כנסיית סנטו סְפּיריטו (Santo Spirito), או בזיליקת סנטו ספיריטו, היא דוגמה פנטסטית לבנייה רנסנסית טיפוסית, המחיה את התקופה הקלאסית ונחשבת מיצירות האדריכלות המגדירות את הרנסנס.

הכנסייה הזו, הסנטו ספיריטו שבעברית מתורגם ל"כנסיית רוח הקודש", נמצאת באזור אולטרנו, בעברו השני של הנהר בפירנצה. זו כנסייה צנועה, עם מראה חיצוני פשוט, במיוחד בהשוואה לפאר של הקתדרלות והבּזיליקות של העיר.

עיצב אותה האדריכל המהולל פיליפו ברונלסקי, שזו יצירת המופת האחרונה שלו. הביוגרף של ברונלסקי רואה בה את הכנסייה היפה ביותר בכל העולם הנוצרי.

האדריכל, אגב, לא זכה לראות את סיום העבודה ואת הכנסייה הבנויה. אחרי מותו סיימו את הכנסייה אנטוניו מאנטי, ג'ובאני דה גאיולה וסלבי ד'אנדריאה.

חשוב לומר שהקשר כיום די חלש בין חזית הכנסייה לעיצובים המקוריים של ברונולסקי שתכנן את החזית שלה.
פנים הכנסייה, על פי עיצובו של פיליפו ברונלסקי, מאופיין בעיצוב פרופורציונלי קפדני, עם עמודים קורינתיים אלגנטיים שעשויים מאבן חול אפורה, קשתות מעוגלות ומחברות, התקרה המעוטרת ויסודות נוספים ואופייניים לאדריכלות הקלאסית.

אחד הציורים המרשימים ואולי החשוב ביותר כאן, הוא ציור השמן המרהיב והמפורסם “המדונה עם ילד וקדושים". תראו אותו בקפֶּלה ה-12 של הבּזיליקה, מצד ימין. צייר אותו פיליפּינו ליפּי (Filippino Lippi), מחשובי האמנים של הרנסנס המוקדם. מומחים גורסים שהציור הזה, שצויר בשלהי המאה ה-15, הוא אולי הסיבה העיקרית לבקר כאן.

על הקירות, בתוך קפֶּלות הכנסייה, תראו פסלים ויצירות אמנות רבים. הקאפלות הללו הן מעין מוזיאון קטן ובו לא מעט אוצרות רנסנס נהדרים. יש כאן ריכוז מרשים של יצירות אמנות שיצרו אמני רנסנס חשובים, כולל סנדרו בּוטיצֶ'לי וגירְלָנְדָיו.

בחדר האוכל של הנזירים, הצ'נאקולו הסמוך, אפשר לראות את פסל הצלוב מעץ – מעבודותיו המוקדמות בגיל צעיר של מיכלאנג'לו.

בזיליקת סנטו סיפיריטו:

בלוגרים:

הדרכה: