הדוּאוֹמוֹ של נאפולי (Duomo di Napoli) הוא המקום הקדוש בעיר והקתדרלה המרכזית שלה. זהו המוסד הקתולי החשוב בנאפולי, שבו גם יושב הארכיבישוף של העיר.

שמו האמיתי של הדואומו, שנמצא בעיר העתיקה של נאפולי, ברובע ספאקנאפולי, הוא הדואומו של סן ג'נארו. ואכן הקתדרלה הזו הוקדשה לזכרו של ג'נארו הקדוש (San Gennaro), הפטרון של נאפולי, שקברו נמצא מתחת למזבח בקתדרלה. אגב, את אותו סן ג'נארו רבים זוכרים בתור סנט ינואריוס שנקבר כאן במאה ה-6 ושעל שמו נקרא חודש ינואר.

בדואומו מתקיים פעמיים בשנה טקס גידופים, שמופנה כלפי ג'נארו הקדוש, בכדי שדמו יהפוך לנוזל וימנע צרות וסכנות איומות מהעיר ותושביה. הטקסים הללו מתקיימים בשבת הראשונה של מאי וב-19 בספטמבר ופותחים בנאפולי את הפסטיבלים הססגוניים של הקדוש סן ג'נארו. זה של ספטמבר, למשל, כולל חגיגה עממית עם יריד פופולארי שמתקיים מסביב לקתדרלה ובו נהנים מדוכני ממתקים, תירס קלוי וחפצי נוי.
באחד מחדרי הדואומו שמורה מבחנה אטומה ובה שרידים מדמו של ג'נארו הקדוש (San Gennaro), הפטרון של העיר נאפולי.

פעמיים בשנה, בשבת הראשונה של מאי וב-19 בספטמבר, מתקיימים בדואומו הפסטיבלים הססגוניים של סן ג'נארו. במהלכם מוציאים מהמבחנה שלהם את שרידיו של סן ג'נארו ומקיימים טקס, שמטרתו לראות את הנס המיוחל, שבו דמו הקרוש של הקדוש יטפטף ויהפוך לנוזל.

לאמונת הנאפוליטנים חשוב שהדם של הקדוש יטפטף. האמונה כאן היא שאם שרידי דמו של פטרון העיר לא יהפכו לנוזל, מדובר בסימן שסכנות איומות ונוראות צפויות לקרות לעיר וליושביה, כפי שכבר קרה בעבר.

לפיכך מתכנסות פעמיים בשנה הקשישות האדוקות, ממאמינות הכנסייה, מגדפות ומעליבות את הקדוש, עד שדמו ינזל ויהפוך נוזלי. אגב, זה אינו הטקס המוזר היחיד של תושבי העיר.
המקום נבנה בסוף המאה ה-13 ותחילת המאה ה-14, בסגנון הגותי הצרפתי שהיה אז הסגנון האופייני לתקופה. הוא נחנך על ידי המלך רוברט מאנז’ו ורעייתו, המלכה סנצ’ה ממאיורקה. בחרו לבנות אותו אז, על חורבות של כנסייה עתיקה שניצבה לפניו באותו מקום.

במהלך ההיסטוריה שופץ הדואומו פעמים רבות. אחד השיפוצים הגדולים היה בסוף במאה ה-14, אחרי רעידת האדמה של 1349. במאה ה-19 עבר הדואומו המרשים של העיר שינויים אדריכליים שונים ומשמעותיים.
בסמוך לדואומו תראו את קפלת סנטה רסטיטוטה. זוהי הבזיליקה הנוצרית הראשונה בנאפולי. במתחם הארכיאולוגי שבה ישנם שרידים עתיקים מימי הביניים ומהעת העתיקה.

מבט מקרוב על הדואומו:

מבחוץ:

בשעת קונצרט: