שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
בית השבלול
#על הבית הצבעוני והמיוחד של סופיה
בית השבלול (Snail house Sofia) הוא בית קסום בפאתי סופיה, בניין דירות למגורים שנצבע ועוצב כך שייראה כמו חילזון פסיכדלי.
הבית בצורת חילזון הזה הוא יותר מסתם בית היפי. הוא נבנה מחומרים ידידותיים לסביבה.
מעבר לכך, לצד מיזם של אמנות ציבורית עם אג'נדה הוא מציע גם הצהרה ודרישה להגנת כדור הארץ מהנזקים שהמין האנושי גורם לו.
מיקום בית החילזון הוא מחוץ למרכז העיר סופיה, בדרך לאטרקציות כמו כנסיית בויאנה או הר ויטושה.
#טיפים
הבית נגיש ברכב בנסיעה בת רבע שעה מסופיה. גם מטרו אל תחנת המטרו Vitosha וממנה באוטובוס 98 עד לכאן.
לא ניתן להיכנס פנימה, אל תוך בית השבלול.
מבט מקרוב:
https://youtu.be/UNo-x35g4uE
בית השבלול (Snail house Sofia) הוא בית קסום בפאתי סופיה, בניין דירות למגורים שנצבע ועוצב כך שייראה כמו חילזון פסיכדלי.
הבית בצורת חילזון הזה הוא יותר מסתם בית היפי. הוא נבנה מחומרים ידידותיים לסביבה.
מעבר לכך, לצד מיזם של אמנות ציבורית עם אג'נדה הוא מציע גם הצהרה ודרישה להגנת כדור הארץ מהנזקים שהמין האנושי גורם לו.
מיקום בית החילזון הוא מחוץ למרכז העיר סופיה, בדרך לאטרקציות כמו כנסיית בויאנה או הר ויטושה.
#טיפים
הבית נגיש ברכב בנסיעה בת רבע שעה מסופיה. גם מטרו אל תחנת המטרו Vitosha וממנה באוטובוס 98 עד לכאן.
לא ניתן להיכנס פנימה, אל תוך בית השבלול.
מבט מקרוב:
https://youtu.be/UNo-x35g4uE
הקולונדות
#הקולונדות העתיקות שהן שער לחוף
הקולונדות (Colonnades), או האכסדרות, הם שמותיהם של מעין עמודים ומבנים מעוצבים בסגנון קלאסי, הניצבים על טיילת העיר, בשדרת בטומי (Batumi Boulevard).
לקולונדות יופי טהור ומרשים ולא יותר, אך גם לא פחות. הרעיון שלשמו הן הוקמו, הוא לשמש שער מרהיב לאזור החוף של בטומי, אל אזור שבו החוף היה נגיש וקרוב יותר מאשר מיקומו הנוכחי.
תוכלו ללכת לקולונדות במיוחד או פשוט לצעוד בשדרת בטומי (Batumi Boulevard), בטיילת העיר ולפתע להיתקל בהן. יופי צרוף.
הקולונדות (Colonnades), או האכסדרות, הם שמותיהם של מעין עמודים ומבנים מעוצבים בסגנון קלאסי, הניצבים על טיילת העיר, בשדרת בטומי (Batumi Boulevard).
לקולונדות יופי טהור ומרשים ולא יותר, אך גם לא פחות. הרעיון שלשמו הן הוקמו, הוא לשמש שער מרהיב לאזור החוף של בטומי, אל אזור שבו החוף היה נגיש וקרוב יותר מאשר מיקומו הנוכחי.
תוכלו ללכת לקולונדות במיוחד או פשוט לצעוד בשדרת בטומי (Batumi Boulevard), בטיילת העיר ולפתע להיתקל בהן. יופי צרוף.
בית המפלגה / בניין הפרלמנט
#על בית המפלגה הקומוניסטית שהיה לבית הפרלמנט
מול בית הנשיא, ב"שביל הלבנים הצהובות" שהוא הכינוי המקומי לשדרות הצאר אוסובודיטל, ניצב לו בניין בית הפרלמנט הלאומי של בולגריה.
הבניין המפואר הוא נקודת ציון מרכזית בעיר ואחד המבנים היפים והמצולמים בה.
המבנה המרהיב שימש בעבר כבית המפלגה הקומוניסטית בבירה. בחזיתו מתנוססת לה עדיין הסיסמה הצינית משהו שהותיר הקומוניזם כאן: "אחדות היא כוח".
הבניין המרהיב נבנה בסגנון ניאו-קלאסי נהדר, בשנות השמונים של המאה ה-19. תכנן אותו האדריכל הסרבי עם השורשים הבולגריים פרידריך וילהלם גוסטב ליבה, מי שלמד את המקצוע באוסטריה האימפריאלית והפאר שמאפיין את המבנה הוא בהתאם.
כמה סמלי שבית המפלגה העצום מתקופת שלטון הקומוניסטים בבולגריה מתפקד כיום בבירה הבולגרית כחלק מקומפלקס הפרלמנט (National Assembly of Bulgaria) הדמוקרטי של האומה המשוחררת מעול הקומוניזם.
#טיפים
בבית הנשיא שממול מתקיים בכל שעה עגולה טקס חילופי המשמר הציורי. חוויה לילדים ובעצם לכל מי שבא לו.
מול המבנה המפואר של בית המפלגה ניצבת האנדרטה המרשימה לצאר אלכסנדר השני.
ביקור במקום:
https://youtu.be/AnGNwYzNKwQ
הפגנה במקום:
https://youtu.be/3tzgzwVfd2s
מול בית הנשיא, ב"שביל הלבנים הצהובות" שהוא הכינוי המקומי לשדרות הצאר אוסובודיטל, ניצב לו בניין בית הפרלמנט הלאומי של בולגריה.
הבניין המפואר הוא נקודת ציון מרכזית בעיר ואחד המבנים היפים והמצולמים בה.
המבנה המרהיב שימש בעבר כבית המפלגה הקומוניסטית בבירה. בחזיתו מתנוססת לה עדיין הסיסמה הצינית משהו שהותיר הקומוניזם כאן: "אחדות היא כוח".
הבניין המרהיב נבנה בסגנון ניאו-קלאסי נהדר, בשנות השמונים של המאה ה-19. תכנן אותו האדריכל הסרבי עם השורשים הבולגריים פרידריך וילהלם גוסטב ליבה, מי שלמד את המקצוע באוסטריה האימפריאלית והפאר שמאפיין את המבנה הוא בהתאם.
כמה סמלי שבית המפלגה העצום מתקופת שלטון הקומוניסטים בבולגריה מתפקד כיום בבירה הבולגרית כחלק מקומפלקס הפרלמנט (National Assembly of Bulgaria) הדמוקרטי של האומה המשוחררת מעול הקומוניזם.
#טיפים
בבית הנשיא שממול מתקיים בכל שעה עגולה טקס חילופי המשמר הציורי. חוויה לילדים ובעצם לכל מי שבא לו.
מול המבנה המפואר של בית המפלגה ניצבת האנדרטה המרשימה לצאר אלכסנדר השני.
ביקור במקום:
https://youtu.be/AnGNwYzNKwQ
הפגנה במקום:
https://youtu.be/3tzgzwVfd2s
הגברות המצובעות
#על שורת הבתים הצבעוניים שעולים אליהם לרגל
"גברות מצובעות" (Painted Ladies) הוא הכינוי שניתן לשורת בתים צבעוניים, שעוצבו בסגנון אדריכלי ויקטוריאני ונצבעו עם השנים בצבעים מרהיבים. התקופה והסגנון הזה נמשכו לאורך סוף המאה ה-19 ועד שנת 1901, השנה בה מתה המלכה ויקטוריה.
בתי "הגברות המצובעות" ניצבים מול פארק כיכר אלמו שבעיר. בעבר הם זכו גם לכינויים "שורת הגלויות" (Postcard Row ו"שבע האחיות" (Seven Sisters).
את שורת הבתים הזו, בתים 710–722 ברחוב שטיינר, הנציחו באינספור ברושורים ותצלומי פרסומת של סן פרנסיסקו. הם גם הופיעו בעשרות רבות של סרטי קולנוע, סדרות טלוויזיה ופרסומות. רבים זוכרים אותם מפתיח סדרת הטלוויזיה "צער גידול בנות", שעלילתה מתרחשת בסן פרנסיסקו.
#תולדות בתי "הגברות המצובעות"
היסטורית, הבתים שאתם רואים כאן נבנו בשנים 1892-1896 על ידי תושב עשיר בשם מתיו קוואנאו (Matthew Kavanaugh), שגר באחוזה בעיר, שנבנתה ב-1892 ברחוב שטיינר 722.
בשנת 1906, ברעידת האדמה בסן פרנסיסקו, נהרסו רבות מהאחוזות הוויקטוריאניות בשכונת נוב היל האמידה שבעיר. מי ששרדו היו דווקא 14 אלף מהבתים הללו, שהיו המפוארים פחות.
סיפור הצבע שלהם הוא מעניין מאוד. רבים מהבתים הללו נצבעו, בזמן מלחמת העולם הראשונה ובהמשך במלחמת העולם השנייה, בעודפי צבע שנותרו מהצי האמריקאי. הצבע שלהם היה אז אפור, בהתאם לגוון שזכה לכינוי "אפור ספינות-קרב". הסיבה היא שנותרו באותה תקופה כמויות גדולות מהצבע הזה, שיוצר אז עבור הספינות של צבא ארה"ב, נפלט לשוק האזרחי ונמכר בזול.
בשנות ה-60 נולד טרנד של צביעת בתים בגוונים. זה מתחיל, כשבשנת 1963 החל האמן המקומי בוץ' קרדום (Butch Kardum) לערוך על ביתו ניסויים בצבע. הוא שילב אז גווני כחול וירוק חזקים. האפקט היה יפה ורבים משכניו החלו להעתיק ממנו את הצבעים לבתיהם. הסגנון החל להתפשט במהירות בעיר ועשרות בתים הפכו מאפורים ל"גברות מצובעות". מכאן נוצרה "תנועת אמני הצבע" שכונתה ה"קולוריסטים" (Colorist movement). בשנות ה-70 היו כבר שכונות ורחובות שלמים בעיר, שהבתים בהם נצבעו כך. בסן פרנסיסקו מתקיים הסגנון הזה עד היום.
היו אלה צמד סופרים, אליזבת' פומדה (Elizabeth Pomada) ומייקל לארסן (Michael Larsen), שנתנו את הכינוי "גברות מצובעות" לבתים שנצבעו כך. זה היה בשנת 1978, כשהשניים כתבו ספר על הבתים הללו וקראו לו "גברות מצובעות - הוויקטוריאניות הזוהרות של סן פרנסיסקו" (Painted Ladies - San Francisco's Resplendent Victorians).
מאז כבר התפשט הסגנון לכל העולם. בהדרגה הפכו שורות הבתים הוויקטוריאניים שבסן פרנסיסקו למושא לחיקוי עולמי. הכינוי "גברות מצובעות" (באנגלית: "Painted ladies") הפך למונח שמתאר שורות דומות של בניינים ובתי מגורים ויקטוריאניים ברחבי העולם. העיקרון המאחד הוא שהבתים צבועים במספר צבעים שונים, מה שמדגיש את הפרטים האדריכליים שלהם.
#טיפים
כיף לתפוס מנוחה גם בפארק אלאמו, המשקיף אל הגבירות מעבר לרחוב.
ביקור במקום:
https://youtu.be/50uHt96WJnE
ביקור בתוך אחד מהם, עם מארחים שמסבירים:
https://youtu.be/-h6fBTHU5zA
פתיח סדרת הטלוויזיה "צער גידול בנות" עם הבתים לקראת הסוף:
https://youtu.be/2EL65KLdEHE
הדרכה:
https://youtu.be/bbqwAdvY2OU
בלוגרים:
https://youtu.be/s4vGmGnYofk
"גברות מצובעות" (Painted Ladies) הוא הכינוי שניתן לשורת בתים צבעוניים, שעוצבו בסגנון אדריכלי ויקטוריאני ונצבעו עם השנים בצבעים מרהיבים. התקופה והסגנון הזה נמשכו לאורך סוף המאה ה-19 ועד שנת 1901, השנה בה מתה המלכה ויקטוריה.
