מסגד אל-ג'זאר (Al-Jazzar Mosque) הוא המסגד הגדול ביותר של עכו. תוכלו לזהות אותו בכיפה הירוקה והגדולה שלו.

נבנה בשנת 1781 על ידי אחמד אל-ג'זאר, השליט העותמאני הרביעי בכוח בעכו, זהו המסגד הגדול ביותר בישראל מחוץ לירושלים והמסגד הראשי של עכו.

המסגד נבנה בהשראת האדריכלות העות'מאנית הקלאסית ונחשב לאחד המסגדים המרשימים בישראל.
מסגד אל-ג'זאר הוא מסגד מפואר עם כיפה ירוקה בולטת, מגדל מינרט גבוה ומתחם הכולל בית קברות.

הבניין מעוטר בטיח לבן עם פרטי אבן מפוארים. מבחוץ ניתן לראות את החזית המרשימה ואת הגינה המטופחת. הנוף מהמתחם מציע פרספקטיבה יפה על העיר העתיקה.

בפנים ממתינה למבקרים המוסלמים הפתעה מרגשת במיוחד. במסגד אל ג'אזר מוחזקות שערות שעל פי האמונה הן מזקנו של הנביא מוחמד. עובדה זו הפכה אותו למקום קדוש לאיסלם ומביאה אליו המון מוסלמים אדוקים בכל שנה.
- בקרו בשעות הבוקר כשהאור המדגיש את יופי הבנייה
- כבדו את המקום הקדוש והלבישו ביגוד הולם
- הכניסה לתיירים מוגבלת לשעות מסוימות - בדקו מראש
- שלבו עם ביקור במסגד סינאן פחה הקרוב

לערוך
מסגד אל-ג'זאר. (שוב) גובים תשלום: 10 שקלים לאדם. זהו מסגד מפואר, ובתא מסורג ירוק יש תיבה, שעל פי אמונת המוסלמים מכילה שערות מזקנו של הנביא מוחמד.

המסגד המפורסם והחשוב ביותר בעכו הוא מסגד אל ג'אזר המונומנטלי. המסגד נחנך בשנת 1781, על פי כתובת מעל פתח הכניסה למסגד, הנושא את שמו של אחמד אל ג'זאר מושל עכו מאותה התקופה.

על פי האמונה, במסגד אל ג'אזר מוחזקות שערות מזקנו של הנביא מוחמד דבר שמחזק את קדושת המקום לאיסלם. הכיפה הירוקה הגדולה היא סימן ההיכר של המסגד ומעטרת את קו הרקיע של עכו העתיקה.

כשיצאנו מהחמאם בדיוק נפתח לביקור ה מסגד אל ג'זאר מהיפים במסגדים בארץ. באתר אל-עכו כתוב עליו:
בתוך השבכה הירוקה יש תיבה ובה שמורה שערה מזקנו של מוחמד

בניית מסגד זה, מן הגדולים בארץ ישראל, הושלמה בשנת 1196 להיג'רה (1781) ככתוב בטבלת השיש שמעל שער הכניסה. המסגד נקרא על שם אחמד אל-ג'זאר, שהיה הפחה (שליט עות'מאני) של עכו בשנים 1775 עד 1804. הוא תכנן את המסגד ופיקח על בנייתו. בוואקפיית אל-ג'זאר נקרא המסגד
"אל-אנואר" כלומר מסגד האורות. בעבר היה שמו "המסגד הלבן" על שום כיפתו הלבנה שבינתיים נצבעה ירוק.
חלקים רבים במסגד ובחצרו בנויים אבני שיש וגרניט שמקורן בחורבות קיסריה ועתלית הרומיות.
צריח המסגד הוא הגבוה והנישא מכל צריחי מסגדי העיר. מתחם המסגד כולל מספר גדול ;של מרכיבים:
בריכת טהרה מעוצבת, הניצבת במרכז החצר מאגר מים תת-קרקעי ושני בורות מים היורדים אליו;
מבנה הקבורה של אל-ג'זאר ושל סולימאן יורשו, הנמצא ממערב לכניסת המסגד; כ-50 חדרים
עטורי כיפות לבנות, הסוגרים על החצר ממזרח, מדרום וממערב. מהם ששימשו כמדרסה
(בית ספר ללימודי דת האיסלם), מהם כחדרי מגורים לעולי רגל ולעובדי המסגד ומאוחר יותר
היוו משכן לבית הדין השרעי בעכו ולספריית המסגד. עוד נמצא בחצר שעון השמש אשר נבנה
בשנת 1786 ושימש לקביעת זמני התפילה.

בתוך המסגד בתא המסורג הנמצא בצד המערבי-דרומי ולמעלה, נמצאת תיבה ובה, על פי המסורת,
שמורות שערות מזקנו של מוחמד. על קירות המסגד וכיפתו מופיעים פסוקים מן הקוראן.
ליד מדרגות הכניסה אל מתחם המסגד נבנה סביל מפואר, המוקף כיום בסורגים ואינו בשימוש.

וכך מתואר בוואקפיית אל-ג'זאר:

"...הבנוי בכל היופי שבאמנות והמכיל את היופי שבעדינות. מעל המנבר שלו יש כיפה עגולה עשויה
בצורה גיאומטרית והיא מאירה את הלבבות, לפניה בצד צפון ארבעה טרקלינים עם חמש כיפות,
האמצעית מהן קטנה, ומדרום למסגד וגם ממערב וממזרח לו יש גנים נטועים עצי פרחים שונים ומסביב
לרחבה שלו יש טרקלינים עגולים בנויים על עמודים, מבפנים של הטרקלינים יש חדרים,
חמישים חדרים במספר. למסגד זה יש שלושה שערים עם מפתן מבפנים, ובאמצע הרחבה יש שזרואן
(בריכת טהרה) מים זכים להרוות צמא העוברים ולרחצת המתפללים ולטהרת גופי האנשים. מסגד זה
מכיל בית ספר לפי הוראת המקדיש והוא מקדיש אותו ללימודי הדת עם ספרים בחינם אשר הכיל
ממדעים זרים וספרים שונים קבועים ללימודי השפה והחדיש והפירושים של
השפה והלוגיקה והדקדוק והפירושים הגדולים, ועוד ספרים שונים של ארבעת האימאמים. מסגד זה
מכיל מאגר מים תת-קרקעי ענקי אשר הוכן למי הגשמים..".
זמני התפילה השעון האלקטרוני כולל ציוני זמן אלה, מלמעלה למטה: השעה, התאריך לפי לוח השנה האזרחי, מועד תפילת השכמה, זמן הזריחה, מועדי ארבע התפילות היומיות הנוספות. מימין למועדי התפילות מופיע ציון הדקות החולפות מרגע תחילת קריאות המואזין ועד תחילת התפילה במסגד.

המתחם הצלבני. כאן אפשר להבין סוף סוף את הסיפור של העיר הזו: המפלס התחתון הוא מהתקופה הצלבנית ‭,(1291-1104)‬ והמפלס העליון הוא בעיקר טורקי ‭.(1917-1517)‬ יוצאים למסלול (כן, בתשלום) הכולל מבנים צלבניים גדולים ומרשימים: מרתף האסורים, אולמות האבירים, הדוֹרמיטוֹריוּם - אולם השינה הענק, חצר המצודה וחדר שירותים מרובה אסלות, ולבסוף הרֶפֶקטוֹריוּם - חדר אוכל מרשים ובו הסמל הצלבני המפורסם שושן צחור. מסיימים בהליכה בתוך מנהרת ביוב, שהפכה למנהרת מילוט לאנשי המצודה, והיא מחזירה אותנו דרך הבזאר הטורקי אל לב העיר העתיקה

מבט מקרוב:

המואזין והמסגד מבפנים:

ביקור במקום:

הדרכה: