שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
בית הכנסת בן עזרא
בית הכנסת ברחוב פרינסס
בית הכנסת הגדול
בית הכנסת של סופיה
בית הכנסת של בטומי
בית הכנסת היכל יהודה
בית הכנסת אל עזמה
בית הכנסת הגדול של וינה
בית הכנסת הרפורמי טמפל
#על בית הכנסת של הגניזה הקהירית המפורסמת
בית הכנסת העתיק והמרשים על שם בן עזרא (Ben Ezra Synagogue), אבן עזרא או איבן עזרא, הוא בית הכנסת העתיק של קהיר. הוא נמצא בעיר העתיקה ומוקף בכנסיות ומסגדים.
האגדה המקומית מספרת כאן, או ליתר דיוק אלו תושבי העיר, שמספרים שבהיותו במצרים, התפלל כאן, ממש במקום הזה שבו ניצב עתה בית הכנסת, לא פחות ממשה רבנו...
אבל משהו שהוא לחלוטין אמיתי ומעורר פליאה עצומה, דווקא בשל הכאילו סתמיות שלו, היא שבבית הכנסת אבן-עזרא התגלתה הגניזה הקהירית. הגניזה הזו, אוסף בן 1000 שנה, של מגוון חומרים כתובים, ממסמכי יום יום ועד ספרי קודש יהודיים, הוטמנו כאן בחדר אטום ומיוחד להטמנה כזו, בשל האיסור על השמדתם.
עובדה זו היקנתה לבית הכנסת את התואר הסמלי "בית הכנסת של הגניזה". משהתגלה האוצר התרבותי הזה, הוא הפך למקור מחקר נפלא. לשם כך הוא הועבר לאוניברסיטת קיימברידג' שבאנגליה וכיום הוא מחולק בין אוניברסיטאות שונות בעולם. ההישגים המחקריים שהוא אפשר, בהבנת החיים היהודיים והכלליים, בקהיר של ימי הביניים והרנסאנס, הם עצומים.
במהלך השנים שומר בית הכנסת אבן עזרא ונשמר בקפדנות. כיום הוא מוקד של ביקורים, הן של תיירים רבים והן של חוקרים, היסטוריונים וחוקרי יהדות מהאקדמיה. לשימוש דתי, של תפילות, הוא משמש בעיקר בחגים היהודיים.
#איפה נמצאת הגניזה?
אל החדר של הגניזה לא תוכלו להיכנס בביקור כאן. מדובר בעליית הגג של בית הכנסת, שבה נגנזו כתבים בעברית, החל מהמאה ה-9 ועד המאה ה-16.
אם תעמדו בצד ימין של בית הכנסת ותביטו אל הקומה השנייה, הגלריה על העמודים של בית הכנסת, תראו למעלה, בצד הנגדי לכניסה, מעין פתח מרובע בקיר, בגודל של מטר רבוע בערך, בצמוד לתקרה. זהו הפתח שמוביל אל עליית הגז של הגניזה.
#מהי גניזת קהיר?
גניזת קהיר (Cairo Genizah), או הגניזה הקהירית, היא מקום גניזה שהתגלה בבית הכנסת "בן עזרא" שבקהיר, בשנת 1864. בגניזה של קהיר נמצאו מסמכים רבים, אסופה בת 350 אלף כתבים שונים, שנכתבו החל משנת 870 לספירה ועד המאה ה-19.
כתבים אלו, שזכו לכינוי "גניזת קהיר", כוללים מאות אלפי מסמכים - מספרי קודש ועד למכתבים, פתקים וזוטות שהכילו את שם אלוהים או נכתבו באות עברית ולכן נאסרה השלכתם. הם נשמרו בגניזה שמוקמה בעליית הגג של בית הכנסת "בן עזרא" שבקהיר, בית הכנסת שנקרא גם בית כנסת הרמב"ם, בשל העובדה שנהג להתפלל בו בעת שהותו בעיר.
הגניזה היא אותו צוהר לעולם היהודי התוסס והצבעוני, חלון לחיים שלא מתווכים על ידי סופר או כותב בעל עמדה אישית ונקודת מבט סובייקטיבית. בזכות כתבים אלו זכינו להצצה מצוינת לחיי היהודים במצרים בפרט ובימי הביניים בכלל.
המסמכים שהתגלו בגניזה הכילו ממצאים רבים, שנמצאו כחשובים ביותר לשחזור ההיסטוריה היהודית, על כל היבטי החיים. יש בהם כל טוב - מדברי הגות וגרסאות של ספרי קודש, דרך חוזים ומסמכים משפטיים, מסמכים המתעדים עסקאות כלכליות, רשימות שונות, תיעוד של אירועים ומנהגים בקהילה, דינים ודברי רבנים, התרחשויות בקהילה היהודית ועוד.
חשיבות הגניזה נעוצה, אם כן, דווקא בעובדה שהיא אינה ארכיון מסודר של כתבים ומסמכים, אלא ערב-רב ואוסף מקרי לחלוטין של שאריות תרבות עתיקות - אוסף מלוקט המאפשר להכיר את חייהם, מעשיהם ודעותיהם של פשוטי העם היהודיים מתקופות שונות.
#טיפים
בכניסה למתחם בית הכנסת יש בדיקה ביטחונית.
ביקור במקום:
https://youtu.be/4UvgA_usEP8?t=7s
הדרכה:
https://youtu.be/8EVrrOKfIMw
וב-360 מעלות:
https://youtu.be/jmPX6ZA_I04
בית הכנסת העתיק והמרשים על שם בן עזרא (Ben Ezra Synagogue), אבן עזרא או איבן עזרא, הוא בית הכנסת העתיק של קהיר. הוא נמצא בעיר העתיקה ומוקף בכנסיות ומסגדים.
האגדה המקומית מספרת כאן, או ליתר דיוק אלו תושבי העיר, שמספרים שבהיותו במצרים, התפלל כאן, ממש במקום הזה שבו ניצב עתה בית הכנסת, לא פחות ממשה רבנו...
אבל משהו שהוא לחלוטין אמיתי ומעורר פליאה עצומה, דווקא בשל הכאילו סתמיות שלו, היא שבבית הכנסת אבן-עזרא התגלתה הגניזה הקהירית. הגניזה הזו, אוסף בן 1000 שנה, של מגוון חומרים כתובים, ממסמכי יום יום ועד ספרי קודש יהודיים, הוטמנו כאן בחדר אטום ומיוחד להטמנה כזו, בשל האיסור על השמדתם.
עובדה זו היקנתה לבית הכנסת את התואר הסמלי "בית הכנסת של הגניזה". משהתגלה האוצר התרבותי הזה, הוא הפך למקור מחקר נפלא. לשם כך הוא הועבר לאוניברסיטת קיימברידג' שבאנגליה וכיום הוא מחולק בין אוניברסיטאות שונות בעולם. ההישגים המחקריים שהוא אפשר, בהבנת החיים היהודיים והכלליים, בקהיר של ימי הביניים והרנסאנס, הם עצומים.
במהלך השנים שומר בית הכנסת אבן עזרא ונשמר בקפדנות. כיום הוא מוקד של ביקורים, הן של תיירים רבים והן של חוקרים, היסטוריונים וחוקרי יהדות מהאקדמיה. לשימוש דתי, של תפילות, הוא משמש בעיקר בחגים היהודיים.
#איפה נמצאת הגניזה?
אל החדר של הגניזה לא תוכלו להיכנס בביקור כאן. מדובר בעליית הגג של בית הכנסת, שבה נגנזו כתבים בעברית, החל מהמאה ה-9 ועד המאה ה-16.
אם תעמדו בצד ימין של בית הכנסת ותביטו אל הקומה השנייה, הגלריה על העמודים של בית הכנסת, תראו למעלה, בצד הנגדי לכניסה, מעין פתח מרובע בקיר, בגודל של מטר רבוע בערך, בצמוד לתקרה. זהו הפתח שמוביל אל עליית הגז של הגניזה.
#מהי גניזת קהיר?
גניזת קהיר (Cairo Genizah), או הגניזה הקהירית, היא מקום גניזה שהתגלה בבית הכנסת "בן עזרא" שבקהיר, בשנת 1864. בגניזה של קהיר נמצאו מסמכים רבים, אסופה בת 350 אלף כתבים שונים, שנכתבו החל משנת 870 לספירה ועד המאה ה-19.
כתבים אלו, שזכו לכינוי "גניזת קהיר", כוללים מאות אלפי מסמכים - מספרי קודש ועד למכתבים, פתקים וזוטות שהכילו את שם אלוהים או נכתבו באות עברית ולכן נאסרה השלכתם. הם נשמרו בגניזה שמוקמה בעליית הגג של בית הכנסת "בן עזרא" שבקהיר, בית הכנסת שנקרא גם בית כנסת הרמב"ם, בשל העובדה שנהג להתפלל בו בעת שהותו בעיר.
הגניזה היא אותו צוהר לעולם היהודי התוסס והצבעוני, חלון לחיים שלא מתווכים על ידי סופר או כותב בעל עמדה אישית ונקודת מבט סובייקטיבית. בזכות כתבים אלו זכינו להצצה מצוינת לחיי היהודים במצרים בפרט ובימי הביניים בכלל.
המסמכים שהתגלו בגניזה הכילו ממצאים רבים, שנמצאו כחשובים ביותר לשחזור ההיסטוריה היהודית, על כל היבטי החיים. יש בהם כל טוב - מדברי הגות וגרסאות של ספרי קודש, דרך חוזים ומסמכים משפטיים, מסמכים המתעדים עסקאות כלכליות, רשימות שונות, תיעוד של אירועים ומנהגים בקהילה, דינים ודברי רבנים, התרחשויות בקהילה היהודית ועוד.
חשיבות הגניזה נעוצה, אם כן, דווקא בעובדה שהיא אינה ארכיון מסודר של כתבים ומסמכים, אלא ערב-רב ואוסף מקרי לחלוטין של שאריות תרבות עתיקות - אוסף מלוקט המאפשר להכיר את חייהם, מעשיהם ודעותיהם של פשוטי העם היהודיים מתקופות שונות.
#טיפים
בכניסה למתחם בית הכנסת יש בדיקה ביטחונית.
ביקור במקום:
https://youtu.be/4UvgA_usEP8?t=7s
הדרכה:
https://youtu.be/8EVrrOKfIMw
וב-360 מעלות:
https://youtu.be/jmPX6ZA_I04
#על בית הכנסת העתיק ביותר בליברפול
בית הכנסת ברחוב פרינסס (Princes Road Synagogue) היה מאז ומתמיד ביתה של הקהילה היהודית העתיקה של ליברפול.
את אבן הפינה לבניין הניחו כאן בשנת 1872 וויליאם וג'ורג' אודסלי. בניית בית הכנסת הושלמה ובספטמבר 1874 הוא נחנך בטקס מכובד, בראשות הרב הראשי באותם ימים, ד"ר נתן אדלר.
בימינו, משרת בית הכנסת את חלקה הגדול של הקהילה היהודית בעיר ומקבל כאן את פני המבקרים בליברפול.
#מה תראו כאן?
מבנה בית הכנסת הוא מפואר למדי ומזכיר בזיליקה גותית. שימו לב לתקרת המבנה הגבוהה מאוד, לעיצובי השיש והעץ המהודרים ולפיתוחי הזהב היקרים.
#טיפים
סיורים ניתן לקיים בבית הכנסת, אך רק בתיאום מראש.
קידוש נערך כאן מדי שבוע עד שבת, באגף המשופץ.
שעת התפילה בשבת היא ב-9:45 ובחגים בשעה 9:30.
טקס ותפילה:
https://youtu.be/JntKe7wmGHA
ביקור במקום:
https://youtu.be/PYgWSxna_BE
כתבה:
https://youtu.be/5yFB0s1DTEU
בית הכנסת ברחוב פרינסס (Princes Road Synagogue) היה מאז ומתמיד ביתה של הקהילה היהודית העתיקה של ליברפול.
את אבן הפינה לבניין הניחו כאן בשנת 1872 וויליאם וג'ורג' אודסלי. בניית בית הכנסת הושלמה ובספטמבר 1874 הוא נחנך בטקס מכובד, בראשות הרב הראשי באותם ימים, ד"ר נתן אדלר.
בימינו, משרת בית הכנסת את חלקה הגדול של הקהילה היהודית בעיר ומקבל כאן את פני המבקרים בליברפול.
#מה תראו כאן?
מבנה בית הכנסת הוא מפואר למדי ומזכיר בזיליקה גותית. שימו לב לתקרת המבנה הגבוהה מאוד, לעיצובי השיש והעץ המהודרים ולפיתוחי הזהב היקרים.
#טיפים
סיורים ניתן לקיים בבית הכנסת, אך רק בתיאום מראש.
קידוש נערך כאן מדי שבוע עד שבת, באגף המשופץ.
שעת התפילה בשבת היא ב-9:45 ובחגים בשעה 9:30.
טקס ותפילה:
https://youtu.be/JntKe7wmGHA
ביקור במקום:
https://youtu.be/PYgWSxna_BE
כתבה:
https://youtu.be/5yFB0s1DTEU
#על בית הכנסת הגדול של תל אביב הקטנה
אתם עומדים אל מול בית הכנסת הגדול של תל אביב. זהו בית הכנסת המרכזי ששימש את תל אביב הקטנה ומקום שנבנה בכדי להוות מקום מרכזי בהווי העיר המתפתחת.
הגיעו לכניסה אל בית הכנסת הגדול מהצד של רחוב אלנבי. שימו לב ללוחית זיכרון המציינת אירוע היסטורי שהתרחש כאן בימי הבריטים.
הסיפור הוא שבתקופת המנדט הבריטי בארץ נעשה בבניין חיפוש על ידי המשטרה הבריטית. זה היה לאחר פיצוץ מלון המלך דוד בירושלים. במרתף בית הכנסת מצאו הבריטים מחסן נשק של מחתרת הלח"י. אז נעצר אליעזר נוימן, שמש בית הכנסת ונידון בפני בית דין צבאי לשנת מאסר.
כיום בית הכנסת פחות פעיל מבעבר. החל משנות ה-60 חל דלדול משמעותי במספר המתפללים בו, בין השאר עקב התדלדלות האוכלוסייה המתגוררת בסביבה.
בשנים האחרונות בית הכנסת הגדול זוכה לעדנה מחודשת. נערכים בו לא מעט אירועי תרבות וקונצרטים. מתקיימים בו מדי שבוע שיעורים ואירועי דת שונים, מתארחים בו מרצים, חזנים מפורסמים, רבני ערים ושכונות, לצד אישי ציבור ופוליטיקה ואורחים מחו"ל. לא פעם גם משתתפים בו גם זמרי פופ ישראליים, בעלי זיקה לתרבות היהודית. תורמים לאווירת ההתחדשות גם ידוענים שונים, שערכו בו את חופתם.
#אדריכלות בית הכנסת
את התכניות הראשונות לבניית בית הכנסת, תכנן בשנת 1914 האדריכל הגרמני ריכארד מיכאל (Richard Michael). הוא כמעט והשלים את תכניות המבנה אך משגויס מיכאל לצבא גרמניה, במלחמת העולם הראשונה, החליף אותו האדריכל אלכסנדר ברוולד, מתכנן בניין הטכניון בחיפה. אבל גם הוא לא התקדם לכדי ביצוע והיה זה האדריכל יהודה מגידוביץ', שזכה להניח בשנת 1924 את אבן הפינה למבנה. את כיפת המבנה, אגב, תכנן המהנדס ארפד גוט. הבנייה התנהלה מעתה במהירות וב-1925 הושלם בית הכנסת בגרסתו הראשונה.
בסוף שנות ה-30 התבקש האדריכל זאב רכטר לתכנן בינוי היקפי לבית הכנסת הגדול. הוא תכנן סביב בית הכנסת, מצדו הצפוני והמערבי של הבניין, כיכר בסגנון איטלקי.
אגב, תוכננה אז סביב הכיכר שורת בתים שלמה. במפלס הקרקע שלהם הייתה אמורה לעבור אַרְקַדָה עם קשתות מזרחיות. הארקדה היא מעבר מקורה, עם גג, שיש בו רצף של קשתות או קמרונות שנתמכים בעמודים. חלליה של הארקדה יועדו לחנויות ולסדנאות של בעלי מקצוע. מכל התכנית זו נבנה רק "בית מני", שתוכלו לראותו ניצב אל מול הכניסה הראשית של בית הכנסת הגדול.
שיפוץ נוסף וחידוש של בית הכנסת הגדול התבצע בסוף שנות ה-60. במטרה להתאים את המבנה לרוח הזמן ולהביא להתחדשות הפעילות בו, הוסיף האדריכל אריה אלחנני למבנה שורה של קשתות ותומכות בטון שהוצבו בחזיתו, סממנים מודרניסטיים ברוח הזמן החדש.
מבט מבחוץ:
https://youtu.be/OtCFu0o4Z3c
מבפנים:
https://youtu.be/ujr5wyxVQ5o
הדרכה:
https://youtu.be/vwqcMgImdD0
אתם עומדים אל מול בית הכנסת הגדול של תל אביב. זהו בית הכנסת המרכזי ששימש את תל אביב הקטנה ומקום שנבנה בכדי להוות מקום מרכזי בהווי העיר המתפתחת.
הגיעו לכניסה אל בית הכנסת הגדול מהצד של רחוב אלנבי. שימו לב ללוחית זיכרון המציינת אירוע היסטורי שהתרחש כאן בימי הבריטים.
הסיפור הוא שבתקופת המנדט הבריטי בארץ נעשה בבניין חיפוש על ידי המשטרה הבריטית. זה היה לאחר פיצוץ מלון המלך דוד בירושלים. במרתף בית הכנסת מצאו הבריטים מחסן נשק של מחתרת הלח"י. אז נעצר אליעזר נוימן, שמש בית הכנסת ונידון בפני בית דין צבאי לשנת מאסר.
כיום בית הכנסת פחות פעיל מבעבר. החל משנות ה-60 חל דלדול משמעותי במספר המתפללים בו, בין השאר עקב התדלדלות האוכלוסייה המתגוררת בסביבה.
בשנים האחרונות בית הכנסת הגדול זוכה לעדנה מחודשת. נערכים בו לא מעט אירועי תרבות וקונצרטים. מתקיימים בו מדי שבוע שיעורים ואירועי דת שונים, מתארחים בו מרצים, חזנים מפורסמים, רבני ערים ושכונות, לצד אישי ציבור ופוליטיקה ואורחים מחו"ל. לא פעם גם משתתפים בו גם זמרי פופ ישראליים, בעלי זיקה לתרבות היהודית. תורמים לאווירת ההתחדשות גם ידוענים שונים, שערכו בו את חופתם.
#אדריכלות בית הכנסת
את התכניות הראשונות לבניית בית הכנסת, תכנן בשנת 1914 האדריכל הגרמני ריכארד מיכאל (Richard Michael). הוא כמעט והשלים את תכניות המבנה אך משגויס מיכאל לצבא גרמניה, במלחמת העולם הראשונה, החליף אותו האדריכל אלכסנדר ברוולד, מתכנן בניין הטכניון בחיפה. אבל גם הוא לא התקדם לכדי ביצוע והיה זה האדריכל יהודה מגידוביץ', שזכה להניח בשנת 1924 את אבן הפינה למבנה. את כיפת המבנה, אגב, תכנן המהנדס ארפד גוט. הבנייה התנהלה מעתה במהירות וב-1925 הושלם בית הכנסת בגרסתו הראשונה.
בסוף שנות ה-30 התבקש האדריכל זאב רכטר לתכנן בינוי היקפי לבית הכנסת הגדול. הוא תכנן סביב בית הכנסת, מצדו הצפוני והמערבי של הבניין, כיכר בסגנון איטלקי.
אגב, תוכננה אז סביב הכיכר שורת בתים שלמה. במפלס הקרקע שלהם הייתה אמורה לעבור אַרְקַדָה עם קשתות מזרחיות. הארקדה היא מעבר מקורה, עם גג, שיש בו רצף של קשתות או קמרונות שנתמכים בעמודים. חלליה של הארקדה יועדו לחנויות ולסדנאות של בעלי מקצוע. מכל התכנית זו נבנה רק "בית מני", שתוכלו לראותו ניצב אל מול הכניסה הראשית של בית הכנסת הגדול.
שיפוץ נוסף וחידוש של בית הכנסת הגדול התבצע בסוף שנות ה-60. במטרה להתאים את המבנה לרוח הזמן ולהביא להתחדשות הפעילות בו, הוסיף האדריכל אריה אלחנני למבנה שורה של קשתות ותומכות בטון שהוצבו בחזיתו, סממנים מודרניסטיים ברוח הזמן החדש.
מבט מבחוץ:
https://youtu.be/OtCFu0o4Z3c
מבפנים:
https://youtu.be/ujr5wyxVQ5o
הדרכה:
https://youtu.be/vwqcMgImdD0
#על בית הכנסת המרכזי בסופיה
במרכז סופיה, בסמוך לשוק המרכזי בעיר, נמצא בית הכנסת של סופיה (Sofia synagogue). בית הכנסת הזה הוא אתר נפלא לביקור שורשי ויהודי בעיר, אך לא רק. כי למרות שהמקום משרת כיום קהילה יהודית די קטנה, הוא נחשב ליעד תיירות מבוקש יחסית.
בית הכנסת והמוזיאון היהודי שהוא מאחסן בתוכו נמצאים שניהם במבנה בית הכנסת שנבנה בתחילת המאה ה-20.
המקום יכול להכיל מאות מתפללים בו זמנית. המבנה מפואר מאוד ושונה מבתי הכנסת בארץ. השפעה אירופית ברורה ניכרת הן במבנה והן בעיצוב הפנימי של החלל ושל מבנה בית הכנסת כולו.
זהו בית הכנסת המרכזי של בירת בולגריה. הוא נחשב לבית הכנסת הספרדי הגדול והמטופח ביותר במדינות הבלקן ובית הכנסת השלישי בגודלו בכל אירופה.
המקום, שיכול להכיל 1,300 מתפללים מעיד על גודלה ועושרה של הקהילה היהודית שהייתה בעיר, עד מלחמת העולם השנייה.
למרות שהקהילה היהודית בעיר מונה כיום פחות מ-2,000 נפש, בבית הכנסת נערכות גם בימינו תפילות בסופי השבוע.
בית הכנסת תופס מקום מאוד חשוב בתרבות הבולגרית. בשנת 1955 הוא אף הוכרז כמרכז תרבות לאומי של בולגריה.
#מה תראו כאן?
כבר מבחוץ תוכלו לראות על גג המבנה את הקמרונות והמגדלים המעוטרים במגיני דוד.
כשנכנסים פנימה למבנה בית הכנסת קל מאוד להתרשם מיופיו וגודלו של המבנה.
לגבי היופי - בית התפילה היהודי בנוי בסגנון ספרדי, מעוצב בסגנונות בנייה שונים וכולל פסיפסים, עמודי שיש איטלקי, גילופי עץ מרשימים ועוד סממני יוקרה עיצובית של תחילת המאה העשרים.
אולם התפילה המרכזי עשיר בעיטורים וצורתו מתומנת. שימו לב לעיטורי הפרחים והעיטורים הגיאומטריים.
מעניינים גם חלונות הוויטראז' הוונציאניים, הקישוטים המרהיבים שלידם והנברשת הענקית.
הנברשת הענקית הזו עשויה פליז ויוצרה בווינה. היא ללא ספק גולת הכותרת כאן. גודלה למעלה מ-19 מטרים ומשקלה כ-2,250 קילוגרם.
#המוזיאון היהודי
כבר שנים שלא פועל המוזיאון היהודי של העיר, ששכן במבנה בית הכנסת וסיפר את תולדות יהודי בולגריה ומעט מחייהם. חבל.
ראו בתגית "יהדות, מוזיאונים, סופיה".
#תולדות בית הכנסת
בית הכנסת נבנה החל מ-1905 בסגנון הספרדי-מורי, שהיה אז אופנתי. ניכרות בו גם השפעות ונציאניות.
המקום נחנך בשנת 1909 ושירת את הקהילה היהודית המשגשגת, שלשיאה הגיעה ערב פרוץ מלחמת העולם השנייה.
הבנייה הייתה בהשראת בית הכנסת הגדול של וינה, שבמהלך מלחמת העולם השנייה נהרס עד היסוד.
בית הכנסת פעיל עד היום והוא משרת את הקהילה היהודית, המונה כאלף יהודים בבירת בולגריה. עד היום מקיימים כאן שמחות, חגיגות בר מצווה וחתונות, הממשיכות את המסורת היהודית בעיר ואת חיי הדת של הקהילה היהודית בעיר.
#טיפים
אם אתם מתכוונים לבקר ביום שישי, הגיעו מוקדם.
כניסה חינם לילדים ולנוער מתחת לגיל 18.
ניתן לקבל הדרכה קצרה באנגלית במחיר סמלי.
למבקשים יפה מאשרים לעתים לגשת אל ארון הקודש המתוחם בחבלים.
בצמוד לבית הכנסת המרכזי נמצא המוזיאון היהודי המעניין.
רעבים? - בסמוך לבית הכנסת נמצא השוק המקורה של סופיה.
מבט מקרוב:
https://youtu.be/JU62Lr94Ps0
ביקור במקום:
https://youtu.be/7JID5TXf0B0
תמונות בית הכנסת:
https://youtu.be/pPHenZR-yAI
במרכז סופיה, בסמוך לשוק המרכזי בעיר, נמצא בית הכנסת של סופיה (Sofia synagogue). בית הכנסת הזה הוא אתר נפלא לביקור שורשי ויהודי בעיר, אך לא רק. כי למרות שהמקום משרת כיום קהילה יהודית די קטנה, הוא נחשב ליעד תיירות מבוקש יחסית.
בית הכנסת והמוזיאון היהודי שהוא מאחסן בתוכו נמצאים שניהם במבנה בית הכנסת שנבנה בתחילת המאה ה-20.
המקום יכול להכיל מאות מתפללים בו זמנית. המבנה מפואר מאוד ושונה מבתי הכנסת בארץ. השפעה אירופית ברורה ניכרת הן במבנה והן בעיצוב הפנימי של החלל ושל מבנה בית הכנסת כולו.
זהו בית הכנסת המרכזי של בירת בולגריה. הוא נחשב לבית הכנסת הספרדי הגדול והמטופח ביותר במדינות הבלקן ובית הכנסת השלישי בגודלו בכל אירופה.
המקום, שיכול להכיל 1,300 מתפללים מעיד על גודלה ועושרה של הקהילה היהודית שהייתה בעיר, עד מלחמת העולם השנייה.
למרות שהקהילה היהודית בעיר מונה כיום פחות מ-2,000 נפש, בבית הכנסת נערכות גם בימינו תפילות בסופי השבוע.
בית הכנסת תופס מקום מאוד חשוב בתרבות הבולגרית. בשנת 1955 הוא אף הוכרז כמרכז תרבות לאומי של בולגריה.
#מה תראו כאן?
כבר מבחוץ תוכלו לראות על גג המבנה את הקמרונות והמגדלים המעוטרים במגיני דוד.
כשנכנסים פנימה למבנה בית הכנסת קל מאוד להתרשם מיופיו וגודלו של המבנה.
לגבי היופי - בית התפילה היהודי בנוי בסגנון ספרדי, מעוצב בסגנונות בנייה שונים וכולל פסיפסים, עמודי שיש איטלקי, גילופי עץ מרשימים ועוד סממני יוקרה עיצובית של תחילת המאה העשרים.
אולם התפילה המרכזי עשיר בעיטורים וצורתו מתומנת. שימו לב לעיטורי הפרחים והעיטורים הגיאומטריים.
מעניינים גם חלונות הוויטראז' הוונציאניים, הקישוטים המרהיבים שלידם והנברשת הענקית.
הנברשת הענקית הזו עשויה פליז ויוצרה בווינה. היא ללא ספק גולת הכותרת כאן. גודלה למעלה מ-19 מטרים ומשקלה כ-2,250 קילוגרם.
#המוזיאון היהודי
כבר שנים שלא פועל המוזיאון היהודי של העיר, ששכן במבנה בית הכנסת וסיפר את תולדות יהודי בולגריה ומעט מחייהם. חבל.
ראו בתגית "יהדות, מוזיאונים, סופיה".
#תולדות בית הכנסת
בית הכנסת נבנה החל מ-1905 בסגנון הספרדי-מורי, שהיה אז אופנתי. ניכרות בו גם השפעות ונציאניות.
המקום נחנך בשנת 1909 ושירת את הקהילה היהודית המשגשגת, שלשיאה הגיעה ערב פרוץ מלחמת העולם השנייה.
הבנייה הייתה בהשראת בית הכנסת הגדול של וינה, שבמהלך מלחמת העולם השנייה נהרס עד היסוד.
בית הכנסת פעיל עד היום והוא משרת את הקהילה היהודית, המונה כאלף יהודים בבירת בולגריה. עד היום מקיימים כאן שמחות, חגיגות בר מצווה וחתונות, הממשיכות את המסורת היהודית בעיר ואת חיי הדת של הקהילה היהודית בעיר.
#טיפים
אם אתם מתכוונים לבקר ביום שישי, הגיעו מוקדם.
כניסה חינם לילדים ולנוער מתחת לגיל 18.
ניתן לקבל הדרכה קצרה באנגלית במחיר סמלי.
למבקשים יפה מאשרים לעתים לגשת אל ארון הקודש המתוחם בחבלים.
בצמוד לבית הכנסת המרכזי נמצא המוזיאון היהודי המעניין.
רעבים? - בסמוך לבית הכנסת נמצא השוק המקורה של סופיה.
מבט מקרוב:
https://youtu.be/JU62Lr94Ps0
ביקור במקום:
https://youtu.be/7JID5TXf0B0
תמונות בית הכנסת:
https://youtu.be/pPHenZR-yAI
בתי כנסת
#על בית הכנסת של העיר בטומי
בית הכנסת של בטומי (Batumi Synagogue) מצוי בבניין לבן ובוהק ובחזיתו בולט מגן דוד גדול הקבוע בחלון.
זהו מבנה מרשים שלא מתנצל או מסתתר, רמז לחיים היהודיים כאן, שלא סבלו מרדיפות או חשש מהמקומיים. תחילתה של הקהילה היהודית של בטומי היא במהלך המאה ה-19, שאז נמנו בה כ-1,200 יהודים,
בתוכו, היכל התפילה של בית הכנסת הוא חלל נעים ומעוצב. הביקור כאן מומלץ מאוד.
בשנת 2011 בית הכנסת הכריזה ממשלת גאורגיה על בית הכנסת הזה כאתר מורשת לאומי.
#תולדות המקום
את האישור לבניית בית כנסת קיבלה במאה ה-19 הקהילה היהודית מהצאר הרוסי.
המבנה נחנך בשנת 1904. תכנן אותו האדריכל ליאו וולקוביץ' (Leo Volkovich).
כ-2 עשורים הספיק בית הכנסת לפעול, עד שבשנת 1929 וכמו אתרים דתיים אחרים בברית המועצות, סגרו אותו השלטונות הסובייטים. מאז שימש מבנה בית הכנסת לתחרויות ספורט שונות.
עם התמוטטות הגוש הקומוניסטי, משלהי שנות ה-80, הלכו החיים היהודיים בעיר והתחדשו. היהודים שנותרו בבטומי הורשו לשוב ולפתוח את המקום ואף להתפלל בו.
בשנת 1998 שופץ בית הכנסת שיפוץ נרחב. אחריו הוא שב לתפקידו הדתי. יהודי בטומי חזרו אז להתפלל בבית הכנסת באופן מסודר והקהילה היהודית החלה להיפגש וללמוד תורה, בחללים והחדרים שהיו מעל חצי מאה סתם אולמות ספורט.
מבט מקרוב:
https://youtu.be/GamAbTqfJfA
ביקור במקום:
https://youtu.be/pcQtyMV2QSY?t=245
סיור בפנים:
https://youtu.be/CR4zzho3O-Y
בית הכנסת של בטומי (Batumi Synagogue) מצוי בבניין לבן ובוהק ובחזיתו בולט מגן דוד גדול הקבוע בחלון.
זהו מבנה מרשים שלא מתנצל או מסתתר, רמז לחיים היהודיים כאן, שלא סבלו מרדיפות או חשש מהמקומיים. תחילתה של הקהילה היהודית של בטומי היא במהלך המאה ה-19, שאז נמנו בה כ-1,200 יהודים,
בתוכו, היכל התפילה של בית הכנסת הוא חלל נעים ומעוצב. הביקור כאן מומלץ מאוד.
בשנת 2011 בית הכנסת הכריזה ממשלת גאורגיה על בית הכנסת הזה כאתר מורשת לאומי.
#תולדות המקום
את האישור לבניית בית כנסת קיבלה במאה ה-19 הקהילה היהודית מהצאר הרוסי.
המבנה נחנך בשנת 1904. תכנן אותו האדריכל ליאו וולקוביץ' (Leo Volkovich).
כ-2 עשורים הספיק בית הכנסת לפעול, עד שבשנת 1929 וכמו אתרים דתיים אחרים בברית המועצות, סגרו אותו השלטונות הסובייטים. מאז שימש מבנה בית הכנסת לתחרויות ספורט שונות.
עם התמוטטות הגוש הקומוניסטי, משלהי שנות ה-80, הלכו החיים היהודיים בעיר והתחדשו. היהודים שנותרו בבטומי הורשו לשוב ולפתוח את המקום ואף להתפלל בו.
בשנת 1998 שופץ בית הכנסת שיפוץ נרחב. אחריו הוא שב לתפקידו הדתי. יהודי בטומי חזרו אז להתפלל בבית הכנסת באופן מסודר והקהילה היהודית החלה להיפגש וללמוד תורה, בחללים והחדרים שהיו מעל חצי מאה סתם אולמות ספורט.
מבט מקרוב:
https://youtu.be/GamAbTqfJfA
ביקור במקום:
https://youtu.be/pcQtyMV2QSY?t=245
סיור בפנים:
https://youtu.be/CR4zzho3O-Y
#על בית הכנסת של יהודי סלוניקי
כמה כיף לגלות בשכונת מגורים רגילה מקום שומט-לסתות ומרהיב כמו זה. בית הכנסת שאתם עומדים מולו הוא יצירת אמנות אדריכלית, מודרניסטית ומרתקת.
מדובר בבית הכנסת היכל יהודה, שרבים קוראים לו בית הכנסת רקנאטי והוא מזוהה עם קהילת יהודי סלוניקי שבתל אביב. בית הכנסת נמצא ממש מאחרי מגדל המאה, ברחוב מנחם בן סרוק 13 בתל אביב, בשטח שבו שכן פעם הכפר הערבי סומייל.
היוזם העיקרי של בנייתו הוא איש העסקים אברהם שמואל רקנאטי, יו"ר ועד הקהילה ומי שהיה בעברו סגן ראש העיר סלוניקי. אבל הכוכב האמיתי של המבנה הוא האדריכל יצחק טולדנו, מי שתכנן את המבנה המרשים שלו, מבנה לא אופייני לבתי כנסת בעולם.
טולדנו תכנן את המבנה בצורה של צדפה. הוא מסמל את הצדפים מחופי סלוניקי, עיר המוצא של מרבית בני הקהילה שנוהגת להתפלל בו. העובדה שהוא העצם היחידי בטבע שכל צלעותיו מתכנסות למקום אחד, הפכה את הצדף למתאים גם לייצוג ההתכנסות של כל צלעות בית הכנסת, אל עבר ארון הקודש. רעיון יפה וביצוע מרשים ביותר.
בחלונות בית הכנסת מותקנים ויטראז'ים צבעוניים שבהם מתוארים רעיונות יהודיים כמו השבת וחגי ישראל.
גם החזית של המבנה מרשימה. היא עשויה בטון חשוף ומעוטרת בתבליטים ובקישוטים שמציגים מבחר סמלים יהודיים כמו מנורה, מגן דוד ועוד.
כמה כיף לגלות בשכונת מגורים רגילה מקום שומט-לסתות ומרהיב כמו זה. בית הכנסת שאתם עומדים מולו הוא יצירת אמנות אדריכלית, מודרניסטית ומרתקת.
מדובר בבית הכנסת היכל יהודה, שרבים קוראים לו בית הכנסת רקנאטי והוא מזוהה עם קהילת יהודי סלוניקי שבתל אביב. בית הכנסת נמצא ממש מאחרי מגדל המאה, ברחוב מנחם בן סרוק 13 בתל אביב, בשטח שבו שכן פעם הכפר הערבי סומייל.
היוזם העיקרי של בנייתו הוא איש העסקים אברהם שמואל רקנאטי, יו"ר ועד הקהילה ומי שהיה בעברו סגן ראש העיר סלוניקי. אבל הכוכב האמיתי של המבנה הוא האדריכל יצחק טולדנו, מי שתכנן את המבנה המרשים שלו, מבנה לא אופייני לבתי כנסת בעולם.
טולדנו תכנן את המבנה בצורה של צדפה. הוא מסמל את הצדפים מחופי סלוניקי, עיר המוצא של מרבית בני הקהילה שנוהגת להתפלל בו. העובדה שהוא העצם היחידי בטבע שכל צלעותיו מתכנסות למקום אחד, הפכה את הצדף למתאים גם לייצוג ההתכנסות של כל צלעות בית הכנסת, אל עבר ארון הקודש. רעיון יפה וביצוע מרשים ביותר.
בחלונות בית הכנסת מותקנים ויטראז'ים צבעוניים שבהם מתוארים רעיונות יהודיים כמו השבת וחגי ישראל.
גם החזית של המבנה מרשימה. היא עשויה בטון חשוף ומעוטרת בתבליטים ובקישוטים שמציגים מבחר סמלים יהודיים כמו מנורה, מגן דוד ועוד.
#על בית הכנסת של מגורשי ספרד במלאח של מרקש
בית הכנסת "סלאט אל עזמה" (Salat Al Azama), סלאת אלעזמה, או אל עזמה, הוא בית הכנסת של "הזרים", מגורשי ספרד.
מומלץ לבקר בו, גם אם לא הגעתם למרקש לטיול שורשים או לדברי צדיקים.
לפי המסורת, זהו "בית הכנסת של המגורשים". כי בית הכנסת הזה נבנה בשנת 1492 במלאח של העיר מרקש, על ידי מגורשי ספרד. הם הגיעו לעיר כדי לחיות בה, אך די מהר נדחו מקהילת בתי הכנסת המקומיים, בשל סגנון התפילה השונה שהביאו מספרד.
בהדרגה גדל בית הכנסת ועד לעליה הגדולה בשנות ה-60 של המאה ה-20 כבר היו בו ישיבה גדולה, בה למדו אברכים ועוד ישיבה קטנה לצעירים. המלמדים בישיבה ובתלמוד התורה היו חכמי הקהילה המפורסמים.
מבנה בית הכנסת הוא מרהיב ואחרי ששופץ הוא בכלל נראה נהדר. בתוכו יש מוזיאון קטן על אודות הקהילה היהודית במרקש. מצויים בו שלל מוצגים ותערוכות על החיים היהודיים ברובע. תראו כאן פריטי יודאיקה אותנטיים, לצד מאות תמונות, סרטי וידאו ועוד.
התיירים הרבים שפוקדים את בית הכנסת נהנים כיום גם מהמוזיאון וגם ממקום מטופח ומושקע יותר. זוהי תוצאה משינוי ופיתוח שנעשה בשנים האחרונות. בין השאר הפכו כאן את חדרי וכיתות הלימוד לחדרים בבית הארחה שנפתח כאן למטיילים.
#טיפים
המוזיאון מציע הסברים במספר שפות, כולל עברית.
הכניסה היא בתרומה זעירה של 10 דירהם, המוקדשת לשימור הזיכרון היהודי במרקש.
העישון בשטח בית הכנסת אסור.
צילום מותר, למעט בשבת ובחגים ומועדים.
מבט מקרוב:
https://youtu.be/YdL72I6_7Io
ביקור במקום:
https://youtu.be/1G2QF4iPuaw
בלוגרים:
https://youtu.be/6Jgh6jhfi9E
בית הכנסת "סלאט אל עזמה" (Salat Al Azama), סלאת אלעזמה, או אל עזמה, הוא בית הכנסת של "הזרים", מגורשי ספרד.
מומלץ לבקר בו, גם אם לא הגעתם למרקש לטיול שורשים או לדברי צדיקים.
לפי המסורת, זהו "בית הכנסת של המגורשים". כי בית הכנסת הזה נבנה בשנת 1492 במלאח של העיר מרקש, על ידי מגורשי ספרד. הם הגיעו לעיר כדי לחיות בה, אך די מהר נדחו מקהילת בתי הכנסת המקומיים, בשל סגנון התפילה השונה שהביאו מספרד.
בהדרגה גדל בית הכנסת ועד לעליה הגדולה בשנות ה-60 של המאה ה-20 כבר היו בו ישיבה גדולה, בה למדו אברכים ועוד ישיבה קטנה לצעירים. המלמדים בישיבה ובתלמוד התורה היו חכמי הקהילה המפורסמים.
מבנה בית הכנסת הוא מרהיב ואחרי ששופץ הוא בכלל נראה נהדר. בתוכו יש מוזיאון קטן על אודות הקהילה היהודית במרקש. מצויים בו שלל מוצגים ותערוכות על החיים היהודיים ברובע. תראו כאן פריטי יודאיקה אותנטיים, לצד מאות תמונות, סרטי וידאו ועוד.
התיירים הרבים שפוקדים את בית הכנסת נהנים כיום גם מהמוזיאון וגם ממקום מטופח ומושקע יותר. זוהי תוצאה משינוי ופיתוח שנעשה בשנים האחרונות. בין השאר הפכו כאן את חדרי וכיתות הלימוד לחדרים בבית הארחה שנפתח כאן למטיילים.
#טיפים
המוזיאון מציע הסברים במספר שפות, כולל עברית.
הכניסה היא בתרומה זעירה של 10 דירהם, המוקדשת לשימור הזיכרון היהודי במרקש.
העישון בשטח בית הכנסת אסור.
צילום מותר, למעט בשבת ובחגים ומועדים.
מבט מקרוב:
https://youtu.be/YdL72I6_7Io
ביקור במקום:
https://youtu.be/1G2QF4iPuaw
בלוגרים:
https://youtu.be/6Jgh6jhfi9E
#על בית הכנסת היחיד שניצל מהנאצים
השטאט-טמפל, בית הכנסת הגדול של וינה, הוא בר-המזל שבבתי הכנסת של וינה. זהו היחיד מבין כל 74 בתי הכנסת והמבנים היהודיים שהיו בעיר ושלא נהרסו בליל הבדולח.
את כינויו קיבל "ליל הבדולח", מליל הפוגרום האלים שביצעו פורעים נאצים כנגד היהודים. דימוי הבדולח הגיע מרסיסי הזכוכית הרבים שהתפזרו בכל מקום, כתוצאה מניפוץ הזכוכיות של בתי המגורים ובתי העסק של היהודים.
היו שתי סיבות מרכזיות שבזכותן הצליח בית הכנסת הזה לשרוד את הלילה הקשה. האחת היא קרבתו למשרדי הקהילה היהודית והחשש הגרמני לארכיון החשוב שהיה בו ושכלל כתובות ומידע נחוץ לצרכיהם השטניים, על היהודים של העיר וינה.
הסיבה השנייה הייתה החשש של הגרמנים, שמא תפגע השריפה בבתים הסמוכים לו. הסיבה היא שמבנה בית הכנסת היה חלק משורת מבני מגורים צפופה.
למרות שלא ניזוק אנושות, הקהילה היהודית שיפצה את בית הכנסת לאחר המלחמה והוסיפה לו פאר והדר.
#אדריכלות המבנה
למרות היותו בית כנסת ליהודים, האדריכל של בית הכנסת לא היה יהודי. משום כך יש בו גם לא מעט מאפיינים נוצריים. באותה התקופה, תקופת שלטונו של הקיסר פרנץ יוזף השני, נקבעו חוקים הקובעים שמבני דת לא יקבלו חזית מפוארת בולטת ומושכת תשומת לב. זו הסיבה שבית הכנסת היפה להפליא מבפנים, נראה כלפי חוץ כמו בית מגורים רגיל ומצליח להחביא בתוך המבנה את כל היופי הארכיטקטוני שלו.
לבית הכנסת 4 קומות ובראשו כיפה. ממש כמו כל בתי הכנסת האחרים, גם כאן יש הפרדה ברורה בין הגברים לנשים - הגברים נוהגים לשבת בקומה התחתונה והנשים עולות אל המרפסות של הקומה הראשונה והשנייה.
השטאט-טמפל, בית הכנסת הגדול של וינה, הוא בר-המזל שבבתי הכנסת של וינה. זהו היחיד מבין כל 74 בתי הכנסת והמבנים היהודיים שהיו בעיר ושלא נהרסו בליל הבדולח.
את כינויו קיבל "ליל הבדולח", מליל הפוגרום האלים שביצעו פורעים נאצים כנגד היהודים. דימוי הבדולח הגיע מרסיסי הזכוכית הרבים שהתפזרו בכל מקום, כתוצאה מניפוץ הזכוכיות של בתי המגורים ובתי העסק של היהודים.
היו שתי סיבות מרכזיות שבזכותן הצליח בית הכנסת הזה לשרוד את הלילה הקשה. האחת היא קרבתו למשרדי הקהילה היהודית והחשש הגרמני לארכיון החשוב שהיה בו ושכלל כתובות ומידע נחוץ לצרכיהם השטניים, על היהודים של העיר וינה.
הסיבה השנייה הייתה החשש של הגרמנים, שמא תפגע השריפה בבתים הסמוכים לו. הסיבה היא שמבנה בית הכנסת היה חלק משורת מבני מגורים צפופה.
למרות שלא ניזוק אנושות, הקהילה היהודית שיפצה את בית הכנסת לאחר המלחמה והוסיפה לו פאר והדר.
#אדריכלות המבנה
למרות היותו בית כנסת ליהודים, האדריכל של בית הכנסת לא היה יהודי. משום כך יש בו גם לא מעט מאפיינים נוצריים. באותה התקופה, תקופת שלטונו של הקיסר פרנץ יוזף השני, נקבעו חוקים הקובעים שמבני דת לא יקבלו חזית מפוארת בולטת ומושכת תשומת לב. זו הסיבה שבית הכנסת היפה להפליא מבפנים, נראה כלפי חוץ כמו בית מגורים רגיל ומצליח להחביא בתוך המבנה את כל היופי הארכיטקטוני שלו.
לבית הכנסת 4 קומות ובראשו כיפה. ממש כמו כל בתי הכנסת האחרים, גם כאן יש הפרדה ברורה בין הגברים לנשים - הגברים נוהגים לשבת בקומה התחתונה והנשים עולות אל המרפסות של הקומה הראשונה והשנייה.
#על בית הכנסת של הקונצרטים וההופעות
בית הכנסת הרפורמי (Temple Synagogue) בקרקוב שוכן בבניין מרשים, שנבנה בסגנון הניאו-רנסנס. במקור היה בית הכנסת גדול ומפואר. הוא הוקם במאה ה-19, בתקופה שבמקומות רבים באירופה בנו אז בתי כנסת רפורמיים.
לפני השואה עמד בראש הקהילה הרפורמית שכאן הרב יהושע טהון, בשמו המקומי אוזיאש טהון. הוא נחשב לאחד מהראשונים ומחשובי תומכיו של הרצל בתנועה הציונית.
במהלך מלחמת העולם השנייה ניזוק בית הכנסת טמפל ורק שנים רבות אחרי המלחמה הוא שוקם.
כיום בית הכנסת פעיל מעט מאד לתפילות, המתקיימות בו בעיקר ביום הכיפורים ובחגים החשובים. המעניין הוא שכיום הוא הרבה יותר מוכר בעיר כמקום לקונצרטים בתחומי המוסיקה הקלאסית והמוסיקה העממית-יהודית, דוגמת מוסיקת הכלייזמר הפופולרית בפולין.
בשנת 2008 נפתח בצמוד לבית הכנסת "מרכז בית חיל", המרכז הקהילתי של יהודי קרקוב.
במסגרת פסטיבל התרבות היהודית השנתי מארח בית הכנסת טמפל קונצרטים שונים ומשמש מקום תפילה למשלחות שמגיעות מישראל לפסטיבל.
#טיפים
התפילה בשבתות היא לא יהודית אורתודוקסית.
מבט מקרוב:
https://youtu.be/sf-zqVPD9Rc
ביקור במקום:
https://youtu.be/gO_zb6uX5ww
מבט מבחוץ:
https://youtu.be/_zxNrfjYTxQ
בית הכנסת הרפורמי (Temple Synagogue) בקרקוב שוכן בבניין מרשים, שנבנה בסגנון הניאו-רנסנס. במקור היה בית הכנסת גדול ומפואר. הוא הוקם במאה ה-19, בתקופה שבמקומות רבים באירופה בנו אז בתי כנסת רפורמיים.
לפני השואה עמד בראש הקהילה הרפורמית שכאן הרב יהושע טהון, בשמו המקומי אוזיאש טהון. הוא נחשב לאחד מהראשונים ומחשובי תומכיו של הרצל בתנועה הציונית.
במהלך מלחמת העולם השנייה ניזוק בית הכנסת טמפל ורק שנים רבות אחרי המלחמה הוא שוקם.
כיום בית הכנסת פעיל מעט מאד לתפילות, המתקיימות בו בעיקר ביום הכיפורים ובחגים החשובים. המעניין הוא שכיום הוא הרבה יותר מוכר בעיר כמקום לקונצרטים בתחומי המוסיקה הקלאסית והמוסיקה העממית-יהודית, דוגמת מוסיקת הכלייזמר הפופולרית בפולין.
בשנת 2008 נפתח בצמוד לבית הכנסת "מרכז בית חיל", המרכז הקהילתי של יהודי קרקוב.
במסגרת פסטיבל התרבות היהודית השנתי מארח בית הכנסת טמפל קונצרטים שונים ומשמש מקום תפילה למשלחות שמגיעות מישראל לפסטיבל.
#טיפים
התפילה בשבתות היא לא יהודית אורתודוקסית.
מבט מקרוב:
https://youtu.be/sf-zqVPD9Rc
ביקור במקום:
https://youtu.be/gO_zb6uX5ww
מבט מבחוץ:
https://youtu.be/_zxNrfjYTxQ
בית הכנסת הישן של קרקוב
#על בית הכנסת העתיק ביותר ששרד ועומד בפולין
אַלְטֶע שׁוּל (Stara), שמו ביידיש של בית הכנסת העתיק של רחוב שרוקה (ulica Szeroka Synagoga), הוא בית הכנסת הישן של יהדות קרקוב. זהו מבנה הבנוי מלבנים אדומות ונחשב לאחד מבתי הכנסת העתיקים והשמורים ביותר בפולין.
עד השואה נחשב בית הכנסת הזה לאחד מבתי הכנסת המרכזיים של יהדות קרקוב. הוא נהרס במלחמת העולם השנייה, אבל שוחזר לפי התכניות המקוריות שנותרו מהמאה ה-16.
בית הכנסת פועל כיום כשלוחה של המוזיאון ההיסטורי של קרקוב. ניתן לחזות בו בתערוכה המספקת הצצה לתולדות היהודים והקהילה היהודית של קרקוב. מוצגות בו גם תערוכות זמניות, בנושאים יהודיים שונים.
בחלל אולם התפילה שלו תוכלו לעבור על פני מוצגים ויצירות יהודיות שונות, לצד פריטי יודאיקה נדירים, שנאספו בקרקוב ובפולין כולה.
#תולדות המקום
לא ברור באופן מוחלט מתי נוסד בית הכנסת הזה. נראה שמדובר איפה שהוא במאה ה-15. בשנת 1570 שיפץ אותו אדריכל איטלקי בשם מתיאו גוצ'י. בין השאר הוגבהו אז קירותיו, בכדי שהוא יוכל לעמוד במתקפות על המתפללים. במהלך השיפוץ שופצו הקירות שלו והוא קושט בעיטורים בסגנון גותי, שהיה אז שיא האופנה האדריכלית.
לקראת סוף המאה ה-18, בשנת 1794 נאם כאן הגנרל הפולני תדיאוש קושצ'ושקו. הוא קרא אז ליהודים להצטרף למאבק שהנהיג לעצמאות פולין. היהודים הצטרפו ולחמו לצידו בכובש הרוסי, מאבק שלא הצליח.
במלחמת העולם השנייה הרסו הנאצים את בית הכנסת ושדדו את יצירות האמנות שהיו בו. במהלך המלחמה הוא שימש את הגרמנים כמחסן צבאי ובשנת 1943 הם הוציאו בו להורג 30 בני ערובה פולנים.
לאחר תום המלחמה, במחצית השנייה של שנות ה-50, המבנה שופץ ושוחזר לעיצובו המקורי הגותי של מתיאו גוצ'י.
כיום הוא משמש כמוזיאון של הקהילה היהודית של קרקוב ומהווה אגף של המוזיאון ההיסטורי של העיר.
מבט מבחוץ:
https://youtu.be/reKMFscpiR4
המוזיאון היהודי שבו:
https://youtu.be/euVpfK6cn0w
אַלְטֶע שׁוּל (Stara), שמו ביידיש של בית הכנסת העתיק של רחוב שרוקה (ulica Szeroka Synagoga), הוא בית הכנסת הישן של יהדות קרקוב. זהו מבנה הבנוי מלבנים אדומות ונחשב לאחד מבתי הכנסת העתיקים והשמורים ביותר בפולין.
עד השואה נחשב בית הכנסת הזה לאחד מבתי הכנסת המרכזיים של יהדות קרקוב. הוא נהרס במלחמת העולם השנייה, אבל שוחזר לפי התכניות המקוריות שנותרו מהמאה ה-16.
בית הכנסת פועל כיום כשלוחה של המוזיאון ההיסטורי של קרקוב. ניתן לחזות בו בתערוכה המספקת הצצה לתולדות היהודים והקהילה היהודית של קרקוב. מוצגות בו גם תערוכות זמניות, בנושאים יהודיים שונים.
בחלל אולם התפילה שלו תוכלו לעבור על פני מוצגים ויצירות יהודיות שונות, לצד פריטי יודאיקה נדירים, שנאספו בקרקוב ובפולין כולה.
#תולדות המקום
לא ברור באופן מוחלט מתי נוסד בית הכנסת הזה. נראה שמדובר איפה שהוא במאה ה-15. בשנת 1570 שיפץ אותו אדריכל איטלקי בשם מתיאו גוצ'י. בין השאר הוגבהו אז קירותיו, בכדי שהוא יוכל לעמוד במתקפות על המתפללים. במהלך השיפוץ שופצו הקירות שלו והוא קושט בעיטורים בסגנון גותי, שהיה אז שיא האופנה האדריכלית.
לקראת סוף המאה ה-18, בשנת 1794 נאם כאן הגנרל הפולני תדיאוש קושצ'ושקו. הוא קרא אז ליהודים להצטרף למאבק שהנהיג לעצמאות פולין. היהודים הצטרפו ולחמו לצידו בכובש הרוסי, מאבק שלא הצליח.
במלחמת העולם השנייה הרסו הנאצים את בית הכנסת ושדדו את יצירות האמנות שהיו בו. במהלך המלחמה הוא שימש את הגרמנים כמחסן צבאי ובשנת 1943 הם הוציאו בו להורג 30 בני ערובה פולנים.
לאחר תום המלחמה, במחצית השנייה של שנות ה-50, המבנה שופץ ושוחזר לעיצובו המקורי הגותי של מתיאו גוצ'י.
כיום הוא משמש כמוזיאון של הקהילה היהודית של קרקוב ומהווה אגף של המוזיאון ההיסטורי של העיר.
מבט מבחוץ:
https://youtu.be/reKMFscpiR4
המוזיאון היהודי שבו:
https://youtu.be/euVpfK6cn0w
בית הכנסת הגדול של קופנהגן
#על בית הכנסת המפואר והעתיק של העיר
בית הכנסת הגדול של קופנהגן (Great Synagogue of Copenhagen) נמצא במרכז העיר, רק 5 דקות הליכה מתחנת הרכבת נורפורט (Nørreport).
זהו בית הכנסת המרכזי של העיר, בית כנסת מרהיב, בן כמעט 200 שנה, בו תוכלו גם ליהנות מהיופי והעיצוב היהודי וגם להתפלל בערב שבת.
בית הכנסת המפואר והעתיק הזה נבנה בשנת 1833, בסגנון אוריינטלי. זו תקופה שלא מעט מרכיבי עיצוב מהמזרח הוכנסו לבתי כנסת אירופיים שנבנו או שופצו אז.
פסוקים ופיתוחים יפים מקשטים את חזית בית הכנסת. הוא נמצא בסמוך לכנסיות עם המגדלים הגבוהים ובקרבת הרונדטורן, המגדל העגול של העיר. ואגב, גם על המגדל העגול עצמו חקוק שם ה' (יהוה).
בחזית בית הכנסת הזה בוצע בליל ה-15 בפברואר 2015 פיגוע ירי. מחבל מפגע ירה למוות במאבטח יהודי ופצע שני שוטרים נוספים. הפיגוע התרחש בעת שבפנים, בתוך בית הכנסת, נחגגה בת מצווה לאחת מבנות הקהילה היהודית.
בכניסה האחורית לבית הכנסת, מול השלט לזכר המאבטח, יש פינת זיכרון קטנה ועצובה.
ביקור במקום:
https://youtu.be/x6FH8Cytj-U
בית הכנסת הגדול של קופנהגן (Great Synagogue of Copenhagen) נמצא במרכז העיר, רק 5 דקות הליכה מתחנת הרכבת נורפורט (Nørreport).
זהו בית הכנסת המרכזי של העיר, בית כנסת מרהיב, בן כמעט 200 שנה, בו תוכלו גם ליהנות מהיופי והעיצוב היהודי וגם להתפלל בערב שבת.
בית הכנסת המפואר והעתיק הזה נבנה בשנת 1833, בסגנון אוריינטלי. זו תקופה שלא מעט מרכיבי עיצוב מהמזרח הוכנסו לבתי כנסת אירופיים שנבנו או שופצו אז.
פסוקים ופיתוחים יפים מקשטים את חזית בית הכנסת. הוא נמצא בסמוך לכנסיות עם המגדלים הגבוהים ובקרבת הרונדטורן, המגדל העגול של העיר. ואגב, גם על המגדל העגול עצמו חקוק שם ה' (יהוה).
בחזית בית הכנסת הזה בוצע בליל ה-15 בפברואר 2015 פיגוע ירי. מחבל מפגע ירה למוות במאבטח יהודי ופצע שני שוטרים נוספים. הפיגוע התרחש בעת שבפנים, בתוך בית הכנסת, נחגגה בת מצווה לאחת מבנות הקהילה היהודית.
בכניסה האחורית לבית הכנסת, מול השלט לזכר המאבטח, יש פינת זיכרון קטנה ועצובה.
ביקור במקום:
https://youtu.be/x6FH8Cytj-U
בית כנסת הרמ"א
#על בית הכנסת שבקירותיו מצבות יהודיות
בית הכנסת הרמ"א שברחוב שרוקה, או כמו שמכנים אותו כאן "בית הכנסת רמו" (Synagoga Remu), הוא בית הכנסת ע"ש של רבי משה איסרליס (רמ"א).
בית הכנסת הוקם באמצע המאה ה-16 בידי הרמ"א. הוא בנה אותו לזכר אשתו שנפטרה. בתחילה הוא נבנה מעץ, אך די מהר הוא נשרף בדליקה, ששרפה חלק ניכר מהרובע היהודי כולו. וכך, 4 שנים אחר כך, הוא נבנה שוב - הפעם מאבן.
בכל המסמכים הוא נקרא בית כנסת החדש של הרמ"א, כדי להבדילו מבית כנסת ישן יותר ברובע, שגם הוא נקרא ע"ש הרמ"א.
כך או כך, בית הכנסת הזה נחשב לקטן ביותר מבין בתי הכנסת ההיסטוריים של קז'ימייז'. כמו בתי כנסת רבים בפולין, הוא הושחת וניזוק במהלך מלחמת העולם השנייה, אבל אחריה הוא שוחזר באופן מרשים.
שימו לב לקיר שבחצר בית הכנסת. בקיר הזה שובצו שרידי מצבות שנהרסו בשואה. המצבות הללו מצביעות על בית הקברות העתיק, שניצל בחלקו מהשחתה בידי הנאצים ושממנו הן נלקחו. כיום הוא מהווה מקום עלייה לרגל עבור יהודים דתיים, שבאים לביקור בקברו של הרב משה איסרליס, הרמ"א שחי כאן במאה ה-16.
כיום בית כנסת הרמ"א הוא אחד משני בתי הכנסת היחידים הפעילים בעיר. מדי שבוע מתקיימות בו תפילות.
תמונות מהמקום:
https://youtu.be/4gwlEPrYjE0
מבט מבפנים:
https://youtu.be/7tBqJ597Eww
ביקור במקום:
https://youtu.be/5FcFaLYPUXE
בית הכנסת הרמ"א שברחוב שרוקה, או כמו שמכנים אותו כאן "בית הכנסת רמו" (Synagoga Remu), הוא בית הכנסת ע"ש של רבי משה איסרליס (רמ"א).
בית הכנסת הוקם באמצע המאה ה-16 בידי הרמ"א. הוא בנה אותו לזכר אשתו שנפטרה. בתחילה הוא נבנה מעץ, אך די מהר הוא נשרף בדליקה, ששרפה חלק ניכר מהרובע היהודי כולו. וכך, 4 שנים אחר כך, הוא נבנה שוב - הפעם מאבן.
בכל המסמכים הוא נקרא בית כנסת החדש של הרמ"א, כדי להבדילו מבית כנסת ישן יותר ברובע, שגם הוא נקרא ע"ש הרמ"א.
כך או כך, בית הכנסת הזה נחשב לקטן ביותר מבין בתי הכנסת ההיסטוריים של קז'ימייז'. כמו בתי כנסת רבים בפולין, הוא הושחת וניזוק במהלך מלחמת העולם השנייה, אבל אחריה הוא שוחזר באופן מרשים.
שימו לב לקיר שבחצר בית הכנסת. בקיר הזה שובצו שרידי מצבות שנהרסו בשואה. המצבות הללו מצביעות על בית הקברות העתיק, שניצל בחלקו מהשחתה בידי הנאצים ושממנו הן נלקחו. כיום הוא מהווה מקום עלייה לרגל עבור יהודים דתיים, שבאים לביקור בקברו של הרב משה איסרליס, הרמ"א שחי כאן במאה ה-16.
כיום בית כנסת הרמ"א הוא אחד משני בתי הכנסת היחידים הפעילים בעיר. מדי שבוע מתקיימות בו תפילות.
תמונות מהמקום:
https://youtu.be/4gwlEPrYjE0
מבט מבפנים:
https://youtu.be/7tBqJ597Eww
ביקור במקום:
https://youtu.be/5FcFaLYPUXE
בית הכנסת של ורונה
#על בית הכנסת העתיק של העיר ורונה
200 מטר מהמרפסת של יוליה, אהובתו של רומיאו מהרומן הטרגי המפורסם, נמצא אחד המבנים היפים שנותרו מהקהילה היהודית בוורונה. מדובר בבית הכנסת של יהודי העיר (Sinagoga di Verona).
בית הכנסת ממוקם בליבו של הרובע היהודי של העיר, או מה שלפחות בעבר שימש ככזה. החזית שלו תוכננה על ידי אדריכל איטלקי בשם אנטורה פג'ואלי והיא מעוצבת בסגנון ה"ארט-דקו".
במלחמת העולם השנייה נחרב המבנה, ששימש לפני כן את יהודי העיר הרבים. אלו נרצחו ברובם המכריע בידי הנאצים. לאחר המלחמה שופץ בית הכנסת וכיום הוא פעיל באופן חלקי - רק בשבתות וחגים.
#טיפים
בימי חול בית הכנסת סגור והכניסה אליו מחייבת תיאום מראש עם משפחת היהודי האחראי על אחזקתו והשמירה על המבנה הקדוש. מספר הטלפון באתר שלמטה.
מבט מקרוב:
https://youtu.be/ka-753d0_o0
בפנים:
https://youtu.be/i7vkfHFKnA8
הדרכה:
https://youtu.be/_VShKIj9ggs
200 מטר מהמרפסת של יוליה, אהובתו של רומיאו מהרומן הטרגי המפורסם, נמצא אחד המבנים היפים שנותרו מהקהילה היהודית בוורונה. מדובר בבית הכנסת של יהודי העיר (Sinagoga di Verona).
בית הכנסת ממוקם בליבו של הרובע היהודי של העיר, או מה שלפחות בעבר שימש ככזה. החזית שלו תוכננה על ידי אדריכל איטלקי בשם אנטורה פג'ואלי והיא מעוצבת בסגנון ה"ארט-דקו".
במלחמת העולם השנייה נחרב המבנה, ששימש לפני כן את יהודי העיר הרבים. אלו נרצחו ברובם המכריע בידי הנאצים. לאחר המלחמה שופץ בית הכנסת וכיום הוא פעיל באופן חלקי - רק בשבתות וחגים.
#טיפים
בימי חול בית הכנסת סגור והכניסה אליו מחייבת תיאום מראש עם משפחת היהודי האחראי על אחזקתו והשמירה על המבנה הקדוש. מספר הטלפון באתר שלמטה.
מבט מקרוב:
https://youtu.be/ka-753d0_o0
בפנים:
https://youtu.be/i7vkfHFKnA8
הדרכה:
https://youtu.be/_VShKIj9ggs
בית הכנסת שערי תקווה
#על בית הכנסת של ליסבון
בית הכנסת "שערי תקווה" (Sinagoga Shaare Tikva) שוכן בבניין יפה, מטופח ומרשים, גם מבחוץ וגם מבפנים. מאז נבנה בליסבון, ב-1904, הוא מעניק למבקרים תחושה חמימה ואף מיוחדת.
עד לבנייתו לא היה לקהילה היהודית הקטנה בעיר בית כנסת רשמי. את התפילות והטקסים הדתיים קיימו היהודים עד אז בבתים פרטיים. המצב השתנה כשנחנך כאן בית הכנסת "שערי תקווה".
זוהי תקופה חדשה ביחס של פורטוגל אל היהודים שבה. בתחילת המאה ה-20 בוטלה האינקוויזיציה הפורטוגלית ויהודים רבים החלו להגר לעיר ליסבון, רובם סוחרים ממרוקו ומגיברלטר. חלקם היו ממשפחות שגורשו ממנה בגירוש היהודים של סוף המאה ה-15.
ההתרגשות אז הייתה רבה, שכן זה היה בית הכנסת הראשון שנבנה בפורטוגל מאז שנת 1496, השנה השחורה שבה גורשו יהודי פורטוגל ממנה ומאז שנת 1506, בה נרצחו באכזריות 4,000 יהודים בעיר ליסבון, בפוגרום חסר תקדים בהיקפו ובאכזריותו.
#מדוע מסתתר בית הכנסת?
ודאי שמתם לב שעל אף שהוא נמצא באזור מרכזי של ליסבון, קשה להבחין בבית הכנסת הזה. בזמנו, כשהוא נבנה, זה היה בתוך גן מוקף חומה וללא חזית הפונה אל הרחוב.
הסיבה היא היסטורית. כמו בחלק משמעותי מארצות אירופה, גם בפורטוגל אסר החוק בעבר, על בניית מבני דת שאינם קתוליים עם החזית לרחוב. ואכן, הקהילה היהודית הקטנה שהקימה את בית הכנסת, העדיפה לבנותו באופן מוצנע ומבלי להתבלט ולא להסתבך עם השלטון, או עם חמומי מוח ואנטישמים מהרחוב.
כיום, בעידן שבו פיגועי טרור נגד בתי כנסת ומוסדות יהודיים אינם נדירים באירופה, נוספו למקום אמצעי ביטחון והתרעה, כמו שער ברזל מאובטח, מצלמות אבטחה ועוד.
#טיפים
על מנת להשתתף בתפילות בבית הכנסת, יש ליצור קשר על פי האתר של הקהילה היהודית בליסבון (בתחתית המסך).
מבט מקרוב:
https://youtu.be/RFAvPtAe0dw
בית הכנסת "שערי תקווה" (Sinagoga Shaare Tikva) שוכן בבניין יפה, מטופח ומרשים, גם מבחוץ וגם מבפנים. מאז נבנה בליסבון, ב-1904, הוא מעניק למבקרים תחושה חמימה ואף מיוחדת.
עד לבנייתו לא היה לקהילה היהודית הקטנה בעיר בית כנסת רשמי. את התפילות והטקסים הדתיים קיימו היהודים עד אז בבתים פרטיים. המצב השתנה כשנחנך כאן בית הכנסת "שערי תקווה".
זוהי תקופה חדשה ביחס של פורטוגל אל היהודים שבה. בתחילת המאה ה-20 בוטלה האינקוויזיציה הפורטוגלית ויהודים רבים החלו להגר לעיר ליסבון, רובם סוחרים ממרוקו ומגיברלטר. חלקם היו ממשפחות שגורשו ממנה בגירוש היהודים של סוף המאה ה-15.
ההתרגשות אז הייתה רבה, שכן זה היה בית הכנסת הראשון שנבנה בפורטוגל מאז שנת 1496, השנה השחורה שבה גורשו יהודי פורטוגל ממנה ומאז שנת 1506, בה נרצחו באכזריות 4,000 יהודים בעיר ליסבון, בפוגרום חסר תקדים בהיקפו ובאכזריותו.
#מדוע מסתתר בית הכנסת?
ודאי שמתם לב שעל אף שהוא נמצא באזור מרכזי של ליסבון, קשה להבחין בבית הכנסת הזה. בזמנו, כשהוא נבנה, זה היה בתוך גן מוקף חומה וללא חזית הפונה אל הרחוב.
הסיבה היא היסטורית. כמו בחלק משמעותי מארצות אירופה, גם בפורטוגל אסר החוק בעבר, על בניית מבני דת שאינם קתוליים עם החזית לרחוב. ואכן, הקהילה היהודית הקטנה שהקימה את בית הכנסת, העדיפה לבנותו באופן מוצנע ומבלי להתבלט ולא להסתבך עם השלטון, או עם חמומי מוח ואנטישמים מהרחוב.
כיום, בעידן שבו פיגועי טרור נגד בתי כנסת ומוסדות יהודיים אינם נדירים באירופה, נוספו למקום אמצעי ביטחון והתרעה, כמו שער ברזל מאובטח, מצלמות אבטחה ועוד.
#טיפים
על מנת להשתתף בתפילות בבית הכנסת, יש ליצור קשר על פי האתר של הקהילה היהודית בליסבון (בתחתית המסך).
מבט מקרוב:
https://youtu.be/RFAvPtAe0dw
בית הכנסת החדש של ברלין
#על בית הכנסת ששוחזר לאחר שנשרף בליל הבדולח
כבר במאה ה-19 היה בית הכנסת של ברלין לאחד המבנים המזהירים. את כיפתו המוזהבת והגדולה, שגובהה 50.21 מטרים, תראו מכל רחבי העיר. משני צידיה של הכיפה, אגב, תראו עוד שתי כיפות קטנות יותר המזכירות מסגדים מוסלמיים. הוא נבנה בין השנים 1866-1859 ושימש בהתחלה כמקום התפילה הגדול והיפה ביותר בגרמניה כולה.
במהלך ליל הבדולח, בין ה-9 ל-10 בנובמבר 1938 ניסו הנאצים להעלות אותו באש. אחד מהשוטרים שעמדו בשכונה הצליחו למנוע את השריפה בטענה כי הבניין מיועד לשימור. עם זאת, גורלו של המבנה רדף אותו. בשנת 1943 בית הכנסת נהרס בגלל הפצצות של בעלות הברית. בנייתו החלה מחדש רק כמה עשרות שנים מאוחר יותר, בשנת 1988.
היום בית הכנסת לא פעיל, אך תוכלו למצוא למצוא בו את הצנטרוּם יודאיקוּם (Centrum Judaicum), שהוא מרכז תרבות יהודי. עוד במוזיאון תערוכה קבועה המציגה את חיי היהודים בעיר, תצוגות מתחלפות המלמדות על ההיסטוריה היהודית ועל אמנות בת זמננו וגם ארכיון היסטורי. באולם המרכזי של בית הכנסת תוכלו לראות 3,200 מושבים בעבור המתפללים שנהגו להגיע לכאן בעבר.
#אדריכלות בית הכנסת
באפריל 1857 נערכה בעיר ברלין תחרות אדריכלית לתכנון בית הכנסת החדש. בראש התחרות עמד האדריכל אדוארד קנובלאוך, אך כיוון שהנ"ל לא הצליח לבחור אף תוכנית, הוא תכנן בעצמו את המבנה. בשנת 1859, עת נפל למשכב, עבר תכנון המבנה והפיקוח על בנייתו לפרידריך אוגוסט שטילר, חברו של קנובלאוך. הבנייה הושלמה בשנת 1861, אך סיום הבניה של החלק הפנימי התעכב והסתיים רק בשנת 1866. עלות כל הבניה הסתכמה בכ-750,000 טאלר.
עיצובו של בית הכנסת הוא מחווה לאדריכלות מחצי האי האיברי. על חזית המבנה תראו אבנים צבעוניות וטרה קוטה וגם את הכיתוב: "פִּתְחוּ שְׁעָרִים וְיָבֹא גוֹי-צַדִּיק שֹׁמֵר אֱמֻנִים" (ישעיהו כ"ו, ב). רוחב החזית 29 מטרים ואורכו הכולל של בית הכנסת 97 מטר. בניין זה, אגב, היה אחד מהראשונים שנבנו בברלין בעידן המודרני באמצעות שיטות בנייה מודרניות.
#ריב העוגב
פרנסי הקהילה של ברלין רצו להתקין בבית הכנסת החדש עוגב, כלי נגינה שהיה מזוהה מאד עם הכנסייה. הפוסקים אסרו על הכנסת הכלי, מטעמים של "הליכה בחוקות הגויים". כדי לנסות לפתור את המחלוקת, הוועד הזמין את חוות דעתם של רבנים ידועים בגרמניה וגם כאן התחלקו הדעות לשניים:
האורתודוקסים לא אפשרו כל סוג של שימוש בעוגב בבית הכנסת, לא בשבת ולא בימי חול.
הרפורמי אברהם גייגר, לעומתם, די לעג לסיטואציה. בשנת 1862 נקבע כי נגינת עוגב בשבת על ידי גוי אינה פוגעת או סותרת את ההלכה.
#טיפים
לאחרונה דווח שבית הכנסת סגור זמנית. אם בדעתכם להיכנס אליו, נסו לברר קודם אם הוא חזר ונפתח.
מבט מקרוב:
https://youtu.be/2TxFImu-Id0
כבר במאה ה-19 היה בית הכנסת של ברלין לאחד המבנים המזהירים. את כיפתו המוזהבת והגדולה, שגובהה 50.21 מטרים, תראו מכל רחבי העיר. משני צידיה של הכיפה, אגב, תראו עוד שתי כיפות קטנות יותר המזכירות מסגדים מוסלמיים. הוא נבנה בין השנים 1866-1859 ושימש בהתחלה כמקום התפילה הגדול והיפה ביותר בגרמניה כולה.
במהלך ליל הבדולח, בין ה-9 ל-10 בנובמבר 1938 ניסו הנאצים להעלות אותו באש. אחד מהשוטרים שעמדו בשכונה הצליחו למנוע את השריפה בטענה כי הבניין מיועד לשימור. עם זאת, גורלו של המבנה רדף אותו. בשנת 1943 בית הכנסת נהרס בגלל הפצצות של בעלות הברית. בנייתו החלה מחדש רק כמה עשרות שנים מאוחר יותר, בשנת 1988.
היום בית הכנסת לא פעיל, אך תוכלו למצוא למצוא בו את הצנטרוּם יודאיקוּם (Centrum Judaicum), שהוא מרכז תרבות יהודי. עוד במוזיאון תערוכה קבועה המציגה את חיי היהודים בעיר, תצוגות מתחלפות המלמדות על ההיסטוריה היהודית ועל אמנות בת זמננו וגם ארכיון היסטורי. באולם המרכזי של בית הכנסת תוכלו לראות 3,200 מושבים בעבור המתפללים שנהגו להגיע לכאן בעבר.
#אדריכלות בית הכנסת
באפריל 1857 נערכה בעיר ברלין תחרות אדריכלית לתכנון בית הכנסת החדש. בראש התחרות עמד האדריכל אדוארד קנובלאוך, אך כיוון שהנ"ל לא הצליח לבחור אף תוכנית, הוא תכנן בעצמו את המבנה. בשנת 1859, עת נפל למשכב, עבר תכנון המבנה והפיקוח על בנייתו לפרידריך אוגוסט שטילר, חברו של קנובלאוך. הבנייה הושלמה בשנת 1861, אך סיום הבניה של החלק הפנימי התעכב והסתיים רק בשנת 1866. עלות כל הבניה הסתכמה בכ-750,000 טאלר.
עיצובו של בית הכנסת הוא מחווה לאדריכלות מחצי האי האיברי. על חזית המבנה תראו אבנים צבעוניות וטרה קוטה וגם את הכיתוב: "פִּתְחוּ שְׁעָרִים וְיָבֹא גוֹי-צַדִּיק שֹׁמֵר אֱמֻנִים" (ישעיהו כ"ו, ב). רוחב החזית 29 מטרים ואורכו הכולל של בית הכנסת 97 מטר. בניין זה, אגב, היה אחד מהראשונים שנבנו בברלין בעידן המודרני באמצעות שיטות בנייה מודרניות.
#ריב העוגב
פרנסי הקהילה של ברלין רצו להתקין בבית הכנסת החדש עוגב, כלי נגינה שהיה מזוהה מאד עם הכנסייה. הפוסקים אסרו על הכנסת הכלי, מטעמים של "הליכה בחוקות הגויים". כדי לנסות לפתור את המחלוקת, הוועד הזמין את חוות דעתם של רבנים ידועים בגרמניה וגם כאן התחלקו הדעות לשניים:
האורתודוקסים לא אפשרו כל סוג של שימוש בעוגב בבית הכנסת, לא בשבת ולא בימי חול.
הרפורמי אברהם גייגר, לעומתם, די לעג לסיטואציה. בשנת 1862 נקבע כי נגינת עוגב בשבת על ידי גוי אינה פוגעת או סותרת את ההלכה.
#טיפים
לאחרונה דווח שבית הכנסת סגור זמנית. אם בדעתכם להיכנס אליו, נסו לברר קודם אם הוא חזר ונפתח.
מבט מקרוב:
https://youtu.be/2TxFImu-Id0
בית הכנסת עץ החיים
#על בית הכנסת של חאניה
לא רחוק מהנמל הוונציאני בחאניה נמצא בית הכנסת "עץ החיים" (Etz hayyim Synagogue). עד שנת 1944 חייתה כאן קהילה יהודית משגשגת ונהנתה מחופש דתי ויחסים טובים עם הנוצרים בני כרתים. אבל אז נכבש האי בידי הגרמנים והיהודים נלקחו למחנות ההשמדה.
בית הכנסת "עץ החיים" מהווה תזכורת עצובה לקהילה היהודית, שחיה בעיר עד לשואה. הוא נמצא בסמטה קטנה, הסמוכה לנמל העתיק של חאניה ומי שמפעילים אותו הם מתנדבים, בני המקום.
#טיפים
לתיאום ביקור בבית הכנסת ראו באתר האינטרנט המצורף.
מבט מקרוב:
https://youtu.be/0aCJvPkLe7Q
לא רחוק מהנמל הוונציאני בחאניה נמצא בית הכנסת "עץ החיים" (Etz hayyim Synagogue). עד שנת 1944 חייתה כאן קהילה יהודית משגשגת ונהנתה מחופש דתי ויחסים טובים עם הנוצרים בני כרתים. אבל אז נכבש האי בידי הגרמנים והיהודים נלקחו למחנות ההשמדה.
בית הכנסת "עץ החיים" מהווה תזכורת עצובה לקהילה היהודית, שחיה בעיר עד לשואה. הוא נמצא בסמטה קטנה, הסמוכה לנמל העתיק של חאניה ומי שמפעילים אותו הם מתנדבים, בני המקום.
#טיפים
לתיאום ביקור בבית הכנסת ראו באתר האינטרנט המצורף.
מבט מקרוב:
https://youtu.be/0aCJvPkLe7Q
בית הכנסת הכוראלי של בוקרשט
#על בית הכנסת המסוגנן והמרכזי של יהודי רומניה
בית הכנסת הכוראלי של בוקרשט (Templul Coral) נבנה לפני יותר מ-150 שנים. עד היום הוא משמש כבית הכנסת המרכזי והגדול ביותר של יהודי רומניה. זאת על אף שהוא נחשב רפורמי ומתון בקרב הקהילה. בית הכנסת הזה עתיק מאד והוא נבנה באמצע המאה ה-19, בין השנים 1855-1858.
עם זאת, חנוכת בית הכנסת התעכבה מעט בשל חבלות שנגרמו לבניין על ידי פורעים. היו אלה רומנים לאומנים, שהפגינו באלימות כנגד היהודים. הוא עבר שיפוץ משמעותי ונפתח מחדש לקהל הרחב. אבן הפינה, המסמלת את תחילת המבנה, הונחה בשנת 1865. לאירוע המיוחד הגיעו חברי אגודת המייסדים, יהודי בוקרשט, אשכנזים, ספרדים וגם אורחים נוצרים רבים. באותו האירוע נאספו תרומות משמעותיות שבנוסף להחזרת ההלוואה שנלקחה לבנייתו, אפשרה לממן את הבנייה בהמשך.
כיום, המבנה מרשים ומלא נוכחות, יש לו אופי עתיק ונוסטלגי והוא משתלב היטב בין המבנים השונים בעיר. הוא נחשב כאתר מורשת יהודית ואגב, הוא העתק מדויק של בית הכנסת טמפלגאסה בוינה. כמוהו, גם הוא נבנה בידי שני אדריכלים וינאיים.
לבית הכנסת הכוראלי יש שתי קומות עליונות וניתן למצוא בו גם מקהלה ועוגב, שהכנסתו בזמנו לבית הכנסת קוממה לא מעט מהיהודים, אך למרות זאת הוא עדיין עומד ומנגן שם.
במהלך פרעות בוקרשט 1941 בית הכנסת ניזוק מאד. במהלכן בוצע טבח קשה ואכזרי במתפללים ששהו במקום באותו הזמן. לאחר מלחמת העולם השנייה, שופץ בית הכנסת באמצעות ארגוני צדקה שעזרו לממן את התיקון. ברחבה שלפני בית הכנסת מוצב פסל מנורה לזכר קורבנות השואה היהודים.
מבט מקרוב על בית הכנסת, כחלק מהסיור באתרים יהודיים בעיר:
https://youtu.be/WUtnAIwRIzE
הנה פנים בית הכנסת:
https://youtu.be/A_6-3ndVqOY
בית הכנסת הכוראלי של בוקרשט (Templul Coral) נבנה לפני יותר מ-150 שנים. עד היום הוא משמש כבית הכנסת המרכזי והגדול ביותר של יהודי רומניה. זאת על אף שהוא נחשב רפורמי ומתון בקרב הקהילה. בית הכנסת הזה עתיק מאד והוא נבנה באמצע המאה ה-19, בין השנים 1855-1858.
עם זאת, חנוכת בית הכנסת התעכבה מעט בשל חבלות שנגרמו לבניין על ידי פורעים. היו אלה רומנים לאומנים, שהפגינו באלימות כנגד היהודים. הוא עבר שיפוץ משמעותי ונפתח מחדש לקהל הרחב. אבן הפינה, המסמלת את תחילת המבנה, הונחה בשנת 1865. לאירוע המיוחד הגיעו חברי אגודת המייסדים, יהודי בוקרשט, אשכנזים, ספרדים וגם אורחים נוצרים רבים. באותו האירוע נאספו תרומות משמעותיות שבנוסף להחזרת ההלוואה שנלקחה לבנייתו, אפשרה לממן את הבנייה בהמשך.
כיום, המבנה מרשים ומלא נוכחות, יש לו אופי עתיק ונוסטלגי והוא משתלב היטב בין המבנים השונים בעיר. הוא נחשב כאתר מורשת יהודית ואגב, הוא העתק מדויק של בית הכנסת טמפלגאסה בוינה. כמוהו, גם הוא נבנה בידי שני אדריכלים וינאיים.
לבית הכנסת הכוראלי יש שתי קומות עליונות וניתן למצוא בו גם מקהלה ועוגב, שהכנסתו בזמנו לבית הכנסת קוממה לא מעט מהיהודים, אך למרות זאת הוא עדיין עומד ומנגן שם.
במהלך פרעות בוקרשט 1941 בית הכנסת ניזוק מאד. במהלכן בוצע טבח קשה ואכזרי במתפללים ששהו במקום באותו הזמן. לאחר מלחמת העולם השנייה, שופץ בית הכנסת באמצעות ארגוני צדקה שעזרו לממן את התיקון. ברחבה שלפני בית הכנסת מוצב פסל מנורה לזכר קורבנות השואה היהודים.
מבט מקרוב על בית הכנסת, כחלק מהסיור באתרים יהודיים בעיר:
https://youtu.be/WUtnAIwRIzE
הנה פנים בית הכנסת:
https://youtu.be/A_6-3ndVqOY
בית הכנסת אלטנוישול
#על בית הכנסת העתיק של פראג
בית הכנסת העתיק של פראג, אלטנוישול, בעברית בית הכנסת "הישן-חדש", הוא בית כנסת בסגנון גותי-בארוקי, שהוקם בשנת 1270 על ידי יהודי פראג.
האלטנוישול נחשב לבית הכנסת הפעיל, העתיק והמפורסם ביותר באירופה. סביבו פרחה בעבר הקהילה היהודית המפוארת של העיר פראג. כאן התפלל ופעל לפני מאות שנים המהר"ל. האגדה יודעת לספר שבעליית הגג של בית הכנסת נמצאים עד היום שרידיו של הגולם מפראג, שיצר המהר"ל.
אגב, אם אתם נמצאים בערב שבת בפראג כדאי ליהנות מחוויה יהודית ומיוחדת בתפילה בו. התפילה בבית הכנסת העתיק הזה היא מלאת קדושה וקשר לעבר. הוא רחוק מלהיות מפואר אבל הוא אותנטי ויהודי.
בעבר כינו את בית-הכנסת "על תנאי שול". הסיפור אומר שבית הכנסת נבנה בין השאר מאבנים שהובאו מהריסות המקדש בירושלים. הבניה לפי המסורת נעשתה "על תנאי". כשיבוא המשיח, הובטח שהאבנים שנלקחו יוחזרו למקומם במקדש שיבנה בירושלים.
#מהו סיפורו של הגולם מפראג?
הסיפור היהודי על "הגולם מפראג", שעסק ביצור דמוי אדם ורפה שכל שיוצא מכלל שליטה, הוא סוג של "סיפור רובוטים", אולי העתיק ביותר בהיסטוריה. כבר בו אפשר ללמוד על הפחד הגדול מאובדן שליטה ביצור מלאכותי דמוי אדם ומעשה ידי אדם.
"הגולם מפראג" נכתב על ידי רבי יהודה ליווא, המהר"ל מפראג. האגדה המפורסמת ביותר של מהר"ל מספרת על דמות אדם שיצר המהר"ל בתקופה שבה נאבק בכומר הנוצרי האנטישמי תדיאוש.
ברצונו להציל את יהודי פראג מעלילות הדם, "מכל רעות ומכל הצרות שסובלים מיד שונאיהם" הוא יצר גולם מסתורי, שהיה עשוי חומר ואדמה. סייעו לו צירופי אותיות מסתוריים ועזר לו חתנו ותלמידו הקרוב.
הגולם שנברא קיבל את השם יוסף והאנשים קראו לו יוסל'ה גולם. הוא תיפקד ככל האדם - ראה, שמע והבין - אך לדבר לא יכול היה. המהר"ל בלבד הִפעיל את הגולם, באמצעות פיסת קלף שהניח מתחת לשונו של יוסל'ה גולם ועליה שם ה'.
מדי לילה היה הגולם יוצא לרחובות פראג וחושף עלילות ומזימות כנגד יהודי העיר. הוא עשה זאת בהתמדה, במצוות הרבי, תוך הצלת יהודים רבים.
אלא שמדי ערב שבת, הרב נהג להוציא את רוח החיים מתוך הגולם, מחשש שיחלל את השבת. כך היה הגולם מוטל כגוש חומר, עד צאת השבת. באחד מימי השישי שכח הרבי להוציא ממנו את רוח החיים והגולם יצא וחילל את השבת, בסכנו את הגויים שבעיר. הרב שרדף אחריו הצליח להשיגו ליד הכניסה לבית הכנסת העתיק "אלטנוישול" שבפראג. הגולם התנפץ לרסיסים, לאחר שבמקום ההוא הוציא ממנו המהר"ל את רוח החיים.
לפי גרסה אחרת, כשהסתיימו עלילות הדם, הוציא המהר"ל את פיסת הקלף הקדושה מפיו של הגולם. הוא הפך אותו בחזרה לגל עפר ושרידיו הוטמנו, לפי האגדה, בעליית הגג של בית הכנסת אלטנוי שבפראג. מספרים שהרב מנחם הכהן הורשה פעם לעלות אל עליית הגג ובמקום שרידי הגולם, הוא מצא שם כמה רהיטים ישנים...
הגולם שהציל את יהודי הקהילה מפני מזימות ומפני עלילות דם, פעל לא פעם בשליחות המהר"ל גם כדי לסייע בהשכנת סדר ושלום בתוך הקהילה היהודית עצמה.
הנה בית הכנסת העתיק ביותר באירופה:
http://youtu.be/llZ0IK-9DgQ
הדרכה:
https://youtu.be/hSQMYW10sB8
בית הכנסת העתיק של פראג, אלטנוישול, בעברית בית הכנסת "הישן-חדש", הוא בית כנסת בסגנון גותי-בארוקי, שהוקם בשנת 1270 על ידי יהודי פראג.
האלטנוישול נחשב לבית הכנסת הפעיל, העתיק והמפורסם ביותר באירופה. סביבו פרחה בעבר הקהילה היהודית המפוארת של העיר פראג. כאן התפלל ופעל לפני מאות שנים המהר"ל. האגדה יודעת לספר שבעליית הגג של בית הכנסת נמצאים עד היום שרידיו של הגולם מפראג, שיצר המהר"ל.
אגב, אם אתם נמצאים בערב שבת בפראג כדאי ליהנות מחוויה יהודית ומיוחדת בתפילה בו. התפילה בבית הכנסת העתיק הזה היא מלאת קדושה וקשר לעבר. הוא רחוק מלהיות מפואר אבל הוא אותנטי ויהודי.
בעבר כינו את בית-הכנסת "על תנאי שול". הסיפור אומר שבית הכנסת נבנה בין השאר מאבנים שהובאו מהריסות המקדש בירושלים. הבניה לפי המסורת נעשתה "על תנאי". כשיבוא המשיח, הובטח שהאבנים שנלקחו יוחזרו למקומם במקדש שיבנה בירושלים.
#מהו סיפורו של הגולם מפראג?
הסיפור היהודי על "הגולם מפראג", שעסק ביצור דמוי אדם ורפה שכל שיוצא מכלל שליטה, הוא סוג של "סיפור רובוטים", אולי העתיק ביותר בהיסטוריה. כבר בו אפשר ללמוד על הפחד הגדול מאובדן שליטה ביצור מלאכותי דמוי אדם ומעשה ידי אדם.
"הגולם מפראג" נכתב על ידי רבי יהודה ליווא, המהר"ל מפראג. האגדה המפורסמת ביותר של מהר"ל מספרת על דמות אדם שיצר המהר"ל בתקופה שבה נאבק בכומר הנוצרי האנטישמי תדיאוש.
ברצונו להציל את יהודי פראג מעלילות הדם, "מכל רעות ומכל הצרות שסובלים מיד שונאיהם" הוא יצר גולם מסתורי, שהיה עשוי חומר ואדמה. סייעו לו צירופי אותיות מסתוריים ועזר לו חתנו ותלמידו הקרוב.
הגולם שנברא קיבל את השם יוסף והאנשים קראו לו יוסל'ה גולם. הוא תיפקד ככל האדם - ראה, שמע והבין - אך לדבר לא יכול היה. המהר"ל בלבד הִפעיל את הגולם, באמצעות פיסת קלף שהניח מתחת לשונו של יוסל'ה גולם ועליה שם ה'.
מדי לילה היה הגולם יוצא לרחובות פראג וחושף עלילות ומזימות כנגד יהודי העיר. הוא עשה זאת בהתמדה, במצוות הרבי, תוך הצלת יהודים רבים.
אלא שמדי ערב שבת, הרב נהג להוציא את רוח החיים מתוך הגולם, מחשש שיחלל את השבת. כך היה הגולם מוטל כגוש חומר, עד צאת השבת. באחד מימי השישי שכח הרבי להוציא ממנו את רוח החיים והגולם יצא וחילל את השבת, בסכנו את הגויים שבעיר. הרב שרדף אחריו הצליח להשיגו ליד הכניסה לבית הכנסת העתיק "אלטנוישול" שבפראג. הגולם התנפץ לרסיסים, לאחר שבמקום ההוא הוציא ממנו המהר"ל את רוח החיים.
לפי גרסה אחרת, כשהסתיימו עלילות הדם, הוציא המהר"ל את פיסת הקלף הקדושה מפיו של הגולם. הוא הפך אותו בחזרה לגל עפר ושרידיו הוטמנו, לפי האגדה, בעליית הגג של בית הכנסת אלטנוי שבפראג. מספרים שהרב מנחם הכהן הורשה פעם לעלות אל עליית הגג ובמקום שרידי הגולם, הוא מצא שם כמה רהיטים ישנים...
הגולם שהציל את יהודי הקהילה מפני מזימות ומפני עלילות דם, פעל לא פעם בשליחות המהר"ל גם כדי לסייע בהשכנת סדר ושלום בתוך הקהילה היהודית עצמה.
הנה בית הכנסת העתיק ביותר באירופה:
http://youtu.be/llZ0IK-9DgQ
הדרכה:
https://youtu.be/hSQMYW10sB8
בית הכנסת קוראל
#על בית הכנסת העתיק והגדול במוסקבה
בית הכנסת קוראל (Choral Synagogue) הוא בית כנסת עתיק שנפתח לקהל המתפללים בשנת 1906. מאז היווסדו ביקרו בבית הכנסת הזה יהודים רבים, כולל ידועים ומוכרים מרחבי העולם.
זהו בית הכנסת הגדול והעתיק בעיר מוסקבה. בתור שכזה הוא היה לאחד הסמלים החשובים בתקופת המאבק היהודי לעלייה חופשית מברית המועצות אל מדינת ישראל. הוא המשיך לפעול לאורך כל התקופה הסובייטית והיה מושא להתרחשויות "שלח את עמי", במהלך תקופת ה"סירובניקים", מי שלא קיבלו היתר לעלות למדינת ישראל.
בתחילת המאה ה-21 שוחזר בית הכנסת ושופץ, בסיוע כספי העיר מוסקבה. במהלך השיפוץ הזה שופץ החלל המרכזי שלו ולמעשה הוא כמעט ונבנה מחדש, בגרסה מודרנית.
בסמוך לבית הכנסת יש אנדרטת "יד ושם" לזכר הנספים בשואה ובפעולות טרור.
בסמוך תוכלו לראות גם כותל דמעות, המעוצב בדומה לכותל המערבי בירושלים.
מבט מקרוב:
https://youtu.be/p2EdmdROEQ4
ועוד מבט:
https://youtu.be/XJjMgW2Abgs
בית הכנסת קוראל (Choral Synagogue) הוא בית כנסת עתיק שנפתח לקהל המתפללים בשנת 1906. מאז היווסדו ביקרו בבית הכנסת הזה יהודים רבים, כולל ידועים ומוכרים מרחבי העולם.
זהו בית הכנסת הגדול והעתיק בעיר מוסקבה. בתור שכזה הוא היה לאחד הסמלים החשובים בתקופת המאבק היהודי לעלייה חופשית מברית המועצות אל מדינת ישראל. הוא המשיך לפעול לאורך כל התקופה הסובייטית והיה מושא להתרחשויות "שלח את עמי", במהלך תקופת ה"סירובניקים", מי שלא קיבלו היתר לעלות למדינת ישראל.
בתחילת המאה ה-21 שוחזר בית הכנסת ושופץ, בסיוע כספי העיר מוסקבה. במהלך השיפוץ הזה שופץ החלל המרכזי שלו ולמעשה הוא כמעט ונבנה מחדש, בגרסה מודרנית.
בסמוך לבית הכנסת יש אנדרטת "יד ושם" לזכר הנספים בשואה ובפעולות טרור.
בסמוך תוכלו לראות גם כותל דמעות, המעוצב בדומה לכותל המערבי בירושלים.
מבט מקרוב:
https://youtu.be/p2EdmdROEQ4
ועוד מבט:
https://youtu.be/XJjMgW2Abgs
בית הכנסת הפורטוגזי באמסטרדם
#על בית הכנסת
קהילת יוצאי ספרד ופורטוגל, היהודים שהיגרו להולנד בעקבות גירוש ספרד, השתמשה בבית הכנסת הפורטוגזי באמסטרדם. בית הכנסת העתיק הזה נבנה לפני מעל 300 שנים והוא מכונה "אֵסנוגה", בלדינו בית כנסת. בהולנדית, אגב, הוגים את זה "סנוחֶה". אל תסתכלו בנו - אנחנו לא אשמים!
בית הכנסת תוכנן על ידי האדריכל אליאס באומן. בנייתו החלה בשנת 1671, אך הפסיקה כעבור שנה למשך שנתיים, בעקבות מלחמות ומשבר כלכלי ומדיני. בשנת 1674 חודשה הבנייה ובשנת 1675 נחנך בית הכנסת.
בשנות ה-70 וה-80 של המאה ה-20, לאחר שרוב יהודי העיר אמסטרדם עברו לפרברים, כמעט ולא נותרו בו מתפללים קבועים. בית הכנסת הפך אז פעיל רק בשבתות. למרות שבית הכנסת ברובו שייך לעדה הפורטוגזית, רוב המתפללים בו הם ישראלים המשתייכים לעדות המזרח ולתיירים יהודים.
במקום תוכלו לראות מרכז מבקרים ומוזיאון על תולדות בית הכנסת. שימו לב לכניסה לבית הכנסת, שמעליה תוכלו לראות כתובת החרוטה באותיות עבריות. מצוטט כאן פסוק ממזמור בספר תהילים.
בית הכנסת בנוי על יסודות עץ הניצבים במים. על מנת לבצע עבודות תחזוקה צריך לשוט בסירה מתחתיו. מין שילוב כזה של שיפוצים וחסקה...
מסביב לבית הכנסת יש מבנים נמוכים היוצרים חומה, ביניהם בית הכנסת החורפי, משרדים, מגורים של העובדים במקום, ספריית "עץ החיים", מקווה ובית טהרה. המבנים יוצרים מעין מתחם משותף פנימי, שבו נבנתה חצר משחקים בטוחה ומוגנת לילדי המתפללים שמגיעים לכאן.
מבט מקרוב על בית הכנסת:
https://www.youtube.com/watch?v=Z1HwWYDYMcQ
קהילת יוצאי ספרד ופורטוגל, היהודים שהיגרו להולנד בעקבות גירוש ספרד, השתמשה בבית הכנסת הפורטוגזי באמסטרדם. בית הכנסת העתיק הזה נבנה לפני מעל 300 שנים והוא מכונה "אֵסנוגה", בלדינו בית כנסת. בהולנדית, אגב, הוגים את זה "סנוחֶה". אל תסתכלו בנו - אנחנו לא אשמים!
בית הכנסת תוכנן על ידי האדריכל אליאס באומן. בנייתו החלה בשנת 1671, אך הפסיקה כעבור שנה למשך שנתיים, בעקבות מלחמות ומשבר כלכלי ומדיני. בשנת 1674 חודשה הבנייה ובשנת 1675 נחנך בית הכנסת.
בשנות ה-70 וה-80 של המאה ה-20, לאחר שרוב יהודי העיר אמסטרדם עברו לפרברים, כמעט ולא נותרו בו מתפללים קבועים. בית הכנסת הפך אז פעיל רק בשבתות. למרות שבית הכנסת ברובו שייך לעדה הפורטוגזית, רוב המתפללים בו הם ישראלים המשתייכים לעדות המזרח ולתיירים יהודים.
במקום תוכלו לראות מרכז מבקרים ומוזיאון על תולדות בית הכנסת. שימו לב לכניסה לבית הכנסת, שמעליה תוכלו לראות כתובת החרוטה באותיות עבריות. מצוטט כאן פסוק ממזמור בספר תהילים.
בית הכנסת בנוי על יסודות עץ הניצבים במים. על מנת לבצע עבודות תחזוקה צריך לשוט בסירה מתחתיו. מין שילוב כזה של שיפוצים וחסקה...
מסביב לבית הכנסת יש מבנים נמוכים היוצרים חומה, ביניהם בית הכנסת החורפי, משרדים, מגורים של העובדים במקום, ספריית "עץ החיים", מקווה ובית טהרה. המבנים יוצרים מעין מתחם משותף פנימי, שבו נבנתה חצר משחקים בטוחה ומוגנת לילדי המתפללים שמגיעים לכאן.
מבט מקרוב על בית הכנסת:
https://www.youtube.com/watch?v=Z1HwWYDYMcQ
בית הכנסת ארידה
#על בית הכנסת העתיק ביותר באיסטנבול
בית הכנסת ארידה (Balat Ahrida), שברובע באלאט, על קרן הזהב, הוא בית הכנסת העתיק ביותר באיסטנבול. השכונה שבה הוא שוכן היא שכונה ענייה יחסית, עם לא מעט מבנים היסטוריים מרשימים, שבית הכנסת הוא אחד מהם. הוא נבנה במקור בידי יהודי העיר העות'מנית ארידה, בשטח מקדוניה של היום.
זהו בית הכנסת של הקהילה היהודית-ספרדית בעיר, יהודים שחלקם הגדול היגר לעיר עם גירוש ספרד. כאן ניתן עדיין לשמוע את שפת הלדינו שמקורה בספרד.
בית הכנסת שופץ בשנת 1992, לרגל 500 שנה להגעת יהודי ספרד לאימפריה העות'מנית ומאחר שנפגע לא מעט משריפה שהתרחשה בו במאה ה-17.
מבחוץ, על הקיר הארוך שלאורך הרחוב, קשה להבחין שמדובר בבית תפילה יהודי. רק הדלתות שלו מרמזות על תפקודו היהודי. פנים בית הכנסת, לעומת זאת, משוחזר להפליא. האלמנטים היהודיים הספרדיים נראים בו בבירור. אחד הדברים המרשימים ומעוררי ההתפעלות הללו, היא כיפת העץ היפה שלו.
שימו לב בבית הכנסת גם ל"במה" שלו, המקום שממנו קורא החזן. צורת הבמה, שכאן נקראת "תיבה", היא כחרטום של ספינה. הדמיון של בימת התפילה לחלקה הקדמי של אוניה עתיקה החוצה את המים, בא מהמסורת של יהודי טורקיה. בעיניהם היא מסמלת ומזכירה את האניות העות'מניות שאספו ב-1492 את היהודים המגורשים מספרד והשיטו אותם לבית חדש בטורקיה, שבה הם יקבלו במשך מאות שנים, הגנה כמיעוט דתי.
#מה הקשר למשיח השקר שבתאי צבי?
היסטורית, בית הכנסת שכאן ידוע כבית הכנסת היחיד באיסטנבול שבו התפלל מייסד התנועה השבתאית היהודית, שבתאי צבי (Sabbatai Zevi).
האיש, יהודי צעיר וכריזמטי, בא מעיר הולדתו איזמיר והכריז על עצמו המשיח היהודי. די מהר התקבצו סביבו מאמינים רבים, שזכו בקרב היהודים לכינוי "כת השבתאים". שמו של שבתאי צבי נפוץ במהירות וסחף אחריו יהודים רבים. בכל רחבי העולם היהודי ובפינות הבלקן, אירופה ואפילו הודו ותימן, דיברו היהודים על הקסם של המשיח היהודי.
כמובן שרבים התנגדו לו וראו בו משיח שקר, אבל איש לא חזה את מה שעתיד לקרות בשנת 1666, שנה שהצירוף 666 עתיד להקנות לה את הכינוי "שנת השטן". אז הדהים שבתאי צבי את חסידיו והחליט להתאסלם. מה שקרה מאחורי הקלעים הוא שהעות'מנים אסרו אותו והציבו בפניו שתי ברירות - התאסלמות או מיתה. "המשיח" היהודי בחר להתאסלם וקיבל את השם עזיז מחמד אפנדי.
תדהמה עצומה היכתה בעולם היהודי. היא הייתה מסעירה, לא פחות מהקסם שהילך צבי על היהודים קודם לכן. המשיח התאסלם!!! - לא פחות מכך הדהימה את היהודים העובדה שרבים ממאמיניו, "הגרעין הקשה" של תנועתו, בחרו ללכת בעקבות "ממו", כינויו המוסלמי של צבי, ולהתאסלם יחד איתו.
כך זכה שבתאי צבי לימים לכינוי "משיח שקר". זאת על אף שיש חוקרים המציינים את תפקידו ההיסטורי כרפורמטור גדול, שהרעיד את היהדות ושאחרי הרפורמציה שלו היא לא שבה מעולם להיות היהדות שהייתה קודם.
המעניין הוא שהמשיח היהודי המומר נחשב כיום גם לצדיק מוסלמי, שרבים עולים אל קברו ומבקשים ברכה. אחרי הכל, הוא בחר באיסלאם. כמעט מרצונו, אבל בחר...
ביקור במקום:
https://youtu.be/7UX0zttWO4w
בית הכנסת ארידה (Balat Ahrida), שברובע באלאט, על קרן הזהב, הוא בית הכנסת העתיק ביותר באיסטנבול. השכונה שבה הוא שוכן היא שכונה ענייה יחסית, עם לא מעט מבנים היסטוריים מרשימים, שבית הכנסת הוא אחד מהם. הוא נבנה במקור בידי יהודי העיר העות'מנית ארידה, בשטח מקדוניה של היום.
זהו בית הכנסת של הקהילה היהודית-ספרדית בעיר, יהודים שחלקם הגדול היגר לעיר עם גירוש ספרד. כאן ניתן עדיין לשמוע את שפת הלדינו שמקורה בספרד.
בית הכנסת שופץ בשנת 1992, לרגל 500 שנה להגעת יהודי ספרד לאימפריה העות'מנית ומאחר שנפגע לא מעט משריפה שהתרחשה בו במאה ה-17.
מבחוץ, על הקיר הארוך שלאורך הרחוב, קשה להבחין שמדובר בבית תפילה יהודי. רק הדלתות שלו מרמזות על תפקודו היהודי. פנים בית הכנסת, לעומת זאת, משוחזר להפליא. האלמנטים היהודיים הספרדיים נראים בו בבירור. אחד הדברים המרשימים ומעוררי ההתפעלות הללו, היא כיפת העץ היפה שלו.
שימו לב בבית הכנסת גם ל"במה" שלו, המקום שממנו קורא החזן. צורת הבמה, שכאן נקראת "תיבה", היא כחרטום של ספינה. הדמיון של בימת התפילה לחלקה הקדמי של אוניה עתיקה החוצה את המים, בא מהמסורת של יהודי טורקיה. בעיניהם היא מסמלת ומזכירה את האניות העות'מניות שאספו ב-1492 את היהודים המגורשים מספרד והשיטו אותם לבית חדש בטורקיה, שבה הם יקבלו במשך מאות שנים, הגנה כמיעוט דתי.
#מה הקשר למשיח השקר שבתאי צבי?
היסטורית, בית הכנסת שכאן ידוע כבית הכנסת היחיד באיסטנבול שבו התפלל מייסד התנועה השבתאית היהודית, שבתאי צבי (Sabbatai Zevi).
האיש, יהודי צעיר וכריזמטי, בא מעיר הולדתו איזמיר והכריז על עצמו המשיח היהודי. די מהר התקבצו סביבו מאמינים רבים, שזכו בקרב היהודים לכינוי "כת השבתאים". שמו של שבתאי צבי נפוץ במהירות וסחף אחריו יהודים רבים. בכל רחבי העולם היהודי ובפינות הבלקן, אירופה ואפילו הודו ותימן, דיברו היהודים על הקסם של המשיח היהודי.
כמובן שרבים התנגדו לו וראו בו משיח שקר, אבל איש לא חזה את מה שעתיד לקרות בשנת 1666, שנה שהצירוף 666 עתיד להקנות לה את הכינוי "שנת השטן". אז הדהים שבתאי צבי את חסידיו והחליט להתאסלם. מה שקרה מאחורי הקלעים הוא שהעות'מנים אסרו אותו והציבו בפניו שתי ברירות - התאסלמות או מיתה. "המשיח" היהודי בחר להתאסלם וקיבל את השם עזיז מחמד אפנדי.
תדהמה עצומה היכתה בעולם היהודי. היא הייתה מסעירה, לא פחות מהקסם שהילך צבי על היהודים קודם לכן. המשיח התאסלם!!! - לא פחות מכך הדהימה את היהודים העובדה שרבים ממאמיניו, "הגרעין הקשה" של תנועתו, בחרו ללכת בעקבות "ממו", כינויו המוסלמי של צבי, ולהתאסלם יחד איתו.
כך זכה שבתאי צבי לימים לכינוי "משיח שקר". זאת על אף שיש חוקרים המציינים את תפקידו ההיסטורי כרפורמטור גדול, שהרעיד את היהדות ושאחרי הרפורמציה שלו היא לא שבה מעולם להיות היהדות שהייתה קודם.
המעניין הוא שהמשיח היהודי המומר נחשב כיום גם לצדיק מוסלמי, שרבים עולים אל קברו ומבקשים ברכה. אחרי הכל, הוא בחר באיסלאם. כמעט מרצונו, אבל בחר...
ביקור במקום:
https://youtu.be/7UX0zttWO4w
