עלי בן יוסף מדרסה, או מדרסת בן יוסף (Madrasa Ben Youssef) היא מתחם מרהיב והיסטורי, השוכן במבנה הגדול ביותר בעיר העתיקה של מרקש.

בעבר הייתה כאן מדרסה, כלומר בית ספר. הוא הוקדש ללימודי האיסלאם והקוראן והיה בזמנו הקולג' האיסלאמי הגדול ביותר במרוקו.

למעשה, כאן היתה אחת המדרסות הגדולות בצפון אפריקה והמקום המרכזי במרקש שבו למדו את הקוראן. היא צמודה למסגד הנושא את אותו שם. בימים ההם למדו כאן כמעט אלף סטודנטים בו-זמנית, מספר עצום במונחים של אותם זמנים ביבשת השחורה.

כיום המדרסה נחשבת לאתר היסטורי, שמזכיר בעיצובו המרהיב את ארמון אלהמברה המפואר והמיוחד שבעיר הספרדית גרנדה.
עשרות אלפי מבקרים מגיעים בכל שנה לראות את האדריכלות והעיצוב המרשימים של המקום, שמתאפיינים בסגנון עיצובי היספנו-מאורי.

שימו לב לשער הברונזה המעוטר, לפרוזדור המשובץ במוזאיקה מרוקאית, לעבודות העץ והגילופים הנהדרים ולטיח הסטוקו הנהדר.

במדרסה עוצרת הנשימה מככבים השיש ואבני המוזאיקה שעוטפים את קירות המבנה הנהדר.

גולת הכותרת כאן היא החצר הפנימית הנהדרת, שבמרכזה בריכה עשוייה אבן. החצר הזו מרוצפת באריחי קרמיקה ובפסוקי קוראן.

בניגוד לפאר הציבורי, הציצו לחדרי המגורים הצנועים של התלמידים שלמדו כאן. הם פשוטים כל כך בעיצובם ובחלקם אין אפילו חלונות.
מבנה מדרסת בן יוסוף הוקם במאה ה-14 על ידי "הסולטן השחור", המלך אבו אל חסן. הוא סופח למבנה המסגד הנושא את אותו שם.

קראו אותו אז על שמו של הסולטן עלי אבן יוסוף, שהרחיב את גבולות העיר ואת השפעתה.

מאוחר יותר, במאה ה- 16, שופץ המקום על ידי המלכים הסעדים, בסגנון שמזכיר את ארמון אלהמברה שבדרום ספרד.

הסולטאן עבדאללה אל-גאליב היה מי שבנה אותו כך והרחיב את המדרסה, כך שתוכל להכיל עד 900 תלמידים. בכך הוא הפך את המדרסה האסלאמית ששכנה כאן אז לגדולה ביותר במרוקו ומהגדולות ביותר בכל צפון אפריקה.

בשנת 1960 נסגרה המדרסה וב-1982 היא נפתחה לתצוגה ולביקורים של הקהל הרחב.
למסגד עצמו הכניסה אסורה על מי שאינם מוסלמים.

מבט מקרוב:

ביקור במקום:

והיופי: