בית הכנסת בפירנצה (Sinagoga Comunità Ebraica Firenze או Sinagoga di Firenze) נחנך בשנת 1882. הוא בנוי במרכז גן ציבורי, המבליט את יופיו בין מבני המגורים שברחוב.

לאחר חנוכת בית הכנסת אז והתגובות הנלהבות להם זכה, ביקר בו מלך איטליה אומברטו הראשון ב-1887. בהמשך לו נבנו גם ברומא וטורינו בתי כנסת גדולים, כשמבחינה אדריכלית היו כולם זהים למדי למבנה זה שבפירנצה.

מראשית המאה ה-20 בית הכנסת משרת את יהדות פירנצה. הקהילה הזו עזבה את מקומה הקודם ליד מה שהיה הגטו.
טמפיו מאג'ורה, בית הכנסת של פירנצה, הוא מבתי הכנסת היפים בעולם. עם הכיפות המרהיבות בנוסח איה סופיה מאיסטנבול והשיש בצבעים, יש כאן לא מעט לראות.

תראו אותו בולט מכל תצפית על העיר וקל במיוחד לזהותו בזכות הכיפה המרכזית הירקרקה. גם כשעומדים מולו, אי אפשר שלא לחוש את ההוד של בית הכנסת בפירנצה, מעורר ההתרגשות בגודלו ובתפארתו של בית הכנסת הזה.

בכניסה אליו תוכלו לראות כתובת המאזכרת את הביקור של ראשון מלכי איטליה אומברטו הראשון, שהגיע אליו בשנת 1887. הכתובת מזכירה גם את ביקורו של מלך נוסף, רבע מאה אחר כך, ויטוריו אמנואלה השלישי.

המראה בתוך חלל בית הכנסת מרהיב ואף עוצר נשימה. האולם המרכזי שלו גדול וגבוה במיוחד וכך גם עזרת הנשים המרשימה בגובהה ובגודלה.

גם בגינתו היפה של בית הכנסת, עם השער הבנוי בסגנון מורי, יש כמה לוחות זיכרון משמעותיים. הראשון והגדול שבהם הוא לוח הזיכרון עם שמות יהודי פירנצה שניספו בשואה. יש גם לוח זיכרון קטן לזכר מי שתרם רבות לשיקום הקהילה היהודית בעיר לאחר מלחמת העולם השנייה ושמו אריה אבישר.

עוד בגן תראו מצבת זיכרון ללוחמים היהודים מבני פירנצה שנהרגו בעת שלחמו בשורות הצבא האיטלקי במלחמת העולם הראשונה ולוח זיכרון לשלושת בני העיר, שנפלו כלוחמים במלחמת השחרור בישראל.
סגנון קשתות בית הכנסת, הן הקשתות החיצוניות והן הפנימיות, הוא סגנון מורי. הגג שלו בנוי מכיפה מרכזית בגוונים ירקרקים עם תכלת, מה שמסמל את הנוף הפיורנטיני, של העיר פירנצה. את הכיפה הזו בנו על גבי המבנה העגול של בית הכנסת, בעל 16 החלונות.

אותם חלונות, אגב, מכניסים אור אל בית הכנסת מלמעלה. עוד אור מוכנס אל חללו הפנימי על ידי החלונות הגדולים שבצדו המזרחי של בית הכנסת.

חצי כיפה נוספת, שמסמלת את כיוון התפילה, ממוקמת בחלק המזרחי של הגג. בשני הצריחים, שמשני צידיו של המבנה, מדרגות אל עזרת נשים ואל הכיפות דמויות הבצל שבראשן.
בית הכנסת נבנה לקראת סוף המאה ה-19, לאחר שהגטו היהודי של פירנצה התפזר ויהודי העיר התפזרו למגורים בשכונות העיר השונות.

מאז הוקם בית הכנסת, נהגו אמידי הקהילה היהודית להגיע אליו על גבי כרכרה רתומה לסוס. כשכבשו הגרמנים את פירנצה, במלחמת העולם השנייה, הם הפכו אותו למוסך צבאי. הם פוצצו בו מוקשים ועזרת נשים קרסה. בכיבוש נשדדו מבית הכנסת אוצרות רבים ולדלתות הזהב של ארון הקודש נגרם אז נזק ניכר. הגזל שנשדד, אגב, הוחזר לבית הכנסת לאחר המלחמה.

גם כששופץ בית הכנסת, לאחר השואה, חלק מהנזקים הושארו ללא תיקון, לזכר הזמנים הקשים של יהדות אירופה.

שיטפון גדול ב-1966 העלה את מפלס המים של נהר הארנו על גדותיו וגרם לבניין נזק רב. מים, פסולת ובוץ הציפו את רצפת בית הכנסת ונזק רב נגרם לרהיטים, לציורים שעל הקירות ולספרי הקודש העתיקים ואף נדירים שבמקום. גם אחרי התיקונים של מרבית הנזקים, ניתן לראות על קירות בית הכנסת את מפלס המים שאליו הם הגיעו באותה הצפה של העיר.
כניסה חינם לילדים בגילאי 6-14 ולסטודנטים.

בכניסה לוקרים להפקדת חפצים וטלפונים חובה.

אין לצלם בבית הכנסת.

יש חנות מזכרות לבית הכנסת ולמוזיאון.

ליד בית הכנסת מסעדה חלבית כשרה "מסעדת רות".

ביקור במקום:

חתונה יהודית בבית הכנסת: