#על כיכר השוק עם האל המניק את ילדיו

פִּיאַצֵטָה נִילוֹ (Piazzetta Nilo) נמצאת במרכז השוק של נאפולי. כמו נאפולי כולה, זוהי כיכר שמחה, שוקקת חיים ורעשנית. כמעט תמיד תמצאו כאן אמני רחוב משעשעים, הרכבים מוזיקליים חביבים ואנשים מעניינים.

אבל זו לא כיכר לתיירים, אלא פינה אופיינית וייחודית לנאפולי האמיתית. במרכז הפיאצטה ניצב פסל שיש עתיק של האל נילוס המניק תינוק. הפסל הוצב שם בידי מהגרים מאלכסנדריה, שהביאו עימם את פולחן הנילוס לאיטליה. במשך השנים הדביקו לפסל הנפוליטנים שחיבבו אותו, את הכינוי "הגוף של נאפולי", כדימוי לעיר שמניקה את ילדיה.

בכיכר עצמה תוכלו לראות כמה מהחנויות המיוחדות בעיר, במיוחד כאלה שמאפשרות לראות בעלי מלאכה מימים עברו, הפעילים כאן עד היום, כאילו לא עברו מאות שנים. תוכלו למצוא כאן בוני כנורות, כורכי ספרים, אמני פסיפס ומוזאיקה ועוד.

בקרו בבית החולים לבובות, שאליו מביאים בובות שבורות ובובות לחידוש וחפשו כאן גם את אמני המרקטרי (Marquetry), הנגרים המשבצים עיטורים וקישוטים בריהוט שלהם. זוהי אמנות של נגרים המתמחים במלאכת עץ, תוך שיבוץ שנהב, פליז, שריון-צב, פיוטר, אם הפנינה ועוד. בעבודה זו הם מעטרים רהיטי עץ מסוגננים, חפצי נוי, קופסאות ותמונות.


מבט מקרוב על הפיאצטה היפה:

https://youtu.be/-bTdeoWoH88


מסוג ההפתעות שאפשר למצוא כאן:

https://youtu.be/kz6IGYqt0wE


וגם כאלה:

https://youtu.be/l5jRHbMmDQ4

#על העיר העתיקה של נאפולי

המרכז העתיק (Centro Storico), הרובע העתיק של נאפולי, הוא אזור שלא כדאי להחמיץ. האזור תחום בין כיכר גריבלדי ורחוב ויה טולדו. הרחובות צרים ועמוסים, יש בו המון בניינים גבוהים וצפופים הפזורים לאורך רחובות צרים ועמוסים.

שתי נקודות מעניינות באזור הן ויה דה טריבונלי (Via dei Tribunali) ו-Via San Biagio dei Librai.

עוד מבנים מעניינים באזור הם בזיליקת Santa Restituta, שהיא הבניין העתיק ביותר בעיר נאפולי, הדואמו (Duomo), בניין גותי שנבנה לכבוד הקדוש הפטרון של העיר, בית החולים לבובות (Ospedale delle), הגן הבוטני אורטו בוטניקו ועוד.


#טיפים
בכלבו הגדול Alcott שבמרכז הרובע העתיק, תוכלו לקנות בזול בגדים, נעליים, אקססוריז ותיקים.


מבט מקרוב על המרכז העתיק של נאפולי:

https://www.youtube.com/watch?v=ATgTzc_kyaI

#על הרובע ששורשיו עוד בתקופה היוונית-רומית

אם חיפשתם טעימה מנאפולי שאותה אנחנו מכירים מהסרטים, רובע סְפָּאקָנָאפּוֹלִי (Spaccanapoli), או ספקה נאפולי, הוא המקום המושלם. הרובע עם הקתדרלות והכנסיות הרבות, עם הכיכרות ההומות והרחובות הצרים והשוקקים הוא נאפולי האמיתית. הרעש, הסמטאות הצרות, הצפיפות, צפצופי המכוניות והקטנועים הדוהרים, הם רק חלק ממנו, אבל הפכו לסמל של העיר הזו.

רובע ספאקה נאפולי התוסס של ימינו התקיים כבר בעיר היוונית-הרומית העתיקה, שהייתה כאן. רחוב ויה סאפיינצה (Via Sapienza), שברובע ספאקה נאפולי העתיק, הוא מהרחובות הראשיים ברובע. הוא עובר על תוואי הדקומאנוס, הרחוב הראשי של העיר הרומית.

כיום הרובע מלא בכנסיות, כמו כל נאפולי עצמה. תוכלו למצוא ברובע לא מעט מהאתרים החשובים של העיר: בזיליקה די סנטה צִ'יאָרָה (מתחם ענק הכולל בתוכו כנסייה, מנזר, מוזיאון וקברים), ארמון ונציה, ארמון פנורמיטה, בית החולים לבובות ומוזיאון הקפלה של קפלת דִי סַן סֶווֵרוֹ.

ברובע מומלץ לבקר בכיכר פיאצה בליני, במיוחד כשהערב יורד. ממנה תוכלו להשקיף על העיר העתיקה וליהנות מבתי הקפה והמסעדות הטעימות שיש לה להציע.


#טיפים
באזור ספאקה נאפולי יש חנויות רבות. שבהן ניתן לקנות כמעט כל מה שיעלה על דעתכם, כולל תכשיטים, חליפות ונעליים בהזמנה אישית.


מבט מקרוב על הרובע:

https://www.youtube.com/watch?v=chd2a1fiiG4

#על הפיצריה האלוהית של נאפולי

פיצריית דֶּה מִיקֵלֶה (Da Michele) נחשבת לסוג של מקדש פיצה עולמי. המבקרים בנאפולי מרגישים ברובם צורך לאכול בדה מיקלה ולהבין מה סוד הקסם של הפיצריה שכולם ממליצים עליה בהתלהבות בלתי נשלטת.

אז לא מדובר בטרנד או במקום אופנתי. נהפוך הוא. כמי שנוסדה בשנת 1870, האווירה בפיצרייה נתקעה אי-שם בשנות ה-60 התמימות והפשוטות - הן בעיצוב והן בדרך שבה מנוהל המקום - שניהם פשוטים!

בפיצריה הזו אין תפריט של ממש, אין שום תוספות לפיצה ויש רק שני סוגים של פיצה - מרגריטה ומרינרה. אחת עם גבינה ואחת ללא גבינה. פשוט תטעמו מהטעם האלוהי שלהן. ובבקשה - אל תנסו לבקש תוספות או רטבים - אין כאן כלום, כי לא צריך כלום. הפיצה של פיצריית דה מיקלה היא הדבר האמיתי והמצוין, שלא צריך ולא רוצה שום דבר בנוסף.

על אף הפשטות והצניעות העיצובית, האווירה כאן היא של הצלחה. אם תחפשו היטב על הקיר, תראו את סלבטורה, המנהל המיתולוגי של הפיצריה, בתמונה שבה הוא מתחבק עם לא פחות מדייגו ארמאנדו מאראדונה - גדול שחקני הכדורגל של נאפולי אי-פעם!

כאן, אגב, צולמה ג'וליה רוברטס בסרטה "לאכול, להתפלל, לאהוב", כשהיא אומרת שהיא מנהלת מערכת יחסים עם הפיצה שהיא אוכלת כאן. תמונותיה, מן הסתם, מעטרות את המקום.


מבט מהיר על פיצריית דה מיקלה:

https://youtu.be/qZP3b4gQKS0


ג'וליה רוברטס בסצנה המפורסמת:

https://youtu.be/bObjXY24Ei4


בלוגרים:

https://youtu.be/a-Nh25KebHQ

#על הכנסייה של קיארה

אחד המבנים החשובים שהורישה שושלת בית אנז’ו לנאפולי היא כנסיית סנטה קִיאָרָה (Chiesa di Santa Chiara) שבעיר. בכנסייה, ששימשה בנאפולי את אנשי האצולה של העיר, קבורים המלכים רוברט מאנז’ו, שארל מאנז’ו ומלכים נוספים, מהחשובים שמלכו כאן.


#אדריכלות הכנסייה
כנסיית סנטה קיארה נבנתה במאה ה-14. בתור שכזו היא נבנתה בסגנון גותי. אם תביטו היטב תראו שעיצוב הפנים שלה כלל אינו גותי, אלא דווקא בארוקי בסגנונו. הוא תוצר של המאה ה-18.

בשנת 1943, במהלך מלחמת העולם השנייה, ניזוקה הכנסייה, בהפצצות הקשות של המפציצים של בנות הברית. לאחר תום המלחמה היא שוקמה ונבנתה שוב, בסגנונה הגותי והמקורי.

שימו לב לחצר המנזר היפה, זו של המנזר הסמוך לכנסייה. החצר הזו היא מה שמכונה קלויסטר. הקלוייסטר הזה תוכנן ועוצב במאה ה-18 על ידי האדריכל דומניקו אנטוניו ואקארו.

החצר מוקפת באכסדרות יפות וארוכות, שעל קירותיהן מצוירים פרסקאות נהדרות. עמודים רבים ניצבים לאורך האכסדרות.

ואקארו תכנן כאן את שני השבילים הנפגשים במרכז החצר המסוגננת וירוקה. לאורך שני השבילים שנפגשים במרכז החצר, תראו כאן עמודים ומושבים שאריחי חרסינה מצוירת, הנקראת "מאיוליקה" מצפים אותם.


מבט מקרוב:

https://youtu.be/svmQhWrxoVY

#על הפיצריה שהתרגשה מנשיא ארצות הברית

רוצים פיצה נאפוליטנית עם בצק דקיק, עגבניות טריות, גבינת מוצרלה ועלי בזיליקום? - זה מה שרצה נשיא ארצות הברית ביל קלינטון כשביקר במולדת הפיצה, נאפולי. אז הוא בחר בפיצריית דאל פרזידנטה (Pizzeria Dal Presidente), שאז לא נקראה כך, והם הגישו לו את הפיצה שלהם.

קלינטון לא טעה. כאן מגישים את אחת הפיצות הטובות בעיר ואתם עומדים ליהנות מאד ולא ביוקר. את שמה קיבלה הפיצרייה לאחר אותו אירוע היסטורי וקולינרי של ביקור ביל קלינטון במקום.

בתיאבון!


מבט מקרוב על הפיצה של פיצריית דאל פרזידנטה:

https://youtu.be/EG6lV_CDlkw

#על מקדש פסלי השיש מהיפים בהיסטוריה

קַאפֵּלָת סַן סֶבֵרוֹ (Cappella di San Severo), או קַאפֵּלָה דִי סַן סֶווֵרוֹ, היא כנסייה שהתפרסמה בזכות פסלי השיש המרהיבים שבה. מדובר באחד המקומות המרהיבים והמרתקים בנאפולי וחובבי אמנות ייהנו כאן מאד.

פסל ישו ושאר הפסלים המדהימים שכאן, נמצאים בתוך מבנה פולחני זעיר, שהוא מעין מוזיאון קטנטן, המכיל אחדים מפסלי השיש היפים והמרשימים שנוצרו אי-פעם.

כיום הכנסייה עם פסלי השיש המדהימים הללו היא מוזיאון. אבל יש למקום גם צד אפל, או לפחות שלל סיפורים שנקשרו בכנסייה ובקפלה, לאורך השנים. אלו סיפורי מסתורין, עם ניחוחות של היסטוריה רחוקה, המחברים מוות, רוחות רפאים, נסיכים, אהבות ובגידות, כמו שלל יצרים וזכרונות מצמררים שמדריכי המקום ישמחו לספר לכם כאן, כשתבואו.

ואגב, אם תרדו אל הקריפטה של הקפלה, תוכלו לראות מוצג משונה ומדהים. אלו שני שלדים, בתנוחת עמידה, של גבר ואישה. איכשהו הצליחו להציג את כל מערכת הדם שלהם, כמעט בצורה מושלמת. לא ידוע באיזו טכניקה או תהליך הצליחו ליצור את מערכת הדם של המוצג הזה, אבל הוא מעניין ובלתי נתפס בעבודה הרצינית שנעשתה בו.


#תולדות המוזיאון
קפלת דִי סַן סֶווֵרוֹ היא אכסניה לאוסף פסלים וציורים מרתק, מהמאות ה-17 וה-18. הקפלה נבנתה בשנת 1590, על ידי הנסיך ג'וֹבָאן פְרַנְצֵ'סְקוֹ דִי סַנְגְרוֹ (Giovan Francesco di Sangro) שקיים בבנייתה נדר שנדר. היה זה נדר למריה הקדושה, שנדר בהיותו חולה במחלה קשה, וקיים מיד לאחר שהבריא.

במהלך המאה ה-18 בוצעו בקפלה ובכנסייה עבודות נרחבות. במסגרתן הוזמנו מספר עבודות עבור הקפלה, מהאמן הוונציאני אנטוניו קוֹרַאדִינִי (Antonio Corradini) ומפסלים אחרים.


#יצירות מומלצות
יצירת פסלי השיש של קפלת סַן סֶבֵרוֹ, הצריכו ודאי השקעה אדירה. יש כאן 28 עבודות שיש, שיצרו אמנים איטלקיים מעולים במאה ה-18. הפסלים הללו הם דוגמה נהדרת לדיוק בפרטים, שמאפיין יצירות מסוף תקופת הבארוק. הם מהווים גם דוגמה אופיינית לשימוש הנרחב באלמנטים קישוטיים, שנעשה בהם, בהתאם לצו התקופה.

אז כולם שומעים לפני הביקור כאן על פסל ישו, שהוא אכן מדהים. אבל בכנסיה יש פסלים מפורסמים נוספים, שראויים גם הם להתבוננות מעמיקה. הבה נכיר את המשמעותיים שבהם.

הראשון והמפורסם מפסלי השיש של הקפלה הוא כאמור וללא ספק פסל ישו המצועף (Veiled Christ), שפיסל אנטוניו קוֹרַאדִינִי. ישו נראה בו שוכב, כשכל גופו מכוסה בבד דק וכמו שקוף, בד מדומה, שכמובן עשוי כולו שיש ורק שיש. פניו וגופו של ישו נראים כאילו דרך הבד, בעבודה יוצאת דופן בדיוק שלה. שימו לב לקפלים העדינים של הבד שעל ישו ולשקיפות הדקיקה של הבד המונח על בן האלוהים. זו עבודה מדויקת וגאונית של פיסול עדין וסוגד.

זהו אחד הפסלים היפים שתראו בחייכם. חווייה אמנותית של פיסול ריאליסטי, עילאי ואוהב. זכרו את הרגע!

בתיאור הבדים שלו, קוראדיני לא הבריק כאן רק בפסל ישו. שימו לב לפסל "צניעות" (Modesty). בפסל זה הוא פיסל אישה, שעליה מונח בד דק וחצי שקוף. גם כאן יצר הפסל הגאון הזה, עבודה ריאליסטית וטבעית באופן שלא יאומן. שימו לב לעדינות תווי הפנים ולחדות הרכה של הדמות והבד המונח עליה.

גם הפסל "התפכחות", של הפסל פרנצ'סקו קירולו (Francesco Queirolo), הוא עבודה נהדרת וביטוי לאמונה נוצרית גדולה. נראה בו אדם, המשתחרר מרשת כבלים מפוסלת ועושה זאת בעדינות ובאיכות מופלאה. הכבלים הללו הם מטאפורה לכבלי החטאים, שמהם צריכים או משתדלים המאמינים להשתחרר, באמונתם ובשמירת מצוות דתם, כשבמקרה של קירולו זו כמובן הדת הנוצרית.


#טיפים
יש הנחות לסטודנטים.


מבט מקרוב:

https://youtu.be/Ymy39PNYajA

#על כנסיית הקבר

ברובע ספאקנאפולי, קצת באלכסון, ממש אל מול כנסיית סן דומניקו מג'ורה שבנאפולי. ובלב העיר היוונית-רומית העתיקה, נמצאת כנסיית סַנְטְ’אַנְגֵ’לוֹ אַ נִילוֹ (Sant’angelo a Nilo).

הכנסייה הרומית-קתולית היפה, הוקמה במאה ה-14. שמה מאזכר את הנילוס המצרי, שהעריצו הסוחרים המצריים שהגיעו לכאן באותה תקופה.

בכנסייה נמצא קברו המונומנטלי של הקרדינל ריינלד בראנקצ'י, שפוסל בידי דונאטלו ומיקלוזו. הוא נחשב לאחת היצירות הפיסוליות הגדולות והמיוחדות בעיר.


#תולדות הכנסייה
כנסיית סנט’אנג’לו א נילו הוקמה בשנת 1385 כקפלה והוקדשה לאנג'ל ומרקוס הקדושים. מי שהקים אותה היה הקרדינל ריינאלדו בראנקצ'י, אציל נאפוליטני, שהפך לקרדינל בשנת 1384 ושלמשפחתו היה ארמון בקרבת מקום.

בתחילה בראנקצ'י הקים את המקום כקפלת הקבורה של משפחתו. השריד היחיד שנותר בימינו מהקפלה העתיקה ההיא הוא שער הכניסה שלה, הפורטל, שניתן לזהות על פי העיצוב שלו, בסגנון הגותי-קאטאלני.

על הפורטל הראשי שנותר משרידי המבנה המקורי תראו ארכיטרב (Architrave) מהמאה ה-15, שהינו קורה ראשית המונחת מעל כותרות העמודים. הארכיטרב נושא את דמותה של מריה הבתולה, כשלידה נראים מלאכים, לצד הקדושים מיכאל ובקולוס, ביחד עם הקרדינל ברנקאצ'י.

במאה ה-16 הכנסייה הורחבה משמעותית ועברה עיצוב מחדש, בניהולו של ארקנג'לו גוגליאלמלי. אז גם הוסיפו לה יצירות אמנות רבות ויפות. באותן שנים, לקראת סוף המאה ה-16, פעל כאן האורגניסט והמלחין אנטוניו ולנטה, מי שהיה לנגן המקלדת הראשון של בית הספר הנאפוליטני.


#מה תראו כאן?
יצירת הפיסול הרנסאנסית המרהיבה ביותר בסַנְטְ’אַנְגֵ’לוֹ אַ נִילוֹ היא ללא ספק מצבת הקבר של הקרדינל ברנקאצ'י. זוהי אחת היצירות הפיסוליות הגדולות והמרשימות שבעיר.

המצבה הזו עוצבה בשנת 1428, בידי הפסלים מיקלוצו ודונאטלו, בעיר פיזה שבצפון איטליה. מפיזה היא הועברה בשיט אל נאפולי, דרך הים.

בין היצירות שבכנסייה ובנוסף לקבר הקרדינל ברנקאצ'י, תראו כאן גם מזבח מהמאה ה-16, שיצר הצייר מרקו פִינוֹ, כמו גם משכן שיש בחצר הקדושה וציורים מבית הספר של לוּקַה ג'וֹרְדָנוֹ.


מבט מקרוב בזמן קונצרט בכנסייה:

https://youtu.be/KWeAk8gocAI


וקטע מיצירה לעוגב, של אנטוניו ולנטה, מלחין ואורגניסט הכנסייה במאה ה-16:

https://youtu.be/uVprgGLD6rs

#על הדואומו של נאפולי

הדוּאוֹמוֹ של נאפולי (Duomo di Napoli) הוא המקום הקדוש בעיר והקתדרלה המרכזית שלה. זהו המוסד הקתולי החשוב בנאפולי, שבו גם יושב הארכיבישוף של העיר.

שמו האמיתי של הדואומו, שנמצא בעיר העתיקה של נאפולי, ברובע ספאקנאפולי, הוא הדואומו של סן ג'נארו. ואכן הקתדרלה הזו הוקדשה לזכרו של ג'נארו הקדוש (San Gennaro), הפטרון של נאפולי, שקברו נמצא מתחת למזבח בקתדרלה. אגב, את אותו סן ג'נארו רבים זוכרים בתור סנט ינואריוס שנקבר כאן במאה ה-6 ושעל שמו נקרא חודש ינואר.

בדואומו מתקיים פעמיים בשנה טקס גידופים, שמופנה כלפי ג'נארו הקדוש, בכדי שדמו יהפוך לנוזל וימנע צרות וסכנות איומות מהעיר ותושביה. הטקסים הללו מתקיימים בשבת הראשונה של מאי וב-19 בספטמבר ופותחים בנאפולי את הפסטיבלים הססגוניים של הקדוש סן ג'נארו. זה של ספטמבר, למשל, כולל חגיגה עממית עם יריד פופולארי שמתקיים מסביב לקתדרלה ובו נהנים מדוכני ממתקים, תירס קלוי וחפצי נוי.


#טקסי הגידופים של הדואומו
באחד מחדרי הדואומו שמורה מבחנה אטומה ובה שרידים מדמו של ג'נארו הקדוש (San Gennaro), הפטרון של העיר נאפולי.

פעמיים בשנה, בשבת הראשונה של מאי וב-19 בספטמבר, מתקיימים בדואומו הפסטיבלים הססגוניים של סן ג'נארו. במהלכם מוציאים מהמבחנה שלהם את שרידיו של סן ג'נארו ומקיימים טקס, שמטרתו לראות את הנס המיוחל, שבו דמו הקרוש של הקדוש יטפטף ויהפוך לנוזל.

לאמונת הנאפוליטנים חשוב שהדם של הקדוש יטפטף. האמונה כאן היא שאם שרידי דמו של פטרון העיר לא יהפכו לנוזל, מדובר בסימן שסכנות איומות ונוראות צפויות לקרות לעיר וליושביה, כפי שכבר קרה בעבר.

לפיכך מתכנסות פעמיים בשנה הקשישות האדוקות, ממאמינות הכנסייה, מגדפות ומעליבות את הקדוש, עד שדמו ינזל ויהפוך נוזלי. אגב, זה אינו הטקס המוזר היחיד של תושבי העיר.


#תולדות הדואומו
המקום נבנה בסוף המאה ה-13 ותחילת המאה ה-14, בסגנון הגותי הצרפתי שהיה אז הסגנון האופייני לתקופה. הוא נחנך על ידי המלך רוברט מאנז’ו ורעייתו, המלכה סנצ’ה ממאיורקה. בחרו לבנות אותו אז, על חורבות של כנסייה עתיקה שניצבה לפניו באותו מקום.

במהלך ההיסטוריה שופץ הדואומו פעמים רבות. אחד השיפוצים הגדולים היה בסוף במאה ה-14, אחרי רעידת האדמה של 1349. במאה ה-19 עבר הדואומו המרשים של העיר שינויים אדריכליים שונים ומשמעותיים.


#טיפים
בסמוך לדואומו תראו את קפלת סנטה רסטיטוטה. זוהי הבזיליקה הנוצרית הראשונה בנאפולי. במתחם הארכיאולוגי שבה ישנם שרידים עתיקים מימי הביניים ומהעת העתיקה.


מבט מקרוב על הדואומו:

https://youtu.be/RQiNqMnHwCQ


מבחוץ:

https://youtu.be/QRAmSorr4NE


בשעת קונצרט:

https://youtu.be/oin8FdFDW_8

#על בית החולים של הבובות

ברחוב ויה סן ביאג'יו דיי ליברי, בבית מספר 81, נמצא אחד המוסדות המסקרנים בספאקנאפולי. זהו בית החולים לבובות (Doll hospital) שבקרבת פיאצטה נילו.

בית החולים הזה היא אחת החנויות שיחזירו אתכם לילדות. מדובר בספק חנות קטנה, ספק מעבדה לתיקון בובות. זו מעין סדנה, שאליה אפשר להביא בובות שבורות או כאלה שרוצים לחדש. זמן מה אחר כך, תוכלו לקבל את הבובה שלכם כחדשה, או כשהיא מתוקנת למשעי.

ואלה לא רק ילדים המומים, עם בובות שבורות שמגיעים לכאן. אל החנות הזו, שניצבת בפיאצטה נילו מאז המאה ה-19, נוהרים אספני בובות וצעצועים עתיקים מכל העולם. הם באים לפה, כדי לתקן ולחדש צעצועי אספנות יקרי ערך.

בית החולים לבובות הוקם בשנת 1889, על ידי מעצב תפאורות מתיאטרון סן קארלו, שתחביבו היה תיקון של בובות שעווה ופרווה.

ואגב, מעבר לתיקון גם מוכרים כאן בובות, חלקן ממש לא רגילות. שימו לב שב"חנות בית החולים", תוכלו למצוא בובות עתיקות וחדשות, לצד בובות שנאמר בעדינות שהן "שונות במקצת", ולא ברור מי ההורים שיקנו אותן לילדיהם...


מבט מקרוב:

https://youtu.be/efBBcz0Icy8

#על רחוב הקניות המרכזי של העיר נאפולי

וִיָה טוֹלֵדוֹ (Via Toledo) הוא רחוב הקניות הראשי של מרכז נאפולי. הרחוב, שנסלל בתקופת הכיבוש הספרדי של נאפולי, הוא רחוב עתיק מאד (מהמאות ה-16 וה-17), אך דווקא בעידן המודרני, הוא הפך לרחוב אופנתי ולוהט, שבו מתרכזים כל מותגי האופנה המצליחים בעולם. שם הרחוב, אגב, הוא על שם המשנה למלך ספרד ומושל נאפולי, דון פדרו דה טולדו.

רחוב טולדו הוא למעשה רחוב הקניות העממי של העיר, כי החנויות כאן הן בעיקר של רשתות האופנה הפופולריות נוסח "בנטון" ו"ברשקה". חנויות היוקרה, לעומתן, דוגמת גוצ'י, ארמאני, פרגאמו והקולגות שלהם, נמצאות כולן דווקא בכיכר דיי מארטירי (dei Martiri), שאינה רחוקה משם.

עד השעות הקטנות של הלילה תוכלו להסתובב בין החנויות, המסעדות והגלידריות, כאשר מסביבכם נוף של קתדרלות, כנסיות וכיכרות יפות. בסוף הרחוב תגיעו לחוף המקסים של נאפולי ולמצודות המרשימות שמגינות עליו.

במרכז הרחוב יש תחנת מטרו שמאפשרת הגעה אל השכונות העשירות יותר של העיר על הר וומרו, ממנו אגב יש תצפית מרהיבה על העיר ועל המפרץ.


#טיפים
בסמטאות הקטנות שבין ויה דה טולדו לרחוב קורסו אומברטו הראשון יש המון חנויות של אמנים מקומיים וחנויות עתיקות.


#מרכזי קניות וקניונים
ברחוב Via Toledo 343 תמצאו את מרכז הקניות הענקי והממוזג Rinascente, שבו תוכלו לקנות בשלל חנויות ובמחירים שווים.

חנות Alcott מציעה כאן מחירים זולים מאד של מוצרי אופנה נהדרים, חלקם מתוצרת מקומית וכולל מותגים ומוצרים בינלאומיים.