שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
ארמון קַאזֶרְטָה
קָסטֶל נוּאוֹבוֹ
פיאצה דֶל פְּלֵבִּישִיטוֹ
הדוּאוֹמוֹ של נאפולי
גלריה אוּמְבֶּרְטוֹ אוּנוֹ
מנזר סן מרטינו
#על הארמון של קאזרטה (Reggia di Caserta)
כ-25 ק"מ מנאפולי נמצא הארמון של העיר קַאזֶרְטָה. הארמון שימש כבית המגורים של ראשי ממלכת נאפולי מבית בורבון ונחשב לאחד מהגדולים והיפים באירופה. בהכרזה על המבנה נאמר עליו כי הוא "שירת הברבור של אמנות הבארוק המרהיבה, שממנה אומצו כל המרכיבים הנדרשים כדי ליצור אשליה של חלל רב מרחבי".
בארמון כ-1200 חדרים מרוהטים ומעוצבים בסגנון המאה ה-18 ושטחו הכולל הוא 44,000 מ"ר. מסביבו גן מרהיב עם מפלים מלאכותיים, מזרקות ופסלים, המזכירים במעט את גני ורסאי. הגן הוא דוגמה אופיינית של אדריכלות נוף בסגנון הבארוק, הוא משתרע על פני 1.2 קמ"ר. הגן מתחיל מאחורי הארמון ומשתרע לכיוון לצפון.
בשנת 1997, הוכרז הארמון כאתר מורשת עולמית של אונסק"ו.
# סיפור בניית הארמון
בשנת 1750, צ'רלס מבית בורבון רכש את השטח שלמרגלות הרי טיפאטיני במחיר של 489,343 דוקט. למרות שניתן לחשוב כי המלך השקיע את סכום הכסף הגבוה בכדי להתחרות בארמון ורסאי, האמת היא שמטרתו הייתה ליצור עיר בירה לממלכה, שתהיה רחוקה מספיק מהים בכדי למנוע התקפות פתע. תפקיד הארמון המלכותי היה להיות מרכז השליטה של הממלכה.
על 2 אדריכלים הוטלה משימת התכנון: פרדיננדו פוגה וניקולה סלבי, אך שניהם סרבו בשל מחסור בזמן. לבסוף, היה זה לואיג'י ונויטלי (Luigi Vanviteli) שניצח על העבודה.
אלפי עובדים לקחו חלק בבניית הארמון, מרבית מהם עבדים ואסירים מוסלמים שנתפסו על ידי אוניות הצי בים התיכון לאורך חופי לוב.
המלך והארכיטקט המיועד נפגשו וכשנתיים וחצי לאחר מכן הונחה אבן הפינה בטקס מרשים בנוכחות המלך ואשתו. בשנת 1773 נפטר הארכיטקט ונויטלי, בטרם הסתיימו העבודות. חדרי המלך היו היחידים שהעבודה עליהם הסתיימה ולכן העבודות נמשכו גם אחרי מותו על ידי בנו קרלו.
מבט מקרוב:
https://youtu.be/mZRTV6KA1Tc
ומהאוויר על הארמון:
https://www.youtube.com/watch?v=GkMKsMz9BWM
כ-25 ק"מ מנאפולי נמצא הארמון של העיר קַאזֶרְטָה. הארמון שימש כבית המגורים של ראשי ממלכת נאפולי מבית בורבון ונחשב לאחד מהגדולים והיפים באירופה. בהכרזה על המבנה נאמר עליו כי הוא "שירת הברבור של אמנות הבארוק המרהיבה, שממנה אומצו כל המרכיבים הנדרשים כדי ליצור אשליה של חלל רב מרחבי".
בארמון כ-1200 חדרים מרוהטים ומעוצבים בסגנון המאה ה-18 ושטחו הכולל הוא 44,000 מ"ר. מסביבו גן מרהיב עם מפלים מלאכותיים, מזרקות ופסלים, המזכירים במעט את גני ורסאי. הגן הוא דוגמה אופיינית של אדריכלות נוף בסגנון הבארוק, הוא משתרע על פני 1.2 קמ"ר. הגן מתחיל מאחורי הארמון ומשתרע לכיוון לצפון.
בשנת 1997, הוכרז הארמון כאתר מורשת עולמית של אונסק"ו.
# סיפור בניית הארמון
בשנת 1750, צ'רלס מבית בורבון רכש את השטח שלמרגלות הרי טיפאטיני במחיר של 489,343 דוקט. למרות שניתן לחשוב כי המלך השקיע את סכום הכסף הגבוה בכדי להתחרות בארמון ורסאי, האמת היא שמטרתו הייתה ליצור עיר בירה לממלכה, שתהיה רחוקה מספיק מהים בכדי למנוע התקפות פתע. תפקיד הארמון המלכותי היה להיות מרכז השליטה של הממלכה.
על 2 אדריכלים הוטלה משימת התכנון: פרדיננדו פוגה וניקולה סלבי, אך שניהם סרבו בשל מחסור בזמן. לבסוף, היה זה לואיג'י ונויטלי (Luigi Vanviteli) שניצח על העבודה.
אלפי עובדים לקחו חלק בבניית הארמון, מרבית מהם עבדים ואסירים מוסלמים שנתפסו על ידי אוניות הצי בים התיכון לאורך חופי לוב.
המלך והארכיטקט המיועד נפגשו וכשנתיים וחצי לאחר מכן הונחה אבן הפינה בטקס מרשים בנוכחות המלך ואשתו. בשנת 1773 נפטר הארכיטקט ונויטלי, בטרם הסתיימו העבודות. חדרי המלך היו היחידים שהעבודה עליהם הסתיימה ולכן העבודות נמשכו גם אחרי מותו על ידי בנו קרלו.
מבט מקרוב:
https://youtu.be/mZRTV6KA1Tc
ומהאוויר על הארמון:
https://www.youtube.com/watch?v=GkMKsMz9BWM
#על הטירה המרשימה מימי הביניים
טירת נוּאוֹבוֹ (Castel Nuovo), או "קָסטֶל נוּאוֹבוֹ", בעברית "המבצר החדש", או "הטירה החדשה" היא מבצר ענק ועתיק, שנבנה במאה ה-13 וחולש על כיכר מוניצ'יפיו, היא כיכר העירייה (Piazza Municipio) המקומית. ממקומו אל מול בית העירייה שבמרכז נאפולי הוא שומר על מבואותיו של הנמל הגדול והציורי של נאפולי.
מאסקיו אנג'ואינו או "הטירה החדשה", כמו שיש המכנים את המצודה הזו, היא טירה שגם בצורתה מזכירה את ימי הביניים ומהווה סמל לאדריכלות העירונית של העיר. היא נבנתה בשנים 1279-1282, כדי להיות המרכז השלטוני של מלך נאפולי וסיציליה, המלך שארל הראשון, משושלת אנז’ו הנורמנית. מאז היא שרדה כמה מצורים היסטוריים וגם שופצה והורחבה לא פעם. בפעם האחרונה היא שופצה ושוחזרה בשנת 1823.
קסטל נואובו נמצא בשימוש עד היום ומשמש כמוזיאון, מרכז מנהלי ואטרקציה תיירותית אייקונית של נאפולי. בשנת 1990 נפתח במבצר המוזיאון שבו מוצגים ציורים, פסלים וכלי פולחן, שנאספו מהכנסיות בנאפולי.
בתוך הטירה תוכלו לבקר במוזיאון שמוקדש להיסטוריה של העיר. מבחוץ שימו לב לשער הניצחון הלבן שבין שני מגדלי השמירה. הקשת שבו הושלמה בשנת 1468. שימו לב לפסלים הנפלאים שמשובצים בה.
בצדה השני של הכניסה לנמל ניצב "מבצר הביצה" (Castel dell’Ovo). זהו עוד מבצר עתיק מאותה מאה, שגם הוא שומר על הכניסה אל הנמל העתיק של העיר.
#אדריכלות קסטל נאובו
"המבצר החדש", קסטל נואובו, נבנה בימי הביניים (1279–1282), בתקופת שארל הראשון, מלך נאפולי וסיציליה.
הוא בנוי על בסיס יסודות מוגבהים עם חלקלקה, בצורה של טרפז לא-סימטרי. את מערך ההגנה שלו מרכיבים 5 צריחים עגולים משוננים וגבוהים, כשביניהם חומה עבה. החומה הזו משמשת גם כקיר החיצוני של החדרים הצמודים אליה בטירה.
בצידה המזרחי של הטירה הזו ניצב הקיר הגדול והמסיבי ביותר. הקיר המזרחי הזה, בצד הפונה לנמל, הוא קיר מוצק ועבה, עם חלונות קטנים יחסית ומעטים.
בטירה ניתן למצוא לא מעט קמרונות בסגנון גותי ומרכיבים מהאדריכלות האיטלקית ואדריכלות תקופת הרנסאנס.
את הטירה שיפצו וביצרו בתקופת בית אראגון כדי שתעמוד בפני הארטילריה החדשה של צבא אלפונסו החמישי, שהציגה כאן לראשונה תותחים שהתבססו על אבק שריפה.
כניסתו אל נאפולי של אותו אלפונסו החמישי, הכובש החדש של העיר, מבית אראגון, הביאה לבניית שער הניצחון, שתוכנן בידי פרנצ'סקו לורנה ומוקם מעל השער הראשי שלה. שער או קשת הניצחון הזו תוכננה לכבוד כניסתו לנאפולי של אלפונסו בשנת 1443, תקופה בה עבר המבצר שינויים מבניים רבים. השער המעוטר נמצא בחזית המבצר.
ואכן, החזית המערבית של המבצר, זו שפונה אל מרכז העיר, היא המרשימה ביותר שלו. בחזית זו רואים 3 מתוך חמשת הצריחים של הטירה. את מרכז תשומת הלב של החזית תופסים שניים מהם, השומרים על השער הראשי שביניהם, עשוי השיש הלבן. השער הזה מזכיר בעיטורים שעליו שער ניצחון קלאסי, עם פסלים רבים. לפיסול הזה שעל השער, אחראים פרה ז'ואן וגיום סגררה, שני פסלים שזומנו על ידי אלפונסו מקטלוניה.
#טיפים
רבים ממליצים לוותר על המוזיאון שבמבצר החדש. המחיר אמנם רק 5 יורו אך הביקור כאן ממש לא הכרחי, ביחס לזמן שמקדישים לו ולמה שרואים.
מבט מבחוץ:
https://youtu.be/gPy27bDnY10
ומבפנים:
https://youtu.be/9HnMg8X37MQ
תמונות:
https://youtu.be/MK3OuhPhwt0
טירת נוּאוֹבוֹ (Castel Nuovo), או "קָסטֶל נוּאוֹבוֹ", בעברית "המבצר החדש", או "הטירה החדשה" היא מבצר ענק ועתיק, שנבנה במאה ה-13 וחולש על כיכר מוניצ'יפיו, היא כיכר העירייה (Piazza Municipio) המקומית. ממקומו אל מול בית העירייה שבמרכז נאפולי הוא שומר על מבואותיו של הנמל הגדול והציורי של נאפולי.
מאסקיו אנג'ואינו או "הטירה החדשה", כמו שיש המכנים את המצודה הזו, היא טירה שגם בצורתה מזכירה את ימי הביניים ומהווה סמל לאדריכלות העירונית של העיר. היא נבנתה בשנים 1279-1282, כדי להיות המרכז השלטוני של מלך נאפולי וסיציליה, המלך שארל הראשון, משושלת אנז’ו הנורמנית. מאז היא שרדה כמה מצורים היסטוריים וגם שופצה והורחבה לא פעם. בפעם האחרונה היא שופצה ושוחזרה בשנת 1823.
קסטל נואובו נמצא בשימוש עד היום ומשמש כמוזיאון, מרכז מנהלי ואטרקציה תיירותית אייקונית של נאפולי. בשנת 1990 נפתח במבצר המוזיאון שבו מוצגים ציורים, פסלים וכלי פולחן, שנאספו מהכנסיות בנאפולי.
בתוך הטירה תוכלו לבקר במוזיאון שמוקדש להיסטוריה של העיר. מבחוץ שימו לב לשער הניצחון הלבן שבין שני מגדלי השמירה. הקשת שבו הושלמה בשנת 1468. שימו לב לפסלים הנפלאים שמשובצים בה.
בצדה השני של הכניסה לנמל ניצב "מבצר הביצה" (Castel dell’Ovo). זהו עוד מבצר עתיק מאותה מאה, שגם הוא שומר על הכניסה אל הנמל העתיק של העיר.
#אדריכלות קסטל נאובו
"המבצר החדש", קסטל נואובו, נבנה בימי הביניים (1279–1282), בתקופת שארל הראשון, מלך נאפולי וסיציליה.
הוא בנוי על בסיס יסודות מוגבהים עם חלקלקה, בצורה של טרפז לא-סימטרי. את מערך ההגנה שלו מרכיבים 5 צריחים עגולים משוננים וגבוהים, כשביניהם חומה עבה. החומה הזו משמשת גם כקיר החיצוני של החדרים הצמודים אליה בטירה.
בצידה המזרחי של הטירה הזו ניצב הקיר הגדול והמסיבי ביותר. הקיר המזרחי הזה, בצד הפונה לנמל, הוא קיר מוצק ועבה, עם חלונות קטנים יחסית ומעטים.
בטירה ניתן למצוא לא מעט קמרונות בסגנון גותי ומרכיבים מהאדריכלות האיטלקית ואדריכלות תקופת הרנסאנס.
את הטירה שיפצו וביצרו בתקופת בית אראגון כדי שתעמוד בפני הארטילריה החדשה של צבא אלפונסו החמישי, שהציגה כאן לראשונה תותחים שהתבססו על אבק שריפה.
כניסתו אל נאפולי של אותו אלפונסו החמישי, הכובש החדש של העיר, מבית אראגון, הביאה לבניית שער הניצחון, שתוכנן בידי פרנצ'סקו לורנה ומוקם מעל השער הראשי שלה. שער או קשת הניצחון הזו תוכננה לכבוד כניסתו לנאפולי של אלפונסו בשנת 1443, תקופה בה עבר המבצר שינויים מבניים רבים. השער המעוטר נמצא בחזית המבצר.
ואכן, החזית המערבית של המבצר, זו שפונה אל מרכז העיר, היא המרשימה ביותר שלו. בחזית זו רואים 3 מתוך חמשת הצריחים של הטירה. את מרכז תשומת הלב של החזית תופסים שניים מהם, השומרים על השער הראשי שביניהם, עשוי השיש הלבן. השער הזה מזכיר בעיטורים שעליו שער ניצחון קלאסי, עם פסלים רבים. לפיסול הזה שעל השער, אחראים פרה ז'ואן וגיום סגררה, שני פסלים שזומנו על ידי אלפונסו מקטלוניה.
#טיפים
רבים ממליצים לוותר על המוזיאון שבמבצר החדש. המחיר אמנם רק 5 יורו אך הביקור כאן ממש לא הכרחי, ביחס לזמן שמקדישים לו ולמה שרואים.
מבט מבחוץ:
https://youtu.be/gPy27bDnY10
ומבפנים:
https://youtu.be/9HnMg8X37MQ
תמונות:
https://youtu.be/MK3OuhPhwt0
#על כיכר העם של נאפולי
פיאצה דֶל פְּלֵבִּישִיטוֹ (Piazza del Plebiscito) היא מהכיכרות הידועות של נאפולי, הכיכר הגדולה, היפה והחשובה בה.
הכיכר בצורת קשת או חצי אליפסה, כמו מחבקת את המבקרים בה. היא יפה מאד, עתירה בפסלים ומונומנטים ומזכירה את הכיכרות העתיקות מהסגנון שמזוהה עם האימפריה הרומית.
במרכז המבנה "המחבק" נמצאת כנסייה ניאו קלסית, המזכירה את מבנה הפנתיאון הרומי. שתי ‘זרועות’ של עמודים, שעוצבו במאה ה-19, תוחמות את הכיכר.
מאז שנת 1994, השנה בה התקיימה כאן ועידת המדינות המתועשות (אז G7), הפכה הכיכר לסמל של נאפולי החדשה. שם הכיכר "משאל העם". השם הזה ניתן לה על שום משאל העם שנערך כאן בשנת 1860. ההחלטה שעל הפרק הייתה על הצטרפותה של נאפולי ולמעשה של הדרום כולו לממלכת איטליה המאוחדת. ההחלטה הייתה חיובית.
בחזית הכנסייה, ניצבים שני פסלים, על גבי סוסים, של המלך פרדיננד הראשון ושל אביו שארל השלישי לבית בורבון. בכיכר המרשימה נמצאים עוד כמה מהאתרים המעניינים בעיר. ביניהם תוכלו לראות את ארמון הפַּאלָאצוֹ רֵיאָלֶה, התוחם את הכיכר, את תיאטרון בית האופרה של נאפולי, תיאטרו דִי סַן קָרְלוֹ (Teatro di San Carlo) ואת מרכז הקניות האלגנטי והיוקרתי גלריה אוּמְבֶּרְטוֹ אוּנוֹ.
מבט מקרוב:
https://youtu.be/v5cKzChQznw
פיאצה דֶל פְּלֵבִּישִיטוֹ (Piazza del Plebiscito) היא מהכיכרות הידועות של נאפולי, הכיכר הגדולה, היפה והחשובה בה.
הכיכר בצורת קשת או חצי אליפסה, כמו מחבקת את המבקרים בה. היא יפה מאד, עתירה בפסלים ומונומנטים ומזכירה את הכיכרות העתיקות מהסגנון שמזוהה עם האימפריה הרומית.
במרכז המבנה "המחבק" נמצאת כנסייה ניאו קלסית, המזכירה את מבנה הפנתיאון הרומי. שתי ‘זרועות’ של עמודים, שעוצבו במאה ה-19, תוחמות את הכיכר.
מאז שנת 1994, השנה בה התקיימה כאן ועידת המדינות המתועשות (אז G7), הפכה הכיכר לסמל של נאפולי החדשה. שם הכיכר "משאל העם". השם הזה ניתן לה על שום משאל העם שנערך כאן בשנת 1860. ההחלטה שעל הפרק הייתה על הצטרפותה של נאפולי ולמעשה של הדרום כולו לממלכת איטליה המאוחדת. ההחלטה הייתה חיובית.
בחזית הכנסייה, ניצבים שני פסלים, על גבי סוסים, של המלך פרדיננד הראשון ושל אביו שארל השלישי לבית בורבון. בכיכר המרשימה נמצאים עוד כמה מהאתרים המעניינים בעיר. ביניהם תוכלו לראות את ארמון הפַּאלָאצוֹ רֵיאָלֶה, התוחם את הכיכר, את תיאטרון בית האופרה של נאפולי, תיאטרו דִי סַן קָרְלוֹ (Teatro di San Carlo) ואת מרכז הקניות האלגנטי והיוקרתי גלריה אוּמְבֶּרְטוֹ אוּנוֹ.
מבט מקרוב:
https://youtu.be/v5cKzChQznw
#על הדואומו של נאפולי
הדוּאוֹמוֹ של נאפולי (Duomo di Napoli) הוא המקום הקדוש בעיר והקתדרלה המרכזית שלה. זהו המוסד הקתולי החשוב בנאפולי, שבו גם יושב הארכיבישוף של העיר.
שמו האמיתי של הדואומו, שנמצא בעיר העתיקה של נאפולי, ברובע ספאקנאפולי, הוא הדואומו של סן ג'נארו. ואכן הקתדרלה הזו הוקדשה לזכרו של ג'נארו הקדוש (San Gennaro), הפטרון של נאפולי, שקברו נמצא מתחת למזבח בקתדרלה. אגב, את אותו סן ג'נארו רבים זוכרים בתור סנט ינואריוס שנקבר כאן במאה ה-6 ושעל שמו נקרא חודש ינואר.
בדואומו מתקיים פעמיים בשנה טקס גידופים, שמופנה כלפי ג'נארו הקדוש, בכדי שדמו יהפוך לנוזל וימנע צרות וסכנות איומות מהעיר ותושביה. הטקסים הללו מתקיימים בשבת הראשונה של מאי וב-19 בספטמבר ופותחים בנאפולי את הפסטיבלים הססגוניים של הקדוש סן ג'נארו. זה של ספטמבר, למשל, כולל חגיגה עממית עם יריד פופולארי שמתקיים מסביב לקתדרלה ובו נהנים מדוכני ממתקים, תירס קלוי וחפצי נוי.
#טקסי הגידופים של הדואומו
באחד מחדרי הדואומו שמורה מבחנה אטומה ובה שרידים מדמו של ג'נארו הקדוש (San Gennaro), הפטרון של העיר נאפולי.
פעמיים בשנה, בשבת הראשונה של מאי וב-19 בספטמבר, מתקיימים בדואומו הפסטיבלים הססגוניים של סן ג'נארו. במהלכם מוציאים מהמבחנה שלהם את שרידיו של סן ג'נארו ומקיימים טקס, שמטרתו לראות את הנס המיוחל, שבו דמו הקרוש של הקדוש יטפטף ויהפוך לנוזל.
לאמונת הנאפוליטנים חשוב שהדם של הקדוש יטפטף. האמונה כאן היא שאם שרידי דמו של פטרון העיר לא יהפכו לנוזל, מדובר בסימן שסכנות איומות ונוראות צפויות לקרות לעיר וליושביה, כפי שכבר קרה בעבר.
לפיכך מתכנסות פעמיים בשנה הקשישות האדוקות, ממאמינות הכנסייה, מגדפות ומעליבות את הקדוש, עד שדמו ינזל ויהפוך נוזלי. אגב, זה אינו הטקס המוזר היחיד של תושבי העיר.
#תולדות הדואומו
המקום נבנה בסוף המאה ה-13 ותחילת המאה ה-14, בסגנון הגותי הצרפתי שהיה אז הסגנון האופייני לתקופה. הוא נחנך על ידי המלך רוברט מאנז’ו ורעייתו, המלכה סנצ’ה ממאיורקה. בחרו לבנות אותו אז, על חורבות של כנסייה עתיקה שניצבה לפניו באותו מקום.
במהלך ההיסטוריה שופץ הדואומו פעמים רבות. אחד השיפוצים הגדולים היה בסוף במאה ה-14, אחרי רעידת האדמה של 1349. במאה ה-19 עבר הדואומו המרשים של העיר שינויים אדריכליים שונים ומשמעותיים.
#טיפים
בסמוך לדואומו תראו את קפלת סנטה רסטיטוטה. זוהי הבזיליקה הנוצרית הראשונה בנאפולי. במתחם הארכיאולוגי שבה ישנם שרידים עתיקים מימי הביניים ומהעת העתיקה.
מבט מקרוב על הדואומו:
https://youtu.be/RQiNqMnHwCQ
מבחוץ:
https://youtu.be/QRAmSorr4NE
בשעת קונצרט:
https://youtu.be/oin8FdFDW_8
הדוּאוֹמוֹ של נאפולי (Duomo di Napoli) הוא המקום הקדוש בעיר והקתדרלה המרכזית שלה. זהו המוסד הקתולי החשוב בנאפולי, שבו גם יושב הארכיבישוף של העיר.
שמו האמיתי של הדואומו, שנמצא בעיר העתיקה של נאפולי, ברובע ספאקנאפולי, הוא הדואומו של סן ג'נארו. ואכן הקתדרלה הזו הוקדשה לזכרו של ג'נארו הקדוש (San Gennaro), הפטרון של נאפולי, שקברו נמצא מתחת למזבח בקתדרלה. אגב, את אותו סן ג'נארו רבים זוכרים בתור סנט ינואריוס שנקבר כאן במאה ה-6 ושעל שמו נקרא חודש ינואר.
בדואומו מתקיים פעמיים בשנה טקס גידופים, שמופנה כלפי ג'נארו הקדוש, בכדי שדמו יהפוך לנוזל וימנע צרות וסכנות איומות מהעיר ותושביה. הטקסים הללו מתקיימים בשבת הראשונה של מאי וב-19 בספטמבר ופותחים בנאפולי את הפסטיבלים הססגוניים של הקדוש סן ג'נארו. זה של ספטמבר, למשל, כולל חגיגה עממית עם יריד פופולארי שמתקיים מסביב לקתדרלה ובו נהנים מדוכני ממתקים, תירס קלוי וחפצי נוי.
#טקסי הגידופים של הדואומו
באחד מחדרי הדואומו שמורה מבחנה אטומה ובה שרידים מדמו של ג'נארו הקדוש (San Gennaro), הפטרון של העיר נאפולי.
פעמיים בשנה, בשבת הראשונה של מאי וב-19 בספטמבר, מתקיימים בדואומו הפסטיבלים הססגוניים של סן ג'נארו. במהלכם מוציאים מהמבחנה שלהם את שרידיו של סן ג'נארו ומקיימים טקס, שמטרתו לראות את הנס המיוחל, שבו דמו הקרוש של הקדוש יטפטף ויהפוך לנוזל.
לאמונת הנאפוליטנים חשוב שהדם של הקדוש יטפטף. האמונה כאן היא שאם שרידי דמו של פטרון העיר לא יהפכו לנוזל, מדובר בסימן שסכנות איומות ונוראות צפויות לקרות לעיר וליושביה, כפי שכבר קרה בעבר.
לפיכך מתכנסות פעמיים בשנה הקשישות האדוקות, ממאמינות הכנסייה, מגדפות ומעליבות את הקדוש, עד שדמו ינזל ויהפוך נוזלי. אגב, זה אינו הטקס המוזר היחיד של תושבי העיר.
#תולדות הדואומו
המקום נבנה בסוף המאה ה-13 ותחילת המאה ה-14, בסגנון הגותי הצרפתי שהיה אז הסגנון האופייני לתקופה. הוא נחנך על ידי המלך רוברט מאנז’ו ורעייתו, המלכה סנצ’ה ממאיורקה. בחרו לבנות אותו אז, על חורבות של כנסייה עתיקה שניצבה לפניו באותו מקום.
במהלך ההיסטוריה שופץ הדואומו פעמים רבות. אחד השיפוצים הגדולים היה בסוף במאה ה-14, אחרי רעידת האדמה של 1349. במאה ה-19 עבר הדואומו המרשים של העיר שינויים אדריכליים שונים ומשמעותיים.
#טיפים
בסמוך לדואומו תראו את קפלת סנטה רסטיטוטה. זוהי הבזיליקה הנוצרית הראשונה בנאפולי. במתחם הארכיאולוגי שבה ישנם שרידים עתיקים מימי הביניים ומהעת העתיקה.
מבט מקרוב על הדואומו:
https://youtu.be/RQiNqMnHwCQ
מבחוץ:
https://youtu.be/QRAmSorr4NE
בשעת קונצרט:
https://youtu.be/oin8FdFDW_8
אדריכלות בנאפולי
#על מרכז הקניות המפואר מהמאה ה-19
גלריה אוּמְבֶּרְטוֹ אוּנוֹ (Galleria Umberto 1), בעברית גלריית המלך אומברטו הראשון, הוא מרכז קניות אלגנטי, שנבנה בשנת 1887. ארמון הקניות הזה מהווה מקום מפגש פופולארי בקרב תושבי העיר. כאן נוהגים בעלי הזמן שביניהם לשבת ולשתות קפה תוך צפייה או בהייה בעוברים והשבים.
בגלריה נמצאים חנויות אופנה ובתי קפה רבים, לצד חנויות יוקרה מרכזיות בעיר נאפולי. יש כאן גם מסעדות ואפילו משרדים. אבל לפני הכל מהווה הגלריה המעוצבת, שהיא בכלל קניון ארמוני מדהים, מקום מפגש לתיירים ולתושבי נאפולי המקומיים.
הגלריה המסוגננת הזו מזכירה את אחותה שבעיר הצפונית מילאנו. ממש כמוה, גם כאן תוכלו לעשות שופינג מוצלח למדי, על אף המחירים הגבוהים. בעיקר שווה לקנות כאן מציאות, בזמן הסיילים הגדולים, עם הנחות החגים ומכירות סוף העונה, כשהמחירים כאן צונחים.
#תולדות הבניין
גלריית המלך אומברטו הראשון בנאפולי נחנכה כאן בשנת 1892. היה זה במהלך ההתחדשות העירונית של העיר, לאחר הניצחון על מגיפת הכולירה הקשה, שתקפה אותה בשנת 1885.
לאחר ההשתלטות על מגפת הכולירע בעיר, הוחלט לחדש את האזור. כך נבנה הבניין המפואר, בכדי לשקם את השכונה ולנקותה מבניינים עלובים ששכנו כאן אז ושהיו לא ראויים למגורים.
התוצאה הייתה אז הגלריה הזו, מעין סוג מפואר של אולם כניסה מרשים ויאה, לתיאטרו סן קרלו, בית האופרה הסמוך והמפורסם.
#אדריכלות הגלריה
גלריית המלך אומברטו הראשון שבנאפולי נחנכה כאן בשנת 1892. היא מהווה שילוב יפה ומרשים של חומרים יוקרתיים וחדשניים לזמנם. יש כאן מיזוג מרתק בין שיש, פסיפס, זכוכית וברזל.
הקניון היוקרתי, שעבר מן הסתם שיפוץ ורענון מודרניים מאז, בנוי כרחוב מקורה בצורת צלב. יש לו גג מקומר, עשוי זכוכית וברזל. מעניין כאן הוא השילוב שבין חזית הבניין, שתוכננה בסגנון הרנסאנס, לבין התקרה המקומרת והיפה וכיפת הברזל והזכוכית העצומה שבמרכזה. גובה הכיפה הזו, אגב, הוא 56 מטרים.
הביטו מתחת לקִמְרוֹן הזכוכית השקוף, אל החנויות והפאר הרב, שבמידה רבה ניבא, כבר בסוף המאה ה-19, את עולם הקניונים המודרניים שלנו. הגלריה הזו הייתה מהראשונים שבמקדשי הקניות הנפוצים כל כך בימינו, מקדשי צריכה, שאליהם עולים לרגל המוני קונים, עם מנחות בצורת כרטיסי אשראי.
שימו לב לרצפת הקניון המפוארת. משובצים לא מעט פסיפסים, בסגנון שאפיין את ארמונות הפאר של שלהי המאה ה-19.
מבט מקרוב:
https://youtu.be/P-ofmzf1hRA
גלריה אוּמְבֶּרְטוֹ אוּנוֹ (Galleria Umberto 1), בעברית גלריית המלך אומברטו הראשון, הוא מרכז קניות אלגנטי, שנבנה בשנת 1887. ארמון הקניות הזה מהווה מקום מפגש פופולארי בקרב תושבי העיר. כאן נוהגים בעלי הזמן שביניהם לשבת ולשתות קפה תוך צפייה או בהייה בעוברים והשבים.
בגלריה נמצאים חנויות אופנה ובתי קפה רבים, לצד חנויות יוקרה מרכזיות בעיר נאפולי. יש כאן גם מסעדות ואפילו משרדים. אבל לפני הכל מהווה הגלריה המעוצבת, שהיא בכלל קניון ארמוני מדהים, מקום מפגש לתיירים ולתושבי נאפולי המקומיים.
הגלריה המסוגננת הזו מזכירה את אחותה שבעיר הצפונית מילאנו. ממש כמוה, גם כאן תוכלו לעשות שופינג מוצלח למדי, על אף המחירים הגבוהים. בעיקר שווה לקנות כאן מציאות, בזמן הסיילים הגדולים, עם הנחות החגים ומכירות סוף העונה, כשהמחירים כאן צונחים.
#תולדות הבניין
גלריית המלך אומברטו הראשון בנאפולי נחנכה כאן בשנת 1892. היה זה במהלך ההתחדשות העירונית של העיר, לאחר הניצחון על מגיפת הכולירה הקשה, שתקפה אותה בשנת 1885.
לאחר ההשתלטות על מגפת הכולירע בעיר, הוחלט לחדש את האזור. כך נבנה הבניין המפואר, בכדי לשקם את השכונה ולנקותה מבניינים עלובים ששכנו כאן אז ושהיו לא ראויים למגורים.
התוצאה הייתה אז הגלריה הזו, מעין סוג מפואר של אולם כניסה מרשים ויאה, לתיאטרו סן קרלו, בית האופרה הסמוך והמפורסם.
#אדריכלות הגלריה
גלריית המלך אומברטו הראשון שבנאפולי נחנכה כאן בשנת 1892. היא מהווה שילוב יפה ומרשים של חומרים יוקרתיים וחדשניים לזמנם. יש כאן מיזוג מרתק בין שיש, פסיפס, זכוכית וברזל.
הקניון היוקרתי, שעבר מן הסתם שיפוץ ורענון מודרניים מאז, בנוי כרחוב מקורה בצורת צלב. יש לו גג מקומר, עשוי זכוכית וברזל. מעניין כאן הוא השילוב שבין חזית הבניין, שתוכננה בסגנון הרנסאנס, לבין התקרה המקומרת והיפה וכיפת הברזל והזכוכית העצומה שבמרכזה. גובה הכיפה הזו, אגב, הוא 56 מטרים.
הביטו מתחת לקִמְרוֹן הזכוכית השקוף, אל החנויות והפאר הרב, שבמידה רבה ניבא, כבר בסוף המאה ה-19, את עולם הקניונים המודרניים שלנו. הגלריה הזו הייתה מהראשונים שבמקדשי הקניות הנפוצים כל כך בימינו, מקדשי צריכה, שאליהם עולים לרגל המוני קונים, עם מנחות בצורת כרטיסי אשראי.
שימו לב לרצפת הקניון המפוארת. משובצים לא מעט פסיפסים, בסגנון שאפיין את ארמונות הפאר של שלהי המאה ה-19.
מבט מקרוב:
https://youtu.be/P-ofmzf1hRA
#על המנזר עם המוזיאון
על גבעת וומרו, ליד מבצר סנט’אלמו המאסיבי, נמצא המנזר הענקי שנוסד במאה ה-14, מנזר סן מרטינו (Certosa di San Martino).
במרכז המנזר, הבנוי בסגנון הבארוק הנאפוליטני, נמצאת הכנסייה הבארוקית שלו. תוכלו לראות בה ציורים משל האמנים הנאפולטניים ג’ורדאנו, סולימנה, קאראצ’ולו וריברה.
המנזר מכיל מאז שנת 1866, גם את המוזיאון הלאומי סן מרטינו. כאן תראו גלריית ציורים מרשימה, עם אוספים נאפולטניים מהמאות ה-17-18. בנוסף לאוסף אמנות גדול, יש כאן גם תערוכה על ההיסטוריה של "ממלכת נאפולי" העתיקה. תראו בה את ההתפתחות ההיסטורית של ממלכת נאפולי, על המלכים, התככים והאינטרסים המקומיים.
שימו לב לאוספי הפרזפי (presepi), שהם דגמים קטנים והיסטוריים, עם תיאור הולדתו של ישו. את הפרזפי נוהגים כבר מאות שנים להציג בכנסיות בסמוך לחג המולד וכאן מוצגים רבים מהם, מתקופות שונות.
המקום הוא גם נקודת תצפית נהדרת. המראה הנשקף מגניו של המנזר הוא מרהיב עין. אם תעלו אל מרפסות התצפית שנמצאות בגני המנזר תראו נוף נפלא של נאפולי כולה.
#מייסדי המנזר
מנזר סן מרטינו הוא מבנה מלא באוצרות, שאיכלס בעברו נזירים קרתוזיאנים. בשנת 1804, עם כיבוש העיר והאזור בידי חיילי צבא נפוליאון, הנזירים הללו גורשו, בפקודת המצביא הצרפתי. חצי מאה אחר כך, עם איחוד איטליה ב-1860, הם דוכאו אחת ולתמיד.
מבט מקרוב:
https://youtu.be/PHvatWB7mt4
עוד מבט:
https://youtu.be/Uk-6oqa1GdQ
ואוסף תמונות:
https://youtu.be/_5o7-lY04Yw
על גבעת וומרו, ליד מבצר סנט’אלמו המאסיבי, נמצא המנזר הענקי שנוסד במאה ה-14, מנזר סן מרטינו (Certosa di San Martino).
במרכז המנזר, הבנוי בסגנון הבארוק הנאפוליטני, נמצאת הכנסייה הבארוקית שלו. תוכלו לראות בה ציורים משל האמנים הנאפולטניים ג’ורדאנו, סולימנה, קאראצ’ולו וריברה.
המנזר מכיל מאז שנת 1866, גם את המוזיאון הלאומי סן מרטינו. כאן תראו גלריית ציורים מרשימה, עם אוספים נאפולטניים מהמאות ה-17-18. בנוסף לאוסף אמנות גדול, יש כאן גם תערוכה על ההיסטוריה של "ממלכת נאפולי" העתיקה. תראו בה את ההתפתחות ההיסטורית של ממלכת נאפולי, על המלכים, התככים והאינטרסים המקומיים.
שימו לב לאוספי הפרזפי (presepi), שהם דגמים קטנים והיסטוריים, עם תיאור הולדתו של ישו. את הפרזפי נוהגים כבר מאות שנים להציג בכנסיות בסמוך לחג המולד וכאן מוצגים רבים מהם, מתקופות שונות.
המקום הוא גם נקודת תצפית נהדרת. המראה הנשקף מגניו של המנזר הוא מרהיב עין. אם תעלו אל מרפסות התצפית שנמצאות בגני המנזר תראו נוף נפלא של נאפולי כולה.
#מייסדי המנזר
מנזר סן מרטינו הוא מבנה מלא באוצרות, שאיכלס בעברו נזירים קרתוזיאנים. בשנת 1804, עם כיבוש העיר והאזור בידי חיילי צבא נפוליאון, הנזירים הללו גורשו, בפקודת המצביא הצרפתי. חצי מאה אחר כך, עם איחוד איטליה ב-1860, הם דוכאו אחת ולתמיד.
מבט מקרוב:
https://youtu.be/PHvatWB7mt4
עוד מבט:
https://youtu.be/Uk-6oqa1GdQ
ואוסף תמונות:
https://youtu.be/_5o7-lY04Yw
