על הכנסייה הרומנסקית בוורונה
הכנסייה הקטנה סנטה מריה אנטיקה (Santa Maria Antica), היא כנסייה רומנסקית שהוקמה במאה ה-7 ונבנתה מחדש במאה ה-12.
בכנסייה מגדל פעמונים קטן, בסגנון רומנסקי טהור, בעל חלונות מרוצפים וצריח מכוסה בלבנים. בראשו 3 פעמונים שנוצקו במהלך המאה ה-17, בתקופת הבארוק וליד גם חָוָק, שלב בסגנון וֶרוֹנֵזִי.
הכנסייה הנוכחית נבנתה מחדש לאחר רעידת האדמה של שנת 1117. מה ששרד מהמבנה מהמאה ה-7 הם שברי רצפת הפסיפס השחורה-לבנה.
החלל הפנימי של שלוש קומות הכנסייה השתנה בסביבות 1630 לסגנון הבארוק. אבל שיקום שנערך לה בסוף המאה ה-19 החזיר לחלל המקורי את העיצוב הרומנסקי. הוא מחולק בין עמודות עם קשתות ססטו ריאלצטו (sesto rialzato) וגג עם תומכות רבות, שנתמך על ידי רוחבי קשתות, כמו בבזיליקה של סן זנו.
בכנסייה שני אפסידים לרוחב בטוּף וקוטו (cotto) ואפסיס (apsis) מרכזי עם שני פרסקאות, ציורי קיר מהמאה ה-14.
מבחוץ רואים את החלונות הקטנים של הכנסייה ואת לבני הטוּף והקוֹטוֹ שלה. הדלת הצדדית נשלטת על ידי קשת קנגרנדה דלה סקלה, המרשימה ביותר מהקשתות של בני משפחת סקליג'רי. בחפירות נמצאו בית קברות סמוך לכנסייה, ובו חמישים קברים מהמאה ה-11, חלקם משתרעים מצפון-דרום וחלקם ממזרח למערב.
המבנה הנוכחי של הכנסייה הוקדש על ידי הפטריארך של אקיליה (Aquileia) ושימש כקפלה פרטית של משפחת סקליג'רי (Scaligeri), משפחת האצילים השלטת של ורונה. הוא ממוקם ליד בית הקברות המשפחתי שלהם, שנמצא כאן מאז המאה ה-13.