על המסגד עם הצריח שחולש על שמי מרקש
מסגד הקוטוביה (Mosquee de la Koutoubia), או הכּוּתוּבּיָה, הוא המסגד הגדול ביותר במרקש ומהמסגדים הגדולים בצפון אפריקה. המסגד הזה הוא גם אחד מהמבנים היפים בכל המגרב, אזור צפון אפריקה.
המסגד הגדול הזה הוא יצירת פאר ארכיטקטונית מהעבר, שגם היום אי אפשר שלא להתפעל ממנו. יש בו מקום לכ-20 אלף מתפללים בו-זמנית.
מכל פינה בעיר ניתן לראות את המינרט, צריח המסגד שמתנשא לגובה של 77 מטרים. בראש הכותוביה נהג לעמוד במשך מאות שנים המואזין ולקרוא כמה פעמים ביום למאמינים לבוא ולהתפלל.
למען כבדי השמיעה והחרשים הוא נהג להניף דגל, סימן שהגיע זמן התפילה.
בימינו נפתח המסגד הזה לתפילה 3 פעמים ביום וכדי למנוע ממטיפים לייצר הקצנה דתית במדינה, הוא נסגר מיד בתום התפילה.
הכּוּתוּבּיָה הוא לא רק מרכז רוחני. הוא מהווה גם ייצוג מכובד לאדריכלות המרוקאית, כשבנוסף לצריח בן 77 המטרים, משולבים בו גם קשתות וגינות מרשימים.
מקור השם
מקור שמו של המסגד קשור בהיסטוריה שלו. בימיו הראשונים של המסגד נהגו מוכרי ספרים המכונים "Kutubiyyin" למכור מסביבו ספרים וכתבי קודש מוסלמיים. מכאן נולד שמו בתור "מסגד הכּוּתוּבּיָה", שפירושו "מוכר הספרים".
הסיפור על שלושת כדורי הזהב
הביטו למעלה, אל ראש המינרט, הצריח של המסגד. אתם ודאי מבחינים ב-3 כדורים מוזהבים התלויים שם, בוהקים באור השמש.
האגדה מספרת שאשת הסולטן לא התאפקה ושברה את צום הרמדאן כשאכלה אפרסק בטרם יציאת החג. כדי לכפר על חטאה הכריחו אותה להתיך את כל תכשיטי הזהב שלה. מהזהב הרב הכינו את הכדורים הללו שבראש הצריח.
לכדורים הללו יש משמעות. הכדור התחתון ממולא לפי האמונה באדמה, שממנה אנו באים ואליה נשוב. בתוך כדור הזהב האמצעי יש קמח, שבלעדיו אין אוכל וחיים. הכדור העליון מלא במלח, שהוא המוסיף טעם לחיים.
ואגב, יש שם עוד כדור זהב, ממש קטן. צורתו היא צורה של דמעה. לא ברורה לחלוטין המשמעות שלו, אבל ליצני הממלכה התבדחו פעם שהוא ודאי מנסה להזכיר את דמעותיה של אשת הסולטן, כשהבינה שלא נותרו לה תכשיטים.
מה תראו כאן?
כמו מבנים עתיקים אחרים במרקש, שימו לב שגם המסגד כאן בנוי בסגנון אנדלוסי, סגנון שפותח ומאפיין מבנים מרהיבים במחוז אנדלוסיה שבדרום ספרד.
שימו לב לצריח. כמקובל באמנות ההיספנו-מאורית, כל אחד מצדדיו של המינרט המרובע מקושט אחרת משאר הצדדים. העיצוב הזה נתן השראה לעיצובם של צריחים נוספים ודומים שנבנו במרוקו.
תולדות המסגד
מסגד אל כותוביה, שבנה הסולטן יעקוב אל מנסור במאה ה-12, נבנה על חורבותיו של מסגד שעמד כאן בעבר. המסגד הקודם נהרס, לאחר שגילו טעות חמורה מבחינה דתית - המסגד לא נבנה בכיוון מדויק אל העיר הקדושה מכה.
מסגד הכּוּתוּבּיָה מפורסם במיוחד בצריחו המרשים, המזכיר את הצריח המרובע של ה"חיראלדה", המסגד שבעיר הספרדית סביליה.
בגובה של 77 מטרים, את הצריח הזה רואים מכל מקום במרקש. למעשה, הצריח הזה הוא הנקודה הגבוהה ביותר במרקש וגם מחוץ לעיר ניתן לראותו בקלות.
בזמן הכיבוש הצרפתי במרוקו הגיעו כל השבילים בעיר אל המסגד, שהיווה אז את הנקודה המרכזית שלה.
טיפים
כדאי להגיע למסגד לקראת שקיעה ועם רדת החשיכה לצאת ולסייר בגנים היפים שמסביב למסגד. תאורת הלילה על המבנה המיוחד הופכת את הסיור כאן לקסום ויפה להפליא.
יש איסור על לא מוסלמים להכנס לפנים המסגד. לכן רובנו נאלצים להסתפק במראהו מבחוץ, בטיול בגני המסגד ובתאורה היפה שמאירה את הכּוּתוּבּיָה בשעות הערב.
קישורים מצורפים: