השדרה המרכזית שעוברת מדרום לנהר הסן, בגדה השמאלית, היא שדרת סן ז'רמן. אורך השדרה הכולל הוא 3,150 מטרים והרוחב הממוצע שלו הוא 30 מטרים והוא מעוקל בצורת קשת. שמה של השדרה טמון במנזר הישן שניצב באזור בימי הביניים והיום נותרה ממנו רק הכנסייה.

במאה ה-17, הפך האזור לרובע מרכזי ואופנתי במיוחד. סביבו נבנו בתי אצולה והאזור כולו זכה לשם טוב במיוחד עד המאה ה-19, שם חל מהפך. שכונות הבורגנות שנבנו בגדה הימנית הפכו אז דווקא את שדרות השאנז אליזה למקום האופנתי והנחשב ביותר בעיר.

החל משנות ה-30 של המאה ה-20 הפכה השדרה לבולטת גם בהקשר של חיי הלילה הפריזאים האופייניים. כמה בתי קפה מפורסמים ובולטים במיוחד נמצאים כאן: קפה "לה די מאגו" (Les Deux Magots), "קפה דה פלור" (Café de Flore) ו"בראסרי ליפ" (brasserie Lipp), שיוצרים יחדיו את "משולש הזהב" מול כנסיית סן ז'רמן דה פרה. אל בתי הקפה האלו הגיעו אנשי רוח, ידוענים ומדינאים מפורסמים.

את יוזמת סלילת השדרה יזם הברון אוסמן במסגרת תוכנית השיפוצים הגדולה שערך בעיר בתקופת הקיסרות השניה.