בית הפלאים (Baital Ajaib), או בית הפלאות, בן 4 הקומות, הוא ארמון מסוף המאה ה-19, שהוא גם המבנה הגבוה בעיר וככל הנראה נקודת הציון הידועה ביותר בעיר. כל מי שחי בעיר יספר לכם על המרפסת המרשימה של בית הפלאות, המשקיפה אל הים.

בית הפלאות, הנקרא גם "Palace of Beit-al-Ajaib", נמצא על דרך מיזינגאני (Mizingani) שעל חוף הים. הוא נבנה בשנת 1883 ויועד במקור לטקסים וקבלות פנים. הוא גם שימש בהתחלה כביתו של הסולטן המקומי. בחזית הבית ניצב גם מגדלור, שייהרס בהמשך ההיסטוריה, במלחמה הקצרה שעתידה להתרחש על האי.

אם אתם שואלים את עצמכם מה כל כך מופלא בבית הזה, התשובה היא שזהו הבניין הראשון בזנזיבר שבו הותקנה תאורת חשמל והבניין הראשון בכל מזרח אפריקה שהתקינו בו מעלית. כל אלה היו פעם פלאי פלאים, במיוחד בחלק זה של העולם...

הבית חודש ושופץ אחרי המלחמה הקצרצרה של זנזיבר עם אנגליה ב-1896. במהלך 38 הדקות של המלחמה הזו, שנחשבת למלחמה הקצרה בהיסטוריה, ספג בית הפלאים נזקים קלים בלבד והוא שוקם לאחריה. את המגדלור ההרוס מפגזי האנגלים החליף אז מגדל השעון של המבנה.

בשנת 1911 הסבו הבריטים ששלטו בזנזיבר את הבניין לשימושים מנהליים. לאחר המהפכה הזנזיברית של 1964 הפך בית הפלאים לבית ספר ולמקום מושבה והמוזיאון של המפלגה השלטה בזנזיבר, המפלגה האפרו-שירזית.

בתחילת המאה ה-21 הוחלט להקדיש את המבנה לתיירות המזנקת של האי. בית הפלאים הוסב למוזיאון לתרבות הזנזיברית והסוואהילית, הוא המוזיאון הלאומי בזנזיבר.
בבית הפלאים שוכן המוזיאון הלאומי לתרבות הזנזיברית והסוואהילית. זהו מוזיאון לאומי שמוצגים בו, בין השאר, פריטי ריהוט מארמונות הסולטנים המקומיים, כלי דיג מסורתיים, קנגות טקסיות ששימשו את נשות האי, עבודות יד מסורתיות, דיוקנאות הסולטנים ובכירי זנזיבר ואת רכב השרד הנשיאותי של מנהיג ההפיכה ב-1964 ומי שהפך אחריה לשליט האפריקאי הראשון בזנזיבר, לאחר יותר מ–500 שנה, השייח' עבייד קרומה.

כמו כן תמצאו במוזיאון הלאומי של זנזיבר מוצגים מרתקים של היסטוריה ותרבות, כולל ממצאים ארכיאולוגיים מהתקופות השונות של ההתיישבות באיים, אוצרות מתקופת הסולטנים של זנזיבר וסירת מפרש עתיקה שלא כוללת ברגים כלל.

רוצים להרגע מעט? - בצד המוזיאון תמצאו גן פורח ונעים, עם פסטורליה מקומית ומבט אל הים.
בית הפלאים שנבנה לקראת סוף המאה ה-19, קם על חורבותיו של ארמון מהמאה ה-17. יוזם הקמתו היה הסולטן ברע'ש בן סעיד, שרצה בארמון מיוחד לטקסים וקבלות פנים.

הבית תוכנן בידי אדריכל בריטי, שהשתמש לבנייתו במגוון חומרי בנייה, כמו אבן גיר, בטון, קורות פלדה ואפילו מנגרובים, עצים הגדלים במים. במבנה הוא הציג כמה מרכיבים אדריכליים שנחשבו לחידוש בזנזיבר של אותה עת. היו אלה, בין היתר, מרצפות שיש, החצר המרכזית של המבנה, קישוטים עשויים כסף, דלתות שעליהן מגולפים פסוקים מהקוראן ומרפסות מקורות שנתמכו בעמודים מברזל. האחרונים, אגב, היו מסממניו המובהקים של הבית.

לצד הקישוטים והחידושים הטכנולוגיים שהוכנסו בבית, דוגמת החשמל והמעלית, כלל הבית גם אלמנטים פונקציונליים, כמו המעברים העיליים שאפשרו מעבר ממנו אל הארמונות הסמוכים של הסולטן, בית אל-סאהל ובית אל-חוקום (שהיום לא קיים, לאחר שהופגז במלחמה הקצרה ונהרס). בעזרת המעברים הללו עברו נשות משפחת המלוכה בין הארמונות, מבלי שייראו מהרחוב, עניין מסוכן מבחינת צניעות בתפיסה המוסלמית של הסולטן.

אבל המרכיב האדריכלי המשעשע ביותר כאן הוא כנראה הדלת הראשית של בית הפלאים. זו תוכננה כדלת רחבה מספיק, כך שיתאפשר לסולטן לעבור בה ולחזור הביתה, כשהוא נשאר רכוב על הפיל שלו...
המלחמה הקצרה ביותר בהיסטוריה נמשכה כ-38 דקות בלבד. היא התקיימה ב-27 באוגוסט 1896 אבל הסיפור מתחיל יומיים קודם, כשמת חמאד בין טוואני, הסולטן הערבי ששלט בזנזיבר, האי שהיה בעבר ממוקדי הסחר בעבדים. אחיינו של של הסולטן המת, חאליד בין בארע'ש, מיהר לעשות הפיכה צבאית ולתפוס את השלטון. הבריטים, שהשליט הקודם שיתף איתם פעולה תיכננו להמליך דווקא את אחד מנאמניהם, הזנזיברי חמוד בין מוחמד.

כיוון שידעו שחאליד לא אוהד אותם, נתנו לו האנגלים אולטימטום (זמן קצוב) לעזוב את השלטון. כדי להדגיש את רצינות האיום הם שלחו 5 ספינות מלחמה לזנזיבר. כשבשעה 9:00 בבוקר האולטימטום פקע וחאליד לא עזב את ארמון המלוכה הוכרזה מלחמה על ידי הבריטים. בשעה 9:02 הם החלו בירי כבד לעבר הארמון והירי גרם למותם או פציעתם של כ-500 מאנשיו של הסולטן החדש. דגל ממלכתו הוסר מעל הארמון הכבוש והוא עצמו נכנע, אך הצליח לברוח לשגרירות גרמניה, ממנה קיבל מקלט זמני.

בשעה 9:40 בדיוק הסתיימה המלחמה והאי כולו הוכרז שטח כבוש. הבריטים הטביעו במהלך מלחמת הבזק את היאכטה המלכותית ושתי סירות נוספות. מצידם הנזקים היו חייל בריטי אחד שנפצע.

לאחר שניצחו במלחמה שזכתה מאז לשם "מלחמת אנגליה-זנזיבר" (Anglo-Zanzibar war), הכריזו הבריטים על זנזיבר אי בשליטתם ומינו את חמוד, שהיה לשליט החדש מטעמם. זמן קצר אחר-כך, אגב, הם דרשו מנאמני השליט המודח, שמלך יומיים בלבד, תשלום של 300 אלף רופי עבור הפגזים שירו עליו במלחמה...

מבט מקרוב: