#על סמטה אלמונית שהפכה מפורסמת בכל העולם

פני ליין (Penny Lane), הסמטה ש"מתחת לשמי הפרברים התכולים", היא סמטת פני המתוארת בשיר המפורסם ונמצאת בעיר הולדתם של הביטלס ליברפול.

פני ליין היא בסך הכל רחוב אנגלי טיפוסי, לא משהו מיוחד, עוד אחד מהרחובות בעיר ליברפול וכחצי מייל אורכו.

אלא שכאן עמד פעם פול מקרטני לאוטובוס. תחנת האוטובוס בה הוא המתין הייתה באותה תקופה מהמקומות היחידים בהם נפגשו אז בני נוער והכירו.

תוך כדי ההמתנה לאוטובוס שייקח אותו לביתו של ג'ון לנון, פול הביט מסביבו. זה היה רחוב אנגלי טיפוסי, עם דברים שאינם שונים מהרבה רחובות ומקומות אחרים באנגליה.

אולי בכוונה לכתוב על זה שיר ואולי סתם להשראה, פול רשם במחברת הרעיונות שלו כל מיני דברים שראה מולו ברחוב. הייתה שם מספרה לגברים, עם תמונות על הקירות של כל הלקוחות שהספר סיפר בעבר. היה בנקאי שאינו לובש מעיל-גשם כי יש לו רכב וכבאי שמנקה את רכב הכיבוי והייתה בחורה לבושה כאחות, שמכרה פרחים ליום הזיכרון (Remembrance Day) לסיום מלחמת העולם הראשונה. או במילים של פול "מאחורי המקלט, באמצע הכיכר, אחות נאה שמוכרת כלניות ממגש".

מראות אותו רחוב נשארו זמן רב במחברת. יום אחד הם עתידים להפוך לשיר מפורסם בכל העולם והרחוב - למוקד עלייה לרגל של מעריצים.

המבקרים היום בסמטת פני ימצאו את המספרה שמוזכרת בשיר. יתכן שגם הבנק עודנו שם. אבל הכי בולטת היא תחנת האוטובוס בה ישב פול וכתב. התחנה הזו הפכה עם השנים למסעדת "הביסטרו של סרג'נט פפר" (Sgt. Pepper's Bistro).

אגב, מה שפול מציין בשיר כ"very strange", הוא לא משהו מסתורי או מוזר מדי שקורה בסמטה הזו, אלא בשנינות ביטלסית - משרד עורכי הדין סטריינג' שנמצא כאן.


#תולדות השיר
את השיר "פני ליין" הקליטו הביטלס בכוונה, כדי שיהיה חלק מהאלבום "סרג'נט פפר" (Sgt. Pepper's Lonely Hearts Club Band). לבסוף הוא לא שולב בו ויצא בתקליטון, ביחד עם "שדות תות לנצח" (Strawberry Fields Forever), שני להיטי ענק בשני צידיו של אותו תקליטון.

זה אגב דבר נדיר, שמוציאים שני להיטים באותו תקליטון. לביטלס היו כמה כאלה, שכונו אז "Double A side".

מכל מקום, השיר הוקלט בפסנתר, עם תופי קונגה וללא גיטרה. את קטע החצוצרה הכניס פול לעיבוד אחרי שראה ביצוע סימפוני בטלוויזיה, של הקונצ'רטו הברנדנבורגי מספר 2 של יוהן סבסטיאן באך.

אגב, שם הרחוב פני ליין הוא על שם סוחר עבדים בשם ג'יימס פני, מי שהיה אנגלי אכזר שעשה הרבה כסף במאה ה-18 מחייהם של עבדים שחורים שהובאו בשלשלאות לאנגליה. כמה אירוני ששיר כה יפה נקרא על שם אדם שעסק במעשים כה איומים.


מבט מקרוב עם פול מקרטני בקארפול קריוקי:

https://youtu.be/D9k2RLivppA


ביקור במקום:

https://youtu.be/KBTPXRIDvIg


הדרכה:

https://youtu.be/QWwnks4-aX8


השיר "פני ליין":

https://youtu.be/S-rB0pHI9fU

#על הרחוב הראשי ושדרת השופינג של בירת גאורגיה

שדרות רוסטבלי (Rustaveli Avenue) או שדרת רוסטוולי היא לא סתם עוד אחת מהשדרות הרבות של העיר אלא הרחוב הראשי של טביליסי, עורק התנועה הראשי בה ורחוב הקניות העיקרי של העיר.

בשדרה הזו, שאורכה קילומטר וחצי, תמצאו שלל חנויות, מסעדות ובתי קפה, כמו גם מגוון מבנים ציבוריים, מוסדות תרבות ואמנות ומרכז מידע לתיירים.

עוד בשדרת רוסטוולי נמצאים בית האופרה והבלט של טיביליסי, בניין הפרלמנט, מוזיאון רוסטוולי, האקדמיה למדעים, משרדי הממשלה ובית העירייה של טיביליסי.


#למי מוקדשת השדרה?
השדרה קרויה על שמו של שוֹתַא רוּסתָווֶלִי (Shota Rustaveli), גדול משוררי וסופרי גיאורגיה. את פסלו של שותא רוסטוולי גאמזירי תוכלו לראות בקצה הרחוב.

רוסטוולי, אייקון תרבות גאורגי בן המאה ה-13, נחשב לאחד המייצגים החשובים של שירת ימי הביניים של גאורגיה והספרות שלה. למעשה רבים רואים בו את אחד מגדולי המשוררים בכל הזמנים.

סיפורו של רוסתוולי מתחיל כשהוא נסיך גאורגי המשמש בתור שר האוצר של המלכה תמר. לאחר שהופצו בממלכה שמועות על רומן שלא היה בינו לבין המלכה, רוסטוולי נאלץ לעזוב את גאורגיה בשנת 1185 ועובר להתגורר ב... מנזר המצלבה בירושלים.

תקופה ארוכה הוא גר במנזר. רוסתוולי, איש רנסאנס עוד לפני תקופת הרנסאנס, מצייר בו ציורי קיר יפים, כולל את דיוקנו שלו על אחד מקירות המנזר. במקביל הוא כותב במקום את "עוטה עור הנמר", הפואמה הגאורגית הידועה ביותר בתרבות הגאורגית והחשובה מכולן בקריירה שלו כמשורר.

הרחוב הזה, שמאז נפתח בתחילת המאה ה-19 נקרא "הדרך לרוסיה", קיבל את שמו מאה שנים אחר כך והפך לשדרות שותא רוסטבלי.


#מה תקנו כאן?
שדרות רוסטבלי הוא רחוב הקניות הראשי בטביליסי. ניתן למצוא בו כמעט הכל, מחנויות מעצבים מקומיים ובהן אופנה ולבוש מגוונים, דרך חנויות יוקרתיות ומפוארות ועד לחנויות מותגים וסניפים של הרשתות העולמיות והמעצבים המפורסמים ביותר, ביניהם ורסצ'ה, ברברי, קרטייה, סברובסקי, בושרון ז'נבה, פרנקו פונטנה ועוד.


#טיפ לקוני המזכרות
למרות שגם ברוסטבלי לא חסרות חנויות מזכרות, אם תמשיכו על הרחוב לכיוון העיר העתיקה ותעברו את כיכר החירות, תגיעו לרחוב קוטה אפחזי (Kote Apkhazi), שבו מתקיים מעין מרכז לחנויות מזכרות שוות וזולות יותר.


#טיפים
התנועה ברוסתוולי סואנת ומאוד מסוכנת לחצייה. השתמשו באחד מהמעברים התת-קרקעיים שמאפשרים זאת בבטחה.


מבט מקרוב:

https://youtu.be/fZQOYam17FQ


ביקור במקום:

https://youtu.be/xCRp9aqgOjg


הדרכה בעברית על גדולתו של שותא רוסטוולי האמן:

https://youtu.be/Slr9rhiK17Q

#על הרחוב המרכזי של איסטנבול העתיקה ההיסטורית

בימינו רחוב דיווניולו (Divanyolu) הוא רחוב הומה ושוקק חיים, עם מסעדות, בתי קפה, דוכני גלידה, ערמונים, בייגלה (שנקרא כאן "סימיט") ותירס. אבל בימי קדם הוביל הרחוב אל הדרך האימפריאלית מקונסטנטינופול לרומא.

פירוש השם הטורקי דיווניולו הוא "הדרך למועצה הקיסרית". שמו של הרחוב ניתן לו בתקופה העות'מנית, כשהיווה את הדרך אל המועצה הקיסרית, שישבה אז בארמון טופקפי.

ואכן, צעידה של חצי שעה, מכיכר סולטנאחמט וההיפודרום ועד לכיכר בייאזיט (Beyazıt), היא כהליכה בהיסטוריה של העיר.

לאורכה של דיווניולו תוכלו לראות את מבני קבריהם המפוארים של 3 סולטנים עות'מנים. תראו גם עמוד מחושק שהקים בעיר קונסטנטינוס לציון חנוכת "רומי החדשה" בשנת 330 לספירה. כמו כן תראו ברחוב, בדרך לכיכר בייאזיט והבזאר הגדול, גם מסגדים, ספרייה, מדרסות ללימודי איסלאם ופורום ביזנטי.

ההולכים את כל הדרך, ישימו לב ודאי שמדי פעם משתנים שמות הרחובות המודרניים שעוברים בה. כך תהיה דיוואן יולו ל-Yeniçeriler Caddesi היא "שדרת היניצ'רים", דרך כיכר Beyazıt (בייאזיט), לאחר מכן Ordu Caddesi, "שדרת הצבא", ועד לכיכר Aksaray (אקסאראי).

לבסוף, כשתגיעו אל חומות העיר, תוכלו לעבור דרך "שער הזהב" ותתחברו אל הדרך הראשית לרומא, מרחק של 1,600 קילומטרים מכאן.


ביקור במקום:

https://youtu.be/7iTXvl1I1h4

#על הרחוב המסחרי הוותיק בקרקוב

רחוב פלֹוריאנסקָה (Ulica Floriańska) היה בעבר הרחוב המסחרי העתיק של קרקוב. גם כיום הוא עדיין בזאר שוקק של אמנים ורוכלים, המוכרים בו ציורים ומזכרות שונות.

אחת האטרקציות ברחוב פלוריאנסקה היא זו של ציורים שנמכרים כאן וצוירו בצבעי מים. מעניין למי שאוהב או מעוניין לקנות מתנה אמנותית יותר.

כמובן שלצד כל אלה, הרחוב הזה הוא מדרחוב שופינג נהדר, המציע חנויות אופנה, מוצרים ומותגים שונים, בצד גלידריות נחמדות ובתי קפה קטנים.


מבט מקרוב:

https://youtu.be/PynKXlNJhcE


הדרכה:

https://youtu.be/_bxNOkNFnJo


בשעות הערב:

https://youtu.be/_SVJWFKm4Cg

#על הרחוב הראשי של הצ'יינה טאון של סן פרנסיסקו

שדרת גרנט (Grant Avenue), שברובע הסיני בסן פרנסיסקו, הוא הרחוב הראשי של הרובע.

בשדרת גרנט תמצאו המון חנויות, בתי תה, בתי ספר, מקדשים ותיאטרון סיניים. כשמסתובבים בו, אפשר לסעוד במסעדות האותנטיות, להביט במבנים המעניינים, בשלטים הססגוניים ובמוצרים הנמכרים כאן.

הצצה לבתי המרקחת תראה לכם מגוון מוצרים מרתקים ומוזרים, המשמשים ברפואה הסינית. לצד צמחי המרפא והתרופות הטבעיות, יש כאן חרקים מיובשים, שיני חיות ורגלי לטאות.


#טיפים
מזכרות מסן פרנסיסקו שווה לקנות כאן, בחנויות המזכרות הרבות, שהמחירים המוצרים בהם לרוב זולים.


מבט מקרוב:

https://youtu.be/Y8-4kGDmhMY


מאירועי הרחוב:

https://youtu.be/bS0kHsjW2wY

#על רחוב מעצבי ורשתות האופנה בבריסל

שדרות ווטרלו (Boulevard de Waterloo) בבריסל היא האזור המרכזי בעיר לקניות של בגדים, נעליים, תכשיטים וכדומה. יש כאן לא מעט מחנויות הדגל של המעצבים המפורסמים בעולם, כולל ורסצ'ה, ג'ורג'יו ארמאני, גוצ'י, שאנל, לואי ויטון ואחרים.

בשדרה גם קניוני אופנה עם מגוון חנויות מעצבים ורשתות מובילות.


#טיפים
גם בשדרות לואיז (Avenue Louise) יש מגוון חנויות דומה.


ביקור במקום:

https://youtu.be/YNJ0yoJUul0

#על שדרת העסקים עם המאכלים המקומיים

שדרת ריו ברנקו, או "אוונידה ריו ברנקו" (Avenida Rio Branco), היא השדרה הראשית של העיר וגם השדרה העסקית המאוד פעילה של ריו דה ז'ניירו.

השדרה נולדה בין השנים 1902-1906, בזמנים שבהם נעשה שינוי של פני העיר ריו. זה היה בזמן שלטונו הפדרלי של הנשיא רודריגס אלווס ולשמה ריו דה ז'ניירו, היא זכתה בשנת 1912.

העיריה וממשלת ברזיל דאגו אז לפנות מסביב שכונות עוני, לייבש ביצות, להרחיב ולרצף את הרחובות ולדאוג לשיפור של תנאי ההיגיינה באזור כולו ובשדרה החדשה עצמה.

באותה תקופה טופלו במיוחד מקרי הקדחת הצהובה והאבעבועות השחורות, שהופחתו משמעותית באזור השדרה.


#מה להזמין כאן?
מהשדרה יוצאים מספר רחובות קטנים ובהם ה"לנשונץ' המפורסמים של ריו, מקומות לשתייה ונשנוש-אכילה מקומי של ארוחת צהריים (lunch) ומן הסתם לא רק צהריים.

משקאות קלים נקראים כאן "רפרסקו", כשהטעמים הפופולריים הם פרי הקשיו והפסיפלורה.

לנשנוש מלוח יש כאן את ה"סאוגאדוס", החטיפים המלוחים בטעמי עוף או שרימפס, ובטעם של גבינה, לאוהביה ולצמחונים.

לשתייה אותנטית הזמינו את ה"סוקו", מיץ טבעי עשוי פירות שבדרך כלל תוכלו לראות אותם תלויים מולכם ולהזמין. מי שמעדיפים משקאות או שיקים על בסיס חלב, יבקשו "ויטמינה". נסו את ויטמינת האבוקדו המתוקה ומשביעה לשעות רבות.

בתיאבון!


אווירה:

https://youtu.be/PuhcVv9Xi1E


ביקור במקום:

https://youtu.be/TD3FBKKLnGQ


הדרכה בפורטוגזית:

https://youtu.be/RgqYawWem7I

#על רחוב האוכל הטוב בריו

רחוב דיאס פריירה (Rua Dias Ferreira) הוא רחוב מלא חיים ושופע מסעדות וברים מצוינים. מבקרי האוכל בריו מכנים את הרחוב "סמטת הגורמה".

ואכן, ברחוב הגורמה תוכלו לפגוש כמה מהמסעדות הטובות בעיר. יש כאן כמה המלצות למסעדות כאלה, שאינן זולות אבל לרוב מבטיחות חווייה קולינרית מצוינת, עד בלתי נשכחת.


מסיבה ברחוב:

https://youtu.be/oG6c9IncbcY


אמני רחוב:

https://youtu.be/ju60sjg6Cgo


בלילה:

https://youtu.be/8n0eEGOXqow

#על השדרה היוקרתית של בוקרשט

שדרת שוסאה קיסלף (Soseaua Kiseleff) היא השדרה המרשימה והיוקרתית של בוקרשט. השדרה הזו מזכירה את העבר המרהיב של בוקרשט, כעיר מפוארת ויפה להפליא. היא מלאה במוזיאונים, פארקים, שגרירויות, בתי פאר, בתי קפה ומסעדות.

השדרה המרשימה מתחילה בכיכר הניצחון ובשער הניצחון שבה, שהוקם ב-1922 לזכר חיילי רומניה שנפלו במלחמת העולם הראשונה ושמאד דומה לשער הניצחון שבפריז. בהמשך עוברת השדירה דרך שער ניצחון נוסף, הפעם בגרסתו הרומנית, ומסתיימת בכיכר העיתונות החופשית.

לכל אורכה של שדרת שוסאה קיסלף תוכלו למצוא ספסלים שעליהם תוכלו לשבת וליהנות מהאווירה. אם שאלתם את עצמכם פעם כיצד נחשבה פעם בוקרשט ל"פנינת המזרח", יתכן שעכשיו אתם יכולים להתחיל להבין. יפה כאן.

ב-8 בנובמבר, בשנת 1941, בעקבות השתתפות הצבא הרומני במבצע ברברוסה, התפרשו כוחות הצבא בשער הניצחון, אל מול המלך ונשיא מועצת השרים, מרשל יון אנטונסקו. שמה של השדרה שונה אז לשדרות המלך מייקל. לאחר המלחמה שונה שמה בידי השלטון הקומוניסטי של רומניה.


קבלו מבט בנסיעה לאורך השדרה:

https://youtu.be/FdpAlSukMfs


וצעירי בוקרשט חוגגים שם את חג המים:

https://youtu.be/TUfSpmtprsg

#על הרחוב החם בקז'ימייז'

אם צריך להבין למה קאז'ימייז' נחשב בקרקוב לאזור מגניב וכיפי, הרי שרחוב ג'וזפה (Ulica Józefa), הרחוב המרכזי ברובע קאז'ימייז' של היום, הוא הדובדבן שבקצפת. לרחוב הזה יש אופי משלו. לצד מסעדות, ברים ובתי קפה שווים, הוא מלא בשלל חנויות נחמדות לבגדים ואופנה, סדנאות וחנויות מעצבים, בתי סטודיו לעיצוב, גלריות, חנויות אמנות וקונספט.

לאחר מלחמת העולם השנייה הרחוב הזה די נזנח. פולין של אותם זמנים היא מדינה קומוניסטית, שבליינות וטרנדיות היא לא בראש מעייניו של איש. הרובע היהודי לשעבר היה מקום עם זיכרונות רעים לאוכלוסיה הפולנית ולרבים היה אולי אף מקור לרגשות אשם.

בשלהי שנות ה-80 נולד ברובע פסטיבל התרבות היהודית ואנשים החלו לשוב אל הרובע. היו אלה בעיקר חבר'ה צעירים, שהעבר היהודי של קאז'ימייז' לא הטריד אותם. כשהבמאי והמפיק ההוליוודי סטיבן שפילברג צילם בקאז'ימייז' את הסרט "רשימת שינדלר" החלה התעניינות רבה ברובע היהודי לשעבר. תיירים רבים החלו להגיע אליו ובעקבותיהם החלו בו תהליכי שימור משמעותיים.

רחוב ג'וזפה וקאז'ימייז' של היום הם מקומות המשלבים קירות מתקלפים עם בתים משופצים למשעי. מבנים סדוקים קיבלו שכבות חדשות של אמנות רחוב וגרפיטי מקומי. הקשישים שחיו כאן שנים רבות, מצאו עצמם חיים לצד היפסטרים ובליינים מעודכני טרנדים, בתי קפה אפנתיים צצים כאן מאז בכל יום, לצד בתי כנסת שהיו למוסדות הנצחה ומוזיאונים.


חנות בגדים ברחוב ג'וזפה:

https://youtu.be/Pi5YoDQD7Hk


בר אופייני:

https://youtu.be/g113S6GSyys


ביקור ברחוב:

https://youtu.be/Wlzqvz-wnBw

#על הרחוב המרכזי של גאסטאון

רחוב ווטר (Water Street) הוא הרחוב המרכזי של גַּסְטָאוּן (Gastown), הרובע ההיסטורי של ונקובר והמקום שממנו נולדה והתפתחה העיר. זהו רחוב מרוצף בלבנים, עם פנסי רחוב בסגנון עתיק, המאירים אותו ומקנים לו אווירה של זמנים שהיו ואינם.

ברחוב בתים משוחזרים רבים מהתקופה הוויקטוריאנית. האווירה כאן משלבת בין פעם להיום. מכאן החלה ראשית ההיסטוריה המעניינת של העיר.

ברחוב ווטר תמצאו מגוון רחב של בתי קפה, ברים ומסעדות, לצד חנויות רבות וחיי עיר תוססים. בעונת הקיץ הוא הופך לרחוב עם שלל התרחשויות קרנבליות שמחות וצבעוניות, שכוללות אמני רחוב רבים, דוכני רחוב מגוונים ועוד.

בצידו המערבי של הרחוב תפגשו את אחת האטרקציות של העיר, שעון הקיטור המיוחד והמפורסם של רובע גסטאון.


מבט מקרוב:

https://youtu.be/U-O9iAFqUMg

#על המדרחוב התוסס של איסטנבול

שדרות איסטיקלל (Istiklal Caddesi), בעברית "שדרת העצמאות", הוא המדרחוב המרכזי של הרובע ההיסטורי בייאולו ומהרחובות החשובים בעיר. אורכו של המדרחוב הוא כ-1.6 ק"מ והוא משתרע מתחנת הטונל העליונה שבגלאטה (Karaköy) ועד לכיכר טקסים המרכזית בעיר. לאורך השדרה האלגנטית תראו את קו החשמלית הנוסטלגי העובר ומקשר בין קצותיה.

השדרה היא רחוב מרכזי בעיר ובו מתרכזות הפגנות, מחאות, תהלוכות וכינוסים אזרחיים. בכל יום מימי סוף השבוע מבקרים בה 3 מיליון בני אדם.

איסטיקלל הוא גם מדרחוב ארוך וגדוש בחנויות יוקרה ותכשיטים, לצד סניפים של רשתות אופנה בינלאומיות, חנויות, בתי קפה, קונדיטוריות, מסעדות, כנסיות, מועדונים, בתי קולנוע, גלריות לאמנות, שגרירויות ובתי מגורים יוקרתיים.


#מה תראו כאן?
שדרות איסטיקלל מתחילות משכונת גנואה, שכונה שנבנתה על ידי איטלקים שהגרו לעיר בימי הביניים ובה המוכר ביותר הוא מגדל גלאטה המחודד.

באותו רובע היסטורי, רובע קראקוי (Karaköy) שנקרא גם גלאטה, תוכלו לראות את תחנת הרכבת התחתית המכונה כאן "Tunel", בעברית "המנהרה". היא התחילה לפעול בשנת 1875 ונחשבת לתחנת הרכבת התחתית השנייה העתיקה ביותר בעולם, אחרי זו שבלונדון. בתחילת שנות ה- 90 הותקנה בשדרת איסטיקלל מחדש החשמלית הנוסטלגית שנעה מה"טונל" אל כיכר טקסים והחייתה מעט מהאווירה ההיסטורית של האזור.

בערך במרכז השדרה נמצאת כיכר גלאטסראי (Galatasaray), שהיא בית לאחד ממוסדות החינוך הטובים שהוקמו בטורקיה בתקופה העות'מנית.

סמוך לארמון גלאטה תראו גם את סמטת הפרחים (Çiçek Pasajı) המקורה. זו שימשה במאה ה-19 למגורים והייתה רחוב מסחרי מקורה, בסגנון האיטלקי. כיום יש בה הרבה מסעדות ובסמוך לה נמצא שוק הדגים (Balık Pazarı) המצוין של גלאטה.

הרחוב מסתיים בכיכר טקסים, הכיכר המרכזית באיסטנבול המודרנית והלב הפועם של העיר.


#אדריכלות באיסטיקלאל
חלק מהמבנים בשדרה נבנו במאות ה-19 ותחילת ה-20, ממש בסוף העידן העות'מני. בשדרות איסטיקלאל יש לא מעט מאפיינים עירוניים מהמאה ה-19, כמו הסגנון הניאו-קלאסי, המשתמש בתבניות רומיות ויווניות עתיקות.

עוד סגנון אדריכלי נפוץ ברחוב הוא האר-נובו. סגנון קישוטי זה התאים את הביטוי החזותי לסביבה המודרנית וממש כמו האמנות האיסלאמית העדיף מוטיבים קישוטיים מהחי והצומח. זאת במקום עיטור וקישוט של בניינים לפי אוסף צורות שהושאל מסגנונות העבר.

ליד המבנים בעלי האופי העות'מני יש גם מספר מבנים משנות ה-20, שנותיה הראשונות של הרפובליקה הטורקית, שנבנו בסגנון האר-דקו, שפרץ באותן שנים בדיוק. הם מאופיינים בעיטורים גאומטריים ובאמנות קישוטית ומסוגננת, כשהסגנון מושפע בבירור מזרמים אוונגרדיים באמנות, שהיו אז אופנתיים, כמו קוביזם ופוטוריזם.

מטבע הדברים ברחוב כה מרכזי וחשוב בעיר, תראו כאן גם מבנים חדשים שנבנו בסגנון האדריכלות המודרנית.


#טיפים
במדרחוב ניתן לערוך קניות בחנויות של מותגים בינלאומיים רבים, לצד חנויות מקומיות עם בגדים מעיצוב מקומי, שטיחים, מוצרי עור, כלי נחושת, קרמיקה, תכשיטים ותבלינים.


מבט מקרוב:

https://youtu.be/L4sRDhTynRs


ביקור במקום:

https://youtu.be/wz3QlMAyiro

#על הסמטה שהפכה לאזור עמוס במסעדות מצוינות

סמטת הפרחים (Çiçek Pasajı), המאוכלסת כיום בצפיפות, במסעדות עממיות ופופולריות, הייתה במאה ה-19 רחוב מקורה מהיפים והיוקרתיים בעיר, ששימש למסחר ולמגורים. את המבנה המסוגנן, עם גג המתכת והזכוכית, נהגו להשוות אז לגלרייה המפוארת של מילאנו שבאיטליה, גלריית ויטֹוריֹו אימָנוּאֶלֶה השני.

הסמטה זכתה לשמה על שום הפרחים הרבים שרואים בה בכל חלון ובכל מקום. מנהג הפרחים כאן מקורו ככל הנראה בתחילת המאה ה-20, אז ישבו כאן נשים רוסיות, גולות מרוסיה של אחרי המהפכה הבולשביקית, ומכרו פרחים.

מיקומה הקרוב של סמטת הפרחים למרכז ולאטרקציות שונות בעיר הופך אותה למקום שתרצו לבקר בו ולאכול. היא נמצאת בסמוך לארמון גלאטה ולא הרחק משוק הדגים (Balık Pazarı) של איסטנבול.

השדרה הסמוכה היא שדרת איסתיקלל, המתחילה כאן ומסתיימת בכיכר טקסים, מהאתרים המרכזיים בעיר.


#טיפים
קל להגיע אל סמטת הפרחים ממרכז העיר ומומלץ במיוחד, כשאתם רעבים ורוצים לאכול ארוחה תורכית באווירה של פעם.


מבט מקרוב:

https://youtu.be/yu6A-rCphbI


נגני המסעדות:

https://youtu.be/w-VuZotcFas


הדרכה:

https://youtu.be/sWH-wyWyH9A

#על שדרת ויקטוריה

שדרת ויקטוריה (Calea Victoriei), או שדרת ויקטורי, נחשבת לשדרת הקניות המפוארת של בוקרשט והשדרה היפה בעיר. בין בתי המלון המפוארים השוכנים לאורכה, תראו גם חנויות עם שמות כמו גוצ’י, ורסאצ’ה וארמני. ודאי כבר הבנתם שכאן תמצאו את החנויות של מעצבי האופנה הבינלאומיים הידועים ביותר בעולם.

ואכן, יש כאן מגוון של חנויות יוקרה יקרות, שאת כולן תוכלו לראות במהלך השיטוט כאן. כל אלה יספקו את הצורך שלכם בשופינג, או לפחות ב-window shopping... המחירים, אתם יודעים, המחירים...

אבל רגע! - חוץ מקניות, יש כאן גם היסטוריה ויופי של גאווה רומנית. לאורך השדרה נמצאים כמה מהמבנים היפים והחשובים ביותר בעיר בוקרשט. שוכנות כאן אטרקציות מרכזיות בעיר כמו ארמון הפרלמנט, ארמון ויקטוריה, שבו שוכן הממשל הרומני, הבנק הלאומי וארמון העירייה. בנוסף, תוכלו למצוא כאן גם את המוזיאון להיסטוריה ואמנות והמוזיאון להיסטוריה לאומית.

בשדרה נמצאת גם כיכר המהפכה. אם תתקרבו אל קירות המבנים שבה, תוכלו לראות עליהם את סימני כדורים שנותרו בהם מימי המהפכה שעשו כאן ההמונים, בתום העידן הקומוניסטי, כנגד הרודן הרומני נִיקוֹלַאֶה צַ'אוּשֶׁסְקוּ.


מבט מקרוב על השדרה:

https://youtu.be/k0UczHjWJLc

#על השדרה שמצטיינת באופנה ובקניות יוקרה

השדרה החמישית נקראת גם "עמוד השידרה" של מנהטן, כי היא ממוקמת במרכז ניו יורק והיא אזור הקניות היוקרתי של העיר. היא בעצם מהווה את נקודת ההתחלה, בה מתחיל מספור הבתים בכל הרחובות החוצים אותה.

רוב השדרה החמישית הוא מסחרי ותמצאו בה המון חנויות, באזור היהלומים, בנייני משרדים ומבנים מוכרים כמו אמפייר סטייט ומרכז רוקפלר, חנויות יוקרה דוגמת טיפאניס, ו-Apple ומלונות. באזור הצפוני של השדירה ניצבים המוזיאונים העיקריים של ניו יורק - מוזיאון המטרופוליטן ומוזיאון גוגנהיים.

השדרה היא גם הלב החברתי והציבורי של ניו יורק. מצעדים רבים מתקיימים בשדרה במשך השנה - ממצעד יום פטריק הקדוש, דרך מצעד הגאווה והמצעד השנתי של תמיכה בישראל.

השדירה הזו נותנת המחשה טובה למושג "ווינדואו שופינג", כי גם אם אתם לא מעוניינים לקנות בחנויות היוקרה ובחנויות המעצבים היקרות שבה, תמיד תוכלו לשטוף בהן את העיניים. האזור עמוס במבקרים ולעתים צפוף. אבל כדאי לבקר בו ולחתוך כשנמאס...


מבט מקרוב על השדרה:

https://www.youtube.com/watch?v=fCdwFgeO2o4

#על שדרת המול שבסנטרל פארק
אחת השדרות היפות ביותר בסנטרל פארק, היא שדרת The Mall. השדרה מלאה בעצי בוקיצה. כשנטעו אותם כאן, הם היו פופולריים מאד, אך אלו שנשארו כאן, הם בין היחידים שלא מתו ממחלת הבוקיצה והפכו לנדירים למדי. השדרה מובילה אל מזרקת בֶּתֶסְדָה.

רוחב השדרה תוכנן במיוחד כך שתתאים לרוחב הקרונות הנוסעים עליה. בשנים המוקדמות של המאה ה-20, היו יורדים מתוך הקרונות התושבים העשירים לתוך השדרה. שם הם נהנו מהנוף הטבעי ויכולים היו להתערבב עם אנשים בעלי מעמדות שונים. בסופו של דבר, כשהיו מגיעים למזרקה, היו עולים שוב על הקרון וממשיכים בדרכם.

היום תמצאו באזור לא מעט סקייטרים ומטיילים. בקצה השדרה תוכלו לראות פסלים של שייקספיר, כריסטופר קולומבוס וסר וולטר סקוט.

מבט מקרוב על השדרה:
https://www.youtube.com/watch?v=uJtu7FmnLQk

#על השדרה האלגנטית של ברלין - שדרת אוּנְטֶר דֶן לִינְדֶן

השדרה הרחבה הזו, מלאת ההוד וההדר האירופי הקלאסי, תחילתה בשער ברנדנבורג וסופה באי המוזיאונים, היא ללא ספק הציר התיירותי המרכזי של העיר ונקודת פתיחה מצוינת לסיור מרתק בהיסטוריה של בירת גרמניה ואל מול מכמני התיירות שלה.

את שמה קיבלה השדרה מעצי התירזה שנטועים בה, שנקראים בגרמנית "Linden". בשנים האחרונות שופצה השדרה באופן מקיף.

שדרת אונטר דן לינדן (Unter den Linden, שפירושו "מתחת לעצי התרזה") משתרעת לאורך כקילומטר וחצי. משני צדדיה שוכנים כמה מהאתרים והבניינים החשובים של העיר. היא תביא לפניכם כל כך הרבה אתרים מסקרנים ומונומנטים ארכיטקטוניים הניצבים לאורכה ובסביבתה.

ממנה תוכלו לראות את אוניברסיטת הומבולדט - האוניברסיטה הראשונה בברלין, את בניין האופרה והאקדמיה לאמנויות, הברלינר דום, גלריית גוגנהיים, כמו גם את אלכסנדרפלאץ שממזרח, עם מגדל הטלוויזיה הנזקף ממנו, בניין הרייכסטאג, אנדרטת השואה ממערבה ורחוב הקניות פרידריכשטרסה שחוצה אותה.

בעבר היא נחשבה לשאנז אליזה של ברלין, אבל השדרה הזו, על המבנים הניאו-קלאסיים שבה, היא לא רק יפה. כאן התרחש אחד האירועים ההיסטוריים הקשים בהיסטוריה המודרנית.

בכיכר בבלפלאץ (Bebelplatz), אל מול אוניברסיטת הומבולדט, התרחשה בשנת 1933 שריפת הספרים הידועה, שבה העלו הנאצים באש אלפי ספרים, שהתוכן שלהם נגד את האידאולוגיה המעוותת שלהם.


#טיפים
יריד אמנים שבועי מתקיים כל שבוע בימי שבת וראשון. זה קורה במדרחוב הקטן שלפני הגשר החוצה את נהר השפרה.


מבט מקרוב על השדרה:

https://www.youtube.com/watch?v=5N_ZLdU7-18

#על מלרוז פלייס של החיים האמיתיים

כן כן, השם של שדרות מלרוז לא מוכר לכם במקרה. זוהי תוכנית הטלוויזיה המפורסמת, "מלרוז פלייס" שצולמה כאן והפכה את מתחם הקניות הזה למפורסם במיוחד.

בעיקר בזכות האופי המעניין שלו והמחירים האטרקטיביים שהוא מציע למקומיים ולתיירים. מרבית המקומיים שמגיעים לכאן הם צעירים ובני נוער.

שדרות מלרוז הן למעשה שדרת קניות גדולה, שבה תוכלו למצוא הכל - החל מחנויות בגדים ויד שנייה ועד לחנויות מותגים יוקרתיות, חנויות אלטרנטיביות, חנויות תקליטים וגלריות.

במלרוז תמצאו חנויות עם מחירים בינוניים ונמוכים. אגב, למעוניינים בחנויות יוקרתיות יותר - קצת אחרי שדרת FairFax תמצאו את האזור היותר יקר, שבו חנויות כמו Dash - החנות המשפחתית של הקרדשיאנס...

בין החנויות תוכלו לראות גם את בתי הקפה השכונתיים ואת המקומיים שמעבירים שם קצת זמן של נחת. עוד בשדרה - גלריות אמנות, בתי קולנוע, פאבים ומסעדות.


#טיפים
רכבת לא עוברת בשדרה הזו ולכן אתם מוזמנים להגיע במונית או Uber.

אל תפספסו את נקניקיית Pink hotdog שנמצאת בפינת שדרת La Brea Avunue.


מבט מקרוב:

https://www.youtube.com/watch?v=4ZnLfFZD-zk

#על הטיילת העירונית שהיא גם הלב הפועם של בטומי

שדרת או שדרות בטומי (Batumi Boulevard) הן למעשה הטיילת העירונית שנמתחת אל מול הים השחור בעיר בטומי. הטיילת הזו היא אחת היפות מסוגה באירופה ומקום שקשה שלא להגיע אליו במהלך החופשה בעיר.

את הטיילת הזו הוליד גנן גרמני ואדריכל נוף גאון. היא מתחילה במפרץ בטומי (Batumi Bay), ומתמשכת לאורך של 7 עד 8 קילומטרים. לא פלא שרחובות רבים בבטומי מובילים היישר אליה.

כיף לטייל לאורך השדרה המרכזית כאן, מקום מלא חיים ואנרגיה, שלאורכו מגוון ענק של מסעדות, בתי קפה, ברים, פאבים ובעונת התיירות עוד אטרקציות והפתעות מעניינות.


#מה תעשו כאן?
הטיילת היא למעשה פארק גדול וסביבו מדשאות ופארק גדול וירוק. לאורך ובסמוך לשדרה ממוקמות חלק מהאטרקציות השוות של בטומי.

בשביל ההליכה שבמרכז הטיילת אפשר לעשות הליכות ולנסוע באופניים, לטייל בנינוחות לאורך הים ולרדת אל החוף הסמוך.

השדרה משובצות בעצים, שבילי הליכה, פינות חמד ופיקניק, מדשאות, מזרקות ופסלים נחמדים.

יש כאן אטרקציות נחמדות לילדים, לצד מתקני שעשועים נחמדים עבורם.

השדרות משובצות בנקודות נחמדות לתצפית, לצילום ולסלפי עם הפסלים והמבנים שממול.

לרעבים יש כאן מבחר מסעדות, בתי קפה ופאבים, ובעונה גם דוכני אוכל וממתקים נחמדים.

חובבי ספורט יוכלו לשכור אופניים ולדווש, לעשות הליכה או ריצה יומית או לתרגל במגרשים ולהתאמן במתקני הספורט והכושר שכאן.

לאורכה של השדרה יש כמה וכמה בתי קפה, מסעדות ופאבים נחמדים.


#תולדות המקום
את הקמת שדרת בטומי (Batumi Boulevard) העלה לראשונה מושל אזור בטומי בשם שמקאלו (Smekalo). על תכנון הפארק שלאורך החוף הוא הפקיד אדריכל נוף גרמני.

ב-1881 יצאה בניית השדרה לדרך. במהלך 3 השנים הבאות היא רוצפה, כשאטרקציות חדשות צצות בה מדי שנה. עם הזמן נכנס אדריכל צרפתי לתמונה והשלים אותה.

השדרות נחנכו בשנת 1884 כשהן משתרעות על פני 6 קילומטרים, בסמוך לקו החוף של העיר. מהרגע הראשון הן שימשו בתור הטיילת עירונית של בטומי.

במהלך השנים עברה השדרה פיתוח ושינויים רבים. עם הזמן שדרת בטומי הוארכה והיום היא מגיעה לאורך של 7 קילומטרים.


#טיפים
רומנטיקנים יוכלו להביא מטעמים ולערוך פיקניק בפינות המוצלות.

הלינה במלון שמעל הטיילת תציע נגישות מרבית למרכז העניינים ולנוף מרהיב אל הים.


מבט מקרוב:

https://youtu.be/TDIICOleSHw?t=89


הסבר קצר:

https://youtu.be/POYmBjnVYME?t=1m25s&end=2m01s


טיול אופניים:

https://youtu.be/upIgjYlqSO4


ביקור במקום:

https://youtu.be/Gtu6dgFEhj4?t=13s

#על השדרה המטופחת והיפהפיה של הלסינקי

אם לכל עיר אירופית יש את שדרת הקניות שלה, שדרת אספלנדה (Norra Esplanaden) בהלסינקי היא הרמבלאס של העיר.

לאורך השדרה המקסימה תמצאו שורת חנויות אופנה יוקרתיות, בוטיקים וחנויות מעצבים, ביניהם פירמות מקומיות נחשבות כמו "מארימקו" (Marimeko), "ארביה" (Arabia) ועוד.

מטבע הדברים החנויות כאן מתהדרות בחלונות ראווה מפוארים ומחירים בהתאם.

שדרת אספלנדה היא שדרה יפה ומטופחת שעוברת בסמוך לפארק אספלנדה המרכזי כל כך בעיר. היא מציעה לא רק חנויות בגדים, תיקים ונעליים, אלא גם בתי קפה, מסעדות וחנויות שאינן אופנה.


#מה תראו כאן?
האווירה כאן תוססת ונעימה, בעיקר בימי שמש נעימים. השיטוט וה-Window Shopping כיפייםכאם מאוד.

שימו לב, אגב, גם לשלטי הרחובות. הם כתובים גם בפינית וגם בשוודית.

חוץ מחנויות האופנה והתמרוקים, נמצא בשדרה גם את "סטוקמן" (Stockman), אחד הסניפים הגדולים של רשת חנויות הכל-בו הגדולה של פינלנד.

בסמוך אליו תראו את חנות הספרים, מהגדולות בסקנדינביה ומולו גם את בית התיאטרון השוודי של הלסינקי.

רוצים לנוח? - ממש בסמוך נמצאים הגנים המטופחים ביותר בעיר.


מבט בהליכה ברחוב:

https://youtu.be/FUD4c5iqvAU


ביקור במקום:

https://youtu.be/F7EwUZUXUt8


חנות באספלנדה:

https://youtu.be/IlX_MrrFr1M

#על שורת הבתים הצבעוניים שעולים אליהם לרגל

"גברות מצובעות" (Painted Ladies) הוא הכינוי שניתן לשורת בתים צבעוניים, שעוצבו בסגנון אדריכלי ויקטוריאני ונצבעו עם השנים בצבעים מרהיבים. התקופה והסגנון הזה נמשכו לאורך סוף המאה ה-19 ועד שנת 1901, השנה בה מתה המלכה ויקטוריה.

בתי "הגברות המצובעות" ניצבים מול פארק כיכר אלמו שבעיר. בעבר הם זכו גם לכינויים "שורת הגלויות" (Postcard Row ו"שבע האחיות" (Seven Sisters).

את שורת הבתים הזו, בתים 710–722 ברחוב שטיינר, הנציחו באינספור ברושורים ותצלומי פרסומת של סן פרנסיסקו. הם גם הופיעו בעשרות רבות של סרטי קולנוע, סדרות טלוויזיה ופרסומות. רבים זוכרים אותם מפתיח סדרת הטלוויזיה "צער גידול בנות", שעלילתה מתרחשת בסן פרנסיסקו.


#תולדות בתי "הגברות המצובעות"
היסטורית, הבתים שאתם רואים כאן נבנו בשנים 1892-1896 על ידי תושב עשיר בשם מתיו קוואנאו (Matthew Kavanaugh), שגר באחוזה בעיר, שנבנתה ב-1892 ברחוב שטיינר 722.

בשנת 1906, ברעידת האדמה בסן פרנסיסקו, נהרסו רבות מהאחוזות הוויקטוריאניות בשכונת נוב היל האמידה שבעיר. מי ששרדו היו דווקא 14 אלף מהבתים הללו, שהיו המפוארים פחות.

סיפור הצבע שלהם הוא מעניין מאוד. רבים מהבתים הללו נצבעו, בזמן מלחמת העולם הראשונה ובהמשך במלחמת העולם השנייה, בעודפי צבע שנותרו מהצי האמריקאי. הצבע שלהם היה אז אפור, בהתאם לגוון שזכה לכינוי "אפור ספינות-קרב". הסיבה היא שנותרו באותה תקופה כמויות גדולות מהצבע הזה, שיוצר אז עבור הספינות של צבא ארה"ב, נפלט לשוק האזרחי ונמכר בזול.

בשנות ה-60 נולד טרנד של צביעת בתים בגוונים. זה מתחיל, כשבשנת 1963 החל האמן המקומי בוץ' קרדום (Butch Kardum) לערוך על ביתו ניסויים בצבע. הוא שילב אז גווני כחול וירוק חזקים. האפקט היה יפה ורבים משכניו החלו להעתיק ממנו את הצבעים לבתיהם. הסגנון החל להתפשט במהירות בעיר ועשרות בתים הפכו מאפורים ל"גברות מצובעות". מכאן נוצרה "תנועת אמני הצבע" שכונתה ה"קולוריסטים" (Colorist movement). בשנות ה-70 היו כבר שכונות ורחובות שלמים בעיר, שהבתים בהם נצבעו כך. בסן פרנסיסקו מתקיים הסגנון הזה עד היום.

היו אלה צמד סופרים, אליזבת' פומדה (Elizabeth Pomada) ומייקל לארסן (Michael Larsen), שנתנו את הכינוי "גברות מצובעות" לבתים שנצבעו כך. זה היה בשנת 1978, כשהשניים כתבו ספר על הבתים הללו וקראו לו "גברות מצובעות - הוויקטוריאניות הזוהרות של סן פרנסיסקו" (Painted Ladies - San Francisco's Resplendent Victorians).

מאז כבר התפשט הסגנון לכל העולם. בהדרגה הפכו שורות הבתים הוויקטוריאניים שבסן פרנסיסקו למושא לחיקוי עולמי. הכינוי "גברות מצובעות" (באנגלית: "Painted ladies") הפך למונח שמתאר שורות דומות של בניינים ובתי מגורים ויקטוריאניים ברחבי העולם. העיקרון המאחד הוא שהבתים צבועים במספר צבעים שונים, מה שמדגיש את הפרטים האדריכליים שלהם.


#טיפים
כיף לתפוס מנוחה גם בפארק אלאמו, המשקיף אל הגבירות מעבר לרחוב.


ביקור במקום:

https://youtu.be/50uHt96WJnE


ביקור בתוך אחד מהם, עם מארחים שמסבירים:

https://youtu.be/-h6fBTHU5zA


פתיח סדרת הטלוויזיה "צער גידול בנות" עם הבתים לקראת הסוף:

https://youtu.be/2EL65KLdEHE


הדרכה:

https://youtu.be/bbqwAdvY2OU


בלוגרים:

https://youtu.be/s4vGmGnYofk