקירות המסגד את המשפט "ועלי הוא הואלי של אללה"("وعلي ولي اللة").
#האגדה על המינרט
במבט אחד ניתן להבחין שהמינרט, צריח המסגד שממנו קורא המואזין למאמינים אל התפילה, לא מתחבר בסגנונו עם המסגד הראשי. שמתם לב לזה?
האגדה יודעת לספר כיצד קיבל המינרט, את צורתו המשונה. זה קרה כשאבן טולון, מושל מצרים מטעם החליפות העבאסית ומקים המסגד, ישב עם יועציו ותכנן את הפרויקט. בשלב מסוים ובהיסח הדעת, כרך אבן טולון חתיכת קלף, גוויל, מסביב לאחת מאצבעותיו. אחד מיועציו העיז ושאל אותו מה הוא עושה. אז אבן טולון, מפוצץ מחשיבות עצמית ומנסה להסתיר את מבוכתו, לא יכול להודות שסתם כרך את הגוויל על אצבעו, אמר שהוא מתכנן את המינרט... כך יצא המינרט שונה מהמקובל ואפילו משונה, תודות לגחמת המנהיג הנפוח.
#אדריכלות המסגד
מיד בכניסה למסגד אבן טולון בולטת הפשטות המרהיבה שלו. החצר המוקפת בשדרות עמודים ושבמרכזה באר קדושה, הבנייה הזו מוכרת ממסגדים אחרים, אבל כאן יש קסם שנדמה בו שהכל צמח כאן מתוך הקרקע.
המסגד שבו אתם נמצאים הוא דוגמה מרהיבה לאדריכלות הפטימית העתיקה. סגנון אדריכלי זה היה מקובל בקהיר, עד להתחלפותו בסגנון הארכיטקטוני הממלוכי ואחריו העות'מני.
שימו לב למינרט, הצריח הגבוה שממנו קורא המואזין למאמינים לבוא להתפלל. לא ידוע בדיוק מתי הוא נבנה, אבל ברור שהמדרגות הלולייניות שסובבות אותו הן פרי סגנון אדריכלי שונה ונבנו אחרי זמן. נראה שהוא לא נבנה באותו זמן עם המסגד כולו. חלק מהמומחים מעריכים שהמינרט נבנה ב-1296, בהוראתו של הסולטן לאג'ין לשפץ את המסגד.
אותו סולטן, לאג'ין, בנה אז מזרקה עם כיפה, במרכז החצר של המסגד. לשם כך הוא הרס סביל, מעין מזרקת רחצה, שהייתה כאן במסגד המקורי.
היכנסו אל תוך המסגד והרימו ראש. שימו לב לקשתות המחודדות שבו. אנו מכירים את הקשתות בסגנון הזה, במבנים גותיים. באירופה תראו אותם בדרך כלל בכנסיות וארמונות שנבנו לפי האסתטיקה והאדריכלות הגותית. אבל כאן במסגד, נבנו קשתות כאלה 200 שנה לפני ימי הביניים ולפני שנולדה האדריכלות הגותית. הנה שוב הוכחה לקידמה המוסלמית בתקופה שבה אירופה הייתה שרוייה בחשכת ימי הביניים. ואם כבר קידמה - הייתכן שמכאן שאב הסגנון הגותי את הרעיון?
#טיפים
מראש המינרט, או מחומות המסגד המבוצרות, לסובלים מפחד גבהים, תוכלו לצפות בנוף המרהיב של העיר העתיקה. ראו מכאן את מסגד סולטן חסן הענקי המתרומם מעל הסיטדלה של צלאח א-דין.
ביקור במקום:
https://youtu.be/6Oz-JTH4oOg
כך הוא הוקם במאות הקודמות:
https://youtu.be/xOBgFOt7RIg
מסגד אבן טולון (Mosque of Ibn Tulun) הוא המסגד הגדול בקהיר והשלישי בגודלו בעולם. הוא נבנה בשנת 879 והוא העתיק שבמסגדי בקהיר. הוא נשמר בצורתו המקורית.
המסגד נבנה בידי השליט הפטימי אחמד אבן טולון, שהוא דמות מרתקת בפני עצמה. הוא הגיע לקהיר בתפקיד של מושל מצרים, מטעם הח'ליפות העבאסית. אבל לאחר זמן מה, הוא ניצל הזדמנות, בגד בשולחיו וייסד בקהיר מדינה מצרית עצמאית, שבה הוא גם שלט.
אגב, במסגד ובמוזיאון גרייר-אנדרסון צולמו חלקים מהסרט המפורסם בסדרת ג'יימס בונד "המרגלת שאהבה אותי".
מעניין גם שהשלב השלישי של משחק המחשב "Serious Sam 3: BFE" כולל לא מעט חלקים שמתרחשים ממש במסגד הזה.
#תולדות המסגד
המסגד נבנה על ידי אחמד אבן טולון, מי שהיה מושל מצרים, תחת החליפות העבאסית, עד שנת 884. הוא נבנה על גבעה קטנה בשם "גבעת ההודיה", או בערבית "ג'אבל יאשקור". על פי אגדה מקומית, זוהי הגבעה שבה נעצרה תיבת נח.
המסגד היה צמוד לארמונו של אבן טולון והייתה ממנו דלת, שאפשרה לו ולמשפחתו מעבר ישיר מהארמון למסגד. ואגב, המסגד הוא השריד האחרון והיחיד ששרד, מהעיר אל קאטא'י - עיר הבירה של שושלת טולון, שאבן טולון הוא הראשון בה ושהמסגד עצמו היה המרכז שלה.
במהלך ימי הביניים נבנו מספר בתים לאורך הקירות החיצוניים של המסגד. רובם נהרסו ב-1928, במטרה לשמר את המסגד, כמו שהיה במקור. רק שני הבתים נשארו כשהיו ושלא נהרסו. הראשון שבהם הוא "בּית אל-כריתילייה", בעברית "בית האישה הכרתית" - שהיה הבית הישן ביותר במתחם והפך ל"מוזיאון גרייר-אנדרסון". השני שהושאר הוא הבית השמור ביותר כאן, "בּית אמנה בינת סאלם", בעברית "בית אמנה בת סאלם".
במהלך השנים שוחזר מסגד אבן טולון ושופץ מספר פעמים, כולל השיחזור הגדול ביותר, שנעשה כאן ב-2004. השיחזור הראשון היה זה של הווזיר הפטימי בּדר אל-ג'מאלי, שהוסיף על אחד מקירות המסגד את המשפט "ועלי הוא הואלי של אללה"("وعلي ولي اللة").
#האגדה על המינרט
במבט אחד ניתן להבחין שהמינרט, צריח המסגד שממנו קורא המואזין למאמינים אל התפילה, לא מתחבר בסגנונו עם המסגד הראשי. שמתם לב לזה?
האגדה יודעת לספר כיצד קיבל המינרט, את צורתו המשונה. זה קרה כשאבן טולון, מושל מצרים מטעם החליפות העבאסית ומקים המסגד, ישב עם יועציו ותכנן את הפרויקט. בשלב מסוים ובהיסח הדעת, כרך אבן טולון חתיכת קלף, גוויל, מסביב לאחת מאצבעותיו. אחד מיועציו העיז ושאל אותו מה הוא עושה. אז אבן טולון, מפוצץ מחשיבות עצמית ומנסה להסתיר את מבוכתו, לא יכול להודות שסתם כרך את הגוויל על אצבעו, אמר שהוא מתכנן את המינרט... כך יצא המינרט שונה מהמקובל ואפילו משונה, תודות לגחמת המנהיג הנפוח.
#אדריכלות המסגד
מיד בכניסה למסגד אבן טולון בולטת הפשטות המרהיבה שלו. החצר המוקפת בשדרות עמודים ושבמרכזה באר קדושה, הבנייה הזו מוכרת ממסגדים אחרים, אבל כאן יש קסם שנדמה בו שהכל צמח כאן מתוך הקרקע.
המסגד שבו אתם נמצאים הוא דוגמה מרהיבה לאדריכלות הפטימית העתיקה. סגנון אדריכלי זה היה מקובל בקהיר, עד להתחלפותו בסגנון הארכיטקטוני הממלוכי ואחריו העות'מני.
שימו לב למינרט, הצריח הגבוה שממנו קורא המואזין למאמינים לבוא להתפלל. לא ידוע בדיוק מתי הוא נבנה, אבל ברור שהמדרגות הלולייניות שסובבות אותו הן פרי סגנון אדריכלי שונה ונבנו אחרי זמן. נראה שהוא לא נבנה באותו זמן עם המסגד כולו. חלק מהמומחים מעריכים שהמינרט נבנה ב-1296, בהוראתו של הסולטן לאג'ין לשפץ את המסגד.
אותו סולטן, לאג'ין, בנה אז מזרקה עם כיפה, במרכז החצר של המסגד. לשם כך הוא הרס סביל, מעין מזרקת רחצה, שהייתה כאן במסגד המקורי.
היכנסו אל תוך המסגד והרימו ראש. שימו לב לקשתות המחודדות שבו. אנו מכירים את הקשתות בסגנון הזה, במבנים גותיים. באירופה תראו אותם בדרך כלל בכנסיות וארמונות שנבנו לפי האסתטיקה והאדריכלות הגותית. אבל כאן במסגד, נבנו קשתות כאלה 200 שנה לפני ימי הביניים ולפני שנולדה האדריכלות הגותית. הנה שוב הוכחה לקידמה המוסלמית בתקופה שבה אירופה הייתה שרוייה בחשכת ימי הביניים. ואם כבר קידמה - הייתכן שמכאן שאב הסגנון הגותי את הרעיון?
#טיפים
מראש המינרט, או מחומות המסגד המבוצרות, לסובלים מפחד גבהים, תוכלו לצפות בנוף המרהיב של העיר העתיקה. ראו מכאן את מסגד סולטן חסן הענקי המתרומם מעל הסיטדלה של צלאח א-דין.
ביקור במקום:
https://youtu.be/6Oz-JTH4oOg
כך הוא הוקם במאות הקודמות:
https://youtu.be/xOBgFOt7RIg
מסגד אל אזהר
#על המסגד של הסטודנטים
לא גדול כמו אחיו, מסגדי הענק שליד מצודת קהיר, אבל מסגד אל אזהר (Al Azhar Mosque) הוא בעל מראה ועיצוב בלתי נשכחים, במיוחד אם ייצא לכם לראותו בשעות הערב או הלילה.
מסגד אל אזהר מיוחד גם בכך שהוא שואב אליו את הסטודנטים של אוניברסיטת אל-אזהר, המוסד הלימודי המוביל בעולם האסלאם הסוני, ומהווה בשבילם מרכז דתי ורוחני. ואכן, רבים מהם יושבים על שטיחים ססגוניים, באולמות הרבים שבמסגד, ולומדים במשך שעות רבות.
אוניברסיטת אל-אזהר עצמה היא מהאוניברסיטאות העתיקות ביותר בעולם. חוץ מהיותה המרכז החשוב והיוקרתי ללימודי תיאולוגיה מוסלמית-סונית, מהווה גם מי שנושא בתפקיד הרועה הרוחני שלה ונושא בתואר "שייח' אל אזהר", את אחת הסמכויות החשובות ביותר של העולם המוסלמי בכלל והפלג הסוני בפרט.
#תולדות המסגד והאוניברסיטה
מסגד אל-אזהר נוסד בתקופת הח'ליף אל-מעז לדין אללה, בשנת 972, זמן קצר לאחר שנולדה קהיר הקדומה. קהיר הצעירה הייתה ידועה אז כ"פוסטאט", שמה המקורי באותם ימים.
את המבנה המרהיב של המסגד תכנן ועיצב אז הגנרל הפאטמי ג'ווהר אס-סקולי.
בשנת 988 החל המסגד למלא תפקיד נוסף, שהפך אותו למפורסם ומרכזי כל כך בעולם הסוני - הוא החל משמש כמוסד ללימודי דת האסלאם.
את שמו של המסגד "אל אזהר", הוא קיבל משמה של בת הנביא מוחמד, פאטמה א-זהראא'. בני השושלת הפאטמית, מקימי המסגד והמוסד הלימודי שבו, מייחסים עצמם אליה ומזהים עצמם על שמה, כ"פאטמים".
#טיפים
הכניסה לאוניברסיטה עצמה אסורה לתיירים.
מבט מקרוב:
https://youtu.be/AqFtFcYrafU
ביקור במקום:
https://youtu.be/5QK3AFgPzlM
ומואזין קורא ממנו:
https://youtu.be/8pwhh8kdbO8
לא גדול כמו אחיו, מסגדי הענק שליד מצודת קהיר, אבל מסגד אל אזהר (Al Azhar Mosque) הוא בעל מראה ועיצוב בלתי נשכחים, במיוחד אם ייצא לכם לראותו בשעות הערב או הלילה.
מסגד אל אזהר מיוחד גם בכך שהוא שואב אליו את הסטודנטים של אוניברסיטת אל-אזהר, המוסד הלימודי המוביל בעולם האסלאם הסוני, ומהווה בשבילם מרכז דתי ורוחני. ואכן, רבים מהם יושבים על שטיחים ססגוניים, באולמות הרבים שבמסגד, ולומדים במשך שעות רבות.
אוניברסיטת אל-אזהר עצמה היא מהאוניברסיטאות העתיקות ביותר בעולם. חוץ מהיותה המרכז החשוב והיוקרתי ללימודי תיאולוגיה מוסלמית-סונית, מהווה גם מי שנושא בתפקיד הרועה הרוחני שלה ונושא בתואר "שייח' אל אזהר", את אחת הסמכויות החשובות ביותר של העולם המוסלמי בכלל והפלג הסוני בפרט.
#תולדות המסגד והאוניברסיטה
מסגד אל-אזהר נוסד בתקופת הח'ליף אל-מעז לדין אללה, בשנת 972, זמן קצר לאחר שנולדה קהיר הקדומה. קהיר הצעירה הייתה ידועה אז כ"פוסטאט", שמה המקורי באותם ימים.
את המבנה המרהיב של המסגד תכנן ועיצב אז הגנרל הפאטמי ג'ווהר אס-סקולי.
בשנת 988 החל המסגד למלא תפקיד נוסף, שהפך אותו למפורסם ומרכזי כל כך בעולם הסוני - הוא החל משמש כמוסד ללימודי דת האסלאם.
את שמו של המסגד "אל אזהר", הוא קיבל משמה של בת הנביא מוחמד, פאטמה א-זהראא'. בני השושלת הפאטמית, מקימי המסגד והמוסד הלימודי שבו, מייחסים עצמם אליה ומזהים עצמם על שמה, כ"פאטמים".
#טיפים
הכניסה לאוניברסיטה עצמה אסורה לתיירים.
מבט מקרוב:
https://youtu.be/AqFtFcYrafU
ביקור במקום:
https://youtu.be/5QK3AFgPzlM
ומואזין קורא ממנו:
https://youtu.be/8pwhh8kdbO8
מסגד פֶטייֶה
#על המסגד הטורקי של אתונה
המסגד הטורקי של אתונה, מסגד פֶטהייֶה (Fethiye Djami), הוא מסגד עות'מאני מהמאה ה-17 שנמצא במרכז אתונה, ממש ליד מגדל הרוחות, מאחוריו נמצא הפורום הרומי ובסמוך לאגורה הרומית. זהו אחד משני המסגדים שבעיר.
המסגד הזה נשאר כשריד מימי הכיבוש העות'מני של העיר אתונה. הוא נבנה במאה ה-15 על חורבות בזיליקה נוצרית מהתקופה הביזנטית, איפה שהוא בין המאות ה-8-9. אותה כנסייה נוצרית הוסבה למסגד ב-1456, זמן קצר לאחר שהדוכסות האתונאית נכבשה, לקראת ביקורו של הסולטן מחמט הכובש ב-1458.
בתקופה העות'מאנית, רבים כינו אותו "מסגד Wheatmarket". במהלך הכיבוש הקצר של העיר על ידי הכוחות הוונציאניים במאה ה-17, הוסב המסגד על ידיהם לכנסייה קתולית.
בפרוץ מלחמת העצמאות, בשנת 1824, שימש המסגד כבית ספר. בסוף או בסמוך לתום המלחמה הזו, נפל צריח המסגד. עד ראשית המאה ה-20, השתמשו בו ככלא צבאי וכמאפייה לצבא. מאז השתמשו בו לאחסון של ממצאים שונים מהחפירות באגורה ובאקרופוליס של אתונה.
בימינו, מאז שנת 2017, שופץ המסגד והופעל כמוזיאון וכאולם תצוגה לצילום ולעתיקות. כך היה אחד המבנים ההיסטוריים החשובים במרכז ההיסטורי של אתונה, למוסד תרבותי חשוב ומוביל בעיר אתונה.
ביקור במסגד:
https://youtu.be/8gG8jeOYwlY
ותמונות ממנו:
https://youtu.be/y3mJlBIdwNo
המסגד הטורקי של אתונה, מסגד פֶטהייֶה (Fethiye Djami), הוא מסגד עות'מאני מהמאה ה-17 שנמצא במרכז אתונה, ממש ליד מגדל הרוחות, מאחוריו נמצא הפורום הרומי ובסמוך לאגורה הרומית. זהו אחד משני המסגדים שבעיר.
המסגד הזה נשאר כשריד מימי הכיבוש העות'מני של העיר אתונה. הוא נבנה במאה ה-15 על חורבות בזיליקה נוצרית מהתקופה הביזנטית, איפה שהוא בין המאות ה-8-9. אותה כנסייה נוצרית הוסבה למסגד ב-1456, זמן קצר לאחר שהדוכסות האתונאית נכבשה, לקראת ביקורו של הסולטן מחמט הכובש ב-1458.
בתקופה העות'מאנית, רבים כינו אותו "מסגד Wheatmarket". במהלך הכיבוש הקצר של העיר על ידי הכוחות הוונציאניים במאה ה-17, הוסב המסגד על ידיהם לכנסייה קתולית.
בפרוץ מלחמת העצמאות, בשנת 1824, שימש המסגד כבית ספר. בסוף או בסמוך לתום המלחמה הזו, נפל צריח המסגד. עד ראשית המאה ה-20, השתמשו בו ככלא צבאי וכמאפייה לצבא. מאז השתמשו בו לאחסון של ממצאים שונים מהחפירות באגורה ובאקרופוליס של אתונה.
בימינו, מאז שנת 2017, שופץ המסגד והופעל כמוזיאון וכאולם תצוגה לצילום ולעתיקות. כך היה אחד המבנים ההיסטוריים החשובים במרכז ההיסטורי של אתונה, למוסד תרבותי חשוב ומוביל בעיר אתונה.
ביקור במסגד:
https://youtu.be/8gG8jeOYwlY
ותמונות ממנו:
https://youtu.be/y3mJlBIdwNo
סביל אבו נבוט
#על הברזייה העתיקה שבדרך מיפו לירושלים, לוד ורמלה
"סֶבִּיל" (Sabeel), בעברית רהט, הוא מתקן ציבורי שנבנה בכדי לאפשר לעוברי אורח לשתות ממנו מים. סבילים נבנו בעבר בעולם המוסלמי, לטובת עוברי אורח צמאים ולא פעם גם כשוקת לשיירות הגמלים שלהם.
על אם הדרך ההסטורית לירושלים, דרך רמלה ולוד, בדרך בן צבי של ימינו, נמצא סביל אבו נבוט. זהו מבנה רהט מוסלמי, סביל עות'מאני שהוא מהמבנים המרשימים והמסוגננים ביותר ששרדו ביפו.
הסביל נקרא על שמו של המושל האכזר של יפו, בתחילת המאה ה-19. שמו היה מוחמד אגא א-שאמי, אבל בשל אכזריותו הוא זכה לכינוי "אבו נבוט", בעברית "אבי האלה" או "אבי המקל".
מאחורי הסביל יש גן קטן שנקרא גם הוא על שם אבו נבוט ובו מספר פסלים של הפסל יִגַאֶל תוּמַרְקִין (Igael Tumarkin).
זהו לא הסביל היחידי שהוקדש לאיש הזה - ממבנה רהט נוסף שנבנה ביפו העתיקה ונקרא על שמו, שרד בימינו רק הבסיס. על גבי הבסיס הזה, הוקם בשנת 2011 סביל חדש ואפשר לראותו בסמוך למסגד מחמודיה, ברחוב רוסלאן ביפו.
#על מבנה הסביל
שימו לב למבנה הסביל הגדול יחסית, שבנוי בסגנון סלג'וקי. צורתו מלבנית ומעליו מתנוססות 3 כיפות אדומות. מגדלים קטנים מזדקרים בארבע פינותיו וגם מעליהם ישנן כיפות אדומות.
יש בסביל אבו נבוט שני קברים ומספר חלונות, שנמצאים בחללו הקטן של המבנה, כשהכניסה אליהם היא מהצד המזרחי. הפתח חסום כיום בדלת מסורגת המובילה פנימה.
שימו לב לקשת עשויית השיש והלבנים האדמדמות. במרכזה קבועים ברזי המים, כשמעליהם יש כתובת בערבית שמשבחת את הסולטאן מחמוט השני ומאחלת לשותים מהסביל בריאות. הנה תרגום הכתובת (מויקיפדיה):
"הַיֹה יהיה מה שירצה אללה. בשם אללה הרחמן והרחום, מקום שתייה זה נבנה בימי המלך המנצח, כבוד אדוננו, הסולטאן מחמוט חאן, יתמיד אללה מלכותו בכל הדורות והזמנים. בריאות לכל שותה. שנת 1230 לספירה המוסלמית"
הנה סביל אבו נבוט שעל דרך בן צבי:
https://youtu.be/qVeBc-Xh9sM
הצצה קצרה לסביל אבו נבוט:
https://youtu.be/IPTauNoiOPY
ותמונות שלו מהמאה ה-19 ותחילת המאה ה-20:
https://youtu.be/HLNo24DEhq8
"סֶבִּיל" (Sabeel), בעברית רהט, הוא מתקן ציבורי שנבנה בכדי לאפשר לעוברי אורח לשתות ממנו מים. סבילים נבנו בעבר בעולם המוסלמי, לטובת עוברי אורח צמאים ולא פעם גם כשוקת לשיירות הגמלים שלהם.
על אם הדרך ההסטורית לירושלים, דרך רמלה ולוד, בדרך בן צבי של ימינו, נמצא סביל אבו נבוט. זהו מבנה רהט מוסלמי, סביל עות'מאני שהוא מהמבנים המרשימים והמסוגננים ביותר ששרדו ביפו.
הסביל נקרא על שמו של המושל האכזר של יפו, בתחילת המאה ה-19. שמו היה מוחמד אגא א-שאמי, אבל בשל אכזריותו הוא זכה לכינוי "אבו נבוט", בעברית "אבי האלה" או "אבי המקל".
מאחורי הסביל יש גן קטן שנקרא גם הוא על שם אבו נבוט ובו מספר פסלים של הפסל יִגַאֶל תוּמַרְקִין (Igael Tumarkin).
זהו לא הסביל היחידי שהוקדש לאיש הזה - ממבנה רהט נוסף שנבנה ביפו העתיקה ונקרא על שמו, שרד בימינו רק הבסיס. על גבי הבסיס הזה, הוקם בשנת 2011 סביל חדש ואפשר לראותו בסמוך למסגד מחמודיה, ברחוב רוסלאן ביפו.
#על מבנה הסביל
שימו לב למבנה הסביל הגדול יחסית, שבנוי בסגנון סלג'וקי. צורתו מלבנית ומעליו מתנוססות 3 כיפות אדומות. מגדלים קטנים מזדקרים בארבע פינותיו וגם מעליהם ישנן כיפות אדומות.
יש בסביל אבו נבוט שני קברים ומספר חלונות, שנמצאים בחללו הקטן של המבנה, כשהכניסה אליהם היא מהצד המזרחי. הפתח חסום כיום בדלת מסורגת המובילה פנימה.
שימו לב לקשת עשויית השיש והלבנים האדמדמות. במרכזה קבועים ברזי המים, כשמעליהם יש כתובת בערבית שמשבחת את הסולטאן מחמוט השני ומאחלת לשותים מהסביל בריאות. הנה תרגום הכתובת (מויקיפדיה):
"הַיֹה יהיה מה שירצה אללה. בשם אללה הרחמן והרחום, מקום שתייה זה נבנה בימי המלך המנצח, כבוד אדוננו, הסולטאן מחמוט חאן, יתמיד אללה מלכותו בכל הדורות והזמנים. בריאות לכל שותה. שנת 1230 לספירה המוסלמית"
הנה סביל אבו נבוט שעל דרך בן צבי:
https://youtu.be/qVeBc-Xh9sM
הצצה קצרה לסביל אבו נבוט:
https://youtu.be/IPTauNoiOPY
ותמונות שלו מהמאה ה-19 ותחילת המאה ה-20:
https://youtu.be/HLNo24DEhq8
אבו דאבי
#על אמירות אבו דאבי
אבו דאבי (Abu Dhabi) היא נסיכות עשירה כקורח, הבירה הפדרלית של ממשלת איחוד האמירויות הערביות ומרכז השלטון של האמירויות המאוחדות.
כי אבו דאבי, המרכזת בתוכה רבים ממוסדות השלטון של איחוד האמירויות, היא גם בירת האיחוד הזה וגם אחת הערים המודרניות בעולם. זוהי עיר בעלת נוף עירוני עוצר נשימה ותרבות מסקרנת שרודפת אחרי העתיד.
שיעורי הפשע באבו דאבי נמוכים עד אפסיים, עם אוכלוסיה של פחות מ-2 מיליון איש. עיר הבירה, שנקראת גם היא אבו דאבי, מכילה שדרות ירוקות לאורך הכבישים, פארקים עם גני ענק, אטרקציות תיירות מרתקות, מרכזי קניות ובילוי מפוארים, בתי מלון ענקיים ויוקרתיים וגורדי שחקים מרהיבים.
ראו את כל האטרקציות בעיר ומחוץ לה בתגית "אבו דאבי".
#מה לראות באבו דאבי?
אתרי תרבות והיסטוריה מדהימים אולי לא תמצאו באבו דאבי, אבל יש מקומות אותנטיים או מוזיאונים טובים ואטרקציות תיירות רבות שרבות מהן ללא תשלום.
חלק גדול מהאטרקציות כאן מיועדות או מתאימות לכל המשפחה, כולל לילדים. ראו בתגית "אבו דאבי".
#היסטוריה
קצת נשרכת אחרי דובאי הזוהרת ובמרחק של 150 קילומטר בלבד, החלה אבו דאבי האפורה לזנק ב-2004. זה היה כששייח ח'ליפה החליף את אביו, השליט רב השנים, שייח' זאייד.
בעשורים שעברו מאז, נבנו פרוייקטים עצומים ומרשימים רבים שהפכו את אבו דאבי ליעד מדהים לתיירים. העיר והאמירות של אבו דאבי החלה תופסת גובה, תרתי משמע.
כחלק מהשינוי וכדי למשוך תיירים ומשקיעים, החל השלטון להיפתח ולשחרר איסורים איסלמיים. הומוסקסואליות היא עדיין בניגוד לחוק, אבל האיסור על שתיית אלכוהול הוקל משמעותית לאורחים. האמירתים של אבו דאבי אף החלו לאפשר מכירת אדמות לאזרחים זרים.
וכך, אבו דאבי של היום, גם אם מעט מחווירה ליד השכנתה הנוצצת דובאי, היא אמירות מתוכננת, מסוגננת ומדהימה. כיום נבנים בה כמה מהמבנים המרשימים והיוקרתיים בעולם.
#גיאוגרפיה
הגיאוגרפיה של אבו דאבי דומה לאלה של כל האמירויות האחרות בפדרציה הזו.
יש בה החל מדיונות אוכרה, דרך נווי מדבר קדומים, חופי כחול-טורקיז, קווי אופק מדברי, חיי בר מיוחדים ונופי טבע עוצרי נשימה. כל אלה עומדים אל מול חידושים מדהימים שאינם טבעיים, כמו גורדי השחקים, פארקי השעשועים והאטרקציות המפעימות שנבנו בה.
#מתי לבוא?
לאבו דאבי אקלים מדברי וחם. מכאן שעדיף לבקר בה בחורף של איחוד האמירויות, בין החודשים נובמבר למרץ.
אזור המפרץ הפרסי נחשב לאחד האזורים החמים ביותר בעולם. ובאזור הזה אבו דאבי היא העיר הגדולה החמה ביותר. בתקופות החמות בשנה, לוהט כאן עד בלתי נסבל. הלחות כאן גבוהה גם היא מאוד, כך ששהיה בחוץ במהלך שעות היום היא מאתגרת במיוחד.
#לכמה זמן?
לשוהים בדובאי יש סיורים חד יומיים לאבי דאבי. אבל ההמלצה לביקור אמיתי כאן היא של מינימום יומיים ומקסימום 5 ימים. יש גם מה לעשות יותר זמן אבל אז הכל באיזי, עם מרווחי זמן גדולים יותר, הרבה חופים, שיזוף, ספא והנאות תובעות זמן.
#תחבורה
ללכת ברגל בחורף של אבו דאבי בהחלט אפשר, אבל בשום אופן לא בעונה החמה. אז נשארים מרבית המקומיים במהלך היום במזגן ומתניידים רק ברכב פרטי, במוניות או בתחבורה ציבורית.
תיירים רבים בעונה החמה מעדיפים לשכור רכב. אם לא, אז אוטובוסים הם זולים ולמעשה גם המוניות באבו דאבי לא יקרות, לפחות יחסית למדינות מפותחות אחרות.
#התנהגות
באבו דאבי, כמו בכל האמירויות, שורה האמונה באסלאם על התרבות והמסורת המקומית כולה. מכאן שהכרחי לכבד את המנהגים ואת מורשת האמירות בה אתם מבקרים.
במיוחד יש להקפיד כאן על לבוש צנוע ולא חושפני והימנעות ממעשים שיזכו אתכם בקנסות. המעשים הללו כוללים שכרות, נהיגה תחת אלכוהול, צריכת סמים ואכילה ושתייה בציבור במהלך צום הרמדאן.
#שופינג
בקניות באבו דאבי תגלו שהמכס הנמוך הופך את המחירים למאוד תחרותיים.
עונות הסיילים וההנחות הגדולות הן באמצע ובסוף השנה. אז ניתן לרכוש מותגים שונים במחירים נמוכים במיוחד, לצד סחורה מעונות קודמות.
#כלכלה
אבו דאבי של היום עוסקת גם בתיירות ובהשקעות עולמיות. אך כמו רבות מהאמירויות שאיתה באיחוד, היא לפני הכל מדינת נפט.
לצד השגרירויות הרבות שבה, כאן יושבות רבות מחברות הנפט הגדולות עולם. יש רק כמה מאות אלפי אזרחים באבו דאבי כולה, כשהשווי הנקי של כל אחד מאזרחיה הוא כ-20 מיליון דולר.
#קידומת
+971
מבט מקרוב:
https://youtu.be/sdwTa19tUYs
סיור בעיר:
https://youtu.be/NYwNeBlPUYw
הדרכה:
https://youtu.be/ozxNt-cpxdI
אבו דאבי (Abu Dhabi) היא נסיכות עשירה כקורח, הבירה הפדרלית של ממשלת איחוד האמירויות הערביות ומרכז השלטון של האמירויות המאוחדות.
כי אבו דאבי, המרכזת בתוכה רבים ממוסדות השלטון של איחוד האמירויות, היא גם בירת האיחוד הזה וגם אחת הערים המודרניות בעולם. זוהי עיר בעלת נוף עירוני עוצר נשימה ותרבות מסקרנת שרודפת אחרי העתיד.
שיעורי הפשע באבו דאבי נמוכים עד אפסיים, עם אוכלוסיה של פחות מ-2 מיליון איש. עיר הבירה, שנקראת גם היא אבו דאבי, מכילה שדרות ירוקות לאורך הכבישים, פארקים עם גני ענק, אטרקציות תיירות מרתקות, מרכזי קניות ובילוי מפוארים, בתי מלון ענקיים ויוקרתיים וגורדי שחקים מרהיבים.
ראו את כל האטרקציות בעיר ומחוץ לה בתגית "אבו דאבי".
#מה לראות באבו דאבי?
אתרי תרבות והיסטוריה מדהימים אולי לא תמצאו באבו דאבי, אבל יש מקומות אותנטיים או מוזיאונים טובים ואטרקציות תיירות רבות שרבות מהן ללא תשלום.
חלק גדול מהאטרקציות כאן מיועדות או מתאימות לכל המשפחה, כולל לילדים. ראו בתגית "אבו דאבי".
#היסטוריה
קצת נשרכת אחרי דובאי הזוהרת ובמרחק של 150 קילומטר בלבד, החלה אבו דאבי האפורה לזנק ב-2004. זה היה כששייח ח'ליפה החליף את אביו, השליט רב השנים, שייח' זאייד.
בעשורים שעברו מאז, נבנו פרוייקטים עצומים ומרשימים רבים שהפכו את אבו דאבי ליעד מדהים לתיירים. העיר והאמירות של אבו דאבי החלה תופסת גובה, תרתי משמע.
כחלק מהשינוי וכדי למשוך תיירים ומשקיעים, החל השלטון להיפתח ולשחרר איסורים איסלמיים. הומוסקסואליות היא עדיין בניגוד לחוק, אבל האיסור על שתיית אלכוהול הוקל משמעותית לאורחים. האמירתים של אבו דאבי אף החלו לאפשר מכירת אדמות לאזרחים זרים.
וכך, אבו דאבי של היום, גם אם מעט מחווירה ליד השכנתה הנוצצת דובאי, היא אמירות מתוכננת, מסוגננת ומדהימה. כיום נבנים בה כמה מהמבנים המרשימים והיוקרתיים בעולם.
#גיאוגרפיה
הגיאוגרפיה של אבו דאבי דומה לאלה של כל האמירויות האחרות בפדרציה הזו.
יש בה החל מדיונות אוכרה, דרך נווי מדבר קדומים, חופי כחול-טורקיז, קווי אופק מדברי, חיי בר מיוחדים ונופי טבע עוצרי נשימה. כל אלה עומדים אל מול חידושים מדהימים שאינם טבעיים, כמו גורדי השחקים, פארקי השעשועים והאטרקציות המפעימות שנבנו בה.
#מתי לבוא?
לאבו דאבי אקלים מדברי וחם. מכאן שעדיף לבקר בה בחורף של איחוד האמירויות, בין החודשים נובמבר למרץ.
אזור המפרץ הפרסי נחשב לאחד האזורים החמים ביותר בעולם. ובאזור הזה אבו דאבי היא העיר הגדולה החמה ביותר. בתקופות החמות בשנה, לוהט כאן עד בלתי נסבל. הלחות כאן גבוהה גם היא מאוד, כך ששהיה בחוץ במהלך שעות היום היא מאתגרת במיוחד.
#לכמה זמן?
לשוהים בדובאי יש סיורים חד יומיים לאבי דאבי. אבל ההמלצה לביקור אמיתי כאן היא של מינימום יומיים ומקסימום 5 ימים. יש גם מה לעשות יותר זמן אבל אז הכל באיזי, עם מרווחי זמן גדולים יותר, הרבה חופים, שיזוף, ספא והנאות תובעות זמן.
#תחבורה
ללכת ברגל בחורף של אבו דאבי בהחלט אפשר, אבל בשום אופן לא בעונה החמה. אז נשארים מרבית המקומיים במהלך היום במזגן ומתניידים רק ברכב פרטי, במוניות או בתחבורה ציבורית.
תיירים רבים בעונה החמה מעדיפים לשכור רכב. אם לא, אז אוטובוסים הם זולים ולמעשה גם המוניות באבו דאבי לא יקרות, לפחות יחסית למדינות מפותחות אחרות.
#התנהגות
באבו דאבי, כמו בכל האמירויות, שורה האמונה באסלאם על התרבות והמסורת המקומית כולה. מכאן שהכרחי לכבד את המנהגים ואת מורשת האמירות בה אתם מבקרים.
במיוחד יש להקפיד כאן על לבוש צנוע ולא חושפני והימנעות ממעשים שיזכו אתכם בקנסות. המעשים הללו כוללים שכרות, נהיגה תחת אלכוהול, צריכת סמים ואכילה ושתייה בציבור במהלך צום הרמדאן.
#שופינג
בקניות באבו דאבי תגלו שהמכס הנמוך הופך את המחירים למאוד תחרותיים.
עונות הסיילים וההנחות הגדולות הן באמצע ובסוף השנה. אז ניתן לרכוש מותגים שונים במחירים נמוכים במיוחד, לצד סחורה מעונות קודמות.
#כלכלה
אבו דאבי של היום עוסקת גם בתיירות ובהשקעות עולמיות. אך כמו רבות מהאמירויות שאיתה באיחוד, היא לפני הכל מדינת נפט.
לצד השגרירויות הרבות שבה, כאן יושבות רבות מחברות הנפט הגדולות עולם. יש רק כמה מאות אלפי אזרחים באבו דאבי כולה, כשהשווי הנקי של כל אחד מאזרחיה הוא כ-20 מיליון דולר.
#קידומת
+971
מבט מקרוב:
https://youtu.be/sdwTa19tUYs
סיור בעיר:
https://youtu.be/NYwNeBlPUYw
הדרכה:
https://youtu.be/ozxNt-cpxdI
מולאי אִדריס
#על העיר שהוקמה על ידי חתנו של מוחמד
העיר מולאי אִדריס (Moulay Idriss) היא העיר הקדושה ביותר בכל מרוקו. היא נקראת על שמו של מולאי אידריס אל אכבר, אידריס הראשון, מי שהיה נינו של הנביא מוחמד והשליט האיסלאמי הגדול הראשון של מרוקו.
עם השנים ומכיוון שהמסע למכה הוא יקר מדי, העיר הקדושה הפכה למוקד העלייה לרגל החשוב ביותר במדינה. רבים מתושבי מרוקו מגיעים לעיר זו פעמים רבות בחייהם.
זו עיר קטנה, עם פחות מ-20 אלף תושבים. היא מתפרשת על שתי גבעות, בשוליים המערביים של ג'בל זרהון, הר זרהון שבבסיס הרי האטלס.
לא תמיד היה הכפר הקדוש פתוח למבקרים שאינם מוסלמים. אולי בשל כך מולאי אידריס הוא אחד המקומות האותנטיים במדינה.
#מה תראו כאן?
אתרי חובה בבירור בעיר הם ה"זאוויה", המתחם הדתי עם המסגד והמאוזוליאום בעל גג הפירמידה של מולאי אידריס הראשון.
מעניין גם מסגד סנטיסי עם הצריח הגלילי שלו ומסגד המאוזוליאום של סידי עבדאללה אל חג'ם.
בהליכה של 45 דקות מהעיר תוכלו להנות מהחורבות הרומיות הסמוכות של וולוביליס (Volubilis).
#תולדות העיירה
את העיר מולאי אִדריס ייסד אִדריס, נכדו של עלי, הבעל של בתו היחידה של מוחמד, פטימה. ממש בזמן שמולאי אידריס הפך לקדוש עבור המוסלמים, הרומאים כבשו את האזור.
מולאי אידריס משקיפה על חורבות וולוביליס, שבמרחק כמה קילומטרים ממנה. מלכתחילה נבנה המקום על ידי הרומאים, שרצו במוצב גבוה, שקל להגן עליו והוא מאפשר לראות פולשים מתקרבים. אבל הם רצו גם מקום שמוקף באדמות, אותן יוכלו לעבד ולגדל עליהן גידולים.
ואכן, ליד העיירה יש המון עצי זית שמהם מייצרים עד היום שמן זית, המוצר העיקרי של העיירה. נחמד לראות שגם בימינו שולחת כל משפחה פעם בשבוע, כמות של זיתים מהעצים שלה לבית הבד המקומי. אחד מבני המשפחה מגיע עם הזיתים ונותן למכונה למצות מהם את השמן, אותו יביא בכד הביתה.
כשהרומאים עזבו את האזור, המוצב הפך למקום מושבה של שושלת איסלאמית מקומית.
בהמשך ההיסטוריה, כשהגיע הכיבוש הצרפתי למרוקו, שימש המקום שוב כמקום נופש של סופי השבוע, עבור בני המעמד השליט של מרוקו.
כחלק מתוכניתו לרפורמה במדינה ותוך פנייה לעולם המערבי, פתח המלך מוחמד השישי ב-2005 את העיירה למבקרים שאינם מוסלמים ולתיירים.
#קברו של מולאי אידריס
מולאי אידריס מרד במאה ה-8 בח'ליף הארון א-רשיד. הוא נמלט למרוקו והוכרז על ידי השבטים הברברים למלך. עוד בחייו הוא הפך לקדוש.
אבל אחרי שנים מספר הורעל אדריס למוות, על ידי שליח מתנקש ששלח הארון א-רשיד. לאחר מותו הוא נקבר בעיירה.
לקברו נבנה בעיר מאוזוליאום, מבנה קבר מרשים, בעל צריח גבוה ומרובע וגג בצורת פירמידה, עם רעפים ירוקים. מבנה הקבר מהווה חלק ממה שהמקומיים קוראים "זאוויה" (Zawiya) - מתחם שכולל בנוסף למאוזוליאום גם מסגד.
עם השנים הפך הקבר לחשוב ביותר מקברי הקדושים והצדיקים המוסלמים שבמרוקו. אומרים שחמישה ביקורים כאן, בזמן פסטיבל המוסם, שווים לחאג' למכה.
עד תחילת המאה ה-21 הקבר היה סגור בפני מי שאינם מוסלמים. רק ב-2005 נפתחה העיירה, בהוראת מלך מרוקו, לתיירים ולמבקרים לא מוסלמים.
#מסגד סנטיסי
מסגד נוסף שמומלץ לבקר בו בעיר, הוא מסגד סנטיסי בעל המינרט (צריח) הגלילי והמיוחד בעיר. את המסגד בנה בשנת 1939 סנטיסי, מקומי ששב מהחאג' במכה, כלומר עלה לרגל אל העיר הקדושה שבסעודיה.
המיוחד במינרט של המסגד הזה הוא בהיותו הצריח הגלילי היחיד במרוקו. הצריח המרהיב גם מחופה באריחים ירוקים, עם קליגרפיה של אותיות ערביות לבנות, בכיתובים מהסורה שבקוראן.
המסגד הזה משמש היום כ"מדרסה", בית ספר לקוראן ששמו "מדרסת אידריס".
#לאכול וללון
דר זרהון (Dar Zerhoune) הוא בית הארחה במרכז מולאי איריס. על הגג שלו יש מסעדה ומרפסת נהדרת, עם אוכל מצוין ונוף נהדר של העיר העתיקה וולובליס. גם השקיעה מכאן נהדרת.
המקום נמצא קרוב לכיכר המרכזית והוא גם זול משמעותית ממסעדות התיירים שליד האטרקציות המרכזיות. האוכל מקומי, מצוין וטרי, עם מאכלי טאג'ין וסלטים טובים. הירקות טריים והמרקים טעימים. יש כאן wifi ושירותים מודרניים ונקיים.
לינה במקום - בחדרים נקיים, עם מקלחות בחדר ומים חמים. את המקום מנהלת רוז, בסטנדרטים מערביים. יש גם אופניים להשכרה, למי שרוצים לנסוע לוולוביליס ולטייל בסביבה.
#טיפים
ללא מוסלמים אין כניסה למסגדים ולמאוזוליאום.
כדאי לבקר גם במרחצאות התרמיים הרומיים הסמוכים, כרבע שעה הליכה מחוץ לעיר.
מבט מקרוב:
https://youtu.be/jp5WFDvl7js?end=1m14s
תמונות:
https://youtu.be/buGsKmuek40
בלוגרים:
https://youtu.be/bjg-B_PcznA
העיר מולאי אִדריס (Moulay Idriss) היא העיר הקדושה ביותר בכל מרוקו. היא נקראת על שמו של מולאי אידריס אל אכבר, אידריס הראשון, מי שהיה נינו של הנביא מוחמד והשליט האיסלאמי הגדול הראשון של מרוקו.
עם השנים ומכיוון שהמסע למכה הוא יקר מדי, העיר הקדושה הפכה למוקד העלייה לרגל החשוב ביותר במדינה. רבים מתושבי מרוקו מגיעים לעיר זו פעמים רבות בחייהם.
זו עיר קטנה, עם פחות מ-20 אלף תושבים. היא מתפרשת על שתי גבעות, בשוליים המערביים של ג'בל זרהון, הר זרהון שבבסיס הרי האטלס.
לא תמיד היה הכפר הקדוש פתוח למבקרים שאינם מוסלמים. אולי בשל כך מולאי אידריס הוא אחד המקומות האותנטיים במדינה.
#מה תראו כאן?
אתרי חובה בבירור בעיר הם ה"זאוויה", המתחם הדתי עם המסגד והמאוזוליאום בעל גג הפירמידה של מולאי אידריס הראשון.
מעניין גם מסגד סנטיסי עם הצריח הגלילי שלו ומסגד המאוזוליאום של סידי עבדאללה אל חג'ם.
בהליכה של 45 דקות מהעיר תוכלו להנות מהחורבות הרומיות הסמוכות של וולוביליס (Volubilis).
#תולדות העיירה
את העיר מולאי אִדריס ייסד אִדריס, נכדו של עלי, הבעל של בתו היחידה של מוחמד, פטימה. ממש בזמן שמולאי אידריס הפך לקדוש עבור המוסלמים, הרומאים כבשו את האזור.
מולאי אידריס משקיפה על חורבות וולוביליס, שבמרחק כמה קילומטרים ממנה. מלכתחילה נבנה המקום על ידי הרומאים, שרצו במוצב גבוה, שקל להגן עליו והוא מאפשר לראות פולשים מתקרבים. אבל הם רצו גם מקום שמוקף באדמות, אותן יוכלו לעבד ולגדל עליהן גידולים.
ואכן, ליד העיירה יש המון עצי זית שמהם מייצרים עד היום שמן זית, המוצר העיקרי של העיירה. נחמד לראות שגם בימינו שולחת כל משפחה פעם בשבוע, כמות של זיתים מהעצים שלה לבית הבד המקומי. אחד מבני המשפחה מגיע עם הזיתים ונותן למכונה למצות מהם את השמן, אותו יביא בכד הביתה.
כשהרומאים עזבו את האזור, המוצב הפך למקום מושבה של שושלת איסלאמית מקומית.
בהמשך ההיסטוריה, כשהגיע הכיבוש הצרפתי למרוקו, שימש המקום שוב כמקום נופש של סופי השבוע, עבור בני המעמד השליט של מרוקו.
כחלק מתוכניתו לרפורמה במדינה ותוך פנייה לעולם המערבי, פתח המלך מוחמד השישי ב-2005 את העיירה למבקרים שאינם מוסלמים ולתיירים.
#קברו של מולאי אידריס
מולאי אידריס מרד במאה ה-8 בח'ליף הארון א-רשיד. הוא נמלט למרוקו והוכרז על ידי השבטים הברברים למלך. עוד בחייו הוא הפך לקדוש.
אבל אחרי שנים מספר הורעל אדריס למוות, על ידי שליח מתנקש ששלח הארון א-רשיד. לאחר מותו הוא נקבר בעיירה.
לקברו נבנה בעיר מאוזוליאום, מבנה קבר מרשים, בעל צריח גבוה ומרובע וגג בצורת פירמידה, עם רעפים ירוקים. מבנה הקבר מהווה חלק ממה שהמקומיים קוראים "זאוויה" (Zawiya) - מתחם שכולל בנוסף למאוזוליאום גם מסגד.
עם השנים הפך הקבר לחשוב ביותר מקברי הקדושים והצדיקים המוסלמים שבמרוקו. אומרים שחמישה ביקורים כאן, בזמן פסטיבל המוסם, שווים לחאג' למכה.
עד תחילת המאה ה-21 הקבר היה סגור בפני מי שאינם מוסלמים. רק ב-2005 נפתחה העיירה, בהוראת מלך מרוקו, לתיירים ולמבקרים לא מוסלמים.
#מסגד סנטיסי
מסגד נוסף שמומלץ לבקר בו בעיר, הוא מסגד סנטיסי בעל המינרט (צריח) הגלילי והמיוחד בעיר. את המסגד בנה בשנת 1939 סנטיסי, מקומי ששב מהחאג' במכה, כלומר עלה לרגל אל העיר הקדושה שבסעודיה.
המיוחד במינרט של המסגד הזה הוא בהיותו הצריח הגלילי היחיד במרוקו. הצריח המרהיב גם מחופה באריחים ירוקים, עם קליגרפיה של אותיות ערביות לבנות, בכיתובים מהסורה שבקוראן.
המסגד הזה משמש היום כ"מדרסה", בית ספר לקוראן ששמו "מדרסת אידריס".
#לאכול וללון
דר זרהון (Dar Zerhoune) הוא בית הארחה במרכז מולאי איריס. על הגג שלו יש מסעדה ומרפסת נהדרת, עם אוכל מצוין ונוף נהדר של העיר העתיקה וולובליס. גם השקיעה מכאן נהדרת.
המקום נמצא קרוב לכיכר המרכזית והוא גם זול משמעותית ממסעדות התיירים שליד האטרקציות המרכזיות. האוכל מקומי, מצוין וטרי, עם מאכלי טאג'ין וסלטים טובים. הירקות טריים והמרקים טעימים. יש כאן wifi ושירותים מודרניים ונקיים.
לינה במקום - בחדרים נקיים, עם מקלחות בחדר ומים חמים. את המקום מנהלת רוז, בסטנדרטים מערביים. יש גם אופניים להשכרה, למי שרוצים לנסוע לוולוביליס ולטייל בסביבה.
#טיפים
ללא מוסלמים אין כניסה למסגדים ולמאוזוליאום.
כדאי לבקר גם במרחצאות התרמיים הרומיים הסמוכים, כרבע שעה הליכה מחוץ לעיר.
מבט מקרוב:
https://youtu.be/jp5WFDvl7js?end=1m14s
תמונות:
https://youtu.be/buGsKmuek40
בלוגרים:
https://youtu.be/bjg-B_PcznA
מסגד מוחמד עלי
#על המסגד הגדול והיפה, הבנוי בסגנון טורקי
מסגד מוחמד עלי (Muhammad Ali Mosque), שנבנה במאה ה-19,הוא אחד המסגדים הארכיאולוגיים המפורסמים בקהיר. זהו מסגד ענק שבשל גודלו, ניתן לראותו כבר כשמתקרבים לעיר מכל כיוון.
המסגד, הנמצא במצודת קהיר, מכונה לעיתים גם מצודת מוחמד עלי. הוא נבנה על ידי מוחמד עלי, מי שנחשב לגדול שליטי מצרים של העת החדשה וקרוי על שמו.
המסגד שנמצא במרכז מצודת צלאח א-דין וצופה על העיר העתיקה של קהיר, בנוי בסגנון המסגדים של איסטנבול. שימו לב, למשל, לכיפות הרבות שיש לו. תוכלו ודאי לזהות שהן בסגנון הטורקי-עות'מאני האופייני לאיסטנבול.
המסגד הגדול והיפה הזה, שנקרא כאן גם מסגד האלבסטר (Alabaster Mosque), הוא אחת האטרקציות התיירותיות הפופולריות בעיר ומושך אליו רבים מהמבקרים בה. גודלו, השיש שעל קירותיו, צריחיו והכיפות שמעליו - כל אלה הופכים אותו לאייקון מוביל בנופה של קהיר.
#מי היה מוחמד עלי?
בעיני רבים כאן, נחשב מוחמד עלי לגדול שליטי מצרים של העת החדשה והמייסד של מצרים המודרנית בשנת 1848.
מוחמד עלי, מוסלמי ממוצא אלבני, זכור כמי שהתנתק בהצלחה מהאימפריה העותומאנית והפך את מצרים לממלכה עצמאית. הוא היה חדשן בלתי נלאה ונחשב לרפורמטור המודרני, שלזכותו נזקפת בין השאר הקמתה של שושלת המלוכה המצרית האחרונה.
לזכות מוחמד עלי נזקפת גם בנייתו של מסגד האדירים הזה, שניצב במרכז המצודה ומצויד בכיפות רבות, בסגנון הטורקי-עות'מאני, שכל כך מזכיר את המסגד הכחול ואת מסגד הסולמנייה שבעיר איסטנבול.
#תולדות המסגד הגדול של קהיר
בין השנים 1830-1848 נבנה מסגד מוחמד עלי (Muhammad Ali Mosque) על ידי מוחמד עלי פאשה, בסגנון העות'מאני, בדומה למסגדים שבנו הסולטאנים באיסטנבול.
המסגד נבנה כשבקירותיו שובץ לא מעט שיש ולכן זכה לכינויים כמו "מסגד אל-מרמר" או "מסגד אל-בוסתר".
לאחר מותו של מוחמד עלי פאשה, הוסיפו יורשיו לבניין מסגד תוספות קטנות והנהיגו שורה של אירועים דתיים שנתיים, שהפכו אותו למסגד משמעותי מאד בחיי הקהילה של העיר.
בתקופת שלטונו של פואד הראשון, הוא הורה על החזרת המסגד לפאר שאפיין אותו בעבר. הוא ובנו פארוק שיפצו אותו ותקנו בו פגמים הנדסיים שונים. לאחר שפתחו את התפילות, בתום השיקום, חזר המסגד לימי הזוהר שלו.
מבט מקרוב:
https://youtu.be/Oc0tUVl3d9Y
מסגד מוחמד עלי (Muhammad Ali Mosque), שנבנה במאה ה-19,הוא אחד המסגדים הארכיאולוגיים המפורסמים בקהיר. זהו מסגד ענק שבשל גודלו, ניתן לראותו כבר כשמתקרבים לעיר מכל כיוון.
המסגד, הנמצא במצודת קהיר, מכונה לעיתים גם מצודת מוחמד עלי. הוא נבנה על ידי מוחמד עלי, מי שנחשב לגדול שליטי מצרים של העת החדשה וקרוי על שמו.
המסגד שנמצא במרכז מצודת צלאח א-דין וצופה על העיר העתיקה של קהיר, בנוי בסגנון המסגדים של איסטנבול. שימו לב, למשל, לכיפות הרבות שיש לו. תוכלו ודאי לזהות שהן בסגנון הטורקי-עות'מאני האופייני לאיסטנבול.
המסגד הגדול והיפה הזה, שנקרא כאן גם מסגד האלבסטר (Alabaster Mosque), הוא אחת האטרקציות התיירותיות הפופולריות בעיר ומושך אליו רבים מהמבקרים בה. גודלו, השיש שעל קירותיו, צריחיו והכיפות שמעליו - כל אלה הופכים אותו לאייקון מוביל בנופה של קהיר.
#מי היה מוחמד עלי?
בעיני רבים כאן, נחשב מוחמד עלי לגדול שליטי מצרים של העת החדשה והמייסד של מצרים המודרנית בשנת 1848.
מוחמד עלי, מוסלמי ממוצא אלבני, זכור כמי שהתנתק בהצלחה מהאימפריה העותומאנית והפך את מצרים לממלכה עצמאית. הוא היה חדשן בלתי נלאה ונחשב לרפורמטור המודרני, שלזכותו נזקפת בין השאר הקמתה של שושלת המלוכה המצרית האחרונה.
לזכות מוחמד עלי נזקפת גם בנייתו של מסגד האדירים הזה, שניצב במרכז המצודה ומצויד בכיפות רבות, בסגנון הטורקי-עות'מאני, שכל כך מזכיר את המסגד הכחול ואת מסגד הסולמנייה שבעיר איסטנבול.
#תולדות המסגד הגדול של קהיר
בין השנים 1830-1848 נבנה מסגד מוחמד עלי (Muhammad Ali Mosque) על ידי מוחמד עלי פאשה, בסגנון העות'מאני, בדומה למסגדים שבנו הסולטאנים באיסטנבול.
המסגד נבנה כשבקירותיו שובץ לא מעט שיש ולכן זכה לכינויים כמו "מסגד אל-מרמר" או "מסגד אל-בוסתר".
לאחר מותו של מוחמד עלי פאשה, הוסיפו יורשיו לבניין מסגד תוספות קטנות והנהיגו שורה של אירועים דתיים שנתיים, שהפכו אותו למסגד משמעותי מאד בחיי הקהילה של העיר.
בתקופת שלטונו של פואד הראשון, הוא הורה על החזרת המסגד לפאר שאפיין אותו בעבר. הוא ובנו פארוק שיפצו אותו ותקנו בו פגמים הנדסיים שונים. לאחר שפתחו את התפילות, בתום השיקום, חזר המסגד לימי הזוהר שלו.
מבט מקרוב:
https://youtu.be/Oc0tUVl3d9Y
