#על בר הנרגילות הנינוח שבין יפו לתל אביב

חובבי ה"שישא" או ה"הוקא", היא הנרגילה, ימצאו לכך פינה נחמדה שיושבת ממש על הגבול שבין תל אביב ליפו, לא הרחק מחוף הים.

פטרה נרגילה בר (Petra huckah bar), שפתוח 24/7, מציע חוויית נרגילה נהדרת בעיר. אם תרגישו כאן בבית זה מפני שהאווירה והחבורה שכאן עושים מאמץ לתת למבקרים הרגשה ביתית ומשפחתית.

אם אלה הקבועים הרבים ואם תיירים שבאים להתמזג - כמעט בכל שעה תמצאו כאן אנשים, שבאים לתפוס שעה של שלווה ורוגע עירוני.

לצד נרגילות בטעמים רבים, המציעות דרך נהדרת לסיים את היום, פטרה בר מציע גם בירה, נשנושים וקפה.


מבט מקרוב:

https://youtu.be/h-N_kYmix9I


נרגילה בתל אביב:

https://youtu.be/3BdMVrNUw-c

#על המתחם שהיה פעם תחנת רכבת תורכית והיום הוא אזור בילויים שוקק חיים

היא נולדה כתחנת רכבת שממנה יצאה מסילת הברזל בקו יפו-ירושלים. התחנה הזו פעלה משנת 1892 ועד 1948 ונחשבת לקו הרכבת הראשון בארץ ישראל. במתחם התחנה נכללו אז מבני תחנת הרכבת והשירות שלה, בית משפחת וילנד הטמפלרית, שבנה האב בסמוך לבית החרושת של המשפחה, שייצר מרצפות מצוירות, לבנים ומוצרי בניה ממלט. בניית המפעל בסמוך לתחנה אפשרה ליצרן הטמפלרי לשנע חומרי גלם ותוצרת ברכבת לירושלים ולנמל יפו, להעמסה על אוניות שיצאו לאירופה.

הרכבת מיפו אל ירושלים נולדה בסוף המאה ה-19, לאחר תהליך של כמעט 50 שנה, של שידול הסולטן לאשר הקמתו של קו כזה וההקמה עצמה. הרכבת הזו עתידה להיות אמצעי התחבורה הראשון בארץ ישראל ובמרחב שבין תורכיה למצרים, שיחליף את הגמלים, ככלי התחבורה שישמש להעברת משאות כבדים למרחקים גדולים.

בסוף תקופת המנדט הבריטי פעלה התחנה ביפו בעיקר לצרכים צבאיים של הצבא, שהקים בה מחנה צבאי והעביר דרכה את הציוד לבריטניה, בעת פינוי ארץ ישראל. היא חזרה לפעול באופן סדיר עד ערב מלחמת העצמאות וחדלה.

לאחר הקמת המדינה, הועברה התחנה לירושלים לאזור אחר בתל אביב והאזור נותר מוזנח במשך שנים רבות. בשנים האחרונות שחזרה עיריית תל-אביב את המתחם ופיתחה אותו, כאזור בילויים שוקק חיים. השיפוץ והשימור שמו דגש על שימור העיצוב המקורי של המבנים ההיסטוריים שבתחנה, שחזור של קטע ממסילת הרכבת שהייתה בה ויצירה של מרחב פתוח לציבור. כלולים בו 22 מבנים מתקופות שונות בחיי התחנה, כל אלה על שטח של כ-20 דונם.


#תולדות הקמת קו הרכבת יפו-ירושלים
כבר באמצע המאה ה-19 הגה משה מונטיפיורי את הרעיון להקים מסילת ברזל בארץ ישראל. מונטיפיורי, שרצה לייסד בארץ תעשייה מודרנית הטעים שאחד הקשיים העיקריים לשם כך, הוא המחסור החמור באמצעים להובלת מכונות וחומרי גלם לתעשייה כזו. לאחר השתדלות רבה אצל הסולטן התורכי עבד אל-חמיד השני, אישר הסולטן 30 שנה לאחר מכן את הזיכיון להקמה והפעלה של קו הרכבת. מי שזכה לקנות את הזיכיון היה יוסף נבון, עסקן ירושלמי נמרץ. ביחד עם שותפיו, ניסה נבון לגייס משקיעים להקמת המסילה אך נכשל בכך. הזיכיון נמכר לחברה צרפתית והיא שהקימה לבסוף את קו הרכבת מיפו לירושלים ובנתה את התחנות שלאורכו.

לחברה הצרפתית לקח שנתיים לבנות את קו הרכבת. עם סיומו, בשנת 1892, החל באופן רשמי עידן הרכבת בארץ ישראל. בטקס מפואר שנערך בתחנת הרכבת בירושלים, נחנך הקו החדש, כשהאות לפתיחת הטקס היה הגעתה של הרכבת הראשונה מיפו. זה, אגב, היה השלב שבו הכריזו על השם שניתן ל"כלי התחבורה החדשני" שהגיע לארץ. מסתבר שאליעזר בן-יהודה, מחדש השפה העברית, הציע את השם "רַכֶּבֶת" לקטר ולשיירת הקרונות שהוא מושך.


#על הרכבת עצמה
על אף חדשנותה בארץ, הרכבת הראשונה בארץ ישראל לא הייתה מודרנית במיוחד. היא נסעה לאט ולקח לה 4 שעות להגיע מיפו לירושלים. גם קו הרכבת היה מוגבל ביותר. בשנים הראשונות שלו נסעה הרכבת בתדירות של פעם אחת ביום, בכל כיוון.

מחיר הנסיעה לירושלים באותם ימים היה 50 גרוש במחלקה הראשונה והמפוארת ו-30 גרוש במחלקה השנייה, הרגילה. ומי לא נסעו בה - מצליינים ותיירים, ועד סוחרים ותושבים שנסעו למקומות הקדושים או לבקר קרובים בירושלים ובערים כמו לוד ורמלה, שעל הדרך. גם פמליית הקיסר הגרמני וילהלם השני מצאה את עצמה נוסעת בקרון שקושט במיוחד בשבילה וכמובן - הנוסע המפורסם ביותר - חוזה מדינת ישראל בנימין זאב הרצל.

ערב מלחמת העולם הראשונה, עברו בתחנה הזו כמעט 200 אלף נוסעים וכ-50 אלף טון של משא.


מבט מקרוב:

https://youtu.be/6yeGbYxtk6Y


וסיור במקום:

https://youtu.be/Waelkdjz3go

#להכיר את חיי הלילה בעיר מקרוב

אחת החוויות הכי שוות במקום חדש, הוא להכיר את מקומות הבילוי המגניבים. אבל לא כאלה שכתובים בספרי התיירים, אלא אלו שמכירים רק המקומיים, מי שבאמת יודעים איפה שווה וכיף להעביר את הערב והלילה.

סיור "זחילת הפאבים" (Pub Crawl) יביא אתכם לשורה מעולה של מקומות שווים לבילוי. לרוב הוא כולל פאבים, ברים ומועדונים שהמקומיים אוהבים ומבלים בהם ולא מלכודות תיירים עלובות.

בסיבוב תוכלו לשתות, לטעום, לרקוד, לגלות מקומות, מקומיים ומקומיות ואפילו להתחבר עם עוד בליינים מהקבוצה שלכם, לבילויים הבאים.

אז בהצלחה ולחיים!


#טיפים
להזמנת סיורים לחצו על הכפתור הוורוד.

המיקום שלנו כאן הוא נקודת יציאה פופולרית, אך יש לוודא מהי נקודת היציאה בסיור שבחרתם ולהגיע אליו.


דוגמה לחוויה:

https://youtu.be/9-3qjkMGoeI

#על בר אוכל שכונתי שמזכיר את הקריביים

במיקום מרכזי על קינג ג'ורג', בשדרות בן ציון בתל אביב, תמצאו את הוודו בר - בר אוכל שכונתי עם סטייל. הרבה סטייל. חיפויי עץ, מסכות וודו וקיר בעיצוב של ג'ונגל - העיצוב והמיתוג הכללי של המקום שואב השראה מחופי הים הקריבי ומהוודו שמקובל שם. בררר...

הוודו מציע שני מפלסים - העליון הוא מסעדה עם מנות שף המותאמות לישיבה מתחת לכיפת השמיים, בעוד במפלס התחתון תמצאו בר עם עמדת DJ שעליה מיטב הדיג'ייז בעיר. בחוץ תראו שולחנות שפונים אל הגינה ובר ישיבה.

עם קוקטיילים קלאסיים כמו מרגריטה, מוחיטו וניגרוני ולצידם לא מעט קוקטיילים חדשניים ומקוריים, כמו זה שמתבסס על אוזו שנוגע באונגוסטורה ופסיפלורה. עם מנות שף כולל בוראטה באפלו עם גספצ'יו עגבניות, צ'יפס קרוע ביד, או קרוקט מדג ים, אבל גם סלטים והמבורגרים טובים - לא תהיו רעבים לרגע.


#טיפים
במסגרת ה"Happy Hour" יש 1+1 על הקוקטיילים - ימי א' עד ד' ובשבת, משעה 19:00 ועד 21:00.

#על הבר התל אביבי הוותיק והפופולרי

המנזר (Minzar), שעל רחוב אלנבי בתל אביב הוא אחד הברים החביבים והפופולריים בתל אביב

המנזר, שנולד כמקום עתיר תרמילאים, הוא לא עוד אחד מהפאבים של תל אביב, אלא מוסד מקומי מוביל ואהוב, שמצליח להציע בילוי שווה וכיפי, שהוא גם משתלם כלכלית.

מנזר השתיינים המלהיב הזה שומר כבר שנים על רמת פופולריות יציבה. גם בשעת צהריים במנזר, תמצאו בחוץ לקוחות ששותים כאן בירה.

מעבר לבירות המצוינות, מה שהופך אותו לבר הכי טוב בתל אביב זה ההיצע הקולינרי שלו, שנוטה להשתנות לפי היום. התפריט במנזר אמנם משתנה מדי יום אבל הוא מצליח להיות רלוונטי כל הזמן.


#טיפים
בתפריט המנזר יש שינויים יומיומיים.

בימי שישי מציעים במנזר מנות מיוחדות, עם דברים טובים שמציע באותו יום שוק הכרמל הסמוך.

#על הבר השווה והלא יקר של תל אביב

סלון ברלין (Salon Berlin), הממוקם ליד הכניסה לשוק הכרמל, על רחוב אלנבי הוא בר מוצלח וחסכוני, שמושך אליו צעירים רבים בעיר.

ברלין, שיש לו אחים מעולים באותו שם גם בדרום תל אביב ובפלורנטין, מציע מבחר בירות, קוקטיילים ובכלל אלכוהול שווה וכיפי, שגם משתלם כלכלית ואנושית.

התפריט של המקום נחמד, עם המלצה חמה של צ'יפס וגבינה בולגרית קרה מעליו, שנמסה מעל הצ'יפס באופן מדהים. אגב, כדאי להוסיף כמה שקלים לתגבור של הבולגרית ותחגגו עם מאכל טעים וישראלי להפליא, ביחד עם הבירה או הקוקטייל שלכם.

ואגב קוקטיילים - נסו את הקריפטון המצוין. לחובבי נוסטלגיה קאריבית שרוצים להציץ לשעה לניינטיז, קחו את הפנינה קולדה הנחמדה של הסלון.


הנה משהו מאווירת הסלון:

https://youtu.be/gYaBbtCk5TM

#על הגיימינג בר שמשלב משחקי ארקייד עם אוכל ושתייה

הגיימינג בר לבל אפ (LVLUP Gaming Bar) הוא בר תל אביבי מגניב שמשלב עשרות מכונות משחק בסגנון משחקי ארקייד, שאחרי שהיו הדבר הכי חם בשנות ה-80, פינו את מקומם עם הזמן למחשבי גיימינג מטורפים בכל בית.

אבל המקום הזה הוא נהדר ומשלב היטב את עולמות הארקייד עם הברים, האלכוהול והאוכל. המקום פועל בהשראת משחקי המחשב הטובים ביותר, כשאפילו התפריט משלב ומקבל השראה מהדמויות האייקוניות של עולם הגיימינג ומשחקי הארקייד של כל הזמנים.

תיהנו!


מבט מקרוב:

https://youtu.be/6w8EKuo9ymM

#על בר הג'אז הנהדר בנחלת בנימין

אחד ממועדוני הג'אז הטובים בתל אביב הוא בית העמודים (Beit Haamudim), שנקרא על שום העמודים שיש בחלל שלו. ההופעות עצמן מתקיימות בחדר הרבה יותר קטן, שצמוד לבר עצמו.

המקום, שאחד ממבקרי הג'אז כינה "אחד ממועדוני הג'ז הטובים בעולם" מסתתר במדרחוב נחלת בנימין וליד שוק הכרמל, ומציע גם בר, בית קפה ולייבל תקליטים, "פאנוניקה רקורדס", שמקליט חלק מההרכבים שמופיעים בבית העמודים ומוציא להם אלבומי הופעה.

האמת היא שפעם בית העמודים היה סתם בית קפה תל אביבי וכשהכניסו אליו את מופעי הג'אז הוא הפך בהדרגה לאחד ממעוזי הג'אז המעניינים והטובים בישראל. הוא אפילו פתח גל של מקומות שהחלו לארח הרכבי ג'אז, בעיקר כשראו את ההצלחה בו.

בבית העמודים יש הופעות יומיומיות של הרכבי ג'אז, משובחים בדרך כלל, במגוון סגנונות הג'אז. ההופעות הן בחינם והברמנים "מתרימים" עבור הנגנים מהאורחים.


מבט מקרוב:

https://youtu.be/bSwerxcmRbI


ג'מליאל מבצעים צ'יק קוריאה:

https://youtu.be/cKdEWF6dBH8


ארז בר נוי:

https://youtu.be/SeeM6nN1CMQ?t=57s

#על מועדון הג'אז התל אביבי

מועדון שבלול ג'אז (Shablul Jazz Club) הוא מועדון ג'אז חם ומקסים בתל אביב, המציע בית חם לאמני ג'אז, עם 2 הופעות כמעט בכל יום.

המופעים כאן כוללים המון ג'אז בסגנונות שונים, כולל ג'אז קלאסי, דרך ג'אז מודרני, בלוז, פיוז'ן, מוסיקה אתנית ולעתים גם מופעי קברט וסטנד אפ.

במועדון יש במה רחבה, פסנתר כנף ואווירה מעולה ואינטימית. מדי שבוע מתקיים בו ג'אם סשן עם מוסיקאי ג'אז מסצינת הג'אז המקומית ומגיעים אליו לא מעט אמני ג'אז מחו"ל.


מבט מקרוב:

https://youtu.be/Th8RWMrWyaM?t=11s


הופעת דיקסילנד:

https://youtu.be/8qPXpLWTEE4

#על המתחם המוזיקלי המעולה עם האוכל הנהדר

כולי עלמא (Kuli Alma) הוא מתחם מוזיקלי ותרבותי, שהיה בעבר מתחם חנויות ומחסנים קטנים והיום הוא בר ומועדון פופולרי במיוחד. מתארחים בו Dj's מכל רחבי העולם ויש בו לא מעט הופעות ישראליות ובינלאומיות. הקו המוזיקלי שלו נע בין מוזיקה אלקטרונית, שחורה, סול ופאנק.

במתחם שלושה אזורי ישיבה במפלסים שונים, שתי עמדות בר מאובזרות ועיצוב יפה ומלא סטייל. למעשה, בקומה הראשונה נמצא בר סגור עם רחבת ריקודים, חצר עם בר פרטי, מטבח ומקרן. בקומה העליונה יש מרפסת ארוכה וגדולה.


#טיפים
לא תהיה פינה אחת במקום הזה שלא תרצו לצלם בו סלפי או תמונות מעניינות לאינסטגרם.

הזמינו את אחת הפיצות המצוינות של המקום ואל תפספסו את הפיצה הטבעונית עם גבינת הקשיו. למעוניינים - יש גם סלטים שווים.


מבט מקרוב:

https://youtu.be/Pvob1G3s31k


עדכני, טרנדי, עובד:

https://youtu.be/dfQ8qNPzWmE

#על בר שנעים לבלות בו את הערב

ברחבה החיצונית של בית רומנו, ממוקם לו בר התדר. למעשה, זה לא ממש בר רגיל אלא יותר סוג של אירוע קיצי שחוזר כבר כמה שנים בקיץ. מדובר בבר שהוא חלק מתחנת רדיו אינטרנטית. הוא נולד בקיץ 2010 מול בית הכנסת הגדול באלנבי ומאז 2013 הוא עבר לחצר הפנימית והגדולה של בית רומנו.

אנשים רבים מציפים את המקום בכל ערב. צעירים, טרנדיים, אנשים שנמשכים לכאן בשביל המוזיקה, שמשודרת מתחנת הרדיו שמארחת את הבר. בכל ערב מתארחים בה שדרנים מעולים ודיג'ייז שמשדרים מתוך ואן שניצב בסמוך.

עשרות מקומות ישיבה מכילים כל ערב את הבליינים היומיים שמגיעים למוזיקה, לאוכל הטוב ולאווירה הנעימה. אל המוזיקה המצוינת והאלכוהול מחוברות מנות אוכל פשוטות. הפיצות שמגישים כאן באות ממסעדת הפיצות של אייל שני והבר מגיש אלכוהול ומשקאות ברד מיוחדים.


מבט מקרוב:

https://youtu.be/M_Qfy6Ias4M


מסיבת תחפושות בתדר:

https://youtu.be/ZwWgIXDdAdU

#על מועדון הג'אז התל אביבי

מועדון הג'אז "לבונטין" (Levontin 7) הוא אחד ממועדוני הג'אז השווים בתל אביב. זה מקום שתהנו בו מהרכבי ג'אז, בלוז ועוד.

המופעים בלבונטין כוללים מלבד ג'אז מבחר של סגנונות ושווה לבדוק בתכנית שמפורסמת באתר שלהם מי מופיע בערבים שתרצו.

במקום יש גם בר שווה. ההופעות מופרדות אקוסטית ממנו והצירוף שלהם מציע את אחד ממקומות הבילוי האהובים והשווים בתל אביב.


מבט מקרוב:

https://youtu.be/YbubdIFIcck

#על השכונה הצעירה ותיקה עם הגרפיטי והבילויים

לשכונת פלורנטין (Florentin) היסטוריה מרתקת, שמתחילה בראשיתה של תל אביב, עוד לפני היווסדה של מדינת ישראל. השכונה הוקמה לקראת סוף שנות ה-20 של המאה הקודמת. היא אוישה במהירות, רובה על-ידי בעלי מלאכה שעלו לארץ מסלוניקי והפכו אותה למקום עבודתם. לא רבים יודעים שהשכונה נכללה במקור בשטחה של יפו בכלל ולא של העיר העברית הצעירה תל אביב.

עד היום תוכלו לראות ברחובות השכונה הצרים את הנגריות הוותיקות ובתי מלאכה המציצים מבין גלריות האמנות העכשווית וחנויות האופנה הצעירות. סנדלר מבוגר שליד חנותו בר מנצנץ או מאפיה זעירה המספקת סחורה לבית הקפה הטרנדי שניצב ממש בסמוך אליה. כל אלה הם מראות אופייניים לפלורנטין.

כיום, פלורנטין היא מעין סוהו של תל-אביב - שכונה היפסטרית ומרכז הומה של גרפיטי ואמנות רחוב, עם מקומות עיצוב ואתרי בילוי נהדרים. גם החנויות ובתי המלאכה שממזרח לה ושוק לוינסקי הסמוך הם עולם שוקק של צבעים, עיצוב וטעמים.

פלורנטין מוכרת בזכות הריכוז הנדיר של ציורי גרפיטי מרהיבים שעל קירותיה. אלה אמנם נמחקים כל הזמן, אך כצפוי, מיד צצים במקומם ציורי גרפיטי חדשים. הרחובות הבולטים בציורי הרחוב שבהם הם רחוב אבארבנל, המחוגה, חצרים, הנגרים ורחוב המשור. צאו לסיור - לא תצטערו!

ובאופן טבעי לשכונות צעירים, גם בתחום הבילויים פלורנטין היא להיט. השכונה, שעוד בשנות ה-90 הייתה מוקד של סדרת טלוויזיה מצליחה שנקראה על שמה והתרחשה בה, הפכה ללהיט של הצעירים וההיפסטרים של תל אביב. גם כמקום מגורים, אך גם כמוקד בילויים ועבודה. מסעדות טרנדיות ומצוינות, בתי קפה, ברים ופאבים - כולם הופכים את השכונה הזו למקום שתרצו לבלות בו ערבים ארוכים ומהנים.


מבט מקרוב:

https://youtu.be/zwdDWrF5PQY


השיר מהסדרה:

https://youtu.be/5Ri3z0oOS5s

#שכונת שָׁרוֹנָה
שרונה נולדה במחצית השנייה של המאה ה-19, כמושבה שהקימו הגרמנים הטמפלרים. למעשה זו המושבה הרביעית שלהם בארץ ישראל. בזמנו נמצאה המושבה כמה קילומטרים מצפון ליפו, אבל היום היא שוכנת במרכז תל אביב והיא ממקומות הבילוי הפופולריים ואהובים בתל אביב.

באותה תקופה השתרעו שטחי החקלאות של המושבה לכיוון מזרח, על שתי הגדות של ואדי מוסררה, מקום בו שוכן היום הציר המרכזי של תל אביב, נתיבי איילון. באותה תקופה חצו את הנחל על גבי גשר שרונה, שהיה בדיוק במקום שבו שוכן כיום גשר השלום, בואכה דרך השלום.

בתקופת מלחמת העולם השנייה גורשו תושביה הטמפלרים של המושבה, בשל הזדהותם של חלק מאנשי המושבה עם גרמניה הנאצית. לאחר שהתושבים תלו דגלי צלב קרס על בתיהם וחלק מבניהם נסעו לגרמניה להתנדב לצבא הגרמני, כנגד בנות הברית. לאחר המלחמה לא הרשו הבריטים לטמפלרים לשוב אל בתיהם. הצבא הבריטי עצמו התמקם בתחומי המושבה ועם קום המדינה התמקמו בה רבים ממוסדות השלטון של מדינת ישראל. האזור קיבל את הכינוי "הקריה" ועד לפני שנים מספר שכנו בו מתקני שלטון וצבא רבים.

בשנים האחרונות הפך חלקה הדרומי של המושבה לאתר בילויים משוחזר והומה אדם. זאת לאחר שהסתיימו עבודות שימור ושחזור, שכללו גם הזזה של מבנים שלמים לצורך הרחבת רחוב קפלן הסמוך. כל אלה הפכו את המושבה הגרמנית של פעם למתחם יפה ואופנתי ולמקום בילוי אהוב על הכל. הוא גם הוקף במגדלי יוקרה, שבאחד מהם נפתח "שרונה מרקט" היוקרתי.

גם כיום שוכנים בחלקה הצפוני של המושבה מחנה הקריה ומתקני צבא רבים. בסיס הקריה השייך לצה"ל עתיד להתפנות בשנים הקרובות.

שימו לב שרחובות המושבה המרכזיים, רחוב קפלן ורחוב דוד אלעזר של ימינו, ניצבים זה לזה ויוצרים צורת צלב. זו צורה שאפיינה את תכנון המושבות הטמפלריות, מהיותם של הטמפלרים נוצרים אדוקים.


#מה עשו הטמפלרים הגרמנים בארץ ישראל?
הטמפלרים שהיו נוצרים אדוקים באו מגרמניה באמצע המאה ה-19. ביחד עם האמונה הנוצרית בחובתם ליישב את ארץ הקודש, הם הביאו עימם לארץ את הטכנולוגיה החדישה של אירופה. בכל תחום שבו עסקו, כולל חקלאות, ייצור ובניין הם חידשו והגדילו את התפוקה וההצלחה. הטמפלרים בנו בארץ ישובים למופת והצליחו להביא לתנופה בכל התחומים הללו בין ערביי הארץ והיהודים שבה. רבים חיקו אותם וכך המשק הארץ-ישראלי התקדם והשתכלל בזכותם עד מאד.

הטמפלרים השאירו אחריהם שבעה ישובים, כגון שרונה, המושבה הגרמנית בחיפה ובירושלים וכמה ישובים שהפכו למושבים הישראליים מושב בני עטרות, בית לחם הגלילית ואלוני אבא.

בזמן מלחמת העולם השניה הזדהה הדור השלישי של הטמפלרים במושבות עם הנאצים. רבים מהם תלו את דגלי צלב הקרס על בתיהם. חלק מצעירי הטמפלרים נסעו לגרמניה להתנדב לצבא הגרמני ולחמו נגד בנות הברית. הבריטים בתגובה הכניסו את כל הטמפלרים למחנות סגורים. במלחמת השחרור גרש הפלמ"ח את הטמפלרים מבתיהם לחו"ל והם לא הורשו לשוב.


#מה היה המטמון של שרונה?
שנים שמרו המגורשים הטמפלרים על סוד מטמון הזהב שהוחבא בקיר אחד הבתים של שרונה. בשנת 1941 גורשו הטמפלרים מפלשתינה על ידי הבריטים. הם היו גרמנים וחלקם הגדול תמך בנאצים והבריטים ראו בהם סיכון לשלטונם כאן. גם פרשות ריגול שונות לטובת הגרמנים, שהתגלו באותה התקופה בארץ, נראו מסוכנות.

אחד מהמגורשים משרונה, הישוב הטמפלרי שליד תל אביב, הוגו ברנגל, הטמין לפני עזיבתו אוצר של מטבעות זהב בקיר ביתו. חלק מהמטבעות הללו היו מתנה שקיבל אביו של ברנגל מלורנס איש ערב המיתולוגי. הוא תכנן לשוב בעתיד כדי לאסוף אותו אבל מעולם לא עשה זאת.

לא פחות מ-62 שנה אחר-כך עשו כמה ישראלים חקירה וגילו את האוצר. הם השיבו אותו לבעלים המבוגר, איש בן 102, שלפי שווי אותן מטבעות, עשה כנראה עיסקה לא רעה.


מבט מקרוב במתחם שרונה:

https://youtu.be/TQEdhlsxgDg

#על כיכר התרבות (כיכר הבימה)

כיכר התרבות, או בשמה הפופולארי "כיכר הבימה" היא כיכר תל אביבית שבה נכללים מוסדות תרבות מרכזיים בעיר. אם בעבר הייתה הכיכר מגרש חנייה למבקרי מוסדות התרבות, מאז שהחנייה הועברה אל מתחתיה היא הפכה לאחד המתחמים הציבוריים הפופולריים והמרכזיים בתל אביב.

מסביב לכיכר ניתן למצוא את התיאטרון הלאומי הבימה, היכל התרבות שהוא ביתה של התזמורת הפילהרמונית הישראלית, ביתן הלנה רובינשטיין המציג אמנות חדישה והוא חלק ממוזיאון תל אביב וגן יעקב - פינה קסומה שלכודה בינות לבנייני הכיכר.

בכיכר הזו, שתחילתה בשנת 1935, עם הנחת אבן הפינה של תיאטרון הבימה, הושבע צה"ל בשנת 1948 כצבא הרשמי של מדינת ישראל שזה עתה נולדה. משהוקם היכל התרבות, בשנות ה-50, הפך שמה של הכיכר להיות "כיכר התזמורת".

בשנים האחרונות קיבלה הכיכר חיים. במקום מגרש החנייה עיצב בה האמן דני קרוון גן והציב בה ספסלים ושולחנות משחק. כך קיבל רקע הולם גם הפסל הוותיק של מנשה קדישמן, "התרוממות", שניצב בפינה הדרומית של הכיכר, אל מול שדרות רוטשילד.

בשנת 2011 התרכזה אל מול הכיכר המחאה החברתית, שבאופן מסוים שינתה את החברה הישראלית. אל מול הכיכר בנו הצעירים מאות אוהלים, במחאה שנולדה ממחירי הדיור הגבוהים והפכה למחאה על אובדן הצדק החברתי בישראל.


מבט מקרוב:

https://youtu.be/8Wy_w6Hi_Ec