שרונה נולדה במחצית השנייה של המאה ה-19, כמושבה שהקימו הגרמנים הטמפלרים. למעשה זו המושבה הרביעית שלהם בארץ ישראל. בזמנו נמצאה המושבה כמה קילומטרים מצפון ליפו, אבל היום היא שוכנת במרכז תל אביב והיא ממקומות הבילוי הפופולריים ואהובים בתל אביב.

באותה תקופה השתרעו שטחי החקלאות של המושבה לכיוון מזרח, על שתי הגדות של ואדי מוסררה, מקום בו שוכן היום הציר המרכזי של תל אביב, נתיבי איילון. באותה תקופה חצו את הנחל על גבי גשר שרונה, שהיה בדיוק במקום שבו שוכן כיום גשר השלום, בואכה דרך השלום.

בתקופת מלחמת העולם השנייה גורשו תושביה הטמפלרים של המושבה, בשל הזדהותם של חלק מאנשי המושבה עם גרמניה הנאצית. לאחר שהתושבים תלו דגלי צלב קרס על בתיהם וחלק מבניהם נסעו לגרמניה להתנדב לצבא הגרמני, כנגד בנות הברית. לאחר המלחמה לא הרשו הבריטים לטמפלרים לשוב אל בתיהם. הצבא הבריטי עצמו התמקם בתחומי המושבה ועם קום המדינה התמקמו בה רבים ממוסדות השלטון של מדינת ישראל. האזור קיבל את הכינוי "הקריה" ועד לפני שנים מספר שכנו בו מתקני שלטון וצבא רבים.

בשנים האחרונות הפך חלקה הדרומי של המושבה לאתר בילויים משוחזר והומה אדם. זאת לאחר שהסתיימו עבודות שימור ושחזור, שכללו גם הזזה של מבנים שלמים לצורך הרחבת רחוב קפלן הסמוך. כל אלה הפכו את המושבה הגרמנית של פעם למתחם יפה ואופנתי ולמקום בילוי אהוב על הכל. הוא גם הוקף במגדלי יוקרה, שבאחד מהם נפתח "שרונה מרקט" היוקרתי.

גם כיום שוכנים בחלקה הצפוני של המושבה מחנה הקריה ומתקני צבא רבים. בסיס הקריה השייך לצה"ל עתיד להתפנות בשנים הקרובות.

שימו לב שרחובות המושבה המרכזיים, רחוב קפלן ורחוב דוד אלעזר של ימינו, ניצבים זה לזה ויוצרים צורת צלב. זו צורה שאפיינה את תכנון המושבות הטמפלריות, מהיותם של הטמפלרים נוצרים אדוקים.
הטמפלרים שהיו נוצרים אדוקים באו מגרמניה באמצע המאה ה-19. ביחד עם האמונה הנוצרית בחובתם ליישב את ארץ הקודש, הם הביאו עימם לארץ את הטכנולוגיה החדישה של אירופה. בכל תחום שבו עסקו, כולל חקלאות, ייצור ובניין הם חידשו והגדילו את התפוקה וההצלחה. הטמפלרים בנו בארץ ישובים למופת והצליחו להביא לתנופה בכל התחומים הללו בין ערביי הארץ והיהודים שבה. רבים חיקו אותם וכך המשק הארץ-ישראלי התקדם והשתכלל בזכותם עד מאד.

הטמפלרים השאירו אחריהם שבעה ישובים, כגון שרונה, המושבה הגרמנית בחיפה ובירושלים וכמה ישובים שהפכו למושבים הישראליים מושב בני עטרות, בית לחם הגלילית ואלוני אבא.

בזמן מלחמת העולם השניה הזדהה הדור השלישי של הטמפלרים במושבות עם הנאצים. רבים מהם תלו את דגלי צלב הקרס על בתיהם. חלק מצעירי הטמפלרים נסעו לגרמניה להתנדב לצבא הגרמני ולחמו נגד בנות הברית. הבריטים בתגובה הכניסו את כל הטמפלרים למחנות סגורים. במלחמת השחרור גרש הפלמ"ח את הטמפלרים מבתיהם לחו"ל והם לא הורשו לשוב.
שנים שמרו המגורשים הטמפלרים על סוד מטמון הזהב שהוחבא בקיר אחד הבתים של שרונה. בשנת 1941 גורשו הטמפלרים מפלשתינה על ידי הבריטים. הם היו גרמנים וחלקם הגדול תמך בנאצים והבריטים ראו בהם סיכון לשלטונם כאן. גם פרשות ריגול שונות לטובת הגרמנים, שהתגלו באותה התקופה בארץ, נראו מסוכנות.

אחד מהמגורשים משרונה, הישוב הטמפלרי שליד תל אביב, הוגו ברנגל, הטמין לפני עזיבתו אוצר של מטבעות זהב בקיר ביתו. חלק מהמטבעות הללו היו מתנה שקיבל אביו של ברנגל מלורנס איש ערב המיתולוגי. הוא תכנן לשוב בעתיד כדי לאסוף אותו אבל מעולם לא עשה זאת.

לא פחות מ-62 שנה אחר-כך עשו כמה ישראלים חקירה וגילו את האוצר. הם השיבו אותו לבעלים המבוגר, איש בן 102, שלפי שווי אותן מטבעות, עשה כנראה עיסקה לא רעה.

מבט מקרוב במתחם שרונה: