על בית הכנסת האיטלקי באיסטנבול
בית הכנסת האיטלקי "נווה שלום" (Neve Şalom Sinagogu) שבאיסטנבול, הוא הגדול והמוכר ביותר מבין בתי הכנסת באיסטנבול. האולם המרכזי שלו הוא המפואר והיפה מבין אלו של בתי הכנסת האחרים שבעיר.
זהו בית כנסת נפלא, הממוקם בקצה הצפוני של קרן הזהב במרכז איסטנבול, במרחק שתי דקות הליכה ממסגד אורטקוי, שעל שפת הבוספורוס.
שימו לב כאן לעיטורים דמויי הערבסקות, המופיעים על הוויטראז'ים שבתקרת בית הכנסת. הם מזכירים קישוטים שנהוגים במסגדים המוסלמיים ומעניין להבינם בהקשר של ההשפעות ההדדיות שמתקיימות לאורך השנים, בין היהדות עם איסור "לא תעשה לך פסל ותמונה", לבין האיסלאם, שבו פותחו הערבסקות כדי לייפות את המסגדים, מבלי לנסות לתפוס את האֵל, מה שהדת רואה כאסור וכדבר שלא יעלה על הדעת.
תולדות בית הכנסת
בית הכנסת שכאן, בעבר אחד מבתי הכנסת החשובים של איסטנבול, נוסד בשנת 1885, בידי אנשי הקהילה היהודית האיטלקית של העיר. הקהילה, שנוסדה בשנת 1862, כונתה אז קהילת הזרים, "קאל די לוס פרנקוס". עד אז היא השתמשה לבית הכנסת שלה במספר מבנים אחרים וכאן זכתה למקום התפילה הקבוע והמיוחל שלה.
עד שנת 1922 שרה בבית הכנסת מקהלת המפטירים של איסטנבול. כאן גם שימש כחזן, בשנות העשרים והשלושים, הרב יצחק אלגזי. הוא נחשב כאחד מגדולי החזנים הטורקיים בכל הזמנים.
בשנות ה-30 של המאה העשרים התרחש המרד הערבי, שבו חוללו הערבים בארץ ישראל פרעות כנגד היהודים. באותה תקופה הרסו פורעים את בית הכנסת המקורי שעמד כאן. על מקומו נבנה לאחר זמן מה בית כנסת חדש, שבו אתם נמצאים כרגע.
בשנת 1980 שופץ מבנה בית הכנסת וב-1998 התקינו בו מערכת חימום מרכזית. כיום אין בו מתפללים רבים, אך יהודים פוקדים אותו כדי להתרשם ולהיזכר בקהילה החמה שחייתה כאן בעבר.