בתי "הגברות המצובעות" ניצבים מול פארק כיכר אלמו שבעיר. בעבר הם זכו גם לכינויים "שורת הגלויות" (Postcard Row ו"שבע האחיות" (Seven Sisters).
את שורת הבתים הזו, בתים 710–722 ברחוב שטיינר, הנציחו באינספור ברושורים ותצלומי פרסומת של סן פרנסיסקו. הם גם הופיעו בעשרות רבות של סרטי קולנוע, סדרות טלוויזיה ופרסומות. רבים זוכרים אותם מפתיח סדרת הטלוויזיה "צער גידול בנות", שעלילתה מתרחשת בסן פרנסיסקו.
#תולדות בתי "הגברות המצובעות"
היסטורית, הבתים שאתם רואים כאן נבנו בשנים 1892-1896 על ידי תושב עשיר בשם מתיו קוואנאו (Matthew Kavanaugh), שגר באחוזה בעיר, שנבנתה ב-1892 ברחוב שטיינר 722.
בשנת 1906, ברעידת האדמה בסן פרנסיסקו, נהרסו רבות מהאחוזות הוויקטוריאניות בשכונת נוב היל האמידה שבעיר. מי ששרדו היו דווקא 14 אלף מהבתים הללו, שהיו המפוארים פחות.
סיפור הצבע שלהם הוא מעניין מאוד. רבים מהבתים הללו נצבעו, בזמן מלחמת העולם הראשונה ובהמשך במלחמת העולם השנייה, בעודפי צבע שנותרו מהצי האמריקאי. הצבע שלהם היה אז אפור, בהתאם לגוון שזכה לכינוי "אפור ספינות-קרב". הסיבה היא שנותרו באותה תקופה כמויות גדולות מהצבע הזה, שיוצר אז עבור הספינות של צבא ארה"ב, נפלט לשוק האזרחי ונמכר בזול.
בשנות ה-60 נולד טרנד של צביעת בתים בגוונים. זה מתחיל, כשבשנת 1963 החל האמן המקומי בוץ' קרדום (Butch Kardum) לערוך על ביתו ניסויים בצבע. הוא שילב אז גווני כחול וירוק חזקים. האפקט היה יפה ורבים משכניו החלו להעתיק ממנו את הצבעים לבתיהם. הסגנון החל להתפשט במהירות בעיר ועשרות בתים הפכו מאפורים ל"גברות מצובעות". מכאן נוצרה "תנועת אמני הצבע" שכונתה ה"קולוריסטים" (Colorist movement). בשנות ה-70 היו כבר שכונות ורחובות שלמים בעיר, שהבתים בהם נצבעו כך. בסן פרנסיסקו מתקיים הסגנון הזה עד היום.
היו אלה צמד סופרים, אליזבת' פומדה (Elizabeth Pomada) ומייקל לארסן (Michael Larsen), שנתנו את הכינוי "גברות מצובעות" לבתים שנצבעו כך. זה היה בשנת 1978, כשהשניים כתבו ספר על הבתים הללו וקראו לו "גברות מצובעות - הוויקטוריאניות הזוהרות של סן פרנסיסקו" (Painted Ladies - San Francisco's Resplendent Victorians).
מאז כבר התפשט הסגנון לכל העולם. בהדרגה הפכו שורות הבתים הוויקטוריאניים שבסן פרנסיסקו למושא לחיקוי עולמי. הכינוי "גברות מצובעות" (באנגלית: "Painted ladies") הפך למונח שמתאר שורות דומות של בניינים ובתי מגורים ויקטוריאניים ברחבי העולם. העיקרון המאחד הוא שהבתים צבועים במספר צבעים שונים, מה שמדגיש את הפרטים האדריכליים שלהם.
#טיפים
כיף לתפוס מנוחה גם בפארק אלאמו, המשקיף אל הגבירות מעבר לרחוב.
ביקור במקום:
https://youtu.be/50uHt96WJnE
ביקור בתוך אחד מהם, עם מארחים שמסבירים:
https://youtu.be/-h6fBTHU5zA
פתיח סדרת הטלוויזיה "צער גידול בנות" עם הבתים לקראת הסוף:
https://youtu.be/2EL65KLdEHE
הדרכה:
https://youtu.be/bbqwAdvY2OU
בלוגרים:
https://youtu.be/s4vGmGnYofk
אדריכלות
מדרסת בן יוסוף
#על בית הספר העתיק שיופיו עוצר נשימה
עלי בן יוסף מדרסה, או מדרסת בן יוסף (Madrasa Ben Youssef) היא מתחם מרהיב והיסטורי, השוכן במבנה הגדול ביותר בעיר העתיקה של מרקש.
בעבר הייתה כאן מדרסה, כלומר בית ספר. הוא הוקדש ללימודי האיסלאם והקוראן והיה בזמנו הקולג' האיסלאמי הגדול ביותר במרוקו.
למעשה, כאן היתה אחת המדרסות הגדולות בצפון אפריקה והמקום המרכזי במרקש שבו למדו את הקוראן. היא צמודה למסגד הנושא את אותו שם. בימים ההם למדו כאן כמעט אלף סטודנטים בו-זמנית, מספר עצום במונחים של אותם זמנים ביבשת השחורה.
כיום המדרסה נחשבת לאתר היסטורי, שמזכיר בעיצובו המרהיב את ארמון אלהמברה המפואר והמיוחד שבעיר הספרדית גרנדה.
#מה תראו כאן?
עשרות אלפי מבקרים מגיעים בכל שנה לראות את האדריכלות והעיצוב המרשימים של המקום, שמתאפיינים בסגנון עיצובי היספנו-מאורי.
שימו לב לשער הברונזה המעוטר, לפרוזדור המשובץ במוזאיקה מרוקאית, לעבודות העץ והגילופים הנהדרים ולטיח הסטוקו הנהדר.
במדרסה עוצרת הנשימה מככבים השיש ואבני המוזאיקה שעוטפים את קירות המבנה הנהדר.
גולת הכותרת כאן היא החצר הפנימית הנהדרת, שבמרכזה בריכה עשוייה אבן. החצר הזו מרוצפת באריחי קרמיקה ובפסוקי קוראן.
בניגוד לפאר הציבורי, הציצו לחדרי המגורים הצנועים של התלמידים שלמדו כאן. הם פשוטים כל כך בעיצובם ובחלקם אין אפילו חלונות.
#תולדות המדרסה
מבנה מדרסת בן יוסוף הוקם במאה ה-14 על ידי "הסולטן השחור", המלך אבו אל חסן. הוא סופח למבנה המסגד הנושא את אותו שם.
קראו אותו אז על שמו של הסולטן עלי אבן יוסוף, שהרחיב את גבולות העיר ואת השפעתה.
מאוחר יותר, במאה ה- 16, שופץ המקום על ידי המלכים הסעדים, בסגנון שמזכיר את ארמון אלהמברה שבדרום ספרד.
הסולטאן עבדאללה אל-גאליב היה מי שבנה אותו כך והרחיב את המדרסה, כך שתוכל להכיל עד 900 תלמידים. בכך הוא הפך את המדרסה האסלאמית ששכנה כאן אז לגדולה ביותר במרוקו ומהגדולות ביותר בכל צפון אפריקה.
בשנת 1960 נסגרה המדרסה וב-1982 היא נפתחה לתצוגה ולביקורים של הקהל הרחב.
#טיפים
למסגד עצמו הכניסה אסורה על מי שאינם מוסלמים.
מבט מקרוב:
https://youtu.be/v8c4eGZ6bqQ
ביקור במקום:
https://youtu.be/BGxDKjwxJD4
והיופי:
https://youtu.be/e36n5K8exWQ
עלי בן יוסף מדרסה, או מדרסת בן יוסף (Madrasa Ben Youssef) היא מתחם מרהיב והיסטורי, השוכן במבנה הגדול ביותר בעיר העתיקה של מרקש.
בעבר הייתה כאן מדרסה, כלומר בית ספר. הוא הוקדש ללימודי האיסלאם והקוראן והיה בזמנו הקולג' האיסלאמי הגדול ביותר במרוקו.
למעשה, כאן היתה אחת המדרסות הגדולות בצפון אפריקה והמקום המרכזי במרקש שבו למדו את הקוראן. היא צמודה למסגד הנושא את אותו שם. בימים ההם למדו כאן כמעט אלף סטודנטים בו-זמנית, מספר עצום במונחים של אותם זמנים ביבשת השחורה.
כיום המדרסה נחשבת לאתר היסטורי, שמזכיר בעיצובו המרהיב את ארמון אלהמברה המפואר והמיוחד שבעיר הספרדית גרנדה.
#מה תראו כאן?
עשרות אלפי מבקרים מגיעים בכל שנה לראות את האדריכלות והעיצוב המרשימים של המקום, שמתאפיינים בסגנון עיצובי היספנו-מאורי.
שימו לב לשער הברונזה המעוטר, לפרוזדור המשובץ במוזאיקה מרוקאית, לעבודות העץ והגילופים הנהדרים ולטיח הסטוקו הנהדר.
במדרסה עוצרת הנשימה מככבים השיש ואבני המוזאיקה שעוטפים את קירות המבנה הנהדר.
גולת הכותרת כאן היא החצר הפנימית הנהדרת, שבמרכזה בריכה עשוייה אבן. החצר הזו מרוצפת באריחי קרמיקה ובפסוקי קוראן.
בניגוד לפאר הציבורי, הציצו לחדרי המגורים הצנועים של התלמידים שלמדו כאן. הם פשוטים כל כך בעיצובם ובחלקם אין אפילו חלונות.
#תולדות המדרסה
מבנה מדרסת בן יוסוף הוקם במאה ה-14 על ידי "הסולטן השחור", המלך אבו אל חסן. הוא סופח למבנה המסגד הנושא את אותו שם.
קראו אותו אז על שמו של הסולטן עלי אבן יוסוף, שהרחיב את גבולות העיר ואת השפעתה.
מאוחר יותר, במאה ה- 16, שופץ המקום על ידי המלכים הסעדים, בסגנון שמזכיר את ארמון אלהמברה שבדרום ספרד.
הסולטאן עבדאללה אל-גאליב היה מי שבנה אותו כך והרחיב את המדרסה, כך שתוכל להכיל עד 900 תלמידים. בכך הוא הפך את המדרסה האסלאמית ששכנה כאן אז לגדולה ביותר במרוקו ומהגדולות ביותר בכל צפון אפריקה.
בשנת 1960 נסגרה המדרסה וב-1982 היא נפתחה לתצוגה ולביקורים של הקהל הרחב.
#טיפים
למסגד עצמו הכניסה אסורה על מי שאינם מוסלמים.
מבט מקרוב:
https://youtu.be/v8c4eGZ6bqQ
ביקור במקום:
https://youtu.be/BGxDKjwxJD4
והיופי:
https://youtu.be/e36n5K8exWQ
ארמון הצדק, בית המשפט העליון
#על בניין בית המשפט העליון והמרשים של בריסל
בית המשפט העליון בבריסל, הידוע כארמון הצדק (Palais de justice), הוא ארמון מרשים שכמו לקוח מהעת העתיקה. הוא חולש על קו הרקיע של בריסל ואפשר להבחין בו מפינות רבות בעיר.
המבנה הענקי הזה הוא אחד המבנים המרשימים בעיר. במאה ה-19 הוא נחשב לבניין הגבוה ביותר באירופה.
בחזית המבנה המרשים משתרעת רחבה גדולה. ממנה תוכלו להשקיף אל הנוף הפנורמי של בריסל כולה. ביום יפה מלהיב מאוד לראות ולצלם מכאן את האטומיום המתנשא לגובה ומנצנץ על קו האופק, לאור השמש.
ארמון הצדק נתן השראה לנאצים באדריכלות הפומפוזית והניאו קלאסית המוגזמת שלהם. האגדה מספרת שאדולף היטלר מאוד התלהב מעיצוב ארמון הצדק ומהאדריכלות שלו וביחד עם אלברט שפר, האדריכל שלו, הוא ביסס על עיצובו את תכנון כמה מהבניינים הגדולים שבנה או תכנן לבנות בתקופה הנאצית.
#אדריכלות המבנה
את מבנה בית המשפט העליון עיצב האדריכל ז'וזף פולארט בסגנון אקלקטי. הוא נבנה בין השנים 1866-1883.
עיקר הרושם שמשאיר המבנה הזה הוא בחזית המרהיבה ומרשימה שלו ובכיפה המוזהבת ורבת הרושם.
הגובה אל מרכז הכיפה, מרצפת הארמון הגדול, הוא כ-104 מטרים. מרתק לחשוב שמבחינת יחסי הגודל ביניהם, ניתן היה להכניס את כל מבנה האטומיום הענקי כולו אל תוך המבנה הזה של ארמון הצדק.
#טיפים
ארמון הצדק סגור בקיץ, לאורך כל חודש יולי.
מבט מקרוב:
https://youtu.be/HWg__Z3oYs8
ביקור במקום:
https://youtu.be/kRXOK3NGxGo
מהאוויר:
https://youtu.be/YuFCixRYD7c
הקשר לכאורה בין המבנה לאדולף היטלר:
https://youtu.be/nx1bYVMvL6Y
בית המשפט העליון בבריסל, הידוע כארמון הצדק (Palais de justice), הוא ארמון מרשים שכמו לקוח מהעת העתיקה. הוא חולש על קו הרקיע של בריסל ואפשר להבחין בו מפינות רבות בעיר.
המבנה הענקי הזה הוא אחד המבנים המרשימים בעיר. במאה ה-19 הוא נחשב לבניין הגבוה ביותר באירופה.
בחזית המבנה המרשים משתרעת רחבה גדולה. ממנה תוכלו להשקיף אל הנוף הפנורמי של בריסל כולה. ביום יפה מלהיב מאוד לראות ולצלם מכאן את האטומיום המתנשא לגובה ומנצנץ על קו האופק, לאור השמש.
ארמון הצדק נתן השראה לנאצים באדריכלות הפומפוזית והניאו קלאסית המוגזמת שלהם. האגדה מספרת שאדולף היטלר מאוד התלהב מעיצוב ארמון הצדק ומהאדריכלות שלו וביחד עם אלברט שפר, האדריכל שלו, הוא ביסס על עיצובו את תכנון כמה מהבניינים הגדולים שבנה או תכנן לבנות בתקופה הנאצית.
#אדריכלות המבנה
את מבנה בית המשפט העליון עיצב האדריכל ז'וזף פולארט בסגנון אקלקטי. הוא נבנה בין השנים 1866-1883.
עיקר הרושם שמשאיר המבנה הזה הוא בחזית המרהיבה ומרשימה שלו ובכיפה המוזהבת ורבת הרושם.
הגובה אל מרכז הכיפה, מרצפת הארמון הגדול, הוא כ-104 מטרים. מרתק לחשוב שמבחינת יחסי הגודל ביניהם, ניתן היה להכניס את כל מבנה האטומיום הענקי כולו אל תוך המבנה הזה של ארמון הצדק.
#טיפים
ארמון הצדק סגור בקיץ, לאורך כל חודש יולי.
מבט מקרוב:
https://youtu.be/HWg__Z3oYs8
ביקור במקום:
https://youtu.be/kRXOK3NGxGo
מהאוויר:
https://youtu.be/YuFCixRYD7c
הקשר לכאורה בין המבנה לאדולף היטלר:
https://youtu.be/nx1bYVMvL6Y
הפרלמנט האירופי
#על המוזיאון המרתק והחינמי של האיחוד האירופי
אולי לא ידעתם שמרבית המוסדות שמרכיבים את האיחוד האירופי ממוקמים באופן קבוע בעיר בריסל. הבולט שבהם הוא בית פרלמנט של האיחוד האירופי.
הפרלמנט האירופי בבריסל (The European Parliament in Brussels) מציע לשוהים בעיר ביקור במוזיאון "פרלמנטריום" (Parlamentarium), מוזיאון המציע תצוגת מולטימדיה אינטראקטיבית ומוזיאון חדשני ומסקרן לכל הגילאים.
גם אם המקום נשמע די משעמם לביקור בו, מוזיאון "פרלמנטריום" הוא אחת האטרקציות המתוירות והמעניינות בעיר. בנוסף לידע שרוכשים כאן, יש בו חוויות חדשניות להיכרות עם פרלמנט האיחוד האירופי וביבשת עצמה.
#מה תעשו כאן?
מרכז המבקרים כאן נקרא מוזיאון "פרלמנטריום". זהו מקום מעניין ששווה לבקר בו ובו ניתן ללמוד על האיחוד האירופי ומוסדותיו, בכל 23 השפות של מדינות האיחוד. זהו מרכז המבקרים הגדול ביבשת.
התצוגה כאן מספרת למבקרים על ההיסטוריה של האיחוד האירופי, על ההשפעה שלו על יבשת אירופה וכיצד הוא שינה את אורח החיים ביבשת.
הפרלמנטריום של הפרלמנט האירופי מציע התבוננות עם חוויה של 360 מעלות ליבשת אירופה. כאן תוכלו לבחון ולהביט אל מאחורי הקלעים של מה שקרוי אירופה. זה קורה באמצעות מסך של 360 מעלות שיציג לכם. את פעילות הפרלמנט וייקח אתכם לסיור באיחוד האירופי ובחזון שהוא מוביל.
#טיפים
הכניסה לכאן בחינם.
סיורים לילדים בגילאי 8-14 מאפשרים ולשמוע דיונים של הפרלמנט האירופי ולהשתתף במשחק תפקידים שבו יוכלו להכיר את התפקידים של נציגי האיחוד. הירשמו מראש באתר הפרלמנטריום.
המרכז כולל אמצעי הנגשה ומותאם לבעלי צרכים מיוחדים.
המבקרים יוכלו להשתמש באפליקציות עם מידע בכל שפות האיחוד האירופי, על פעילות הפרלמנט וחברי הפרלמנט של האיחוד האירופי.
מבט מקרוב:
https://youtu.be/leN4IkV820c
ביקור בפרלמנטריום:
https://youtu.be/Wa9hDpcvjjo
בלוגרים:
https://youtu.be/w_77SKmPNrc
משחק התפקידים לילדים ובני נוער:
https://youtu.be/7wOfkIxahy8
פרסומת:
https://youtu.be/y3s-NVQOgIw
אולי לא ידעתם שמרבית המוסדות שמרכיבים את האיחוד האירופי ממוקמים באופן קבוע בעיר בריסל. הבולט שבהם הוא בית פרלמנט של האיחוד האירופי.
הפרלמנט האירופי בבריסל (The European Parliament in Brussels) מציע לשוהים בעיר ביקור במוזיאון "פרלמנטריום" (Parlamentarium), מוזיאון המציע תצוגת מולטימדיה אינטראקטיבית ומוזיאון חדשני ומסקרן לכל הגילאים.
גם אם המקום נשמע די משעמם לביקור בו, מוזיאון "פרלמנטריום" הוא אחת האטרקציות המתוירות והמעניינות בעיר. בנוסף לידע שרוכשים כאן, יש בו חוויות חדשניות להיכרות עם פרלמנט האיחוד האירופי וביבשת עצמה.
#מה תעשו כאן?
מרכז המבקרים כאן נקרא מוזיאון "פרלמנטריום". זהו מקום מעניין ששווה לבקר בו ובו ניתן ללמוד על האיחוד האירופי ומוסדותיו, בכל 23 השפות של מדינות האיחוד. זהו מרכז המבקרים הגדול ביבשת.
התצוגה כאן מספרת למבקרים על ההיסטוריה של האיחוד האירופי, על ההשפעה שלו על יבשת אירופה וכיצד הוא שינה את אורח החיים ביבשת.
הפרלמנטריום של הפרלמנט האירופי מציע התבוננות עם חוויה של 360 מעלות ליבשת אירופה. כאן תוכלו לבחון ולהביט אל מאחורי הקלעים של מה שקרוי אירופה. זה קורה באמצעות מסך של 360 מעלות שיציג לכם. את פעילות הפרלמנט וייקח אתכם לסיור באיחוד האירופי ובחזון שהוא מוביל.
#טיפים
הכניסה לכאן בחינם.
סיורים לילדים בגילאי 8-14 מאפשרים ולשמוע דיונים של הפרלמנט האירופי ולהשתתף במשחק תפקידים שבו יוכלו להכיר את התפקידים של נציגי האיחוד. הירשמו מראש באתר הפרלמנטריום.
המרכז כולל אמצעי הנגשה ומותאם לבעלי צרכים מיוחדים.
המבקרים יוכלו להשתמש באפליקציות עם מידע בכל שפות האיחוד האירופי, על פעילות הפרלמנט וחברי הפרלמנט של האיחוד האירופי.
מבט מקרוב:
https://youtu.be/leN4IkV820c
ביקור בפרלמנטריום:
https://youtu.be/Wa9hDpcvjjo
בלוגרים:
https://youtu.be/w_77SKmPNrc
משחק התפקידים לילדים ובני נוער:
https://youtu.be/7wOfkIxahy8
פרסומת:
https://youtu.be/y3s-NVQOgIw
כנסיית סנט אדלברט
#על הכנסייה העתיקה עם האדריכלות המרשימה
כנסיית סנט אדלברט (Church of St. Wojciech), הממוקמת בפינת כיכר השוק המרכזית של קרקוב, היא מהכנסיות העתיקות בקרקוב ומהכנסיות הקטנות שהוקמו בה בסגנון הניאו-רומנסקי. תזהו אותה לפי הכיפה הירוקה שלה והחלונות העגולים שעל קירותיה מכל הצדדים.
הכנסייה שנקראת על שם אדלברט, הוא וויצ'יך הקדוש, נבנתה בסוף המאה ה-10, בסגנון קדם-רומנסקי. הקים אותה לפי האגדה הקדוש אדלברט בשנת 997, לפני שיצא להביא את הנצרות לפולין ולפרוסיה, מדינה בגרמניה של היום.
המסעות המיסיונריות של אותו אדלברט, אגב, הסתיימו ברציחתו. מכיוון שהדבר קרה בעת השליחות המיסיונרית שלו, הוא נחשב לקדוש נוצרי, שמת על אמונתו.
גם אם מדובר באגדה שאין קשר בינה לבין אירוע היסטורי אמיתי, לכנסייה מבנה היסטורי יפהפה. העיצוב שלה מעיד על שנותיה הרבות. גם ממדיה הקטנים של כנסיית אדלברט לא תואמים את יופיו והרושם שהמבנה משאיר. הוא גדול נקודה!
בעבר שימשה הכנסייה את אצילי העיר והסוחרים, שנכנסו בה לתפילה, במהלך הביקורים בעיר, לצורכי עסקיהם.
#אדריכלות המבנה
כנסיית סנט אדלברט מרשימה גם בכך שהיא שקועה באדמה, בין העצים. היא צבועה בלבן וכיפה ירוקה מעליה, עם צריח עתיר חלונות, שמעליו עמוד עם צלב מתכת ומתחתיו כדור מוזהב.
בזיליקת התפילה, שבחלקה האחורי של הכנסייה הקטנה, לא הייתה בכנסייה המקורית והתווספה לה במהלך השנים.
שימו לב לפתח הכנסייה שבחזית המבנה. מעל המשקוף יש כרכוב וגמלון וחלונות רוזטה עגולים המוקפים באבנים. חלון רוזטה כזה יש בכל אחד מארבעת קירות המבנה.
זו כנסייה יפה - תיהנו!
ביקור במקום:
https://youtu.be/u_H7oXITYa4
סיפורו של הקדוש אדלברט:
https://youtu.be/EkNBp1-xM7k
מקהלה שרה בכנסייה:
https://youtu.be/XJOao3-zRMg
כנסיית סנט אדלברט (Church of St. Wojciech), הממוקמת בפינת כיכר השוק המרכזית של קרקוב, היא מהכנסיות העתיקות בקרקוב ומהכנסיות הקטנות שהוקמו בה בסגנון הניאו-רומנסקי. תזהו אותה לפי הכיפה הירוקה שלה והחלונות העגולים שעל קירותיה מכל הצדדים.
הכנסייה שנקראת על שם אדלברט, הוא וויצ'יך הקדוש, נבנתה בסוף המאה ה-10, בסגנון קדם-רומנסקי. הקים אותה לפי האגדה הקדוש אדלברט בשנת 997, לפני שיצא להביא את הנצרות לפולין ולפרוסיה, מדינה בגרמניה של היום.
המסעות המיסיונריות של אותו אדלברט, אגב, הסתיימו ברציחתו. מכיוון שהדבר קרה בעת השליחות המיסיונרית שלו, הוא נחשב לקדוש נוצרי, שמת על אמונתו.
גם אם מדובר באגדה שאין קשר בינה לבין אירוע היסטורי אמיתי, לכנסייה מבנה היסטורי יפהפה. העיצוב שלה מעיד על שנותיה הרבות. גם ממדיה הקטנים של כנסיית אדלברט לא תואמים את יופיו והרושם שהמבנה משאיר. הוא גדול נקודה!
בעבר שימשה הכנסייה את אצילי העיר והסוחרים, שנכנסו בה לתפילה, במהלך הביקורים בעיר, לצורכי עסקיהם.
#אדריכלות המבנה
כנסיית סנט אדלברט מרשימה גם בכך שהיא שקועה באדמה, בין העצים. היא צבועה בלבן וכיפה ירוקה מעליה, עם צריח עתיר חלונות, שמעליו עמוד עם צלב מתכת ומתחתיו כדור מוזהב.
בזיליקת התפילה, שבחלקה האחורי של הכנסייה הקטנה, לא הייתה בכנסייה המקורית והתווספה לה במהלך השנים.
שימו לב לפתח הכנסייה שבחזית המבנה. מעל המשקוף יש כרכוב וגמלון וחלונות רוזטה עגולים המוקפים באבנים. חלון רוזטה כזה יש בכל אחד מארבעת קירות המבנה.
זו כנסייה יפה - תיהנו!
ביקור במקום:
https://youtu.be/u_H7oXITYa4
סיפורו של הקדוש אדלברט:
https://youtu.be/EkNBp1-xM7k
מקהלה שרה בכנסייה:
https://youtu.be/XJOao3-zRMg
בייסיקל סנייק
#על הגשר המגניב לרוכבי האופניים
בייסיקל סנייק (Cykelslangen) הוא גשר מיוחד, המחבר בין העיר ומיועד לרוכבי אופניים. העיצוב היפה שלו מציע לרוכבי האופניים ניגוד ברור לאורבניות מבוססת הבטון שבאה לידי ביטוי בבניינים שמקיפים אותו.
הגשר הזה הוא ההוכחה להיותה של קופנהגן אחת מערי האופניים המובילות בעולם. בשביל עיר, לאהוב אופניים בתקופתנו זה כבר הרבה יותר מלהקצות שבילי אופניים לרוכבים. זו תרבות שהופכת את המדוושים לקהל יעד מובחר ואף מועדף.
למטיילים רגילים, שאינם רכובים על זוג אופניים כזה, הגשר הזה אולי אינו משהו מיוחד, אבל מעבר לעיצוב השובב והמעניין שלו, שהופך אותו ליצירת מופת אדריכלית, הוא גם מאפשר נוף נהדר אל הנמל ואל קו השמיים של קופנהגן וצריחיה.
גשר האופניים האייקוני מאפשר לרוכבי האופניים לעבור מעל אגן הנמל בנסיעה אסתטית וללא הפרעה. איתו תוכלו להגיע לאי בריגי (Brygge Islands), שמעבר לתעלה ולנמל.
מבט מקרוב:
https://youtu.be/R_vk4WtvsDE
בייסיקל סנייק (Cykelslangen) הוא גשר מיוחד, המחבר בין העיר ומיועד לרוכבי אופניים. העיצוב היפה שלו מציע לרוכבי האופניים ניגוד ברור לאורבניות מבוססת הבטון שבאה לידי ביטוי בבניינים שמקיפים אותו.
הגשר הזה הוא ההוכחה להיותה של קופנהגן אחת מערי האופניים המובילות בעולם. בשביל עיר, לאהוב אופניים בתקופתנו זה כבר הרבה יותר מלהקצות שבילי אופניים לרוכבים. זו תרבות שהופכת את המדוושים לקהל יעד מובחר ואף מועדף.
למטיילים רגילים, שאינם רכובים על זוג אופניים כזה, הגשר הזה אולי אינו משהו מיוחד, אבל מעבר לעיצוב השובב והמעניין שלו, שהופך אותו ליצירת מופת אדריכלית, הוא גם מאפשר נוף נהדר אל הנמל ואל קו השמיים של קופנהגן וצריחיה.
גשר האופניים האייקוני מאפשר לרוכבי האופניים לעבור מעל אגן הנמל בנסיעה אסתטית וללא הפרעה. איתו תוכלו להגיע לאי בריגי (Brygge Islands), שמעבר לתעלה ולנמל.
מבט מקרוב:
https://youtu.be/R_vk4WtvsDE
מרכז האדריכלות הדני
#על מרכז האדריכלות של העיר
במרכז האדריכלות הדני (Dansk Arkitektur Center), שבבניין ה"בלוקס" הידוע של קופנהגן, מוצגות תערוכות מתחלפות על אדריכלות העתיד הדנית ותרבות הבנייה בדנמרק. זהו מקום מרתק לחובבי ארכיטקטורה.
לקופנהגן מעמד רם בעולם האדריכלות והתכנון. אחדים מהאדריכלים החדשניים, המעניינים והמרתקים בעולם הם דניים. במרכז הזה מוצגות שלל תצוגות אינפורמטיביות, מסקרנות ועתירות ידע. כאן תוכלו להכיר וללמוד על האדריכלות של דנמרק, על רעיונות עתידיים בתחום, מבנים מעוררי השראה כאן ותפיסות שרווחו ורווחות כאן בבנייה ובתפעול המקום.
מבט מרחוק:
https://youtu.be/oOf5tenCnkU
ומבפנים:
https://youtu.be/j-WDbjw0x-g
במרכז האדריכלות הדני (Dansk Arkitektur Center), שבבניין ה"בלוקס" הידוע של קופנהגן, מוצגות תערוכות מתחלפות על אדריכלות העתיד הדנית ותרבות הבנייה בדנמרק. זהו מקום מרתק לחובבי ארכיטקטורה.
לקופנהגן מעמד רם בעולם האדריכלות והתכנון. אחדים מהאדריכלים החדשניים, המעניינים והמרתקים בעולם הם דניים. במרכז הזה מוצגות שלל תצוגות אינפורמטיביות, מסקרנות ועתירות ידע. כאן תוכלו להכיר וללמוד על האדריכלות של דנמרק, על רעיונות עתידיים בתחום, מבנים מעוררי השראה כאן ותפיסות שרווחו ורווחות כאן בבנייה ובתפעול המקום.
מבט מרחוק:
https://youtu.be/oOf5tenCnkU
ומבפנים:
https://youtu.be/j-WDbjw0x-g
שיכון וייסנהוף
#על שכונת הבאוהאוס של שטוטגרט
שיכון וייסנהוף (Weissenhof Colony), או שכונת ויזנהוף, הוא אזור בשטוטגרט, שנוסדה בעיר ב-1927 כשיכון לעובדים. השיכון הזה נועד להציג לראווה את הסגנון שלימים יזכה לשם "הסגנון הבינלאומי באדריכלות", או בשם "באוהאוס".
השיכון, שלא פחות מ-16 אדריכלים אירופיים
תכננו את המבנים שבו, כלל אז 21 בניינים שבהם 63 יחידות דיור. הוא נחשב לפרויקט הדיור הגדול ביותר שנבנה בזמנו בסביבה וניסה להתמודד עם הבעיה שהתנועה המודרניסטית באדריכלות התדיינה בה רבות אז - כיצד ישוכנו בעתיד מיליוני העובדים שזורמים לערים, בתהליך המואץ של אורבניזציה, "עיור" שהלך אז וגדל.
השיכון הוכרז בשנת 2016 כחלק מאתרי המורשת העולמית של אונסק"ו.
#אדריכלות השכונה
למעשה, שיכון וייסנהוף נבנה לרגל תערוכת" דויטשר ורקבונד" (Deutscher Werkbund), שמשכה קהל רב, אך נפתחה באיחור של שנה לקהל, בשנת 1927.
הפרויקט נערך בניצוחו של האדריכל הגרמני הנודע לודוויג מיס ואן-דר-רוהה, נבנו בו אז 21 מבנים, שתוכננו בידי 16 אדריכלים שונים.
גם אם חלקם היו בתי דירות וחלקם בתים פרטיים, הבניינים דמו בצורתם והייתה ביניהם אחידות רבה. הם התאפיינו בחזיתות ותכנון פנימי פשוטים, גגות שטוחים ששימשו בתור טראסות, או מרפסות לישיבה ושיזוף, חלונות רחבים ומעט קירות בתוך הבתים ובמסדרונות. השתמשו בהם בבנייה טרומית, מה שהחיש מאד את הקמת המבנים, לתקופה של פחות מחצי שנה. בנוסף, חוץ מהבניין האדום והקטן של האדריכל ברונו טאוט, כל המבנים היו לבנים.
התכנון היה שהשיכון ייבנה ביחד עם הדיירים, בבנייה מתועשת. מלכתחילה הוא פורסם כאבטיפוס של מעונות עתידיים לעובדים. אבל תכניות לחוד ומציאות לחוד - בפועל, כל בית עוצב ואובזר בנפרד ובתקציב גבוה, שממש לא היה בהישג ידו של פועל באותה תקופה.
כשעלו הנאצים לשלטון הם תיעבו את הבנייה הזו ובזלזול אופייני הם כינו את השיכון "כפר ערבי". היטלר הורה לקנות אותו, במטרה להביאו להריסה. רק מלחמת העולם השנייה מנעה את ההרס היזום.
אך בזמן המלחמה מיקם השלטון הנאצי בשיכון עמדת נ"מ, אולי כדי לחשוף אותו להפצצות והרס. ואכן השיכון היה מטרה להפצצות בעלות הברית ורבים מהמבנים הללו נהרסו, כולל שני בניינים שתכנן האדריכל הנודע וולטר גרופיוס, מייסד בית הספר "באוהאוס".
אחרי המלחמה פונו הריסות הבתים ההרוסים והאחרים הושכרו על ידי ממשלת גרמניה, שעד היום וייסנהוף שייך לה. בשיפוצים שנעשו על ידי יושביהם במהלך השנים, מרבית הבתים והמבנים שונו והושחתו מבחינה סגנונית. לחלקם אף נבנו גגות רעפים, שהם לגמרי זרים לסגנון המקורי של בתי השיכון הללו.
כיום השיכון די הוחזר למראהו המקורי. הכבוד הרב שגרמניה רוחשת להישגי הבאוהאוס והסגנון הבינלאומי ניכר במראה ובטיפוח של בתי השכונה ובאופיה הכללי, היוקרתי משהו.
מבט מקרוב על שכונת ויזנהוף:
https://youtu.be/xeNShd8Eesk
שיכון וייסנהוף (Weissenhof Colony), או שכונת ויזנהוף, הוא אזור בשטוטגרט, שנוסדה בעיר ב-1927 כשיכון לעובדים. השיכון הזה נועד להציג לראווה את הסגנון שלימים יזכה לשם "הסגנון הבינלאומי באדריכלות", או בשם "באוהאוס".
השיכון, שלא פחות מ-16 אדריכלים אירופיים
תכננו את המבנים שבו, כלל אז 21 בניינים שבהם 63 יחידות דיור. הוא נחשב לפרויקט הדיור הגדול ביותר שנבנה בזמנו בסביבה וניסה להתמודד עם הבעיה שהתנועה המודרניסטית באדריכלות התדיינה בה רבות אז - כיצד ישוכנו בעתיד מיליוני העובדים שזורמים לערים, בתהליך המואץ של אורבניזציה, "עיור" שהלך אז וגדל.
השיכון הוכרז בשנת 2016 כחלק מאתרי המורשת העולמית של אונסק"ו.
#אדריכלות השכונה
למעשה, שיכון וייסנהוף נבנה לרגל תערוכת" דויטשר ורקבונד" (Deutscher Werkbund), שמשכה קהל רב, אך נפתחה באיחור של שנה לקהל, בשנת 1927.
הפרויקט נערך בניצוחו של האדריכל הגרמני הנודע לודוויג מיס ואן-דר-רוהה, נבנו בו אז 21 מבנים, שתוכננו בידי 16 אדריכלים שונים.
גם אם חלקם היו בתי דירות וחלקם בתים פרטיים, הבניינים דמו בצורתם והייתה ביניהם אחידות רבה. הם התאפיינו בחזיתות ותכנון פנימי פשוטים, גגות שטוחים ששימשו בתור טראסות, או מרפסות לישיבה ושיזוף, חלונות רחבים ומעט קירות בתוך הבתים ובמסדרונות. השתמשו בהם בבנייה טרומית, מה שהחיש מאד את הקמת המבנים, לתקופה של פחות מחצי שנה. בנוסף, חוץ מהבניין האדום והקטן של האדריכל ברונו טאוט, כל המבנים היו לבנים.
התכנון היה שהשיכון ייבנה ביחד עם הדיירים, בבנייה מתועשת. מלכתחילה הוא פורסם כאבטיפוס של מעונות עתידיים לעובדים. אבל תכניות לחוד ומציאות לחוד - בפועל, כל בית עוצב ואובזר בנפרד ובתקציב גבוה, שממש לא היה בהישג ידו של פועל באותה תקופה.
כשעלו הנאצים לשלטון הם תיעבו את הבנייה הזו ובזלזול אופייני הם כינו את השיכון "כפר ערבי". היטלר הורה לקנות אותו, במטרה להביאו להריסה. רק מלחמת העולם השנייה מנעה את ההרס היזום.
אך בזמן המלחמה מיקם השלטון הנאצי בשיכון עמדת נ"מ, אולי כדי לחשוף אותו להפצצות והרס. ואכן השיכון היה מטרה להפצצות בעלות הברית ורבים מהמבנים הללו נהרסו, כולל שני בניינים שתכנן האדריכל הנודע וולטר גרופיוס, מייסד בית הספר "באוהאוס".
אחרי המלחמה פונו הריסות הבתים ההרוסים והאחרים הושכרו על ידי ממשלת גרמניה, שעד היום וייסנהוף שייך לה. בשיפוצים שנעשו על ידי יושביהם במהלך השנים, מרבית הבתים והמבנים שונו והושחתו מבחינה סגנונית. לחלקם אף נבנו גגות רעפים, שהם לגמרי זרים לסגנון המקורי של בתי השיכון הללו.
כיום השיכון די הוחזר למראהו המקורי. הכבוד הרב שגרמניה רוחשת להישגי הבאוהאוס והסגנון הבינלאומי ניכר במראה ובטיפוח של בתי השכונה ובאופיה הכללי, היוקרתי משהו.
מבט מקרוב על שכונת ויזנהוף:
https://youtu.be/xeNShd8Eesk
האופטבאנהוף של שטוטגרט
#על תחנת הרכבות המרכזית של שטוטגרט
האופטבאנהוף (Hauptbahnhof), תחנת הרכבת המרכזית של שטוטגרט, הוקמה בעיר בשנת 1920. זוהי תחנת רכבת ענקית והומה אדם, הניצבת אל מול מדרחוב הקניות המרכזי והעיקרי בעיר - קוניגשטראסה.
התחנה מפורסמת גם במגדל בן 12 הקומות שלה, שעליו סמל חברת מרצדס המסתובב. המגדל הזה מאפשר תצפית נפלאה על העיר והפך כבר מזמן לאחד מסמליה של שטוטגרט כולה.
בראש המגדל של האופטבאנהוף מוצגת תערוכת קבע על פרויקט "שטוטגרט 21" (Stuttgart 21), תכנית תחנת הרכבת החדשה בשטוטגרט, שרבים מתנגדיה. פרויקט זה המכונה בקיצור "S21", הוא פרויקט שנוי במחלוקת בדרום גרמניה, שנועד להרחיב ולחדש את כל תשתית הרכבת העירונית והפיתוח בעיר שטוטגרט ומרגיז לא מעט אנשים בעיר.
מבט מקרוב:
https://youtu.be/BXLWdIHmNx4
ביקור במקום:
https://youtu.be/rnKtALNbxDY
האופטבאנהוף (Hauptbahnhof), תחנת הרכבת המרכזית של שטוטגרט, הוקמה בעיר בשנת 1920. זוהי תחנת רכבת ענקית והומה אדם, הניצבת אל מול מדרחוב הקניות המרכזי והעיקרי בעיר - קוניגשטראסה.
התחנה מפורסמת גם במגדל בן 12 הקומות שלה, שעליו סמל חברת מרצדס המסתובב. המגדל הזה מאפשר תצפית נפלאה על העיר והפך כבר מזמן לאחד מסמליה של שטוטגרט כולה.
בראש המגדל של האופטבאנהוף מוצגת תערוכת קבע על פרויקט "שטוטגרט 21" (Stuttgart 21), תכנית תחנת הרכבת החדשה בשטוטגרט, שרבים מתנגדיה. פרויקט זה המכונה בקיצור "S21", הוא פרויקט שנוי במחלוקת בדרום גרמניה, שנועד להרחיב ולחדש את כל תשתית הרכבת העירונית והפיתוח בעיר שטוטגרט ומרגיז לא מעט אנשים בעיר.
מבט מקרוב:
https://youtu.be/BXLWdIHmNx4
ביקור במקום:
https://youtu.be/rnKtALNbxDY
קאסה אַמַטְיֵיה
#עוד בית מודרניסטה שתכנן קדפאלק
קאסה אַמַטְיֵיה, הבית המדהים עם הכתר, משלב את הסגנון הניאו-גותי והאר-נובו. חזיתו עוצבה בהשראת הבתים בהולנד. הבניין תוכנן על ידי האדריכל ז'וזף קדפאלק, שעבד עליו ביחד עם כמה מהאמנים ובעלי המלאכה המשובחים ביותר בברצלונה, ביניהם אוסבי ארנאן ואלפונס ג'וג'ול. הבית נבנה בין השנים 1898-1900.
קאסה אמטייה, ביחד עם קאסה באטיו הסמוך לו (שתוכנן על ידי גאודי) וקאסה לֶאוֹ מוֹרֵרַה (Casa Lleó Morera) הם חלק מה"מַנְסָנַה דֵה לה דיסְקוֹרְדְיַה" (Mansana de la Discordia). שלושת הבתים האלו הם שיפוץ של מבנים שהיו קיימים לפני כן. הבניין המקורי של הקאסה אמטייה נבנה על ידי אנטוני רוברט בשנת 1875.
האדריכל התבסס בעיצובו על האחוזה הקטלאנית הטיפוסית, תוך שילוב אלמנטים גרמניים, כמו אותו כרכוב מסולסל המודגש באריחי קרמיקה. הבית אמנם נראה כמו ארמון יחיד, אך הוא בעצם גוש שמכיל בתוכו הרבה דירות.
במקור, תוכנן הבניין כך שישמש בית מגוריו של השוקולטייר המוכר אנטוני אמטייה. תוכלו לבקר בחנות למוצרי שוקולד שנמצאת בו ואף במטבח הבית. שימו לב במיוחד לתקרת הזכוכית הצבעונית שבו.
#מהו סגנון המודרניסטה?
סגנון המודרניסטה הוא בעצם הגרסה הקאטלאנית של סגנון האדריכלות והאמנות הפלסטית שנקרא בצרפתית "אר-נובו". הוא מאופיין בהשראה חזקה מהצומח, דגש על צבעוניות רבה, על קווים טבעיים ומעוגלים ועל חומרים פשוטים ומקומיים. האדריכל הכי מפורסם במודרניסטה היה גאודי, שהסגנון ממש מזוהה איתו. הוא השתמש בעקרונות הסגנון שוב ושוב והשתמש במוטיבים כמו הקירות המעוגלים והמזכירים גלים והימנעות כמעט קבועה ממשטחים ישרים. הוא לא היחיד שעיצב בסגנון המודרניסטה - היו אדריכלים נוספים שכיכבו בסגנון זה בברצלונה, כמו ז'וזף פואיג אי קאדאפאלק ולואיס דומנק אי מונטאנר.
מבט מקרוב על הבית:
https://www.youtube.com/watch?v=slOXzpdqjgw
קאסה אַמַטְיֵיה, הבית המדהים עם הכתר, משלב את הסגנון הניאו-גותי והאר-נובו. חזיתו עוצבה בהשראת הבתים בהולנד. הבניין תוכנן על ידי האדריכל ז'וזף קדפאלק, שעבד עליו ביחד עם כמה מהאמנים ובעלי המלאכה המשובחים ביותר בברצלונה, ביניהם אוסבי ארנאן ואלפונס ג'וג'ול. הבית נבנה בין השנים 1898-1900.
קאסה אמטייה, ביחד עם קאסה באטיו הסמוך לו (שתוכנן על ידי גאודי) וקאסה לֶאוֹ מוֹרֵרַה (Casa Lleó Morera) הם חלק מה"מַנְסָנַה דֵה לה דיסְקוֹרְדְיַה" (Mansana de la Discordia). שלושת הבתים האלו הם שיפוץ של מבנים שהיו קיימים לפני כן. הבניין המקורי של הקאסה אמטייה נבנה על ידי אנטוני רוברט בשנת 1875.
האדריכל התבסס בעיצובו על האחוזה הקטלאנית הטיפוסית, תוך שילוב אלמנטים גרמניים, כמו אותו כרכוב מסולסל המודגש באריחי קרמיקה. הבית אמנם נראה כמו ארמון יחיד, אך הוא בעצם גוש שמכיל בתוכו הרבה דירות.
במקור, תוכנן הבניין כך שישמש בית מגוריו של השוקולטייר המוכר אנטוני אמטייה. תוכלו לבקר בחנות למוצרי שוקולד שנמצאת בו ואף במטבח הבית. שימו לב במיוחד לתקרת הזכוכית הצבעונית שבו.
#מהו סגנון המודרניסטה?
סגנון המודרניסטה הוא בעצם הגרסה הקאטלאנית של סגנון האדריכלות והאמנות הפלסטית שנקרא בצרפתית "אר-נובו". הוא מאופיין בהשראה חזקה מהצומח, דגש על צבעוניות רבה, על קווים טבעיים ומעוגלים ועל חומרים פשוטים ומקומיים. האדריכל הכי מפורסם במודרניסטה היה גאודי, שהסגנון ממש מזוהה איתו. הוא השתמש בעקרונות הסגנון שוב ושוב והשתמש במוטיבים כמו הקירות המעוגלים והמזכירים גלים והימנעות כמעט קבועה ממשטחים ישרים. הוא לא היחיד שעיצב בסגנון המודרניסטה - היו אדריכלים נוספים שכיכבו בסגנון זה בברצלונה, כמו ז'וזף פואיג אי קאדאפאלק ולואיס דומנק אי מונטאנר.
מבט מקרוב על הבית:
https://www.youtube.com/watch?v=slOXzpdqjgw
מצפה אדם
#על המצפה
הבניין האייקוני המדהים של מצפה אדם נמצא ממש ליד מכון הסרטים ה-EYE ומול התחנה המרכזית. הוא היה בעבר בניין רב קומות נטוש שהפך לאחד ממרכזי התיירות המובילים באמסטרדם. תוכלו להגיע אליו באמצעות מעבורת. זוהי התצפית המרשימה ביותר של אמסטרדם. ממנה תוכלו לראות את המרכז ההיסטורי של העיר, את הנמל, את הנוף והתעלות. מעבר לזה, תוכלו לראות כאן תערוכה אינטראקטיבית שתשלים לכם את החוויה. התערוכה עוסקת בהיסטוריה ובתרבות של אמסטרדם.
עם זאת, אסור לכם לדלג על האטרקציה המדליקה ביותר במצפה. הנדנדה הגבוהה ביותר באירופה נמצאת ממש כאן. היא מכונה "Over the Edge" והיא נפתחה למבקרים ממש לאחרונה, בשנת 2016. מאה מטרים מעל הקרקע, כשכל אמסטרדם מתחת לרגליכם, לא תוכלו להירגע מהאדרנלין שיזרום בגופכם. תהנו!
הבניין האייקוני המדהים של מצפה אדם נמצא ממש ליד מכון הסרטים ה-EYE ומול התחנה המרכזית. הוא היה בעבר בניין רב קומות נטוש שהפך לאחד ממרכזי התיירות המובילים באמסטרדם. תוכלו להגיע אליו באמצעות מעבורת. זוהי התצפית המרשימה ביותר של אמסטרדם. ממנה תוכלו לראות את המרכז ההיסטורי של העיר, את הנמל, את הנוף והתעלות. מעבר לזה, תוכלו לראות כאן תערוכה אינטראקטיבית שתשלים לכם את החוויה. התערוכה עוסקת בהיסטוריה ובתרבות של אמסטרדם.
עם זאת, אסור לכם לדלג על האטרקציה המדליקה ביותר במצפה. הנדנדה הגבוהה ביותר באירופה נמצאת ממש כאן. היא מכונה "Over the Edge" והיא נפתחה למבקרים ממש לאחרונה, בשנת 2016. מאה מטרים מעל הקרקע, כשכל אמסטרדם מתחת לרגליכם, לא תוכלו להירגע מהאדרנלין שיזרום בגופכם. תהנו!
קרטורסטי קרוסל
#חנות הספרים, גלריה ומסעדה במבנה מרהיב ביופיו
קרטורסטי קרוסל (Carturesti Carusel) היא ניסוי בתרבות, חופש ואדריכלות. זו חנות ספרים שנפתחה בתוך מבנה משוחזר להפליא מהמאה ה־19, בעיר העתיקה של בירת רומניה.
זהו חלל ענקי בן 6 קומות ו-1,000 מטר מרובע, בבניין יפה להפליא ומואר נהדר שהכניסה אליו מלאה ביופי. קישוטים נאים ואסתטיקה רבת טעם הכניסו כאן עיצוב שהופך את הביקור כאן לחוויה של ממש.
ההליכה חנות הספרים הזו מעוררת לא מעט קנאה. בין אלפי הספרים שבקומות המשוחזרות, על גרמי מדרגות מפותלים, תרגישו כמו ביקור בממלכת הספרות.
בעלי המקום עוד השכילו למקם כאן גם מסעדה טובה וגלריה נהדרת לאמנות, כך שהחגיגה מושלמת.
מבט מקרוב:
https://youtu.be/BwErcvMda_g
ביקור במקום:
https://youtu.be/BHdQQ59HWms
ועוד מבט:
https://youtu.be/Sm29MRHvvkI
קרטורסטי קרוסל (Carturesti Carusel) היא ניסוי בתרבות, חופש ואדריכלות. זו חנות ספרים שנפתחה בתוך מבנה משוחזר להפליא מהמאה ה־19, בעיר העתיקה של בירת רומניה.
זהו חלל ענקי בן 6 קומות ו-1,000 מטר מרובע, בבניין יפה להפליא ומואר נהדר שהכניסה אליו מלאה ביופי. קישוטים נאים ואסתטיקה רבת טעם הכניסו כאן עיצוב שהופך את הביקור כאן לחוויה של ממש.
ההליכה חנות הספרים הזו מעוררת לא מעט קנאה. בין אלפי הספרים שבקומות המשוחזרות, על גרמי מדרגות מפותלים, תרגישו כמו ביקור בממלכת הספרות.
בעלי המקום עוד השכילו למקם כאן גם מסעדה טובה וגלריה נהדרת לאמנות, כך שהחגיגה מושלמת.
מבט מקרוב:
https://youtu.be/BwErcvMda_g
ביקור במקום:
https://youtu.be/BHdQQ59HWms
ועוד מבט:
https://youtu.be/Sm29MRHvvkI
בּוֹסְקוֹ וֶרְטִיקָלֶה
#על המגדלים עם היערות האנכיים במילאנו
מגדלי ''בּוֹסְקוֹ וֶרְטִיקָלֶה' (Bosco Verticale) או "היער האנכי" שבעיר מילאנו הם דוגמה למגדלים המעוררים פליאה, לא בשל גובהם או הפאר שלהם, אלא בגלל שהם הראשונים בעולם שהחזירו את תפארת הגנים התלויים של בבל. מדובר ב"מגדלים חיים" שבהם מגדלים הדיירים עצים באוויר, עצים של ממש.
לא סתם נבחרו מגדלי "בוסקו ורטיקל" (Bosco Verticale) המיוערים שבמילאנו לגורדי השחקים הבינלאומיים המצטיינים לשנת 2014. המגדלים שעוצבו על ידי האדריכל האיטלקי סטפאנו בוארי, צוינו כדוגמה מרהיבת לשילוב וסימביוזה בין אדריכלות לטבע. שכן, במגדלים שמתנשאים לגובה של מעל 100 מטרים, יש מעל אלף מיני צמחים. הותקנו בהם מערכות מים אפורים, שמאפשרים השקיה במי מקלחת והם מצוידים במערכות של פנלים סולאריים, לייצור של חשמל וחימום המים, באמצעות אנרגיית השמש. כך יצרו בהם סביבת מיקרו-אקלים שחוסכת באנרגיה, תורמת לסביבה ולשיקומה האקולוגי ומאפשרת קיום של חיים הרמוניים של אדם וצמחיה זה לצד זה.
יתרון סביבתי נוסף במגדלים הללו הוא בחיפוי האקוסטי ובהפחתה של זיהום הרעש שחוסמים העצים והצמחייה שבמרפסות הדירות ביער האנכי הזה. הם גם מסייעים להקטנת זיהום האוויר והאבק בדירות, חוסמים את השמש הישירה הנכנסת אל הדירות בעונות החמות ומקטינים את הפרעת הרוחות לחיי הדיירים.
הנה היער האנכי שעל מגדלי "בוסקו ורטיקל":
https://youtu.be/T0xqRj8zGQE
והגנים התלויים של מילאנו מהאוויר:
https://youtu.be/lGefukU8MCc
מגדלי ''בּוֹסְקוֹ וֶרְטִיקָלֶה' (Bosco Verticale) או "היער האנכי" שבעיר מילאנו הם דוגמה למגדלים המעוררים פליאה, לא בשל גובהם או הפאר שלהם, אלא בגלל שהם הראשונים בעולם שהחזירו את תפארת הגנים התלויים של בבל. מדובר ב"מגדלים חיים" שבהם מגדלים הדיירים עצים באוויר, עצים של ממש.
לא סתם נבחרו מגדלי "בוסקו ורטיקל" (Bosco Verticale) המיוערים שבמילאנו לגורדי השחקים הבינלאומיים המצטיינים לשנת 2014. המגדלים שעוצבו על ידי האדריכל האיטלקי סטפאנו בוארי, צוינו כדוגמה מרהיבת לשילוב וסימביוזה בין אדריכלות לטבע. שכן, במגדלים שמתנשאים לגובה של מעל 100 מטרים, יש מעל אלף מיני צמחים. הותקנו בהם מערכות מים אפורים, שמאפשרים השקיה במי מקלחת והם מצוידים במערכות של פנלים סולאריים, לייצור של חשמל וחימום המים, באמצעות אנרגיית השמש. כך יצרו בהם סביבת מיקרו-אקלים שחוסכת באנרגיה, תורמת לסביבה ולשיקומה האקולוגי ומאפשרת קיום של חיים הרמוניים של אדם וצמחיה זה לצד זה.
יתרון סביבתי נוסף במגדלים הללו הוא בחיפוי האקוסטי ובהפחתה של זיהום הרעש שחוסמים העצים והצמחייה שבמרפסות הדירות ביער האנכי הזה. הם גם מסייעים להקטנת זיהום האוויר והאבק בדירות, חוסמים את השמש הישירה הנכנסת אל הדירות בעונות החמות ומקטינים את הפרעת הרוחות לחיי הדיירים.
הנה היער האנכי שעל מגדלי "בוסקו ורטיקל":
https://youtu.be/T0xqRj8zGQE
והגנים התלויים של מילאנו מהאוויר:
https://youtu.be/lGefukU8MCc
הפרלמנט ההלני
#על בית הפרלמנט של יוון
"הפרלמנט ההֶלֶנִי" הוא בית הפרלמנט היווני (Greek Parliament) והוא שוכן במבנה המרשים ביותר בכיכר סינטגמה. "ווּלִי", כמו שמכנים אותו כאן, נבנה בין השנים 1836-1842 ושימש בתחילה כארמון למלכי יוון. כיום יושב בו הפרלמנט היווני וניתן לבקר בעיקר בספריה המרכזית שנמצאת בו.
התיירים הרבים מגיעים אליו, בעיקר בכדי לצפות בטקס חילופי המשמר שליד קבר החייל האלמוני. את הטקס עורכים שומרי הנשיאות, הלבושים בתלבושת היוונית המסורתית.
בשנת 1843, כשנחנך הארמון שהוא היום בניין הפרלמנט, עבור המלך החדש, אותון מבוואריה, אמור היה הבניין המפואר להיות הארמון המלכותי של מלך יוון. המלך הזה היה ממוצא אוסטרי והומלך על ידי המעצמות, שנתנו את חסותן ליוון, לאחר שכמה שנים לפני כן הכריזה על עצמאותה מהאימפריה העות'מנית.
אגב, אותו מלך, שהיה במקביל גם נסיך בוואריה, לא הספיק למלוך הרבה זמן ביוון. לאחר מרד עממי שהתרחש באוקטובר 1862, הוא גורש מיוון והמלוכה בה הופסקה לחלוטין.
#אדריכלות בניין הפרלמנט היווני
המבנה המרשים שבו יושב הפרלמנט היווני כיום, תוכנן ונבנה כארמון למלך, באמצע המאה ה-19. הוא נבנה בהתאם לסטנדרטים המקובלים לארמונות אירופיים, אם כי בתקציב מוגבל לעומתם.
צורת הבניין גיאומטרית והוא מעוצב בסגנון הבנייה הניאו-קלאסי. שמתם לב אולי, שהוא חסר את העיטורים הרבים של הסגנון. הסיבה לכך היא שתוך כדי הבנייה של הארמון, אזל התקציב ולא נשאר כסף לקישוטים ולעיטורים החסרים, אז הוא נשאר כך.
אגב, לא חסרו בעיות נוספות בארמון חסר המזל. ודאי יעניין אתכם לדעת שבארמון בן 365 החדרים, היה עד השיפוץ שנעשה בו בשנת 1910, רק חדר אמבטיה אחד!
מבט מקרוב:
https://youtu.be/TIg4YlldMhk
מהאוויר:
https://youtu.be/O4s2ctz9j6w?end=1m50s
"הפרלמנט ההֶלֶנִי" הוא בית הפרלמנט היווני (Greek Parliament) והוא שוכן במבנה המרשים ביותר בכיכר סינטגמה. "ווּלִי", כמו שמכנים אותו כאן, נבנה בין השנים 1836-1842 ושימש בתחילה כארמון למלכי יוון. כיום יושב בו הפרלמנט היווני וניתן לבקר בעיקר בספריה המרכזית שנמצאת בו.
התיירים הרבים מגיעים אליו, בעיקר בכדי לצפות בטקס חילופי המשמר שליד קבר החייל האלמוני. את הטקס עורכים שומרי הנשיאות, הלבושים בתלבושת היוונית המסורתית.
בשנת 1843, כשנחנך הארמון שהוא היום בניין הפרלמנט, עבור המלך החדש, אותון מבוואריה, אמור היה הבניין המפואר להיות הארמון המלכותי של מלך יוון. המלך הזה היה ממוצא אוסטרי והומלך על ידי המעצמות, שנתנו את חסותן ליוון, לאחר שכמה שנים לפני כן הכריזה על עצמאותה מהאימפריה העות'מנית.
אגב, אותו מלך, שהיה במקביל גם נסיך בוואריה, לא הספיק למלוך הרבה זמן ביוון. לאחר מרד עממי שהתרחש באוקטובר 1862, הוא גורש מיוון והמלוכה בה הופסקה לחלוטין.
#אדריכלות בניין הפרלמנט היווני
המבנה המרשים שבו יושב הפרלמנט היווני כיום, תוכנן ונבנה כארמון למלך, באמצע המאה ה-19. הוא נבנה בהתאם לסטנדרטים המקובלים לארמונות אירופיים, אם כי בתקציב מוגבל לעומתם.
צורת הבניין גיאומטרית והוא מעוצב בסגנון הבנייה הניאו-קלאסי. שמתם לב אולי, שהוא חסר את העיטורים הרבים של הסגנון. הסיבה לכך היא שתוך כדי הבנייה של הארמון, אזל התקציב ולא נשאר כסף לקישוטים ולעיטורים החסרים, אז הוא נשאר כך.
אגב, לא חסרו בעיות נוספות בארמון חסר המזל. ודאי יעניין אתכם לדעת שבארמון בן 365 החדרים, היה עד השיפוץ שנעשה בו בשנת 1910, רק חדר אמבטיה אחד!
מבט מקרוב:
https://youtu.be/TIg4YlldMhk
מהאוויר:
https://youtu.be/O4s2ctz9j6w?end=1m50s
מגדל הקפסולות בגינזה
#על מגדל שבנוי מקפסולות קטנות
מגדל הקפסולות נאקאגין (Nakagin Capsule Tower) שבשכונת גינזה, מזכיר יותר ערימה גבוהה של מכונות כביסה מאשר בניין מגורים. אבל המגדל הזה בנוי מ-140 קפסולות צפופות, יחידות מגורים זעירות, שעוצבו במקור כך שישרתו דיירים בודדים, עם דגש על אנשי עסקים יחידים.
המגדל נבנה בתחילת שנות ה-70 והושלם בשנת 1972. הוא תוכנן על ידי האדריכל היפאני קישו קורוקאווה, כמגדל מגורים ומשרדים. מיום השקתו הוא היווה דוגמה למבנה פורץ דרך, שהציע פתרון חליפי למגורים עירוניים בדירות גדולות ובזבזניות, אלטרנטיבה שנראתה מתאימה היטב למטרופולין הצפוף בעולם ששמו טוקיו.
המגדל, שנחשב לאחד המבנים החשובים והמפורסמים ביפאן, התבסס על קפסולות, או תאים, שיוצרו בייצור המוני. הם נועדו במקור לשמש כיחידות מגורים אישיות, או כמשרדים זעירים. בכל קפסולת מגורים, למשל, נכללו מקלחת ושירותים, לצד מיטה, טלוויזיה וטלפון. הכיוון היה לאפשר לינה זולה בעיר, לאנשים שמתגוררים רחוק ומעוניינים להישאר בטוקיו ללילה.
אבל חזון לחוד ומציאות ממש לחוד. על אף שהוא נחשב לאייקון של תנועת האוונגרד היפאנית "מטבוליזם", המגדל האקסצנטרי הזה נועד להיהרס. הסיבה היא שהקפסולות, שבמקור היו אמורים להחליף כל 25 שנה, לא הוחלפו כלל והגיעו למצב של הזנחה קשה, מה שהוביל את הבניין למצבו הקשה והפך אותו למיועד להריסה.
ואכן, לאחר שנרכש על ידי קרן השקעות מקומית, יועד המגדל להריסה ובמקומו הודיעו בעלי הקרקע שיבנו מגדל חדש ויוקרתי. יתכן שכשאתם בטוקיו זה כבר קרה ולא תראו את החלוץ שהקדים את מלונות הקפסולה והפתרונות המודרניים האחרים, חלוץ שהלך לעולם שכולו נדל"ן...
מבט מקרוב:
https://youtu.be/mkJN1598zqA
ועוד אחד:
https://youtu.be/FWRkId55bqM
מגדל הקפסולות נאקאגין (Nakagin Capsule Tower) שבשכונת גינזה, מזכיר יותר ערימה גבוהה של מכונות כביסה מאשר בניין מגורים. אבל המגדל הזה בנוי מ-140 קפסולות צפופות, יחידות מגורים זעירות, שעוצבו במקור כך שישרתו דיירים בודדים, עם דגש על אנשי עסקים יחידים.
המגדל נבנה בתחילת שנות ה-70 והושלם בשנת 1972. הוא תוכנן על ידי האדריכל היפאני קישו קורוקאווה, כמגדל מגורים ומשרדים. מיום השקתו הוא היווה דוגמה למבנה פורץ דרך, שהציע פתרון חליפי למגורים עירוניים בדירות גדולות ובזבזניות, אלטרנטיבה שנראתה מתאימה היטב למטרופולין הצפוף בעולם ששמו טוקיו.
המגדל, שנחשב לאחד המבנים החשובים והמפורסמים ביפאן, התבסס על קפסולות, או תאים, שיוצרו בייצור המוני. הם נועדו במקור לשמש כיחידות מגורים אישיות, או כמשרדים זעירים. בכל קפסולת מגורים, למשל, נכללו מקלחת ושירותים, לצד מיטה, טלוויזיה וטלפון. הכיוון היה לאפשר לינה זולה בעיר, לאנשים שמתגוררים רחוק ומעוניינים להישאר בטוקיו ללילה.
אבל חזון לחוד ומציאות ממש לחוד. על אף שהוא נחשב לאייקון של תנועת האוונגרד היפאנית "מטבוליזם", המגדל האקסצנטרי הזה נועד להיהרס. הסיבה היא שהקפסולות, שבמקור היו אמורים להחליף כל 25 שנה, לא הוחלפו כלל והגיעו למצב של הזנחה קשה, מה שהוביל את הבניין למצבו הקשה והפך אותו למיועד להריסה.
ואכן, לאחר שנרכש על ידי קרן השקעות מקומית, יועד המגדל להריסה ובמקומו הודיעו בעלי הקרקע שיבנו מגדל חדש ויוקרתי. יתכן שכשאתם בטוקיו זה כבר קרה ולא תראו את החלוץ שהקדים את מלונות הקפסולה והפתרונות המודרניים האחרים, חלוץ שהלך לעולם שכולו נדל"ן...
מבט מקרוב:
https://youtu.be/mkJN1598zqA
ועוד אחד:
https://youtu.be/FWRkId55bqM
בניין פלאטאיירון
#על הבניין שיש לו צורה של מגהץ
גורד השחקים הזה, הנקרא גם בניין פולר בוודאי משך את תשומת לבכם בגלל צורתו המשולשת. גובהו הכולל הוא 87 מטרים ויש בו 22 קומות. בשנת 1902, עם סיום בנייתו, הוא נחשב לאחד הבניינים הגבוהים בעיר ניו יורק. הבניין תוכנן על ידי האדריכל דניאל ברנהם, שניסה לתת לו סגנון של "ארמון אנכי, בעל מוטיבים מתקופת הרנסאנס" בסגנון בוזאר. אם תהיתם לגבי מקור שמו, "פלאטאיירון" הוא כינוי שניתן לו בגלל הדמיון הרב שיש לו ל... מגהץ!
הבניין נחשב לאייקון ולאחד מסמליה של ניו יורק, בעיקר בשל אהדת הציבור כלפיו. אבל אם חשבתם שהוא קיבל את ההערכה מהר, אתם טועים. עיתונאים ואנשים נוספים אמנם שיבחו את חזית הבניין המעניינת, אך ביקרו את הפרקטיות שלו ואת מספר החלונות המוגזם שיש בו. היו כאלה שאף טענו שהוא לא מתאים לעמוד במרכז העיר ולמשוך כל כך הרבה תשומת לב. עיתון הניו יורק טיימס כינה אותו "מפלצתי". עם השנים הביקורות התרככו מעט, אך עד היום יש מתנגדים חריפים לנוכחותו.
למגדל פלאטאיירון יש מעמד של מבנה היסטורי החל משנת 1979.
#אדריכלות
מעניין, אך העיצוב המקורי של האדריכל דניאל ברנהם היה מעט שונה ממה שאתם רואים מולכם בפועל. הסקיצות מראות שבעיצוב הראשוני היה גם לוח שעון מחוגים וכותרת מעוטרת עם שכלולים רבים.
אך למרות התכניות, מי שפיקח על הבנייה בפועל היה המעצב פרדריק פיליפ דינקלברג (Frederick Philip Dinkelberg), שעבד במשרדו של ברנהם. זו כנראה הסיבה להבדל.
רוצים סיפור מעניין על הבניין? - צורתו המיוחדת יצרה חשש גדול כי הוא יקרוס בתוך מספר שנים והוא אף גרם לאפקט "מנהרת רוח" ברחובות הסמוכים שלו. כן כן, חמודים, בתחילת המאה ה-20 גברים חיכו לרגע שבו הרוח תרים את שמלתן של הנשים העוברות ליד הבניין, על מנת להציץ להן.
אל תנסו את זה בבית, סוטים קטנים!
הנה הבניין וסביבתו:
https://youtu.be/nxpDIemxxUI
גורד השחקים הזה, הנקרא גם בניין פולר בוודאי משך את תשומת לבכם בגלל צורתו המשולשת. גובהו הכולל הוא 87 מטרים ויש בו 22 קומות. בשנת 1902, עם סיום בנייתו, הוא נחשב לאחד הבניינים הגבוהים בעיר ניו יורק. הבניין תוכנן על ידי האדריכל דניאל ברנהם, שניסה לתת לו סגנון של "ארמון אנכי, בעל מוטיבים מתקופת הרנסאנס" בסגנון בוזאר. אם תהיתם לגבי מקור שמו, "פלאטאיירון" הוא כינוי שניתן לו בגלל הדמיון הרב שיש לו ל... מגהץ!
הבניין נחשב לאייקון ולאחד מסמליה של ניו יורק, בעיקר בשל אהדת הציבור כלפיו. אבל אם חשבתם שהוא קיבל את ההערכה מהר, אתם טועים. עיתונאים ואנשים נוספים אמנם שיבחו את חזית הבניין המעניינת, אך ביקרו את הפרקטיות שלו ואת מספר החלונות המוגזם שיש בו. היו כאלה שאף טענו שהוא לא מתאים לעמוד במרכז העיר ולמשוך כל כך הרבה תשומת לב. עיתון הניו יורק טיימס כינה אותו "מפלצתי". עם השנים הביקורות התרככו מעט, אך עד היום יש מתנגדים חריפים לנוכחותו.
למגדל פלאטאיירון יש מעמד של מבנה היסטורי החל משנת 1979.
#אדריכלות
מעניין, אך העיצוב המקורי של האדריכל דניאל ברנהם היה מעט שונה ממה שאתם רואים מולכם בפועל. הסקיצות מראות שבעיצוב הראשוני היה גם לוח שעון מחוגים וכותרת מעוטרת עם שכלולים רבים.
אך למרות התכניות, מי שפיקח על הבנייה בפועל היה המעצב פרדריק פיליפ דינקלברג (Frederick Philip Dinkelberg), שעבד במשרדו של ברנהם. זו כנראה הסיבה להבדל.
רוצים סיפור מעניין על הבניין? - צורתו המיוחדת יצרה חשש גדול כי הוא יקרוס בתוך מספר שנים והוא אף גרם לאפקט "מנהרת רוח" ברחובות הסמוכים שלו. כן כן, חמודים, בתחילת המאה ה-20 גברים חיכו לרגע שבו הרוח תרים את שמלתן של הנשים העוברות ליד הבניין, על מנת להציץ להן.
אל תנסו את זה בבית, סוטים קטנים!
הנה הבניין וסביבתו:
https://youtu.be/nxpDIemxxUI
מרכז התרבות היידר אלייב
#על המבנה המודרניסטי לזכר מנהיג באקו
מרכז התרבות היידר אלייב (Heydar Aliyev Centre) הוא מבנה חדשני ומרהיב, מופשט בצורתו וגלי, המצטיין בקימוריו המיוחדים.
המבנה הזה, שהפך לאחד מסמלי באקו המתחדשת, נבנה במקור כשיר הלל לנשיא אזרבייג'ן בעבר היידר אלייב ואף מוצגות בו תערוכות לזכרו.
אם מצידי המבנה הוא נראה כבניין עתידני וחייזרי לבן, בתצפית מהאוויר רואים שמרכז התרבות היידר אלייב מעוצב בצורת חתימתו של המנהיג המנוח, ששלט כאן עד 2003 ושמאז שולט בה בנו.
את המבנה האייקוני, שצורתו היא כשל גלי ים לבנים, ניתן לראות כמבנה המסולסל ביותר באירופה.
תכננה אותו האדריכלית האולטרה-מודרניסטית המנוחה זאהה חדיד, אדריכלית בריטית ממוצא עירקי, שאחראית ללא מעט יצירות מופת אדריכליות בעולם. בשנת 2014 היא אף זכתה על מרכז התרבות הזה בפרס עיצוב השנה של מוזיאון העיצוב הנחשב בלונדון.
במדשאות המשתרעות על פני המרחב שמבחוץ מוקף המוזיאון הלבן בפסלים רבים וצבעוניים של בעלי חיים כמו חלזונות, ארנבות ועוד. הצבעוניות שלהם מנוגדת ובולטת באיזון שלה את הלובן של המבנה המונומנטלי והנוכח כל כך של מרכז אלייב.
#מה תראו בפנים
בתוך המרכז רחב הידיים והמעוצב יש כמה תצוגות ותערוכות, חלקן משתנות ואחרות הן תערוכות קבועות, המוצגות כאן באורח קבע.
בין מוצגי הקבע תראו שלל מזכרות מהשליט אלייב ואוספיו, כולל סיפור חייו וחזונו. יש כאן את צי המכוניות שבהן נסע, רכב השרד ושלל כלי הרכב הפרטיים שלו. אלה מוצגים כאן לצד תצוגת אמצעים אור-קוליים ופרטי מולטימדיה מרהיבים.
בין מוצגי הקבע גם תערוכה של דגמי מבנים מפורסמים במדינה, תערוכת כלי נגינה מקומיים, כולל טאר, קמנצ'ה ודאף, ותערוכת בגדים ופריטי הלבוש המסורתיים של האזרים.
קומה שלמה מוקדשת כאן לדגמים מוקטנים של המבנים המרכזיים בעיר, במעין "מיני באקו" נחמד.
עוד מוצגות בו יצירות אמנות רבות, פריטים ומזכרות מהתרבות האזרבייג'נית ועוד. יש כאן פריטי אמנות שונים, של יוצרים מקומיים מאזרבייג'ן לצד אמנים בינלאומיים וידועים מהעולם.
בנוסף לשלל עבודות האמנות והפריטים מחיי התרבות של אזרבייג'ן, נכללים במבנה המיוחד הזה גם ספריה ואולמות כנסים.
#טיפים
מי שיבואו כשעה לפני השקיעה, יזכו לראות כאן את השמש השוקעת דרך חלונות הענק של המבנה המיוחד הזה. זו שקיעה אחרת וחוויה מיוחדת של ממש.
מבט מקרוב:
https://youtu.be/H_ReGaTJ92s
מבחוץ:
https://youtu.be/GMYUl_JT678
ביקור במקום:
https://youtu.be/kCRUmSoEeEk
מרכז התרבות היידר אלייב (Heydar Aliyev Centre) הוא מבנה חדשני ומרהיב, מופשט בצורתו וגלי, המצטיין בקימוריו המיוחדים.
המבנה הזה, שהפך לאחד מסמלי באקו המתחדשת, נבנה במקור כשיר הלל לנשיא אזרבייג'ן בעבר היידר אלייב ואף מוצגות בו תערוכות לזכרו.
אם מצידי המבנה הוא נראה כבניין עתידני וחייזרי לבן, בתצפית מהאוויר רואים שמרכז התרבות היידר אלייב מעוצב בצורת חתימתו של המנהיג המנוח, ששלט כאן עד 2003 ושמאז שולט בה בנו.
את המבנה האייקוני, שצורתו היא כשל גלי ים לבנים, ניתן לראות כמבנה המסולסל ביותר באירופה.
תכננה אותו האדריכלית האולטרה-מודרניסטית המנוחה זאהה חדיד, אדריכלית בריטית ממוצא עירקי, שאחראית ללא מעט יצירות מופת אדריכליות בעולם. בשנת 2014 היא אף זכתה על מרכז התרבות הזה בפרס עיצוב השנה של מוזיאון העיצוב הנחשב בלונדון.
במדשאות המשתרעות על פני המרחב שמבחוץ מוקף המוזיאון הלבן בפסלים רבים וצבעוניים של בעלי חיים כמו חלזונות, ארנבות ועוד. הצבעוניות שלהם מנוגדת ובולטת באיזון שלה את הלובן של המבנה המונומנטלי והנוכח כל כך של מרכז אלייב.
#מה תראו בפנים
בתוך המרכז רחב הידיים והמעוצב יש כמה תצוגות ותערוכות, חלקן משתנות ואחרות הן תערוכות קבועות, המוצגות כאן באורח קבע.
בין מוצגי הקבע תראו שלל מזכרות מהשליט אלייב ואוספיו, כולל סיפור חייו וחזונו. יש כאן את צי המכוניות שבהן נסע, רכב השרד ושלל כלי הרכב הפרטיים שלו. אלה מוצגים כאן לצד תצוגת אמצעים אור-קוליים ופרטי מולטימדיה מרהיבים.
בין מוצגי הקבע גם תערוכה של דגמי מבנים מפורסמים במדינה, תערוכת כלי נגינה מקומיים, כולל טאר, קמנצ'ה ודאף, ותערוכת בגדים ופריטי הלבוש המסורתיים של האזרים.
קומה שלמה מוקדשת כאן לדגמים מוקטנים של המבנים המרכזיים בעיר, במעין "מיני באקו" נחמד.
עוד מוצגות בו יצירות אמנות רבות, פריטים ומזכרות מהתרבות האזרבייג'נית ועוד. יש כאן פריטי אמנות שונים, של יוצרים מקומיים מאזרבייג'ן לצד אמנים בינלאומיים וידועים מהעולם.
בנוסף לשלל עבודות האמנות והפריטים מחיי התרבות של אזרבייג'ן, נכללים במבנה המיוחד הזה גם ספריה ואולמות כנסים.
#טיפים
מי שיבואו כשעה לפני השקיעה, יזכו לראות כאן את השמש השוקעת דרך חלונות הענק של המבנה המיוחד הזה. זו שקיעה אחרת וחוויה מיוחדת של ממש.
מבט מקרוב:
https://youtu.be/H_ReGaTJ92s
מבחוץ:
https://youtu.be/GMYUl_JT678
ביקור במקום:
https://youtu.be/kCRUmSoEeEk
אולם סנט ג'ורג'
#על אולם הקונצרטים שבעבר היה גם בית המשפט של העיר
אולם סנט ג'ורג' (St. George's Hall) בליברפול הוא בניין גדול, המשמש הן כמושב לבתי המשפט של העיר והן כאולם קונצרטים.
המבנה מזכיר מקדש רומי או יווני עתיק, מה שאומר שהוא מהבניינים הניאו קלאסיים היפים בעיר ולמעשה גם בעולם.
הבניין המרשים והמפואר מסוגו בבריטניה נבנה בשנת 1854 ובסגנון ניאו-קלאסי. זהו בניין תרבותי ויפה המכיל בתוכו הרבה אירועי תרבות, מוסיקה ואמנות.
מתכנני הבניין, שנבנה בתקופה הוויקטוריאנית (המאה ה-19), כמו הצהירו באמצעותו על הכוונה של העיר ליברפול למצב את עצמה כעיר המרכז של אימפריית הסחר שהייתה אז בריטניה.
שימו לב לעיצובו ולעיטוריו הכמו רומיים של הבניין המפואר. אלו כוללים בין השאר גם את ראשי התיבות SPQL, "הסנאט והעם של ליוורפול" בעברית ומחווה לכיתוב הרומי הידוע שמציג את חברי "הסנאט והעם של רומא".
עוד בקרו באולם הקונצרטים שבמבנה וקחו את הזמן בכדי להתרשם מהאדריכלות של הבניין, מהעוגב שהוא אחד הטובים באירופה. שימו עין גם על ציורי הקיר שכאן. אגב, במאה ה-19 ציורי הקיר הללו נחשבו שערורייתיים.
#The History Whisperer
The History Whisperer הוא נקודת המוקד של חוויית סנט ג'ורג' הול החדשה ונפתח למבקרים, תוך שימוש בטכנולוגיה העדכנית ביותר כדי להכניס את הקהל לעולם בו העבר פוגש את ההווה וההיסטוריה מתעוררת לחיים.
החוויה הזו מחייה את ליברפול בשנות ה-50 וממחישה כיצד הבניין מייצג שני צדדים שונים מאוד של העיר - מהשפע של האולם הגדול וחדר הקונצרטים האהובים כל כך על המלכה ויקטוריה וצ'רלס דיקנס ועד למצוקת האנשים בתאי הכלא של הבניין, הממתינים לגזר הדין בחדר המשפט.
#טיפים
הכניסה חינם.
הבניין סגור בימי שני, למעט בחגים לאומיים.
בבניין מרכז מבקרים המספר על ההיסטוריה של המבנה.
מבט מקרוב:
https://youtu.be/ijZJclE9QqE
ביקור במקום:
https://youtu.be/q9Qhnk0r44g
בלוגרים:
https://youtu.be/b65fY0Umybs
הדרכה:
https://youtu.be/JMx5SFUiTgQ
אולם סנט ג'ורג' (St. George's Hall) בליברפול הוא בניין גדול, המשמש הן כמושב לבתי המשפט של העיר והן כאולם קונצרטים.
המבנה מזכיר מקדש רומי או יווני עתיק, מה שאומר שהוא מהבניינים הניאו קלאסיים היפים בעיר ולמעשה גם בעולם.
הבניין המרשים והמפואר מסוגו בבריטניה נבנה בשנת 1854 ובסגנון ניאו-קלאסי. זהו בניין תרבותי ויפה המכיל בתוכו הרבה אירועי תרבות, מוסיקה ואמנות.
מתכנני הבניין, שנבנה בתקופה הוויקטוריאנית (המאה ה-19), כמו הצהירו באמצעותו על הכוונה של העיר ליברפול למצב את עצמה כעיר המרכז של אימפריית הסחר שהייתה אז בריטניה.
שימו לב לעיצובו ולעיטוריו הכמו רומיים של הבניין המפואר. אלו כוללים בין השאר גם את ראשי התיבות SPQL, "הסנאט והעם של ליוורפול" בעברית ומחווה לכיתוב הרומי הידוע שמציג את חברי "הסנאט והעם של רומא".
עוד בקרו באולם הקונצרטים שבמבנה וקחו את הזמן בכדי להתרשם מהאדריכלות של הבניין, מהעוגב שהוא אחד הטובים באירופה. שימו עין גם על ציורי הקיר שכאן. אגב, במאה ה-19 ציורי הקיר הללו נחשבו שערורייתיים.
#The History Whisperer
The History Whisperer הוא נקודת המוקד של חוויית סנט ג'ורג' הול החדשה ונפתח למבקרים, תוך שימוש בטכנולוגיה העדכנית ביותר כדי להכניס את הקהל לעולם בו העבר פוגש את ההווה וההיסטוריה מתעוררת לחיים.
החוויה הזו מחייה את ליברפול בשנות ה-50 וממחישה כיצד הבניין מייצג שני צדדים שונים מאוד של העיר - מהשפע של האולם הגדול וחדר הקונצרטים האהובים כל כך על המלכה ויקטוריה וצ'רלס דיקנס ועד למצוקת האנשים בתאי הכלא של הבניין, הממתינים לגזר הדין בחדר המשפט.
#טיפים
הכניסה חינם.
הבניין סגור בימי שני, למעט בחגים לאומיים.
בבניין מרכז מבקרים המספר על ההיסטוריה של המבנה.
מבט מקרוב:
https://youtu.be/ijZJclE9QqE
ביקור במקום:
https://youtu.be/q9Qhnk0r44g
בלוגרים:
https://youtu.be/b65fY0Umybs
הדרכה:
https://youtu.be/JMx5SFUiTgQ