בימי מלחמת העולם השנייה, סימל רחוב חְלוֹדְנָה (Chłodna) את ההפרדה שבין הגטו היהודי "הגדול" והגטו ה"קטן". כאן, ברחוב חלודנה, הציבו הנאצים את הגשר מעל הרחוב, גשר עץ שקישר בין שני חלקי הגטו.

את רחוב חלודנה שמרו הנאצים מחוץ לתחומי הגטו, כדי שישמש אותם להעברת כוחות ולצורך השליטה בעיר. "הגטו הקטן" ו"הגטו הגדול".

כיום, לזכר גשר העץ מימי השואה, יש באתר מיצג אמנותי שנקרא "גשר הזיכרון". המיצג מנציח בעזרת מולטימדיה, את האירועים הטרגיים שהתרחשו כאן בתקופת השואה.

כאן התרחשה ביולי 1942 טרגדיה אחת מני רבות, באותם ימים איומים שבגטו. זה קרה כשהנאצים הודיעו על הגירוש הגדול של היהודים. ליהודים ברור היה שהגירוש הוא לא להתיישבות מחדש במזרח, כמו ששבו הנאצים ושיקרו, אלא אל המוות במחנות ההשמדה. כאן, בבית מספר 20 שברחוב חלודנה, התאבד אדם צ'רניאקוב, ראש הקהילה היהודית. הוא החליט על המעשה, לאחר ששמע את החדשות וסירב לשתף פעולה ולהעביר אל הנאצים את שמות המיועדים לגירוש, כמו שנדרש גם בעבר לעשות.

הבית עדיין ניצב על מקומו ובאופן מוזר לא נהרס, בעת שהנאצים החריבו את הגטו כולו, במהלך דיכוי מרד גטו ורשה.

מבט מקרוב על הרחוב: