כנסיית סן סולפיס המרשימה, גבוהה ויפה, מושכת את תשומת הלב כמעט מיד. היא החלה להיבנות בשנת 1646 בניצוחם של אדריכלים שונים, ונבנתה כך במשך יותר מ-100 שנה. כל אחד מהם הוסיף לה מעט תיבול ברוח תקופתו. הכנסייה קטנה במעט מקתדרלת נוטרדאם: האורך שלה 113 מטרים, הרוחב שלה 58 מטרים והגובה 34 מטרים, מה שהופך אותה לכנסייה השנייה בגודלה בפריז. למרגלות הכנסייה כיכר מרובעת ובה "מזרקת ארבע הרוחות", הבנויה מדמויות של ארבעה בישופים שיושבים שם לצד חיות המחמד שלהם ושומרים על הסדר הטוב.

בתוך החלל של הכנסייה תוכלו לראות את קירותיה המקושטות ביצירות מופת של הצייר דלקרואה, ביניהם מומלצת לצפייה במיוחד יצירתו "מאבקו של יעקב במלאך". גם חלונותיה של הכנסייה עמוסים בוויטראז'ים מרהיבים.

בנוסף, הכנסייה ידועה בעוגב המרשים שלה, המכיל 6,588 קנים ונבנה בשנת 1862. העוגב של סן-סולפיס הוא אחד משלושת עוגבי "מאה התחנות" שקיימים בכל אירופה. מלבד שיפורים ושינויים הכרחיים של המנגנונים האלקטרוניים והמכניים, הכלי שמור כיום כמעט לחלוטין.

בשנת 1724 נעשו חפירות באזור הכנסייה, שחשפו מצבת קבורה מהמאה העשירית. זו הוכיחה שבמקום היו כבר אז בית תפילה ובית קברות.

בין כתלי הכנסייה נישא ויקטור הוגו.
בשנת 1727 הוקם שעון שמש בכנסיה. זהו שעון המשתמש בתנועת הצל הנופל מעצם דק המוצב באור השמש, כדי להציג את השעה המשוערת. השעון הוצב שם במטרה לעזור לכומר הכנסייה, לקבוע את מועד יום השוויון הסתווי (היום בו היום והלילה שווים) ובאמצעותו לקבוע את מועד חג הפסחא, שנחגג תמיד ביום ראשון הראשון שלאחר הופעת ירח-מלא, מיד אחרי יום השוויון האביבי.

שעון השמש הוא בעצם קו מתוח לרוחב הרצפה ובסופו מטפס על עמוד שיש לבן בגובה של 11 מטרים. בראש העמוד יש כדור ועליו צלב. בחלון הדרומי הורכבה מערכת עדשות כך שקרן השמש זורחת על פני הקו. ביום השוויון הסתווי קרן השמש נוגעת בלוח סגלגל מנחושת שקיים ברצפה בסמוך למזבח. אחת מהסיבות שסן סולפיס נשמרה במהלך המהפכה הצרפתית, בעוד כנסיות אחרות נפגעו ונהרסו, הייתה כי שעון השמש שימש למגוון ניסויים מדעיים.
החזית המערבית של הכנסייה היא בעלת שתי קומות, עם שורות של עמודים מסוגננים. חלון מקושת גדול ממלא את חלל הפנים באור טבעי ובכל אחד מצידי דלת הכניסה מוצבים צדפים, על בסיס דמוי סלע שניתנו למלך פרנסואה הראשון במתנה, על ידי הרפובליקה הוונציאנית. במאה ה-18 נבנה בכנסייה שעון השמש.

זמן קצר לפני שפרצה המהפכה הצרפתית, תכנן האדריכל ז'אן פרנסואה שלגרן (Jean François Chalgrin), מי שתכנן גם את שער הניצחון, את שני המגדלים שהתנשאו מעל הכנסייה. חלק מהמבקרים טוענים שהמראה ההרמוני של הכנסייה נפגם, בשל חוסר ההתאמה שבין זוג המגדלים.

במאה ה-19, בעקבות נזקי המהפכה, עוצב מחדש פנים הכנסייה, שהפכה כעת ל"מקדש הניצחון". אז נוספו לה ציורי קיר מאת הצייר הנודע אז'ן דלקרואה. אלה מעטרים את קירות הקפלה הצדדית. הציורים המפורסמים ביותר מביניהם הם "יעקב נלחם עם המלאך" ו"הליודורוס מוצא מהמקדש" (Heliodorus).

מבט מקרוב על הכנסייה: