רחוב טלעת חרב (Talaat Harb) והכיכר שלו, על בתי האר-דקו המסוגננים ומעט מוזנחים, משמר לא מעט מקהיר של פעם, בימים שישבו כאן זרים רבים. האדריכלות הנפלאה תלושה מימים אחרים, ימים הדורים ומפוארים יותר, של מלוכה, ימים שרבים זוכרים כטובים, גם אם לא צודקים יותר בהכרח, של האומה המצרית.

כמו כל קהיר של תקופת המלוכה, גם הרחוב הזה היה פעם אזור בעל אופי אירופי, הדור וקוסמופוליטי. אבל מאז המהפכה הלך גם הוא והוזנח, תוך שסביבתו נאבקת שלא לדעוך.

בין אם בקניות בחנויות הבגדים, הנעליים והתיקים שברחוב, בארוחה במסעדת "פלפלה" הידועה שממוקמת גם היא בו, או בישיבה רוגעת בבית הקפה המיתולוגי "גרופי", שעדיין פועל בכיכר טלעת חרב - כאן תוכלו לחוש משהו מהעבר של קהיר הקולוניאליסטית, בטרם החלה להשתנות בשנות ה-50 של המאה הקודמת, עם הנטישה של הזרים. כך בדיוק נראתה קהיר של אותם ימים וטלעת חרב הוא מיקרוקוסמוס מדויק, שמפליא לשקף את החברה המצרית כולה והשינויים שהיא עברה עם השנים.

מבט מקרוב: