שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
העיר ורשה
רובע פְּרָאגַה
בית הכנסת נוֹזִ'יק
שוק ארוחת הבוקר
גטו ורשה
בית הקברות היהודי של ורשה
כיכר העיר והשוק של העיר החדשה
כיכר הארמון
מפקדת הגסטפו
#על בירת פולין
ורשה (Warszawa), בירת פולין, היא גם העיר הגדולה במדינה. עם כמעט שני מיליון תושבים, ורשה היא מרכזה המדיני, הכלכלי, הטכנולוגי והתרבותי של פולין.
את ורשה חוצה נהר נהר הוויסלה, שחוצה את כל פולין. כמו שני חצאיה הפיזיים שלצד הנהר, יש בוורשה גם צירוף תרבותי נהדר, שיוצר את המסורת התרבותית של פולין שהושפעה הן מהאצולה ומהכנסייה הקתולית, והן ממסורת עממית עשירה, שבאה לידי ביטוי אף יותר בכפרים הפולניים.
ורשה של היום היא כרך ענקי, מתפתח ושוקק חיים. מדובר בעיר מודרנית ורב-תרבותית, שהפכה בעשורים האחרונים למרכז תרבות ומסחר משמעותי במרכז ובמזרח אירופה.
ורשה ידעה אסונות רבים בהיסטוריה שלה, אבל הצליחה להשתקם. מרבית הבנייה בוורשה של ימינו היא חדשה, לאחר ההרס שזרעו בה הגרמנים במלחמת העולם השנייה. השחזור שנעשה ברובע העתיק נעשה בדייקנות מופלאה ועשרות מבנים, כמו כנסיות, ארמונות ומבצרים עתיקים שבו לנוף העיר ממצב של חורבות.
ואכן, הרובע העתיק הוא מהחלקים המעניינים ביותר בעיר גם היום ובשנת 1980 הוא הוכרז כאתר מורשת עולמית על ידי ארגון אונסק"ו. יש בו סמטאות אבן גותיות שהאווירה בהן היא של ימים עברו, כיכרות יפות שבהן בתים צבעוניים וארמונות בסגנון הבארוק ששוחזרו באהבה ובכבוד למראה למראה המקורי שלהם.
ורשה היא גם עיר משמעותית בתולדות הדת היהודית. במחצית הראשונה של המאה ה-20 הייתה ורשה אחד המרכזים היהודיים החשובים באירופה. היהודים בה היוו שליש מהתושבים והשפיעו עמוקות על חיי היומיום שבה. בשואה חוסלה הקהילה היהודית של ורשה כמעט לחלוטין. אף שהגטו היהודי הושמד כמעט לגמרי, אתרים רבים בעיר מנציחים את השואה.
לתיירים של היום ורשה היא מיקס מרתק בין היסטוריה כואבת לשיקום מופלא, אדריכלות של פעם ובנייה מודרנית של היום, אתרים היסטוריים והזדמנויות לשופינג זול יחסית ובעיקר - בירתה של אומה עם מסורת ארוכה, שקמה לחיים חדשים, לאחר השחרור מהלפיתה הקומוניסטית.
ראו את כל האטרקציות בעיר בתגית "ורשה".
#מתי להגיע?
בין מאי לספטמבר מזג האוויר הכי טוב וגם בספטמבר אוקטובר.
ביולי ובאוגוסט עדיף להימנע כי בפולין יוצאים לחופשה והמלונות ואתרי הנופש מפוצצים.
#תחבורה
הרכבות בפולין יעילות, זולות, נוחות, יעילות ומגיעות כמעט לכל פינה. אוטובוסים נוחים פחות ויותר איטיים.
השכרת רכב יקרה יותר, אך פשוטה ואפשרית ובערים הגדולות יש סניפים לכל חברות ההשכרה הבינלאומיות.
קרקוב נמצאת במרחק של 4 שעות נסיעה ברכב ואושוויץ 4.5 שעות.
נסיעה שקטה ונעימה מוורשה לקרקוב מומלץ לעשות ברכבת. זמן הנסיעה כך הוא בין שעתיים לשעתיים וחצי.
#חסכון
בוורשה בפרט ובפולין בכלל, מחירי הפארמה זולים במיוחד. קנו מוצרי פארמה בזול ברשת Hebe וברשת Rossman.
ובכלל, גם המחירים של המזון וצרכי הסופרמרקט הם זולים ברשת Rossman ותוכלו להצטייד בה באוכל לאורך כל הטיול.
#אוכל
המטבח הפולני הוא לא מעודן במיוחד. אבל שווה לאכול בו כי הוא טעים וביתי, במיוחד כשמדובר במזון חורפי. הוא מתבסס ברובו על מאכלי בשר, תפוחי אדמה ומרקים סמיכים, עתירי בשר ותפוחי אדמה, מה שמומלץ במיוחד כשהמרק מוגש בתוך כיכרות לחם.
את הפירוגי, כיסוני הבצק המבושלים במים, ממולאים בבשר או במילויים אחרים, כדאי לאכול בפירוגניות, מסעדות פועלים שמציעות אוכל פולני מצוין במחיר זול. נסו גם את הביגוס - נזיד בשר בקר וכרוב כבוש. למעוניינים יש גם נקניקיות חזיר ומאכלי גולאש וטעימים גם הכרוב הכבוש, הפטריות, הגבינות וכמובן פירות היער - כל אלה לצד המשקה הלאומי כאן, שהוא הוודקה.
#תשר
במסעדות ובתי קפה בפולין נוהגים התיירים להשאיר תשר בסך 10% ממחיר הארוחה. מרבית התושבים המקומיים לא נוהגים להשאיר תשר.
#שופינג
בוורשה השופינג שווה בהחלט. למעשה היא אחד היעדים המועדפים באירופה לשופינג. הסיבה היא בעיקר המחירים הנמוכים של רשתות האופנה הבינלאומיות, כשהאחראי לכך הוא מטבע הזלוטי הפולני.
בקניונים שמסביב למרכז העיר כמו Arkadia ו-Zloty Tarrasy תמצאו שפע של מותגים, אבל האאוטלטים הרבים והשווים נמצאים בשכונות, כמו ה-Factory המוכר ביותר וה-Fashion House המעוצב נהדר.
מקומות מומלצים לקניות בעיר תמצאו בתגית "שופינג בוורשה".
#בילויים
ערב שישי טוב יותר לבילויים בחוץ בוורשה מאשר שבת.
מוקד הבילויים המרכזי בערבי שישי ושבת – רחוב נובי שוויאט (בפולנית: רחוב העולם החדש). יש כאן מבחר של בתי קפה, מסעדות ומועדונים מצוינים.
לבילוי לילי אדיר במחיר סביר, גם ברחוב Mazowiecka שפע של מועדונים ומקומות בילוי מכל הסוגים. מחיר הכניסה לא יקר ומחירי המשקאות נמוכים. שימו לב לקוד הלבוש במועדונים הטובים, אז בואו לבושים בהתאם, אחרת תבלו בחוץ.
מקומות נוספים בתגית "בילויים בוורשה".
#קידומת פולין
+48
#חיבורי חשמל (Power plugs)
התקעים האפשריים הם Type E וגם תקעי C ו-F יתאימו כאן (ראו למטה קישור עם צילומים).
טעימה מהנסיעה המתקרבת? - הנה סרטון שיציג לכם את העיר במלוא יופייה:
https://youtu.be/HZOhgIrPH4s
הדרכה קצרה:
https://youtu.be/esJ_l1b_Ni0
ורשה (Warszawa), בירת פולין, היא גם העיר הגדולה במדינה. עם כמעט שני מיליון תושבים, ורשה היא מרכזה המדיני, הכלכלי, הטכנולוגי והתרבותי של פולין.
את ורשה חוצה נהר נהר הוויסלה, שחוצה את כל פולין. כמו שני חצאיה הפיזיים שלצד הנהר, יש בוורשה גם צירוף תרבותי נהדר, שיוצר את המסורת התרבותית של פולין שהושפעה הן מהאצולה ומהכנסייה הקתולית, והן ממסורת עממית עשירה, שבאה לידי ביטוי אף יותר בכפרים הפולניים.
ורשה של היום היא כרך ענקי, מתפתח ושוקק חיים. מדובר בעיר מודרנית ורב-תרבותית, שהפכה בעשורים האחרונים למרכז תרבות ומסחר משמעותי במרכז ובמזרח אירופה.
ורשה ידעה אסונות רבים בהיסטוריה שלה, אבל הצליחה להשתקם. מרבית הבנייה בוורשה של ימינו היא חדשה, לאחר ההרס שזרעו בה הגרמנים במלחמת העולם השנייה. השחזור שנעשה ברובע העתיק נעשה בדייקנות מופלאה ועשרות מבנים, כמו כנסיות, ארמונות ומבצרים עתיקים שבו לנוף העיר ממצב של חורבות.
ואכן, הרובע העתיק הוא מהחלקים המעניינים ביותר בעיר גם היום ובשנת 1980 הוא הוכרז כאתר מורשת עולמית על ידי ארגון אונסק"ו. יש בו סמטאות אבן גותיות שהאווירה בהן היא של ימים עברו, כיכרות יפות שבהן בתים צבעוניים וארמונות בסגנון הבארוק ששוחזרו באהבה ובכבוד למראה למראה המקורי שלהם.
ורשה היא גם עיר משמעותית בתולדות הדת היהודית. במחצית הראשונה של המאה ה-20 הייתה ורשה אחד המרכזים היהודיים החשובים באירופה. היהודים בה היוו שליש מהתושבים והשפיעו עמוקות על חיי היומיום שבה. בשואה חוסלה הקהילה היהודית של ורשה כמעט לחלוטין. אף שהגטו היהודי הושמד כמעט לגמרי, אתרים רבים בעיר מנציחים את השואה.
לתיירים של היום ורשה היא מיקס מרתק בין היסטוריה כואבת לשיקום מופלא, אדריכלות של פעם ובנייה מודרנית של היום, אתרים היסטוריים והזדמנויות לשופינג זול יחסית ובעיקר - בירתה של אומה עם מסורת ארוכה, שקמה לחיים חדשים, לאחר השחרור מהלפיתה הקומוניסטית.
ראו את כל האטרקציות בעיר בתגית "ורשה".
#מתי להגיע?
בין מאי לספטמבר מזג האוויר הכי טוב וגם בספטמבר אוקטובר.
ביולי ובאוגוסט עדיף להימנע כי בפולין יוצאים לחופשה והמלונות ואתרי הנופש מפוצצים.
#תחבורה
הרכבות בפולין יעילות, זולות, נוחות, יעילות ומגיעות כמעט לכל פינה. אוטובוסים נוחים פחות ויותר איטיים.
השכרת רכב יקרה יותר, אך פשוטה ואפשרית ובערים הגדולות יש סניפים לכל חברות ההשכרה הבינלאומיות.
קרקוב נמצאת במרחק של 4 שעות נסיעה ברכב ואושוויץ 4.5 שעות.
נסיעה שקטה ונעימה מוורשה לקרקוב מומלץ לעשות ברכבת. זמן הנסיעה כך הוא בין שעתיים לשעתיים וחצי.
#חסכון
בוורשה בפרט ובפולין בכלל, מחירי הפארמה זולים במיוחד. קנו מוצרי פארמה בזול ברשת Hebe וברשת Rossman.
ובכלל, גם המחירים של המזון וצרכי הסופרמרקט הם זולים ברשת Rossman ותוכלו להצטייד בה באוכל לאורך כל הטיול.
#אוכל
המטבח הפולני הוא לא מעודן במיוחד. אבל שווה לאכול בו כי הוא טעים וביתי, במיוחד כשמדובר במזון חורפי. הוא מתבסס ברובו על מאכלי בשר, תפוחי אדמה ומרקים סמיכים, עתירי בשר ותפוחי אדמה, מה שמומלץ במיוחד כשהמרק מוגש בתוך כיכרות לחם.
את הפירוגי, כיסוני הבצק המבושלים במים, ממולאים בבשר או במילויים אחרים, כדאי לאכול בפירוגניות, מסעדות פועלים שמציעות אוכל פולני מצוין במחיר זול. נסו גם את הביגוס - נזיד בשר בקר וכרוב כבוש. למעוניינים יש גם נקניקיות חזיר ומאכלי גולאש וטעימים גם הכרוב הכבוש, הפטריות, הגבינות וכמובן פירות היער - כל אלה לצד המשקה הלאומי כאן, שהוא הוודקה.
#תשר
במסעדות ובתי קפה בפולין נוהגים התיירים להשאיר תשר בסך 10% ממחיר הארוחה. מרבית התושבים המקומיים לא נוהגים להשאיר תשר.
#שופינג
בוורשה השופינג שווה בהחלט. למעשה היא אחד היעדים המועדפים באירופה לשופינג. הסיבה היא בעיקר המחירים הנמוכים של רשתות האופנה הבינלאומיות, כשהאחראי לכך הוא מטבע הזלוטי הפולני.
בקניונים שמסביב למרכז העיר כמו Arkadia ו-Zloty Tarrasy תמצאו שפע של מותגים, אבל האאוטלטים הרבים והשווים נמצאים בשכונות, כמו ה-Factory המוכר ביותר וה-Fashion House המעוצב נהדר.
מקומות מומלצים לקניות בעיר תמצאו בתגית "שופינג בוורשה".
#בילויים
ערב שישי טוב יותר לבילויים בחוץ בוורשה מאשר שבת.
מוקד הבילויים המרכזי בערבי שישי ושבת – רחוב נובי שוויאט (בפולנית: רחוב העולם החדש). יש כאן מבחר של בתי קפה, מסעדות ומועדונים מצוינים.
לבילוי לילי אדיר במחיר סביר, גם ברחוב Mazowiecka שפע של מועדונים ומקומות בילוי מכל הסוגים. מחיר הכניסה לא יקר ומחירי המשקאות נמוכים. שימו לב לקוד הלבוש במועדונים הטובים, אז בואו לבושים בהתאם, אחרת תבלו בחוץ.
מקומות נוספים בתגית "בילויים בוורשה".
#קידומת פולין
+48
#חיבורי חשמל (Power plugs)
התקעים האפשריים הם Type E וגם תקעי C ו-F יתאימו כאן (ראו למטה קישור עם צילומים).
טעימה מהנסיעה המתקרבת? - הנה סרטון שיציג לכם את העיר במלוא יופייה:
https://youtu.be/HZOhgIrPH4s
הדרכה קצרה:
https://youtu.be/esJ_l1b_Ni0
#על הרובע הטרנדי של ורשה
אם ורשה של פעם מעניינת אתכם, רובע פראגה הוא אחד המקומות בהם תוכלו ממש להרגיש אותה. השכונה מלאה במתחמי תעשייה מהמאה ה-19 ומתחילת המאה ה-20, היא מוקפת בבנייני מגורים סובייטיים ויש בה הרבה חורשות וחלקות של צמחיה ירוקה.
שימו לב לפרט מעניין. באחת החצרות ברובע נמצא פסל מדונה ולפניה ניצבים נרות ופרחים. זה סמל לפתרון היצירתי של התושבים לבעיית העוצר שהייתה נהוגה בזמן מלחמת העולם השנייה. התושבים בנו לעצמם פינות תפילה מקומיות, שלמעשה היוו תחליף לתפילות בכנסייה.
מומלץ להימנע מכניסה לחצרות (המוזנחות, יש לציין) של הבתים בשעות החשיכה או מצילום חלונות בתיהם של אנשים. יש כאן לא מעט דירות בלויות, כמעט מתפרקות, אך למרות ההזנחה של האזור, יש קשר וחיבור גדול בין התושבים באזור.
# על פראגה ההיסטורית
פראגה הישנה וההיסטורית, הייתה בעצם התיישבות קטנה שישבה בגדה המזרחית של נהר הויסלה, ממש מול ורשה העתיקה. באותה התקופה נבנו בה הבתים מעץ ופראגה סבלה מלא מעט שריפות.
במשך השנים נעשו ניסיונות לחבר אותה לוורשה באמצעות גשרים, אך זה לא צלח. היא נותרה עיר נפרדת גם במאה ה-18 והקשר ביניהם התבטא רק באמצעות המעבורות או במעבר על הנהר הקפוא. בסופו של דבר, חוברה השכונה אל וורשה בסוף המאה ה-18.
עם זאת , חשוב לציין כי הנתק מוורשה, היה כנראה מה ששמר על פראגה בזמן מלחמת העולם השנייה מנזק וחורבן. זו גם הסיבה, שלאחר מכן היא קיבלה תפקיד חשוב בזמן בנייתה מחדש של ורשה - בינתיים שוכנו בה המוסדות הציבוריים של ורשה המתחדשת.
עד היום קיימת מעין הפרדה בין שני האזורים. השכונות של רובע פראגה נחשבות לשכונות מפוקפקות בעיני תושבי ורשה והסיבות היחידות שלטובתן יגיעו הוורשאים לכאן הם אולי משחק כדורגל באצטדיון או לביקור בגן החיות העירוני.
מבט מקרוב על רובע פְּרָאגַה:
https://youtu.be/d3QU_9UcIQg
אם ורשה של פעם מעניינת אתכם, רובע פראגה הוא אחד המקומות בהם תוכלו ממש להרגיש אותה. השכונה מלאה במתחמי תעשייה מהמאה ה-19 ומתחילת המאה ה-20, היא מוקפת בבנייני מגורים סובייטיים ויש בה הרבה חורשות וחלקות של צמחיה ירוקה.
שימו לב לפרט מעניין. באחת החצרות ברובע נמצא פסל מדונה ולפניה ניצבים נרות ופרחים. זה סמל לפתרון היצירתי של התושבים לבעיית העוצר שהייתה נהוגה בזמן מלחמת העולם השנייה. התושבים בנו לעצמם פינות תפילה מקומיות, שלמעשה היוו תחליף לתפילות בכנסייה.
מומלץ להימנע מכניסה לחצרות (המוזנחות, יש לציין) של הבתים בשעות החשיכה או מצילום חלונות בתיהם של אנשים. יש כאן לא מעט דירות בלויות, כמעט מתפרקות, אך למרות ההזנחה של האזור, יש קשר וחיבור גדול בין התושבים באזור.
# על פראגה ההיסטורית
פראגה הישנה וההיסטורית, הייתה בעצם התיישבות קטנה שישבה בגדה המזרחית של נהר הויסלה, ממש מול ורשה העתיקה. באותה התקופה נבנו בה הבתים מעץ ופראגה סבלה מלא מעט שריפות.
במשך השנים נעשו ניסיונות לחבר אותה לוורשה באמצעות גשרים, אך זה לא צלח. היא נותרה עיר נפרדת גם במאה ה-18 והקשר ביניהם התבטא רק באמצעות המעבורות או במעבר על הנהר הקפוא. בסופו של דבר, חוברה השכונה אל וורשה בסוף המאה ה-18.
עם זאת , חשוב לציין כי הנתק מוורשה, היה כנראה מה ששמר על פראגה בזמן מלחמת העולם השנייה מנזק וחורבן. זו גם הסיבה, שלאחר מכן היא קיבלה תפקיד חשוב בזמן בנייתה מחדש של ורשה - בינתיים שוכנו בה המוסדות הציבוריים של ורשה המתחדשת.
עד היום קיימת מעין הפרדה בין שני האזורים. השכונות של רובע פראגה נחשבות לשכונות מפוקפקות בעיני תושבי ורשה והסיבות היחידות שלטובתן יגיעו הוורשאים לכאן הם אולי משחק כדורגל באצטדיון או לביקור בגן החיות העירוני.
מבט מקרוב על רובע פְּרָאגַה:
https://youtu.be/d3QU_9UcIQg
#על בית הכנסת שלא נחרב כי שימש כאורווה לחיילי הצבא הגרמני
עד מלחמת העולם השנייה היה בית הכנסת על שם נוֹזִ'יק (Nożyk Synagogue), או בקיצור בית הכנסת נוֹזִ'יק, אחד מחמשת בתי הכנסת הגדולים בוורשה.
הוא בית הכנסת היחיד בוורשה, ששרד מלפני השואה ופעיל עד היום. למעשה, בית הכנסת נוז'יק פועל בעיר מאז שהוקם בשנת 1902, שרד את תקופת השואה ופעיל גם כיום.
בית הכנסת הוקם ב-1902, על ידי זוג חשוך ילדים, זלמן ורבקה נוז'יק. הזוג העשיר, סוחר טקסטיל עשיר ורעייתו, ביקשו רק בקשה אחת - שיזכרו לומר עליהם קדיש בבית הכנסת כל פעם. עד היום מצוינת הבקשה בלוח שניצב ליד ארון הקודש.
עם הכיבוש הנאצי הורשו עדיין היהודים להתפלל כאן, אבל משנת 1941 הנאצים השתלטו עליו ועשו שימוש בבית הכנסת נוז'יק בתור אורוות סוסים ומחסן למספוא לבהמות. הוא שרד במצבו זה עד ה-16 במאי 1943, כשבטקס גרמני של ממש הוא פוצץ סופית. האירוע סימל בשביל הגרמנים את סיומו של מרד גטו ורשה.
בשנת 1948 כבר חזר המקום לשמש כבית כנסת. בשנות ה-80 חלה התעוררות יהודית בפולין ובית הכנסת שוקם, בעידודה של ממשלת פולין, אך בכספים יהודיים. הוא נחנך מחדש בשנת 1983, ומאז ועד היום הוא משמש כבית הכנסת המרכזי בוורשה.
בבית הכנסת נוז'יק נמצא כיום ספר התורה המקורי שעמד בבית הכנסת הגדול של ורשה, שפעל לפני המלחמה ברחוב טלומצקיה. חוץ ממקום תפילה, בית הכנסת הפך לנקודת המפגש המרכזית של הקהילה היהודית בוורשה ולמקום של אירועי תרבות מרכזיים, כמו קונצרטים, תערוכות ודיונים פומביים.
#טיפים
סגור בשבת בשל התפילות.
מבט אל פנים בית הכנסת:
https://youtu.be/QJlxGKIMUEw
עד מלחמת העולם השנייה היה בית הכנסת על שם נוֹזִ'יק (Nożyk Synagogue), או בקיצור בית הכנסת נוֹזִ'יק, אחד מחמשת בתי הכנסת הגדולים בוורשה.
הוא בית הכנסת היחיד בוורשה, ששרד מלפני השואה ופעיל עד היום. למעשה, בית הכנסת נוז'יק פועל בעיר מאז שהוקם בשנת 1902, שרד את תקופת השואה ופעיל גם כיום.
בית הכנסת הוקם ב-1902, על ידי זוג חשוך ילדים, זלמן ורבקה נוז'יק. הזוג העשיר, סוחר טקסטיל עשיר ורעייתו, ביקשו רק בקשה אחת - שיזכרו לומר עליהם קדיש בבית הכנסת כל פעם. עד היום מצוינת הבקשה בלוח שניצב ליד ארון הקודש.
עם הכיבוש הנאצי הורשו עדיין היהודים להתפלל כאן, אבל משנת 1941 הנאצים השתלטו עליו ועשו שימוש בבית הכנסת נוז'יק בתור אורוות סוסים ומחסן למספוא לבהמות. הוא שרד במצבו זה עד ה-16 במאי 1943, כשבטקס גרמני של ממש הוא פוצץ סופית. האירוע סימל בשביל הגרמנים את סיומו של מרד גטו ורשה.
בשנת 1948 כבר חזר המקום לשמש כבית כנסת. בשנות ה-80 חלה התעוררות יהודית בפולין ובית הכנסת שוקם, בעידודה של ממשלת פולין, אך בכספים יהודיים. הוא נחנך מחדש בשנת 1983, ומאז ועד היום הוא משמש כבית הכנסת המרכזי בוורשה.
בבית הכנסת נוז'יק נמצא כיום ספר התורה המקורי שעמד בבית הכנסת הגדול של ורשה, שפעל לפני המלחמה ברחוב טלומצקיה. חוץ ממקום תפילה, בית הכנסת הפך לנקודת המפגש המרכזית של הקהילה היהודית בוורשה ולמקום של אירועי תרבות מרכזיים, כמו קונצרטים, תערוכות ודיונים פומביים.
#טיפים
סגור בשבת בשל התפילות.
מבט אל פנים בית הכנסת:
https://youtu.be/QJlxGKIMUEw
#על שוק האוכל של ורשה
שוק ארוחת הבוקר (Targ Śniadaniowy) של יום ראשון, הוא שוק איכרים ואוכל מוכן, מקום שכשמו כן הוא - כיף להגיע אליו ולהתיישב לאכול ארוחת בוקר. אלא שלא מדובר במסעדה, אלא בשוק אוכל רגיל, שמאפשר לתושבי העיר ולתיירים להגיע ולקנות מוצרי מזון מבעלי הדוכנים ולהתיישב לאכול בשולחנות שבמרכז השוק.
נמכרים בדוכנים שכאן מאוכל ביתי, דרך עוגות ודברי מאפה טעימים, נקניקים, גבינות, פירות יבשים, תה בטעמים ומזון אתני מכל רחבי העולם.
בקיץ השוק נערך כמובן בפארק השכונתי של זליבורז (Żoliborz) ובחורף הוא עובר למתחם סגור שבסמוך.
#טיפים
השוק נפתח בכל יום ראשון בשעה 10:00 בבוקר.
יש בשוק גם כמה הפעלות לילדים.
מבט מקרוב על שוק ארוחת הבוקר:
https://youtu.be/w53-weubRjw
שוק ארוחת הבוקר (Targ Śniadaniowy) של יום ראשון, הוא שוק איכרים ואוכל מוכן, מקום שכשמו כן הוא - כיף להגיע אליו ולהתיישב לאכול ארוחת בוקר. אלא שלא מדובר במסעדה, אלא בשוק אוכל רגיל, שמאפשר לתושבי העיר ולתיירים להגיע ולקנות מוצרי מזון מבעלי הדוכנים ולהתיישב לאכול בשולחנות שבמרכז השוק.
נמכרים בדוכנים שכאן מאוכל ביתי, דרך עוגות ודברי מאפה טעימים, נקניקים, גבינות, פירות יבשים, תה בטעמים ומזון אתני מכל רחבי העולם.
בקיץ השוק נערך כמובן בפארק השכונתי של זליבורז (Żoliborz) ובחורף הוא עובר למתחם סגור שבסמוך.
#טיפים
השוק נפתח בכל יום ראשון בשעה 10:00 בבוקר.
יש בשוק גם כמה הפעלות לילדים.
מבט מקרוב על שוק ארוחת הבוקר:
https://youtu.be/w53-weubRjw
פולין
#על הגטו שבו רוכזו היהודים בשואה
גטו ורשה (Warsaw Ghetto), או הגטו היהודי בוורשה, הוקם על ידי הנאצים, כשנה לאחר שהשתלטו במבצע בזק על פולין. הגרמנים החליטו אז לרכז את כל יהודי ורשה והסביבה, בשטח מגודר וסגור. הם כפו על היהודים לעבור אל תוך הגטו והקיפו אותו בחומת לבנים שהפרידה בין הגטו לבין החלק הפולני, הארי, של העיר.
גטו ורשה היה הגדול בגטאות היהודיים שהוקמו בתקופת השואה בפולין. בשיאו התגוררו בגטו ורשה כ-450,000 איש. הוא התקיים מסתיו 1940 ועד אביב 1943.
תנאי החיים בגטו היו קשים ואיומים. עוני, רעב ומחלות, צפיפות נוראה בדירות הקטנות שבהן נדחסו כמה משפחות, אובדן פרטיות ואקציות, שבהן נלקחו בהדרגה עוד ועוד יהודים, אל מחנות ההשמדה. העוני וחוסר הכל הביאו אז ילדים ונערים צעירים, בגילאי 7 עד 13, מי שהיו קטנים מספיק בכדי לעבור במחילות וסדקים, להתגנב אל ורשה להבריח מזון דל מוורשה ה"ארית", בעד מעט רכוש או כסף, כשחיילי הגסטאפו מנהלים אחריהם מרדף קטלני ואכזרי בגטו.
במרץ 1941 החליטו הגרמנים לצמצם את שטחו של הגטו וסגרו את הגטו הקטן. בהמשך הם גירשו עוד ועוד יהודים מהגטו אל המחנות. במהלך דיכוי מרד גטו ורשה שפרץ באפריל 1943, נהרסו מרבית הבניינים ברחובות הגטו, על ידי הצבא הגרמני. חיל האוויר הגרמני, הלופטוואפה, הפציץ אז מהאוויר את הגטו והשמיד את מרבית המבנים שבו. הנאצים המשיכו לזרוע הרס רב בגטו, גם לאחר שהכניעו את המרד היהודי, שנמשך חודש בלבד.
מבט מקרוב על הגטו - אז והיום:
https://youtu.be/Wb_fSYUlno0
וכך הוא נראה בימים הנוראים ההם:
https://youtu.be/kPDqOGYOdI8
ותיעוד של הרבה מקומות בגטו היהודי של ורשה:
https://youtu.be/FKwQuQpggV0
גטו ורשה (Warsaw Ghetto), או הגטו היהודי בוורשה, הוקם על ידי הנאצים, כשנה לאחר שהשתלטו במבצע בזק על פולין. הגרמנים החליטו אז לרכז את כל יהודי ורשה והסביבה, בשטח מגודר וסגור. הם כפו על היהודים לעבור אל תוך הגטו והקיפו אותו בחומת לבנים שהפרידה בין הגטו לבין החלק הפולני, הארי, של העיר.
גטו ורשה היה הגדול בגטאות היהודיים שהוקמו בתקופת השואה בפולין. בשיאו התגוררו בגטו ורשה כ-450,000 איש. הוא התקיים מסתיו 1940 ועד אביב 1943.
תנאי החיים בגטו היו קשים ואיומים. עוני, רעב ומחלות, צפיפות נוראה בדירות הקטנות שבהן נדחסו כמה משפחות, אובדן פרטיות ואקציות, שבהן נלקחו בהדרגה עוד ועוד יהודים, אל מחנות ההשמדה. העוני וחוסר הכל הביאו אז ילדים ונערים צעירים, בגילאי 7 עד 13, מי שהיו קטנים מספיק בכדי לעבור במחילות וסדקים, להתגנב אל ורשה להבריח מזון דל מוורשה ה"ארית", בעד מעט רכוש או כסף, כשחיילי הגסטאפו מנהלים אחריהם מרדף קטלני ואכזרי בגטו.
במרץ 1941 החליטו הגרמנים לצמצם את שטחו של הגטו וסגרו את הגטו הקטן. בהמשך הם גירשו עוד ועוד יהודים מהגטו אל המחנות. במהלך דיכוי מרד גטו ורשה שפרץ באפריל 1943, נהרסו מרבית הבניינים ברחובות הגטו, על ידי הצבא הגרמני. חיל האוויר הגרמני, הלופטוואפה, הפציץ אז מהאוויר את הגטו והשמיד את מרבית המבנים שבו. הנאצים המשיכו לזרוע הרס רב בגטו, גם לאחר שהכניעו את המרד היהודי, שנמשך חודש בלבד.
מבט מקרוב על הגטו - אז והיום:
https://youtu.be/Wb_fSYUlno0
וכך הוא נראה בימים הנוראים ההם:
https://youtu.be/kPDqOGYOdI8
ותיעוד של הרבה מקומות בגטו היהודי של ורשה:
https://youtu.be/FKwQuQpggV0
#על בית הקברות היהודי ששרד את השואה
בית הקברות היהודי של ורשה (Jewish Cemetery Warsaw) נוסד ב-1806. זהו אחד מבתי הקברות היהודיים הגדולים והפעילים שנותרו בפולין. במהלך מלחמת העולם השנייה, נכלל בית הקברות בשטח הגטו והיה פחות או יותר הגינה היחידה שהייתה ליהודים, תושבי הגטו. רבים מהם הגיעו לכאן, במהלך התקופה האיומה של השואה, בכדי לקבל כאן מעט טבע.
בבית הקברות יש מעל ל-200,000 מצבות. עברית, יידיש, פולנית - הכיתובים מופיעים עליהן בשפות רבות וממחישים את המורכבות של מצב היהודים בפולין ובאירופה של אותם ימים.
חלק גדול מהמצבות הללו הוא בעל ערך היסטורי ואומנותי גדול. ניתן לראות כאן את המאוזוליאום של שלושת הסופרים היהודיים י.ל. פרץ, סימון אנסקי ויעקב דינזון. כמו כן אפשר לפגוש את הפסל שעל קברה של שחקנית התאטרון היהודיה אסתר רחל קמינסקה.
בפינה מרגשת בבית הקברות היהודי של ורשה, נצבת אנדרטה יפה לזכרו של המחנך הדגול יאנוש קורצ'אק, שבה הוא מתואר כשהוא הולך עם היתומים של בית היתומים שלו, אל הרכבות ולמחנה ההשמדה. קורצ'אק ידע שהוא הולך אל המוות וסירב להצעת הנאצים לשחררו מהמוות, בשל פרסומו ומעמדו הבינלאומי הרם.
אם תביטו היטב תוכלו לראות שממש אל מול בית הקברות נמצא אחד מבתי הכול-בו הגדולים של ורשה, הכל-בו "דום מודי קליף" למותגי יוקרה. כך ניתן לראות את שני צידיה של ורשה המודרנית - מצד אחד, היסטוריה טראגית ומדממת ומצד שני - אימפריה של שופינג זול, בעיר מודרנית, חיה ותוססת.
מבט מקרוב על בית הקברות היהודי:
https://youtu.be/qxGo5xAm91k
ועוד מבט:
https://youtu.be/Z-iMn3yPF3c
בית הקברות היהודי של ורשה (Jewish Cemetery Warsaw) נוסד ב-1806. זהו אחד מבתי הקברות היהודיים הגדולים והפעילים שנותרו בפולין. במהלך מלחמת העולם השנייה, נכלל בית הקברות בשטח הגטו והיה פחות או יותר הגינה היחידה שהייתה ליהודים, תושבי הגטו. רבים מהם הגיעו לכאן, במהלך התקופה האיומה של השואה, בכדי לקבל כאן מעט טבע.
בבית הקברות יש מעל ל-200,000 מצבות. עברית, יידיש, פולנית - הכיתובים מופיעים עליהן בשפות רבות וממחישים את המורכבות של מצב היהודים בפולין ובאירופה של אותם ימים.
חלק גדול מהמצבות הללו הוא בעל ערך היסטורי ואומנותי גדול. ניתן לראות כאן את המאוזוליאום של שלושת הסופרים היהודיים י.ל. פרץ, סימון אנסקי ויעקב דינזון. כמו כן אפשר לפגוש את הפסל שעל קברה של שחקנית התאטרון היהודיה אסתר רחל קמינסקה.
בפינה מרגשת בבית הקברות היהודי של ורשה, נצבת אנדרטה יפה לזכרו של המחנך הדגול יאנוש קורצ'אק, שבה הוא מתואר כשהוא הולך עם היתומים של בית היתומים שלו, אל הרכבות ולמחנה ההשמדה. קורצ'אק ידע שהוא הולך אל המוות וסירב להצעת הנאצים לשחררו מהמוות, בשל פרסומו ומעמדו הבינלאומי הרם.
אם תביטו היטב תוכלו לראות שממש אל מול בית הקברות נמצא אחד מבתי הכול-בו הגדולים של ורשה, הכל-בו "דום מודי קליף" למותגי יוקרה. כך ניתן לראות את שני צידיה של ורשה המודרנית - מצד אחד, היסטוריה טראגית ומדממת ומצד שני - אימפריה של שופינג זול, בעיר מודרנית, חיה ותוססת.
מבט מקרוב על בית הקברות היהודי:
https://youtu.be/qxGo5xAm91k
ועוד מבט:
https://youtu.be/Z-iMn3yPF3c
#על הכיכר של ורשה החדשה
האמת היא, שלמרות שמה של כיכר ושוק העיר (Rynek Nowego Miasta), היא לא באמת חדשה. היא פשוט נוסדה במאה ה - 15, הרבה אחרי כיכר העיר העתיקה, שנוסדה במאה ה-13.
צורת הכיכר החדשה מלבנית והיא בגודל של 140 מטרים על 120.
במרכז כיכר העיר והשוק החדשה עמד בעבר בית העירייה של ורשה, אך הוא נהרס בשנת 1818. כיום עומדת בה באר עשויה ברזל מהמאה ה - 19.
מבט מקרוב על הכיכר:
https://youtu.be/1PGFkwo6-58
האמת היא, שלמרות שמה של כיכר ושוק העיר (Rynek Nowego Miasta), היא לא באמת חדשה. היא פשוט נוסדה במאה ה - 15, הרבה אחרי כיכר העיר העתיקה, שנוסדה במאה ה-13.
צורת הכיכר החדשה מלבנית והיא בגודל של 140 מטרים על 120.
במרכז כיכר העיר והשוק החדשה עמד בעבר בית העירייה של ורשה, אך הוא נהרס בשנת 1818. כיום עומדת בה באר עשויה ברזל מהמאה ה - 19.
מבט מקרוב על הכיכר:
https://youtu.be/1PGFkwo6-58
#על הכיכר הנעימה בעיר
כיכר הארמון (Plac Zamokwy) היא הכיכר המרכזית של ורשה העתיקה. היא מכילה הרבה ממבני התרבות והשלטון שבעיר. הכיכר רחבת הידיים מציעה מגוון של מופעי רחוב ואמנים שונים, מוסיקאים ואמנים שמבצעים ריקוד לפידים מרשים. בחגים מוקמות כאן במות בידור והכיכר הופכת למרכז החגיגות העירוני.
כמו יתר חלקי העיר העתיקה, הוחרבה כיכר הארמון כמעט לחלוטין על ידי הנאצים, אבל לאחר המלחמה, בין השנים 1947-57, היא שוחזרה מהריסותיה. כמו כיכרות רבות באירופה, הכיכר מעוצבת כיום נהדר, כשכל בתיה צבועים בצבעים מגוונים ויפים להפליא. בכניסה לכיכר מצד שמאל, בצמוד להמשך חומת העיר העתיקה, תוכלו לראות תערוכה ניידת על שיקום הכיכר מההרס של מלחמת העולם השנייה.
אם תרצו, ניתן לעלות לתצפית ממגדל הכנסייה. מדובר בעלייה לא מאד קשה, של כ-150 מדרגות. הנוף הפנורמי מלמעלה יפה ושווה את המאמץ.
שימו לב בכיכר לבניין האדום, שהוא הארמון המלכותי של מלכי פולין. לא תמיד ישב מלך פולין בוורשה. היה זה המלך סיגיסמונד השלישי, או זיגיסמונד ה-3 (ואסה) שהעביר במאה ה-16 את הבירה מקרקוב אל העיר ורשה. את פסלו של אותו המלך זיגיזמונד תוכלו לראות עומד על עמוד גבוה בכיכר ומשקיף אל ארמונו.
ואגב ארמון, מדי שעה עגולה תוכלו לראות לידו את חילופי המשמר.
מבט מקרוב על הכיכר:
https://youtu.be/6_ZlSoyiuCc
כיכר הארמון (Plac Zamokwy) היא הכיכר המרכזית של ורשה העתיקה. היא מכילה הרבה ממבני התרבות והשלטון שבעיר. הכיכר רחבת הידיים מציעה מגוון של מופעי רחוב ואמנים שונים, מוסיקאים ואמנים שמבצעים ריקוד לפידים מרשים. בחגים מוקמות כאן במות בידור והכיכר הופכת למרכז החגיגות העירוני.
כמו יתר חלקי העיר העתיקה, הוחרבה כיכר הארמון כמעט לחלוטין על ידי הנאצים, אבל לאחר המלחמה, בין השנים 1947-57, היא שוחזרה מהריסותיה. כמו כיכרות רבות באירופה, הכיכר מעוצבת כיום נהדר, כשכל בתיה צבועים בצבעים מגוונים ויפים להפליא. בכניסה לכיכר מצד שמאל, בצמוד להמשך חומת העיר העתיקה, תוכלו לראות תערוכה ניידת על שיקום הכיכר מההרס של מלחמת העולם השנייה.
אם תרצו, ניתן לעלות לתצפית ממגדל הכנסייה. מדובר בעלייה לא מאד קשה, של כ-150 מדרגות. הנוף הפנורמי מלמעלה יפה ושווה את המאמץ.
שימו לב בכיכר לבניין האדום, שהוא הארמון המלכותי של מלכי פולין. לא תמיד ישב מלך פולין בוורשה. היה זה המלך סיגיסמונד השלישי, או זיגיסמונד ה-3 (ואסה) שהעביר במאה ה-16 את הבירה מקרקוב אל העיר ורשה. את פסלו של אותו המלך זיגיזמונד תוכלו לראות עומד על עמוד גבוה בכיכר ומשקיף אל ארמונו.
ואגב ארמון, מדי שעה עגולה תוכלו לראות לידו את חילופי המשמר.
מבט מקרוב על הכיכר:
https://youtu.be/6_ZlSoyiuCc
#על מרכז הזוועות של הגסטפו בשואה
בבניין שמולו אתם עומדים, מוקמה עד סוף מלחמת העולם השנייה מפקדת הגסטפו (SS and Gestapo Headquarters). בתחילה קישרה המפקדה הזו בין הגטו היהודי ובין החלק הפולני של ורשה. מכאן יצאו הפקודות וכאן נחקרו החשודים והיהודים שלא מצאו חן בעיני הנאצים.
כשהחל חיסול היהודים, במה שכונה על ידי הנאצים "הפתרון הסופי", פיקחו הנאצים מחלונות הבניין, על רחבת השילוחים, כיכר האומשלאגפלאץ. מכאן פיקחו אנשי ה-SS על עלייתם המסודרת של עשרות אלפי היהודים שנשלחו אל מותם, אל קרונות הרכבת שהוליכה אותם למחנה ההשמדה טרבלינקה.
בתום המלחמה, הרסו הנאצים והחריבו את כל הגטו והמבנים שבסביבה, למעט מתקנים ששימשו את הגסטפו. כך שרד ולא ניזוק כלל גם הבניין הזה, של מפקדת הגסטפו.
מאז המלחמה ועד לאחרונה, שימש הבניין בוורשה לצורכי מעבדות המחקר של אוניברסיטת ורשה. בחזיתו יש שלט זיכרון קטן שמספר את סיפורו של המבנה וההיסטוריה העגומה שלו.
בבניין שמולו אתם עומדים, מוקמה עד סוף מלחמת העולם השנייה מפקדת הגסטפו (SS and Gestapo Headquarters). בתחילה קישרה המפקדה הזו בין הגטו היהודי ובין החלק הפולני של ורשה. מכאן יצאו הפקודות וכאן נחקרו החשודים והיהודים שלא מצאו חן בעיני הנאצים.
כשהחל חיסול היהודים, במה שכונה על ידי הנאצים "הפתרון הסופי", פיקחו הנאצים מחלונות הבניין, על רחבת השילוחים, כיכר האומשלאגפלאץ. מכאן פיקחו אנשי ה-SS על עלייתם המסודרת של עשרות אלפי היהודים שנשלחו אל מותם, אל קרונות הרכבת שהוליכה אותם למחנה ההשמדה טרבלינקה.
בתום המלחמה, הרסו הנאצים והחריבו את כל הגטו והמבנים שבסביבה, למעט מתקנים ששימשו את הגסטפו. כך שרד ולא ניזוק כלל גם הבניין הזה, של מפקדת הגסטפו.
מאז המלחמה ועד לאחרונה, שימש הבניין בוורשה לצורכי מעבדות המחקר של אוניברסיטת ורשה. בחזיתו יש שלט זיכרון קטן שמספר את סיפורו של המבנה וההיסטוריה העגומה שלו.
ביבנדה
#על ביבנדה
אם אתם חובבי מנות קטנות ומעניינות, טאפאס ובירה פולנית מרעננת - זה המקום המושלם עבורכם. התפריט כאן קצר ומדויק ותלוי בזמינות המוצרים העונתיים, הקוקטליים מעולים והמנות מרגשות. המטבח במקום פתוח עד חצות ולכן הוא מושלם לארוחת ערב נינוחה. האוכל ייחודי וטעים, השתייה מעולה והמקום צעיר, נעים ואופנתי.
הקפידו להזמין מקום מראש.
אם אתם חובבי מנות קטנות ומעניינות, טאפאס ובירה פולנית מרעננת - זה המקום המושלם עבורכם. התפריט כאן קצר ומדויק ותלוי בזמינות המוצרים העונתיים, הקוקטליים מעולים והמנות מרגשות. המטבח במקום פתוח עד חצות ולכן הוא מושלם לארוחת ערב נינוחה. האוכל ייחודי וטעים, השתייה מעולה והמקום צעיר, נעים ואופנתי.
הקפידו להזמין מקום מראש.
העיר קְרָקוֹב
https://youtu.be/6KEZyevCAYU
#על אחת הערים היפות בפולין
העיר קְרָקוֹב (Kraków) היא מהערים הגדולות בפולין ואחת מהערים העתיקות במדינה. זוהי עיר יפה, ששימשה במשך מאות שנים כמקום מושבם של מלכי פולין וכיום מהווה את אחד ממרכזי התרבות, האמנות והמדע של פולין.
קרקוב של היום מושכת תיירים רבים, הבאים להתרשם בה מההיסטוריה הארוכה, לבקר במבנים היסטוריים עם סיפורים מרתקים, להלך בסמטאות ימי הביניים הצרות ולצרוך תרבות עשירה, מטבח נהדר וחיי לילה תוססים.
לקרקוב היה מזל גדול. לא זו בלבד שתמיד הייתה יפה, היא גם כמעט ולא נהרסה במלחמת העולם השנייה, מה שחסך לה את השיקום המאסיבי ואובדן שכיות החמדה שחוותה ורשה הבירה.
העיר הזו, שאחרי העידן הקומוניסטי השכילה להיות מהראשונות שנפרדו מהתדמית האפורה והסוציאליסטית של ערי פולין, מציעה כאן היום חיי תרבות עשירים ושלל גלריות ומוזיאונים מרתקים ברמה בינלאומית, לצד אזורים היפסטריים לצעירים ומקומות בילוי, קולינריה ושופינג בשפע.
ראו את כל האטרקציות בעיר בתגית "קרקוב".
#היסטוריה
העיר קרקוב נוסדה במאה ה-7 על גדות נהר הוויסלה ולמרגלות גבעת ואוול. זה קרה כשקז'ימייז', השליט הראשון המוכתר של פולין, בנה את המגורים המלכותיים שלו על גבעת ואוול.
כעת קרקוב משמשת כבירת מחוז קטן בפולין, אבל בשנים 1038-1596 היא הייתה בירת פולין. זו הייתה שעתה הגדולה של העיר היפה והיא פרחה אז. כבירתה של פולין היא היוותה את מקום הכתרתם של המלכים הפולניים, החזקים יחסית, של ימי הביניים.
אבל בשנת 1569 חתמו שפולין וליטא על הסכם איחוד של קרקעות והעיר קרקוב ניצבה עתה על גבול המדינה. עובדה זו, כמו גם השריפה בטירת ואוול, הובילה את המלך זיגיסמונד השלישי להעביר את ארמונו לוורשה. יתכן ש"משנה מקום משנה מזל" השפיע כאן, אבל מכאן פולין נקלעה להרבה תבוסות וכיבושים והפכה לממלכה שרוסים, אוסטרים, גרמנים, סובייטים ואומות אחרות באירופה חגגו עליה חזק.
בשנים 1846-1918 קרקוב הייתה בירת דוכסות קרקוב הגדולה. במלחמת העולם השנייה, בניגוד לוורשה ההרוסה, השתמרו המבנים העתיקים בקרקוב, חלקם מימי הביניים המאוחרים ומתקופת הרנסנס. בניינים, קתדרלות, ארמונות ופסלים - איכשהו הגרמנים לא טרחו להחריב אותם כמו שעשו בערים רבות אחרות וכך נותר בה ריכוז גבוה במיוחד של מבנים עתיקים ומרהיבים.
בשנת 1978 קרקוב הוכרזה כאתר מורשת עולמ של אונסק"ו. בשנת 2000 היא הגדילה והוכרזה כבירת התרבות של האיחוד האירופי.
כיום קרקוב נחשבת לאחת הערים העתיקות בפולין. היא העיר השלישית בגודלה במדינה, בירת מחוז "פולין הקטנה", שהוא אחד מ-16 המחוזות המרכיבים את פולין ובשמו הפולני מאואפולסקה. זוהי עיר שקצב החיים בה איטי יחסית לערים מערב אירופיות גדולות, אבל היופי לא נגמר בה.
#יהודי קרקוב
בקרקוב ישבה בעבר קהילה יהודית מפוארת וגדולה. קבלו סקירה על יהדות העיר בתגית "קז'ימייז'".
#תחבורה
קרקוב נמצאת במרחק של 4 שעות נסיעה מהעיר ורשה.
בטיולים בעיר אפשר להסתדר היטב ברגל. אחרי הכל, מרבית האטרקציות בקרקוב מרוכזות בכיכר השוק העתיקה ומסביבה. זה הופך את חווית הסיור הרגלי כאן לנוחה במיוחד.
נסיעה שקטה ונעימה מוורשה לקרקוב מומלץ לעשות ברכבת. זמן הנסיעה כך הוא בין שעתיים לשעתיים וחצי. את הכרטיסים לרכבת הזמינו באתר מראש ובמחיר מוזל. אגב, קנו כרטיסי קלאס 2, כי קלאס 1 הם סתם יקרים מדי.
#חסכון
כמו בכל פולין, מחירי הפארמה בקרקוב זולים במיוחד. קנו מוצרי פארמה בזול ברשת Hebe וברשת Rossman.
ובכלל, גם מחירים המזון וצורכי הסופרמרקט הם זולים ברשת Rossman ותוכלו להצטייד בה באוכל לאורך כל הטיול.
רוב האתרים התיירותיים בעיר מרוכזים בעיר העתיקה, מה שמקל על ההתמצאות ומוזיל את התנועה להליכה ברגל.
#אוכל
המטבח הפולני הוא לא מעודן במיוחד. אבל שווה לאכול בו כי הוא טעים וביתי, במיוחד כשמדובר במזון חורפי. הוא מתבסס ברובו על מאכלי בשר ותפוחי אדמה, כמו שניצל החזיר המצופה בפרורי לחם ומוגש עם תפוחי אדמה.
אוכל הרחוב הפולני המעניין הוא זפייקאנקי (Zapiekanki), מעין פיצה פולנית. מדובר בחצי באגט או לחמנייה, שמעליהם גבינה מותכת, בצל, פטריות וקטשופ. יאמי!
בורשט, בעברית "חמיצה", הוא סוג של מרק מסלק אדום, שפותח אצל הפולנים את ארוחת הצהריים.
יש גם מרקים סמיכים, עתירי בשר ותפוחי אדמה, מה שמומלץ במיוחד כשהמרק מוגש בתוך כיכרות לחם. חזק מאד מרק הז'ורק, הכולל תערובת בשר בבלילה, עם אגלי קמח שיפון.
הפירוגי (Pierogi), כיסוני בצק מבושלים במים, ממולאים בשלל מילויים, כמו בשר, תפוחים, שום, שזיפים מטוגנים בחמאה וקינמון, עוף, שעועית אדומה ועוד. כדאי לאכול אותו בפירוגניות, מסעדות פועלים שמציעות אוכל פולני מצוין ובמחיר זול.
נסו את הביגוס, שהוא נזיד בשר בקר וכרוב כבוש. למעוניינים יש גם נקניקיות חזיר ומאכלי גולאש שווים. טעימים גם הכרוב הכבוש, הפטריות, הגבינות וכמובן פירות היער - כל אלה לצד המשקה הלאומי כאן, שהוא וודקה.
מבין הקינוחים הכי מסורתי הוא ה"חלודניק", קומפוט עם פירות במיץ.
#תשר
במסעדות ובתי קפה בפולין נהוג, בעיקר בקרב התיירים, להותיר תשר בסך 10% ממחיר הארוחה. מרבית התושבים המקומיים לא נוהגים להשאיר תשר.
#שופינג
כמו בוורשה, גם כאן השופינג מומלץ לאוהבים. אחראים לכך המחירים הנמוכים של רשתות האופנה הבינלאומיות בפולין, בדגש על שער המטבע של הזלוטי הפולני, שמומלץ לבדוק את מצבו.
מקומות מומלצים לקניות כאן תמצאו בתגית "שופינג בקרקוב".
#בילויים
ערב שישי הוא טוב יותר לבילויים בחוץ מאשר שבת.
מקומות מומלצים לחיי לילה יש בתגית "בילויים בקרקוב".
#קידומת פולין
+48
#חיבורי חשמל (Power plugs)
התקעים האפשריים הם Type E וגם תקעי C ו-F יתאימו כאן (ראו למטה קישור עם צילומים).
הנה הצצה לחופשה בעיר:
https://youtu.be/_-k0wY0_xz8
אתריה המרשימים:
https://youtu.be/HFKUi37gnYw
הביטו מקרוב על העיר קרקוב:
https://youtu.be/kmut90425WI
#על אחת הערים היפות בפולין
העיר קְרָקוֹב (Kraków) היא מהערים הגדולות בפולין ואחת מהערים העתיקות במדינה. זוהי עיר יפה, ששימשה במשך מאות שנים כמקום מושבם של מלכי פולין וכיום מהווה את אחד ממרכזי התרבות, האמנות והמדע של פולין.
קרקוב של היום מושכת תיירים רבים, הבאים להתרשם בה מההיסטוריה הארוכה, לבקר במבנים היסטוריים עם סיפורים מרתקים, להלך בסמטאות ימי הביניים הצרות ולצרוך תרבות עשירה, מטבח נהדר וחיי לילה תוססים.
לקרקוב היה מזל גדול. לא זו בלבד שתמיד הייתה יפה, היא גם כמעט ולא נהרסה במלחמת העולם השנייה, מה שחסך לה את השיקום המאסיבי ואובדן שכיות החמדה שחוותה ורשה הבירה.
העיר הזו, שאחרי העידן הקומוניסטי השכילה להיות מהראשונות שנפרדו מהתדמית האפורה והסוציאליסטית של ערי פולין, מציעה כאן היום חיי תרבות עשירים ושלל גלריות ומוזיאונים מרתקים ברמה בינלאומית, לצד אזורים היפסטריים לצעירים ומקומות בילוי, קולינריה ושופינג בשפע.
ראו את כל האטרקציות בעיר בתגית "קרקוב".
#היסטוריה
העיר קרקוב נוסדה במאה ה-7 על גדות נהר הוויסלה ולמרגלות גבעת ואוול. זה קרה כשקז'ימייז', השליט הראשון המוכתר של פולין, בנה את המגורים המלכותיים שלו על גבעת ואוול.
כעת קרקוב משמשת כבירת מחוז קטן בפולין, אבל בשנים 1038-1596 היא הייתה בירת פולין. זו הייתה שעתה הגדולה של העיר היפה והיא פרחה אז. כבירתה של פולין היא היוותה את מקום הכתרתם של המלכים הפולניים, החזקים יחסית, של ימי הביניים.
אבל בשנת 1569 חתמו שפולין וליטא על הסכם איחוד של קרקעות והעיר קרקוב ניצבה עתה על גבול המדינה. עובדה זו, כמו גם השריפה בטירת ואוול, הובילה את המלך זיגיסמונד השלישי להעביר את ארמונו לוורשה. יתכן ש"משנה מקום משנה מזל" השפיע כאן, אבל מכאן פולין נקלעה להרבה תבוסות וכיבושים והפכה לממלכה שרוסים, אוסטרים, גרמנים, סובייטים ואומות אחרות באירופה חגגו עליה חזק.
בשנים 1846-1918 קרקוב הייתה בירת דוכסות קרקוב הגדולה. במלחמת העולם השנייה, בניגוד לוורשה ההרוסה, השתמרו המבנים העתיקים בקרקוב, חלקם מימי הביניים המאוחרים ומתקופת הרנסנס. בניינים, קתדרלות, ארמונות ופסלים - איכשהו הגרמנים לא טרחו להחריב אותם כמו שעשו בערים רבות אחרות וכך נותר בה ריכוז גבוה במיוחד של מבנים עתיקים ומרהיבים.
בשנת 1978 קרקוב הוכרזה כאתר מורשת עולמ של אונסק"ו. בשנת 2000 היא הגדילה והוכרזה כבירת התרבות של האיחוד האירופי.
כיום קרקוב נחשבת לאחת הערים העתיקות בפולין. היא העיר השלישית בגודלה במדינה, בירת מחוז "פולין הקטנה", שהוא אחד מ-16 המחוזות המרכיבים את פולין ובשמו הפולני מאואפולסקה. זוהי עיר שקצב החיים בה איטי יחסית לערים מערב אירופיות גדולות, אבל היופי לא נגמר בה.
#יהודי קרקוב
בקרקוב ישבה בעבר קהילה יהודית מפוארת וגדולה. קבלו סקירה על יהדות העיר בתגית "קז'ימייז'".
#תחבורה
קרקוב נמצאת במרחק של 4 שעות נסיעה מהעיר ורשה.
בטיולים בעיר אפשר להסתדר היטב ברגל. אחרי הכל, מרבית האטרקציות בקרקוב מרוכזות בכיכר השוק העתיקה ומסביבה. זה הופך את חווית הסיור הרגלי כאן לנוחה במיוחד.
נסיעה שקטה ונעימה מוורשה לקרקוב מומלץ לעשות ברכבת. זמן הנסיעה כך הוא בין שעתיים לשעתיים וחצי. את הכרטיסים לרכבת הזמינו באתר מראש ובמחיר מוזל. אגב, קנו כרטיסי קלאס 2, כי קלאס 1 הם סתם יקרים מדי.
#חסכון
כמו בכל פולין, מחירי הפארמה בקרקוב זולים במיוחד. קנו מוצרי פארמה בזול ברשת Hebe וברשת Rossman.
ובכלל, גם מחירים המזון וצורכי הסופרמרקט הם זולים ברשת Rossman ותוכלו להצטייד בה באוכל לאורך כל הטיול.
רוב האתרים התיירותיים בעיר מרוכזים בעיר העתיקה, מה שמקל על ההתמצאות ומוזיל את התנועה להליכה ברגל.
#אוכל
המטבח הפולני הוא לא מעודן במיוחד. אבל שווה לאכול בו כי הוא טעים וביתי, במיוחד כשמדובר במזון חורפי. הוא מתבסס ברובו על מאכלי בשר ותפוחי אדמה, כמו שניצל החזיר המצופה בפרורי לחם ומוגש עם תפוחי אדמה.
אוכל הרחוב הפולני המעניין הוא זפייקאנקי (Zapiekanki), מעין פיצה פולנית. מדובר בחצי באגט או לחמנייה, שמעליהם גבינה מותכת, בצל, פטריות וקטשופ. יאמי!
בורשט, בעברית "חמיצה", הוא סוג של מרק מסלק אדום, שפותח אצל הפולנים את ארוחת הצהריים.
יש גם מרקים סמיכים, עתירי בשר ותפוחי אדמה, מה שמומלץ במיוחד כשהמרק מוגש בתוך כיכרות לחם. חזק מאד מרק הז'ורק, הכולל תערובת בשר בבלילה, עם אגלי קמח שיפון.
הפירוגי (Pierogi), כיסוני בצק מבושלים במים, ממולאים בשלל מילויים, כמו בשר, תפוחים, שום, שזיפים מטוגנים בחמאה וקינמון, עוף, שעועית אדומה ועוד. כדאי לאכול אותו בפירוגניות, מסעדות פועלים שמציעות אוכל פולני מצוין ובמחיר זול.
נסו את הביגוס, שהוא נזיד בשר בקר וכרוב כבוש. למעוניינים יש גם נקניקיות חזיר ומאכלי גולאש שווים. טעימים גם הכרוב הכבוש, הפטריות, הגבינות וכמובן פירות היער - כל אלה לצד המשקה הלאומי כאן, שהוא וודקה.
מבין הקינוחים הכי מסורתי הוא ה"חלודניק", קומפוט עם פירות במיץ.
#תשר
במסעדות ובתי קפה בפולין נהוג, בעיקר בקרב התיירים, להותיר תשר בסך 10% ממחיר הארוחה. מרבית התושבים המקומיים לא נוהגים להשאיר תשר.
#שופינג
כמו בוורשה, גם כאן השופינג מומלץ לאוהבים. אחראים לכך המחירים הנמוכים של רשתות האופנה הבינלאומיות בפולין, בדגש על שער המטבע של הזלוטי הפולני, שמומלץ לבדוק את מצבו.
מקומות מומלצים לקניות כאן תמצאו בתגית "שופינג בקרקוב".
#בילויים
ערב שישי הוא טוב יותר לבילויים בחוץ מאשר שבת.
מקומות מומלצים לחיי לילה יש בתגית "בילויים בקרקוב".
#קידומת פולין
+48
#חיבורי חשמל (Power plugs)
התקעים האפשריים הם Type E וגם תקעי C ו-F יתאימו כאן (ראו למטה קישור עם צילומים).
הנה הצצה לחופשה בעיר:
https://youtu.be/_-k0wY0_xz8
אתריה המרשימים:
https://youtu.be/HFKUi37gnYw
הביטו מקרוב על העיר קרקוב:
https://youtu.be/kmut90425WI
כיכר גַזִ'יבּוֹבְסְקָה
#על הכיכר ששקקה פעם חיים יהודיים
כיכר גַזִ'יבּוֹבְסְקָה (Plac Grzybowski) נוצרה במאה ה-17 במקום שבו הייתה צומת הדרכים שבין מצודת השלטון והישוב הכפרי שהקיף אותה, לבין מרכז ורשה הישן. בהמשך המאה ה-17 היא הפכה לכיכר שוק ובמאה ה-18 לכיכר בעיר ורשה, שאליה סופחה. אז גם נבנה בה מבנה העירייה ובכיכר הלכו ונבנו מבני פאר. במחצית המאה ה-19 החלו סוחרים יהודים להיכנס לכיכר ולפתוח בה חנויות ובתי מגורים.
בתחילת המאה ה-20 הגיעו לכיכר החשמליות המונעות בחשמל והתווספה לה גם תאורה. הקידמה גם הביאה לשינוי בחזות של הכיכר ולפינוי השוק לכיכר אחרת. זה היה לפני מלחמת העולם השנייה כשהייתה הכיכר למרכז החיים היהודיים בעיר. כאן ניצב אז השוק היהודי, שאליו הגיעו יהודי העיר לקנות את הדברים הנחוצים להם לפני החגים, כמו תרנגול כפרות ביום כיפור או שוק ארבעת המינים של סוכות.
משנוצר הגטו היהודי, בכיבוש הנאצי של ורשה, נכללה הכיכר בתוך תחומי הגטו הקטן. כאן עומדת עד היום גם כנסיית "לידת מריה", ששירתה בגטו את המומרים, יהודים שהתנצרו בעבר, אבל הנאצים ראו בהם יהודים והכניסו אותם לגטו. תורת הגזע הנאצית, יש לדעת, ראתה ביהדות גזע, שלא ניתן לשנות, ולא דת, שהיא ברת שינוי. לכן שינוי הדת לא שינה מבחינתם את גורל המומרים.
כיום כיכר גז'יבובסקה מרוצפת עדיין באבנים ולא בוצעו בה שינויים משמעותיים, מאז שעברה את המלחמה.
ב-1941, כשחיסלו הנאצים את הגטו הקטן, נותרה הכיכר סגורה בפני אזרחי העיר ורשה וכשפרץ ב-1944 המרד של המחתרת הפולנית, היא הפכה לחלק משטח הקרבות. משהובסה המחתרת, החריבו הגרמנים ושרפו את החלק המערבי של הכיכר, על בית הכנסת היהודי "ארונה" (Arona Serdynera) והכנסייה שהמורדים התבצרו בה.
מבט מקרוב על הכיכר שהייתה פעם מרכז החיים היהודיים בעיר:
https://youtu.be/uAoqPFom3k4
כיכר גַזִ'יבּוֹבְסְקָה (Plac Grzybowski) נוצרה במאה ה-17 במקום שבו הייתה צומת הדרכים שבין מצודת השלטון והישוב הכפרי שהקיף אותה, לבין מרכז ורשה הישן. בהמשך המאה ה-17 היא הפכה לכיכר שוק ובמאה ה-18 לכיכר בעיר ורשה, שאליה סופחה. אז גם נבנה בה מבנה העירייה ובכיכר הלכו ונבנו מבני פאר. במחצית המאה ה-19 החלו סוחרים יהודים להיכנס לכיכר ולפתוח בה חנויות ובתי מגורים.
בתחילת המאה ה-20 הגיעו לכיכר החשמליות המונעות בחשמל והתווספה לה גם תאורה. הקידמה גם הביאה לשינוי בחזות של הכיכר ולפינוי השוק לכיכר אחרת. זה היה לפני מלחמת העולם השנייה כשהייתה הכיכר למרכז החיים היהודיים בעיר. כאן ניצב אז השוק היהודי, שאליו הגיעו יהודי העיר לקנות את הדברים הנחוצים להם לפני החגים, כמו תרנגול כפרות ביום כיפור או שוק ארבעת המינים של סוכות.
משנוצר הגטו היהודי, בכיבוש הנאצי של ורשה, נכללה הכיכר בתוך תחומי הגטו הקטן. כאן עומדת עד היום גם כנסיית "לידת מריה", ששירתה בגטו את המומרים, יהודים שהתנצרו בעבר, אבל הנאצים ראו בהם יהודים והכניסו אותם לגטו. תורת הגזע הנאצית, יש לדעת, ראתה ביהדות גזע, שלא ניתן לשנות, ולא דת, שהיא ברת שינוי. לכן שינוי הדת לא שינה מבחינתם את גורל המומרים.
כיום כיכר גז'יבובסקה מרוצפת עדיין באבנים ולא בוצעו בה שינויים משמעותיים, מאז שעברה את המלחמה.
ב-1941, כשחיסלו הנאצים את הגטו הקטן, נותרה הכיכר סגורה בפני אזרחי העיר ורשה וכשפרץ ב-1944 המרד של המחתרת הפולנית, היא הפכה לחלק משטח הקרבות. משהובסה המחתרת, החריבו הגרמנים ושרפו את החלק המערבי של הכיכר, על בית הכנסת היהודי "ארונה" (Arona Serdynera) והכנסייה שהמורדים התבצרו בה.
מבט מקרוב על הכיכר שהייתה פעם מרכז החיים היהודיים בעיר:
https://youtu.be/uAoqPFom3k4
העיר העתיקה של ורשה
#על ורשה העתיקה
העיר העתיקה של ורשה ותיקה ונוסטלגית, עם היסטוריה של למעלה מ-700 שנה. היא נוסדה במאה ה-13 כמפקדה וכישוב מבוצר, במהלך מלחמת העולם השניה היא ספגה פגיעה קשה ומשמעותית שחרבה כ-85% מהמבנים שלה והרגה כמחצית מתושביה. עם סיום המלחמה, נערך שיפוץ ושחזור מקיף באמצעות סקיצות, צילומים ותוכניות (שנשארו מהמבנים שנחרבו). השחזור נעשה באופן כל כך איכותי ומדויק, עד שהקהילה הבין לאומית הביעה את הערכתה באמצעות הכנסת הרובע לרשימת אתרי המורשת הייחודיים בעולם והוא הפך לאחד מאתרי התרבות של בירת פולין.
היום הרחוב הרחב והיפה הזה מנעים את זמנם של המוני המטיילים ויושבי בתי הקפה שבו. האווירה במקום נעימה וכשברקע נמצאים מבנים ססגוניים, מכל עבר יתגלו בפניכם ארמונות, כנסיות, מוזיאונים ומלונות יוקרה. שטח הרובע לא גדול.
במתחם הרובע תמצאו ריכוז של כמה מאתרי התרבות של פולין: הארמון המלכותי, עמוד המלך זיגמונד השלישי, קתדרלת סנט ג'ון, כנסיית הישועים, כנסיית סנט מרטין, מוזיאון בית המרקחת, כיכר קנוניה, המוזיאון ההיסטורי של ורשה, מדרגות האבן, כיכר השוק של העיר העתיקה ועוד ועוד ועוד.
מבט מקרוב על העיר העתיקה:
https://youtu.be/6kTVlQhwQRg
העיר העתיקה של ורשה ותיקה ונוסטלגית, עם היסטוריה של למעלה מ-700 שנה. היא נוסדה במאה ה-13 כמפקדה וכישוב מבוצר, במהלך מלחמת העולם השניה היא ספגה פגיעה קשה ומשמעותית שחרבה כ-85% מהמבנים שלה והרגה כמחצית מתושביה. עם סיום המלחמה, נערך שיפוץ ושחזור מקיף באמצעות סקיצות, צילומים ותוכניות (שנשארו מהמבנים שנחרבו). השחזור נעשה באופן כל כך איכותי ומדויק, עד שהקהילה הבין לאומית הביעה את הערכתה באמצעות הכנסת הרובע לרשימת אתרי המורשת הייחודיים בעולם והוא הפך לאחד מאתרי התרבות של בירת פולין.
היום הרחוב הרחב והיפה הזה מנעים את זמנם של המוני המטיילים ויושבי בתי הקפה שבו. האווירה במקום נעימה וכשברקע נמצאים מבנים ססגוניים, מכל עבר יתגלו בפניכם ארמונות, כנסיות, מוזיאונים ומלונות יוקרה. שטח הרובע לא גדול.
במתחם הרובע תמצאו ריכוז של כמה מאתרי התרבות של פולין: הארמון המלכותי, עמוד המלך זיגמונד השלישי, קתדרלת סנט ג'ון, כנסיית הישועים, כנסיית סנט מרטין, מוזיאון בית המרקחת, כיכר קנוניה, המוזיאון ההיסטורי של ורשה, מדרגות האבן, כיכר השוק של העיר העתיקה ועוד ועוד ועוד.
מבט מקרוב על העיר העתיקה:
https://youtu.be/6kTVlQhwQRg
כנסיית הצלב הקדוש
#על הכנסייה עם הלב (של שופן)
כנסיית הצלב הקדוש (Kościół Św. Krzyża), שמול הקמפוס המרכזי של אוניברסיטת ורשה, היא אחת מכנסיות הבארוק הבולטות של בירת פולין. אבל פרסומה לתיירים הוא בעובדה שבה קבור ליבו של המלחין הפולני הנודע פרדריק שופן.
פרדריק שופן, המלחין הפולני הדגול, חי שנים רבות בפריז, בה התפרסם בתור מלחין גדול לפסנתר. הוא המשיך להתגעגע לפולין כל חייו שם ובאחרית ימיו, בשנת 1882, הוא ביקש בצוואתו להיקבר בפולין.
רצונו התמלא, אך באופן חלקי. בעוד גופו נקבר בבית הקברות הפריזאי המפורסם פר לשז, ליבו הוצא מגופו והועבר לקבורה בוורשה. הלב הוטמן בתוך כד שהוצב בתוך גומחה, באחת הקפלות שבכנסייה שכאן. בחזית הגומחה הציבו לוח שיש, עם דמותו של שופן, שפוסלה בידי האמן לאונרדו מרקוני.
כך שב שופן למולדתו ועדיין נקבר בעיר בה בחר לחיות, בה זכה לתהילה והתפרסם לנצח כאחד מגדולי המוזיקה.
#על מבנה הכנסייה
כשאתם מבקרים בכנסיית הצלב הקדוש, שווה לצפות בה בשחזור של קפלת העץ המקורית, מהמאה ה-15, שממנה נולדה הקתדרלה המרשימה, שבה אתם נמצאים.
כנסיית הצלב הקדוש היא כנסייה עתיקה וחשובה מאד בעיר ורשה, שבמקור הייתה בית תפילה רומי קתולי. הכנסייה הוקמה במאה ה-15, כקפלת עץ קטנה של הצלב הקדוש. בשנת 1526 החליטו ראשי הכנסייה להרוס את הקפלה השברירית ואכן הקימו תחתיה כנסייה חדשה. 100 שנים אחר כך, בשנת 1615, היא שופצה והורחבה על ידי פאבל זמברזוסקי (Zembrzuski Paweł) וכך המשיכה לגדול, כדי שתוכל למלא את צרכי ורשה המתפתחת.
המבנה הנוכחי של הכנסייה, הבנוי בסגנון הבארוק, נבנה מחדש בסוף המאה ה-17. זה קרה כ-30 שנה לאחר שהכנסייה נהרסה וניזוקה בשיטפון. לתכנון המבנה החדש נבחר האדריכל המלכותי ג'וזף סימון בלוטי (Józef Szymon Bellotti), אדריכל פולני חשוב ומפורסם, שגם לימד אז באקדמיה המלכותית לאדריכלות בוורשה.
וכך, החל מהמאה ה-17, נחשבת כנסיית הצלב הקדוש לאחת הכנסיות החשובות והעיקריות בוורשה, שבאותה תקופה החליפה את קרקוב והייתה לבירה החדשה של פולין.
במאה ה-18 נוספו לכנסייה שני מגדלים ומעליהם הבצלצלים המיוחדים שלה. כיום מנהלים אותה הנזירים המיסיונרים, מהכת על שמו של האב וינסנט דה פול, מי שתרמה אז את הכסף לבניית מבנה הכנסייה המרהיב.
מבט מקרוב על הכנסייה:
https://youtu.be/W2NKqjP7QRo
כנסיית הצלב הקדוש (Kościół Św. Krzyża), שמול הקמפוס המרכזי של אוניברסיטת ורשה, היא אחת מכנסיות הבארוק הבולטות של בירת פולין. אבל פרסומה לתיירים הוא בעובדה שבה קבור ליבו של המלחין הפולני הנודע פרדריק שופן.
פרדריק שופן, המלחין הפולני הדגול, חי שנים רבות בפריז, בה התפרסם בתור מלחין גדול לפסנתר. הוא המשיך להתגעגע לפולין כל חייו שם ובאחרית ימיו, בשנת 1882, הוא ביקש בצוואתו להיקבר בפולין.
רצונו התמלא, אך באופן חלקי. בעוד גופו נקבר בבית הקברות הפריזאי המפורסם פר לשז, ליבו הוצא מגופו והועבר לקבורה בוורשה. הלב הוטמן בתוך כד שהוצב בתוך גומחה, באחת הקפלות שבכנסייה שכאן. בחזית הגומחה הציבו לוח שיש, עם דמותו של שופן, שפוסלה בידי האמן לאונרדו מרקוני.
כך שב שופן למולדתו ועדיין נקבר בעיר בה בחר לחיות, בה זכה לתהילה והתפרסם לנצח כאחד מגדולי המוזיקה.
#על מבנה הכנסייה
כשאתם מבקרים בכנסיית הצלב הקדוש, שווה לצפות בה בשחזור של קפלת העץ המקורית, מהמאה ה-15, שממנה נולדה הקתדרלה המרשימה, שבה אתם נמצאים.
כנסיית הצלב הקדוש היא כנסייה עתיקה וחשובה מאד בעיר ורשה, שבמקור הייתה בית תפילה רומי קתולי. הכנסייה הוקמה במאה ה-15, כקפלת עץ קטנה של הצלב הקדוש. בשנת 1526 החליטו ראשי הכנסייה להרוס את הקפלה השברירית ואכן הקימו תחתיה כנסייה חדשה. 100 שנים אחר כך, בשנת 1615, היא שופצה והורחבה על ידי פאבל זמברזוסקי (Zembrzuski Paweł) וכך המשיכה לגדול, כדי שתוכל למלא את צרכי ורשה המתפתחת.
המבנה הנוכחי של הכנסייה, הבנוי בסגנון הבארוק, נבנה מחדש בסוף המאה ה-17. זה קרה כ-30 שנה לאחר שהכנסייה נהרסה וניזוקה בשיטפון. לתכנון המבנה החדש נבחר האדריכל המלכותי ג'וזף סימון בלוטי (Józef Szymon Bellotti), אדריכל פולני חשוב ומפורסם, שגם לימד אז באקדמיה המלכותית לאדריכלות בוורשה.
וכך, החל מהמאה ה-17, נחשבת כנסיית הצלב הקדוש לאחת הכנסיות החשובות והעיקריות בוורשה, שבאותה תקופה החליפה את קרקוב והייתה לבירה החדשה של פולין.
במאה ה-18 נוספו לכנסייה שני מגדלים ומעליהם הבצלצלים המיוחדים שלה. כיום מנהלים אותה הנזירים המיסיונרים, מהכת על שמו של האב וינסנט דה פול, מי שתרמה אז את הכסף לבניית מבנה הכנסייה המרהיב.
מבט מקרוב על הכנסייה:
https://youtu.be/W2NKqjP7QRo
מִילַא 18, הבונקר של מורדי הגטו
#על מקום הבונקר של מורדי גטו ורשה
אתם נמצאים ברחוב מִילַא 18 (Miła 18), ליד גַּלְעֵד שמסמן את המקום שבו קבור הבונקר של המחתרת מימי הגטו היהודי. מכאן ניהלה המחתרת היהודית את מרד גטו ורשה, כנגד הנאצים, וכאן מתו מרבית לוחמיה.
ההחלטה להתקומם ולהלחם בנאצים התקבלה לאחר הגירוש הגדול מהגטו, כשהגיעו היהודים בגטו למסקנה שגורל כולם יהיה מוות. בגטו נותרו אז כמה עשרות אלפי יהודים בלבד. חלקם הסתתרו במקומות מחבוא ומסתור והחליטו להשיב מלחמה לנאצים.
חיילי המחתרת ניהלו לוחמה אמיצה וחסרת סיכוי, כמעט ללא כלי נשק, כנגד הצבא הגרמני, עתיר החיילים המצוידים היטב. ב-8 במאי 1943, לאחר השריפות הגדולות שעשו הנאצים בגטו והשמדת בסיסי המורדים האחרים, התגלו חברי המחתרת בבונקר שהיה כאן. משהסתבר שאפסו סיכוייהם לצאת בחיים מהבונקר המוקף בחיילים ורבים מהם הורעלו ומתו מפצצות גז שהטילו הגרמנים אל תוכו, שמו המורדים מהארגון היהודי הלוחם, קץ לחייהם בבונקר שברחוב מילה. מהבונקר עצמו נותרו רק גלי הריסות ולאחר שחרור ורשה מימי הנאצים הוקם כאן גַּלְעֵד זיכרון.
#סיפור המרד בגטו ורשה
מרד גטו ורשה היה מעשה ההתקוממות הגדול ביותר של יהודים, בעיקר צעירים, בנאצים. זהו גם המרד הראשון של יהודים בתולדות השואה. המרד פרץ לאחר שהחלו להגיע ידיעות על מעשי הרצח של הנאצים במחנה ההשמדה חֶלְמְנוֹ ובמזרח בכלל. אז הבינו לראשונה היהודים שהרכבות שהגרמנים מעלים אותם אליהן, מובילות להשמדה ולא לעבודה.
צעירים רבים בגטו החליטו לשמור על כבודם ולמות במאבק ובהתנגדות חצורר הנאצי ולא בכניעה להם. הנאצים, שלא הצליחו לגבור על המורדים וללכוד אותם, החליטו לשרוף בית אחר בית בגטו, עד להכנעת המורדים. השרפות התפשטו בכל בנייני הגטו ומשהחום הגדול הקשה על המשך הלחימה בבונקרים שבהם הסתתרו הלוחמים, הם החלו לצאת ולהילחם מחוץ למקומות המסתור שלהם ונהרגו או נפלו לידי הנאצים.
במרתף הבניין שבפינת רחוב מילה 18, שכן הבונקר הראשי של המורדים. כאן ישב המטה של תנועת המרי היהודית והוא היווה מחסה ליותר מ-100 איש. משהתגלה המחבוא על ידי הגרמנים והם החלו להטיל פנימה פצצות גז קטלניות, החליטו רוב המורדים ששהו בבונקר, בהנהגת המפקד מרדכי אנילביץ', לשים קץ לחייהם, ממש כמו שעשו לוחמי מצדה, כ-2000 שנה לפניהם, בכדי שלא ליפול חיים לידי הרומים.
מבט מקרוב על המקום:
https://youtu.be/3nqQ-NSfPw8
ראש הממשלה רבין מבקר בגלעד שבמילה 18:
https://youtu.be/hAyQZ6AttF0
אתם נמצאים ברחוב מִילַא 18 (Miła 18), ליד גַּלְעֵד שמסמן את המקום שבו קבור הבונקר של המחתרת מימי הגטו היהודי. מכאן ניהלה המחתרת היהודית את מרד גטו ורשה, כנגד הנאצים, וכאן מתו מרבית לוחמיה.
ההחלטה להתקומם ולהלחם בנאצים התקבלה לאחר הגירוש הגדול מהגטו, כשהגיעו היהודים בגטו למסקנה שגורל כולם יהיה מוות. בגטו נותרו אז כמה עשרות אלפי יהודים בלבד. חלקם הסתתרו במקומות מחבוא ומסתור והחליטו להשיב מלחמה לנאצים.
חיילי המחתרת ניהלו לוחמה אמיצה וחסרת סיכוי, כמעט ללא כלי נשק, כנגד הצבא הגרמני, עתיר החיילים המצוידים היטב. ב-8 במאי 1943, לאחר השריפות הגדולות שעשו הנאצים בגטו והשמדת בסיסי המורדים האחרים, התגלו חברי המחתרת בבונקר שהיה כאן. משהסתבר שאפסו סיכוייהם לצאת בחיים מהבונקר המוקף בחיילים ורבים מהם הורעלו ומתו מפצצות גז שהטילו הגרמנים אל תוכו, שמו המורדים מהארגון היהודי הלוחם, קץ לחייהם בבונקר שברחוב מילה. מהבונקר עצמו נותרו רק גלי הריסות ולאחר שחרור ורשה מימי הנאצים הוקם כאן גַּלְעֵד זיכרון.
#סיפור המרד בגטו ורשה
מרד גטו ורשה היה מעשה ההתקוממות הגדול ביותר של יהודים, בעיקר צעירים, בנאצים. זהו גם המרד הראשון של יהודים בתולדות השואה. המרד פרץ לאחר שהחלו להגיע ידיעות על מעשי הרצח של הנאצים במחנה ההשמדה חֶלְמְנוֹ ובמזרח בכלל. אז הבינו לראשונה היהודים שהרכבות שהגרמנים מעלים אותם אליהן, מובילות להשמדה ולא לעבודה.
צעירים רבים בגטו החליטו לשמור על כבודם ולמות במאבק ובהתנגדות חצורר הנאצי ולא בכניעה להם. הנאצים, שלא הצליחו לגבור על המורדים וללכוד אותם, החליטו לשרוף בית אחר בית בגטו, עד להכנעת המורדים. השרפות התפשטו בכל בנייני הגטו ומשהחום הגדול הקשה על המשך הלחימה בבונקרים שבהם הסתתרו הלוחמים, הם החלו לצאת ולהילחם מחוץ למקומות המסתור שלהם ונהרגו או נפלו לידי הנאצים.
במרתף הבניין שבפינת רחוב מילה 18, שכן הבונקר הראשי של המורדים. כאן ישב המטה של תנועת המרי היהודית והוא היווה מחסה ליותר מ-100 איש. משהתגלה המחבוא על ידי הגרמנים והם החלו להטיל פנימה פצצות גז קטלניות, החליטו רוב המורדים ששהו בבונקר, בהנהגת המפקד מרדכי אנילביץ', לשים קץ לחייהם, ממש כמו שעשו לוחמי מצדה, כ-2000 שנה לפניהם, בכדי שלא ליפול חיים לידי הרומים.
מבט מקרוב על המקום:
https://youtu.be/3nqQ-NSfPw8
ראש הממשלה רבין מבקר בגלעד שבמילה 18:
https://youtu.be/hAyQZ6AttF0
קטע מחומת הגטו
#על שרידי חומת הגטו היהודי
כשנגמרה המלחמה השאירו בוורשה שרידים סמליים מחומת הגטו היהודי. כך ניתן לראות עד היום את שרידי חומת הגטו שברחוב זלוטה (Zlota), מאחורי בית ברחוב סיאנה 55 (Sienna) וברחוב וליקוב (Waliców), שבו אף הושארו שרידי בתים הרוסים מהמלחמה, כעדות היסטורית לאירועים הנוראים של השואה היהודית.
גם על המדרכות, בנקודות רבות שבהן עברה חומת הגטו, ניתן לראות לוחיות מתכת ולוחות הסבר עם מפות, תמונות והסברים היסטוריים.
מבט מקרוב על שרידי חומת הגטו של ורשה:
https://youtu.be/W7hDGpjtaMg
כשנגמרה המלחמה השאירו בוורשה שרידים סמליים מחומת הגטו היהודי. כך ניתן לראות עד היום את שרידי חומת הגטו שברחוב זלוטה (Zlota), מאחורי בית ברחוב סיאנה 55 (Sienna) וברחוב וליקוב (Waliców), שבו אף הושארו שרידי בתים הרוסים מהמלחמה, כעדות היסטורית לאירועים הנוראים של השואה היהודית.
גם על המדרכות, בנקודות רבות שבהן עברה חומת הגטו, ניתן לראות לוחיות מתכת ולוחות הסבר עם מפות, תמונות והסברים היסטוריים.
מבט מקרוב על שרידי חומת הגטו של ורשה:
https://youtu.be/W7hDGpjtaMg
ארמון התרבות והמדע
#על מתנתו המגלומנית של סטאלין לעם הפולני
רואים את המגדל הגבוה שעומד במרכז העיר? - זהו ארמון התרבות והמדע (Hall of Culture and Science). המגדל עם השם הבומבסטי הזה הוא המזכרת בעלת 42 הקומות ויותר מ-3,000 החדרים, שהעניק הרודן הסובייטי יוזף סטאלין לעיר ורשה, בתור "מתנת העם הסובייטי לאומה הפולנית".
זה היה כמובן בימי ברית ורשה והשלטון הסובייטי על הגוש המזרחי כולו. המגדל אז היה המבנה הגבוה והגדול בעיר. כיום נבנו בה גורדי שחקים רבים ומרשימים לא פחות.
המקומיים בוורשה, אגב, מכנים לא פעם את המבנה שכבר מזמן הפך לסמלה של העיר, "הפין של סטאלין". הוורשאים מנהלים עם הבניין יחסי אהבה-שנאה. משפט פופולרי בעיר הוא שיתרונו הגדול של משרד בארמון המדע, הוא שמהחלון שלו אי אפשר לראות אותו...
המבנה העצום הזה נבנה בשנים 1952-55 כמתנה, על ידי ברית המועצות וסטלין עצמו, לעם הפולני. הסגנון האדריכלי של המבנה הוא סוציאל-ריאליסטי, סטליניסטי. הוא משדר עוצמה, כבוד ויראה, מרשים מאד ויש בו אוסף פסלים נחוּשים שמוצבים סביבו ומייצגים מצבי עבודה ולימוד, אותן מטרות שלשמן הוקם ושמתקיימות בו עד היום.
בנוסף לכמות גדולה של משרדים עסקיים, בבניין פועלים מספר תאטרונים רפרטואריים, אולמות קולנוע רבים, מספר מוזיאונים, כולל המוזיאון הטכני, מוזיאון לילדים ומוזיאון היסטורי. בבניין יש גם בריכת שחיה, 2 ברים, מועדון לילה ואת אולם הקונגרסים הגדול בוורשה, שמסוגל להכיל מעל 4,500 משתתפים בו-זמנית.
בזכות גובהו, משמש המגדל שהשאיר סטלין לעיר גם כנקודת ציון להתמצאות בעיר. אחרי נפילת הקומוניזם בפולין עשו השלטונות החדשים משאל-עם שבו נדרשו התושבים להחליט מה לעשות עם הבניין השנוא, שהיה מן הסתם סמל לימים שרבים רצו לשכוח. תוצאות המשאל קבעו שלמרות חוסר האהדה לבניין ולמה שהוא מייצג, רוצים הפולנים שהבניין ימשיך להתקיים.
#בילוי של ערב בארמון התרבות והמדע
בערב שווה לבוא ולעלות לקומת התצפית של ארמון התרבות והמדע. ממנו כדאי לצפות בעיר כולה. תוכלו גם לשבת ולשתות משהו ב"קפה קולטורלנה" (cafe Kulturalna), שמארח לא מעט הופעות והרצאות. יש להם גם בר זול וצעיר.
מבט מקרוב על המבנה הגבוה והמרשים של ורשה:
https://youtu.be/H5ZfnE12Jow
רואים את המגדל הגבוה שעומד במרכז העיר? - זהו ארמון התרבות והמדע (Hall of Culture and Science). המגדל עם השם הבומבסטי הזה הוא המזכרת בעלת 42 הקומות ויותר מ-3,000 החדרים, שהעניק הרודן הסובייטי יוזף סטאלין לעיר ורשה, בתור "מתנת העם הסובייטי לאומה הפולנית".
זה היה כמובן בימי ברית ורשה והשלטון הסובייטי על הגוש המזרחי כולו. המגדל אז היה המבנה הגבוה והגדול בעיר. כיום נבנו בה גורדי שחקים רבים ומרשימים לא פחות.
המקומיים בוורשה, אגב, מכנים לא פעם את המבנה שכבר מזמן הפך לסמלה של העיר, "הפין של סטאלין". הוורשאים מנהלים עם הבניין יחסי אהבה-שנאה. משפט פופולרי בעיר הוא שיתרונו הגדול של משרד בארמון המדע, הוא שמהחלון שלו אי אפשר לראות אותו...
המבנה העצום הזה נבנה בשנים 1952-55 כמתנה, על ידי ברית המועצות וסטלין עצמו, לעם הפולני. הסגנון האדריכלי של המבנה הוא סוציאל-ריאליסטי, סטליניסטי. הוא משדר עוצמה, כבוד ויראה, מרשים מאד ויש בו אוסף פסלים נחוּשים שמוצבים סביבו ומייצגים מצבי עבודה ולימוד, אותן מטרות שלשמן הוקם ושמתקיימות בו עד היום.
בנוסף לכמות גדולה של משרדים עסקיים, בבניין פועלים מספר תאטרונים רפרטואריים, אולמות קולנוע רבים, מספר מוזיאונים, כולל המוזיאון הטכני, מוזיאון לילדים ומוזיאון היסטורי. בבניין יש גם בריכת שחיה, 2 ברים, מועדון לילה ואת אולם הקונגרסים הגדול בוורשה, שמסוגל להכיל מעל 4,500 משתתפים בו-זמנית.
בזכות גובהו, משמש המגדל שהשאיר סטלין לעיר גם כנקודת ציון להתמצאות בעיר. אחרי נפילת הקומוניזם בפולין עשו השלטונות החדשים משאל-עם שבו נדרשו התושבים להחליט מה לעשות עם הבניין השנוא, שהיה מן הסתם סמל לימים שרבים רצו לשכוח. תוצאות המשאל קבעו שלמרות חוסר האהדה לבניין ולמה שהוא מייצג, רוצים הפולנים שהבניין ימשיך להתקיים.
#בילוי של ערב בארמון התרבות והמדע
בערב שווה לבוא ולעלות לקומת התצפית של ארמון התרבות והמדע. ממנו כדאי לצפות בעיר כולה. תוכלו גם לשבת ולשתות משהו ב"קפה קולטורלנה" (cafe Kulturalna), שמארח לא מעט הופעות והרצאות. יש להם גם בר זול וצעיר.
מבט מקרוב על המבנה הגבוה והמרשים של ורשה:
https://youtu.be/H5ZfnE12Jow
בית היתומים של יאנוש קורצ'אק
#על בית היתומים של המחנך הדגול
בבית היתומים של יאנוש קורצ'אק (The orphanage of Janusz Korczak) אין היום הרבה מהמוסד המקורי. זו עובדה די ברורה, לאור ההיסטוריה הטרגית שהביאה לחיסולו בשואה.
קורצ'אק, מחנך, רופא וסופר יהודי, היה דמות מפורסמת באירופה, בעל תכנית רדיו מואזנת מאד ומחבר ספרי ילדים מוכר. בבית היתומים שהקים בוורשה ב-1912 הוא הפעיל שיטות חינוך פורצות דרך ובחן רעיונות חינוכיים מתקדמים.
בחצר בית היתומים ניצבת אנדרטה לזכרו של קורצ'אק. היא מנציחה את מותו בתאי הגזים, ביחד עם תלמידיו, אך גם את מפעל חייו החינוכי של "הדוקטור הזקן", כפי שהם כינו אותו בימים טובים יותר.
בית היתומים פעל כאן עד להקמת הגטו היהודי. עם הוצאת הצו הנאצי, המחייב את כל היהודים לעבור אל תוך הגטו היהודי, עבר כל בית היתומים לרחוב חלודנה 33, שם פעל במשך זמן מה, לפני שעבר אל משכנו האחרון ברחוב סליסקה.
מבית היתומים שבגטו, נלקחו הילדים בתחילת חודש אוגוסט 1942, ביחד עם מוריהם לאומשלגפלאץ. קורצ'אק עצמו, איש מפורסם ובעל מעמד בינלאומי, סירב להצעה של הנאצים להשתחרר מהמוות והלך ביחד עם תלמידיו אל מחנה ההשמדה טרבלינקה. שם נרצחו כולם בתאי הגזים.
במקומו האחרון של בית היתומים, ברחוב סליסקה, לא ניתן כיום לראות דבר. על מקומו יש היום פארק ירוק, שנוצר אחרי המלחמה. למעשה נבנה הפארק על חורבות המבנה ובניינים סמוכים, שנהרסו כולם בעת שהנאצים חיסלו את הגטו היהודי כולו.
#קווים לדמותו של יאנוש קורצ'אק
המחנך היהודי ד"ר יאנוש קורצ'אק (Janusz Korczak) היה מנהל בית יתומים יהודי בוורשה ואיש חינוך נערץ. עוד לפני המלחמה הוא היה כוכב רדיו של ממש, שהגיש תכנית קבועה על חינוך וילדים. הנאצים, שהכירו את שמו המפורסם, שחררו אותו מלצאת ברכבות למחנה הריכוז. אך יאנוש קורצ'אק סירב והחליט שלא לעזוב את תלמידיו גם במותם. הוא הלך עימם בשיירה ארוכה לעבר הרכבות ואלה הובילו את כולם אל המוות.
ולא רק אומץ ליבו ואהבתו לתלמידיו וילדי בית היתומים שלו עומדים לזכותו של המחנך הדגול הזה. קורצ'אק היה מהמחנכים הראשונים בעולם שהנהיגו שיטות חינוך דמוקרטיות. בית היתומים שלו נתן לילדים מעין אוטומיה עצמית בניהולם. בית היתומים כלל פרלמנט, ועדת חקיקה, עיתון שבועי ואפילו בית דין, שבראשו עמדו שופטים ילדים, שהתחלפו מידי שבוע. בכל שבת התכנס בין הדין של הילדים, על מנת לדון בתלונות שהוגשו באותו שבוע כנגד ילדים ומבוגרים כאחד, מורים ועובדים אחרים. לילדים הייתה זכות להעמיד למשפט אפילו את קורצ'אק עצמו, שנשפט לא פעם...
בבתי היתומים שהנהיג זכה כל ילד לחונך בוגר ממנו. כך שאבו הילדים הקטנים דוגמה אישית והדרכה קבועה, בעוד הגדולים קיבלו אחריות והפכו למעין מורים צעירים וחושבים. שיטה זו מיושמת כיום במוסדות חינוך בכל העולם. קורצ'אק הגה אותה.
מצגת וידאו על יאנוש קורצ'אק:
https://youtu.be/NX1k_T_jdos
בבית היתומים של יאנוש קורצ'אק (The orphanage of Janusz Korczak) אין היום הרבה מהמוסד המקורי. זו עובדה די ברורה, לאור ההיסטוריה הטרגית שהביאה לחיסולו בשואה.
קורצ'אק, מחנך, רופא וסופר יהודי, היה דמות מפורסמת באירופה, בעל תכנית רדיו מואזנת מאד ומחבר ספרי ילדים מוכר. בבית היתומים שהקים בוורשה ב-1912 הוא הפעיל שיטות חינוך פורצות דרך ובחן רעיונות חינוכיים מתקדמים.
בחצר בית היתומים ניצבת אנדרטה לזכרו של קורצ'אק. היא מנציחה את מותו בתאי הגזים, ביחד עם תלמידיו, אך גם את מפעל חייו החינוכי של "הדוקטור הזקן", כפי שהם כינו אותו בימים טובים יותר.
בית היתומים פעל כאן עד להקמת הגטו היהודי. עם הוצאת הצו הנאצי, המחייב את כל היהודים לעבור אל תוך הגטו היהודי, עבר כל בית היתומים לרחוב חלודנה 33, שם פעל במשך זמן מה, לפני שעבר אל משכנו האחרון ברחוב סליסקה.
מבית היתומים שבגטו, נלקחו הילדים בתחילת חודש אוגוסט 1942, ביחד עם מוריהם לאומשלגפלאץ. קורצ'אק עצמו, איש מפורסם ובעל מעמד בינלאומי, סירב להצעה של הנאצים להשתחרר מהמוות והלך ביחד עם תלמידיו אל מחנה ההשמדה טרבלינקה. שם נרצחו כולם בתאי הגזים.
במקומו האחרון של בית היתומים, ברחוב סליסקה, לא ניתן כיום לראות דבר. על מקומו יש היום פארק ירוק, שנוצר אחרי המלחמה. למעשה נבנה הפארק על חורבות המבנה ובניינים סמוכים, שנהרסו כולם בעת שהנאצים חיסלו את הגטו היהודי כולו.
#קווים לדמותו של יאנוש קורצ'אק
המחנך היהודי ד"ר יאנוש קורצ'אק (Janusz Korczak) היה מנהל בית יתומים יהודי בוורשה ואיש חינוך נערץ. עוד לפני המלחמה הוא היה כוכב רדיו של ממש, שהגיש תכנית קבועה על חינוך וילדים. הנאצים, שהכירו את שמו המפורסם, שחררו אותו מלצאת ברכבות למחנה הריכוז. אך יאנוש קורצ'אק סירב והחליט שלא לעזוב את תלמידיו גם במותם. הוא הלך עימם בשיירה ארוכה לעבר הרכבות ואלה הובילו את כולם אל המוות.
ולא רק אומץ ליבו ואהבתו לתלמידיו וילדי בית היתומים שלו עומדים לזכותו של המחנך הדגול הזה. קורצ'אק היה מהמחנכים הראשונים בעולם שהנהיגו שיטות חינוך דמוקרטיות. בית היתומים שלו נתן לילדים מעין אוטומיה עצמית בניהולם. בית היתומים כלל פרלמנט, ועדת חקיקה, עיתון שבועי ואפילו בית דין, שבראשו עמדו שופטים ילדים, שהתחלפו מידי שבוע. בכל שבת התכנס בין הדין של הילדים, על מנת לדון בתלונות שהוגשו באותו שבוע כנגד ילדים ומבוגרים כאחד, מורים ועובדים אחרים. לילדים הייתה זכות להעמיד למשפט אפילו את קורצ'אק עצמו, שנשפט לא פעם...
בבתי היתומים שהנהיג זכה כל ילד לחונך בוגר ממנו. כך שאבו הילדים הקטנים דוגמה אישית והדרכה קבועה, בעוד הגדולים קיבלו אחריות והפכו למעין מורים צעירים וחושבים. שיטה זו מיושמת כיום במוסדות חינוך בכל העולם. קורצ'אק הגה אותה.
מצגת וידאו על יאנוש קורצ'אק:
https://youtu.be/NX1k_T_jdos
מסעדת סולק 44
#על המסעדה המסורתית-יצירתית של ורשה
מסעדת סולק (Solec Restaurant) היא אחת המסעדות הטובות על המפה הגסטרונומית של פולין. היא גם מקום שבו אפשר לאכול, לשתות ולשחק משחקי קופסא, אבל על זה בהמשך.
השף אלכסנדר ברון מקפיד ליצור כאן מנות יוצאות דופן באיכותן ובטעמן. הוא מחבר בין המסורת הפולנית לחדשנות והיצירתיות המודרניים. כאן משתמשים במוצרים טריים בלבד.
גם בבר של המקום יודעים את העבודה. מערבבים כאן קוקטיילים נהדרים, עשויים מחומרים טבעיים בצירוף אלכוהול איכותי, כמו וודקה נקיה מתפוחי אדמה או מפירות יער.
המעניין הוא שבבר-מסעדה הזו, אפשר גם לשחק במשחקי שולחן ובמשחקי קופסה רבים ומגוונים. הסועדים והשותים מוזמנים כאן לבחור משחק, לשתות או לאכול ותוך כדי כך לשחק ולהעביר ערב חברתי ונעים להפליא.
מבט מקרוב על המסעדה:
https://youtu.be/La8B9hKXKIc
מסעדת סולק (Solec Restaurant) היא אחת המסעדות הטובות על המפה הגסטרונומית של פולין. היא גם מקום שבו אפשר לאכול, לשתות ולשחק משחקי קופסא, אבל על זה בהמשך.
השף אלכסנדר ברון מקפיד ליצור כאן מנות יוצאות דופן באיכותן ובטעמן. הוא מחבר בין המסורת הפולנית לחדשנות והיצירתיות המודרניים. כאן משתמשים במוצרים טריים בלבד.
גם בבר של המקום יודעים את העבודה. מערבבים כאן קוקטיילים נהדרים, עשויים מחומרים טבעיים בצירוף אלכוהול איכותי, כמו וודקה נקיה מתפוחי אדמה או מפירות יער.
המעניין הוא שבבר-מסעדה הזו, אפשר גם לשחק במשחקי שולחן ובמשחקי קופסה רבים ומגוונים. הסועדים והשותים מוזמנים כאן לבחור משחק, לשתות או לאכול ותוך כדי כך לשחק ולהעביר ערב חברתי ונעים להפליא.
מבט מקרוב על המסעדה:
https://youtu.be/La8B9hKXKIc
בַּרְבִּיקַן
#על מצודת שער העיר ורשה
ה"בַּרְבִּיקַן" (Barbakan) משמש כיום בית העירייה החדש של העיר ורשה, אבל ההיסטוריה שלו הולכת רחוק אחורה, כהגנה על העיר ורשה בימי הביניים.
מדובר במצודה הנמצאת בצד הצפוני של העיר העתיקה, שבעבר ניצבה בשער העיר ונותרה כאחד מהשרידים היחידים של רשת הביצורים ההיסטורית שהקיפה את ורשה עד ראשית העת החדשה. בעבר היה כאן גשר גותי, שרק שרידים מועטים נשארו ממנו ושעליו שמרה מצודת הברביקן.
שנים אחר כך, הרבה לאחר שתפקידי ההגנה של הברביקן הסתיימו, התגורר כאן התליין של העיר העתיקה (Stare Miasto).
כשהפציצו מטוסים גרמנים את ורשה, בתקופת מלחמת העולם השנייה, נפגע הברביקן, אבל שרד. לקראת סוף המלחמה, במרד ורשה, הוא נהרס כליל.
שנים אחר-כך, בשנת 1967, בנו את הברביקן מחדש. לבניית המבנה מחדש ומגדליו שימשו לבנים אדומות בסגנון גותי, שהובאו מבתים שנהרסו בערים שונות בפולין. לשיפוץ נעזרו האדריכלים ברישומים וציורים של ברנרדו בֶּלּוֹטוֹ, מי שהיה הצייר המלכותי האחרון של פולין. אותו בֶּלּוֹטוֹ, אגב, הוא מי שעל סמך ציוריו שוחזרו רבים מהבתים של ורשה לאחר המלחמה.
בברביקן מציגים תערוכות היסטוריות וחנויות מזכרות. בשיטוט בשטח שמסביב לברביקן תמצאו גנים נעימים עם מגוון מיני פרחים צבעוניים ועצים רבים ויפים. ממש ממול לברביקן, לא רחוק ממנו, יש בית קפה עם מאכלים פולניים מסורתיים ומוצלחים וכיכר עם נגני רחוב, רוכלים ואמנים.
#מהו בַּרְבִּיקַן?
ברביקן, שבלטינית כותבים אותו Barbecana, הוא מבנה השער המבוצר שמגן על הכניסה אל העיר או המצודה. לרוב נמצא הברביקן בחלקו החיצוני של גשר הטירה ונועד להגנה על הגשר שמוביל אל השער. כך הוא מונע מהאוייב מלהגיע אל השער עצמו.
עד המאה ה-15 היו מבני הברביקן פופולאריים, אבל פיתוחים שנעשו במתקני המצור ובכלי הארטילריה, כמו התותחים, הקטינו באופן דרמטי את יעילותם. לכן בנו פחות ופחות ברביקנים והאחרונים שבהם נבנו במהלך המאה ה-16.
#משימת בילוש:
==========
בעבר שמרה מצודת הברביקן על גשר גותי, שרק שרידים מועטים נשארו ממנו היום. נסו למצוא אותם בסיור בשטח הברביקן.
מבט מקרוב על מצודת הבַּרְבִּיקַן:
https://youtu.be/5yuRMqsCZp0
מבפנים:
https://youtu.be/cWzAfcst8PI
ה"בַּרְבִּיקַן" (Barbakan) משמש כיום בית העירייה החדש של העיר ורשה, אבל ההיסטוריה שלו הולכת רחוק אחורה, כהגנה על העיר ורשה בימי הביניים.
מדובר במצודה הנמצאת בצד הצפוני של העיר העתיקה, שבעבר ניצבה בשער העיר ונותרה כאחד מהשרידים היחידים של רשת הביצורים ההיסטורית שהקיפה את ורשה עד ראשית העת החדשה. בעבר היה כאן גשר גותי, שרק שרידים מועטים נשארו ממנו ושעליו שמרה מצודת הברביקן.
שנים אחר כך, הרבה לאחר שתפקידי ההגנה של הברביקן הסתיימו, התגורר כאן התליין של העיר העתיקה (Stare Miasto).
כשהפציצו מטוסים גרמנים את ורשה, בתקופת מלחמת העולם השנייה, נפגע הברביקן, אבל שרד. לקראת סוף המלחמה, במרד ורשה, הוא נהרס כליל.
שנים אחר-כך, בשנת 1967, בנו את הברביקן מחדש. לבניית המבנה מחדש ומגדליו שימשו לבנים אדומות בסגנון גותי, שהובאו מבתים שנהרסו בערים שונות בפולין. לשיפוץ נעזרו האדריכלים ברישומים וציורים של ברנרדו בֶּלּוֹטוֹ, מי שהיה הצייר המלכותי האחרון של פולין. אותו בֶּלּוֹטוֹ, אגב, הוא מי שעל סמך ציוריו שוחזרו רבים מהבתים של ורשה לאחר המלחמה.
בברביקן מציגים תערוכות היסטוריות וחנויות מזכרות. בשיטוט בשטח שמסביב לברביקן תמצאו גנים נעימים עם מגוון מיני פרחים צבעוניים ועצים רבים ויפים. ממש ממול לברביקן, לא רחוק ממנו, יש בית קפה עם מאכלים פולניים מסורתיים ומוצלחים וכיכר עם נגני רחוב, רוכלים ואמנים.
#מהו בַּרְבִּיקַן?
ברביקן, שבלטינית כותבים אותו Barbecana, הוא מבנה השער המבוצר שמגן על הכניסה אל העיר או המצודה. לרוב נמצא הברביקן בחלקו החיצוני של גשר הטירה ונועד להגנה על הגשר שמוביל אל השער. כך הוא מונע מהאוייב מלהגיע אל השער עצמו.
עד המאה ה-15 היו מבני הברביקן פופולאריים, אבל פיתוחים שנעשו במתקני המצור ובכלי הארטילריה, כמו התותחים, הקטינו באופן דרמטי את יעילותם. לכן בנו פחות ופחות ברביקנים והאחרונים שבהם נבנו במהלך המאה ה-16.
#משימת בילוש:
==========
בעבר שמרה מצודת הברביקן על גשר גותי, שרק שרידים מועטים נשארו ממנו היום. נסו למצוא אותם בסיור בשטח הברביקן.
מבט מקרוב על מצודת הבַּרְבִּיקַן:
https://youtu.be/5yuRMqsCZp0
מבפנים:
https://youtu.be/cWzAfcst8PI
כיכר שלושת הצלבים
#על הכיכר המפורסמת מהספר הנודע
"כיכר שלושת הצלבים" (Three Crosses Square) היא מהכיכרות המרכזיות של ורשה. זוהי כיכר יפה, שמעבר למרכזיות, היא חשובה לנוסעים דרומה, אל הארמון או לפארק ווז'נסקי ולכיכר החוקה.
הכיכר, הממוקמת לאורך "הדרך המלכותית", דרך עתיקה שמקשרת בין ארמון העיר ובין העיר העתיקה, זכתה לשם "כיכר שלושת הצלבים", על שם 3 צלבים שמצויים בה. אחד מהם הוא הצלב שבראש הכנסייה שבמרכז הכיכר ושניים נוספים ניצבים בקצה השני של הכיכר.
במלחמת העולם השנייה הכיכר הייתה מקום מרכזי וסואן בעיר ורשה. בכיכר ישב אז המטה הגרמני, מה שהביא אליה במהלך המלחמה ילדים יהודיים. הם חמקו מהגטו והסתוו כפולנים קטנים. דווקא כאן הם מצאו את פרנסתם במכירת סיגריות וגפרורים. את סיפורה של אותה קבוצת ילדים כתב יוסף ז'מיאן בספר "מוכרי הסיגריות מכיכר שלושת הצלבים". ב-1944, לקראת סוף המלחמה, נהרסה הכנסייה לחלוטין, לאחר שמטוסי הצבא הגרמני הנחיתו עליה פצצות.
#הסיפור על "מוכרי הסיגריות מכיכר שלושת הצלבים"
הספר "מוכרי הסיגריות מכיכר שלושת הצלבים" הוא מהספרים המפורסמים מתקופת השואה. סיפור הילדים מהכיכר הוא מאד מעניין ואמיתי לגמרי. ליד הכיכר ניצבה בתקופת המלחמה מפקדת ה-SS וממש מולה עמדו ילדים וילדות יהודיים, שהתחזו לילדים פולנים עניים ואף מכרו סיגריות לנאצים.
הילדים מוכרי הסיגריות נהגו לקום עם שחר ולהגיע אל סוחרי הסיגריות כדי להשלים את הסיגריות שברשותם. משם הם הלכו אל הכיכר ולאורך כל היום הם מכרו את הסיגריות לעוברים ושבים.
בערבים נהגו ללכת ולהתרחץ בבתי המרחץ הציבוריים. בכדי שלא יתגלה שהם נימולים, נהגו הילדים לשחד את השומרים, כדי שלא יכניסו עניים אחרים בזמן הרחצה שלהם.
הילדים נהגו ללכת לאחר הרחצה, לביתה של גברת זקנה שהם כינו "סבתא". אצלה הם היו חופשיים לפרוק את חוויות היום ונהגו להשוות את כמות הסיגריות שמכרו. כי מעבר למכירה לקונים, פעולה לא פשוטה באותם זמנים קשים, ניהלו הילדים ביניהם תחרות סמויה, על מכירה וכסף. בכל יום הם השוו ביניהם את "התוצאות" והזוכה היומי זכה בהרבה כבוד מחבריו והוכתר כזוכה בתחרות.
מבט מקרוב על הכיכר:
https://youtu.be/zkyyf1iCPdc
"כיכר שלושת הצלבים" (Three Crosses Square) היא מהכיכרות המרכזיות של ורשה. זוהי כיכר יפה, שמעבר למרכזיות, היא חשובה לנוסעים דרומה, אל הארמון או לפארק ווז'נסקי ולכיכר החוקה.
הכיכר, הממוקמת לאורך "הדרך המלכותית", דרך עתיקה שמקשרת בין ארמון העיר ובין העיר העתיקה, זכתה לשם "כיכר שלושת הצלבים", על שם 3 צלבים שמצויים בה. אחד מהם הוא הצלב שבראש הכנסייה שבמרכז הכיכר ושניים נוספים ניצבים בקצה השני של הכיכר.
במלחמת העולם השנייה הכיכר הייתה מקום מרכזי וסואן בעיר ורשה. בכיכר ישב אז המטה הגרמני, מה שהביא אליה במהלך המלחמה ילדים יהודיים. הם חמקו מהגטו והסתוו כפולנים קטנים. דווקא כאן הם מצאו את פרנסתם במכירת סיגריות וגפרורים. את סיפורה של אותה קבוצת ילדים כתב יוסף ז'מיאן בספר "מוכרי הסיגריות מכיכר שלושת הצלבים". ב-1944, לקראת סוף המלחמה, נהרסה הכנסייה לחלוטין, לאחר שמטוסי הצבא הגרמני הנחיתו עליה פצצות.
#הסיפור על "מוכרי הסיגריות מכיכר שלושת הצלבים"
הספר "מוכרי הסיגריות מכיכר שלושת הצלבים" הוא מהספרים המפורסמים מתקופת השואה. סיפור הילדים מהכיכר הוא מאד מעניין ואמיתי לגמרי. ליד הכיכר ניצבה בתקופת המלחמה מפקדת ה-SS וממש מולה עמדו ילדים וילדות יהודיים, שהתחזו לילדים פולנים עניים ואף מכרו סיגריות לנאצים.
הילדים מוכרי הסיגריות נהגו לקום עם שחר ולהגיע אל סוחרי הסיגריות כדי להשלים את הסיגריות שברשותם. משם הם הלכו אל הכיכר ולאורך כל היום הם מכרו את הסיגריות לעוברים ושבים.
בערבים נהגו ללכת ולהתרחץ בבתי המרחץ הציבוריים. בכדי שלא יתגלה שהם נימולים, נהגו הילדים לשחד את השומרים, כדי שלא יכניסו עניים אחרים בזמן הרחצה שלהם.
הילדים נהגו ללכת לאחר הרחצה, לביתה של גברת זקנה שהם כינו "סבתא". אצלה הם היו חופשיים לפרוק את חוויות היום ונהגו להשוות את כמות הסיגריות שמכרו. כי מעבר למכירה לקונים, פעולה לא פשוטה באותם זמנים קשים, ניהלו הילדים ביניהם תחרות סמויה, על מכירה וכסף. בכל יום הם השוו ביניהם את "התוצאות" והזוכה היומי זכה בהרבה כבוד מחבריו והוכתר כזוכה בתחרות.
מבט מקרוב על הכיכר:
https://youtu.be/zkyyf1iCPdc
